שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך ומי חובצים גבינה?
לשאול כיצד נוצרת גבינה זה בעצם לשאול המון שאלות על הדרך שבה נוצרות הגבינות השונות, כי יש המון כאלה. קיימות בעולם אלפי גבינות שונות.
הידעתם שבצרפת לבדה יש יותר מ-400 סוגים של גבינה צרפתית?
הגבינה היא מוצר חלב מוצק, שהגבנים, מי שמכינים את הגבינות, מייצרים לרוב מחלב של פרות, כבשים ועזים. הגבינה בימינו נוצרת בדרך כלל מחלב מפוסטר. גבינות שונות נוצרות באופנים שונים, אבל התהליך הראשוני ברובן הוא של הפרדת החלבון והשומן שבחלב מהמים שבו. לעיתים מפרידים אותם באמצעות אנזים ולעיתים באמצעות חומציות או אפילו בעזרת... החזיקו חזק, חיידקים.
אחרי הפרדת החלבונים והשומן ממי החלב, מתפצל תהליך הכנת הגבינה למגוון עצום של תהליכים - כל תהליך תואם לגבינה המסוימת שנוצרת בעזרתו. בתהליך שהחל כבר לפני 8,000 שנה, מכינים בני האדם גבינות. במשך אלפי שנים שמאז, נוצרו סוגי גבינות שונים ומגוונים.
תרבויות שונות לאורך ההיסטוריה יצרו את הגבינות האהודות עליהן. כל גבינה וטעמה, ייעודה, האופן שבו נוהגים לאכול אותה ועם מה. עולם מרתק, לא?
כך מייצרים גבינה במפעל גבינות מודרני:
https://youtu.be/y9wLhRrj5Ug
כך מייצרים בישראל גבינות בסגנון של פעם (עברית):
http://youtu.be/Ib989-8OX9o
כאן האיטלקים מייצרים את גבינת המוצרלה שהפיצה שלכם כל כך אוהבת:
https://youtu.be/2o-55_Hhjek
והשוויצרי מכין את הגבינות השווייצריות:
https://youtu.be/l9lwiOnMVVU
מה הסיפור של גבינת הקוטג'?
גבינת קוטג' (Cottage cheese) היא גבינה מוכרת ואהודה בעולם כולו. שורשיה עוד מימי מצרים העתיקה ויוון הקדומה. הגבינה הלבנה עם הגושים נפוצה במקומות רבים בעולם, במיוחד בארצות שונות באירופה ובצפון אמריקה. את השם קיבלה גבינת הקוטג' רק במאה ה-18 אבל הכינו אותה אלפי שנים לפני כן.
הקוטג' הוא בעצם "גבינת בקתה". באנגלית קוטג' הוא בית קטן או בקתה צנועה, המשמשים למגורים בכפר או כבית נופש. מכאן נולד גם השם של הגבינה שלנו, שנקראת על שם בקתת הכפר האנגלית.
את "הגבינה עם הבקתה" יצרו משאריות. החלב הרזה שנותר לאחר שחבצו את החמאה, הוא ששימש להכנת הגבינה הזולה והפשוטה הזו. מעט אירוני שהגבינה הזו, שבישראל הפכה פעם לסמל יוקר המחיה, הוכנה בכפר האירופי משאריות חלב רזה וחצי-מקולקל שנשארו לאחר חביצת החמאה היוקרתית..
במקומות רבים בעולם אוכלים קוטג', אך בכל מקום הוא עשוי בסגנון ובמרקם שונים. יש מקומות, כמו ארצות הברית, שאוכלים בהם קוטג' עם גרגירים גדולים ויבשים יותר, בעוד שבמקומות אחרים, כולל ישראל, מעדיפים גבינת קוטג' עם גרגירים קטנים. ובדרום אפריקה, מעידים ישראלים שחיו שם, גבינת הקוטג' ממש לא טעימה לחיך שלנו..
הסיבה להבדלים בטעמים, שגורמים לישראלים רבים בנכר להתגעגע לקוטג' הישראלי, הוא שהקוטג' שלנו השתנה כשהובא בשנות ה-50 מארה"ב, על ידי חברת 'תנובה'. אנשי החברה הבינו שלא ניתן לחבר את הקוטג' כמו שהיא לחיך הישראל והגבינה עברה התאמה, כך שתתאים לטעמו של הצרכן הישראלי.
לפי הבלשנית תמר עילם גינדין, מקור המילה קוטג' הוא משפות גרמאניות שבהן cot הוא 'בקתה'. משם עברה המלה לצרפתית cote וגם לאנגלית, שבה נוספה בהמשך התוספת age וקיבלה משמעות של בקתה עם חלקת האדמה שמסביבה. עם השנים החלו באנגליה להשתמש במילה לתיאור של בתים קטנים באזורים הכפריים. הגבינה זכתה לשמה ממנהג הכנת הגבינה הכפרית הזו באותם בתים כפריים, בעיקר הקוטג'ים האנגליים והצרפתיים.
הנה פרסומת לגבינת קוטג' משנות ה-70:
http://youtu.be/gstcwEvfaj8
כך מכינים אותה בבית ובבקתה (עברית):
https://youtu.be/G1Pf3AvIymA
כך הוחלפה גבינת הקוטג' באמריקה לטובת היוגורט:
https://youtu.be/ppeaswu9xeE?t=1m31s&end=2m17s
והנה המקור של גבינות רבות כולל הקוטג':
http://youtu.be/ezE07cwQF84
מה תורמים לגופנו מוצרי חלב?
החלב מכיל סידן רב והרבה ממנו נספג בגוף כשאוכלים מוצרי חלב. אכילת מוצרי חלב תורמת הרבה סידן, שחסר פעמים רבות לגופנו. מומלץ לאכול מוצרי חלב, רצויים אף יותר מוצרי חלב מועשרים בסידן וגבינות קשות.
יש מחלוקת לגבי הבריאות שבמוצרי החלב ויש אנשים שטוענים שהוא אינו בריא לאדם. למי שאינו צורך חלב מסיבות בריאות כדאי לדאוג לקבל את הסידן ממקורות אחרים, כמו כרוב וברוקולי, שיש בהם הרבה סידן.
אבל כללית, עבור מרבית האוכלוסיה החלב לא רק שאינו מזיק - עבור רבים הוא ממש חיוני. גם אם יש לתעשייה שמייצרת אותו, תעשיית החלב, תפקיד במשבר האקלים (ראו בתגית "משבר האקלים") וחלק לא קטן בה גורם לפרות סבל לא קטן, החלב עצמו הוא מזון טוב ומזין.
הנה סרטון של מועצת החלב שבו מציגים מרכיבים בריאים שיש בחלב:
http://youtu.be/gy0rhxaFATQ
וסרטון תיעודי רציני ומבוסס מחקר שקובע שהחלב בהחלט בריא (מתורגם):
https://youtu.be/oakWgLqCwUc?long=yes
איך גבינת רוקפור עם עובש היא כל כך טעימה?
גבינת רוקפור (Roquefort) היא גבינה שהצרפתים המציאו. זו גבינה מלאת עובש שבדרך כלל נצפה שתושלך היישר לפח הזבל אבל איכשהו הפכה לגבינה מבוקשת ואפילו יקרה.
