שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד הפך המודל ההליוצנטרי את העולם?
במשך אלפי שנים האמינו בני האדם שכדור הארץ הוא מרכז העולם.
קופרניקוס הפולני היה הראשון שזיהה שלא כדור הארץ הוא שניצב במרכז היקום ואפילו לא במרכז מערכת השמש. הוא הוטרד מחוסר ההגיון שבתיאוריה הגיאוצנטרית, תיאוריה שהתקבעה והייתה נהוגה במשך אלפי שנים וראתה בכדור הארץ את מרכז היקום.
אבל איזה סיכוי יש לנזיר אחד, מול שרשרת של מלומדים מהזמן העתיק ועד זמנו, בראשם אפלטון, אריסטו ותלמי היווניים שתמכו במודל "כדור הארץ הוא המרכז" הגיאוצנטרי, עם תמיכה של הדתות בנות זמנו ובמיוחד הכנסייה הקתולית החזקה, שמשווקות אותה להמונים כאמת אלוהית שהמאמינים חייבים להאמין בה.
אבל קופרניקוס הפולני, גאון ומאמין, פרסם את ספרו ממש לפני מותו. הוא הציב תיאוריה מדעית והגיונית יותר, ששימשה אבן דרך לחוקרים ומדענים שבאו אחריו. ביניהם היה האסטרונום טיכו ברהא, שבהיותו דתי לא קיבל את טענתו של קופרניקוס, אך גם ממצאיו העידו בפירוש שכוכבי הלכת מקיפים את השמש.
ברהא פיתח תיאוריה חדשה בה כדור הארץ עדיין במרכז והשמש והירח מקיפים אותו (על פי התיאוריה הגיאוצנטרית), אך שאר כוכבי הלכת מקיפים את השמש (על פי התאוריה ההליוצנטרית של קופרניקוס).
זו הייתה שיטה גאונית, שאמנם לא שרדה זמן רב אבל ריככה את ההלם של טיעוניו המרעישים של קופרניקוס.
אבל ספריהם של יורשיו של קופרניקוס כבר לא הותירו מקום לספק. הן יוֹהַאנְס קֶפְּלֵר והן גלילאו גליליי, הוכיחו סופית ומדעית שכדור-הארץ לא נמצא במרכז היקום ואפילו לא במרכז מערכת הכוכבים הקרובה, אלא השמש היא הציר והמרכז שלה, כשמסביב מקיפים אותה כוכבי הלכת, כולל כדור הארץ.
התיאוריה הזו לא פגעה במעמדו של כדור הארץ אצל בני האדם, אך בזכות קופרניקוס וממשיכיו הוא מצא באופן מדעי את מקומו הצנוע והטבעי, במערכת השמש וביקום.
כך התפתחה הבנת מקומו של כדור הארץ ביקום (מתורגם):
https://youtu.be/rIVkvrEiVm0
התיאוריה הגיאוצנטרית והתפתחותה בימי יוון העתיקה:
https://youtu.be/RsKdoEtZdd8
סקירה של השינויים לאורך השנים בתפיסת מרכז היקום:
https://youtu.be/ZpZ3xY5_4ng
השוואה בין הגישה הגאוצנטרית לגישה ההליוצנטרית:
https://youtu.be/S13Sr-H7TWI
וסרטון תיעודי על שינוי תפיסות אלה עד למודל ההליוצנטרי:
http://youtu.be/UtOEnTiAZlU?long=yes
מי היה האסטרונום פורץ הדרך גליליאו גליליי?
גלילאו גליליי (Galileo Galilei) היה פיזיקאי ואסטרונום איטלקי מהעיר פיזה. הוא נחשב לאבי האסטרונומיה המודרנית ואחד מאנשי המדע הדגולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.
חשובים במיוחד הם המחקרים והתגליות שלו באסטרונומיה, כולל המאבק שניהל נגד תפיסותיה המדעיות השגויות של הכנסייה הקתולית, שדגלה בתפיסה השגויה שכדור הארץ הוא מרכז היקום.
גלילאו היה האסטרונום הראשון שפרסם השערות מדעיות ותגליות המבוססות על תצפיות באמצעות טלסקופ. הוא עשה זאת באמצעות טלסקופ שהוא בנה בעצמו ובאמצעותו הוא חקר את השמיים והחלל.
גלילאו לא היה רק אסטרונום מבריק אלא גם פיזיקאי, מתמטיקאי וממציא. בשנת 1609 בנה גלילאו את הטלסקופ הראשון שלו. בתקופתו של גלילאו היו נפוצים טלסקופים אך הם היו פשוטים למדי ויכולת ההגדלה המקסימלית של הטובים שבהם הייתה רק פי 3. המדען השאפתן רצה שיהיה לו טלסקופ עם יכולות הגדלה גבוהות יותר וחדות גבוהה יותר, שבאמצעותו הוא יוכל לערוך מחקרים ותצפיות אסטרונומיות.
לטלסקופ הראשון שבנה גלילאו הייתה יכולת הגדלה פי 8, אך הוא המשיך לעבוד ולשכלל אותו ולפתח דגמים משוכללים יותר ובעלי יכולת הגדלה טובה יותר. גלילאו בנה למעלה מ-100 טלסקופים שונים כשלטובים בהם היית יכולת הגדלה פי 30, הרבה יותר מכל טלסקופ אחר שהומצא עד ימיו.
