שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה אהב גוגן לצייר את נשות טהיטי?
כשפול גוגן (Paul gauguin) מת מעגבת בגיל 55, הרחק באיי פולינזיה, הוא לא הספיק לקבל את המכתב ששלח לו סוכנו מפאריס: "כולם רואים בך בימים אלה אמן גדול ויוצא דופן... נכנסת זה מכבר לספרי ההיסטוריה". לפתע, אחרי שנים של אכזבות, הפך איש הבורסה לשעבר, שעזב את מנעמי החיים והכסף הגדול לטובת האמנות, שפשט רגל ונטש את משפחתו, לאמן דגול.
הצייר הצרפתי פול גוגן לא עזב רק את הכסף למען האמנות. הוא עזב את פאריס כדי לחפש את העולם הטבעי, לצייר נשים מקומיות ואקזוטיות בטהיטי, על רקע הצמחיה והנופים המיוחדים של איי הים הדרומי. האמן היהיר והבוטה שהוא היה, לעיתים אפילו אלים, מצא שלווה באיים הרגועים של פולינזיה. שוב ושוב הוא יישא נערות צעירות לנשים ויצייר אותן בלהט ותשוקה. הציורים הללו יהפכו נערצים באירופה והוא יהפוך בתולדות האמנות למתאר המובהק של העולם הפרימיטיבי.
עוד לפני שהוא יפתח את סגנונו ה'פרימיטיבי' ידחה גוגן את האימפרסיוניזם שמתאר את ההתרשמות מהטבע והעדיף לצייר מכוח דמיונו. את חיקוי המציאות הוא העדיף להשאיר לצילום, שזה עתה נולד. את הציור הוא ראה כ"אחיה של המוסיקה" וכבנוי מצבעים וצורות, כמו צלילים ואקורדים מוסיקליים.
כבר אז היו מבקרים שראו בו את אחד החשובים מאמני האמנות המודרנית. כמו חברו הטוב וינסנט ואן גוך, גם הוא צייר באקספרסיביות ולהט עמוקים, וביטא בהבעה פראית נושאים שהסעירו את נפשו. כמו ואן גוך, גם ציוריו התאפיינו בפשטות ועוצמה. וכמוהו גם הוא היה ממבשרי זרם האקספרסיוניזם.
הנה סיפורו של פול גוגן לפי התפתחות ציוריו במהלך השנים:
http://youtu.be/0VzXPIMMGNo
קטע מדרמה על יחסיהם של ון גוך וגוגן:
http://youtu.be/8XncnXI9WZk
גוגן בתכנית אירוח חינוכית (עברית):
http://youtu.be/b_iolg_0Aeg?long=yes
ותערוכת וידאו של מאות מציוריו:
https://youtu.be/IdDvbLV5v70?long=yes
איך נולד הפוביזם של מאתיס?
זה קרה בסלון הסתיו של 1905, כשהחל סקנדל של ממש סביב ציוריהם של אנרי מאטיס וחבריו לזרם אמנותי חדש וחסר שם.
היה זה המבקר לואי שהזדעזע מה"אלימות של הצבעים" הלא מעורבבים, הבהירים, הלא ריאליסטיים, שצוירו בצורות מעוותות בפרספקטיבה שלהן, באקספרסיביות, סכמטיות ובהטחות מכחול ספונטניות, שניתן לראות בבירור.
הוא קרא לאמנים הללו "פובס" (fauves), בעברית "חיות רעות".
כי האמנים הללו כלל לא ניסו לחקות את האמיתי, הראליסטי, אלא להביע את רגשותיהם בהתייחסות לנוף. כתמי הצבע היו כלי ההבעה העצמית העיקרי של יצירותיהם וכך הם הרגישו.
אמנם את השימוש "הפרוע" בצבע הם למדו מהציירים ואן גוך ופול גוגן, אבל הם היו הראשונים שלא ראו בציור דרך לייצג את האובייקט, אלא אמצעי מעולה לתאר את התפיסה שלהם אותו.
