שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מאיפה בא המבטא?
מבטא (Accent) הוא סגנון הגיית השפה הייחודי לקבוצה מסוימת, תוצאה ישירה של הדרך שבה מערכת הקול של החברים בה למדה להפיק צלילים בילדותם.
כשאדם רוכש שפה ראשונה, המוח בונה מפה פונטית של הצלילים הקיימים בה. כשהוא לומד שפה שנייה מאוחר יותר, הוא מנסה למפות את הצלילים החדשים על המפה הישנה. הפערים בין המפות הם המבטא.
הגיל שבו נרכשת שפה הוא גורם מכריע. ילדים שלמדו שפה לפני גיל 12 נוטים לדבר אותה ללא מבטא זר, בזכות הגמישות הגבוהה של המוח בגיל זה, תקופה שהחוקרים מכנים "תקופה קריטית" (critical period). זהו רעיון שפותח על ידי וילדר פנפילד (Wilder Penfield) בשנות ה-50 וגובש על ידי אריק לנברג (Eric Lenneberg) ב-1967.
מעבר לגיל זה, הרכישה של שפות חדשות היא אפשרית אבל המבטא בדרך כלל נשאר.
אבל מבטא אינו רק עניין של ביולוגיה. גם גיאוגרפיה, שכבה חברתית, השכלה ואפילו רצון מודע לשמור על זהות תרבותית - כל אלה משפיעים על הדרך שבה אנשים מדברים. בבריטניה למשל, המבטא היה היסטורית כרטיס כניסה חברתי, כאשר מבטא ה-Received Pronunciation שדיברו בבתי הספר הפרטיים היוקרתיים (public schools) סימן מעמד וחינוך.
בשנות ה-60 גילה הבלשן וויליאם לבוב (William Labov) תופעה מרתקת: תושבי האי מרתס וינייארד (Martha's Vineyard) שבמסצ'וסטס אימצו מבטא עבה ומובחן יותר במכוון, כאקט של גאווה מקומית כנגד גלי התיירים שהציפו את האי. המבטא הפך אצלם לנשק זהות.
חברתית, היות והמבטא מאפיין קבוצה מסוימת, הוא עשוי לשמש כגשר אך בו בזמן גם כמחסום. מחקרים הראו שאנשים מעריכים דוברים לפי מבטאם תוך שניות ספורות ומייחסים להם מאפיינים של אינטליגנציה, אמינות ומעמד חברתי. בארצות הברית, דוברים עם מבטא דרומי דווחו לעיתים כ"פחות משכילים" בסקרי תפיסה, אף שאין בין המבטא לאינטליגנציה שום קשר.
בקולנוע ידועה השחקנית מריל סטריפ (Meryl Streep) ביכולתה לשנות מבטא באופן משכנע לגמרי, יכולת שדורשת אימון אינטנסיבי בניתוח פונטי. עם זאת, רוב האנשים שומרים על מבטאם לאורך חיים שלמים, כי הוא חלק עמוק מהזהות שלהם.
#מבטא בחברה
שפה אחידה ופיצול אוכלוסיה - מבטאים שונים במקרים רבים מתפתחים אצל קבוצות אתניות או מעמדות שונים בחברה הדוברת שפה אחת. בשפות מסוימות, במיוחד באימפריות או במדינות גדולות מאוד, משתנים המבטאים לפי האזורים הגאוגרפיים השונים.
בחברות רבות יש מבטא סטנדרטי, מעין "המבטא הנכון", אך לא תמיד הוא גם המבטא הנפוץ באוכלוסייה. בבריטניה, למשל, היה המבטא של כ-3% מהאוכלוסייה למבטא התקני ביותר.
ילדים רוכשים די מהר מבטא זר, כמו שהם לומדים שפה חדשה. ילדים במשפחות נודדות מסוגלים לסגל לעצמם מבטאים חדשים עוד יותר מהר. אצל מבוגרים, עד שנות העשרים המוקדמות שלהם, המבטא נוטה להשתנות. בחייו הבוגרים של אדם, לעומת זאת, המבטא נשאר קבוע.
ואגב, חשוב שלא לבלבל בין מבטא שאוצר המילים בו זהה ורק הביטוי שלו שונה בין מבטאים ובין ניב, שלו יש גם אוצר מילים שונה וכך גם שינויים בחוקי הדקדוק.
בישראל, כחברת מהגרים, המבטא מטריד בעיקר את את המבוגרים, מי שנמנים על דור המהגרים הראשון. הדור השני, הילדים, מאבדים את המבטא. עם השנים נוצר כאן מבטא ישראלי, שמחד הוא בעל מאפיינים מסוימים ומנגד, הוא עדיין משתנה ולא חתום לחלוטין. כל זה קורה כשהמבטאים הולכים והופכים לחלק מהפולקלור.
הנה המבטא וכיצד הוא נשאר איתנו (עברית):
https://youtu.be/fA50fF-KppI
סיפורה השנון של בעלת מבטא (עברית):
https://youtu.be/H2r3W9sOB6o
מה למבטא מזרחי עם ח' ו-ע' (עברית):
http://youtu.be/Bl1epz3tSSA
בצורך לשנות מבטא עוסק המחזמר "גבירתי הנאווה" שמבוסס על "פיגמליון" של המחזאי ג'ורג' ברנרד שו (עברית):
https://youtu.be/I9Wn3VVCYUs?t=21
והתוצאה המשעשעת וכואבת של מבטא גרוע (עברית):
https://youtu.be/ZqqqjQCB46I
ג'ורג' ברנרד שו
מבטא (Accent) הוא סגנון הגיית השפה הייחודי לקבוצה מסוימת, תוצאה ישירה של הדרך שבה מערכת הקול של החברים בה למדה להפיק צלילים בילדותם.
