שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך היה גריבלדי למצביא של איחוד איטליה?
ג'וזפה גריבלדי (Giuseppe Garibaldi) הוא מגדולי המצביאים של העת המודרנית, גיבור האיחוד של איטליה ומהלוחמים הנערצים בתולדותיה. בכל עיר איטלקית שמכבדת את עצמה יש רחוב על שמו, לרוב במרכז העיר, של מי שנחשב לפטריוט ההגון והאמיץ של הלאום האיטלקי.
גריבלדי נולד ב-4 ביולי 1807 בניס, באיטלקית: ניצה (Nizza). העיר הייתה אז חלק מממלכת סרדיניה אף שהייתה תחת שלטון צרפתי בפועל. אביו דומניקו היה דייג וסוחר קטן, ואמו מריה רוזה הייתה אישה דתייה שרצתה שבנה יהפוך לכומר. במקום זאת, בחר גריבלדי הצעיר בחיי ים וכבר בגיל 17 הוא כבר שט כמלח בים התיכון.
כצעיר הוא הצטרף לתנועה הרפובליקנית "איטליה הצעירה" שהקים ג'וזפה מאציני. זו תנועה שחלמה על איטליה מאוחדת ורפובליקנית.
לאחר כישלון מרד ב-1834, נאלץ לברוח לגלות בדרום אמריקה, בה גריבלדי בילה כ-12 שנים משנות חייו הפוריות ביותר. במהלכן השתתף במלחמות עצמאות באורוגוואי וברזיל, שם רכש ניסיון צבאי יקר ערך ופיתח את טקטיקת לוחמת הגרילה שהפכה למאפיין ייחודי של כוחותיו.
באותה תקופה גריבלדי פוגש באורוגוואי את אניטה, אישה ברזילאית יפהפייה ואמיצה שהופכת לאהבת חייו ולוחמת לצידו. היא רוכבת על סוס, יורה בנשק ולוחמת בקרבות לצד בעלה. אהבתם היא אגדית והיא מחווה אותו גם בשובו לאיטליה.
ב-1848 שב גריבלדי לאיטליה עם פרוץ המהפכות ברחבי אירופה. הוא מציע את שירותיו למלך פיימונטה-סרדיניה, אך זה דוחה את הצעתו בזלזול. במקום זה, גריבלדי מקים כוח מתנדבים ומשתתף במלחמות של הרפובליקה הרומית נגד הצבא הצרפתי.
הטרגדיה הגדולה של תקופה זו היא מותה של אניטה במהלך הנסיגה מרומא ב-1849. היא נפטרה בזרועותיו מקדחת והוא נאלץ לקבור אותה בחפזון בביצות ליד קומקיו. אובדן זה יכה אותו קשות וישפיע על כל שארית חייו.
לאחר נפילת הרפובליקה הרומית, נאלץ גריבלדי שוב לגלות, הפעם לאמריקה הצפונית, שם הוא עובד כמלח, כאיכר ואף כמייצר ומוכר נרות בניו-יורק.
#מסע האלף האגדי
ההישג הגדול ביותר בחייו של גריבלדי הוא "מסע האלף" שיוצא מגנואה ב-5 במאי 1860. בראש כוח של כ-1,000 מתנדבים שהוא סוחף אחריו, כולם לבושי חולצות אדומות וגם ידועים בתור "החולצות האדומות", נוחת גריבלדי במרסלה שבסיציליה, במטרה לכבוש את ממלכת שתי הסיציליות.
ב-15 במאי 1860 מתרחש הקרב המכריע בקלטניסֶטה. למרות שכוחותיו של גריבלדי הם מעטים בהשוואה לצבא הבורבון, הוא מצליח לנצח הודות לטקטיקות גרילה חכמות ולהתלהבות חסרת גבולות של לוחמיו. הניצחון הזה יהיה נקודת המפנה שתעורר את הסיציליאנים להצטרף למסע האיחוד.
