שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי המציאו או ממציא המחשב?
המחשב הומצא בידי... טוב, זה מורכב אז נתחיל ממש מהתחלה.
בראשית היו אלה הסינים שהמציאו את החשבוניה. המתמטיקאי והמדען הצרפתי בלייז פסקל שכלל את החשבונייה הזו והפך אותה למכונת חישוב מתקדמת יחסית, שהיום מכנים אותה "מכונת פסקל". בני התקופה התייחסו אליה כאל גימיק משעשע והיא לא הגיעה לכדי שימיש מעשי. המתימטיקאי הגרמני גוטפריד לייבניץ ישכלל אותה בהמשך אותה מאה (ה-17) ויוסיף לה את היכולת להכפיל מספרים.
בתחילת המאה ה-19 מפתח הצרפתי ז'וזף מארי ז'אקארד מכשיר מתקדם מאוד - נול אריגה שיבצע באופן אוטומטי דוגמאות משתנות של אריגת שטיחים, רק על ידי שינוי של כרטיסי נייר מנוקב. לפי הנקבים היחודיים שבכל כרטיס, הנול "ידע" לשחזר באופן אוטומטי את התבנית הרצויה ולייצר את דוגמת האריגה על הבד.
ב-1820 מפתח הבריטי צ'ארלס בבג' את "מנוע ההבדל" שלו - קונספט למנוע אנליטי או סוג של מכונת חישוב משוכללת שהוא לא הגיע לכדי בנייתה בפועל, אבל ניסח אותה בדייקנות מדהימה. כשבנו אותה בימינו על פי הוראותיו, היא עבדה נהדר.
בשלהי המאה ה-19 מפתח המדען האמריקאי הרמן הולרית' מכונת ניקוב כרטיסים. מעתה לא ינוקבו כרטיסי הניקוב שהמציא גו'זף-מארי ז'אקארד באופן ידני, אלא באופן מיכני. ואכן, בשנת 1887 יהפוך הכרטיס המנוקב של הרמן הולרית' לאמצעי המוביל לעיבוד נתונים ולשימור מידע. החברה שהוא מקים עתידה לעבור מיזוגים ורכישות ועתידה להיות לחברת IBM, לימים חברת המחשבים הגדולה בעולם והמשפיעה ביותר על תעשיית המחשבים של מרבית המאה ה-20.
אחרי מלחמת העולם השנייה ממציא אלן טיורינג, מפצח קוד האניגמה שהכניע במוחו את הנאצים, את מדעי המחשב ולמעשה ממציא את המחשב הראשון. כמו מוצרט במוסיקה, הוא לא זקוק לבניית המחשב באמת כדי לנסח את כל מה שצריך להיות בו וזה הופך אותו לקרוב ביותר לממציא המחשב. אבל יש עוד...
לתכניות המפורטות מצטרף גאון נוסף, הגאון ההונגרי ג'ון פון נוימן, שמנסח כללים נוספים לגבי המחשב ובראשם - שהמחשב עתיד לכלול את התוכנות שלו. הוא מפתח לבסוף את מחשב ה-EDVAC שעושה בדיוק את זה ומקדם את המחשב עוד שלב באבולוציה.
בסוף מלחמת העולם השנייה מפתחים מצד אחד את מחשב ה"הרווארד סימן 1" שתכנן הווארד אייקון ונחשב למחשב החשמלי הראשון בהיסטוריה.
אחריו פיתח צמד מהנדסים באוניברסיטת פנסילבניה שבארה"ב את מחשב ה-ENIAC, מחשב ענק במשקל 27 טון שהיה כבר מחשב, אמנם מסורבל וענקי וללא זיכרון משלו, אבל בכל זאת מחשב אלקטרוני של ממש. אניאק נחשב למחשב הראשון, כי הוא הראשון בהיסטוריה שיכול לבצע משימות שונות ומגוונות ולא כמו כל קודמיו שפותחו למשימה ספציפית - כל אחד למטרה אחת מסוימת.
מחשב היוניווק (UNIVAC), שיפתח אותו צמד לאחר שהוא פורש מהאוניברסיטה ומקים חברה משלהם, כבר שקל "רק" 8 טון והיה לראשונה בעל זיכרון, עוד שלב באבולוציה הממוחשבת. ההישג האמיתי של ה-UNIVAC הושג בהיותו המחשב הראשון שניצח מומחים אנושיים - היוניווק הצליח לנבא את נצחונו של אייזנהאואר, במדגם הבחירות לנשיאות ארה"ב ובניגוד לדעתם של הסוקרים. כשהוא ניצח בניבוי תוצאות הבחירות, התגלה לראשונה לעולם שהמחשב יכול לנצח מוחות אנושיים מובחרים. בינגו!
מכאן מתחילים הדברים לרוץ. בשנות ה-50 נולד הטרנזיסטור שמאפשר למחשבים לקטון לממדים של ארון. עם זמן יפותחו השבבים שיקטינו אותו לגודל של מזוודה ויגיע עידן המחשבים האישיים.
המחשב האישי הראשון הוא מחשב Apple, תוצאת העבודה של שני ה"סטיבים" - סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק, מייסדי חברת אפל. בשלהי שנות ה-70 הם מוציאים את מחשב האפל האישי שהופך להצלחה מסחרית.