באמצעות הטלסקופ שפיתח בעצמו הצליח גלילאו לגלות את ארבעת ירחיו הגדולים של כוכב צדק. ירחים אלו נקראים כיום איו, אירופה, גנימד וקליסטו, ונהוג לכנותם "הירחים הגליליאניים" על שמו. כיום ידוע כי לצדק יש 67 ירחים, אך ניתן לצפות בהם רק באמצעות טלסקופים משוכללים ומתקדמים יותר מהטלסקופ שהיה לגלילאו.
גלילאו תרם רבות גם לפיזיקה ובפרט למכניקה ולחקר תנועתם של גופים. אחד העקרונות החשובים ביותר שהוא גילה הוא עיקרון התמדה ("אינרציה"), גלילאו ניסח עקרון זה כך: "גוף הנע על משטח אופקי ללא הפרעה חיצונית ימשיך לנוע באותו כיוון ובמהירות קבועה". עקרון זה הפך בהמשך להיות החוק הראשון מתוך שלושת חוקי התנועה של ניוטון.
החדשנות הרבה של גלילאו בתחום הפיזיקה ניכרת בכך שהוא העניק חשיבות רבה לביצוע ניסויים אמפיריים, בכך ששילב מתמטיקה במחקריו הפיזיקליים ובהצלחות פורצות הדרך שלו לתאר את חוקי הטבע באמצעות נוסחאות מתמטיות.
בגלל שרעיונותיו המדעיים עמדו בסתירה לתפיסה המדעית של הכנסייה הקתולית, נרדף גלילאו על ידי האינקוויזיציה, גוף אפל שכפה את דעותיה הדתיות של הכנסייה הקתולית. הוא נרדף מכיוון שפרסם ספרים המבססים את שיטתו המדעית של קופרניקוס - לפיה כדור הארץ סובב סביב השמש והשמש עומדת במקומה.
#הספר שלימד על עומק המחקר שלו
בשנת 2026 התגלה בפירנצה עותק של "האלמגסט", החיבור האסטרונומי החשוב ביותר בעולם העתיק, אותו כתב תלמי וביסס במשך כ-1,400 שנה את הגישה הגיאוצנטרית שלפיה כדור הארץ הוא מרכז היקום.
על הספר זיהו החוקרים הערות בכתב ידו של גלילאו גליליי, האסטרונום שהסתבר שלמד בשקדנות את התיאוריה הגיאוצנטרית של תלמי, עבד, חקר לעומק ופירש אותה, עד שהגיע לערעור עליה והוכיח באופן מדעי את טענותיו של קופרניקוס שהיא אינה נכונה ושכדור הארץ בכלל נע סביב השמש.
טענתו זו הייתה הפוכה לטענת הכנסייה, שהשמש סובבת את כדור הארץ ושכדור הארץ נמצא במרכז היקום. לכן בפברואר 1633 גלילאו הועמד למשפט בבית המשפט של האפיפיור ונמצא אשם.
בסיום המשפט גלילאו עלול היה להיות מוצא להורג. כדי שזה לא יקרה וייגזר עליו עונש של מאסר עולם בביתו, הכנסייה דרשה ממנו להודות בטעות. גלילאו נאלץ לכפור בדעותיו ולהצהיר בפומבי כי הוא מתכחש לפירסומיו הקודמים ותומך בטענה הדתית, לפיה הארץ היא מרכז היקום והשמש סובבת סביבה. יש אומרים שבזמן שהגיש לאינקוויזיציה את ההודאה בטעות הוא מלמל בשקט "ואף על פי כן, נוע תנוע"...
לאחר תום המשפט ומכיוון שחשש לחייו, הפסיק גלילאו לכתוב ולפרסם כמעט לחלוטין. בכל זאת הוא פרסם בסתר ספר אחד, שהוברח להולנד והודפס שם.
גרסה אחרת היא שרק כשהיה על ערש מותו, הוא אמר או כתב את המשפט: "ואף על פי כן, נוע תנוע". רק אז הוא התריס כנגד הכנסייה והצהיר שבכל זאת הארץ נעה סביב השמש ושישנם למעשה עוד כוכבים שנעים כך מסביבה. זה נאמר על אף שנאסר עליו לתמוך ברעיון הזה, אבל על ערש דווי הוא לא חשש יותר. בכך חזר בו מההכחשה הכפויה שנגזרה עליו בתום המשפט.
350 שנה אחרי מותו ולאחר שהוכח כי צדק לגמרי, זיכתה אותו הכנסייה מכל אשמה בנושא זה. בכך הוכרה חשיבותו גם כמי שתרם תרומה מכרעת למהפכה המדעית כולה.
בכך היה גלילאו ממניחי היסודות למחקר המדעי המודרני, בכך שהעמיד את הניסוי האמפירי כתנאי הכרחי במחקר המדעי, במקום רעיונות פילוסופיים או השקפת עולם דתית, ששימשו עד אז יסוד למדע.
הנה סיפורו של גליליאו גליליי (עברית):
https://youtu.be/PMl85ENUI9o
תגליותיו המדהימות של גלילאו, תודות לטלסקופ שבנה (עברית):
https://youtu.be/Bf3y3B41J8I
לילדים - מעט על גלילאו גליליי ועל מאבקו באינקוויזיציה (עברית):
http://youtu.be/R75SJ5Lz2w4
תגליתו הגדולה והכעס שעוררה:
http://youtu.be/cTOJRU02QoY?t=10s
תולדות חייו של גלילאו בקצרה:
http://youtu.be/Rejbk1oJ2xg
וגם זה סיפורו:
http://youtu.be/NMM8vx9vDiE
מהו מרכז היקום ומה חשבו בעולם הקדום?
