» «
גלובליזציה
מהי הגלובליזציה?



הגלובליזציה, בעברית "עולמיות", משמעותה הפיכת העולם לאיזור אחד, כשהפעילות הכלכלית של כל המדינות פועלת בקשרים חזקים ומשפיעים מאד.

בגלובליזציה התחושה היא שהגבולות והמחסומים שהיו בעבר בין המדינות הולכים ונעלמים. אנשים ממקום אחד יכולים להיות בעלי מפעלים ועסקים בכל מקום אחר בעולם, רוב המוצרים מיוצרים במזרח ומשווקים במערב, עובדים עוברים לעבוד במדינות אחרות ועוד.

את תהליך הגלובליזציה עודדו וקידמו החידושים בתקשורת ובאינטרנט, ארגונים וחברות מסחריות רב-לאומיות, הסחר העולמי ההולך וגדל, התיירות והגירת עובדים ממדינות מתפתחות אל מדינות מפותחות ועשירות.

התהליך הזה גרם, בעשרות השנים האחרונות, לעולם בעל שפע גדול של מוצרים, במחירים זולים ובאיכות שווה לכל, אך במקביל הוא הגדיל בצורה מסוכנת את אי השוויון בעולם. מפעלים רבים נסגרו בארצות רבות והותירו המוני מובטלים בארצות רבות, לטובת ייצור זול במדינות המזרח הרחוק ובמיוחד בסין. בעלי ההון, שמעבירים את המפעלים שבבעלותם לשם, נעשים עשירים יותר משנה לשנה. במקביל, עובדים רבים מפוטרים או יורדים בשכרם, בשל תחרות במחירים הזולים של הייצור הסיני ושל שאר המדינות עם כוח העבודה הזו.

סין עצמה נהנתה מהגלובליזציה מאד והפכה לכוח הכלכלי החזק בעולם. היא מסבסדת את הייצור ולמעשה "קונה" את השווקים שאליהם היא מייצאת את מוצריה ואת אמצעי הייצור שעוברים בהמוניהם אליה. אבל בהמשך לכך הפכו מאות מליוני אנשים בהמון מדינות אחרות למובטלים או ששכרם ירד ומצבם הכלכלי הלך וירד. התוצאה היא שההמונים הללו התמרדו. יותר ויותר מנהיגים פופוליסטיים נבחרו במדינות הללו, על מנת שיחזירו את המצב לקדמותו, כפי שהבטיחו. כצפוי, הם לא הצליחו לעשות זאת. אבל הפופוליזם שלהם הפך לטרנד עולמי מטריד, שהעלה מנהיגים פופוליסטיים המאתגרים את הדמוקרטיה בכל מקום ומאיימים על הסדר הקיים של מדינות המערב.


מהי הגלובליזציה (עברית):

https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY


הסבר נוסף (עברית):

http://youtu.be/5Pxg_KnBxkY


דוגמאות לגלובליזציה ביום יום שלנו (עברית):

http://youtu.be/eTCmihKppX4


ומצגת וידאו שמסבירה את מושג הגלובליזציה (עברית):

http://youtu.be/c7KnQnjNKo8
סדנאות יזע
מהן סדנאות היֶזַע?



סדנאות יֶזַע (Sweatshops) הן סדנאות ייצור ומקומות עבודה שבהם מועסקים עובדים בייצור של מוצרים בתנאים קשים, משכורות רעב, שעות ארוכות מאד ולא פעם גם בעבודת ילדים. לרוב נמצאות סדנאות היזע של ימינו במדינות העולם השלישי ומייצרות עבור העולם השבע שבמדינות המפותחות.

המצב של סדנאות היזע הוא לא פעם מחריד וצורם, במיוחד כשמדובר במותגים המוכרים במיליארדים רבים בכל שנה ועובדי הייצור של מוצריהם מרוויחים פרוטות.

