שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה מיוחד באופרה?
אופרה (Opera) היא דרמה מוזיקלית המספרת סיפור באמצעות שילוב של שירה ומוזיקה עם משחק תיאטרלי.
מלווה לרוב בתזמורת, יש בה שילוב של כל אמנויות הבמה כולל התפאורה, התלבושות והאיפור המלא. האופרה היא שילוב מוזיקלי של תרבות שירה מפותחת עם כתיבה תזמורתית משובחת.
הפורמט של האופרה הומצא בסוף המאה ה-16, כחלק מהרנסנס של התרבויות הרומיות והיווניות ועם שורשים בתיאטרון היווני העתיק. האופרה הידועה הראשונה בהיסטוריה הייתה "דפנה" והיא הוצגה לראשונה בעיר פירנצה, בשנת 1598. את המוזיקה הלחין ג'קופו פרי.
במהלך ההיסטוריה של האופרה מתקיימת תחרות מתמדת ומרתקת בין דרמה למוזיקה, כשיוצרים שונים מדגישים את אחד המרכיבים כחשובים יותר מהאחר, אך שניהם הם מרכיבים מרכזיים באופרה שלמה.
מונטוורדי, גלוק וראמו היו ממלחיני האופרות החשובים של תקופת הבארוק. מוצרט, עם "נישואי פיגארו", "דון ג'ובאני", "חליל הקסם" ואופרות רבות אחרות היה הבולט בתקופה הקלאסית. רוסיני ("הספר מסיביליה") ופוצ'יני ("טוסקה" ו"לה בוהם") וכמובן גדול האופרה האיטלקי ורדי, עם אופרות בלתי נשכחות כמו "נבוכדנצר", "ריגולטו", "אאידה" ו"La Traviata". תוך שימוש באמצעים מגוונים ונושאים כמו אהבה, הרפתקאות ועד קומדיה ושברון לב, הפכו כולם את האופרה לשילוב רומנטי מושלם של דרמה גדולה עם מוזיקה נפלאה.
וגנר הגרמני ("דמדומי האלים", "טריסטן ואיזולדה") בדרמות המוזיקליות הגדולות שלו, פיתח את שיטת "מוטיב הנושא" של וובר, שבה כל דמות מוצגת עם מוטיב מוזיקלי שחוזר על עצמו בכל פעם שהוא מוזכר או מופיע. וגנר פנה למיתוסים גרמניים והיסטוריים. סוף המאה ה-19 הביא את כותבי האופרות לעסוק בנושאים ריאליסטיים מבעבר (verissimo) והם החלו לכתוב על חייהם של האנשים הפשוטים של אז, דוגמת "כרמן" ו"מאדאם בטרפליי".
זמרי האופרה הגדולים תמיד זכו להערצת הקהל. היו אפילו תקופות (במאה ה-17) שהערצתם הפכה אותם לכוכבי האופרה והמלחינים של התקופה כתבו אופרות שיאפשרו לזמרים להפגין את יכולתם המדהימה. גם במאה שלנו, ולמרות שהאופרה הפכה יותר דרמטית ופחות ראוותנית מאז גלוק, היו זמרים כמו מריה קאלאס ה"אלוהית" והטנור האיטלקי אנריקו קארוסו, מהחשובים בתולדות זמרי האופרה וכאלה שנודעו בביצועים מרטיטים לאריות גדולות מתוך אופרות שונות.
בין זמרי האופרה הבולטים במאה ה-20 ניתן למנות את זמרי הטנור לוצ'יאנו פברוטי ופלסידו דומינגו, שהופיעו בבתי האופרה החשובים בעולם, מהמטרופוליטן בניו יורק ועד לאלה שבווינה ובמילאנו.
האופרה, לדעת רבים, היא שלמות אמנותית, הנובעת הן מכמות האמנויות שלוקחות בה חלק ומהאיכות הנובעת משילובן. ניתן כיום לצפות בה גם בטלוויזיה או באינטרנט, אבל צפייה באופרה חיה היא חוויה מדהימה ומרגשת הרבה יותר.
הנה הפיזיקה של הקול האופראי והאנושי (מתורגם):
https://youtu.be/PKengo7y28U
תחילת תולדות האופרה:
https://youtu.be/Fl4GaldTu_Q
טבחים שהם בעצם זמרי אופרה המפתיעים ילדי בית ספר בארוחת הצהריים:
https://youtu.be/JNgCM7zp30M
קדימון לסרט קולנוע על מישהי שחולמת להיות זמרת אופרה (מתורגם):
https://youtu.be/bjtIfrKQd-o
האריה היפהפיה "נסון דורמה" מהאופרה "טורנדוט":
https://youtu.be/suj-2sbSFKs
וכך עושים אופרה:
https://youtu.be/6fbBjRnZ0j0?long=yes
ג'קופו פרי
אופרה (Opera) היא דרמה מוזיקלית המספרת סיפור באמצעות שילוב של שירה ומוזיקה עם משחק תיאטרלי.