לא בטוח שיש מרכז ליקום ושיימצא מרכז כזה אך בכל מקרה ההשערה לגבי מרכז היקום השתנתה לאורך ההיסטוריה.
בזמנים קדומים חשבו שכדור הארץ הוא מרכז היקום וכך תפסו את העולם כולו. היה זה תלמי שהצליח לאסוף הרבה נתונים שתמכו בתיאוריה הזו ולכאורה להוכיחה.
יותר מאלף שנה אחר כך, בשנת 1543, היה זה המדען הפולני קופרניקוס מי ששינה את התפיסה והסביר שהשמש היא מרכז היקום. זה הסתדר עם תצפיותיו השונות, אבל לא היו לכך הוכחות חד-משמעיות. התיאוריה שלו נקראה המודל ההליוצנטרי והמודל הזה היה מנוגד למודל הגאוצנטרי, שלפיו האמינו תמיד שכדור הארץ הוא מרכז היקום.
בשנת 1580 נעשה עוד צעד, כשנזיר איטלקי בשם ברונו העלה סברה שהיקום הוא אינסופי ושלמעשה הכוכבים שאנו רואים בשמיים הם שמשות. בתור עונש על הסברה הזו הוציאה אותו הכנסייה להורג, אבל במאות הבאות הסתבר שהוא די צדק.
לא עברו 10 שנים אחרי מותו של ברונו וגלילאו החל לצפות בטלסקופ שלו והצטרף גם הוא לחסידי הגישה שאומרת שכדור הארץ כלל אינו מרכז היקום.
כיום מסבירה תיאוריית המפץ הגדול שהחלל כולו התפוצץ והוא הולך ומתרחב לעבר אינסוף, כך שקשה לטעון שיש לו מרכז של ממש.
הנה השינויים במהלך השנים, בהתייחסות לתפיסת מרכז היקום (מתורגם):
http://youtu.be/rIVkvrEiVm0?t=14s
קופרניקוס שינה את הבנת מרכז היקום ויצר את המהפכה המדעית שהביאה את המדע, הנאורות והטכנולוגיה המודרניים לשיאים (מתורגם):
https://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=45s
ועוד הדגמה של זה:
http://youtu.be/W4c-gX9MT1Q
מי המציא את הטלסקופ?
יש הרבה ויכוחים על זהות הממציאים של הטלסקופ (Telescope). ההמונים נוקבים תמיד בשמו של גליליאו ובקרב "היודעים" הנטייה לומר שהנס ליפרסהיי ההולנדי הוא הממציא שלו.
אבל אם נסתכל על זה בבירור נראה שהמכשיר הראשון שליפרסהיי בנה לא עוצב למטרות מדידה או תצפיות אלא יותר כחלק מהמסורת של פיתוח רעיונות מעניינים, מעין אמצעי בידור להמונים או צעצועים של אותה תקופה לבילוי מסקרן.
הטלסקופ כמכשיר מדעי הוא כנראה בכל זאת פיתוח של ההמצאה של אותו הנס על ידי גלילאו גליליי. הוא שמע על המכשיר המופלא והחליט שהוא יתאים כדי לאפשר לו לצפות בכוכבים. זו הסיבה שרבים נוטים לייחס לגליליאו את ההמצאה של הטלסקופ והם לא ממש טועים.
הנה סרטון על המצאת הטלסקופ:
http://youtu.be/JChDGRhpAwA
יש סברות שטלסקופים פרימיטיביים היו קיימים כבר בתקופת האבן:
https://youtu.be/6q85LyBJi0w
יצרן ביתי של טלסקופים מספר על המלאכה (עברית):
https://youtu.be/psNqqgh7Oo0
ותולדות הטלסקופ בסרט תיעודי קצר:
https://youtu.be/fmTioY_b-sY?long=yes
מהו המודל הגאוצנטרי שראה בכדור הארץ את מרכז היקום?
במשך אלפי שנים האמינו בני האדם שכדור הארץ הוא מרכז העולם. זו גישה שהתבססה על הרעיון שהאדמה שעליה אנו עומדים מרגישה יציבה ולכן, לא היא נעה, אלא הכוכבים שמעליה.
בניסיון להבין את השמיים הגיע אליה המדע של אותם זמנים, עם הכלים שהיו בידי החוקרים הקדומים.
היה זה המודל הגיאוצנטרי, שלראשונה הצליח להסביר באופן מוצלח יחסית את תנועת כוכבי הלכת.
המודל אמר שמערכת השמש מורכבת מכדור הארץ חסר התנועה שבמרכז היקום ומסביבו נעים כל הכוכבים וגרמי השמיים.
המודל הגיאוצנטרי היה המודל המדעי הראשון של מערכת השמש. הוא היה האופן בו ראה העולם העתיק את מערכת השמש והיקום. המודל הזה משל במדע העתיק, החל מזמנם של אריסטו, שחי במאה ה-4 לפני הספירה, ועד אמצע המאה ה-16.
בגיאוצנטריות הזו, שלפיה כדור הארץ הוא מרכז היקום, תמכה אלפי שנים הכנסייה הקתולית, הגוף החזק והשולט באירופה. היא הענישה את כול מי שפרסם ספר או מחקר האומר אחרת.
