שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהו הגאוצ'ו, אמיגו?
שמעתם על הקאובוי'ס של ארצות הברית, אותם בוקרים שליוו את עדרי הבקר למרעה והפכו לחלק מהתרבות האמריקאית? - הגאוצ'ו (Gaucho) הוא האח הדרום אמריקני של הקאובוי - איש הסְפר, רכוב על סוסו כשהוא עוטה פונצ'ו וחמוש בסכין ארוכה. מרבית הגאוצ'וס חיים בערבות הפמפאס, האזור החקלאי המצוי במרכז ארגנטינה ונחשב החבל הגיאוגרפי המשמעותי ביותר בה. הם נוהגים את הבקר בשטחי המרעה העצומים והמרכזיים בגידול עדרי הבקר.
הגאוצ'וס היו בוקרים קשוחים וחרוצים שנהגו את עדרי הענק למרעה ופיתחו יכולת ותכונות שאפשרו להם להפוך לגיבורים של אמריקה הדרומית. היכולת הגבוהה שאפשרה להם לנהוג את העדרים הענפים במרחבי הערבות העצומות של הפמפאס, היא שהקנתה להם עם השנים יוקרה עצומה, אך לא תמיד הם היו מכובדים.
במקור נחשב לגאוצ'ו אדם מעניי ארגנטינה. בהדרגה הפך "גאוצ'ו" מילה נרדפת ליתום, נווד וערירי. תדמיתם של הגאוצ'וס השתפרה רק במלחמת העצמאות של ארגנטינה, כשהתפרסמו באומץ ליבם בקרב. מעתה החלו לראות בהם אנשי אדמה חופשיים ואפילו נערצים. הם זכו להילה רומנטית של בוקרים קשוחים, שורדי טבע חסרי-מעצורים ואמיצים. תכונות אלה הפכו את דמות הגאוצ'ו לחלק מסמליהן הלאומיים של ארגנטינה ואורוגוואי.
בניגוד לקאובוי'ס שנעלמו כבר מזמן, הגאוצ'וס של ארגנטינה קיימים עד היום והם אולי השריד האחרון לבוקרים של פעם. עדיין חיים בארגנטינה כ-150 אלף גאוצ'וס. בעבר הם התפרנסו מציד בקר וסחר בעורות. היום רבים מהם חיים בטבע ולא מעט מהם אומרים שלא היו חיים בשום מקום אחר או מסכימים להחליף את עבודתם בעבודה אחרת. הם עדיין מתעקשים לישון על האדמה ולצלות את מזונם בשיפוד על אש המדורה.
הנה הגאוצ'וס - הקאובוי'ס של ארגנטינה:
https://youtu.be/l7KovwMiHJ4
העבודה שלו:
https://youtu.be/9TWoHUO6Ek0
הגאוצ'וס הישראליים:
https://youtu.be/ID36e7E_W58
והגאוצ'וס בעבודה:
https://youtu.be/3T2uFRsH-X0
מהי ארגנטינה המדינה הדרומית באמריקה?
ארגנטינה היא מדינה רחבת-ידיים החולשת על המרחב הדרומי של יבשת אמריקה הדרומית. היא נמצאת בחלק שממזרח לרכס הרי האנדים, עד לאוקיינוס האטלנטי. בירתה היא בואנוס איירס, עיר ענקית,עם שדרות רחבות וכיכרות ענק, שנמצאת על שפת נהר פלאטה.
גיאוגרפית מחולקת ארגנטינה ל-3 אזורים: ארץ האש (טיירה דל פואגו) שבדרום, אזור רכס האנדים ההררי והערבות של הפמפאס, החבל הגיאוגרפי החשוב ביותר שבמרכז המדינה ומרכז גידול עדרי הבקר הענקיים הנדרשים לתעשיית הבשר הענקית שלה.
