שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה גירעון?
גירעון הוא הפרש בין ההוצאות להכנסות, כך שההוצאות גדולות מההכנסות. בבית כשיש גרעון, זה אומר שהמשכורת של ההורים לא מספיקה כדי לממן את הוצאות והבזבוזים של בני המשפחה. בדרך כלל כשיש גירעון, צריך להגדיל את ההכנסות (למשל לעבוד יותר) או לצמצם את ההוצאות (לקנות פחות ממתקים, ללכת ברגל או לנסוע באוטובוס במקום במונית וכדומה).
גירעון תקציבי, שלפעמים מדברים עליו בחדשות, הוא גירעון בתקציב המדינה או בתקציב של גוף או חברה מסחרית. המשמעות של הגרעון למדינה היא שבתקציב המדינה נוצר פער בגלל שההכנסות של הממשלה פחותות מההוצאות שלה.
מה גורם לגרעון בתקציב? - אם הוצאות המדינה (על חינוך, בטחון, סלילת כבישים וכדומה) גדולות מההכנסות של המדינה ממיסים ומשירותים אחרים שמכניסים לה כסף, אז נוצר גירעון בתקציב. על שר האוצר יהיה להגדיל את ההכנסות (באמצעות מיסים למשל) או להקטין את ההוצאות (על ידי קיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה).
אם נדמה לרגע את הממשלה למשפחה, פירושו של הגרעון שהמשפחה מבזבזת יותר כסף ממה שהיא מרוויחה. קוראים לזה חיסכון שלילי.
הנה הסבר של הגירעון:
http://youtu.be/WjK7ym6pZC8
והצעד הראשון לניהול תקציב המשפחה:
http://youtu.be/89-ELno5Bgc
מהי משיכת יתר?
משיכת יתר, "מינוס" או אובר דראפט, הם שמות שונים למצב לא בריא, של בזבוז יותר כסף ממה שעומד לרשותנו. משיכת יתר (אוברדרפט), היא הוצאה של כסף מפקדון עובר ושב בבנק (עו"ש), שעולה על הסכום שמופקד בבנק.
מבחינה כלכלית, משיכת היתר אינה טובה לנו כלל והיא ממש לא מומלצת. למעשה, משיכת יתר היא הלוואה בתנאים רעים במיוחד, כיוון שהריבית שאנו משלמים על אוברדראפט היא גבוהה הרבה יותר מכל ריבית של הלוואה רגילה.
במילים אחרות, מי שנכנס למשיכת יתר יצטרך לשלם הרבה יותר עבור כל שקל שהוציא בה. לא פעם מצב כזה יכול להיות תחילתו של חוב גדול יותר.
חשוב לציין שתופעת האובר דראפט, משיכת יתר, גדלה בעידן המודרני משום שאנחנו לא מרגישים את המינוס כמו פעם. העובדה שכמעט ואיננו משלמים במזומן אלא מרבים לגהץ את כרטיס האשראי שלנו, הביאו את העולם למצב ממוצע של חוב ענקי ולא מורגש.
במחקרים פסיכולוגיים רבים נמצא שתרבות האשראי גורמת לנו בפשטות להוציא הרבה יותר כסף מאשר יש לנו. המשמעות של זה היא שעצם קיומו של האשראי הופך אותנו לעניים שחשים שהם עשירים. התוצאה הכרונית של מצב כזה היא של חובות על גבי חובות. תוצאת מצב זה הוא משיכת יתר כרונית, כשיותר מדי אנשים מוציאים בכל חודש סכומים גדולים מאלה שהם מכניסים.
הנה משיכת היתר והאשראי שהבנק מוכן לתת, תמורת תשלום:
http://youtu.be/fSZEiL7cewc
ואובדראפט הוא הלוואה בריבית מאד גבוהה והבנקים משתמשים בה כדי לסדר אתכם:
https://youtu.be/fxVuExvRAfg
מהי הכלכלה הקיינסיאנית השנויה במחלוקת?
אם בקורונה מישהו שאל את עצמו מה ההיגיון או מקורות ההשראה של ראש הממשלה שרצה לחלק 6 מיליארד שקלים לאזרחים, הרי שהתשובה היא קיינס, או ליתר דיוק ג'ון מיינרד קיינס. נחזור אליו.
נתניהו כבר אמר בעבר שהוא מאמין בתיאוריה שלו, המבוססת על חלחול של כספים ממשלתיים לצריכה, כך שיביאו לצמיחה מחדש של המשק.
