שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי הגלובליזציה המחברת את כל העולם?
הגלובליזציה (Globalization), בעברית "עולמיות", משמעותה הפיכת העולם לאיזור אחד, כשהפעילות הכלכלית של כל המדינות פועלת בקשרים חזקים ומשפיעים מאד.
בגלובליזציה התחושה היא שהגבולות והמחסומים שהיו בעבר בין המדינות הולכים ונעלמים. אנשים ממקום אחד יכולים להיות בעלי מפעלים ועסקים בכל מקום אחר בעולם, רוב המוצרים מיוצרים במזרח ומשווקים במערב, עובדים עוברים לעבוד במדינות אחרות ועוד.
את תהליך הגלובליזציה עודדו וקידמו החידושים בתקשורת ובאינטרנט, ארגונים וחברות מסחריות רב-לאומיות, הסחר העולמי ההולך וגדל, התיירות והגירת עובדים ממדינות מתפתחות אל מדינות מפותחות ועשירות.
התהליך הזה גרם בעשורים האחרונים לעולם עם שפע אדיר של מוצרים, במחירים זולים ובאיכות שווה, אך במקביל הוא הגדיל בצורה מסוכנת את אי השוויון בעולם.
מפעלים רבים נסגרו בארצות רבות והותירו המוני מובטלים בארצות רבות, לטובת ייצור זול במדינות המזרח הרחוק ובמיוחד בסין.
בעלי ההון, שמעבירים את המפעלים שבבעלותם לסין ולמזרח הרחוק, נעשים עשירים יותר משנה לשנה. במקביל, עובדים רבים מפוטרים או יורדים בשכרם, בשל תחרות במחירים הזולים של הייצור הסיני ושל שאר המדינות עם כוח העבודה הזול.
סין עצמה נהנתה מהגלובליזציה מאד והפכה לכוח הכלכלי החזק בעולם. היא מסבסדת את הייצור ולמעשה "קונה" את השווקים שאליהם היא מייצאת את מוצריה ואת אמצעי הייצור שעוברים בהמוניהם אליה.
אבל בהמשך לכך הפכו מאות מליוני אנשים בהמון מדינות אחרות למובטלים או ששכרם צנח ומצבם הכלכלי הלך וירד. התוצאה היא שההמונים הללו התמרדו. יותר ויותר מנהיגים פופוליסטיים נבחרו במדינות הללו, על מנת שיחזירו את המצב לקדמותו, כפי שהבטיחו.
אותם מנהיגים, כצפוי, לא הצליחו לעשות זאת. אבל הפופוליזם שלהם הפך לטרנד עולמי מטריד, שהעלה מנהיגים פופוליסטיים המאתגרים את הדמוקרטיה בכל מקום ומאיימים על הסדר הקיים של מדינות המערב.
מהי הגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
הסבר נוסף (עברית):
http://youtu.be/5Pxg_KnBxkY
דוגמאות לגלובליזציה ביום יום שלנו (עברית):
http://youtu.be/eTCmihKppX4
ומצגת וידאו שמסבירה את מושג הגלובליזציה (עברית):
http://youtu.be/c7KnQnjNKo8
מהן סדנאות היזע של העולם השלישי?
סדנאות יֶזַע (Sweatshops) הן סדנאות ייצור ומקומות עבודה שבהם מועסקים עובדים בייצור של מוצרים בתנאים קשים, משכורות רעב, שעות ארוכות מאד ולא פעם גם בעבודת ילדים. לרוב נמצאות סדנאות היזע של ימינו במדינות העולם השלישי ומייצרות עבור העולם השבע שבמדינות המפותחות.
המצב של סדנאות היזע הוא לא פעם מחריד וצורם, במיוחד כשמדובר במותגים המוכרים במיליארדים רבים בכל שנה ועובדי הייצור של מוצריהם מרוויחים פרוטות.
הפרת חוקי עבודה מקובלת בהרבה ממדינות העולם השלישי. אלה מדינות בעלות כלכלות חלשות ואף מושחתות. ניצול העובדים שם הוא בעייתי והעובדה שפועלים מוכנים לעבוד בסדנאות היזע נובע מעוני גדול ומכך שעדיפה המשכורת הקטנה בהן, על עוני מחפיר ורעב של ילדיהם.
השאלה העיקרית היא האם אנו, תושבי המערב, צריכים לרכוש מוצרים של מותגים המנצלים עובדים, מעסיקים אותם שעות ארוכות במיוחד, משלמים משכורות שלא מאפשרות חיים ראויים, מונעות חופשות, מחייבות לעבוד גם בעת מחלה, מעסיקות ילדים ועוד.
האם הייתם לובשים בגד או משתמשים במוצר של חברה שנוהגת כך בעובדיה?
הנה תחקיר על חברת נייק שכבר שנים מואשמת בשכר רעב:
https://youtu.be/CCrUZuyZHyk
מצגת וידאו על הדרך בה אקטיביסטים נלחמים בהם (עברית):
https://youtu.be/Vaydha20UUA
הצגת המצב על ידי חברה שהואשמה בניהול סדנאות יזע בבנגלדש:
https://youtu.be/WY4FeUYMFzM
מצגת וידאו על סדנאות היזע הללו:
https://youtu.be/R3Mb2byzJBs
וסדנאות היזע שבסין:
https://youtu.be/yF8jUDzz5bE?long=yes
מהי מהפכת המידע?
האינטרנט (Internet) מסתמן כבר עתה כמחולל המהפכה הגדולה ביותר מאז המהפכה התעשייתית. אולי קשה להאמין אבל יותר תוכן נוצר כיום ביומיים בלבד, מאשר בכל השנים מאז שחר האנושות ועד שנת 2003.
מהפכה המידע זו שבה אנו חיים מאופיינת במידע עצום שעומד לרשותנו. זוהי ממש התפוצצות מידע. היא כוללת אינסוף אתרי אינטרנט, מקורות מידע, ערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו, פודקסטים, בלוגים, רשתות חברתיות ונגישות אינסופית לכל מה שנחפש.
כמו המהפכה הקודמת הזו, גם "מהפכת המידע" משפיעה על הכלכלה, החברה והטכנולוגיה. בעידן שבו שולט המידע אין גבולות, אין משטרים ואין צבאות שיכולים לחסום את המידע מלהגיע גם אל אזרחי המדינות הסגורות והטוטליטריות ביותר. הידע הולך ומתפזר מבעלי הכוח אל האזרח הקטן. גם את מה שמנסים להסתיר, יש מי שחושפים במהירות ומגלים לציבור..
מהפכת המידע יצרה מצב שבו המידע נמצא בקצות אצבעותינו. מידע נגיש הופך למרכיב חשוב מאד בכל צד בחיינו והעובדה שהוא בהישג יד מפחיתה מכוחם של מי שהחזיקו בו בעבר ושחררו רק את מה שרצו שהציבור יידע.
האינטרנט משנה את הכלכלה בדרך בלתי נתפסת, מחליף אליטות מקצועיות, כלכליות ומדיניות, משנה את פני התקשורת בעולם כולו ומייצר מהפכות דוגמת "האביב הערבי" שממוטט משטרים בני עשרות שנים.
האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי, הוא הפך למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, הבידור, החדשות והידע של רוב העולם המודרני. החברים בעידן המידע מפוזרים בעולם כולו. מביתנו שבכפר הגלובאלי אנו פוגשים או יכולים לפגוש המוני חברים שיושבים אלפי קילומטרים מאיתנו.
בשנים שמאז המצאת הרשת הלכו כמויות המידע המופץ בעולם וגדלו באופן מהיר ומדהים. מאגרי המידע העצומים שנוצרו מאפשרים לגופים מדעיים ועסקיים לעשות בהם שימושים חכמים וליצור בעזרתם טכנולוגיות חדשות.
גם אנשים פרטיים נגישים למידע רב ומגוון ומנועי חיפוש חכמים וקלים לשימוש, מאפשרים לכל אחד למצוא כמעט מיידית כל מידע שנחוץ לו. כך יכול כל אדם ליצור בעצמו מידע, ידע וקידמה.
הדמוקרטיזציה בכוחו של הפרט שהקנתה רשת האינטרנט הביאה לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר ולזכות בהצלחה בעצמם.
כמו מהפכות קודמות בהתפתחות האנושות, גם מהפכת המידע יוצרת קפיצה למין האנושי, אל עבר עידן חדש ומסעיר.
הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):
http://youtu.be/21eFwbb48sE
מהי מהפכת המידע ומה היא לא?
https://youtu.be/afYovHZkKtw
שימו לב מה הרשת עשתה לעיתונות ולחדשות ברדיו ובטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/1Fd150XNCR8
וסרט תיעודי על מהפכת המידע בהיסטוריה:
https://youtu.be/PXWDKB5cCOo?long=yes
מהו מיקור חוץ או אאוטסורסינג?
מִיקּוּר חוּץ (Outsourcing), באנגלית אָאוּטְסוֹרְסִינְג, הוא תהליך או שיטה שבה חברה או ארגון מעבירים חלק מהפעילויות או המשימות שלהם לאדם או ספק חיצוני. בדרך זו נשכרים אנשים או חברות חיצוניות לבצע משימות מסוימות במקום באמצעות העובדים של החברה או הארגון.
בדרך זו נמסר חלק מעבודת הפיתוח או התכנון לביצוע של גורם חיצוני, בעל מומחיות ויכולות בתחום, כך שביצוע דברים אלה עולה באיכותו ובמהירותו על היכולת הפנימית של הארגון עצמו.
ארגונים וחברות יפנו למיקור חוץ, כשיטה או בתקופה מסויימת בחיי החברה, אם בשל חוסר ידע פנימי מספיק או בשל רצון למיקוד בפעילויות הליבה של החברה ולא בפעילויות שניתן להוציא לביצוע חיצוני, מבלי שתהיה בהם פגיעה.
שיטה זו נתונת מענה מוצלח לחברות שרוצות לחסוך בעלויות, לקצר זמני תגובה, לעבוד מסביב לשעון ולהעסיק עובדים מיומנים, או אפילו מומחים, בעלויות קטנות יותר.
במיקור חוץ נכלל מגוון רחב של פעילויות, ביניהן פיתוח תוכנה, ייצור ושירות לקוחות, וגם שיווק, פרסום וניהול משאבי אנוש.
המעבר לפיתוח במיקור חוץ הוא מגמה עולמית, שהתגברה בשלהי המאה ה-20. הוא מסייע במיוחד לסטארטאים, בהם נדרשת מהירות רבה בפיתוח של מוצר חדש ויכולות הפיתוח וההנדסה הנדרשים לו. בשלב קריטי זה, שנקרא "עמק המוות" (death valley), נדרש המיזם להתמקד ולרכז את מלוא משאביו בהתבססות ואחיזה של הסטארטאפ בשוק.
היסטורית, התגברה שיטת מיקור החוץ, עם התפתחות תעשיית ההיי-טק, מהפכת המידע, היווצרות "הכפר הגלובלי" והכלכלה העולמית.
הנה הסבר האאוטסורסינג:
https://youtu.be/xUD5XJfIv-s
על מיקור החוץ בהרחבה:
https://youtu.be/TTAr_J53x70
כך עובד מיקור החוץ בחברה שנותנת שירותים כאלה לעסקים (בעברית):
https://youtu.be/jWCF3mmp-bM
היתרונות שנותן מיקור החוץ לעסקים:
https://youtu.be/aqhjNJkvC9w
וטענה נגדית שמיקור חוץ הוא רע לעסק:
https://youtu.be/V7fsEIp2r_8
מהי תאוריית הקשתות המוזהבות או איך ניצח הקפיטליזם את המלחמה?
האם אנו חיים בעידן שבו ניצח הקפיטליזם את הלאומנות והמיליטריזם, שפירושו "לוחמנות".
בעידן המודרני נוהגים לומר ש"מעולם לא פרצה מלחמה בין שתי מדינות שיש בהן מקדונלדס", כהוכחה לכך שכלכלות בריאות מייצרות רוגע מדיני ופייסנות בין אומות.
מהמשפט הזה נולדה "תאוריית הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory), שאומרת בדיוק את זה. והיא אכן משקפת את המצב שבו כלכלות במצב טוב תואמות כמעט תמיד להנהגה בריאה.
מה הקשר? - גופים עסקיים בינלאומיים, כמו חברת מקדונלד'ס למשל, נוטים להשקיע ולהיכנס לשווקים במדינות רציונליות ובעלות כלכלה חופשית, שלא לומר ליברלית, או כלכלת שוק חופשי. רק בתנאים כאלה יכולה רשת בינלאומית לראות את עצמה "עושה כסף טוב" וקל יחסית.
צריך לזכור עדיין שגם מדינות המונהגות על ידי מנהיגים רציונליות יכולות להיקלע לסכסוכים בינלאומיים שיהפכו למלחמות, אם כי הסיכויים לכך במקרים של הנהגה בריאה קטנים משמעותית.
דוגמאות? - כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הבטיח מאמר המערכת של העיתון הכלכלי "אקונומיסט" לקוראיו, ש"בעולם תרבותי הפכה המלחמה לבלתי אפשרית". ואז פרצה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה של עד אז.
ועדיין, בדרך כלל יש קשר מובהק וברור בין השניים - קפיטליזם מפחית את הסיכוי ללוחמנות ובין שתי מדינות קפיטליסטיות יקטנו הסיכויים למלחמה מאד.
כמובן שזה לא הטעם של קציצת ההמבורגר או המדים הזוהרים של דמות רונלד המחויך, שהופכים את האווירה בין אומות כאלה לשלווה כל כך. מדובר באינטרסים, שכיום הצטברה מספיק היסטוריה בכדי להבין.
הפסדי המלחמה, גם כזו המסתיימת בניצחון, יהיו במרבית המקרים גדולים בהרבה - אפילו עם הרווחים שהמנצח אולי יגזור. פעם הייתה ההנחה שביזת האויב המובס תשלים את החסר וכך תצמח הכלכלה בחזרה.
אבל כיום, ההיסטוריה לימדה את העולם לגבי הלקח של חוזה ורסאי, אותו חוזה כניעה דרקוני במלחמת העולם הראשונה, שהביא את גרמניה לפשיטת רגל ולחובות עצומים לאומות שניצחו אותה. ההסכם הזה הצמיח את היטלר ואת הנאציזם והגיע עד ליצירת מלחמת עולם גרועה פי כמה.
כיום, בכל אופן, ברור שהאינטרס המיידי של מנהיגות שפויה הוא שלום. פשוט שלום.
כך שבאופן כלשהו הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס או רשתות גלובליות אחרות, מחברות את האומות השפויות, לפחות מטאפורית, ושומרות אותן שוחרות שלום ופשרה, במקום הרס ומלחמה.
העיתונאי האמריקאי תום פרידמן כינה זאת "דוקטרינת הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס" או בתרגום הארוך והמפורט יותר "תיאוריית מניעת הקונפליקט של הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory of Conflict Prevention).
אגב, הטענה שמעולם לא נלחמו זו בזו שתי מדינות שיש בהן "מקדונלד’ס" היא לא מדויקת, בעיקר מפני שישראל עצמה הייתה במלחמה עם לבנון, בזמן שבשתיהן היו סניפי מקדונלד'ס בכל פינה. ועדיין, יתכן שפרידמן היה מתעקש שמדובר במלחמה נגד הצבא הלאומי וכזו גם בלבנון לא הייתה לישראל.
הנה דוקטרינת הקשתות הזהובות:
https://youtu.be/C9NFjtqf-xU
מקדונלד’ס:
https://youtu.be/SV0-1kmEeMs
והגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
מהו פופוליזם ופופוליזם לאומני?
הפּוֹפּוּליזם (Populism) הוא תופעה ותיקה בפוליטיקה. זהו סגנון פוליטי, שפונה אל ה"עמך", הציבור הרחב, באמצעות מסרים פשוטים וקליטים, בכדי לגייס את תמיכתו הפוליטית ואת אהדתו. בתמורה הוא מבטיח להעביר את השליטה מהאליטה אל העם.
הפופוליזם, שאינו מוגבל לימין או לשמאל דווקא, חי היטב הן בדמוקרטיות, כשמועמדים משתמשים בו בכדי לקדם את עצמם, והן בדיקטטורות, בהן הוא מחזק את התמיכה בדיקטטור ויוצר לו תדמית של מי שנלחם באליטה שהובסה וצריך למנוע ממנה מלשוב אל השלטון ולהחליש את אחיזתה במוסדות המדינה.
מסרים פופוליסטיים קלסיים יהיו "לנצח את התאגידים", "לשבור את האליטה", "לדאוג לעם", או "להעמיד בראש סדר העדיפויות את הציבור".
כמעט תמיד יהיה שם "אנחנו" מול "הם". קל לגרום להמונים לתסיסה ואם מוסיפים לה קורטוב של תסכול, על אליטה שרוצה להשאיר את האזרחים הפשוטים חלשים ומזלזל בהם ובהבנתם הפוליטית, הפופוליזם, או בעברית הֲמוֹנָאוּת, לוקח בקלות.
פתרונות פופוליסטיים יהיו בדרך כלל פתרונות לטווח קצר, רעיונות קאצ'יים שנקלטים בקלות ומעוררים את התומכים, אבל בדרך כלל לא יטפלו בבעיות מהשורש.
לא מעט מנהיגים בעולם מצליחים כבר שנים רבות להעביר מסרים שינעמו לאוזני הציבור ולזכות בשיטה זו בפופולריות עצומה. לא פעם הם מגלים כמה קשה ליישם את הרעיונות הפשטניים שהציעו לבוחר בקמפיין ואז מתחילים, כמנהיגים, להסית כנגד האליטה החתרנית שלדבריהם מפריעה להם לדאוג לעם.
בעידן הפוסט מודרני שבו אנו חיים, קל לפופוליזם הרבה יותר ובמיוחד לפופוליזם לאומני. הרשתות החברתיות והטכנולוגיה המהירה והנרחבת של האינטרנט מייצרים כלי חזק ביותר, המאפשר להדהד מסרים פוליטיים כאלו. באמצעות המדיה החברתית, הפופוליזם רוכב טוב יותר מהאמת ומהעובדות.
הגלובליזציה, חשוב לומר, מייצרת גם היא הזדמנויות לפוליטיקאים פופוליסטים. כתוצאה מהקפיטליזם הגלובלי של העשורים האחרונים נוצרו עם הזמן אי שוויון מטורף ומידה רבה של חוסר יציבות מקרו-כלכלי. הרשתות החברתיות מהדהדות היטב את המסרים המתסיסים על כך. אליהם מצרפים הנפגעים ואלו שייהנו מקולותיהם בקלפי ניחוחות של לאומנות, שתמיד הייתה טובה בלחמם ולהתסיס את ההמונים.
כמובן שכאן מדובר במסרים פוליטיים גלויים, שנאמרים ונכתבים באופן מפורש. למסרים שאינם בהכרח כאלה יש עולם נפרד, אם כי פורח לא פחות. תוכלו לקרוא עליהם בתגית "פוסט אמת" או בתגית "תיאוריות קונספירציה" הוותיקה הרבה יותר.
בין המנהיגים הפופוליסטים בהיסטוריה מונים דמויות היסטוריות כמו העבד המורד ספרטקוס, שהצליח להנהיג מרד עבדים בלתי נתפס בהצלחתו כנגד האימפריה הרומית, או את חואן פרון בארגנטינה. מנהיגים חדשים כאלו הם ארדואן בטורקיה, טראמפ בארצות הברית, אורבן ההונגרי ודומיהם. דיקטטורים שעלו ושלטו בזכותו לא חסרים גם הם, כשהבולטים שבהם הם הפשיסטים מוסוליני והיטלר.
אגב, בשל הדימוי הירוד של המסרים הפופוליסטיים, פוליטיקאים דמוקרטיים המשתמשים במסרים כאלו ובפופוליזם לא ממש אוהבים שמדברים עליהם כפופוליסטים. האליטה, הם יאמרו ודאי, מגדירה זאת כך כדי לתייג ולהקטין אותם ואת בוחריהם.
#איך נזהה פופוליסט?
אם אתם שומעים מסרים קצרים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, בכל נאום, בכל פרסום, בכל מסיבת עיתונאים, כנראה שמישהו כאן מיומן בפופוליזם.
אם מישהו כל הזמן מאשים אליטה כלשהי ומתיימר לדבר בשם "העם", הוא משתמש בכלים פופוליסטיים.
אם פוליטיקאי מוצא כל הזמן חתרנות במוסדות השלטון וניסיון לעצור את "רצון העם" - זהו פופוליזם.
הנה כך פועל הפופוליזם:
https://youtu.be/jRZURSFV9hk
הסבר הפופוליזם:
https://youtu.be/l5U61HGQ-OQ
הפופוליזם הלאומני החדש, בו השלטון עצמו הוא שמערער את הדמוקרטיה (עברית):
https://youtu.be/hmzj3Vz0UJk
אחד הכלים של הפופוליזם הוא הדמגוגיה:
https://youtu.be/oyBKzVqnIvQ
הפופוליזם הזה ינסה לפגוע ולשלוט ברשות השופטת (עברית):
https://youtu.be/mFqCdIF-8Gs
כתבת טלוויזיה על הפופוליזם המודרני (עברית):
https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes
ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):
https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes
מי היה חוקר התקשורת מרשל מקלוהן?
העתידן וחלוץ חקר התקשורת מרשל מקלוהן היה מגדולי ההוגים של העידן המודרני ומי שהבין ושינה את האופן שבו אנחנו מבינים את הקשר שבין המדיה לחברה האנושית.
הוא היה זה שאמר ש"המדיום הוא המסר". כלומר, ששיטת העברת המסר או הרעיון משפיעה עלינו לא פחות ולעתים אף יותר מתוכנו של המסר הזה.
ומה שהיה רעיון חדשני ואולי אף מהפכני בזמנו, הולך בימינו ומקבל חיזוק, למשל ממחקרים שמראים עד כמה אנו מושפעים מקריאת פוסטים או טוויטים ברשתות החברתיות שבאינטרנט, לעומת שורות או פסקאות קצרות בספרים ועיתונים, שממילא קוראים אותם פחות ופחות.
כבר בספרו "גלקסיית גוטנברג" (The Gutenberg Galaxy) משנת 1962, הוא כתב על מחקר שביצע לגבי ההשפעות הפסיכולוגיות והקוגניטיביות של הדפוס.
מרשל מקלוהן גם עסק בגלובליזציה וידוע בביטוי "הכפר הגלובלי". את הביטוי הזה הוא טבע ב-1959 בכוונתו להצביע על הקשרים והקרבה שמייצר העידן המודרני בין כל בני האדם בעולם ועל הטכנולוגיה החדישה שתכווץ את העולם לכדי קהילה אחת ומחוברת. זאת בניגוד לעבר, בו כל פרט הכיר והיה בקשר רק או בעיקר עם בני סביבתו הגאוגרפית הקרובה, עם אנשי כפרו, שכונתו או העיירה שלו.
מי שהיה ראש המרכז לתרבות וטכנולוגיה באוניברסיטת טורונטו שבקנדה, נתפס על ידי רבים כאחד החשובים באבות המייסדים של תחום מחקר המדיה ועתיד הטכנולוגיה. אגב, כשנשאל אם הוא מבין את כל מה שהוא כותב, ענה מקלוהן בפשטות: "לא. הכישרון שלי הוא לשים לב לדברים שאחרים מתעלמים מהם."
מצויד בחוש הומור הוא נטל אפילו חלק בסצנה משעשעת בסדרה "סיינפלד", שהפכה לאחד הרגעים המצחיקים בקומדיה האמריקאית. בסצנה הוא מגיח משום מקום ומנפץ בעצמו את דברי פרופסור שמדבר שטויות על רעיונותיו שלו בזמן העמידה בתור לקניית כרטיסים לסרט.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 זוכה "המרשל של המדיה" לפרסום משמעותי בתרבות הפופ, כשפרסם את הספרים "להבין את המדיה: שלוחות האדם" ב-1964 ושלוש שנים אחריו, עם המעצב קוונטין פיורה, את "-The Medium is the Message: An Inventory of Effects".
רעיונותיו לא התמקדו רק באקדמיה ובמדעי החברה. הוא נגע לא פעם בפרסום, בפוליטיקה, ממשלות, בחינוך ועסקים. לא תמיד הצליחו אנשי תקשורת להבין אותו, אבל זה בדיוק מה שהפך אותו לאחד ההוגים המשפיעים ביותר של המאה ה-20.
אף שלא תמיד קל או אפשרי היה להבין את כל הרעיונות והתאוריות הלא בהכרח מובנות, נראה שרבים מסכימים על המסר העיקרי של מרשל מקלוהן: שאם רוצים להבין את העולם של ימינו - נכון יותר מתמיד ואף הכרחי בימינו לחקור את השפעות המדיה.
הנה חדשנותו של חוקר התקשורת מרשל מקלוהן:
https://youtu.be/09ML9n5f1fE
המדיום כלומר הדרך בה עובר מסר או מועברת הודעה היא לא פעם בעלת חשיבות לא פחותה מתוכן המסר עצמו:
https://youtu.be/-IMGVmjvyFI
דוגמה מהחיים לאמצעים ומסרים:
https://youtu.be/rI-aR9RCphM
המדיום שהוא המסר:
https://youtu.be/Ko6J9v1C9zE
מקלוהן בדמות עצמו בסרט "הרומן שלי עם אנני" של וודי אלן מ-1977:
https://youtu.be/sXJ8tKRlW3E
ובסרט התיעודי עליו "המדיום הוא המסר" מ-1967:
https://youtu.be/cFwVCHkL-JU?long=yes
מהי החמדנות לזהב שמנצלת את מדינות אפריקה?
מכרות הזהב היבשת אפריקה הם מטורפים בכמויות המתכת הזו שיש בהם. כמויות הזהב יקר הערך שכורים בה מהאדמה הן בלתי נתפסות.
גם השווי של הזהב שמפיקים ביבשת השחורה הוא עצום. הוא יכול היה להפוך רבות מהמדינות ביבשת לעשירות ולהבטיח חיים טובים למיליונים רבים מהאזרחים בהן.
ובכל זאת רק חלק קטן מהרווחים הללו משולם לאנשי היבשת. קולוניאליזם כלכלי הולך ומשתלט על היבשת האומללה, לוקח ממנה את הזהב, כמו היהלומים שכבר יצאו משליטתה מזמן.
הכל נעשה תוך ניצול מתמשך של המקומיים העובדים בעבודות הכרייה, תמורת שכר זעום. לעומת השכר הזה מוזרמים מיליארדים לכיסי העשירים הלבנים, בעלי זכיונות הכרייה, תוך תשלום תמלוגים עלובים למדינות ושוחד למערכות המושחתות והמקורבות לצלחת. היבשת הולכת ומתרוששת, כשהשודדים, בחסות החוק והמשטר, רק מתעשרים.
הקפיטליזם הצטרף כאן לגלובליזציה, לשחיתות ולציניות מעיקה של אנשים אטומים. הם מרוששים את המאגרים ששייכים לפי כל חוק לאזרחי מדינות אפריקה. רק שאיש לא דואג לכך שצדק, כלכלי במקרה הזה, אכן ייעשה.
הנה סיפורה של כריית הזהב והניצול של אפריקה (מתורגם):
https://youtu.be/1nglN3mfZUw
כך כורים זהב במאלי שבאפריקה:
https://youtu.be/6R6WFAvzgvE
זהב בסודאן:
http://youtu.be/wcTLlnGO82E
ו-31 מיליון טון זהב שהתגלו באוגנדה ושווים טריליונים - רק מעט מזה יגיע לאפריקאים:
https://youtu.be/B6I4SCOYDps
מהו הכפר הגלובלי?
הכפר הגלובלי (Global Village) הוא דימוי של העולם ככפר קטן. כולנו, כל אזרחי העולם, גרים ב"כפר" הזה ואנו בקשר זה עם זה, ממש כאילו היינו שכנים בכפר. התקשורת העולמית, במיוחד האינטרנט של היום, מאפשרים ליצור קשר עם כל אדם על פני הגלובוס ולשוחח אתו, ממש כאילו הוא נמצא לידנו.
את מושג "הכפר הגלובלי" תרם בשנת 1959 חוקר התקשורת והעתידן מרשל מקלוהן. הוא המחיש באמצעותו היטב את הקשרים והקרבה בעידן המודרני - בין בני האדם בעולם כולו.
לנו זה נראה כדבר טבעי, אך בעבר זה לא היה כך. עד לעידן המודרני מרבית האנשים הכירו והיו בקשר רק עם סביבתם הגאוגרפית הקרובה - עם אנשי השכונה, הכפר או העיירה שלהם.
בספרו משנת 1962 "הגלקסיה של גוטנברג" דימה מקלוהן את העולם ככפר קטן, כדי להדגים את הדרך שבה תקשורת ההמונים משפיעה, מקרבת ומשתפת אנשים שמנותקים וחיים רחוק זה מזה.
הוא טען שהתקשורת המודרנית משתפת את כל אזרחי העולם בצריכת החדשות מכל רחבי תבל ותחומי העניין הופכים גם הם משותפים. זה היה בשנות ה-60 ואז זו נראתה לרבים כנבואה שמקדימה את זמנה. כיום, בעידן האינטרנט, הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים המידיים, הדימוי הזה הוא עובדה ברורה לכל.
הנה מרשל מקלוהן מציג את הכפר הגלובלי בטלוויזיה בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת:
https://youtu.be/viuIKgjLnDE
כמי בכל כפר, גם בכפר הגלובלי יש שכנים (עברית):
https://youtu.be/jmPWIie29-c
בדובאי לקחו את זה צעד אחד קדימה ובנו פארק של הכפר הגלובלי:
https://youtu.be/iYqi2TcHlDs
זהו הדימוי האהוב בעידן האינטרנט - איך העולם היה מתפלג אם היו בו רק 100 אנשים:
https://youtu.be/kgsM4Ww3Uwc
והתקשורת בכפר הגלובאלי הייתה זקוקה לאינטרנט (עברית):
https://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
הגלובליזציה (Globalization), בעברית "עולמיות", משמעותה הפיכת העולם לאיזור אחד, כשהפעילות הכלכלית של כל המדינות פועלת בקשרים חזקים ומשפיעים מאד.
בגלובליזציה התחושה היא שהגבולות והמחסומים שהיו בעבר בין המדינות הולכים ונעלמים. אנשים ממקום אחד יכולים להיות בעלי מפעלים ועסקים בכל מקום אחר בעולם, רוב המוצרים מיוצרים במזרח ומשווקים במערב, עובדים עוברים לעבוד במדינות אחרות ועוד.
את תהליך הגלובליזציה עודדו וקידמו החידושים בתקשורת ובאינטרנט, ארגונים וחברות מסחריות רב-לאומיות, הסחר העולמי ההולך וגדל, התיירות והגירת עובדים ממדינות מתפתחות אל מדינות מפותחות ועשירות.
התהליך הזה גרם בעשורים האחרונים לעולם עם שפע אדיר של מוצרים, במחירים זולים ובאיכות שווה, אך במקביל הוא הגדיל בצורה מסוכנת את אי השוויון בעולם.
מפעלים רבים נסגרו בארצות רבות והותירו המוני מובטלים בארצות רבות, לטובת ייצור זול במדינות המזרח הרחוק ובמיוחד בסין.
בעלי ההון, שמעבירים את המפעלים שבבעלותם לסין ולמזרח הרחוק, נעשים עשירים יותר משנה לשנה. במקביל, עובדים רבים מפוטרים או יורדים בשכרם, בשל תחרות במחירים הזולים של הייצור הסיני ושל שאר המדינות עם כוח העבודה הזול.
סין עצמה נהנתה מהגלובליזציה מאד והפכה לכוח הכלכלי החזק בעולם. היא מסבסדת את הייצור ולמעשה "קונה" את השווקים שאליהם היא מייצאת את מוצריה ואת אמצעי הייצור שעוברים בהמוניהם אליה.
אבל בהמשך לכך הפכו מאות מליוני אנשים בהמון מדינות אחרות למובטלים או ששכרם צנח ומצבם הכלכלי הלך וירד. התוצאה היא שההמונים הללו התמרדו. יותר ויותר מנהיגים פופוליסטיים נבחרו במדינות הללו, על מנת שיחזירו את המצב לקדמותו, כפי שהבטיחו.
אותם מנהיגים, כצפוי, לא הצליחו לעשות זאת. אבל הפופוליזם שלהם הפך לטרנד עולמי מטריד, שהעלה מנהיגים פופוליסטיים המאתגרים את הדמוקרטיה בכל מקום ומאיימים על הסדר הקיים של מדינות המערב.
מהי הגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
הסבר נוסף (עברית):
http://youtu.be/5Pxg_KnBxkY
דוגמאות לגלובליזציה ביום יום שלנו (עברית):
http://youtu.be/eTCmihKppX4
ומצגת וידאו שמסבירה את מושג הגלובליזציה (עברית):
http://youtu.be/c7KnQnjNKo8
סדנאות יֶזַע (Sweatshops) הן סדנאות ייצור ומקומות עבודה שבהם מועסקים עובדים בייצור של מוצרים בתנאים קשים, משכורות רעב, שעות ארוכות מאד ולא פעם גם בעבודת ילדים. לרוב נמצאות סדנאות היזע של ימינו במדינות העולם השלישי ומייצרות עבור העולם השבע שבמדינות המפותחות.
המצב של סדנאות היזע הוא לא פעם מחריד וצורם, במיוחד כשמדובר במותגים המוכרים במיליארדים רבים בכל שנה ועובדי הייצור של מוצריהם מרוויחים פרוטות.
הפרת חוקי עבודה מקובלת בהרבה ממדינות העולם השלישי. אלה מדינות בעלות כלכלות חלשות ואף מושחתות. ניצול העובדים שם הוא בעייתי והעובדה שפועלים מוכנים לעבוד בסדנאות היזע נובע מעוני גדול ומכך שעדיפה המשכורת הקטנה בהן, על עוני מחפיר ורעב של ילדיהם.
השאלה העיקרית היא האם אנו, תושבי המערב, צריכים לרכוש מוצרים של מותגים המנצלים עובדים, מעסיקים אותם שעות ארוכות במיוחד, משלמים משכורות שלא מאפשרות חיים ראויים, מונעות חופשות, מחייבות לעבוד גם בעת מחלה, מעסיקות ילדים ועוד.
האם הייתם לובשים בגד או משתמשים במוצר של חברה שנוהגת כך בעובדיה?
הנה תחקיר על חברת נייק שכבר שנים מואשמת בשכר רעב:
https://youtu.be/CCrUZuyZHyk
מצגת וידאו על הדרך בה אקטיביסטים נלחמים בהם (עברית):
https://youtu.be/Vaydha20UUA
הצגת המצב על ידי חברה שהואשמה בניהול סדנאות יזע בבנגלדש:
https://youtu.be/WY4FeUYMFzM
מצגת וידאו על סדנאות היזע הללו:
https://youtu.be/R3Mb2byzJBs
וסדנאות היזע שבסין:
https://youtu.be/yF8jUDzz5bE?long=yes
האינטרנט (Internet) מסתמן כבר עתה כמחולל המהפכה הגדולה ביותר מאז המהפכה התעשייתית. אולי קשה להאמין אבל יותר תוכן נוצר כיום ביומיים בלבד, מאשר בכל השנים מאז שחר האנושות ועד שנת 2003.
מהפכה המידע זו שבה אנו חיים מאופיינת במידע עצום שעומד לרשותנו. זוהי ממש התפוצצות מידע. היא כוללת אינסוף אתרי אינטרנט, מקורות מידע, ערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו, פודקסטים, בלוגים, רשתות חברתיות ונגישות אינסופית לכל מה שנחפש.
כמו המהפכה הקודמת הזו, גם "מהפכת המידע" משפיעה על הכלכלה, החברה והטכנולוגיה. בעידן שבו שולט המידע אין גבולות, אין משטרים ואין צבאות שיכולים לחסום את המידע מלהגיע גם אל אזרחי המדינות הסגורות והטוטליטריות ביותר. הידע הולך ומתפזר מבעלי הכוח אל האזרח הקטן. גם את מה שמנסים להסתיר, יש מי שחושפים במהירות ומגלים לציבור..
מהפכת המידע יצרה מצב שבו המידע נמצא בקצות אצבעותינו. מידע נגיש הופך למרכיב חשוב מאד בכל צד בחיינו והעובדה שהוא בהישג יד מפחיתה מכוחם של מי שהחזיקו בו בעבר ושחררו רק את מה שרצו שהציבור יידע.
האינטרנט משנה את הכלכלה בדרך בלתי נתפסת, מחליף אליטות מקצועיות, כלכליות ומדיניות, משנה את פני התקשורת בעולם כולו ומייצר מהפכות דוגמת "האביב הערבי" שממוטט משטרים בני עשרות שנים.
האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי, הוא הפך למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, הבידור, החדשות והידע של רוב העולם המודרני. החברים בעידן המידע מפוזרים בעולם כולו. מביתנו שבכפר הגלובאלי אנו פוגשים או יכולים לפגוש המוני חברים שיושבים אלפי קילומטרים מאיתנו.
בשנים שמאז המצאת הרשת הלכו כמויות המידע המופץ בעולם וגדלו באופן מהיר ומדהים. מאגרי המידע העצומים שנוצרו מאפשרים לגופים מדעיים ועסקיים לעשות בהם שימושים חכמים וליצור בעזרתם טכנולוגיות חדשות.
גם אנשים פרטיים נגישים למידע רב ומגוון ומנועי חיפוש חכמים וקלים לשימוש, מאפשרים לכל אחד למצוא כמעט מיידית כל מידע שנחוץ לו. כך יכול כל אדם ליצור בעצמו מידע, ידע וקידמה.
הדמוקרטיזציה בכוחו של הפרט שהקנתה רשת האינטרנט הביאה לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר ולזכות בהצלחה בעצמם.
כמו מהפכות קודמות בהתפתחות האנושות, גם מהפכת המידע יוצרת קפיצה למין האנושי, אל עבר עידן חדש ומסעיר.
הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):
http://youtu.be/21eFwbb48sE
מהי מהפכת המידע ומה היא לא?
https://youtu.be/afYovHZkKtw
שימו לב מה הרשת עשתה לעיתונות ולחדשות ברדיו ובטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/1Fd150XNCR8
וסרט תיעודי על מהפכת המידע בהיסטוריה:
https://youtu.be/PXWDKB5cCOo?long=yes
מִיקּוּר חוּץ (Outsourcing), באנגלית אָאוּטְסוֹרְסִינְג, הוא תהליך או שיטה שבה חברה או ארגון מעבירים חלק מהפעילויות או המשימות שלהם לאדם או ספק חיצוני. בדרך זו נשכרים אנשים או חברות חיצוניות לבצע משימות מסוימות במקום באמצעות העובדים של החברה או הארגון.
בדרך זו נמסר חלק מעבודת הפיתוח או התכנון לביצוע של גורם חיצוני, בעל מומחיות ויכולות בתחום, כך שביצוע דברים אלה עולה באיכותו ובמהירותו על היכולת הפנימית של הארגון עצמו.
ארגונים וחברות יפנו למיקור חוץ, כשיטה או בתקופה מסויימת בחיי החברה, אם בשל חוסר ידע פנימי מספיק או בשל רצון למיקוד בפעילויות הליבה של החברה ולא בפעילויות שניתן להוציא לביצוע חיצוני, מבלי שתהיה בהם פגיעה.
שיטה זו נתונת מענה מוצלח לחברות שרוצות לחסוך בעלויות, לקצר זמני תגובה, לעבוד מסביב לשעון ולהעסיק עובדים מיומנים, או אפילו מומחים, בעלויות קטנות יותר.
במיקור חוץ נכלל מגוון רחב של פעילויות, ביניהן פיתוח תוכנה, ייצור ושירות לקוחות, וגם שיווק, פרסום וניהול משאבי אנוש.
המעבר לפיתוח במיקור חוץ הוא מגמה עולמית, שהתגברה בשלהי המאה ה-20. הוא מסייע במיוחד לסטארטאים, בהם נדרשת מהירות רבה בפיתוח של מוצר חדש ויכולות הפיתוח וההנדסה הנדרשים לו. בשלב קריטי זה, שנקרא "עמק המוות" (death valley), נדרש המיזם להתמקד ולרכז את מלוא משאביו בהתבססות ואחיזה של הסטארטאפ בשוק.
היסטורית, התגברה שיטת מיקור החוץ, עם התפתחות תעשיית ההיי-טק, מהפכת המידע, היווצרות "הכפר הגלובלי" והכלכלה העולמית.
הנה הסבר האאוטסורסינג:
https://youtu.be/xUD5XJfIv-s
על מיקור החוץ בהרחבה:
https://youtu.be/TTAr_J53x70
כך עובד מיקור החוץ בחברה שנותנת שירותים כאלה לעסקים (בעברית):
https://youtu.be/jWCF3mmp-bM
היתרונות שנותן מיקור החוץ לעסקים:
https://youtu.be/aqhjNJkvC9w
וטענה נגדית שמיקור חוץ הוא רע לעסק:
https://youtu.be/V7fsEIp2r_8
גלובליזציה
האם אנו חיים בעידן שבו ניצח הקפיטליזם את הלאומנות והמיליטריזם, שפירושו "לוחמנות".
בעידן המודרני נוהגים לומר ש"מעולם לא פרצה מלחמה בין שתי מדינות שיש בהן מקדונלדס", כהוכחה לכך שכלכלות בריאות מייצרות רוגע מדיני ופייסנות בין אומות.
מהמשפט הזה נולדה "תאוריית הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory), שאומרת בדיוק את זה. והיא אכן משקפת את המצב שבו כלכלות במצב טוב תואמות כמעט תמיד להנהגה בריאה.
מה הקשר? - גופים עסקיים בינלאומיים, כמו חברת מקדונלד'ס למשל, נוטים להשקיע ולהיכנס לשווקים במדינות רציונליות ובעלות כלכלה חופשית, שלא לומר ליברלית, או כלכלת שוק חופשי. רק בתנאים כאלה יכולה רשת בינלאומית לראות את עצמה "עושה כסף טוב" וקל יחסית.
צריך לזכור עדיין שגם מדינות המונהגות על ידי מנהיגים רציונליות יכולות להיקלע לסכסוכים בינלאומיים שיהפכו למלחמות, אם כי הסיכויים לכך במקרים של הנהגה בריאה קטנים משמעותית.
דוגמאות? - כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הבטיח מאמר המערכת של העיתון הכלכלי "אקונומיסט" לקוראיו, ש"בעולם תרבותי הפכה המלחמה לבלתי אפשרית". ואז פרצה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה של עד אז.
ועדיין, בדרך כלל יש קשר מובהק וברור בין השניים - קפיטליזם מפחית את הסיכוי ללוחמנות ובין שתי מדינות קפיטליסטיות יקטנו הסיכויים למלחמה מאד.
כמובן שזה לא הטעם של קציצת ההמבורגר או המדים הזוהרים של דמות רונלד המחויך, שהופכים את האווירה בין אומות כאלה לשלווה כל כך. מדובר באינטרסים, שכיום הצטברה מספיק היסטוריה בכדי להבין.
הפסדי המלחמה, גם כזו המסתיימת בניצחון, יהיו במרבית המקרים גדולים בהרבה - אפילו עם הרווחים שהמנצח אולי יגזור. פעם הייתה ההנחה שביזת האויב המובס תשלים את החסר וכך תצמח הכלכלה בחזרה.
אבל כיום, ההיסטוריה לימדה את העולם לגבי הלקח של חוזה ורסאי, אותו חוזה כניעה דרקוני במלחמת העולם הראשונה, שהביא את גרמניה לפשיטת רגל ולחובות עצומים לאומות שניצחו אותה. ההסכם הזה הצמיח את היטלר ואת הנאציזם והגיע עד ליצירת מלחמת עולם גרועה פי כמה.
כיום, בכל אופן, ברור שהאינטרס המיידי של מנהיגות שפויה הוא שלום. פשוט שלום.
כך שבאופן כלשהו הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס או רשתות גלובליות אחרות, מחברות את האומות השפויות, לפחות מטאפורית, ושומרות אותן שוחרות שלום ופשרה, במקום הרס ומלחמה.
העיתונאי האמריקאי תום פרידמן כינה זאת "דוקטרינת הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס" או בתרגום הארוך והמפורט יותר "תיאוריית מניעת הקונפליקט של הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory of Conflict Prevention).
אגב, הטענה שמעולם לא נלחמו זו בזו שתי מדינות שיש בהן "מקדונלד’ס" היא לא מדויקת, בעיקר מפני שישראל עצמה הייתה במלחמה עם לבנון, בזמן שבשתיהן היו סניפי מקדונלד'ס בכל פינה. ועדיין, יתכן שפרידמן היה מתעקש שמדובר במלחמה נגד הצבא הלאומי וכזו גם בלבנון לא הייתה לישראל.
הנה דוקטרינת הקשתות הזהובות:
https://youtu.be/C9NFjtqf-xU
מקדונלד’ס:
https://youtu.be/SV0-1kmEeMs
והגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
הפּוֹפּוּליזם (Populism) הוא תופעה ותיקה בפוליטיקה. זהו סגנון פוליטי, שפונה אל ה"עמך", הציבור הרחב, באמצעות מסרים פשוטים וקליטים, בכדי לגייס את תמיכתו הפוליטית ואת אהדתו. בתמורה הוא מבטיח להעביר את השליטה מהאליטה אל העם.
הפופוליזם, שאינו מוגבל לימין או לשמאל דווקא, חי היטב הן בדמוקרטיות, כשמועמדים משתמשים בו בכדי לקדם את עצמם, והן בדיקטטורות, בהן הוא מחזק את התמיכה בדיקטטור ויוצר לו תדמית של מי שנלחם באליטה שהובסה וצריך למנוע ממנה מלשוב אל השלטון ולהחליש את אחיזתה במוסדות המדינה.
מסרים פופוליסטיים קלסיים יהיו "לנצח את התאגידים", "לשבור את האליטה", "לדאוג לעם", או "להעמיד בראש סדר העדיפויות את הציבור".
כמעט תמיד יהיה שם "אנחנו" מול "הם". קל לגרום להמונים לתסיסה ואם מוסיפים לה קורטוב של תסכול, על אליטה שרוצה להשאיר את האזרחים הפשוטים חלשים ומזלזל בהם ובהבנתם הפוליטית, הפופוליזם, או בעברית הֲמוֹנָאוּת, לוקח בקלות.
פתרונות פופוליסטיים יהיו בדרך כלל פתרונות לטווח קצר, רעיונות קאצ'יים שנקלטים בקלות ומעוררים את התומכים, אבל בדרך כלל לא יטפלו בבעיות מהשורש.
לא מעט מנהיגים בעולם מצליחים כבר שנים רבות להעביר מסרים שינעמו לאוזני הציבור ולזכות בשיטה זו בפופולריות עצומה. לא פעם הם מגלים כמה קשה ליישם את הרעיונות הפשטניים שהציעו לבוחר בקמפיין ואז מתחילים, כמנהיגים, להסית כנגד האליטה החתרנית שלדבריהם מפריעה להם לדאוג לעם.
בעידן הפוסט מודרני שבו אנו חיים, קל לפופוליזם הרבה יותר ובמיוחד לפופוליזם לאומני. הרשתות החברתיות והטכנולוגיה המהירה והנרחבת של האינטרנט מייצרים כלי חזק ביותר, המאפשר להדהד מסרים פוליטיים כאלו. באמצעות המדיה החברתית, הפופוליזם רוכב טוב יותר מהאמת ומהעובדות.
הגלובליזציה, חשוב לומר, מייצרת גם היא הזדמנויות לפוליטיקאים פופוליסטים. כתוצאה מהקפיטליזם הגלובלי של העשורים האחרונים נוצרו עם הזמן אי שוויון מטורף ומידה רבה של חוסר יציבות מקרו-כלכלי. הרשתות החברתיות מהדהדות היטב את המסרים המתסיסים על כך. אליהם מצרפים הנפגעים ואלו שייהנו מקולותיהם בקלפי ניחוחות של לאומנות, שתמיד הייתה טובה בלחמם ולהתסיס את ההמונים.
כמובן שכאן מדובר במסרים פוליטיים גלויים, שנאמרים ונכתבים באופן מפורש. למסרים שאינם בהכרח כאלה יש עולם נפרד, אם כי פורח לא פחות. תוכלו לקרוא עליהם בתגית "פוסט אמת" או בתגית "תיאוריות קונספירציה" הוותיקה הרבה יותר.
בין המנהיגים הפופוליסטים בהיסטוריה מונים דמויות היסטוריות כמו העבד המורד ספרטקוס, שהצליח להנהיג מרד עבדים בלתי נתפס בהצלחתו כנגד האימפריה הרומית, או את חואן פרון בארגנטינה. מנהיגים חדשים כאלו הם ארדואן בטורקיה, טראמפ בארצות הברית, אורבן ההונגרי ודומיהם. דיקטטורים שעלו ושלטו בזכותו לא חסרים גם הם, כשהבולטים שבהם הם הפשיסטים מוסוליני והיטלר.
אגב, בשל הדימוי הירוד של המסרים הפופוליסטיים, פוליטיקאים דמוקרטיים המשתמשים במסרים כאלו ובפופוליזם לא ממש אוהבים שמדברים עליהם כפופוליסטים. האליטה, הם יאמרו ודאי, מגדירה זאת כך כדי לתייג ולהקטין אותם ואת בוחריהם.
#איך נזהה פופוליסט?
אם אתם שומעים מסרים קצרים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, בכל נאום, בכל פרסום, בכל מסיבת עיתונאים, כנראה שמישהו כאן מיומן בפופוליזם.
אם מישהו כל הזמן מאשים אליטה כלשהי ומתיימר לדבר בשם "העם", הוא משתמש בכלים פופוליסטיים.
אם פוליטיקאי מוצא כל הזמן חתרנות במוסדות השלטון וניסיון לעצור את "רצון העם" - זהו פופוליזם.
הנה כך פועל הפופוליזם:
https://youtu.be/jRZURSFV9hk
הסבר הפופוליזם:
https://youtu.be/l5U61HGQ-OQ
הפופוליזם הלאומני החדש, בו השלטון עצמו הוא שמערער את הדמוקרטיה (עברית):
https://youtu.be/hmzj3Vz0UJk
אחד הכלים של הפופוליזם הוא הדמגוגיה:
https://youtu.be/oyBKzVqnIvQ
הפופוליזם הזה ינסה לפגוע ולשלוט ברשות השופטת (עברית):
https://youtu.be/mFqCdIF-8Gs
כתבת טלוויזיה על הפופוליזם המודרני (עברית):
https://youtu.be/P0sb9sF2MSo?long=yes
ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):
https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes
העתידן וחלוץ חקר התקשורת מרשל מקלוהן היה מגדולי ההוגים של העידן המודרני ומי שהבין ושינה את האופן שבו אנחנו מבינים את הקשר שבין המדיה לחברה האנושית.
הוא היה זה שאמר ש"המדיום הוא המסר". כלומר, ששיטת העברת המסר או הרעיון משפיעה עלינו לא פחות ולעתים אף יותר מתוכנו של המסר הזה.
ומה שהיה רעיון חדשני ואולי אף מהפכני בזמנו, הולך בימינו ומקבל חיזוק, למשל ממחקרים שמראים עד כמה אנו מושפעים מקריאת פוסטים או טוויטים ברשתות החברתיות שבאינטרנט, לעומת שורות או פסקאות קצרות בספרים ועיתונים, שממילא קוראים אותם פחות ופחות.
כבר בספרו "גלקסיית גוטנברג" (The Gutenberg Galaxy) משנת 1962, הוא כתב על מחקר שביצע לגבי ההשפעות הפסיכולוגיות והקוגניטיביות של הדפוס.
מרשל מקלוהן גם עסק בגלובליזציה וידוע בביטוי "הכפר הגלובלי". את הביטוי הזה הוא טבע ב-1959 בכוונתו להצביע על הקשרים והקרבה שמייצר העידן המודרני בין כל בני האדם בעולם ועל הטכנולוגיה החדישה שתכווץ את העולם לכדי קהילה אחת ומחוברת. זאת בניגוד לעבר, בו כל פרט הכיר והיה בקשר רק או בעיקר עם בני סביבתו הגאוגרפית הקרובה, עם אנשי כפרו, שכונתו או העיירה שלו.
מי שהיה ראש המרכז לתרבות וטכנולוגיה באוניברסיטת טורונטו שבקנדה, נתפס על ידי רבים כאחד החשובים באבות המייסדים של תחום מחקר המדיה ועתיד הטכנולוגיה. אגב, כשנשאל אם הוא מבין את כל מה שהוא כותב, ענה מקלוהן בפשטות: "לא. הכישרון שלי הוא לשים לב לדברים שאחרים מתעלמים מהם."
מצויד בחוש הומור הוא נטל אפילו חלק בסצנה משעשעת בסדרה "סיינפלד", שהפכה לאחד הרגעים המצחיקים בקומדיה האמריקאית. בסצנה הוא מגיח משום מקום ומנפץ בעצמו את דברי פרופסור שמדבר שטויות על רעיונותיו שלו בזמן העמידה בתור לקניית כרטיסים לסרט.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 זוכה "המרשל של המדיה" לפרסום משמעותי בתרבות הפופ, כשפרסם את הספרים "להבין את המדיה: שלוחות האדם" ב-1964 ושלוש שנים אחריו, עם המעצב קוונטין פיורה, את "-The Medium is the Message: An Inventory of Effects".
רעיונותיו לא התמקדו רק באקדמיה ובמדעי החברה. הוא נגע לא פעם בפרסום, בפוליטיקה, ממשלות, בחינוך ועסקים. לא תמיד הצליחו אנשי תקשורת להבין אותו, אבל זה בדיוק מה שהפך אותו לאחד ההוגים המשפיעים ביותר של המאה ה-20.
אף שלא תמיד קל או אפשרי היה להבין את כל הרעיונות והתאוריות הלא בהכרח מובנות, נראה שרבים מסכימים על המסר העיקרי של מרשל מקלוהן: שאם רוצים להבין את העולם של ימינו - נכון יותר מתמיד ואף הכרחי בימינו לחקור את השפעות המדיה.
הנה חדשנותו של חוקר התקשורת מרשל מקלוהן:
https://youtu.be/09ML9n5f1fE
המדיום כלומר הדרך בה עובר מסר או מועברת הודעה היא לא פעם בעלת חשיבות לא פחותה מתוכן המסר עצמו:
https://youtu.be/-IMGVmjvyFI
דוגמה מהחיים לאמצעים ומסרים:
https://youtu.be/rI-aR9RCphM
המדיום שהוא המסר:
https://youtu.be/Ko6J9v1C9zE
מקלוהן בדמות עצמו בסרט "הרומן שלי עם אנני" של וודי אלן מ-1977:
https://youtu.be/sXJ8tKRlW3E
ובסרט התיעודי עליו "המדיום הוא המסר" מ-1967:
https://youtu.be/cFwVCHkL-JU?long=yes
מכרות הזהב היבשת אפריקה הם מטורפים בכמויות המתכת הזו שיש בהם. כמויות הזהב יקר הערך שכורים בה מהאדמה הן בלתי נתפסות.
גם השווי של הזהב שמפיקים ביבשת השחורה הוא עצום. הוא יכול היה להפוך רבות מהמדינות ביבשת לעשירות ולהבטיח חיים טובים למיליונים רבים מהאזרחים בהן.
ובכל זאת רק חלק קטן מהרווחים הללו משולם לאנשי היבשת. קולוניאליזם כלכלי הולך ומשתלט על היבשת האומללה, לוקח ממנה את הזהב, כמו היהלומים שכבר יצאו משליטתה מזמן.
הכל נעשה תוך ניצול מתמשך של המקומיים העובדים בעבודות הכרייה, תמורת שכר זעום. לעומת השכר הזה מוזרמים מיליארדים לכיסי העשירים הלבנים, בעלי זכיונות הכרייה, תוך תשלום תמלוגים עלובים למדינות ושוחד למערכות המושחתות והמקורבות לצלחת. היבשת הולכת ומתרוששת, כשהשודדים, בחסות החוק והמשטר, רק מתעשרים.
הקפיטליזם הצטרף כאן לגלובליזציה, לשחיתות ולציניות מעיקה של אנשים אטומים. הם מרוששים את המאגרים ששייכים לפי כל חוק לאזרחי מדינות אפריקה. רק שאיש לא דואג לכך שצדק, כלכלי במקרה הזה, אכן ייעשה.
הנה סיפורה של כריית הזהב והניצול של אפריקה (מתורגם):
https://youtu.be/1nglN3mfZUw
כך כורים זהב במאלי שבאפריקה:
https://youtu.be/6R6WFAvzgvE
זהב בסודאן:
http://youtu.be/wcTLlnGO82E
ו-31 מיליון טון זהב שהתגלו באוגנדה ושווים טריליונים - רק מעט מזה יגיע לאפריקאים:
https://youtu.be/B6I4SCOYDps
הכפר הגלובלי (Global Village) הוא דימוי של העולם ככפר קטן. כולנו, כל אזרחי העולם, גרים ב"כפר" הזה ואנו בקשר זה עם זה, ממש כאילו היינו שכנים בכפר. התקשורת העולמית, במיוחד האינטרנט של היום, מאפשרים ליצור קשר עם כל אדם על פני הגלובוס ולשוחח אתו, ממש כאילו הוא נמצא לידנו.
את מושג "הכפר הגלובלי" תרם בשנת 1959 חוקר התקשורת והעתידן מרשל מקלוהן. הוא המחיש באמצעותו היטב את הקשרים והקרבה בעידן המודרני - בין בני האדם בעולם כולו.
לנו זה נראה כדבר טבעי, אך בעבר זה לא היה כך. עד לעידן המודרני מרבית האנשים הכירו והיו בקשר רק עם סביבתם הגאוגרפית הקרובה - עם אנשי השכונה, הכפר או העיירה שלהם.
בספרו משנת 1962 "הגלקסיה של גוטנברג" דימה מקלוהן את העולם ככפר קטן, כדי להדגים את הדרך שבה תקשורת ההמונים משפיעה, מקרבת ומשתפת אנשים שמנותקים וחיים רחוק זה מזה.
הוא טען שהתקשורת המודרנית משתפת את כל אזרחי העולם בצריכת החדשות מכל רחבי תבל ותחומי העניין הופכים גם הם משותפים. זה היה בשנות ה-60 ואז זו נראתה לרבים כנבואה שמקדימה את זמנה. כיום, בעידן האינטרנט, הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים המידיים, הדימוי הזה הוא עובדה ברורה לכל.
הנה מרשל מקלוהן מציג את הכפר הגלובלי בטלוויזיה בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת:
https://youtu.be/viuIKgjLnDE
כמי בכל כפר, גם בכפר הגלובלי יש שכנים (עברית):
https://youtu.be/jmPWIie29-c
בדובאי לקחו את זה צעד אחד קדימה ובנו פארק של הכפר הגלובלי:
https://youtu.be/iYqi2TcHlDs
זהו הדימוי האהוב בעידן האינטרנט - איך העולם היה מתפלג אם היו בו רק 100 אנשים:
https://youtu.be/kgsM4Ww3Uwc
והתקשורת בכפר הגלובאלי הייתה זקוקה לאינטרנט (עברית):
https://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
איך נולדה רשת האינטרנט?
האינטרנט נולד בשנות ה-60, בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. אז הוא נועד כדי להבטיח שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור שלהם, יוכלו אמצעי הקשר לפעול ולהפעיל אמצעי שיגור אחרים על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה".
משם הלך האינטרנט והתפתח לטובת אוניברסיטאות ומכוני מחקר. הוא הפך לרשת האקדמית שזכתה לשם "אַרפָּנֵט" (ARPANET).
בסוף שנות ה-70 פותחה צורת תקשורת שאיחדה בין הרבה רשתות תקשורת קטנות שהיו פרושות ברחבי ארה"ב ואפשרה העברת טקסט בלבד. פרוטוקול TCP/IP שפותח לשם כך הפך לשפה הרשמית של האינטרנט. במקביל נוצר בסוף שנות ה-70 מקבץ קבוצות הדיון שנוצר לשיתוף מידע קולקטיבית ועזרה הדדית ונקרא "USENET".
במהלך שנות ה-80 החל האינטרנט בהדרגה לשרת את המשתמשים הפרטיים. בתחילת שנות ה-90 נולד דפדפן האינטרנט הראשון בעולם והראשון שהשתמש בפרוטוקול ה-HTTP ולמעשה יצר את הרשת כפי שאנו מכירים אותה ויהיה הבסיס לרשת הגלובלית WWW שנוצרה על ידי טים ברנרס-לי.
היה זה דפדפן ה"מוזאיק" שפותח ב-1991 על ידי הסטודנט מארק אנדריסן ובהמשך עם צוות NCSA Mosaic שיצרו את הדפדפן הוויזואלי הראשון. כמעט כל דפדפן שנוצר מאז התבסס על המוזאיק.
בעשורים הבאים האינטרנט הלך והשתלט על העולם ושינה אותו לחלוטין. מהפכת המידע בעיצומה.
על ההיסטוריה הקצרה והמדהימה של האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
תרומתה של ארפאנט הביטחונית בדרך (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
תולדות האינטרנט בפירוט:
http://youtu.be/9hIQjrMHTv4
התפתחות האינטרנט ודפדפני האינטרנט:
https://youtu.be/h8K49dD52WA
וחוות השרתים שמאחסנות את שרתי האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/Sbl49N61fWY
האינטרנט נולד בשנות ה-60, בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. אז הוא נועד כדי להבטיח שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור שלהם, יוכלו אמצעי הקשר לפעול ולהפעיל אמצעי שיגור אחרים על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה".
משם הלך האינטרנט והתפתח לטובת אוניברסיטאות ומכוני מחקר. הוא הפך לרשת האקדמית שזכתה לשם "אַרפָּנֵט" (ARPANET).
בסוף שנות ה-70 פותחה צורת תקשורת שאיחדה בין הרבה רשתות תקשורת קטנות שהיו פרושות ברחבי ארה"ב ואפשרה העברת טקסט בלבד. פרוטוקול TCP/IP שפותח לשם כך הפך לשפה הרשמית של האינטרנט. במקביל נוצר בסוף שנות ה-70 מקבץ קבוצות הדיון שנוצר לשיתוף מידע קולקטיבית ועזרה הדדית ונקרא "USENET".
במהלך שנות ה-80 החל האינטרנט בהדרגה לשרת את המשתמשים הפרטיים. בתחילת שנות ה-90 נולד דפדפן האינטרנט הראשון בעולם והראשון שהשתמש בפרוטוקול ה-HTTP ולמעשה יצר את הרשת כפי שאנו מכירים אותה ויהיה הבסיס לרשת הגלובלית WWW שנוצרה על ידי טים ברנרס-לי.
היה זה דפדפן ה"מוזאיק" שפותח ב-1991 על ידי הסטודנט מארק אנדריסן ובהמשך עם צוות NCSA Mosaic שיצרו את הדפדפן הוויזואלי הראשון. כמעט כל דפדפן שנוצר מאז התבסס על המוזאיק.
בעשורים הבאים האינטרנט הלך והשתלט על העולם ושינה אותו לחלוטין. מהפכת המידע בעיצומה.
על ההיסטוריה הקצרה והמדהימה של האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
תרומתה של ארפאנט הביטחונית בדרך (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
תולדות האינטרנט בפירוט:
http://youtu.be/9hIQjrMHTv4
התפתחות האינטרנט ודפדפני האינטרנט:
https://youtu.be/h8K49dD52WA
וחוות השרתים שמאחסנות את שרתי האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/Sbl49N61fWY