איך זה שגבינה מלאת עובש היא מטעם כה מבוקש?
הכל התחיל בצרפת של ימי הביניים, כשהמקומיים גילו שהעובש המתרקם על הגבינה שלהם, פטריה שנקראת "פניצליום רוקפורטי", מעניק לה טעם טוב. לא הפריעו להם הסירחון של הפטריה ולא העובדה שהתחושה הכללית היא של גבינה מקולקלת - הטעם קבע והטעם ניצח.
היא לא גבינת העובש היחידה. גבינת רוקפור היא אחת מהגבינות הכחולות, שיש להן עורקי עובש כחולים-ירקרקים.
את גבינות הרוקפור מכינים מחלב כבשים בלבד. הצרפתים אף נהגו להכינו רק מחלב כבשים של חבל הבסקים או מהאי קורסיקה, שטעמו הוא הטוב ביותר לדעתם.
בעבר הם נהגו להציב את הגבינות במערות הגיר, שם הפטריה חיה בטבע ומתיישבת במהירות על הגבינה ומעניקה לה את העורקים הכחולים והמתוקים שרואים כשפורסים אותה. כיום הם מייצרים אותה במפעל אבל עדיין מכניסים למיכלי ייצור הגבינה חומר נוזלי שהופק מהחומר של אותן מערות.
הנה גבינת העובש המפורסמת ביותר בעולם:
https://youtu.be/RLhmG-LIwnE?end=1m25s
כך מייצרים את גבינת הרוקפור היום:
https://youtu.be/j9gVisnWfpc
ומצגת וידאו על הגבינה הכחולה המובילה:
https://youtu.be/OSGfrYhKHG0
מהי התסיסה ואיך היא מייצרת אוכל ומשקה?
מה משותף ליין, לחם, בירה, יוגורט, גבינות וסוגי נקניקים שונים? - ובכן מדובר בתסיסה (Fermentation), תהליך שהתגלה בשנת 1875 על ידי המדען הצרפתי קינדארד דה לה-טור. הוא גילה את התסיסה, שנוצרת כששמרים חד-תאיים ממשפחת הפטריות, יוצרים תהליך כימי שמייצר אלכוהול מסוכר ועמילן.
הבירה היא משקה עתיק מאד. כבר לפני 7000 שנה ידעו לייצר בירה ועד היום זהו אחד המשקאות האהובים בעולם. לא רבים יודעים שהסוד של הבירה היא התסיסה שלה.
כמו בלחם, גם בייצור בירה מתבצעת תסיסה בשמרים. בירה מכינים ממים, שמרים, כשות ולתת, שהיא שעורה שעברה הנבטה וייבוש באמצעות קלייה.
ההכנה מתחילה בבישול הבירה, שיוצר תירוש, ממנו מפרידים את הקליפות. אחר כך מרתיחים את התירוש ואז מקררים ומוסיפים לו שמרים. השמרים גורמים לתסיסה. לאחר פרק זמן של שבועיים-שלושה מקררים את הבירה מאוד ומסננים אותה, כדי לקבל את הבירה המוכנה ואהובה כל כך.
הנה החיידקים שעושים לנו אוכל (מתורגם):
https://youtu.be/eksagPy5tmQ
סרטון על התסיסה:
https://youtu.be/MPToC2_tjxo
הסבר על התסיסה מבחינה כימית:
https://youtu.be/6-D1oes63_U
התסיסה ביוגורט:
https://youtu.be/V4MuECi05hc
וכך מכינים בירה בעזרת התסיסה (עברית):
http://youtu.be/iGZs94d02Ts
מה מיוחד בגבינות ההולנדיות?
הולנד ידועה בגבינות המצויינות שלה. להולנדים יש גושי גבינות עגולים ומרשימים במיוחד. בין האהובות שבגבינות ההולנדיות ניתן למצוא את גבינות החָאוּדָה הפופולאריות, את האֶדַם ועוד סוגים שונים של גבינות מצויינות. כולן עשויות שם מחלב פרות, שיש כמותן המון ברחבי הארץ הפוריה הזו.
גבינת החאודה (Gouda), המוכרת לנו כ"גאודה", היא הגבינה הנפוצה ביותר בהולנד. זוהי גבינה שנמכרת בכיכרות גדולים וכבדים, לעיתים מתובלת בתבלינים שונים ומצופה בפרפין אדום או צהוב. מקור שמה הוא באזור בהולנד שנקרא כך.
גבינת אדם ניתן לזהות בצורתה הכדורית. בפנים היא צהובה-חיוורת ומבחוץ היא עטופה בפרפין אדום. במאות ה-14 עד ה-18 היא הייתה אהובה על מלחים והולנדים, שישבו במושבות המרוחקות. הסיבה הייתה מכיוון שהיא מתיישנת היטב (אפשר לאכול אותה גם אחרי זמן רב). החאודה אינה מתקלקלת בקלות. גבינת "עמק" של תנובה, היא בערך גבינת האדם הישראלית. אגב, השם "גאודה" נובע משיבוש של מי שאינם הולנדים וקשה היה להם להגות את האות ח'. לנו קל, אבל התקלקלנו...
הנה ביקור בשוק הגבינות ההולנדיות:
https://youtu.be/rq542qztpuE
כך מייצרים גבינות הולנדיות (בעברית):
https://youtu.be/uRxZUOZw_z4?t=1m43s&end=3m46s
כך לוחצים את הגבינה, כדי שתהיה קשה ודחוסה:
https://youtu.be/ni_FLlKBp74
כך פורסים את הגבינות למכירה בכל עיר ועיירה בהולנד:
https://youtu.be/B2Sx7dVc-KU
וכך פורסים אותה בשעת האוכל בהולנד:
https://youtu.be/eqgwRHKSUh4
מה גאוני בסלט היווני?
אין כמו הסלט היווני (Greek salad) לתמצת את היווניות ואת המטבח היווני. פשטות, יופי ובריאות. יוון.
סלט יווני הוא סלט פשוט ובריא מאוד. בניגוד לסלט הקטן שמעדיפים בהרבה עמים, היוונים נוהגים לחתוך קוביות גדולות של עגבניות ופרוסות מלפפון, חוצים בצל רצוי סגול, מקלפים ומחממים אותו במיקרוגל לדקה ואז שוטפים אותו במים וחותכים.
עכשיו מוסיפים זיתים כהים, לא מקומטים ולא מאוד גדולים. אפשר זיתי קלמטה יווניים אבל לא חייבים - השחורים דווקא הם היותר נפוצים באיים.
מלמעלה מניחים פרוסת גבינהת פטה, מחלב צאן, או אם אין ורק בלית ברירה, גבינה בולגרית. היוונים מניחים גוש ולא חותכים לריבועים או גבינה מגוררת, אבל גם בזה יש סגנונות שונים. רבים מעדיפים היום קוביות קטנות שמתפזרות טוב בסלט ואין להכחיש - גם עושה צדק עם הסועדים...
על הסלט היווני מזלפים שמן זית טוב, בוזקים מעט מלח וזורים מלמעלה אורגנו מיובש, שמתנהג וטעים כמו תבלין. שימו לב - אורגנו יבש ולא אורגנו טרי!