ארגנטינה היא מיצרניות הבשר החשובות והגדולות בעולם ואכילת הבשר הצלוי בה היא חלק מחיי היומיום. אחד מסימני המטבח שלה הוא הכנת בשר בצלייה איטית המכונה "אסאדו". זוהי מסורת שנולדה אצל הגאוצ'וס, הבוקרים המקומיים של חבל הפמפאס, שהפכו לגיבורים וסמלים נערצים במדינה.
לארגנטינה גם מסורת ותרבות של אהבה לכדורגל, לריקודי הטנגו ולמוסיקת הטנגו הארגנטינאית.
שמה של ארגנטינה בא ממתכת הכסף, שבלטינית נקראת "ארגנטום" (Argentum). זה קרה לאחר שהתאחדו הפרובינציות של נהר לה פלטה (נהר הכסף) לרפובליקה החדשה, ארגנטינהה.
הנה תיאורה הגיאוגרפי של ארגנטינה:
https://youtu.be/TVq29gM2YVY
מקומות ואתרים בארגנטינה:
https://youtu.be/aI_F_lQXYb8
כך נראית פטגוניה בקפיצות זמן:
https://youtu.be/nt4HfMWaH8g
תולדות הנבחרת שלה בגביע העולם בכדורגל:
https://youtu.be/sU_XUNgRzqc
וסקירה על ארגנטינה:
https://youtu.be/1U0N4SGL46A
מה יש בערבות הפמפאס של ארגנטינה?
פמפה, פמפס או פמפאס (Pampas) הוא מישור רחב ידיים בארגנטינה המהווה את מקום המרעה העיקרי עבור העדרים העצומים של הבקר, הצאן והסוסים בה, המסתובבים באופן חופשי במרחבים האדירים המשמשים להם מרעה.
מדובר באזור החקלאי המצוי בעיקר במרכז ארגנטינה וחלקים באורוגוואי ובדרום ברזיל. אלו מישורי ערבה עצומי ממדים, שמשתרעים על פני כ-777 אלף קילומטרים רבועים. הם ירוקי עשב ועתירי אדמה, המניבה יבולים חקלאיים עשירים ומגוונים. חלקים גדולים בפמפאס הם ביצות ואדמות חוליות.
הפמפאס נחשב החבל הגיאוגרפי המשמעותי ביותר בארגנטינה. חיות בו חיות-בר רבות, ביניהם אייל הפאמפאס הנפוץ, כמו גם שועל הפמפס, הננדו וכמה מיני ארמדיל.
בערבות הפמפאס חיים מרבית הגאוצ'וס, הנוהגים את הבקר ומפקחים עליו בשטחי המרעה העצומים והמרכזיים בגידול עדרי הבקר .
הבשר של ארגנטינה נודע בכל העולם באיכותו וארגנטינה מייצאת אותו לכל פינות כדור הארץ.
בתצורות של אזור הפמפס גילה צ'ארלס דארווין את התגליות החשובות שהביאו אותו להציע את עקרון "הברירה הטבעית", החשוב כל כך בתורת האבולוציה.
דארווין מצא כאן מאובנים של בעלי חיים גדולים ומכוסים בשריון. הוא זיהה את דמיונם תארמדילים שחיים באזור גם בימיו. במיוחד הרשים אותו הדמיון של מאובן של גליפטודון (Glyptodon), יונק קדמון וענקי ששמו בעברית מתורגם ל"שן חקוקה".
הוא הבין שהגליפטודון דומה מאוד לארמדילים המודרניים אבל אינו זהה להם. כאן האסימון שלו נפל. החוקר הגאוני הבין שלאורך תקופות ארוכות בנות מיליוני שנים, משתנים מיני בעלי החיים, בתהליך כלשהו שלו הוא יקרא "הברירה הטבעית".