הפרת חוקי עבודה מקובלת בהרבה ממדינות העולם השלישי. אלה מדינות בעלות כלכלות חלשות ואף מושחתות. ניצול העובדים שם הוא בעייתי והעובדה שפועלים מוכנים לעבוד בסדנאות היזע נובע מעוני גדול ומכך שעדיפה המשכורת הקטנה בהן, על עוני מחפיר ורעב של ילדיהם.

השאלה העיקרית היא האם אנו, תושבי המערב, צריכים לרכוש מוצרים של מותגים המנצלים עובדים, מעסיקים אותם שעות ארוכות במיוחד, משלמים משכורות שלא מאפשרות חיים ראויים, מונעות חופשות, מחייבות לעבוד גם בעת מחלה, מעסיקות ילדים ועוד.

האם הייתם לובשים בגד או משתמשים במוצר של חברה שנוהגת כך בעובדיה?


הנה תחקיר על חברת נייק שכבר שנים מואשמת בשכר רעב:

https://youtu.be/CCrUZuyZHyk


כך נלחמים בהם אקטיביסטים:

https://youtu.be/Vaydha20UUA


הצגת המצב על ידי חברה שהואשמה בניהול סדנאות יזע בבנגלדש:

https://youtu.be/WY4FeUYMFzM


מצגת וידאו על סדנאות היזע הללו:

https://youtu.be/R3Mb2byzJBs


וסדנאות היזע שבסין:

https://youtu.be/yF8jUDzz5bE?long=yes
קפיטליזם ושלום
האם הקפיטליזם ניצח את המלחמות?



אנו חיים בעידן שבו נהוג לומר שהקפיטליזם ניצח את הלאומנות והמיליטריזם (לוחמנות). המנטרה המודרנית מציינת ש"מעולם לא פרצה מלחמה בין שתי מדינות שיש בהן מקדונלדס", כהוכחה לכך שכלכלות בריאות מייצרות רוגע מדיני ופייסנות בין אומות.

עובדתית, המשפט ו"תאוריית הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory) אכן משקפים את המצב שבו כלכלות משקפות הנהגה בריאה. גופים בינלאומיים כמו חברת מקדונלד'ס נוטים להשקיע ולהיכנס לשווקים במדינות רציונליות ובעלות כלכלה חופשית, שלא לומר ליברלית, כלכלת שוק חופשי. רק בתנאים כאלה יכולה רשת בינלאומית לראות את עצמה "עושה כסף" טוב וקל יחסית.

צריך לזכור עדיין שגם מדינות המונהגות על ידי מנהיגים רציונליות יכולות להיקלע לסכסוכים בינלאומיים שיהפכו למלחמות. כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הבטיח מאמר המערכת של העיתון הכלכלי "אקונומיסט" לקוראיו, ש"בעולם תרבותי הפכה המלחמה לבלתי־אפשרית". אבל בדרך כלל יש קשר מובהק וברור בין השניים - קפיטליזם מפחית את הסיכוי ללוחמנות ובין שתי מדינות קפיטליסטיות יקטנו הסיכויים למלחמה מאד.

כמובן שזה לא הטעם של קציצת ההמבורגר או המדים הזוהרים של רונלד המחויך, שהופכים את האווירה בין אומות כאלה לשלווה כל כך. מדובר באינטרסים, שכיום יש מספיק היסטוריה בכדי להבין. הפסדי המלחמה, גם כזו המסתיימת בניצחון, יהיו במרבית המקרים גדולים בהרבה - גם מהרווחים שהמנצח יגזור. פעם הייתה ההנחה שביזת האויב, לכשיובס, תשלים את החסר וכך תצמח הכלכלה בחזרה. אבל כיום, אחרי שההיסטוריה לימדה את הלקח של חוזה ורסאי, חוזה כניעה דרקוני שהביא את גרמניה לפשיטת רגל ולחובות עצומים לאומות שניצחו אותה במלחמת העולם הראשונה, מה שהצמיח את היטלר והנאציזם ומלחמת עולם גרועה פי כמה - כיום ברור שהאינטרס המיידי של מנהיגות שפויה הוא שלום. פשוט שלום.