אפשר להוסיף צלפים, אבל לא חסה. כי החסה, על אף שהיא בריאה, לא נחשבת חלק מסלט יווני אמיתי. יש המוסיפים גם שבבים קטנים של פלפל ירוק, אבל גם זה לא נפוץ במקור היווני.
סלט יווני אוכלים ביוון עם לחם לבן, שמן זית ומיץ מלימון טרי. בתיאבון!
כך היוונים מכינים סלט יווני:
https://youtu.be/iFC7-urzfXw
המרכיבים שלו עושים את ההבדל:
https://youtu.be/yqTefmCLuus
זה סלט עם תרבות (עברית):
https://youtu.be/Jx-JkVByX-M
וכך מכינים את הסלט היווני:
https://youtu.be/xOIyp61sUBY
למה גבינות קשות מצופות בציפוי עבה?
גבינות קשות הן גבינות שיכולות וצריכות להחזיק זמן רב יחסית. כדי להגדיל את העמידות של הגבינות הקשות, כמו גבינת הגאודה וגבינת האדאם, מצפים אותן בשעווה אדומה או כתומה. השעווה הצבעונית הזו מאפשרת לשמור על הטריות של הגבינה למשך זמן רב יותר.
הנה סרטון על גבינת גאודה בת 4 שנים שבזכות השמירה של השעווה עדיין ניתן לאכול ולהשתמש בה:
http://youtu.be/gNEqiYNz-Zw
כמה גבינות צרפתיות יש?
שארל דה גול, נשיא צרפת המיתולוגי, אמר פעם, ברגע של רתחה, שהוא לא מצליח להבין איך אפשר לשלוט על אומה שיש לה 246 גבינות... היום כבר יש קרוב בין 400 ל-500 כאלה והמגוון יותר מהוכפל...
אבל ככה זה כשהחיך הצרפתי העדין מצליח לחוש את הבדלי הטעם הדקיקים שבין הפרות, הכבשים או העיזים של כל מחוז, את מגוון הטכניקות ודרכי היישון של כל חקלאי וחווה בארץ הגדולה הזו ובין אוסף המצאות מטורף באשר לאיך להפוך את הגבינה שלך למשהו שאיש עוד לא טעם.
הגבינות הצרפתיות (French Cheese) ידועות כבר שנים רבות בדרכי הטיפול המקוריות שמעניקים להם החקלאים היצירתיים. אם הם עוטפים אותן בפחם, שוזרים בכמהין, עשבי תיבול או פלפל חריף, או מקשים אותן ל-3 שנים, הופכים אותן לקרמיות, נוזלות ונימוחות, או מאפשרים לעובש הכחול ליצור בהן ורידים עדינים - הכל כשר וטעים לחיך כלשהו ברפובליקה הזו שכל כך אוהבת שהמטבח שלה מתפרע ומשתולל עם הדימיון.
זר לא יצליח, כנראה, לפענח את סוד הקסם של הגבינות בצרפת. יש ביניהן לא מעטות שהן ממש מוזרות, על אף טעמן הנפלא. אם זה העובש והצחנה של הקממבר, הברי והרוקפור המרקיבות, אם זו המרואל המסריחה להפליא, גבינת הטום דה סבואה עם הפרווה ועוד כמה מוזרויות שגובנו ונמכרות במחיר לא זול.
במסעדה צרפתית טובה תגיע לשולחן בשלב מסוים עגלת הגבינות החביבה, שעליה תהיה מונחת כמות נדיבה ומלאת הטעמים של גבינות איכות צרפתיות. כל הסועדים יוכלו, אם רק ירצו בכך, למצוא לעצמם את הגבינה המועדפת עליהם, מבין שלל הגבינות המרהיב והמגוון.
ואכן, הצרפתים נוהגים לאכול את הגבינות שלהם קרוב לסוף הארוחה, רגע לפני הקינוח המתוק. הם אוכלים את גבינתם ומודים לאשמת צרפת, הטרואר האהובה שלהם.
הנה הגבינות הצרפתיות:
המגוון המטורף שבחנויות הגבינה הצרפתית:
https://youtu.be/jKB-lIx5jGk
כך מכינים גבינות עובש צרפתיות (עברית):
https://youtu.be/Ib989-8OX9o
וסרט תיעודי על עולם הגבינות בכלל והצרפתיות בפרט:
https://youtu.be/8G6yzLSByHQ?long=yes
לשאול כיצד נוצרת גבינה זה בעצם לשאול המון שאלות על הדרך שבה נוצרות הגבינות השונות, כי יש המון כאלה. קיימות בעולם אלפי גבינות שונות.
הידעתם שבצרפת לבדה יש יותר מ-400 סוגים של גבינה צרפתית?
הגבינה היא מוצר חלב מוצק, שהגבנים, מי שמכינים את הגבינות, מייצרים לרוב מחלב של פרות, כבשים ועזים. הגבינה בימינו נוצרת בדרך כלל מחלב מפוסטר. גבינות שונות נוצרות באופנים שונים, אבל התהליך הראשוני ברובן הוא של הפרדת החלבון והשומן שבחלב מהמים שבו. לעיתים מפרידים אותם באמצעות אנזים ולעיתים באמצעות חומציות או אפילו בעזרת... החזיקו חזק, חיידקים.
אחרי הפרדת החלבונים והשומן ממי החלב, מתפצל תהליך הכנת הגבינה למגוון עצום של תהליכים - כל תהליך תואם לגבינה המסוימת שנוצרת בעזרתו. בתהליך שהחל כבר לפני 8,000 שנה, מכינים בני האדם גבינות. במשך אלפי שנים שמאז, נוצרו סוגי גבינות שונים ומגוונים.
תרבויות שונות לאורך ההיסטוריה יצרו את הגבינות האהודות עליהן. כל גבינה וטעמה, ייעודה, האופן שבו נוהגים לאכול אותה ועם מה. עולם מרתק, לא?
כך מייצרים גבינה במפעל גבינות מודרני:
https://youtu.be/y9wLhRrj5Ug
כך מייצרים בישראל גבינות בסגנון של פעם (עברית):
http://youtu.be/Ib989-8OX9o
כאן האיטלקים מייצרים את גבינת המוצרלה שהפיצה שלכם כל כך אוהבת:
https://youtu.be/2o-55_Hhjek
והשוויצרי מכין את הגבינות השווייצריות:
https://youtu.be/l9lwiOnMVVU
גבינת קוטג' (Cottage cheese) היא גבינה מוכרת ואהודה בעולם כולו. שורשיה עוד מימי מצרים העתיקה ויוון הקדומה. הגבינה הלבנה עם הגושים נפוצה במקומות רבים בעולם, במיוחד בארצות שונות באירופה ובצפון אמריקה. את השם קיבלה גבינת הקוטג' רק במאה ה-18 אבל הכינו אותה אלפי שנים לפני כן.
הקוטג' הוא בעצם "גבינת בקתה". באנגלית קוטג' הוא בית קטן או בקתה צנועה, המשמשים למגורים בכפר או כבית נופש. מכאן נולד גם השם של הגבינה שלנו, שנקראת על שם בקתת הכפר האנגלית.