וכמו שקורה לא פעם, כשמשהו שאמור להעליב אמנים הופך לתואר שהם נוטלים לעצמם (אימפרסיוניזם, למשל), עם הזמן הפך "פוביזם" (Fauvism) לשם שבחרו אמני הסגנון הזה להיות השם שמזוהה איתם.
הפוביזם התאפיין במשיחות מכחול מופרדות וניגודי צבעים עזים וחריפים, עם הלבן של בד הקנווס שנותר ביניהן ומכניס אור בתמונה.
אבל איך יכבוש סגנון כזה את האמנות? ובכן הוא לא. כי הפוביסטים פעלו רק שנים בודדות, בעיקר בין השנים 1904 ל-1907.
אחד המפורסמים מביניהם היה אנרי מאטיס הידוע, מי שנחשב למנהיג הבלתי מעורער של הפוביזם ולדמות המרכזית בתנועה אמנותית זו שעתידה להשפיע רבות על התפתחות האמנות המודרנית, בתחילת המאה ה-20.
לצד מאטיס בלטו גם מוריס דה-ולאמנק ואנדרה דרן. אמנים נוספים בפוביזם היו ראול דופי, אלבר מארקה, ז'ורז' רואו וקס ואן דונגן. כל אחד מהרשימה תרם את תרומתו לפיתוח הסגנון הפוביסטי, שהתאפיין בשימוש בצבעים עזים ונועזים ובפישוט הצורות. יחד, הם היוו את הכוח המניע מאחורי זרם האמנות הזה.
הנה קיצור תולדות הפוביזם:
https://youtu.be/W4lOgeq78B8
הפוביזם של הצייר אנרי מאטיס:
https://youtu.be/FIZSlKIby28
וסיפורו של זרם הפוביזם בציור:
https://youtu.be/tcjJEOapNKY?long=yes
מה אהבו אמנים באזור פרובאנס?
אזור חבל פרובאנס (Provence) הוא מהאזורים היפים והאהובים בצרפת ובאירופה כולה. כמו חבל טוסקנה היפה שבאיטליה, פרובאנס התברכה באווירה שלווה ושקטה של כפרים ציוריים ושדות פורחים בשלל צבעים.
עם בתי ספר לאמנות בערים מרכזיות בדרום צרפת, כמו אביניון, ניס ואקס-אן-פרובאנס, האמנות באזור פרובאנס לא הפסיקה לשגשג מאז המאה ה-14.
במאה ה-19 התגלה חבל פרובאנס במיטבו לאמנים רבים שזיהו בו את האור המיוחד, השמיים והנופים הייחודיים והאופן זבו ניתן לציירם בטבע, באמצעות החידוש המלהיב שהכניסו האימפרסיוניסטים לאמנות כשהוציאו את כן הציור שלהם מהסטודיו והחלו לצייר בטבע.
כך הגיעו אל פרובאנס מי שנמנים כיום על גדולי הציור של המאות ה-19 וה-20, ביניהם וינסנט ואן גוך, פיקאסו, סזאן, מאטיס, בראק, מירו, לג'ר ומארק שאגאל.
בפרובאנס התפתחה גם תעשיית בשמים עתיקה, שהפכה את צרפת למעצמת בשמים. העיירה גראס שנמצאת כאן, זכתה לכינוי "עיר הבשמים". בה הופכים, כבר מאות שנים, את תמציות הבשמים המופקות כאן ובמקומות אחרים לבשמי היוקרה שהפכו לאגדה. מוזיאון הבשמים של גראס נמצא בארמון פרגונרד ומראה כיצד הפכו יצרני הבשמים של פרובאנס לעשירים מופלגים.
השילוב בין הנוף הצבעוני והיופי הכפרי, לבין האנשים והמבנים, הוא שמשך אל פרובאנס בעבר אמנים וציירים. הללו התיישבו באזור וציירו שלל ציורים שהפכו את חבל הארץ הזה לאחד המצוירים בעולם.