כלכלנים רבים חלקו על התכנית בקורונה ובצדק. כי הנתונים הראו שבתכניות דומות בעולם, מי שאכן צרכו והזריקו כסף לכלכלה היו רק העניים ואותם אנשים שנפגעו מהמשבר. האזרחים המבוססים, לעומת העניים, כמו גם כל מי שלא נפגעו מהמשבר הכלכלי, העדיפו לחסוך את הכסף בבנק. וכשהכסף נשמר בבנק לא מחלחלים הכספים הממשלתיים לכלכלה וממילא לא תורמים להחייאת המשק.
אם כך, שאלו המבקרים והכלכלנים, אז למה שלא יתנו עזרה כלכלית רק למי שזקוקים לכסף ואפילו יותר מהסכום הצנוע שהם עומדים לקבל בתכנית לחלוקה שווה לכולם?
אגב, לבסוף התבטלה ההחלטה לחלק את הכסף, כפי שתכנן אז ראש הממשלה.
#אבל רגע, מי זה קיינס?
המקור וההשראה לתכנית הזו הוא ג'ון מיינרד קיינס. הוא היה כלכלן בריטי שהעלה את רעיון ההתערבות הממשלתית בכלכלה וטען שכדי להבטיח צמיחה כלכלית צריכה הממשלה להתערב בשוק באופן פעיל.
אם נסביר את גישתו בפשטות, או אפילו בפשטנות, קיינס הביט ב"הוצאה" ממשלתית כמשהו טוב למשק ובעצם אמר למנהיגים "הוציאו! החיו את המשק באמצעות כספי הממשלה! ואגב, אם אין לכם, היכנסו לחובות אבל תוציאו כסף! המשק יאמר לכם תודה."
משנתו הכלכלית של קיינס הוצגה בספר "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", שיצא ב-1936. בניגוד לדעת הכלכלנים הליברליים ולאדם סמית, הוגה השוק החופשי והקפיטליזם ומי שהגה את עקרון "היד הנעלמה", קיינס גרס שרק התערבות ממשלתית פעילה בשוק תוכל להבטיח צמיחה כלכלית, במיוחד בתנאי משבר.
במילים פשוטות, קיינס ראה ביצירת אינפלציה פתרון לאבטלה. במצב של משבר כלכלי ואבטלה גבוהה, צריך השלטון, לדעתו, לפזר כסף ובכך לנצח את האבטלה, כי הכסף הרב שיוזרם לקניות ישמש לצריכה, יאושש את המשק ועובדים רבים יידרשו למפעלים ולתעשייה המתאוששת.
באמצע המאה ה-20 הגישה הקיינסיאנית התקבלה בהתלהבות על ידי רבים מהפוליטיקאים. הם הרי חלמו שנים רבות על הצדקה להוציא כספים, מבלי לגבות לשם כך מיסים, לקצץ או לכווץ הוצאה אחרות. פוליטיקאים בעיקרון מעדיפים להשאיר את החובות, או הגירעון ממשיכיהם.
במילים פשוטות - נפזר כספים, ניצור אינפלציה, נאושש את המשק וננצח את האבטלה... ואותה כבר מישהו אחר יפתור.
מנהיג בדמוקרטיה צריך גיבוי למעשים חסרי אחריות שכאלה וקיינס נתן לו את הגיבוי הזה. מנהיגים רבים חיבקו בהתלהבות את התיאוריה שלו. בכלל לא הזיק לעניין שהאיש בא מאחד המוסדות היוקרתיים בעולם ושהוא בכלל לא אמריקאי.
יצא שבתקופת השפל הגדול בארה"ב, אימץ הנשיא רוזוולט את התיאוריה הקיינסיאנית והניע את תכנית הניו-דיל, בה מימן הממשל האמריקאי פרויקטים לאומיים ענקיים. הוא עשה זאת כדי להעסיק את המובטלים, להניע את הכלכלה ולהחזיר את אמריקה לשוק. רוזוולט אכן הצליח, אבל בהוצאה ציבורית על פרויקטים ענקיים ולא בחלוקת כסף לאזרחים.
כך או כך, הצלחת הניו דיל בחילוץ הכלכלה האמריקאית מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה, הביאה את קיינס לפסגה. לא כולם הבחינו בדיוק החכם של הפניית הכספים בניו דיל לעומת קיינס - הממשל של רוזוולט לא העביר סתם סכומי עתק לציבור אלא יצר והשקיע בפרויקטים שיגייסו מובטלים לעבודה ובסופו של דבר גם תרמו להחייאת הכלכלה, כתחנות כוח, כבישים חשובים ועוד.