במסע בזק מדהים, גריבלדי ואנשיו כובשים את סיציליה, חוצים למיצר מסינה וכובשים את רוב דרום איטליה. הם מתגלגלים צפונה עד שיגיעו כמעט לרומא. הצלחה זו הופכת את גריבלדי לגיבור לאומי ועתידה לתרום באופן מכריע לתהליך איחוד איטליה.
#המפגש עם המלך
ב-26 באוקטובר 1860 יתרחש אחד הרגעים הדרמטיים ביותר בהיסטוריה האיטלקית. זהו המפגש בנאפולי, בין גריבלדי למלך ויקטור עמנואל השני. גריבלדי מקדים ומברך את המלך בקריאה "יחי מלך איטליה!" – הכרה היסטורית ראשונה בכתר שהוא עדיין לא רשמי.
למרות שגריבלדי הוא רפובליקן משוכנע ולא מאמין במלוכה, הוא מבין שאיחוד איטליה בפועל יכול להתרחש רק תחת מנהיגותה של ממלכת פיימונטה-סרדיניה. בפעולה דרמטית שתדהים את כל העולם, הוא מעביר את כל השטחים שכבש בדרום איטליה למלך ויקטור עמנואל השני, תוך ויתור על כוחו האישי למען המטרה הלאומית הגדולה יותר.
אנקדוטה מרגשת: כשמוצעים לגריבלדי עשרים מיליון לירות ותואר דוכס עבור שירותיו, הוא דוחה הכל ולוקח רק שק אחד של זרעים לחווה שלו באי קאפררה. "אני לא צריך זהב", אומר המצביא, "אני רוצה רק לגדל תפוחי אדמה".
#תרומתו לאיחוד איטליה
תרומתו של גריבלדי לאיחוד האיטלקי היא אדירה וללא מנהיגותו ואישיותו ספק אם האיחוד היה מצליח. כמה תרומות חשובות והיסטוריות הוא נותן לאיחוד איטליה:
צבאית - כיבושיו הצבאיים, במיוחד של דרום איטליה וסיציליה, הביאו חלקים נרחבים של חצי האי לשלטון האיטלקי המאוחד. במו ידיו ומנהיגותו כובש ומספח גריבלדי חצי משטחה העתידי של איטליה המאוחדת.
סמלית - דמותו הכריזמטית והרומנטית של גריבלדי מעוררת השראה בקרב האיטלקים ברחבי חצי האי ומחזקת את הזהות הלאומית. הוא הופך לסמל חי של האידיאל הלאומי לאיטליה מאוחדת.
מדינית - נכונותו של גריבלדי לוותר על כוחו האישי למען האיחוד מראה לכל איטלקי שהמטרה הלאומית חשובה לו יותר מהשאיפות האישיות שלו וזה מעשה שמדהים את האיטלקים כולם.
חברתית - בניגוד לאצילים ולדיפלומטים שתמיד הובילו אותם, גריבלדי ייצג את האיטלקי הפשוט וסחף את בני העם. הוא הראה שגם בן העם הפשוט יכול להיות גיבור לאומי ולהוביל את חייליו לניצחונות גדולים על כוחות מהחזקים והגדולים בעולם.
#שנותיו המאוחרות
לאחר איחוד איטליה ב-1861, ממשיך גריבלדי לפעול למען השלמת התהליך. הוא מנסה פעמיים לכבוש את רומא (1862 ו-1867), אך נבלם על ידי הממשלה האיטלקית שחוששת ולא רוצה להסתכסך עם צרפת שהגנה על האפיפיור, השולט ברומא באותם ימים.
במהלך הניסיון הראשון ב-1862, בקרב באספרומונטה, גריבלדי נפצע ברגלו על ידי חיילים איטלקיים. זוהי אירוניה מרה שגיבור האיחוד נפצע על ידי צבא המדינה שעזר ליצור.
הייתה לו אפילו אפיזודה צרפתית. זה היה ב-1870-1871, כשהוא כבר בן 63 ובריאותו רעועה. גריבלדי מצטרף למלחמה הצרפתית-פרוסית, לצד הרפובליקה הצרפתית. הוא לוחם בשורות הלגיון הצרפתי והוא בין הקצינים היחידים שלא מובסים מול הגרמנים, הישג שיעניק לו בעתיד בצרפת כבוד רב.