הנה ערבות הפמפאס:
https://youtu.be/PI1FnnQ4_T4
והגאוצ'וס שחיים בפמפס ונוהגים את הבקר:
https://youtu.be/9TWoHUO6Ek0
גאוצ'ו
שמעתם על הקאובוי'ס של ארצות הברית, אותם בוקרים שליוו את עדרי הבקר למרעה והפכו לחלק מהתרבות האמריקאית? - הגאוצ'ו (Gaucho) הוא האח הדרום אמריקני של הקאובוי - איש הסְפר, רכוב על סוסו כשהוא עוטה פונצ'ו וחמוש בסכין ארוכה. מרבית הגאוצ'וס חיים בערבות הפמפאס, האזור החקלאי המצוי במרכז ארגנטינה ונחשב החבל הגיאוגרפי המשמעותי ביותר בה. הם נוהגים את הבקר בשטחי המרעה העצומים והמרכזיים בגידול עדרי הבקר.
הגאוצ'וס היו בוקרים קשוחים וחרוצים שנהגו את עדרי הענק למרעה ופיתחו יכולת ותכונות שאפשרו להם להפוך לגיבורים של אמריקה הדרומית. היכולת הגבוהה שאפשרה להם לנהוג את העדרים הענפים במרחבי הערבות העצומות של הפמפאס, היא שהקנתה להם עם השנים יוקרה עצומה, אך לא תמיד הם היו מכובדים.
במקור נחשב לגאוצ'ו אדם מעניי ארגנטינה. בהדרגה הפך "גאוצ'ו" מילה נרדפת ליתום, נווד וערירי. תדמיתם של הגאוצ'וס השתפרה רק במלחמת העצמאות של ארגנטינה, כשהתפרסמו באומץ ליבם בקרב. מעתה החלו לראות בהם אנשי אדמה חופשיים ואפילו נערצים. הם זכו להילה רומנטית של בוקרים קשוחים, שורדי טבע חסרי-מעצורים ואמיצים. תכונות אלה הפכו את דמות הגאוצ'ו לחלק מסמליהן הלאומיים של ארגנטינה ואורוגוואי.
בניגוד לקאובוי'ס שנעלמו כבר מזמן, הגאוצ'וס של ארגנטינה קיימים עד היום והם אולי השריד האחרון לבוקרים של פעם. עדיין חיים בארגנטינה כ-150 אלף גאוצ'וס. בעבר הם התפרנסו מציד בקר וסחר בעורות. היום רבים מהם חיים בטבע ולא מעט מהם אומרים שלא היו חיים בשום מקום אחר או מסכימים להחליף את עבודתם בעבודה אחרת. הם עדיין מתעקשים לישון על האדמה ולצלות את מזונם בשיפוד על אש המדורה.
הנה הגאוצ'וס - הקאובוי'ס של ארגנטינה:
https://youtu.be/l7KovwMiHJ4
העבודה שלו:
https://youtu.be/9TWoHUO6Ek0
הגאוצ'וס הישראליים:
https://youtu.be/ID36e7E_W58
והגאוצ'וס בעבודה:
https://youtu.be/3T2uFRsH-X0
ארגנטינה היא מדינה רחבת-ידיים החולשת על המרחב הדרומי של יבשת אמריקה הדרומית. היא נמצאת בחלק שממזרח לרכס הרי האנדים, עד לאוקיינוס האטלנטי. בירתה היא בואנוס איירס, עיר ענקית,עם שדרות רחבות וכיכרות ענק, שנמצאת על שפת נהר פלאטה.
גיאוגרפית מחולקת ארגנטינה ל-3 אזורים: ארץ האש (טיירה דל פואגו) שבדרום, אזור רכס האנדים ההררי והערבות של הפמפאס, החבל הגיאוגרפי החשוב ביותר שבמרכז המדינה ומרכז גידול עדרי הבקר הענקיים הנדרשים לתעשיית הבשר הענקית שלה.