במלחמת העולם השנייה התמקמה בפרובאנס ובדרום צרפת בכלל, "צרפת החופשית". זה היה אזור שלא נשלט על ידי הנאצים וממנו התקיימה התנגדות לכיבוש הגרמני.
כיום זורמים לפרובנס תיירים מכל העולם - חלקם הכירו אותה לראשונה מציוריהם של ואן גוך, סזאן, מאטיס או שאגאל ובאים היום לחוות את המקום ואת הטעמים והריחות הידועים שבו, את האתרים ההיסטוריים, הבשמים והיינות המובחרים שמיוצרים בו ובכרמים הרבים שבחבל הארץ הקסום הזה.
הכירו את הציירים שבאו לכאן בתגית "אמני פרובאנס".
ואן גוך המחיש היטב את המשיכה של האמנים לפרובאנס:
https://youtu.be/hd7pt9k1vuA
סזאן שנולד וחי בפרובאנס אהב לצייר בכפר הדייגים ל'אסטאק (L’Estaque) והתמקד בתפיסת עצמים במרחב:
https://youtu.be/ybwIurmbLmg
סיפורו של חבל פרובאנס:
https://youtu.be/W9KTeUO88Z4
סרטון קצר שמציג קמצוץ מהיופי של פרובאנס:
http://youtu.be/Er_juPrnBb0
צייר מודרני שנהנה לצייר בעקבות ון גוך:
https://youtu.be/ewnNmcbz5iY
את שדות הלוונדר של פרובאנס ציירו גדולי הציירים:
https://youtu.be/-EfK8OhRElI
אי אפשר שלא לצייר אותם:
https://youtu.be/gqVPYHRC6go
קניון ורדון שבפרובאנס:
http://youtu.be/u0RlYxgXWos
ומצגת וידאו על חבל פרובנס שבצרפת:
http://youtu.be/2f1CjAs1hmg?t=13s
גוגן
כשפול גוגן (Paul gauguin) מת מעגבת בגיל 55, הרחק באיי פולינזיה, הוא לא הספיק לקבל את המכתב ששלח לו סוכנו מפאריס: "כולם רואים בך בימים אלה אמן גדול ויוצא דופן... נכנסת זה מכבר לספרי ההיסטוריה". לפתע, אחרי שנים של אכזבות, הפך איש הבורסה לשעבר, שעזב את מנעמי החיים והכסף הגדול לטובת האמנות, שפשט רגל ונטש את משפחתו, לאמן דגול.
הצייר הצרפתי פול גוגן לא עזב רק את הכסף למען האמנות. הוא עזב את פאריס כדי לחפש את העולם הטבעי, לצייר נשים מקומיות ואקזוטיות בטהיטי, על רקע הצמחיה והנופים המיוחדים של איי הים הדרומי. האמן היהיר והבוטה שהוא היה, לעיתים אפילו אלים, מצא שלווה באיים הרגועים של פולינזיה. שוב ושוב הוא יישא נערות צעירות לנשים ויצייר אותן בלהט ותשוקה. הציורים הללו יהפכו נערצים באירופה והוא יהפוך בתולדות האמנות למתאר המובהק של העולם הפרימיטיבי.
עוד לפני שהוא יפתח את סגנונו ה'פרימיטיבי' ידחה גוגן את האימפרסיוניזם שמתאר את ההתרשמות מהטבע והעדיף לצייר מכוח דמיונו. את חיקוי המציאות הוא העדיף להשאיר לצילום, שזה עתה נולד. את הציור הוא ראה כ"אחיה של המוסיקה" וכבנוי מצבעים וצורות, כמו צלילים ואקורדים מוסיקליים.