גריבלדי נפטר ב-2 ביוני 1882 באי קאפררה הקטן שליד סרדיניה, שם בילה את שנותיו האחרונות בעיסוקים חקלאיים פשוטים. הוא ביקש להיקבר בפשטות, בלי טקסים דתיים, כשהוא עטוף בכותונת.
המורשת שהוא מותיר אחריו היא של לוחם חירות, דמוקרט ומי שמעדיף את טובת הכלל על פני התהילה האישית. גריבלדי נחשב לאחד משלושת האבות המייסדים של איטליה המודרנית, לצד קמילו קאבור (המדינאי) וג'וזפה מאציני (האידיאולוג).
גריבלדי נותר דמות מיתולוגית ולא רק באיטליה אלא בעולם כולו. לתמיד הוא יהיה סמל של מי שלחם למען החירות והאיחוד הלאומי מתוך אידיאליזם טהור ומבלי לחפש רווח אישי. הוא הוכיח שאדם אחד, בעזרת אמונה רבה ונכונות להקרבה, יכול לשנות את פני ההיסטוריה.
הנה ג'וזפה גריבלדי :
https://youtu.be/U9o7ENgNvJE
מוסר את השליטה על דרום איטליה למלך:
https://youtu.be/USr2EGMtMA0
נאומו ההיסטורי לחייליו ב"חולצות האדומות":
https://youtu.be/IZClGfoWI4U
הרצאה קצרה עליו:
https://youtu.be/ryPbWebA1Hs?t=12s
מצגת וידאו על גריבלדי:
https://youtu.be/iDCXtqO9d7E
פודקסט AI עליו:
https://youtu.be/UtRCyKXgOns?long=yes
וסרטון תיעודי על חייו וגדולתו של ג'וזפה גריבלדי:
https://youtu.be/LPauK8lxUG4?long=yes
ג'וזפה גריבלדי
ג'וזפה גריבלדי (Giuseppe Garibaldi) הוא מגדולי המצביאים של העת המודרנית, גיבור האיחוד של איטליה ומהלוחמים הנערצים בתולדותיה. בכל עיר איטלקית שמכבדת את עצמה יש רחוב על שמו, לרוב במרכז העיר, של מי שנחשב לפטריוט ההגון והאמיץ של הלאום האיטלקי.
גריבלדי נולד ב-4 ביולי 1807 בניס, באיטלקית: ניצה (Nizza). העיר הייתה אז חלק מממלכת סרדיניה אף שהייתה תחת שלטון צרפתי בפועל. אביו דומניקו היה דייג וסוחר קטן, ואמו מריה רוזה הייתה אישה דתייה שרצתה שבנה יהפוך לכומר. במקום זאת, בחר גריבלדי הצעיר בחיי ים וכבר בגיל 17 הוא כבר שט כמלח בים התיכון.
כצעיר הוא הצטרף לתנועה הרפובליקנית "איטליה הצעירה" שהקים ג'וזפה מאציני. זו תנועה שחלמה על איטליה מאוחדת ורפובליקנית.
לאחר כישלון מרד ב-1834, נאלץ לברוח לגלות בדרום אמריקה, בה גריבלדי בילה כ-12 שנים משנות חייו הפוריות ביותר. במהלכן השתתף במלחמות עצמאות באורוגוואי וברזיל, שם רכש ניסיון צבאי יקר ערך ופיתח את טקטיקת לוחמת הגרילה שהפכה למאפיין ייחודי של כוחותיו.
באותה תקופה גריבלדי פוגש באורוגוואי את אניטה, אישה ברזילאית יפהפייה ואמיצה שהופכת לאהבת חייו ולוחמת לצידו. היא רוכבת על סוס, יורה בנשק ולוחמת בקרבות לצד בעלה. אהבתם היא אגדית והיא מחווה אותו גם בשובו לאיטליה.