אבל מי שתהפוך את המחשבים האישיים להצלחה עולמית היא דווקא IBM, אותה חברה שהוקמה לייצור של כרטיסי ניקוב, כמעט 100 שנה לפני כן. ב-1981 יבמ מוציאה את ה-PC, המחשב האישי הפופולרי בעולם. שלל מתחרות שלה, מטאיוון ועד יפן, מתחילות להוציא מחשבים אישיים "תואמי IBM", שהיו זולים מהאפל 2 של חברת Apple ומה-PC של IBM. התחרות שמתפתחת בתחום הופכת את המחשבים האישיים לנפוצים בכל העולם.
אז מי המציא, אם כן, את המחשב? - זה היו כולם. המחשב נולד משרשרת ארוכה ובת מאות שנים של המצאות ופיתוחים, ניסיונות וכישלונות, לא מעט דגמים שלא הוזכרו כאן, שלל טכנולוגיות וארגונים שהשקיעו ממון בפיתוחים יקרים להחריד.
היו גם המון אנשים, מאוד חכמים, שתרמו להיווצרותו של המחשב. כל אחד מהם תרם שלב בסולם שהוביל אל המחשב שאנו מכירים. האמת שזה לא נגמר כאן כי גם הטלפונים החכמים, הטאבלטים ואפילו הכספומטים של הבנק הם סוגים של מחשבים, אבל על כך תקראו בערכים שמוקדשים להם.
הנה תולדות המצאת המחשב וממציא המחשב האמיתי:
https://youtu.be/d1pvc9Zh7Tg
המחשב האוטומטי הרווארד סימן 1 שתכנן הווארד אייקן (מתורגם):
https://youtu.be/4ObouwCHk8w
המחשב הראשון שפיתח טיורינג:
http://youtu.be/36Ykw1l_KWs
מחשב UNIVAC, המחשב שהביס לראשונה מומחים אנושיים, בניבוי תוצאות הבחירות לנשיאות:
https://youtu.be/nHov1Atrjzk
ותולדות המחשבים או ההיסטוריה של המחשב שהחלו ממנו (עברית):
https://youtu.be/KtK-ZwxfX90?long=yes
מה תרומת מכונת החישוב של בלז פסקל למחשב?
הפילוסוף, הפיזיקאי והמתמטיקאי הצרפתי בְּלֶז פסקל (Blaise Pascal) המציא למעשה את המחשב המכני הראשון בהיסטוריה. מכונת החישוב שבנה בשנת 1642 היא המחשב הראשון שידע לבצע פעולות חשבוניות כלשהן.
במשך כ-15 שנים מחייו בנה בלייז פסקאל מכונות חישוב שונות. היום מכנים אותן מכונות החישוב של פסקל (Pascal's calculators) והן הלכו והשתכללו. אולם "המחשב של פסקל", או "הפסקלין" כמו שקראו לו מאוחר יותר, נחשב באותה תקופה לגימיק או לאטרקציה בידורית.
למעט הממציא, איש לא התייחס למכונת החישוב שלו ברצינות מספקת. אולי זה משום שלא היה לה שימוש של ממש. ואגב, גם לשימוש מסחרי היא הייתה יקרה מדי.
מכונת החישוב של פסקאל, שנבנו ממנה כ-50 יחידות בלבד, ביצעה פעולות חשבוניות פשוטות כמו חיבור וחיסור. היא אפילו ידעה להעביר ספרות מושאלות - ספרות שיעברו לעשיריה הבאה, ממש כמו בתרגילים כתובים, מעמודה לעמודה.
במהלך השנים הבאות תשוכלל הפסקלין על ידי המתמטיקאי הגרמני גוטפריד לייבניץ, שיוסיף לה את האפשרות לפעולת הכפל.
כך פעלה מכונת החישוב של בלייז פסקאל:
http://youtu.be/3h71HAJWnVU
וקיצור חייו של בלז פסקאל:
https://youtu.be/IDMdnJDN1f4
מיהם הפולימאטים?
פולימאט (Polymath) הוא אדם בעל ידע רחב, המתפרש על פני תחומים שונים של ידע והבנה. פולימאטים, או פולימתים, הם "אנשי אשכולות", כלומר אנשים בעלי ידע רחב, רב-תחומי ומגוון.
אנשים כאלה ניחנים ביכולת ייחודית המכונה במחקר "חשיבה רשתית" או "הפריה הדדית" (Cross-pollination) של רעיונות.
פולימתים הם רב-תחומיים (Multidisciplinary), כלומר בעלי ידע עמוק בכמה תחומי דעת נפרדים. אך הם גם בין-תחומיים (Interdisciplinary) - מי שלוקחים מושגים, תובנות או שיטות מתחום אחד ומיישמים בתחום אחר.
אך הגאונות האמיתית של הפולימתים באה לידי ביטוי ביכולתם לייצר רעיונות מקוריים ופתרונות לבעיות, באמצעות ידע שהביאו מתחומים אחרים - יכולת שהיא באופן ברור בין-תחומית.
מה שאחראי לכך זה המוח, שחשיפה לתחומי דעת שונים מאמנת אותו לדלג או לעבור, ללא בעיות של ממש, בין סגנונות חשיבה שונים (למשל, בין חשיבה לוגית-מתמטית לחשיבה רגשית-אמנותית).