כשאדם רוכש שפה ראשונה, המוח בונה מפה פונטית של הצלילים הקיימים בה. כשהוא לומד שפה שנייה מאוחר יותר, הוא מנסה למפות את הצלילים החדשים על המפה הישנה. הפערים בין המפות הם המבטא.
הגיל שבו נרכשת שפה הוא גורם מכריע. ילדים שלמדו שפה לפני גיל 12 נוטים לדבר אותה ללא מבטא זר, בזכות הגמישות הגבוהה של המוח בגיל זה, תקופה שהחוקרים מכנים "תקופה קריטית" (critical period). זהו רעיון שפותח על ידי וילדר פנפילד (Wilder Penfield) בשנות ה-50 וגובש על ידי אריק לנברג (Eric Lenneberg) ב-1967.
מעבר לגיל זה, הרכישה של שפות חדשות היא אפשרית אבל המבטא בדרך כלל נשאר.
אבל מבטא אינו רק עניין של ביולוגיה. גם גיאוגרפיה, שכבה חברתית, השכלה ואפילו רצון מודע לשמור על זהות תרבותית - כל אלה משפיעים על הדרך שבה אנשים מדברים. בבריטניה למשל, המבטא היה היסטורית כרטיס כניסה חברתי, כאשר מבטא ה-Received Pronunciation שדיברו בבתי הספר הפרטיים היוקרתיים (public schools) סימן מעמד וחינוך.
בשנות ה-60 גילה הבלשן וויליאם לבוב (William Labov) תופעה מרתקת: תושבי האי מרתס וינייארד (Martha's Vineyard) שבמסצ'וסטס אימצו מבטא עבה ומובחן יותר במכוון, כאקט של גאווה מקומית כנגד גלי התיירים שהציפו את האי. המבטא הפך אצלם לנשק זהות.
חברתית, היות והמבטא מאפיין קבוצה מסוימת, הוא עשוי לשמש כגשר אך בו בזמן גם כמחסום. מחקרים הראו שאנשים מעריכים דוברים לפי מבטאם תוך שניות ספורות ומייחסים להם מאפיינים של אינטליגנציה, אמינות ומעמד חברתי. בארצות הברית, דוברים עם מבטא דרומי דווחו לעיתים כ"פחות משכילים" בסקרי תפיסה, אף שאין בין המבטא לאינטליגנציה שום קשר.
בקולנוע ידועה השחקנית מריל סטריפ (Meryl Streep) ביכולתה לשנות מבטא באופן משכנע לגמרי, יכולת שדורשת אימון אינטנסיבי בניתוח פונטי. עם זאת, רוב האנשים שומרים על מבטאם לאורך חיים שלמים, כי הוא חלק עמוק מהזהות שלהם.
#מבטא בחברה
שפה אחידה ופיצול אוכלוסיה - מבטאים שונים במקרים רבים מתפתחים אצל קבוצות אתניות או מעמדות שונים בחברה הדוברת שפה אחת. בשפות מסוימות, במיוחד באימפריות או במדינות גדולות מאוד, משתנים המבטאים לפי האזורים הגאוגרפיים השונים.
בחברות רבות יש מבטא סטנדרטי, מעין "המבטא הנכון", אך לא תמיד הוא גם המבטא הנפוץ באוכלוסייה. בבריטניה, למשל, היה המבטא של כ-3% מהאוכלוסייה למבטא התקני ביותר.
ילדים רוכשים די מהר מבטא זר, כמו שהם לומדים שפה חדשה. ילדים במשפחות נודדות מסוגלים לסגל לעצמם מבטאים חדשים עוד יותר מהר. אצל מבוגרים, עד שנות העשרים המוקדמות שלהם, המבטא נוטה להשתנות. בחייו הבוגרים של אדם, לעומת זאת, המבטא נשאר קבוע.
ואגב, חשוב שלא לבלבל בין מבטא שאוצר המילים בו זהה ורק הביטוי שלו שונה בין מבטאים ובין ניב, שלו יש גם אוצר מילים שונה וכך גם שינויים בחוקי הדקדוק.
בישראל, כחברת מהגרים, המבטא מטריד בעיקר את את המבוגרים, מי שנמנים על דור המהגרים הראשון. הדור השני, הילדים, מאבדים את המבטא. עם השנים נוצר כאן מבטא ישראלי, שמחד הוא בעל מאפיינים מסוימים ומנגד, הוא עדיין משתנה ולא חתום לחלוטין. כל זה קורה כשהמבטאים הולכים והופכים לחלק מהפולקלור.
הנה המבטא וכיצד הוא נשאר איתנו (עברית):
https://youtu.be/fA50fF-KppI
סיפורה השנון של בעלת מבטא (עברית):
https://youtu.be/H2r3W9sOB6o
מה למבטא מזרחי עם ח' ו-ע' (עברית):
http://youtu.be/Bl1epz3tSSA
בצורך לשנות מבטא עוסק המחזמר "גבירתי הנאווה" שמבוסס על "פיגמליון" של המחזאי ג'ורג' ברנרד שו (עברית):
https://youtu.be/I9Wn3VVCYUs?t=21
והתוצאה המשעשעת וכואבת של מבטא גרוע (עברית):
https://youtu.be/ZqqqjQCB46I