ב-1848 שב גריבלדי לאיטליה עם פרוץ המהפכות ברחבי אירופה. הוא מציע את שירותיו למלך פיימונטה-סרדיניה, אך זה דוחה את הצעתו בזלזול. במקום זה, גריבלדי מקים כוח מתנדבים ומשתתף במלחמות של הרפובליקה הרומית נגד הצבא הצרפתי.
הטרגדיה הגדולה של תקופה זו היא מותה של אניטה במהלך הנסיגה מרומא ב-1849. היא נפטרה בזרועותיו מקדחת והוא נאלץ לקבור אותה בחפזון בביצות ליד קומקיו. אובדן זה יכה אותו קשות וישפיע על כל שארית חייו.
לאחר נפילת הרפובליקה הרומית, נאלץ גריבלדי שוב לגלות, הפעם לאמריקה הצפונית, שם הוא עובד כמלח, כאיכר ואף כמייצר ומוכר נרות בניו-יורק.
#מסע האלף האגדי
ההישג הגדול ביותר בחייו של גריבלדי הוא "מסע האלף" שיוצא מגנואה ב-5 במאי 1860. בראש כוח של כ-1,000 מתנדבים שהוא סוחף אחריו, כולם לבושי חולצות אדומות וגם ידועים בתור "החולצות האדומות", נוחת גריבלדי במרסלה שבסיציליה, במטרה לכבוש את ממלכת שתי הסיציליות.
ב-15 במאי 1860 מתרחש הקרב המכריע בקלטניסֶטה. למרות שכוחותיו של גריבלדי הם מעטים בהשוואה לצבא הבורבון, הוא מצליח לנצח הודות לטקטיקות גרילה חכמות ולהתלהבות חסרת גבולות של לוחמיו. הניצחון הזה יהיה נקודת המפנה שתעורר את הסיציליאנים להצטרף למסע האיחוד.
במסע בזק מדהים, גריבלדי ואנשיו כובשים את סיציליה, חוצים למיצר מסינה וכובשים את רוב דרום איטליה. הם מתגלגלים צפונה עד שיגיעו כמעט לרומא. הצלחה זו הופכת את גריבלדי לגיבור לאומי ועתידה לתרום באופן מכריע לתהליך איחוד איטליה.
#המפגש עם המלך
ב-26 באוקטובר 1860 יתרחש אחד הרגעים הדרמטיים ביותר בהיסטוריה האיטלקית. זהו המפגש בנאפולי, בין גריבלדי למלך ויקטור עמנואל השני. גריבלדי מקדים ומברך את המלך בקריאה "יחי מלך איטליה!" – הכרה היסטורית ראשונה בכתר שהוא עדיין לא רשמי.
למרות שגריבלדי הוא רפובליקן משוכנע ולא מאמין במלוכה, הוא מבין שאיחוד איטליה בפועל יכול להתרחש רק תחת מנהיגותה של ממלכת פיימונטה-סרדיניה. בפעולה דרמטית שתדהים את כל העולם, הוא מעביר את כל השטחים שכבש בדרום איטליה למלך ויקטור עמנואל השני, תוך ויתור על כוחו האישי למען המטרה הלאומית הגדולה יותר.
אנקדוטה מרגשת: כשמוצעים לגריבלדי עשרים מיליון לירות ותואר דוכס עבור שירותיו, הוא דוחה הכל ולוקח רק שק אחד של זרעים לחווה שלו באי קאפררה. "אני לא צריך זהב", אומר המצביא, "אני רוצה רק לגדל תפוחי אדמה".
#תרומתו לאיחוד איטליה
תרומתו של גריבלדי לאיחוד האיטלקי היא אדירה וללא מנהיגותו ואישיותו ספק אם האיחוד היה מצליח. כמה תרומות חשובות והיסטוריות הוא נותן לאיחוד איטליה:
צבאית - כיבושיו הצבאיים, במיוחד של דרום איטליה וסיציליה, הביאו חלקים נרחבים של חצי האי לשלטון האיטלקי המאוחד. במו ידיו ומנהיגותו כובש ומספח גריבלדי חצי משטחה העתידי של איטליה המאוחדת.