כדי להפריך את התפיסה הזו היה צריך להגיע חוקר, שיהיה גם מיומן ומדויק בניתוח הנתונים שהצטברו לגבי תנועות הכוכבים, גם אסטרונום בעל להט וסקרנות אמיתיים, גם איש אמיץ במיוחד שלא חושש להתעמת עם הנצרות הקתולית, הגוף הכי עוצמתי באירופה, וגם אדם ספקן מיסודו, המסוגל לבחון את הממצאים באופן ביקורתי.
כל התכונות הללו התגלמו באדם אחד, שלמרבה הפליאה היה בעצמו כומר נוצרי, בשר מבשרה של הכנסייה הקתולית. קראו לו קופרניקוס.
#הפרכת המודל הגאוצנטרי
קופרניקוס ניתח את הנתונים מאז אריסטו, שחלק משמעותי מתשובותיו והסבריו המנומקים התבררו כשגויים. במיוחד פגמו בהסבריו של אריסטו שתי עובדות שהחכם היווני לא מצא להן הסברים מוצלחים. הראשונה היא שמזמן לזמן כוכבי הלכת נעים בחלקם לאחור בכיפת השמיים והשנייה - שהבהירות של כוכבי הלכת בשמיים היא לא קבועה.
קופרניקוס הפריך גם הסברים מאוחרים יותר, בעיקר של תלמי היווני, מי שלכאורה הראה בוודאות שכדור הארץ הוא מרכז היקום. כך למשל הוא העמיד את התצפיות הנקיות שעשה הוא עצמו, על חישוביו הפשוטים, אל מול הסירבול המשמעותי של המודל הגיאוצנטרית. הסירבול הזה נבע מהוספה של אפיציקלים, מעגלי משנה שנועדו להתאים בין התצפיות האסטרונומיות שסתרו את התפיסה הגיאוצנטרית, זו שבמקור כללה מעגלים מושלמים של כוכבי הלכת סביב כדור הארץ, מעגלים שסתרו גם את המדידות הפשוטות ביותר שנעשו אז.
מגיאוצנטריות להליוצנטריות - כך התפתחה הבנת מקומו של כדור הארץ ביקום (מתורגם):
https://youtu.be/rIVkvrEiVm0
התיאוריה הגיאוצנטרית והתפתחותה בימי יוון העתיקה:
https://youtu.be/RsKdoEtZdd8
סקירה של השינויים לאורך השנים בתפיסת מרכז היקום:
https://youtu.be/ZpZ3xY5_4ng
השוואה בין הגישה הגאוצנטרית לגישה ההליוצנטרית:
https://youtu.be/S13Sr-H7TWI
וסרטון תיעודי על שינוי תפיסות אלה עד למודל ההליוצנטרי:
http://youtu.be/UtOEnTiAZlU?long=yes
מה הייתה המהפכה המדעית שהחל קופרניקוס?
הכל החל כשפרסם האסטרונום הפולני קופרניקוס בשנת 1543 את התיאוריה ההליוצנטרית שלו. המילה המסובכת הזו פירושה שהוא הראה לראשונה מדעית שהשמש היא מרכז מערכת השמש, בעוד שאר הכוכבים, כולל כדור הארץ, סובבים סביבה.
הטענה הזו של קופרניקוס פורסמה בספרו "על הסיבובים של גרמי השמיים". היא הייתה מהפכנית והרגיזה את הכנסייה מאד, כי עד אז הטענה הייתה שכדור הארץ הוא מרכז העולם, כשהשמש והכוכבים סובבים סביבו. איכשהו נחלץ קופרניקוס מגורלם של "כופרים", שכתבו דברים דומים אחריו. עזרה לו העובדה שהוא עצמו היה איש דת נוצרי...
התאוריה של קופרניקוס הובילה לפרץ של מחקר ותצפיות בחלל, כולל מחקרים של חוקרים שיהפכו לאסטרונומים חשובים ביותר, כמו ניוטון, לייבניץ וגליליאו גליליי.
אבל מעבר לשינוי שהמדען הפולני הכניס בתפיסת היקום ומערכת השמש שלנו, המשמעות של המחקר שלו הייתה הרבה יותר גדולה ואפילו מהפכנית למדע כולו.
לראשונה התנהל חוקר כמדען ספקן והסיק מסקנות באופן מדעי ועל בסיס נתונים. כי קופרניקוס עשה את מה שאחריו יהפוך לעיקרון הבסיסי של המדע. הוא הטיל ספק.
אם עד אז מספיק היה שמדען יראה שתמיד קרה משהו כדי לקבוע שהוא גם יקרה מחר, הספק שהטיל קופרניקוס שינה את השיטה המדעית - מעתה מספיק שתמצא שיש פגם אפילו באחד מהממצאים או ההנחות שבתיאוריה, כדי שהיא תופרך מדעית.
לאחר שבחן את הנתונים לגבי מערכת השמש, שנאספו במהלך השנים בידיו ובידי דורות של מדענים, הוא הבין שהתפיסה המדעית המקובלת לא מסתדרת איתם. לאור הסתירות והבעיות שהוא מצא, הוא עדכן את התאוריה המדעית כך שתסתדר עם הנתונים - קופרניקוס קבע מבלי למצמץ שהשמש היא המרכז שסביבו נעים כוכבי הלכת, כולל כדור הארץ.
מה שקופרניקוס עשה נשמע אולי פשוט. אבל זה היה מהפכני, מנומק ובעיקר אמיץ. זה גם היה מדעי יותר מהשיטה הקודמת. לכן נחשב קופרניקוס למי שהזניק את המהפכה המדעית, שבתוך 500 שנה תוביל את האדם לתגליות, פיתוחים, טכנולוגיות והישגים שלא יאומנו.