כבר אז היו מבקרים שראו בו את אחד החשובים מאמני האמנות המודרנית. כמו חברו הטוב וינסנט ואן גוך, גם הוא צייר באקספרסיביות ולהט עמוקים, וביטא בהבעה פראית נושאים שהסעירו את נפשו. כמו ואן גוך, גם ציוריו התאפיינו בפשטות ועוצמה. וכמוהו גם הוא היה ממבשרי זרם האקספרסיוניזם.
הנה סיפורו של פול גוגן לפי התפתחות ציוריו במהלך השנים:
http://youtu.be/0VzXPIMMGNo
קטע מדרמה על יחסיהם של ון גוך וגוגן:
http://youtu.be/8XncnXI9WZk
גוגן בתכנית אירוח חינוכית (עברית):
http://youtu.be/b_iolg_0Aeg?long=yes
ותערוכת וידאו של מאות מציוריו:
https://youtu.be/IdDvbLV5v70?long=yes
זה קרה בסלון הסתיו של 1905, כשהחל סקנדל של ממש סביב ציוריהם של אנרי מאטיס וחבריו לזרם אמנותי חדש וחסר שם.
היה זה המבקר לואי שהזדעזע מה"אלימות של הצבעים" הלא מעורבבים, הבהירים, הלא ריאליסטיים, שצוירו בצורות מעוותות בפרספקטיבה שלהן, באקספרסיביות, סכמטיות ובהטחות מכחול ספונטניות, שניתן לראות בבירור.
הוא קרא לאמנים הללו "פובס" (fauves), בעברית "חיות רעות".
כי האמנים הללו כלל לא ניסו לחקות את האמיתי, הראליסטי, אלא להביע את רגשותיהם בהתייחסות לנוף. כתמי הצבע היו כלי ההבעה העצמית העיקרי של יצירותיהם וכך הם הרגישו.
אמנם את השימוש "הפרוע" בצבע הם למדו מהציירים ואן גוך ופול גוגן, אבל הם היו הראשונים שלא ראו בציור דרך לייצג את האובייקט, אלא אמצעי מעולה לתאר את התפיסה שלהם אותו.
וכמו שקורה לא פעם, כשמשהו שאמור להעליב אמנים הופך לתואר שהם נוטלים לעצמם (אימפרסיוניזם, למשל), עם הזמן הפך "פוביזם" (Fauvism) לשם שבחרו אמני הסגנון הזה להיות השם שמזוהה איתם.
הפוביזם התאפיין במשיחות מכחול מופרדות וניגודי צבעים עזים וחריפים, עם הלבן של בד הקנווס שנותר ביניהן ומכניס אור בתמונה.
אבל איך יכבוש סגנון כזה את האמנות? ובכן הוא לא. כי הפוביסטים פעלו רק שנים בודדות, בעיקר בין השנים 1904 ל-1907.
אחד המפורסמים מביניהם היה אנרי מאטיס הידוע, מי שנחשב למנהיג הבלתי מעורער של הפוביזם ולדמות המרכזית בתנועה אמנותית זו שעתידה להשפיע רבות על התפתחות האמנות המודרנית, בתחילת המאה ה-20.
לצד מאטיס בלטו גם מוריס דה-ולאמנק ואנדרה דרן. אמנים נוספים בפוביזם היו ראול דופי, אלבר מארקה, ז'ורז' רואו וקס ואן דונגן. כל אחד מהרשימה תרם את תרומתו לפיתוח הסגנון הפוביסטי, שהתאפיין בשימוש בצבעים עזים ונועזים ובפישוט הצורות. יחד, הם היוו את הכוח המניע מאחורי זרם האמנות הזה.
הנה קיצור תולדות הפוביזם:
https://youtu.be/W4lOgeq78B8
הפוביזם של הצייר אנרי מאטיס:
https://youtu.be/FIZSlKIby28
וסיפורו של זרם הפוביזם בציור:
https://youtu.be/tcjJEOapNKY?long=yes
אזור חבל פרובאנס (Provence) הוא מהאזורים היפים והאהובים בצרפת ובאירופה כולה. כמו חבל טוסקנה היפה שבאיטליה, פרובאנס התברכה באווירה שלווה ושקטה של כפרים ציוריים ושדות פורחים בשלל צבעים.