והרי מומחה בתחום ספציפי, או מה שנקרא "ספציאליסט" (Specialist), ינטה לפתור בעיות באמצעות "ארגז הכלים" שמוכר לו, רעיונות ופתרונות מהתחום שלו, דברים שבאים מהתחום הספציפי שלו ומשמשים אחרים בתחום שוב ושוב ומאבדים לא פעם את החדשנות.
הפולימת, לעומתו, יכול לשאול רעיונות ופתרונות מתחומים אחרים שהוא חווה ואף לשלב בין כמה, למשל שילוב של רעיון מעולם האמנות, שישתלב עם עיקרון מעולם ההנדסה, והם ייצרו ביחד פתרון טכנולוגי פורץ דרך.
ואכן, אנשי אשכולות מנצחים בין העובדים בסביבות עבודה דינמיות, משום שהם אוחזים במגוון תחומי עניין ובכך מצליחים להביא לסביבת העבודה את הפתרונות המוצלחים ולא פעם החדשניים ביותר, בעוד שבעלי מומחיות צרה עלולים לגלות שהם נגועים במעין "עיוורון מקצועי" המפחית את יכולתם לנצח בפתרונות.
החברה האנושית לא מעריכה וגורמת לתחושות כישלון אצל אנשים סקרנים, או רב-תחומיים ומאשימה אותם בכך שלא הצליחו "להישאר במסלול אחד" או "להתמקד". מדעי המוח תומכים בטענה שהסקרנות האנושית היא לא בעיה, אלא תכונה של אינגרטורים, מי ש"מגשרים" על ובין תחומים רבים או לפחות שונים, במקום ה"מצמצמים" שהחברה המודרנית לוחצת על כולנו להיות.
הפולימאתים, הרב-תחומיים, אינם סובלים מחוסר מיקוד, אלא בעלי יכולת "לגשר" בין תחומים ולראות קשרים במקומות שאחרים רואים בהם רעש.
#דורות של פולימאתים מפורסמים
בעת העתיקה ותור הזהב הקלאסי היו אלה אריסטו (פילוסופיה, ביולוגיה, לוגיקה, אסתטיקה, פוליטיקה, מדעי המדינה ובלשנות), שהניח את היסודות המדעיים והפילוסופיים של תרבות המערב, פיתח את תורת הלוגיקה הפורמלית ויצר את מערכת הסיווג השיטתית הראשונה של עולם החי.
ארכימדס (מתמטיקה, פיזיקה, הנדסה, אסטרונומיה ומכניקה) גילה את חוק הציפה, חישב בקירוב מדויק את ערך הפאי (π), המציא מערכות גלגלות מתקדמות ומכונות מלחמה מכניות.
ג'אנג חנג (אסטרונומיה, מתמטיקה, הנדסה, קרטוגרפיה, שירה וגאוגרפיה) המציא את הסיסמוסקופ הראשון בהיסטוריה לאיתור כיוון רעידות אדמה, שכלל את המודל האסטרונומי של כיפת השמיים המונע בכוח המים, כתב שירה קלאסית מוערכת.
בתור הזהב של האסלאם וימי הביניים
אבן סינא / אביסנה (רפואה, פילוסופיה, אסטרונומיה, אלכימיה, גאולוגיה, פסיכולוגיה ושירה) חיבר את האנציקלופדיה הרפואית המונומנטלית "קנון הרפואה" אשר שימשה כבסיס הלימוד המרכזי באירופה ובמזרח במשך מאות שנים, פיתח מערכת פילוסופית מטאפיזית עמוקה.
עומר כיאם (שירה, מתמטיקה, אסטרונומיה ופילוסופיה) פיתח שיטות גיאומטריות לפתרון משוואות אלגבריות ממעלה שלישית, ניסח את לוח השנה הג'לאלי המדויק, כתב את קובץ המרובעים הפילוסופי המפורסם "הרובאעיית".
הילדגרד מבינגן (מוזיקה, מיסטיקה דתית, רפואה, כתיבה, מחזאות ובוטניקה) נחשבת למלחינה הראשונה בתולדות המוזיקה המערבית שהביוגרפיה שלה מתועדת בבירור, חיברה את הדרמה המוזיקלית העתיקה ביותר ששרדה ("Ordo Virtutum"), כתבה חיבורים תאולוגיים ומדעיים על עולם הטבע והרפואה.
בתולדות הרנסאנס והמהפכה המדעית המוקדמת יש את לאונרדו דה וינצ'י (ציור, אנטומיה, הנדסה, פיסול, אדריכלות, בוטניקה, מוזיקה ואסטרונומיה) האמן שצייר את "המונה ליזה" ו"הסעודה האחרונה", ביצע נתיחות אנטומיות מדויקות להפליא ותכנן במחברותיו קונספטים הנדסיים מוקדמים למכונות תעופה וצוללות.
ניקולאוס קופרניקוס (אסטרונומיה, מתמטיקה, כלכלה, משפט, רפואה, דיפלומטיה וכמורה) חולל מהפכה במדע עם המודל ההליוצנטרי המציב את השמש במרכז, ניסח בכלכלה את הבסיס ל"חוק גרשאם" (הקובע כי כסף רע דוחק כסף טוב) ופיתח את עקרונות תיאוריית כמות הכסף ועליית המחירים.