גם לפני קופרניקוס היה מדע. את חלקו הגדול של הידע המדעי שנשמר השיגו היוונים והרומים. אך מאז התמוטטות האימפריה הרומית במאה ה-5 שקעה אירופה ב"חשכת ימי הביניים". זו האטה מאד את ההתקדמות המדעית והטכנולוגית. המצאת הדפוס במאה ה-15 אמנם סייעה להפצת הידע המדעי, אך המדע עדיין הוגבל על ידי הכנסיה הנוצרית ומותר היה לפרסם רק את מה שתאם את האמונה הנוצרית.
"המהפכה המדעית" תשנה את כל זה. במהלך 500 השנים הבאות, יעבור העולם מהפכת ידע בלתי נתפסת. מכאן תתגבש השיטה המדעית למחקר חופשי ולא מוגבל, כמותי ומתמטי. גם הידע המדעי לא יישמר יותר בסוד, כפי שהיה עד אז, בעיקר מחשש מהשמרנות הדתית, אך לעתים גם בשל התחרות עם אחרים.
המהפכה המדעית קידמה מעתה את פרסום והפצת הידע המדעי לכל. חוקרים החלו להסתמך על תגליות קודמות של חוקרים אחרים, לבחון אם הידע נכון, להטיל ספק ולהפריך מחקרים במחקר חוזר, להציע השערות אחרות ולבדוק אותן בכלים מדעיים.
הכנסייה הלכה ואיבדה את סמכותה כמי שקובעת איך מתנהל העולם. המדע מחליף אותה בכך. קידמה והשכלה נותנות עבודה במקום אמונה עיוורת.
המדע והטכנולוגיה יתקדמו מכאן ויפרצו נתיבים חדשים, לעבר ידע שמשתבח ומתחדד וגדל במהירות עצומה. תגליות מדהימות והמצאות שלא יאמנו. אלה מייצרים מאז הישגים בלתי נתפסים למין האנושי, לא מעט בזכות איש הדת שהעז לחשוב אחרת מכל העולם ובמיוחד מהבוסים במקום העבודה שלו.
הנה סיפורה של המהפכה המדעית (מתורגם):
http://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=45s
השינוי המדהים שחוללה המהפיכה המדעית בחשיבה האנושית (מתורגם):
http://youtu.be/LxMOW7nGH7E
סיפור המהפכה המדעית באנגלית:
http://youtu.be/9hodYUDDfsY
ועוד אחד ממחוללי המהפכה המדעית, המדען האסטרונום גלילאו גליליי (עברית):
http://youtu.be/sB1doXwTKtc
מיהם הפולימאטים?
פולימאט (Polymath) הוא אדם בעל ידע רחב, המתפרש על פני תחומים שונים של ידע והבנה. פולימאטים, או פולימתים, הם "אנשי אשכולות", כלומר אנשים בעלי ידע רחב, רב-תחומי ומגוון.
אנשים כאלה ניחנים ביכולת ייחודית המכונה במחקר "חשיבה רשתית" או "הפריה הדדית" (Cross-pollination) של רעיונות.
פולימתים הם רב-תחומיים (Multidisciplinary), כלומר בעלי ידע עמוק בכמה תחומי דעת נפרדים. אך הם גם בין-תחומיים (Interdisciplinary) - מי שלוקחים מושגים, תובנות או שיטות מתחום אחד ומיישמים בתחום אחר.
אך הגאונות האמיתית של הפולימתים באה לידי ביטוי ביכולתם לייצר רעיונות מקוריים ופתרונות לבעיות, באמצעות ידע שהביאו מתחומים אחרים - יכולת שהיא באופן ברור בין-תחומית.
מה שאחראי לכך זה המוח, שחשיפה לתחומי דעת שונים מאמנת אותו לדלג או לעבור, ללא בעיות של ממש, בין סגנונות חשיבה שונים (למשל, בין חשיבה לוגית-מתמטית לחשיבה רגשית-אמנותית).
והרי מומחה בתחום ספציפי, או מה שנקרא "ספציאליסט" (Specialist), ינטה לפתור בעיות באמצעות "ארגז הכלים" שמוכר לו, רעיונות ופתרונות מהתחום שלו, דברים שבאים מהתחום הספציפי שלו ומשמשים אחרים בתחום שוב ושוב ומאבדים לא פעם את החדשנות.
הפולימת, לעומתו, יכול לשאול רעיונות ופתרונות מתחומים אחרים שהוא חווה ואף לשלב בין כמה, למשל שילוב של רעיון מעולם האמנות, שישתלב עם עיקרון מעולם ההנדסה, והם ייצרו ביחד פתרון טכנולוגי פורץ דרך.
ואכן, אנשי אשכולות מנצחים בין העובדים בסביבות עבודה דינמיות, משום שהם אוחזים במגוון תחומי עניין ובכך מצליחים להביא לסביבת העבודה את הפתרונות המוצלחים ולא פעם החדשניים ביותר, בעוד שבעלי מומחיות צרה עלולים לגלות שהם נגועים במעין "עיוורון מקצועי" המפחית את יכולתם לנצח בפתרונות.
החברה האנושית לא מעריכה וגורמת לתחושות כישלון אצל אנשים סקרנים, או רב-תחומיים ומאשימה אותם בכך שלא הצליחו "להישאר במסלול אחד" או "להתמקד". מדעי המוח תומכים בטענה שהסקרנות האנושית היא לא בעיה, אלא תכונה של אינגרטורים, מי ש"מגשרים" על ובין תחומים רבים או לפחות שונים, במקום ה"מצמצמים" שהחברה המודרנית לוחצת על כולנו להיות.