מלווה לרוב בתזמורת, יש בה שילוב של כל אמנויות הבמה כולל התפאורה, התלבושות והאיפור המלא. האופרה היא שילוב מוזיקלי של תרבות שירה מפותחת עם כתיבה תזמורתית משובחת.
הפורמט של האופרה הומצא בסוף המאה ה-16, כחלק מהרנסנס של התרבויות הרומיות והיווניות ועם שורשים בתיאטרון היווני העתיק. האופרה הידועה הראשונה בהיסטוריה הייתה "דפנה" והיא הוצגה לראשונה בעיר פירנצה, בשנת 1598. את המוזיקה הלחין ג'קופו פרי.
במהלך ההיסטוריה של האופרה מתקיימת תחרות מתמדת ומרתקת בין דרמה למוזיקה, כשיוצרים שונים מדגישים את אחד המרכיבים כחשובים יותר מהאחר, אך שניהם הם מרכיבים מרכזיים באופרה שלמה.
מונטוורדי, גלוק וראמו היו ממלחיני האופרות החשובים של תקופת הבארוק. מוצרט, עם "נישואי פיגארו", "דון ג'ובאני", "חליל הקסם" ואופרות רבות אחרות היה הבולט בתקופה הקלאסית. רוסיני ("הספר מסיביליה") ופוצ'יני ("טוסקה" ו"לה בוהם") וכמובן גדול האופרה האיטלקי ורדי, עם אופרות בלתי נשכחות כמו "נבוכדנצר", "ריגולטו", "אאידה" ו"La Traviata". תוך שימוש באמצעים מגוונים ונושאים כמו אהבה, הרפתקאות ועד קומדיה ושברון לב, הפכו כולם את האופרה לשילוב רומנטי מושלם של דרמה גדולה עם מוזיקה נפלאה.
וגנר הגרמני ("דמדומי האלים", "טריסטן ואיזולדה") בדרמות המוזיקליות הגדולות שלו, פיתח את שיטת "מוטיב הנושא" של וובר, שבה כל דמות מוצגת עם מוטיב מוזיקלי שחוזר על עצמו בכל פעם שהוא מוזכר או מופיע. וגנר פנה למיתוסים גרמניים והיסטוריים. סוף המאה ה-19 הביא את כותבי האופרות לעסוק בנושאים ריאליסטיים מבעבר (verissimo) והם החלו לכתוב על חייהם של האנשים הפשוטים של אז, דוגמת "כרמן" ו"מאדאם בטרפליי".
זמרי האופרה הגדולים תמיד זכו להערצת הקהל. היו אפילו תקופות (במאה ה-17) שהערצתם הפכה אותם לכוכבי האופרה והמלחינים של התקופה כתבו אופרות שיאפשרו לזמרים להפגין את יכולתם המדהימה. גם במאה שלנו, ולמרות שהאופרה הפכה יותר דרמטית ופחות ראוותנית מאז גלוק, היו זמרים כמו מריה קאלאס ה"אלוהית" והטנור האיטלקי אנריקו קארוסו, מהחשובים בתולדות זמרי האופרה וכאלה שנודעו בביצועים מרטיטים לאריות גדולות מתוך אופרות שונות.
בין זמרי האופרה הבולטים במאה ה-20 ניתן למנות את זמרי הטנור לוצ'יאנו פברוטי ופלסידו דומינגו, שהופיעו בבתי האופרה החשובים בעולם, מהמטרופוליטן בניו יורק ועד לאלה שבווינה ובמילאנו.
האופרה, לדעת רבים, היא שלמות אמנותית, הנובעת הן מכמות האמנויות שלוקחות בה חלק ומהאיכות הנובעת משילובן. ניתן כיום לצפות בה גם בטלוויזיה או באינטרנט, אבל צפייה באופרה חיה היא חוויה מדהימה ומרגשת הרבה יותר.
הנה הפיזיקה של הקול האופראי והאנושי (מתורגם):
https://youtu.be/PKengo7y28U
תחילת תולדות האופרה:
https://youtu.be/Fl4GaldTu_Q
טבחים שהם בעצם זמרי אופרה המפתיעים ילדי בית ספר בארוחת הצהריים:
https://youtu.be/JNgCM7zp30M
קדימון לסרט קולנוע על מישהי שחולמת להיות זמרת אופרה (מתורגם):
https://youtu.be/bjtIfrKQd-o
האריה היפהפיה "נסון דורמה" מהאופרה "טורנדוט":
https://youtu.be/suj-2sbSFKs
וכך עושים אופרה:
https://youtu.be/6fbBjRnZ0j0?long=yes