גלילאו גליליי (פיזיקה, אסטרונומיה, מתמטיקה, הנדסה ופילוסופיה) שכלל את הטלסקופ, גילה את ארבעת ירחיו הגדולים של צדק והניח את היסודות לדינמיקה ולפיזיקה הניסויית.
בעידן הנאורות והמאה ה-17–18 מגיע רנה דקארט (פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה ומטאפיזיקה) שביסס את הרציונליזם המודרני ("אני חושב, משמע אני קיים") והמציא את מערכת הצירים הקרטזית המאחדת בין גיאומטריה לאלגברה.
אייזק ניוטון (פיזיקה, מתמטיקה, אסטרונומיה, תאולוגיה, אלכימיה וניהול פיננסי) ניסח את חוקי התנועה וחוק המשיכה האוניברסלי, פיתח את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי (במקביל ללייבניץ) וניהל את המטבעה המלכותית הבריטית תוך החמרת המאבק בזיופים.
גוטפריד וילהלם לייבניץ (מתמטיקה, פילוסופיה, משפטים, פוליטיקה, היסטוריה ובלשנות) פיתח את שיטת סימון החדו"א המשמשת אותנו עד היום, שכלל את שיטת הספירה הבינארית (בסיס 0 ו-1) המהווה את יסוד המחשוב וחיבר עבודות פילוסופיות משפיעות.
בנג'מין פרנקלין (מדע, המצאה, מדינאות, דיפלומטיה, כתיבה ומוציא לאור) הוכיח כי ברק הוא התפרקות חשמלית, המציא את כליא הברק ומשקפי הביפוקל והקים את מערך הספריות הציבוריות המושאלות הראשון באמריקה.
בסוף עידן הנאורות והמאה ה-19 המוקדמת חיבר יוהאן וולפגנג פון גתה (ספרות, שירה, מחזאות, בוטניקה, אנטומיה, פיזיקה ומדינאות) את יצירת המופת "פאוסט", הוכיח אנטומית את קיומה של העצם הקדם-מקסילרית (Intermaxillary bone) בבני אדם בדומה ליונקים אחרים ופיתח תיאוריות ייחודיות על מורפולוגיית הצמחים ותפיסת הצבעים.
תומאס יאנג (פיזיקה, רפואה, בלשנות, אגיפטולוגיה ומוזיקה) ביסס את תיאוריית הגלים של האור באמצעות ניסוי שני הסדקים, הסביר את מנגנון האסטיגמציה בעין האנושית והיה הראשון שפענח נכונה את האופי הפונטי של סימני החרטומים בתוך ה"קרטוש" של תלמי באבן רוזטה (ובכך הניח את היסודות לפענוח המלא).
במאה ה-20 והמאה ה-21 פיתח ג'ון פון נוימן (מתמטיקה, פיזיקה קוונטית, תורת המשחקים, כלכלה ומדעי המחשב) את הארכיטקטורה הבסיסית של המחשב המודרני, ניסח את היסודות המתמטיים של מכניקת הקוונטים, ייסד את תורת המשחקים ויישם אותה בכלכלה ובאסטרטגיה צבאית.
הרברט סימון (כלכלה, פסיכולוגיה, מדעי המחשב, מנהל ציבורי ופילוסופיה) זכה בפרס נובל לכלכלה על תיאוריית הרציונליות המוגבלת, נחשב לאחד מאבות הבינה המלאכותית ומדע הקוגניציה, פיתח מודלים לפתרון בעיות אנושיות באמצעות מחשב.
ריצ'רד פיינמן (פיזיקה קוונטית, הוראת המדעים, ציור, נגינה וביולוגיה) זכה בפרס נובל על פיתוח תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית באמצעות דיאגרמות פיינמן, חזה את הבסיס לננוטכנולוגיה, פענח את תעלומת אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר.
דאגלס הופשטטר (מדעים קוגניטיביים, פיזיקה, ספרות, תרגום ומוזיקה) חיבר את יצירת המופת "גדל, אשר, באך" שזכתה בפרס פוליצר ומחברת בין לוגיקה, אמנות ומוזיקה, חקר את מהות התודעה והחשיבה האנושית, תרגם ספרות קלאסית בחרוזים.
ג'ארד דיימונד (פיזיולוגיה, ביופיזיקה, אורניתולוגיה, גאוגרפיה סביבתית והיסטוריה) ביצע מחקרים פורצי דרך בפיזיולוגיה של שלפוחית המרה, חקר את האבולוציה של ציפורים בגינאה החדשה, חיבר ספרים מונומנטליים ("רובים, חיידקים ופלדה") המנתחים את דפוסי ההיסטוריה האנושית דרך גורמים סביבתיים וגאוגרפיים.
הכירו את האישים הידועים בתכונה זו בתגית "פולימאטים".
הנה הפולימאטים:
https://youtu.be/tGVs1BGc9uA
איך מגלים שאתה או את כאלו?
https://youtu.be/7AtnlI8hHT8?long=yes
מדוע פולימאטים עלולים להיות בודדים בבגרותם?
https://youtu.be/_Y-GvRp2dq0?long=yes
זה לכל הסקרנים ששמעו שוב ושוב שעליהם להתרכז בנישה מסוימת:
https://youtu.be/s9yii5XUQtM?long=yes
ובמי רואים רבים את גדול הפולימאטים?
https://youtu.be/fGCn6Qr_qgI?long=yes
גוטפריד לייבניץ
המחשב הומצא בידי... טוב, זה מורכב אז נתחיל ממש מהתחלה.