את "הגבינה עם הבקתה" יצרו משאריות. החלב הרזה שנותר לאחר שחבצו את החמאה, הוא ששימש להכנת הגבינה הזולה והפשוטה הזו. מעט אירוני שהגבינה הזו, שבישראל הפכה פעם לסמל יוקר המחיה, הוכנה בכפר האירופי משאריות חלב רזה וחצי-מקולקל שנשארו לאחר חביצת החמאה היוקרתית..
במקומות רבים בעולם אוכלים קוטג', אך בכל מקום הוא עשוי בסגנון ובמרקם שונים. יש מקומות, כמו ארצות הברית, שאוכלים בהם קוטג' עם גרגירים גדולים ויבשים יותר, בעוד שבמקומות אחרים, כולל ישראל, מעדיפים גבינת קוטג' עם גרגירים קטנים. ובדרום אפריקה, מעידים ישראלים שחיו שם, גבינת הקוטג' ממש לא טעימה לחיך שלנו..
הסיבה להבדלים בטעמים, שגורמים לישראלים רבים בנכר להתגעגע לקוטג' הישראלי, הוא שהקוטג' שלנו השתנה כשהובא בשנות ה-50 מארה"ב, על ידי חברת 'תנובה'. אנשי החברה הבינו שלא ניתן לחבר את הקוטג' כמו שהיא לחיך הישראל והגבינה עברה התאמה, כך שתתאים לטעמו של הצרכן הישראלי.
לפי הבלשנית תמר עילם גינדין, מקור המילה קוטג' הוא משפות גרמאניות שבהן cot הוא 'בקתה'. משם עברה המלה לצרפתית cote וגם לאנגלית, שבה נוספה בהמשך התוספת age וקיבלה משמעות של בקתה עם חלקת האדמה שמסביבה. עם השנים החלו באנגליה להשתמש במילה לתיאור של בתים קטנים באזורים הכפריים. הגבינה זכתה לשמה ממנהג הכנת הגבינה הכפרית הזו באותם בתים כפריים, בעיקר הקוטג'ים האנגליים והצרפתיים.
הנה פרסומת לגבינת קוטג' משנות ה-70:
http://youtu.be/gstcwEvfaj8
כך מכינים אותה בבית ובבקתה (עברית):
https://youtu.be/G1Pf3AvIymA
כך הוחלפה גבינת הקוטג' באמריקה לטובת היוגורט:
https://youtu.be/ppeaswu9xeE?t=1m31s&end=2m17s
והנה המקור של גבינות רבות כולל הקוטג':
http://youtu.be/ezE07cwQF84
החלב מכיל סידן רב והרבה ממנו נספג בגוף כשאוכלים מוצרי חלב. אכילת מוצרי חלב תורמת הרבה סידן, שחסר פעמים רבות לגופנו. מומלץ לאכול מוצרי חלב, רצויים אף יותר מוצרי חלב מועשרים בסידן וגבינות קשות.
יש מחלוקת לגבי הבריאות שבמוצרי החלב ויש אנשים שטוענים שהוא אינו בריא לאדם. למי שאינו צורך חלב מסיבות בריאות כדאי לדאוג לקבל את הסידן ממקורות אחרים, כמו כרוב וברוקולי, שיש בהם הרבה סידן.
אבל כללית, עבור מרבית האוכלוסיה החלב לא רק שאינו מזיק - עבור רבים הוא ממש חיוני. גם אם יש לתעשייה שמייצרת אותו, תעשיית החלב, תפקיד במשבר האקלים (ראו בתגית "משבר האקלים") וחלק לא קטן בה גורם לפרות סבל לא קטן, החלב עצמו הוא מזון טוב ומזין.
הנה סרטון של מועצת החלב שבו מציגים מרכיבים בריאים שיש בחלב:
http://youtu.be/gy0rhxaFATQ
וסרטון תיעודי רציני ומבוסס מחקר שקובע שהחלב בהחלט בריא (מתורגם):
https://youtu.be/oakWgLqCwUc?long=yes
גבינת רוקפור (Roquefort) היא גבינה שהצרפתים המציאו. זו גבינה מלאת עובש שבדרך כלל נצפה שתושלך היישר לפח הזבל אבל איכשהו הפכה לגבינה מבוקשת ואפילו יקרה.
איך זה שגבינה מלאת עובש היא מטעם כה מבוקש?
הכל התחיל בצרפת של ימי הביניים, כשהמקומיים גילו שהעובש המתרקם על הגבינה שלהם, פטריה שנקראת "פניצליום רוקפורטי", מעניק לה טעם טוב. לא הפריעו להם הסירחון של הפטריה ולא העובדה שהתחושה הכללית היא של גבינה מקולקלת - הטעם קבע והטעם ניצח.
היא לא גבינת העובש היחידה. גבינת רוקפור היא אחת מהגבינות הכחולות, שיש להן עורקי עובש כחולים-ירקרקים.
את גבינות הרוקפור מכינים מחלב כבשים בלבד. הצרפתים אף נהגו להכינו רק מחלב כבשים של חבל הבסקים או מהאי קורסיקה, שטעמו הוא הטוב ביותר לדעתם.
בעבר הם נהגו להציב את הגבינות במערות הגיר, שם הפטריה חיה בטבע ומתיישבת במהירות על הגבינה ומעניקה לה את העורקים הכחולים והמתוקים שרואים כשפורסים אותה. כיום הם מייצרים אותה במפעל אבל עדיין מכניסים למיכלי ייצור הגבינה חומר נוזלי שהופק מהחומר של אותן מערות.
הנה גבינת העובש המפורסמת ביותר בעולם:
https://youtu.be/RLhmG-LIwnE?end=1m25s
כך מייצרים את גבינת הרוקפור היום:
https://youtu.be/j9gVisnWfpc
ומצגת וידאו על הגבינה הכחולה המובילה:
https://youtu.be/OSGfrYhKHG0
גבינה
מה משותף ליין, לחם, בירה, יוגורט, גבינות וסוגי נקניקים שונים? - ובכן מדובר בתסיסה (Fermentation), תהליך שהתגלה בשנת 1875 על ידי המדען הצרפתי קינדארד דה לה-טור. הוא גילה את התסיסה, שנוצרת כששמרים חד-תאיים ממשפחת הפטריות, יוצרים תהליך כימי שמייצר אלכוהול מסוכר ועמילן.
הבירה היא משקה עתיק מאד. כבר לפני 7000 שנה ידעו לייצר בירה ועד היום זהו אחד המשקאות האהובים בעולם. לא רבים יודעים שהסוד של הבירה היא התסיסה שלה.
כמו בלחם, גם בייצור בירה מתבצעת תסיסה בשמרים. בירה מכינים ממים, שמרים, כשות ולתת, שהיא שעורה שעברה הנבטה וייבוש באמצעות קלייה.
ההכנה מתחילה בבישול הבירה, שיוצר תירוש, ממנו מפרידים את הקליפות. אחר כך מרתיחים את התירוש ואז מקררים ומוסיפים לו שמרים. השמרים גורמים לתסיסה. לאחר פרק זמן של שבועיים-שלושה מקררים את הבירה מאוד ומסננים אותה, כדי לקבל את הבירה המוכנה ואהובה כל כך.