ארגנטינה היא מיצרניות הבשר החשובות והגדולות בעולם ואכילת הבשר הצלוי בה היא חלק מחיי היומיום. אחד מסימני המטבח שלה הוא הכנת בשר בצלייה איטית המכונה "אסאדו". זוהי מסורת שנולדה אצל הגאוצ'וס, הבוקרים המקומיים של חבל הפמפאס, שהפכו לגיבורים וסמלים נערצים במדינה.
לארגנטינה גם מסורת ותרבות של אהבה לכדורגל, לריקודי הטנגו ולמוסיקת הטנגו הארגנטינאית.
שמה של ארגנטינה בא ממתכת הכסף, שבלטינית נקראת "ארגנטום" (Argentum). זה קרה לאחר שהתאחדו הפרובינציות של נהר לה פלטה (נהר הכסף) לרפובליקה החדשה, ארגנטינהה.
הנה תיאורה הגיאוגרפי של ארגנטינה:
https://youtu.be/TVq29gM2YVY
מקומות ואתרים בארגנטינה:
https://youtu.be/aI_F_lQXYb8
כך נראית פטגוניה בקפיצות זמן:
https://youtu.be/nt4HfMWaH8g
תולדות הנבחרת שלה בגביע העולם בכדורגל:
https://youtu.be/sU_XUNgRzqc
וסקירה על ארגנטינה:
https://youtu.be/1U0N4SGL46A
פמפה, פמפס או פמפאס (Pampas) הוא מישור רחב ידיים בארגנטינה המהווה את מקום המרעה העיקרי עבור העדרים העצומים של הבקר, הצאן והסוסים בה, המסתובבים באופן חופשי במרחבים האדירים המשמשים להם מרעה.
מדובר באזור החקלאי המצוי בעיקר במרכז ארגנטינה וחלקים באורוגוואי ובדרום ברזיל. אלו מישורי ערבה עצומי ממדים, שמשתרעים על פני כ-777 אלף קילומטרים רבועים. הם ירוקי עשב ועתירי אדמה, המניבה יבולים חקלאיים עשירים ומגוונים. חלקים גדולים בפמפאס הם ביצות ואדמות חוליות.
הפמפאס נחשב החבל הגיאוגרפי המשמעותי ביותר בארגנטינה. חיות בו חיות-בר רבות, ביניהם אייל הפאמפאס הנפוץ, כמו גם שועל הפמפס, הננדו וכמה מיני ארמדיל.
בערבות הפמפאס חיים מרבית הגאוצ'וס, הנוהגים את הבקר ומפקחים עליו בשטחי המרעה העצומים והמרכזיים בגידול עדרי הבקר .
הבשר של ארגנטינה נודע בכל העולם באיכותו וארגנטינה מייצאת אותו לכל פינות כדור הארץ.
בתצורות של אזור הפמפס גילה צ'ארלס דארווין את התגליות החשובות שהביאו אותו להציע את עקרון "הברירה הטבעית", החשוב כל כך בתורת האבולוציה.
דארווין מצא כאן מאובנים של בעלי חיים גדולים ומכוסים בשריון. הוא זיהה את דמיונם תארמדילים שחיים באזור גם בימיו. במיוחד הרשים אותו הדמיון של מאובן של גליפטודון (Glyptodon), יונק קדמון וענקי ששמו בעברית מתורגם ל"שן חקוקה".
הוא הבין שהגליפטודון דומה מאוד לארמדילים המודרניים אבל אינו זהה להם. כאן האסימון שלו נפל. החוקר הגאוני הבין שלאורך תקופות ארוכות בנות מיליוני שנים, משתנים מיני בעלי החיים, בתהליך כלשהו שלו הוא יקרא "הברירה הטבעית".
הנה ערבות הפמפאס:
https://youtu.be/PI1FnnQ4_T4
והגאוצ'וס שחיים בפמפס ונוהגים את הבקר:
https://youtu.be/9TWoHUO6Ek0