בראשית היו אלה הסינים שהמציאו את החשבוניה. המתמטיקאי והמדען הצרפתי בלייז פסקל שכלל את החשבונייה הזו והפך אותה למכונת חישוב מתקדמת יחסית, שהיום מכנים אותה "מכונת פסקל". בני התקופה התייחסו אליה כאל גימיק משעשע והיא לא הגיעה לכדי שימיש מעשי. המתימטיקאי הגרמני גוטפריד לייבניץ ישכלל אותה בהמשך אותה מאה (ה-17) ויוסיף לה את היכולת להכפיל מספרים.
בתחילת המאה ה-19 מפתח הצרפתי ז'וזף מארי ז'אקארד מכשיר מתקדם מאוד - נול אריגה שיבצע באופן אוטומטי דוגמאות משתנות של אריגת שטיחים, רק על ידי שינוי של כרטיסי נייר מנוקב. לפי הנקבים היחודיים שבכל כרטיס, הנול "ידע" לשחזר באופן אוטומטי את התבנית הרצויה ולייצר את דוגמת האריגה על הבד.
ב-1820 מפתח הבריטי צ'ארלס בבג' את "מנוע ההבדל" שלו - קונספט למנוע אנליטי או סוג של מכונת חישוב משוכללת שהוא לא הגיע לכדי בנייתה בפועל, אבל ניסח אותה בדייקנות מדהימה. כשבנו אותה בימינו על פי הוראותיו, היא עבדה נהדר.
בשלהי המאה ה-19 מפתח המדען האמריקאי הרמן הולרית' מכונת ניקוב כרטיסים. מעתה לא ינוקבו כרטיסי הניקוב שהמציא גו'זף-מארי ז'אקארד באופן ידני, אלא באופן מיכני. ואכן, בשנת 1887 יהפוך הכרטיס המנוקב של הרמן הולרית' לאמצעי המוביל לעיבוד נתונים ולשימור מידע. החברה שהוא מקים עתידה לעבור מיזוגים ורכישות ועתידה להיות לחברת IBM, לימים חברת המחשבים הגדולה בעולם והמשפיעה ביותר על תעשיית המחשבים של מרבית המאה ה-20.
אחרי מלחמת העולם השנייה ממציא אלן טיורינג, מפצח קוד האניגמה שהכניע במוחו את הנאצים, את מדעי המחשב ולמעשה ממציא את המחשב הראשון. כמו מוצרט במוסיקה, הוא לא זקוק לבניית המחשב באמת כדי לנסח את כל מה שצריך להיות בו וזה הופך אותו לקרוב ביותר לממציא המחשב. אבל יש עוד...
לתכניות המפורטות מצטרף גאון נוסף, הגאון ההונגרי ג'ון פון נוימן, שמנסח כללים נוספים לגבי המחשב ובראשם - שהמחשב עתיד לכלול את התוכנות שלו. הוא מפתח לבסוף את מחשב ה-EDVAC שעושה בדיוק את זה ומקדם את המחשב עוד שלב באבולוציה.
בסוף מלחמת העולם השנייה מפתחים מצד אחד את מחשב ה"הרווארד סימן 1" שתכנן הווארד אייקון ונחשב למחשב החשמלי הראשון בהיסטוריה.
אחריו פיתח צמד מהנדסים באוניברסיטת פנסילבניה שבארה"ב את מחשב ה-ENIAC, מחשב ענק במשקל 27 טון שהיה כבר מחשב, אמנם מסורבל וענקי וללא זיכרון משלו, אבל בכל זאת מחשב אלקטרוני של ממש. אניאק נחשב למחשב הראשון, כי הוא הראשון בהיסטוריה שיכול לבצע משימות שונות ומגוונות ולא כמו כל קודמיו שפותחו למשימה ספציפית - כל אחד למטרה אחת מסוימת.
מחשב היוניווק (UNIVAC), שיפתח אותו צמד לאחר שהוא פורש מהאוניברסיטה ומקים חברה משלהם, כבר שקל "רק" 8 טון והיה לראשונה בעל זיכרון, עוד שלב באבולוציה הממוחשבת. ההישג האמיתי של ה-UNIVAC הושג בהיותו המחשב הראשון שניצח מומחים אנושיים - היוניווק הצליח לנבא את נצחונו של אייזנהאואר, במדגם הבחירות לנשיאות ארה"ב ובניגוד לדעתם של הסוקרים. כשהוא ניצח בניבוי תוצאות הבחירות, התגלה לראשונה לעולם שהמחשב יכול לנצח מוחות אנושיים מובחרים. בינגו!
מכאן מתחילים הדברים לרוץ. בשנות ה-50 נולד הטרנזיסטור שמאפשר למחשבים לקטון לממדים של ארון. עם זמן יפותחו השבבים שיקטינו אותו לגודל של מזוודה ויגיע עידן המחשבים האישיים.
המחשב האישי הראשון הוא מחשב Apple, תוצאת העבודה של שני ה"סטיבים" - סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק, מייסדי חברת אפל. בשלהי שנות ה-70 הם מוציאים את מחשב האפל האישי שהופך להצלחה מסחרית.