כך יצא שלאחר מותו ב-1946 קיינס זכה להערצה של ממש ורבים ראו בו סוג של "קדוש כלכלי". במדע הכלכלה נולד תחום המקרו-כלכלה, בו בוחנים ביצועים של כלכלת מדינה. הכלכלה הקיינסיאנית נעשתה פופולרית במיוחד ורבים ראו בה מהפכה בקפיטליזם. זו מהפכה שלדעתם הביאה תיקון ושיפור משמעותי לגישת השוק החופשי של אדם סמית ותומכי כלכלת השוק החופשי והקפיטליזם שבאו בעקבותיו.
אבל עם השנים החלו הכלכלנים להבין שהתיאוריה שלו רחוקה משלמות. הוא ראה אינפלציה ככלי למלחמה באבטלה אבל הסתבר שיכול להתקיים מצב של אבטחה ואינפלציה בו-זמנית
למשל בשנות ה-70 של המאה ה-20, כשממשלות הדפיסו כסף כדי להצמיח את הכלכלות המשבריות שלהם, יצרו אינפלציות מטורפות ובעקבותיהן התגברה גם האבטלה ונוצרו משברים כלכליים קשים.
גם אם יש בה הגיון, הבינו רבים מהכלכלנים שהכלכלה הקיינסיאנית צריכה להיות מופעלת במקרים מאוד מסוימים ובזהירות הראויה. מעט מנהיגים מסוגלים להפעיל את שיטותיו בצורה ראויה וכיום רואים כלכלנים רבים בתיאוריה שלו עניין מסוכן.
הנה סיפור התיאוריה של קיינס, שהתאימה לניו-דיל כמו כפפה ליד (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
כך יושמה הגישה הכלכלית הקיינסיאנית ב"ניו-דיל" באמריקה:
https://youtu.be/0rjtOWn5mj0
שנוי במחלוקת? - הנה כלכלן אמיץ שאומר את דעתו על קיינס ועל הפוליטיקאים שמאמצים את התיאוריה הקיינסיאנית (מתורגם):
https://youtu.be/mpZnkrdizhc
חתן פרס נובל לכלכלה פרידריך האייק, שמתאר את ירידת קרנה של גישת קיינס:
https://youtu.be/gyF6dyzGUNY
הנה האיש וגישת הכלכלה הקיינסיאנית:
https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes
והיישום הכי מובהק של גישתו בניו דיל באמריקה (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
גירעון
גירעון הוא הפרש בין ההוצאות להכנסות, כך שההוצאות גדולות מההכנסות. בבית כשיש גרעון, זה אומר שהמשכורת של ההורים לא מספיקה כדי לממן את הוצאות והבזבוזים של בני המשפחה. בדרך כלל כשיש גירעון, צריך להגדיל את ההכנסות (למשל לעבוד יותר) או לצמצם את ההוצאות (לקנות פחות ממתקים, ללכת ברגל או לנסוע באוטובוס במקום במונית וכדומה).
גירעון תקציבי, שלפעמים מדברים עליו בחדשות, הוא גירעון בתקציב המדינה או בתקציב של גוף או חברה מסחרית. המשמעות של הגרעון למדינה היא שבתקציב המדינה נוצר פער בגלל שההכנסות של הממשלה פחותות מההוצאות שלה.
מה גורם לגרעון בתקציב? - אם הוצאות המדינה (על חינוך, בטחון, סלילת כבישים וכדומה) גדולות מההכנסות של המדינה ממיסים ומשירותים אחרים שמכניסים לה כסף, אז נוצר גירעון בתקציב. על שר האוצר יהיה להגדיל את ההכנסות (באמצעות מיסים למשל) או להקטין את ההוצאות (על ידי קיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה).
אם נדמה לרגע את הממשלה למשפחה, פירושו של הגרעון שהמשפחה מבזבזת יותר כסף ממה שהיא מרוויחה. קוראים לזה חיסכון שלילי.
הנה הסבר של הגירעון:
http://youtu.be/WjK7ym6pZC8
והצעד הראשון לניהול תקציב המשפחה:
http://youtu.be/89-ELno5Bgc
משיכת יתר, "מינוס" או אובר דראפט, הם שמות שונים למצב לא בריא, של בזבוז יותר כסף ממה שעומד לרשותנו. משיכת יתר (אוברדרפט), היא הוצאה של כסף מפקדון עובר ושב בבנק (עו"ש), שעולה על הסכום שמופקד בבנק.
מבחינה כלכלית, משיכת היתר אינה טובה לנו כלל והיא ממש לא מומלצת. למעשה, משיכת יתר היא הלוואה בתנאים רעים במיוחד, כיוון שהריבית שאנו משלמים על אוברדראפט היא גבוהה הרבה יותר מכל ריבית של הלוואה רגילה.