הפולימאתים, הרב-תחומיים, אינם סובלים מחוסר מיקוד, אלא בעלי יכולת "לגשר" בין תחומים ולראות קשרים במקומות שאחרים רואים בהם רעש.
#דורות של פולימאתים מפורסמים
בעת העתיקה ותור הזהב הקלאסי היו אלה אריסטו (פילוסופיה, ביולוגיה, לוגיקה, אסתטיקה, פוליטיקה, מדעי המדינה ובלשנות), שהניח את היסודות המדעיים והפילוסופיים של תרבות המערב, פיתח את תורת הלוגיקה הפורמלית ויצר את מערכת הסיווג השיטתית הראשונה של עולם החי.
ארכימדס (מתמטיקה, פיזיקה, הנדסה, אסטרונומיה ומכניקה) גילה את חוק הציפה, חישב בקירוב מדויק את ערך הפאי (π), המציא מערכות גלגלות מתקדמות ומכונות מלחמה מכניות.
ג'אנג חנג (אסטרונומיה, מתמטיקה, הנדסה, קרטוגרפיה, שירה וגאוגרפיה) המציא את הסיסמוסקופ הראשון בהיסטוריה לאיתור כיוון רעידות אדמה, שכלל את המודל האסטרונומי של כיפת השמיים המונע בכוח המים, כתב שירה קלאסית מוערכת.
בתור הזהב של האסלאם וימי הביניים
אבן סינא / אביסנה (רפואה, פילוסופיה, אסטרונומיה, אלכימיה, גאולוגיה, פסיכולוגיה ושירה) חיבר את האנציקלופדיה הרפואית המונומנטלית "קנון הרפואה" אשר שימשה כבסיס הלימוד המרכזי באירופה ובמזרח במשך מאות שנים, פיתח מערכת פילוסופית מטאפיזית עמוקה.
עומר כיאם (שירה, מתמטיקה, אסטרונומיה ופילוסופיה) פיתח שיטות גיאומטריות לפתרון משוואות אלגבריות ממעלה שלישית, ניסח את לוח השנה הג'לאלי המדויק, כתב את קובץ המרובעים הפילוסופי המפורסם "הרובאעיית".
הילדגרד מבינגן (מוזיקה, מיסטיקה דתית, רפואה, כתיבה, מחזאות ובוטניקה) נחשבת למלחינה הראשונה בתולדות המוזיקה המערבית שהביוגרפיה שלה מתועדת בבירור, חיברה את הדרמה המוזיקלית העתיקה ביותר ששרדה ("Ordo Virtutum"), כתבה חיבורים תאולוגיים ומדעיים על עולם הטבע והרפואה.
בתולדות הרנסאנס והמהפכה המדעית המוקדמת יש את לאונרדו דה וינצ'י (ציור, אנטומיה, הנדסה, פיסול, אדריכלות, בוטניקה, מוזיקה ואסטרונומיה) האמן שצייר את "המונה ליזה" ו"הסעודה האחרונה", ביצע נתיחות אנטומיות מדויקות להפליא ותכנן במחברותיו קונספטים הנדסיים מוקדמים למכונות תעופה וצוללות.
ניקולאוס קופרניקוס (אסטרונומיה, מתמטיקה, כלכלה, משפט, רפואה, דיפלומטיה וכמורה) חולל מהפכה במדע עם המודל ההליוצנטרי המציב את השמש במרכז, ניסח בכלכלה את הבסיס ל"חוק גרשאם" (הקובע כי כסף רע דוחק כסף טוב) ופיתח את עקרונות תיאוריית כמות הכסף ועליית המחירים.
גלילאו גליליי (פיזיקה, אסטרונומיה, מתמטיקה, הנדסה ופילוסופיה) שכלל את הטלסקופ, גילה את ארבעת ירחיו הגדולים של צדק והניח את היסודות לדינמיקה ולפיזיקה הניסויית.
בעידן הנאורות והמאה ה-17–18 מגיע רנה דקארט (פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה ומטאפיזיקה) שביסס את הרציונליזם המודרני ("אני חושב, משמע אני קיים") והמציא את מערכת הצירים הקרטזית המאחדת בין גיאומטריה לאלגברה.
אייזק ניוטון (פיזיקה, מתמטיקה, אסטרונומיה, תאולוגיה, אלכימיה וניהול פיננסי) ניסח את חוקי התנועה וחוק המשיכה האוניברסלי, פיתח את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי (במקביל ללייבניץ) וניהל את המטבעה המלכותית הבריטית תוך החמרת המאבק בזיופים.
גוטפריד וילהלם לייבניץ (מתמטיקה, פילוסופיה, משפטים, פוליטיקה, היסטוריה ובלשנות) פיתח את שיטת סימון החדו"א המשמשת אותנו עד היום, שכלל את שיטת הספירה הבינארית (בסיס 0 ו-1) המהווה את יסוד המחשוב וחיבר עבודות פילוסופיות משפיעות.
בנג'מין פרנקלין (מדע, המצאה, מדינאות, דיפלומטיה, כתיבה ומוציא לאור) הוכיח כי ברק הוא התפרקות חשמלית, המציא את כליא הברק ומשקפי הביפוקל והקים את מערך הספריות הציבוריות המושאלות הראשון באמריקה.