אבל מי שתהפוך את המחשבים האישיים להצלחה עולמית היא דווקא IBM, אותה חברה שהוקמה לייצור של כרטיסי ניקוב, כמעט 100 שנה לפני כן. ב-1981 יבמ מוציאה את ה-PC, המחשב האישי הפופולרי בעולם. שלל מתחרות שלה, מטאיוון ועד יפן, מתחילות להוציא מחשבים אישיים "תואמי IBM", שהיו זולים מהאפל 2 של חברת Apple ומה-PC של IBM. התחרות שמתפתחת בתחום הופכת את המחשבים האישיים לנפוצים בכל העולם.
אז מי המציא, אם כן, את המחשב? - זה היו כולם. המחשב נולד משרשרת ארוכה ובת מאות שנים של המצאות ופיתוחים, ניסיונות וכישלונות, לא מעט דגמים שלא הוזכרו כאן, שלל טכנולוגיות וארגונים שהשקיעו ממון בפיתוחים יקרים להחריד.
היו גם המון אנשים, מאוד חכמים, שתרמו להיווצרותו של המחשב. כל אחד מהם תרם שלב בסולם שהוביל אל המחשב שאנו מכירים. האמת שזה לא נגמר כאן כי גם הטלפונים החכמים, הטאבלטים ואפילו הכספומטים של הבנק הם סוגים של מחשבים, אבל על כך תקראו בערכים שמוקדשים להם.
הנה תולדות המצאת המחשב וממציא המחשב האמיתי:
https://youtu.be/d1pvc9Zh7Tg
המחשב האוטומטי הרווארד סימן 1 שתכנן הווארד אייקן (מתורגם):
https://youtu.be/4ObouwCHk8w
המחשב הראשון שפיתח טיורינג:
http://youtu.be/36Ykw1l_KWs
מחשב UNIVAC, המחשב שהביס לראשונה מומחים אנושיים, בניבוי תוצאות הבחירות לנשיאות:
https://youtu.be/nHov1Atrjzk
ותולדות המחשבים או ההיסטוריה של המחשב שהחלו ממנו (עברית):
https://youtu.be/KtK-ZwxfX90?long=yes
הפילוסוף, הפיזיקאי והמתמטיקאי הצרפתי בְּלֶז פסקל (Blaise Pascal) המציא למעשה את המחשב המכני הראשון בהיסטוריה. מכונת החישוב שבנה בשנת 1642 היא המחשב הראשון שידע לבצע פעולות חשבוניות כלשהן.
במשך כ-15 שנים מחייו בנה בלייז פסקאל מכונות חישוב שונות. היום מכנים אותן מכונות החישוב של פסקל (Pascal's calculators) והן הלכו והשתכללו. אולם "המחשב של פסקל", או "הפסקלין" כמו שקראו לו מאוחר יותר, נחשב באותה תקופה לגימיק או לאטרקציה בידורית.
למעט הממציא, איש לא התייחס למכונת החישוב שלו ברצינות מספקת. אולי זה משום שלא היה לה שימוש של ממש. ואגב, גם לשימוש מסחרי היא הייתה יקרה מדי.
מכונת החישוב של פסקאל, שנבנו ממנה כ-50 יחידות בלבד, ביצעה פעולות חשבוניות פשוטות כמו חיבור וחיסור. היא אפילו ידעה להעביר ספרות מושאלות - ספרות שיעברו לעשיריה הבאה, ממש כמו בתרגילים כתובים, מעמודה לעמודה.
במהלך השנים הבאות תשוכלל הפסקלין על ידי המתמטיקאי הגרמני גוטפריד לייבניץ, שיוסיף לה את האפשרות לפעולת הכפל.
כך פעלה מכונת החישוב של בלייז פסקאל:
http://youtu.be/3h71HAJWnVU
וקיצור חייו של בלז פסקאל:
https://youtu.be/IDMdnJDN1f4
פולימאט (Polymath) הוא אדם בעל ידע רחב, המתפרש על פני תחומים שונים של ידע והבנה. פולימאטים, או פולימתים, הם "אנשי אשכולות", כלומר אנשים בעלי ידע רחב, רב-תחומי ומגוון.
אנשים כאלה ניחנים ביכולת ייחודית המכונה במחקר "חשיבה רשתית" או "הפריה הדדית" (Cross-pollination) של רעיונות.
פולימתים הם רב-תחומיים (Multidisciplinary), כלומר בעלי ידע עמוק בכמה תחומי דעת נפרדים. אך הם גם בין-תחומיים (Interdisciplinary) - מי שלוקחים מושגים, תובנות או שיטות מתחום אחד ומיישמים בתחום אחר.
אך הגאונות האמיתית של הפולימתים באה לידי ביטוי ביכולתם לייצר רעיונות מקוריים ופתרונות לבעיות, באמצעות ידע שהביאו מתחומים אחרים - יכולת שהיא באופן ברור בין-תחומית.
מה שאחראי לכך זה המוח, שחשיפה לתחומי דעת שונים מאמנת אותו לדלג או לעבור, ללא בעיות של ממש, בין סגנונות חשיבה שונים (למשל, בין חשיבה לוגית-מתמטית לחשיבה רגשית-אמנותית).