הנה החיידקים שעושים לנו אוכל (מתורגם):
https://youtu.be/eksagPy5tmQ
סרטון על התסיסה:
https://youtu.be/MPToC2_tjxo
הסבר על התסיסה מבחינה כימית:
https://youtu.be/6-D1oes63_U
התסיסה ביוגורט:
https://youtu.be/V4MuECi05hc
וכך מכינים בירה בעזרת התסיסה (עברית):
http://youtu.be/iGZs94d02Ts
הולנד ידועה בגבינות המצויינות שלה. להולנדים יש גושי גבינות עגולים ומרשימים במיוחד. בין האהובות שבגבינות ההולנדיות ניתן למצוא את גבינות החָאוּדָה הפופולאריות, את האֶדַם ועוד סוגים שונים של גבינות מצויינות. כולן עשויות שם מחלב פרות, שיש כמותן המון ברחבי הארץ הפוריה הזו.
גבינת החאודה (Gouda), המוכרת לנו כ"גאודה", היא הגבינה הנפוצה ביותר בהולנד. זוהי גבינה שנמכרת בכיכרות גדולים וכבדים, לעיתים מתובלת בתבלינים שונים ומצופה בפרפין אדום או צהוב. מקור שמה הוא באזור בהולנד שנקרא כך.
גבינת אדם ניתן לזהות בצורתה הכדורית. בפנים היא צהובה-חיוורת ומבחוץ היא עטופה בפרפין אדום. במאות ה-14 עד ה-18 היא הייתה אהובה על מלחים והולנדים, שישבו במושבות המרוחקות. הסיבה הייתה מכיוון שהיא מתיישנת היטב (אפשר לאכול אותה גם אחרי זמן רב). החאודה אינה מתקלקלת בקלות. גבינת "עמק" של תנובה, היא בערך גבינת האדם הישראלית. אגב, השם "גאודה" נובע משיבוש של מי שאינם הולנדים וקשה היה להם להגות את האות ח'. לנו קל, אבל התקלקלנו...
הנה ביקור בשוק הגבינות ההולנדיות:
https://youtu.be/rq542qztpuE
כך מייצרים גבינות הולנדיות (בעברית):
https://youtu.be/uRxZUOZw_z4?t=1m43s&end=3m46s
כך לוחצים את הגבינה, כדי שתהיה קשה ודחוסה:
https://youtu.be/ni_FLlKBp74
כך פורסים את הגבינות למכירה בכל עיר ועיירה בהולנד:
https://youtu.be/B2Sx7dVc-KU
וכך פורסים אותה בשעת האוכל בהולנד:
https://youtu.be/eqgwRHKSUh4
אין כמו הסלט היווני (Greek salad) לתמצת את היווניות ואת המטבח היווני. פשטות, יופי ובריאות. יוון.
סלט יווני הוא סלט פשוט ובריא מאוד. בניגוד לסלט הקטן שמעדיפים בהרבה עמים, היוונים נוהגים לחתוך קוביות גדולות של עגבניות ופרוסות מלפפון, חוצים בצל רצוי סגול, מקלפים ומחממים אותו במיקרוגל לדקה ואז שוטפים אותו במים וחותכים.
עכשיו מוסיפים זיתים כהים, לא מקומטים ולא מאוד גדולים. אפשר זיתי קלמטה יווניים אבל לא חייבים - השחורים דווקא הם היותר נפוצים באיים.
מלמעלה מניחים פרוסת גבינהת פטה, מחלב צאן, או אם אין ורק בלית ברירה, גבינה בולגרית. היוונים מניחים גוש ולא חותכים לריבועים או גבינה מגוררת, אבל גם בזה יש סגנונות שונים. רבים מעדיפים היום קוביות קטנות שמתפזרות טוב בסלט ואין להכחיש - גם עושה צדק עם הסועדים...
על הסלט היווני מזלפים שמן זית טוב, בוזקים מעט מלח וזורים מלמעלה אורגנו מיובש, שמתנהג וטעים כמו תבלין. שימו לב - אורגנו יבש ולא אורגנו טרי!
אפשר להוסיף צלפים, אבל לא חסה. כי החסה, על אף שהיא בריאה, לא נחשבת חלק מסלט יווני אמיתי. יש המוסיפים גם שבבים קטנים של פלפל ירוק, אבל גם זה לא נפוץ במקור היווני.
סלט יווני אוכלים ביוון עם לחם לבן, שמן זית ומיץ מלימון טרי. בתיאבון!
כך היוונים מכינים סלט יווני:
https://youtu.be/iFC7-urzfXw
המרכיבים שלו עושים את ההבדל:
https://youtu.be/yqTefmCLuus
זה סלט עם תרבות (עברית):
https://youtu.be/Jx-JkVByX-M
וכך מכינים את הסלט היווני:
https://youtu.be/xOIyp61sUBY
גבינות קשות הן גבינות שיכולות וצריכות להחזיק זמן רב יחסית. כדי להגדיל את העמידות של הגבינות הקשות, כמו גבינת הגאודה וגבינת האדאם, מצפים אותן בשעווה אדומה או כתומה. השעווה הצבעונית הזו מאפשרת לשמור על הטריות של הגבינה למשך זמן רב יותר.
הנה סרטון על גבינת גאודה בת 4 שנים שבזכות השמירה של השעווה עדיין ניתן לאכול ולהשתמש בה:
http://youtu.be/gNEqiYNz-Zw
שארל דה גול, נשיא צרפת המיתולוגי, אמר פעם, ברגע של רתחה, שהוא לא מצליח להבין איך אפשר לשלוט על אומה שיש לה 246 גבינות... היום כבר יש קרוב בין 400 ל-500 כאלה והמגוון יותר מהוכפל...
אבל ככה זה כשהחיך הצרפתי העדין מצליח לחוש את הבדלי הטעם הדקיקים שבין הפרות, הכבשים או העיזים של כל מחוז, את מגוון הטכניקות ודרכי היישון של כל חקלאי וחווה בארץ הגדולה הזו ובין אוסף המצאות מטורף באשר לאיך להפוך את הגבינה שלך למשהו שאיש עוד לא טעם.
הגבינות הצרפתיות (French Cheese) ידועות כבר שנים רבות בדרכי הטיפול המקוריות שמעניקים להם החקלאים היצירתיים. אם הם עוטפים אותן בפחם, שוזרים בכמהין, עשבי תיבול או פלפל חריף, או מקשים אותן ל-3 שנים, הופכים אותן לקרמיות, נוזלות ונימוחות, או מאפשרים לעובש הכחול ליצור בהן ורידים עדינים - הכל כשר וטעים לחיך כלשהו ברפובליקה הזו שכל כך אוהבת שהמטבח שלה מתפרע ומשתולל עם הדימיון.
זר לא יצליח, כנראה, לפענח את סוד הקסם של הגבינות בצרפת. יש ביניהן לא מעטות שהן ממש מוזרות, על אף טעמן הנפלא. אם זה העובש והצחנה של הקממבר, הברי והרוקפור המרקיבות, אם זו המרואל המסריחה להפליא, גבינת הטום דה סבואה עם הפרווה ועוד כמה מוזרויות שגובנו ונמכרות במחיר לא זול.