במילים אחרות, מי שנכנס למשיכת יתר יצטרך לשלם הרבה יותר עבור כל שקל שהוציא בה. לא פעם מצב כזה יכול להיות תחילתו של חוב גדול יותר.
חשוב לציין שתופעת האובר דראפט, משיכת יתר, גדלה בעידן המודרני משום שאנחנו לא מרגישים את המינוס כמו פעם. העובדה שכמעט ואיננו משלמים במזומן אלא מרבים לגהץ את כרטיס האשראי שלנו, הביאו את העולם למצב ממוצע של חוב ענקי ולא מורגש.
במחקרים פסיכולוגיים רבים נמצא שתרבות האשראי גורמת לנו בפשטות להוציא הרבה יותר כסף מאשר יש לנו. המשמעות של זה היא שעצם קיומו של האשראי הופך אותנו לעניים שחשים שהם עשירים. התוצאה הכרונית של מצב כזה היא של חובות על גבי חובות. תוצאת מצב זה הוא משיכת יתר כרונית, כשיותר מדי אנשים מוציאים בכל חודש סכומים גדולים מאלה שהם מכניסים.
הנה משיכת היתר והאשראי שהבנק מוכן לתת, תמורת תשלום:
http://youtu.be/fSZEiL7cewc
ואובדראפט הוא הלוואה בריבית מאד גבוהה והבנקים משתמשים בה כדי לסדר אתכם:
https://youtu.be/fxVuExvRAfg
אם בקורונה מישהו שאל את עצמו מה ההיגיון או מקורות ההשראה של ראש הממשלה שרצה לחלק 6 מיליארד שקלים לאזרחים, הרי שהתשובה היא קיינס, או ליתר דיוק ג'ון מיינרד קיינס. נחזור אליו.
נתניהו כבר אמר בעבר שהוא מאמין בתיאוריה שלו, המבוססת על חלחול של כספים ממשלתיים לצריכה, כך שיביאו לצמיחה מחדש של המשק.
כלכלנים רבים חלקו על התכנית בקורונה ובצדק. כי הנתונים הראו שבתכניות דומות בעולם, מי שאכן צרכו והזריקו כסף לכלכלה היו רק העניים ואותם אנשים שנפגעו מהמשבר. האזרחים המבוססים, לעומת העניים, כמו גם כל מי שלא נפגעו מהמשבר הכלכלי, העדיפו לחסוך את הכסף בבנק. וכשהכסף נשמר בבנק לא מחלחלים הכספים הממשלתיים לכלכלה וממילא לא תורמים להחייאת המשק.
אם כך, שאלו המבקרים והכלכלנים, אז למה שלא יתנו עזרה כלכלית רק למי שזקוקים לכסף ואפילו יותר מהסכום הצנוע שהם עומדים לקבל בתכנית לחלוקה שווה לכולם?
אגב, לבסוף התבטלה ההחלטה לחלק את הכסף, כפי שתכנן אז ראש הממשלה.
#אבל רגע, מי זה קיינס?
המקור וההשראה לתכנית הזו הוא ג'ון מיינרד קיינס. הוא היה כלכלן בריטי שהעלה את רעיון ההתערבות הממשלתית בכלכלה וטען שכדי להבטיח צמיחה כלכלית צריכה הממשלה להתערב בשוק באופן פעיל.
אם נסביר את גישתו בפשטות, או אפילו בפשטנות, קיינס הביט ב"הוצאה" ממשלתית כמשהו טוב למשק ובעצם אמר למנהיגים "הוציאו! החיו את המשק באמצעות כספי הממשלה! ואגב, אם אין לכם, היכנסו לחובות אבל תוציאו כסף! המשק יאמר לכם תודה."
משנתו הכלכלית של קיינס הוצגה בספר "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", שיצא ב-1936. בניגוד לדעת הכלכלנים הליברליים ולאדם סמית, הוגה השוק החופשי והקפיטליזם ומי שהגה את עקרון "היד הנעלמה", קיינס גרס שרק התערבות ממשלתית פעילה בשוק תוכל להבטיח צמיחה כלכלית, במיוחד בתנאי משבר.
במילים פשוטות, קיינס ראה ביצירת אינפלציה פתרון לאבטלה. במצב של משבר כלכלי ואבטלה גבוהה, צריך השלטון, לדעתו, לפזר כסף ובכך לנצח את האבטלה, כי הכסף הרב שיוזרם לקניות ישמש לצריכה, יאושש את המשק ועובדים רבים יידרשו למפעלים ולתעשייה המתאוששת.