והרי מומחה בתחום ספציפי, או מה שנקרא "ספציאליסט" (Specialist), ינטה לפתור בעיות באמצעות "ארגז הכלים" שמוכר לו, רעיונות ופתרונות מהתחום שלו, דברים שבאים מהתחום הספציפי שלו ומשמשים אחרים בתחום שוב ושוב ומאבדים לא פעם את החדשנות.
הפולימת, לעומתו, יכול לשאול רעיונות ופתרונות מתחומים אחרים שהוא חווה ואף לשלב בין כמה, למשל שילוב של רעיון מעולם האמנות, שישתלב עם עיקרון מעולם ההנדסה, והם ייצרו ביחד פתרון טכנולוגי פורץ דרך.
ואכן, אנשי אשכולות מנצחים בין העובדים בסביבות עבודה דינמיות, משום שהם אוחזים במגוון תחומי עניין ובכך מצליחים להביא לסביבת העבודה את הפתרונות המוצלחים ולא פעם החדשניים ביותר, בעוד שבעלי מומחיות צרה עלולים לגלות שהם נגועים במעין "עיוורון מקצועי" המפחית את יכולתם לנצח בפתרונות.
החברה האנושית לא מעריכה וגורמת לתחושות כישלון אצל אנשים סקרנים, או רב-תחומיים ומאשימה אותם בכך שלא הצליחו "להישאר במסלול אחד" או "להתמקד". מדעי המוח תומכים בטענה שהסקרנות האנושית היא לא בעיה, אלא תכונה של אינגרטורים, מי ש"מגשרים" על ובין תחומים רבים או לפחות שונים, במקום ה"מצמצמים" שהחברה המודרנית לוחצת על כולנו להיות.
הפולימאתים, הרב-תחומיים, אינם סובלים מחוסר מיקוד, אלא בעלי יכולת "לגשר" בין תחומים ולראות קשרים במקומות שאחרים רואים בהם רעש.
#דורות של פולימאתים מפורסמים
בעת העתיקה ותור הזהב הקלאסי היו אלה אריסטו (פילוסופיה, ביולוגיה, לוגיקה, אסתטיקה, פוליטיקה, מדעי המדינה ובלשנות), שהניח את היסודות המדעיים והפילוסופיים של תרבות המערב, פיתח את תורת הלוגיקה הפורמלית ויצר את מערכת הסיווג השיטתית הראשונה של עולם החי.
ארכימדס (מתמטיקה, פיזיקה, הנדסה, אסטרונומיה ומכניקה) גילה את חוק הציפה, חישב בקירוב מדויק את ערך הפאי (π), המציא מערכות גלגלות מתקדמות ומכונות מלחמה מכניות.
ג'אנג חנג (אסטרונומיה, מתמטיקה, הנדסה, קרטוגרפיה, שירה וגאוגרפיה) המציא את הסיסמוסקופ הראשון בהיסטוריה לאיתור כיוון רעידות אדמה, שכלל את המודל האסטרונומי של כיפת השמיים המונע בכוח המים, כתב שירה קלאסית מוערכת.
בתור הזהב של האסלאם וימי הביניים
אבן סינא / אביסנה (רפואה, פילוסופיה, אסטרונומיה, אלכימיה, גאולוגיה, פסיכולוגיה ושירה) חיבר את האנציקלופדיה הרפואית המונומנטלית "קנון הרפואה" אשר שימשה כבסיס הלימוד המרכזי באירופה ובמזרח במשך מאות שנים, פיתח מערכת פילוסופית מטאפיזית עמוקה.
עומר כיאם (שירה, מתמטיקה, אסטרונומיה ופילוסופיה) פיתח שיטות גיאומטריות לפתרון משוואות אלגבריות ממעלה שלישית, ניסח את לוח השנה הג'לאלי המדויק, כתב את קובץ המרובעים הפילוסופי המפורסם "הרובאעיית".
הילדגרד מבינגן (מוזיקה, מיסטיקה דתית, רפואה, כתיבה, מחזאות ובוטניקה) נחשבת למלחינה הראשונה בתולדות המוזיקה המערבית שהביוגרפיה שלה מתועדת בבירור, חיברה את הדרמה המוזיקלית העתיקה ביותר ששרדה ("Ordo Virtutum"), כתבה חיבורים תאולוגיים ומדעיים על עולם הטבע והרפואה.
בתולדות הרנסאנס והמהפכה המדעית המוקדמת יש את לאונרדו דה וינצ'י (ציור, אנטומיה, הנדסה, פיסול, אדריכלות, בוטניקה, מוזיקה ואסטרונומיה) האמן שצייר את "המונה ליזה" ו"הסעודה האחרונה", ביצע נתיחות אנטומיות מדויקות להפליא ותכנן במחברותיו קונספטים הנדסיים מוקדמים למכונות תעופה וצוללות.
ניקולאוס קופרניקוס (אסטרונומיה, מתמטיקה, כלכלה, משפט, רפואה, דיפלומטיה וכמורה) חולל מהפכה במדע עם המודל ההליוצנטרי המציב את השמש במרכז, ניסח בכלכלה את הבסיס ל"חוק גרשאם" (הקובע כי כסף רע דוחק כסף טוב) ופיתח את עקרונות תיאוריית כמות הכסף ועליית המחירים.