במסעדה צרפתית טובה תגיע לשולחן בשלב מסוים עגלת הגבינות החביבה, שעליה תהיה מונחת כמות נדיבה ומלאת הטעמים של גבינות איכות צרפתיות. כל הסועדים יוכלו, אם רק ירצו בכך, למצוא לעצמם את הגבינה המועדפת עליהם, מבין שלל הגבינות המרהיב והמגוון.
ואכן, הצרפתים נוהגים לאכול את הגבינות שלהם קרוב לסוף הארוחה, רגע לפני הקינוח המתוק. הם אוכלים את גבינתם ומודים לאשמת צרפת, הטרואר האהובה שלהם.
הנה הגבינות הצרפתיות:
המגוון המטורף שבחנויות הגבינה הצרפתית:
https://youtu.be/jKB-lIx5jGk
כך מכינים גבינות עובש צרפתיות (עברית):
https://youtu.be/Ib989-8OX9o
וסרט תיעודי על עולם הגבינות בכלל והצרפתיות בפרט:
https://youtu.be/8G6yzLSByHQ?long=yes
מה לומדים מהספר "מי הזיז את הגבינה שלי"?
שינויים הם לא דבר פשוט, במיוחד לא כשהם באים לרעה. הספר "Who Moved My Cheese?", ספק מדריך ספק מטיף להתמודדות נכונה עם שינויים ובכל מצב של שינוי.
העלילה מספרת על שני עכברים ושני גמדים ("זעירונים"): ליבוט, חיבוט, רצרצן ורחרחן. כולם מתגוררים במבוך, בו הם התרגלו למצוא כל הזמן את הגבינה שאותה הם אוכלים בתיאבון.
עד שיום אחד היא לא הייתה שם יותר.
שינוי, וזו ממש קלישאה, יכול להיות ברכה או קללה, לפי איך שבוחרים לתפוס אותו. ובסיפור הזה הזיז מישהו את הגבינה לעכברים ויצר שינוי בחייהם. כל אחד מהם מתמודד עם השינוי אחרת.
החיפוש אחר הגבינה שבספר הוא סוג של מטפורה, דימוי. המבוך הוא העולם. מי שיודע להתמודד עם השינוי שמתרחש כשהגבינה בו אזלה, יצליח להשתלב בו ולמצוא מחדש את אושרו.
אנשים חוששים משינוי, לרוב הם גם לא מזהים אותו בזמן ולכן חווים כישלון. אם זה בקריירה, בעסקים, בחיי המשפחה וכן הלאה.
כמו חיפוש הגבינה במצב של שינוי, כך אנו חווים חיפוש ושאיפה לאושר המחודש, לקריירה, הכסף, הסטטוס, הבריאות, האהבה וכן הלאה.
הדרכים השונות בהן העכברים מחפשים את הגבינה שהוזזה ממקומה הקבוע, מייצגות גישות ואפשרויות שונות להתמודדות עם השינויים הללו.
ממש כמו בחיי המבוגרים שאנחנו, בעוד העכברים רצים במבוך העכברים שלהם כדי למצוא גבינה אחרת, ממתינים הזעירונים במקום ומקווים שהגבינה שהייתה בו תמיד תשוב במהרה. כשהם ממש רעבים, אוזר אחד מהם אומץ ויוצא לחפש לו גבינה חדשה.
"מי הזיז", כמו שהוא כונה בחביבות, הוביל במשך תקופה ארוכה את רשימות רבי המכר ברחבי העולם. המשל שבו עזר ללא מעט אנשים להתמודד עם שינויים בצורה נגישה ופשוטה להבנה. הוא לימד דרכי התמודדות טובות יותר מול שינויים, שניתן היה ליישם בעולם העסקים, אבל רבים לקחו אותו לכיוונים מגוונים. אפילו הרמטכ"ל דאז שאול מופז, חילק אותו בעת כהונתו למפקדי צה"ל.
המחבר של רב המכר הוא רופא אמריקאי בשם ספנסר ג'ונסון, מי שהפך לסופר ומחבר של רבי מכר, בעיקרם ספרי ניהול, עזרה והגשמה עצמית, אך גם ספרי ילדים, דוגמת הגירסה לילדים של "מי הזיז".
מכל מקום, הספר, שפורסם ב-1998 והוצג כספר ששינה את תפיסת ודרך החיים של גברים ונשים רבים בעולם, הוא ספרו הידוע ביותר. די מהר הוא הפך לרב מכר בינלאומי ונמכר בעשרות, יש אומרים מאות מיליוני עותקים.
אז התובנה העיקרית ב"מי הזיז" היא שאנשים יכולים ללמוד כיצד להתמודד עם שינויים ומהי הדרך המתאימה להם.
לא חסרות דוגמאות לטבע האנושי של "מי מעיז להזיז את הגבינה שלי?". קבעון, הרגלים, או לפחות חוסר גמישות מצידנו בני האדם, מביאים את האנושות כולה להמשיך ולהשתמש, למשל, בסידור מקלדת שתוכנן מראש כדי להאיט את ההקלדה, גם בעידן שבו המהירות ושטף ההקלדה נתפסים כחשובים ביותר ואין שום מכשול טכנולוגי או פיזי להקלדה מהירה.
ביקורות על הספר לא חסרו גם הן. היו שתייגו אותו כקומוניקט קפיטליסטי, מעין מניפסט של הקפיטליזם המודרני, שמטיף להתמודדות עם השינוי אבל בעצם מעוניין להרגיל את האדם הפשוט שלא להתווכח עם עצם קיומו של המבוך הקפיטליסטי, זה המייצר או מייצג את אותה מציאות דורסנית שמנהלת האליטה השבעה והצינית של העשירים.
הספר מסביר, לפי המבקרים, שמוטב לעכבר לקבל ולהכיל את השינוי, ללא תלונות. כי כך הוא ימשיך בחייו ולא יתלונן, בעוד מעגל העבודה ממשיך להתקיים על גבו ותוך ניצולו המוחלט.
הנה הסבר של הספר ורעיונותיו (עברית):
https://youtu.be/Oqt4hIRciWA
סרטון מצויר של הגבינה והעכברים הללו:
https://youtu.be/Txy6DwbwZ9g
אפילו לשנת הקורונה 2020 העולם התרגל (מתורגם):
https://youtu.be/rokGy0huYEA
בואו נצחק על הגבינה שלי (עברית):
https://youtu.be/N2Tz54Y6zyU
סיפור הגבינה שזזה (מתורגם):
https://youtu.be/oxCqEOAOKvM?long=yes
ואלברט איינשטיין ביטא את זה נהדר בתשובה לשאלה של העוזר שלו ומה אפשר ללמוד מזה על לזוז מהרגיל שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/VNGFep6rncY?long=yes
שינויים הם לא דבר פשוט, במיוחד לא כשהם באים לרעה. הספר "Who Moved My Cheese?", ספק מדריך ספק מטיף להתמודדות נכונה עם שינויים ובכל מצב של שינוי.
העלילה מספרת על שני עכברים ושני גמדים ("זעירונים"): ליבוט, חיבוט, רצרצן ורחרחן. כולם מתגוררים במבוך, בו הם התרגלו למצוא כל הזמן את הגבינה שאותה הם אוכלים בתיאבון.
עד שיום אחד היא לא הייתה שם יותר.