כך שבאופן כלשהו, מחברות הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס או רשתות גלובליות אחרות, את האומות השפויות, לפחות מטאפורית, ושומרות אותן שוחרות שלום ופשרה, במקום ההרס שבא בדרך כלל עם המלחמה. העיתונאי האמריקאי תום פרידמן כינה זאת "דוקטרינת הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס" או בתרגום הארוך והמפורט יותר "תיאוריית מניעת הקונפליקט של הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory of Conflict Prevention). אגב, הטענה שמעולם לא נלחמו זו בזו שתי מדינות שיש בהן "מקדונלד’ס" היא לא מדויקת, בעיקר מפני שישראל עצמה הייתה במלחמה עם לבנון, בזמן שבשתיהן היו סניפי מקדונלד'ס בכל פינה...


הנה דוקטרינת הקשתות הזהובות:

https://youtu.be/C9NFjtqf-xU


מקדונלד’ס:

https://youtu.be/SV0-1kmEeMs


והגלובליזציה (עברית):

https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
פופוליזם
מהו פופוליזם?



הפּוֹפּוּליזם (Populism) הוא תופעה ותיקה בפוליטיקה. זהו סגנון פוליטי, שפונה אל ה"עמך", הציבור הרחב, באמצעות מסרים פשוטים וקליטים, בכדי לגייס את תמיכתו הפוליטית ואת אהדתו. בתמורה הוא מבטיח להעביר את השליטה מהאליטה אל העם.

הפופוליזם, שאינו מוגבל לימין או לשמאל דווקא, חי היטב הן בדמוקרטיות, כשמועמדים משתמשים בו בכדי לקדם את עצמם, והן בדיקטטורות, בהן הוא מחזק את התמיכה בדיקטטור ויוצר לו תדמית של מי שנלחם באליטה שהובסה וצריך למנוע ממנה מלשוב אל השלטון ולהחליש את אחיזתה במוסדות המדינה.

מסרים פופוליסטיים קלסיים יהיו "לנצח את התאגידים", "לשבור את האליטה", "לדאוג לעם", או "להעמיד בראש סדר העדיפויות את הציבור".

כמעט תמיד יהיה שם "אנחנו" מול "הם". קל לגרום להמונים לתסיסה ואם מוסיפים לה קורטוב של תסכול, על אליטה שרוצה להשאיר את האזרחים הפשוטים חלשים ומזלזל בהם ובהבנתם הפוליטית, הפופוליזם, או בעברית הֲמוֹנָאוּת, לוקח בקלות.

פתרונות פופוליסטיים יהיו בדרך כלל פתרונות לטווח קצר, רעיונות קאצ'יים, שנקלטים בקלות אבל בדרך כלל לא יטפלו בבעיות מהשורש.

לא מעט מנהיגים בעולם מצליחים כבר שנים רבות להעביר מסרים שינעמו לאוזני הציבור ולזכות בשיטה זו בפופולריות עצומה. לא פעם הם מגלים כמה קשה ליישם את הרעיונות הפשטניים שהציעו לבוחר בקמפיין ואז מתחילים, כמנהיגים, להסית כנגד האליטה החתרנית שמפריעה להם לדאוג לעם.

בעידן הפוסט מודרני שבו אנו חיים, קל לפופוליזם הרבה יותר. הרשתות החברתיות והטכנולוגיה המהירה והנרחבת של האינטרנט מייצרים כלי חזק ביותר, המאפשר להדהד מסרים פוליטיים כאלו. באמצעות המדיה החברתית, הפופוליזם רוכב טוב יותר מהאמת ומהעובדות.

הגלובליזציה מייצרת הזדמנות פז לפוליטיקאים פופוליסטים. הרשתות החברתיות מהדהדות היטב את המסרים שלהם. כמובן שכאן מדובר במסרים פוליטיים גלויים, שנאמרים ונכתבים באופן מפורש. למסרים שאינם בהכרח כאלה יש עולם נפרד, אם כי פורח לא פחות. תוכלו לקרוא עליהם בתגית "פוסט אמת" או בתגית "תיאוריות קונספירציה" הוותיקה הרבה יותר.