גלילאו גליליי (פיזיקה, אסטרונומיה, מתמטיקה, הנדסה ופילוסופיה) שכלל את הטלסקופ, גילה את ארבעת ירחיו הגדולים של צדק והניח את היסודות לדינמיקה ולפיזיקה הניסויית.
בעידן הנאורות והמאה ה-17–18 מגיע רנה דקארט (פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה ומטאפיזיקה) שביסס את הרציונליזם המודרני ("אני חושב, משמע אני קיים") והמציא את מערכת הצירים הקרטזית המאחדת בין גיאומטריה לאלגברה.
אייזק ניוטון (פיזיקה, מתמטיקה, אסטרונומיה, תאולוגיה, אלכימיה וניהול פיננסי) ניסח את חוקי התנועה וחוק המשיכה האוניברסלי, פיתח את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי (במקביל ללייבניץ) וניהל את המטבעה המלכותית הבריטית תוך החמרת המאבק בזיופים.
גוטפריד וילהלם לייבניץ (מתמטיקה, פילוסופיה, משפטים, פוליטיקה, היסטוריה ובלשנות) פיתח את שיטת סימון החדו"א המשמשת אותנו עד היום, שכלל את שיטת הספירה הבינארית (בסיס 0 ו-1) המהווה את יסוד המחשוב וחיבר עבודות פילוסופיות משפיעות.
בנג'מין פרנקלין (מדע, המצאה, מדינאות, דיפלומטיה, כתיבה ומוציא לאור) הוכיח כי ברק הוא התפרקות חשמלית, המציא את כליא הברק ומשקפי הביפוקל והקים את מערך הספריות הציבוריות המושאלות הראשון באמריקה.
בסוף עידן הנאורות והמאה ה-19 המוקדמת חיבר יוהאן וולפגנג פון גתה (ספרות, שירה, מחזאות, בוטניקה, אנטומיה, פיזיקה ומדינאות) את יצירת המופת "פאוסט", הוכיח אנטומית את קיומה של העצם הקדם-מקסילרית (Intermaxillary bone) בבני אדם בדומה ליונקים אחרים ופיתח תיאוריות ייחודיות על מורפולוגיית הצמחים ותפיסת הצבעים.
תומאס יאנג (פיזיקה, רפואה, בלשנות, אגיפטולוגיה ומוזיקה) ביסס את תיאוריית הגלים של האור באמצעות ניסוי שני הסדקים, הסביר את מנגנון האסטיגמציה בעין האנושית והיה הראשון שפענח נכונה את האופי הפונטי של סימני החרטומים בתוך ה"קרטוש" של תלמי באבן רוזטה (ובכך הניח את היסודות לפענוח המלא).
במאה ה-20 והמאה ה-21 פיתח ג'ון פון נוימן (מתמטיקה, פיזיקה קוונטית, תורת המשחקים, כלכלה ומדעי המחשב) את הארכיטקטורה הבסיסית של המחשב המודרני, ניסח את היסודות המתמטיים של מכניקת הקוונטים, ייסד את תורת המשחקים ויישם אותה בכלכלה ובאסטרטגיה צבאית.
הרברט סימון (כלכלה, פסיכולוגיה, מדעי המחשב, מנהל ציבורי ופילוסופיה) זכה בפרס נובל לכלכלה על תיאוריית הרציונליות המוגבלת, נחשב לאחד מאבות הבינה המלאכותית ומדע הקוגניציה, פיתח מודלים לפתרון בעיות אנושיות באמצעות מחשב.
ריצ'רד פיינמן (פיזיקה קוונטית, הוראת המדעים, ציור, נגינה וביולוגיה) זכה בפרס נובל על פיתוח תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית באמצעות דיאגרמות פיינמן, חזה את הבסיס לננוטכנולוגיה, פענח את תעלומת אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר.
דאגלס הופשטטר (מדעים קוגניטיביים, פיזיקה, ספרות, תרגום ומוזיקה) חיבר את יצירת המופת "גדל, אשר, באך" שזכתה בפרס פוליצר ומחברת בין לוגיקה, אמנות ומוזיקה, חקר את מהות התודעה והחשיבה האנושית, תרגם ספרות קלאסית בחרוזים.
ג'ארד דיימונד (פיזיולוגיה, ביופיזיקה, אורניתולוגיה, גאוגרפיה סביבתית והיסטוריה) ביצע מחקרים פורצי דרך בפיזיולוגיה של שלפוחית המרה, חקר את האבולוציה של ציפורים בגינאה החדשה, חיבר ספרים מונומנטליים ("רובים, חיידקים ופלדה") המנתחים את דפוסי ההיסטוריה האנושית דרך גורמים סביבתיים וגאוגרפיים.
הכירו את האישים הידועים בתכונה זו בתגית "פולימאטים".
הנה הפולימאטים:
https://youtu.be/tGVs1BGc9uA
איך מגלים שאתה או את כאלו?
https://youtu.be/7AtnlI8hHT8?long=yes
מדוע פולימאטים עלולים להיות בודדים בבגרותם?
https://youtu.be/_Y-GvRp2dq0?long=yes
זה לכל הסקרנים ששמעו שוב ושוב שעליהם להתרכז בנישה מסוימת:
https://youtu.be/s9yii5XUQtM?long=yes
ובמי רואים רבים את גדול הפולימאטים?
https://youtu.be/fGCn6Qr_qgI?long=yes