שינוי, וזו ממש קלישאה, יכול להיות ברכה או קללה, לפי איך שבוחרים לתפוס אותו. ובסיפור הזה הזיז מישהו את הגבינה לעכברים ויצר שינוי בחייהם. כל אחד מהם מתמודד עם השינוי אחרת.
החיפוש אחר הגבינה שבספר הוא סוג של מטפורה, דימוי. המבוך הוא העולם. מי שיודע להתמודד עם השינוי שמתרחש כשהגבינה בו אזלה, יצליח להשתלב בו ולמצוא מחדש את אושרו.
אנשים חוששים משינוי, לרוב הם גם לא מזהים אותו בזמן ולכן חווים כישלון. אם זה בקריירה, בעסקים, בחיי המשפחה וכן הלאה.
כמו חיפוש הגבינה במצב של שינוי, כך אנו חווים חיפוש ושאיפה לאושר המחודש, לקריירה, הכסף, הסטטוס, הבריאות, האהבה וכן הלאה.
הדרכים השונות בהן העכברים מחפשים את הגבינה שהוזזה ממקומה הקבוע, מייצגות גישות ואפשרויות שונות להתמודדות עם השינויים הללו.
ממש כמו בחיי המבוגרים שאנחנו, בעוד העכברים רצים במבוך העכברים שלהם כדי למצוא גבינה אחרת, ממתינים הזעירונים במקום ומקווים שהגבינה שהייתה בו תמיד תשוב במהרה. כשהם ממש רעבים, אוזר אחד מהם אומץ ויוצא לחפש לו גבינה חדשה.
"מי הזיז", כמו שהוא כונה בחביבות, הוביל במשך תקופה ארוכה את רשימות רבי המכר ברחבי העולם. המשל שבו עזר ללא מעט אנשים להתמודד עם שינויים בצורה נגישה ופשוטה להבנה. הוא לימד דרכי התמודדות טובות יותר מול שינויים, שניתן היה ליישם בעולם העסקים, אבל רבים לקחו אותו לכיוונים מגוונים. אפילו הרמטכ"ל דאז שאול מופז, חילק אותו בעת כהונתו למפקדי צה"ל.
המחבר של רב המכר הוא רופא אמריקאי בשם ספנסר ג'ונסון, מי שהפך לסופר ומחבר של רבי מכר, בעיקרם ספרי ניהול, עזרה והגשמה עצמית, אך גם ספרי ילדים, דוגמת הגירסה לילדים של "מי הזיז".
מכל מקום, הספר, שפורסם ב-1998 והוצג כספר ששינה את תפיסת ודרך החיים של גברים ונשים רבים בעולם, הוא ספרו הידוע ביותר. די מהר הוא הפך לרב מכר בינלאומי ונמכר בעשרות, יש אומרים מאות מיליוני עותקים.
אז התובנה העיקרית ב"מי הזיז" היא שאנשים יכולים ללמוד כיצד להתמודד עם שינויים ומהי הדרך המתאימה להם.
לא חסרות דוגמאות לטבע האנושי של "מי מעיז להזיז את הגבינה שלי?". קבעון, הרגלים, או לפחות חוסר גמישות מצידנו בני האדם, מביאים את האנושות כולה להמשיך ולהשתמש, למשל, בסידור מקלדת שתוכנן מראש כדי להאיט את ההקלדה, גם בעידן שבו המהירות ושטף ההקלדה נתפסים כחשובים ביותר ואין שום מכשול טכנולוגי או פיזי להקלדה מהירה.
ביקורות על הספר לא חסרו גם הן. היו שתייגו אותו כקומוניקט קפיטליסטי, מעין מניפסט של הקפיטליזם המודרני, שמטיף להתמודדות עם השינוי אבל בעצם מעוניין להרגיל את האדם הפשוט שלא להתווכח עם עצם קיומו של המבוך הקפיטליסטי, זה המייצר או מייצג את אותה מציאות דורסנית שמנהלת האליטה השבעה והצינית של העשירים.
הספר מסביר, לפי המבקרים, שמוטב לעכבר לקבל ולהכיל את השינוי, ללא תלונות. כי כך הוא ימשיך בחייו ולא יתלונן, בעוד מעגל העבודה ממשיך להתקיים על גבו ותוך ניצולו המוחלט.
הנה הסבר של הספר ורעיונותיו (עברית):
https://youtu.be/Oqt4hIRciWA
סרטון מצויר של הגבינה והעכברים הללו:
https://youtu.be/Txy6DwbwZ9g
אפילו לשנת הקורונה 2020 העולם התרגל (מתורגם):
https://youtu.be/rokGy0huYEA
בואו נצחק על הגבינה שלי (עברית):
https://youtu.be/N2Tz54Y6zyU
סיפור הגבינה שזזה (מתורגם):
https://youtu.be/oxCqEOAOKvM?long=yes
ואלברט איינשטיין ביטא את זה נהדר בתשובה לשאלה של העוזר שלו ומה אפשר ללמוד מזה על לזוז מהרגיל שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/VNGFep6rncY?long=yes
מהי ארוחת פונדו בשווייץ?
פונדו (Fondue) הוא שמו של מאכל שווייצרי מסורתי, שעומד כבר שנים רבות במרכזה של כל ארוחה השוויצרית טיפוסית.
הארוחה הזו היא ארוחה שיתופית, מעין "ביחדנס" שווייצרי נעים, שמתאים לימי החורף הקרים. במרכז השולחן ניצב לו סיר ובו צירוף של גבינות מותכות בחום ובצירוף יינות, ביניהן גבינת גרוייר (Gruyere) השווייצרית והמשובחת, שבאה מעיירה בשם... נכון, גרוייר.
לקראת כל ביס נועצים הסועדים במזלגות ארוכים פרוסות לחם קטנות וטובלים אותן בתערובת גבינת הגרוייר המותכת, לבדה או ביחד עם הגבינות האחרות. כך מורכבת הסעודה מפיסות לחם טבול בגבינה חמה וטעימה.
אז נכון שמדובר בארוחה עם שפע של קלוריות והמון כולסטרול, בטח לא מהסוגים הבריאים, אבל מדובר גם בחוויה נעימה ומקרבת וגם במאכל טעים באופן קיצוני.
בתיאבון!
הנה הפונדו השווייצרי (עברית):
https://youtu.be/Jw1msjTyA8o
כך מכינים פונדו שווייצרי:
https://youtu.be/HNSlPxAEkPc
ארוחת פונדו:
https://youtu.be/39Q_a0kSP78
ובקטע בריא - יש מי שבכלל עושים פונדו עם ירקות:
https://youtu.be/zAcKh1x_0Hk
פונדו (Fondue) הוא שמו של מאכל שווייצרי מסורתי, שעומד כבר שנים רבות במרכזה של כל ארוחה השוויצרית טיפוסית.
הארוחה הזו היא ארוחה שיתופית, מעין "ביחדנס" שווייצרי נעים, שמתאים לימי החורף הקרים. במרכז השולחן ניצב לו סיר ובו צירוף של גבינות מותכות בחום ובצירוף יינות, ביניהן גבינת גרוייר (Gruyere) השווייצרית והמשובחת, שבאה מעיירה בשם... נכון, גרוייר.