סמלית - דמותו הכריזמטית והרומנטית של גריבלדי מעוררת השראה בקרב האיטלקים ברחבי חצי האי ומחזקת את הזהות הלאומית. הוא הופך לסמל חי של האידיאל הלאומי לאיטליה מאוחדת.
מדינית - נכונותו של גריבלדי לוותר על כוחו האישי למען האיחוד מראה לכל איטלקי שהמטרה הלאומית חשובה לו יותר מהשאיפות האישיות שלו וזה מעשה שמדהים את האיטלקים כולם.
חברתית - בניגוד לאצילים ולדיפלומטים שתמיד הובילו אותם, גריבלדי ייצג את האיטלקי הפשוט וסחף את בני העם. הוא הראה שגם בן העם הפשוט יכול להיות גיבור לאומי ולהוביל את חייליו לניצחונות גדולים על כוחות מהחזקים והגדולים בעולם.
#שנותיו המאוחרות
לאחר איחוד איטליה ב-1861, ממשיך גריבלדי לפעול למען השלמת התהליך. הוא מנסה פעמיים לכבוש את רומא (1862 ו-1867), אך נבלם על ידי הממשלה האיטלקית שחוששת ולא רוצה להסתכסך עם צרפת שהגנה על האפיפיור, השולט ברומא באותם ימים.
במהלך הניסיון הראשון ב-1862, בקרב באספרומונטה, גריבלדי נפצע ברגלו על ידי חיילים איטלקיים. זוהי אירוניה מרה שגיבור האיחוד נפצע על ידי צבא המדינה שעזר ליצור.
הייתה לו אפילו אפיזודה צרפתית. זה היה ב-1870-1871, כשהוא כבר בן 63 ובריאותו רעועה. גריבלדי מצטרף למלחמה הצרפתית-פרוסית, לצד הרפובליקה הצרפתית. הוא לוחם בשורות הלגיון הצרפתי והוא בין הקצינים היחידים שלא מובסים מול הגרמנים, הישג שיעניק לו בעתיד בצרפת כבוד רב.
גריבלדי נפטר ב-2 ביוני 1882 באי קאפררה הקטן שליד סרדיניה, שם בילה את שנותיו האחרונות בעיסוקים חקלאיים פשוטים. הוא ביקש להיקבר בפשטות, בלי טקסים דתיים, כשהוא עטוף בכותונת.
המורשת שהוא מותיר אחריו היא של לוחם חירות, דמוקרט ומי שמעדיף את טובת הכלל על פני התהילה האישית. גריבלדי נחשב לאחד משלושת האבות המייסדים של איטליה המודרנית, לצד קמילו קאבור (המדינאי) וג'וזפה מאציני (האידיאולוג).
גריבלדי נותר דמות מיתולוגית ולא רק באיטליה אלא בעולם כולו. לתמיד הוא יהיה סמל של מי שלחם למען החירות והאיחוד הלאומי מתוך אידיאליזם טהור ומבלי לחפש רווח אישי. הוא הוכיח שאדם אחד, בעזרת אמונה רבה ונכונות להקרבה, יכול לשנות את פני ההיסטוריה.
הנה ג'וזפה גריבלדי :
https://youtu.be/U9o7ENgNvJE
מוסר את השליטה על דרום איטליה למלך:
https://youtu.be/USr2EGMtMA0
נאומו ההיסטורי לחייליו ב"חולצות האדומות":
https://youtu.be/IZClGfoWI4U
הרצאה קצרה עליו:
https://youtu.be/ryPbWebA1Hs?t=12s
מצגת וידאו על גריבלדי:
https://youtu.be/iDCXtqO9d7E
פודקסט AI עליו:
https://youtu.be/UtRCyKXgOns?long=yes
וסרטון תיעודי על חייו וגדולתו של ג'וזפה גריבלדי:
https://youtu.be/LPauK8lxUG4?long=yes