בין המנהיגים הפופוליסטים בהיסטוריה מונים דמויות היסטוריות כמו העבד המורד ספרטקוס, שהצליח להנהיג מרד עבדים בלתי נתפס בהצלחתו כנגד האימפריה הרומית, או את חואן פרון בארגנטינה. מנהיגים חדשים כאלו הם ארדואן בטורקיה, טראמפ בארצות הברית, אורבן ההונגרי ודומיהם. דיקטטורים שעלו ושלטו בזכותו לא חסרים גם הם, כשהבולטים שבהם הם מוסוליני והיטלר.

אגב, בשל הדימוי הירוד של המסרים הפופוליסטיים, פוליטיקאים דמוקרטיים המשתמשים במסרים כאלו ובפופוליזם לא ממש אוהבים שמדברים עליהם כפופוליסטים. האליטה, הם יאמרו, מגדירה זאת כך כדי לתייג ולהקטין אותם ואת בוחריהם.


#אז איך נזהה פופוליסט?
אם אתם שומעים מסרים קצרים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, בכל נאום, בכל פרסום, בכל מסיבת עיתונאים, כנראה שמישהו כאן מיומן בפופוליזם.

אם מישהו כל הזמן מאשים אליטה כלשהי ומתיימר לדבר בשם "העם", הוא משתמש בכלים פופוליסטיים.

אם פוליטיקאי מוצא כל הזמן חתרנות במוסדות השלטון וניסיון לעצור את "רצון העם" - זהו פופוליזם.


על הפופוליזם הלאומני החדש, בו השלטון עצמו הוא שמערער את הדמוקרטיה (עברית):

https://youtu.be/hmzj3Vz0UJk


סכנת פופוליזם נגד הרשות המחוקקת (עברית):

https://youtu.be/PCHCYYDt77c


כתבת טלוויזיה על הפופוליזם המודרני (עברית):

https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes


ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):

https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes

גלובליזציה

הכפר הגלובלי
מהו הכפר הגלובלי?



הכפר הגלובלי (Global Village) הוא דימוי של העולם ככפר קטן. כולנו, כל אזרחי העולם, גרים ב"כפר" הזה ואנו בקשר זה עם זה, ממש כאילו היינו שכנים בכפר. התקשורת העולמית, במיוחד האינטרנט של היום, מאפשרים ליצור קשר עם כל אדם על פני הגלובוס ולשוחח אתו, ממש כאילו הוא נמצא לידנו.

את מושג "הכפר הגלובלי" תרם חוקר התקשורת מרשל מקלוהן. בספרו משנת 1962 "הגלקסיה של גוטנברג" דימה מקלוהן את העולם ככפר קטן, כדי להדגים את הדרך שבה תקשורת ההמונים משפיעה, מקרבת ומשתפת אנשים שמנותקים וחיים רחוק זה מזה. הוא טען שהתקשורת המודרנית משתפת את כל אזרחי העולם בצריכת החדשות מכל רחבי תבל ותחומי העניין הופכים גם הם משותפים. זה היה בשנות ה-60 ואז זו נראתה נבואה שמקדימה את זמנה. כיום, בעידן האינטרנט, הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים המידיים, הדימוי הזה מקבל משנה תוקף.


הנה מרשל מקלוהן מציג את הכפר הגלובלי בטלוויזיה בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת:

https://youtu.be/viuIKgjLnDE


כמי בכל כפר, גם בכפר הגלובלי יש שכנים (עברית):

https://youtu.be/jmPWIie29-c


קולאז' של חדשות העולם כולו:

https://youtu.be/V_Ijt-NI4_k


בדובאי לקחו את זה צעד אחד קדימה ובנו פארק של הכפר הגלובלי:

https://youtu.be/iYqi2TcHlDs


זהו הדימוי האהוב בעידן האינטרנט - איך העולם היה מתפלג אם היו בו רק 100 אנשים:

https://youtu.be/kgsM4Ww3Uwc


והתקשורת בכפר הגלובאלי הייתה זקוקה לאינטרנט (עברית):

https://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.