לקראת כל ביס נועצים הסועדים במזלגות ארוכים פרוסות לחם קטנות וטובלים אותן בתערובת גבינת הגרוייר המותכת, לבדה או ביחד עם הגבינות האחרות. כך מורכבת הסעודה מפיסות לחם טבול בגבינה חמה וטעימה.
אז נכון שמדובר בארוחה עם שפע של קלוריות והמון כולסטרול, בטח לא מהסוגים הבריאים, אבל מדובר גם בחוויה נעימה ומקרבת וגם במאכל טעים באופן קיצוני.
בתיאבון!
הנה הפונדו השווייצרי (עברית):
https://youtu.be/Jw1msjTyA8o
כך מכינים פונדו שווייצרי:
https://youtu.be/HNSlPxAEkPc
ארוחת פונדו:
https://youtu.be/39Q_a0kSP78
ובקטע בריא - יש מי שבכלל עושים פונדו עם ירקות:
https://youtu.be/zAcKh1x_0Hk
איפה אפשר לאכול את הפיצות הטובות בעולם?
ללא ספק איטליה, מולדת הפיצה, היא המקום לאכול בו פיצה טובה ואיכותית. הפיצות באיטליה הן קודם כל דקות ולא ממלאות. הן עשויות בתיבול שהאיטלקים המציאו ולכן הן באמת מיוחדות במינן. ברוב המקרים הפיצה האיטלקית עשויה מחומרים טריים ובריאים יותר מהמקובל ברשתות הפיצה העולמיות ובמדינות אחרות.
הפיצה באיטליה היא מאכל פשוט בצורה שלא תאומן. עם 3 מרכיבים בלבד, בצק עם רוטב עגבניות וגבינה, היא מצליחה להיות טעימה כל כך ומדויקת בטעמה. יש מי שיוסיפו לפיצה עוד מרכיבים, אבל אין עוד הרבה מאכלים שבכל כך מעט מרכיבים, מצליחים לתת כל כך הרבה. מישהו, אגב, יצטרך פעם לחקור, איך לקחו את המאכל הנהדר הזה בעולם, שיא הפשטות והקלות, והפכו אותו לג'אנק פוד הכי פופולארי, אבל גם מהלא מוצלחים שיש, מבחינה תזונתית.
למה היה צריך את קלקול האיכות הבסיסית שלו מהמקור, עם הגרסאות המתאמצות, השמנות ומפוצצות בחומרים מיותרים, עם עודפי הבצק והמתכונים הממכרים, שלא מרבים בריאות או טעם לאוכלים, אלה שצורכים את מרבית הפיצות בעולם?
#משהו לדרך...
באיטליה פיצה היא מאכל שאוכלים כמעט אך ורק בערב.
הנה מומחים לפיצות והאבחנות שלהם על המאפה המיוחד הזה:
https://youtu.be/yDHM6A9_xUs
הפיצה הוותיקה ביותר בעיר האיטלקית נאפולי ואיך מכינים אותה כל כך טעימה ודקיקה:
https://youtu.be/Vx1nDIu5Knc?t=8s
הפיצות של רומא:
https://youtu.be/lZfV-jsFjKU
ולא פלא שכך, אם נשפוט מההיסטוריה של הפיצה:
https://youtu.be/5CzkdgCiBMo
ללא ספק איטליה, מולדת הפיצה, היא המקום לאכול בו פיצה טובה ואיכותית. הפיצות באיטליה הן קודם כל דקות ולא ממלאות. הן עשויות בתיבול שהאיטלקים המציאו ולכן הן באמת מיוחדות במינן. ברוב המקרים הפיצה האיטלקית עשויה מחומרים טריים ובריאים יותר מהמקובל ברשתות הפיצה העולמיות ובמדינות אחרות.
הפיצה באיטליה היא מאכל פשוט בצורה שלא תאומן. עם 3 מרכיבים בלבד, בצק עם רוטב עגבניות וגבינה, היא מצליחה להיות טעימה כל כך ומדויקת בטעמה. יש מי שיוסיפו לפיצה עוד מרכיבים, אבל אין עוד הרבה מאכלים שבכל כך מעט מרכיבים, מצליחים לתת כל כך הרבה. מישהו, אגב, יצטרך פעם לחקור, איך לקחו את המאכל הנהדר הזה בעולם, שיא הפשטות והקלות, והפכו אותו לג'אנק פוד הכי פופולארי, אבל גם מהלא מוצלחים שיש, מבחינה תזונתית.
למה היה צריך את קלקול האיכות הבסיסית שלו מהמקור, עם הגרסאות המתאמצות, השמנות ומפוצצות בחומרים מיותרים, עם עודפי הבצק והמתכונים הממכרים, שלא מרבים בריאות או טעם לאוכלים, אלה שצורכים את מרבית הפיצות בעולם?
#משהו לדרך...
באיטליה פיצה היא מאכל שאוכלים כמעט אך ורק בערב.
הנה מומחים לפיצות והאבחנות שלהם על המאפה המיוחד הזה:
https://youtu.be/yDHM6A9_xUs
הפיצה הוותיקה ביותר בעיר האיטלקית נאפולי ואיך מכינים אותה כל כך טעימה ודקיקה:
https://youtu.be/Vx1nDIu5Knc?t=8s
הפיצות של רומא:
https://youtu.be/lZfV-jsFjKU
ולא פלא שכך, אם נשפוט מההיסטוריה של הפיצה:
https://youtu.be/5CzkdgCiBMo
איך מכינים את גבינות העובש?
התהליך שבו גבינה מקבלת עובש, ריח וטעם מופלא נקרא "הבחלה". לא סתם הוא זכה לשם כל כך מבחיל.
מדובר בתהליך שבו נותנים לחיידקים "לעבוד" על הגבינה במשך כמה שבועות, בהתאם לסוג הגבינה, עד שמתפתח לה מרקם אופייני, או מעין "ורידים" כחולים של עובש וריח מסריח.
באופן מוזר הפך המרקם העבש והריחני, בקטע לא טוב, לנחשק אצל רבים. באופן ממש לא מוזר, הטעם של גבינת העובש הזו הוא טעים להפליא! - זה טעם נרכש אבל מוצלח במיוחד.
הנה גבן ישראלי מלמד איך להכין גבינות עובש צרפתיות (עברית):
https://youtu.be/Ib989-8OX9o
וכך מכינים אותן בשווייץ:
https://youtu.be/l9lwiOnMVVU
התהליך שבו גבינה מקבלת עובש, ריח וטעם מופלא נקרא "הבחלה". לא סתם הוא זכה לשם כל כך מבחיל.
מדובר בתהליך שבו נותנים לחיידקים "לעבוד" על הגבינה במשך כמה שבועות, בהתאם לסוג הגבינה, עד שמתפתח לה מרקם אופייני, או מעין "ורידים" כחולים של עובש וריח מסריח.
באופן מוזר הפך המרקם העבש והריחני, בקטע לא טוב, לנחשק אצל רבים. באופן ממש לא מוזר, הטעם של גבינת העובש הזו הוא טעים להפליא! - זה טעם נרכש אבל מוצלח במיוחד.
הנה גבן ישראלי מלמד איך להכין גבינות עובש צרפתיות (עברית):
https://youtu.be/Ib989-8OX9o
וכך מכינים אותן בשווייץ:
https://youtu.be/l9lwiOnMVVU