בסוף עידן הנאורות והמאה ה-19 המוקדמת חיבר יוהאן וולפגנג פון גתה (ספרות, שירה, מחזאות, בוטניקה, אנטומיה, פיזיקה ומדינאות) את יצירת המופת "פאוסט", הוכיח אנטומית את קיומה של העצם הקדם-מקסילרית (Intermaxillary bone) בבני אדם בדומה ליונקים אחרים ופיתח תיאוריות ייחודיות על מורפולוגיית הצמחים ותפיסת הצבעים.
תומאס יאנג (פיזיקה, רפואה, בלשנות, אגיפטולוגיה ומוזיקה) ביסס את תיאוריית הגלים של האור באמצעות ניסוי שני הסדקים, הסביר את מנגנון האסטיגמציה בעין האנושית והיה הראשון שפענח נכונה את האופי הפונטי של סימני החרטומים בתוך ה"קרטוש" של תלמי באבן רוזטה (ובכך הניח את היסודות לפענוח המלא).
במאה ה-20 והמאה ה-21 פיתח ג'ון פון נוימן (מתמטיקה, פיזיקה קוונטית, תורת המשחקים, כלכלה ומדעי המחשב) את הארכיטקטורה הבסיסית של המחשב המודרני, ניסח את היסודות המתמטיים של מכניקת הקוונטים, ייסד את תורת המשחקים ויישם אותה בכלכלה ובאסטרטגיה צבאית.
הרברט סימון (כלכלה, פסיכולוגיה, מדעי המחשב, מנהל ציבורי ופילוסופיה) זכה בפרס נובל לכלכלה על תיאוריית הרציונליות המוגבלת, נחשב לאחד מאבות הבינה המלאכותית ומדע הקוגניציה, פיתח מודלים לפתרון בעיות אנושיות באמצעות מחשב.
ריצ'רד פיינמן (פיזיקה קוונטית, הוראת המדעים, ציור, נגינה וביולוגיה) זכה בפרס נובל על פיתוח תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית באמצעות דיאגרמות פיינמן, חזה את הבסיס לננוטכנולוגיה, פענח את תעלומת אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר.
דאגלס הופשטטר (מדעים קוגניטיביים, פיזיקה, ספרות, תרגום ומוזיקה) חיבר את יצירת המופת "גדל, אשר, באך" שזכתה בפרס פוליצר ומחברת בין לוגיקה, אמנות ומוזיקה, חקר את מהות התודעה והחשיבה האנושית, תרגם ספרות קלאסית בחרוזים.
ג'ארד דיימונד (פיזיולוגיה, ביופיזיקה, אורניתולוגיה, גאוגרפיה סביבתית והיסטוריה) ביצע מחקרים פורצי דרך בפיזיולוגיה של שלפוחית המרה, חקר את האבולוציה של ציפורים בגינאה החדשה, חיבר ספרים מונומנטליים ("רובים, חיידקים ופלדה") המנתחים את דפוסי ההיסטוריה האנושית דרך גורמים סביבתיים וגאוגרפיים.
הכירו את האישים הידועים בתכונה זו בתגית "פולימאטים".
הנה הפולימאטים:
https://youtu.be/tGVs1BGc9uA
איך מגלים שאתה או את כאלו?
https://youtu.be/7AtnlI8hHT8?long=yes
מדוע פולימאטים עלולים להיות בודדים בבגרותם?
https://youtu.be/_Y-GvRp2dq0?long=yes
זה לכל הסקרנים ששמעו שוב ושוב שעליהם להתרכז בנישה מסוימת:
https://youtu.be/s9yii5XUQtM?long=yes
ובמי רואים רבים את גדול הפולימאטים?
https://youtu.be/fGCn6Qr_qgI?long=yes
מי היה תלמי שטען שכדור הארץ הוא מרכז היקום?
תלמי (Ptolemy) היווני היה ככל הנראה האסטרונום החשוב ביותר בעת העתיקה. תלמי, בשמו המלא קְלָאוֹדִיוּס פְּתוֹלֶמָאיוֹס, היה אסטרונום וגם מתמטיקאי, גאוגרף ואסטרולוג.
הוא חי בשנים 161-83 לספירה בפרובינקיה הרומית של אותה תקופה, העיר המצרית אלכסנדריה.
תלמי טען שמחקריו הוכיחו שכדור הארץ הוא מרכז היקום וגרמי השמיים השונים הם שחגים מסביבו. זו הייתה תיאוריה שנראתה מוצלחת לזמנה ושלטה במשך מאות שנים בעולם המערבי.
תורתו של תלמי הייתה פשוטה ונוחה למאמינים של זמנו ולגורמים דתיים רבים. לפי מחקריו למדו האסטרונומים, המלכים וההמונים שכדור הארץ עומד ללא תנועה במרכז היקום, בעת שמסביבו נעים וחגים כל גרמי השמיים, כולל השמש, אינספור הכוכבים שבשמיים ולמעשה היקום כולו.
כמעט אלף וחצי שנים אחר כך הגיע הגאון הפולני קופרניקוס וניתץ את המודל של תלמי, כמעט במדידה אחת. בהמשך הראו זאת גם מחקריהם של קפלר וגלילאו.
קראו על שינוי התורה השלטת בתגית "קופרניקוס, תלמי".