עם בתי ספר לאמנות בערים מרכזיות בדרום צרפת, כמו אביניון, ניס ואקס-אן-פרובאנס, האמנות באזור פרובאנס לא הפסיקה לשגשג מאז המאה ה-14.
במאה ה-19 התגלה חבל פרובאנס במיטבו לאמנים רבים שזיהו בו את האור המיוחד, השמיים והנופים הייחודיים והאופן זבו ניתן לציירם בטבע, באמצעות החידוש המלהיב שהכניסו האימפרסיוניסטים לאמנות כשהוציאו את כן הציור שלהם מהסטודיו והחלו לצייר בטבע.
כך הגיעו אל פרובאנס מי שנמנים כיום על גדולי הציור של המאות ה-19 וה-20, ביניהם וינסנט ואן גוך, פיקאסו, סזאן, מאטיס, בראק, מירו, לג'ר ומארק שאגאל.
בפרובאנס התפתחה גם תעשיית בשמים עתיקה, שהפכה את צרפת למעצמת בשמים. העיירה גראס שנמצאת כאן, זכתה לכינוי "עיר הבשמים". בה הופכים, כבר מאות שנים, את תמציות הבשמים המופקות כאן ובמקומות אחרים לבשמי היוקרה שהפכו לאגדה. מוזיאון הבשמים של גראס נמצא בארמון פרגונרד ומראה כיצד הפכו יצרני הבשמים של פרובאנס לעשירים מופלגים.
השילוב בין הנוף הצבעוני והיופי הכפרי, לבין האנשים והמבנים, הוא שמשך אל פרובאנס בעבר אמנים וציירים. הללו התיישבו באזור וציירו שלל ציורים שהפכו את חבל הארץ הזה לאחד המצוירים בעולם.
במלחמת העולם השנייה התמקמה בפרובאנס ובדרום צרפת בכלל, "צרפת החופשית". זה היה אזור שלא נשלט על ידי הנאצים וממנו התקיימה התנגדות לכיבוש הגרמני.
כיום זורמים לפרובנס תיירים מכל העולם - חלקם הכירו אותה לראשונה מציוריהם של ואן גוך, סזאן, מאטיס או שאגאל ובאים היום לחוות את המקום ואת הטעמים והריחות הידועים שבו, את האתרים ההיסטוריים, הבשמים והיינות המובחרים שמיוצרים בו ובכרמים הרבים שבחבל הארץ הקסום הזה.
הכירו את הציירים שבאו לכאן בתגית "אמני פרובאנס".
ואן גוך המחיש היטב את המשיכה של האמנים לפרובאנס:
https://youtu.be/hd7pt9k1vuA
סזאן שנולד וחי בפרובאנס אהב לצייר בכפר הדייגים ל'אסטאק (L’Estaque) והתמקד בתפיסת עצמים במרחב:
https://youtu.be/ybwIurmbLmg
סיפורו של חבל פרובאנס:
https://youtu.be/W9KTeUO88Z4
סרטון קצר שמציג קמצוץ מהיופי של פרובאנס:
http://youtu.be/Er_juPrnBb0
צייר מודרני שנהנה לצייר בעקבות ון גוך:
https://youtu.be/ewnNmcbz5iY
את שדות הלוונדר של פרובאנס ציירו גדולי הציירים:
https://youtu.be/-EfK8OhRElI
אי אפשר שלא לצייר אותם:
https://youtu.be/gqVPYHRC6go
קניון ורדון שבפרובאנס:
http://youtu.be/u0RlYxgXWos
ומצגת וידאו על חבל פרובנס שבצרפת:
http://youtu.be/2f1CjAs1hmg?t=13s