באמצע המאה ה-20 הגישה הקיינסיאנית התקבלה בהתלהבות על ידי רבים מהפוליטיקאים. הם הרי חלמו שנים רבות על הצדקה להוציא כספים, מבלי לגבות לשם כך מיסים, לקצץ או לכווץ הוצאה אחרות. פוליטיקאים בעיקרון מעדיפים להשאיר את החובות, או הגירעון ממשיכיהם.
במילים פשוטות - נפזר כספים, ניצור אינפלציה, נאושש את המשק וננצח את האבטלה... ואותה כבר מישהו אחר יפתור.
מנהיג בדמוקרטיה צריך גיבוי למעשים חסרי אחריות שכאלה וקיינס נתן לו את הגיבוי הזה. מנהיגים רבים חיבקו בהתלהבות את התיאוריה שלו. בכלל לא הזיק לעניין שהאיש בא מאחד המוסדות היוקרתיים בעולם ושהוא בכלל לא אמריקאי.
יצא שבתקופת השפל הגדול בארה"ב, אימץ הנשיא רוזוולט את התיאוריה הקיינסיאנית והניע את תכנית הניו-דיל, בה מימן הממשל האמריקאי פרויקטים לאומיים ענקיים. הוא עשה זאת כדי להעסיק את המובטלים, להניע את הכלכלה ולהחזיר את אמריקה לשוק. רוזוולט אכן הצליח, אבל בהוצאה ציבורית על פרויקטים ענקיים ולא בחלוקת כסף לאזרחים.
כך או כך, הצלחת הניו דיל בחילוץ הכלכלה האמריקאית מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה, הביאה את קיינס לפסגה. לא כולם הבחינו בדיוק החכם של הפניית הכספים בניו דיל לעומת קיינס - הממשל של רוזוולט לא העביר סתם סכומי עתק לציבור אלא יצר והשקיע בפרויקטים שיגייסו מובטלים לעבודה ובסופו של דבר גם תרמו להחייאת הכלכלה, כתחנות כוח, כבישים חשובים ועוד.
כך יצא שלאחר מותו ב-1946 קיינס זכה להערצה של ממש ורבים ראו בו סוג של "קדוש כלכלי". במדע הכלכלה נולד תחום המקרו-כלכלה, בו בוחנים ביצועים של כלכלת מדינה. הכלכלה הקיינסיאנית נעשתה פופולרית במיוחד ורבים ראו בה מהפכה בקפיטליזם. זו מהפכה שלדעתם הביאה תיקון ושיפור משמעותי לגישת השוק החופשי של אדם סמית ותומכי כלכלת השוק החופשי והקפיטליזם שבאו בעקבותיו.
אבל עם השנים החלו הכלכלנים להבין שהתיאוריה שלו רחוקה משלמות. הוא ראה אינפלציה ככלי למלחמה באבטלה אבל הסתבר שיכול להתקיים מצב של אבטחה ואינפלציה בו-זמנית
למשל בשנות ה-70 של המאה ה-20, כשממשלות הדפיסו כסף כדי להצמיח את הכלכלות המשבריות שלהם, יצרו אינפלציות מטורפות ובעקבותיהן התגברה גם האבטלה ונוצרו משברים כלכליים קשים.
גם אם יש בה הגיון, הבינו רבים מהכלכלנים שהכלכלה הקיינסיאנית צריכה להיות מופעלת במקרים מאוד מסוימים ובזהירות הראויה. מעט מנהיגים מסוגלים להפעיל את שיטותיו בצורה ראויה וכיום רואים כלכלנים רבים בתיאוריה שלו עניין מסוכן.
הנה סיפור התיאוריה של קיינס, שהתאימה לניו-דיל כמו כפפה ליד (מתורגם):
https://youtu.be/5olYF0EEAtE
כך יושמה הגישה הכלכלית הקיינסיאנית ב"ניו-דיל" באמריקה:
https://youtu.be/0rjtOWn5mj0
שנוי במחלוקת? - הנה כלכלן אמיץ שאומר את דעתו על קיינס ועל הפוליטיקאים שמאמצים את התיאוריה הקיינסיאנית (מתורגם):
https://youtu.be/mpZnkrdizhc
חתן פרס נובל לכלכלה פרידריך האייק, שמתאר את ירידת קרנה של גישת קיינס:
https://youtu.be/gyF6dyzGUNY
הנה האיש וגישת הכלכלה הקיינסיאנית:
https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes
והיישום הכי מובהק של גישתו בניו דיל באמריקה (עברית):
https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes
