בולים (Stamps) הם אמצעי תשלום למשלוח דברי דואר, כמו מכתבים וחבילות. את הבול מדביקים על המעטפה או החבילה וכך אנו מוכיחים ששילמנו לשירות הדואר עבור המשלוח.

בול הוא פיסת נייר קטנה ומודפסת, עם דבק שמאפשר הדבקה קלה שלה. בולי הדואר יכולים להיות מעוצבים בצורות שונות, כמו בול משולש או עגול, אבל מלבן היא הצורה הנפוצה ביותר בעולם.

עד לפני שניים שלושה דורות היו הבולים חלק חשוב מהתרבות המודרנית. הנציחו באמצעותם אנשים חשובים, העלו על נס אירועים לאומיים, הישגים מדעיים וטכנולוגיים, הזכירו מנהיגים וגדולי עולם ועוד. כל מדינה הייתה מוציאה בולים משלה והספורט הבינלאומי של ילדים רבים היה איסוף של בולים.

כיום, בעידן ה"אני", יש מקומות שמאפשרים להזמין בדואר בול דואר עם תמונתך האישית והוא בול לכל דבר, שגם מכובד על ידי מכונות המיון של הדואר ומאפשר משלוח של מכתבים וחבילות כרגיל.

בעידן המודרני הבולים אינם נפוצים כשהיו. פגעו בהם מאד הדואר האלקטרוני הקטין את כמות המכתבים שנשלחת בדואר רגיל. מצד שני החליפו מוצרים מודרניים את הבולים. ביניהם ניתן למצוא מדבקות תשלום, שנמכרות במקום בולים, מעטפות "מבויילות", שמוכרת רשות הדואר ומכילות הדפסה של מעין בול על המעטפות. את הצורך בבולים, הקטינו גם החותמות, שמחתימים פקידי הדואר בסניפים. על החבילות ועל דברי הדואר שנמסרים להם בדלפק.


באנגליה עוד חולמים להחזיר את הילדים לימי הבולים ומייצרים להם בולים משעשעים:

https://youtu.be/jC_fz_8y8lQ


כך מייצרים בולים באמריקה:

https://youtu.be/KETwb4MLKVI


והמנהג הבריטי להדפיס בולים עם דמות המלכה בלבד:

https://youtu.be/mru3NXARrJU


ויש אספני בולים שמטפחים אוספים מושקעים וגם קונים בולים בכסף רב:

https://youtu.be/RMiOjstOb8w

פעם, בטרם היות הדואר האלקטרוני והפייסבוק, היו נשלחות גלויות שנה טובה קצת לפני ראש השנה ומגיעות בתיבת הדואר לקראת החג. רבים שמרו אותן, לא מעטים טיפחו אוספים מושקעים של "שנות טובות" והיו מראים אותם בגאווה לקרובים וחברים.

אבל מהיכן הגיע המנהג לשלוח "שנה טובה"?

מדובר בנוהג עתיק ששורשיו בקהילות היהודיות של גרמניה, עוד במאה ה-14. מגרמניה של ימי הביניים נפוץ המנהג לכל אירופה והיהודים התרגלו שחלק ממנהגי חודש אלול הן ברכות השנה טובה האישיות. המצאת הדפוס אפשרה לאמנים לצייר ברכות מעוצבות והתפתחה תעשייה נאה של "שנות טובות".

מעבר לברכה הרגילה לשנה טובה, שליחת אגרות ברכה לראש השנה הייתה הדרך היהודית לשמור על קשר, לעיתים בין בני משפחה המתגוררים רחוק זה מזה ואין באפשרותם לבקר זה אצל זה.

מאז נפוץ המנהג היהודי לשלוח אגרות ברכה לראש השנה וממנהג של כל בני העם היהודי הוא הפך גם למנהג אהוב במדינת ישראל הצעירה, ממנהגי הגלות היחידים שכמעט ולא השתנו "בעליה לארץ".

הנושאים השתנו. אם פעם היו אלה ציורים עם נושאים יהודיים, של קברי האבות, סמלים יהודיים כמו שופר וספרי תורה, דיוקנאות צדיקים, הכותל וסיפורי התנ"ך, עתה התווספו אליהם נושאים ציוניים. הרצל, שדות וחקלאים, ירקות, פירות ותבואת הארץ הקדימו. אחריהם לא איחרו להגיע גם צה"ל ומצביאיו, נצחונות, כלי נשק ומצעדים. טכנולוגיות חדשות הפציעו והוסיפו פירורי זהב וריחות מגוונים אל השנות טובות שקיבלת...

בשנות ה-90, עם הולדת האינטרנט, בעת שהפך לצורת התקשורת השלטת בישראל, עברו גם ה"שנות טובות" לרשת. אנשים שלחו אותם באמצעות אתרי ברכות שאפשרו להכניס ברכה מילולית לעיצובים מוכנים, או סתם לבחור ברכה מתאימה. אחרים צרפו למייל שלהם תמונה וברכה "מהלב". בהמשך הגיעו הרשתות החברתיות. הפייסבוק והווטסאפ כבשו את הזירה ומה שלא היה שם נשלח במסרונים כמותיים לכל אנשי הקשר.

אמנם יש עוד מי שמתעקשים לשלוח את אגרות השנה טובה בדואר, אבל המנהג הזה, פעם אחד הפופולאריים בישראל, הולך ונמוג והופך לזיכרון מתוק של גלויות צבעוניות ותמימות, ממש כמונו, להפליא...


ככה זה היה פעם:

https://youtu.be/Uxocnv9WPmo


על מנהג שליחת "כרטיסי שנה טובה":

https://youtu.be/ORdVR9iW_J0


המנהג היהודי הזה שירת הרבה מטרות חברתיות:

https://youtu.be/r8-lrqmHEbE


מצגת וידאו של "שנות טובות":

https://youtu.be/G-WmBpIYMzA


ויש מי שעוד שומרים על הגחלת ושולחים שנות טובות בדואר:

https://youtu.be/YAU85xcUcy8