כך הגיע תלמי האסטרונום, אחרי אריסו למסקנה שכדור הארץ הוא מרכז היקום (מתורגם):
https://youtu.be/GevV1yvMJbc
הגיאוצטריזם - תפיסתו הלכאורה מוכחת של תלמי:
https://youtu.be/RsKdoEtZdd8
תגליות החוקר מאלכסנדריה:
https://youtu.be/utH-GHH1FT8
והשינוי מהמודל הגיאוצנטרי של תלמי:
https://youtu.be/iiBIFlvu-X0
במשך אלפי שנים האמינו בני האדם שכדור הארץ הוא מרכז העולם.
קופרניקוס הפולני היה הראשון שזיהה שלא כדור הארץ הוא שניצב במרכז היקום ואפילו לא במרכז מערכת השמש. הוא הוטרד מחוסר ההגיון שבתיאוריה הגיאוצנטרית, תיאוריה שהתקבעה והייתה נהוגה במשך אלפי שנים וראתה בכדור הארץ את מרכז היקום.
אבל איזה סיכוי יש לנזיר אחד, מול שרשרת של מלומדים מהזמן העתיק ועד זמנו, בראשם אפלטון, אריסטו ותלמי היווניים שתמכו במודל "כדור הארץ הוא המרכז" הגיאוצנטרי, עם תמיכה של הדתות בנות זמנו ובמיוחד הכנסייה הקתולית החזקה, שמשווקות אותה להמונים כאמת אלוהית שהמאמינים חייבים להאמין בה.
אבל קופרניקוס הפולני, גאון ומאמין, פרסם את ספרו ממש לפני מותו. הוא הציב תיאוריה מדעית והגיונית יותר, ששימשה אבן דרך לחוקרים ומדענים שבאו אחריו. ביניהם היה האסטרונום טיכו ברהא, שבהיותו דתי לא קיבל את טענתו של קופרניקוס, אך גם ממצאיו העידו בפירוש שכוכבי הלכת מקיפים את השמש.
ברהא פיתח תיאוריה חדשה בה כדור הארץ עדיין במרכז והשמש והירח מקיפים אותו (על פי התיאוריה הגיאוצנטרית), אך שאר כוכבי הלכת מקיפים את השמש (על פי התאוריה ההליוצנטרית של קופרניקוס).
זו הייתה שיטה גאונית, שאמנם לא שרדה זמן רב אבל ריככה את ההלם של טיעוניו המרעישים של קופרניקוס.
אבל ספריהם של יורשיו של קופרניקוס כבר לא הותירו מקום לספק. הן יוֹהַאנְס קֶפְּלֵר והן גלילאו גליליי, הוכיחו סופית ומדעית שכדור-הארץ לא נמצא במרכז היקום ואפילו לא במרכז מערכת הכוכבים הקרובה, אלא השמש היא הציר והמרכז שלה, כשמסביב מקיפים אותה כוכבי הלכת, כולל כדור הארץ.
התיאוריה הזו לא פגעה במעמדו של כדור הארץ אצל בני האדם, אך בזכות קופרניקוס וממשיכיו הוא מצא באופן מדעי את מקומו הצנוע והטבעי, במערכת השמש וביקום.
כך התפתחה הבנת מקומו של כדור הארץ ביקום (מתורגם):
https://youtu.be/rIVkvrEiVm0
התיאוריה הגיאוצנטרית והתפתחותה בימי יוון העתיקה:
https://youtu.be/RsKdoEtZdd8
סקירה של השינויים לאורך השנים בתפיסת מרכז היקום:
https://youtu.be/ZpZ3xY5_4ng
השוואה בין הגישה הגאוצנטרית לגישה ההליוצנטרית:
https://youtu.be/S13Sr-H7TWI
וסרטון תיעודי על שינוי תפיסות אלה עד למודל ההליוצנטרי:
http://youtu.be/UtOEnTiAZlU?long=yes
גלילאו גליליי (Galileo Galilei) היה פיזיקאי ואסטרונום איטלקי מהעיר פיזה. הוא נחשב לאבי האסטרונומיה המודרנית ואחד מאנשי המדע הדגולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.
חשובים במיוחד הם המחקרים והתגליות שלו באסטרונומיה, כולל המאבק שניהל נגד תפיסותיה המדעיות השגויות של הכנסייה הקתולית, שדגלה בתפיסה השגויה שכדור הארץ הוא מרכז היקום.
גלילאו היה האסטרונום הראשון שפרסם השערות מדעיות ותגליות המבוססות על תצפיות באמצעות טלסקופ. הוא עשה זאת באמצעות טלסקופ שהוא בנה בעצמו ובאמצעותו הוא חקר את השמיים והחלל.
גלילאו לא היה רק אסטרונום מבריק אלא גם פיזיקאי, מתמטיקאי וממציא. בשנת 1609 בנה גלילאו את הטלסקופ הראשון שלו. בתקופתו של גלילאו היו נפוצים טלסקופים אך הם היו פשוטים למדי ויכולת ההגדלה המקסימלית של הטובים שבהם הייתה רק פי 3. המדען השאפתן רצה שיהיה לו טלסקופ עם יכולות הגדלה גבוהות יותר וחדות גבוהה יותר, שבאמצעותו הוא יוכל לערוך מחקרים ותצפיות אסטרונומיות.
לטלסקופ הראשון שבנה גלילאו הייתה יכולת הגדלה פי 8, אך הוא המשיך לעבוד ולשכלל אותו ולפתח דגמים משוכללים יותר ובעלי יכולת הגדלה טובה יותר. גלילאו בנה למעלה מ-100 טלסקופים שונים כשלטובים בהם היית יכולת הגדלה פי 30, הרבה יותר מכל טלסקופ אחר שהומצא עד ימיו.
באמצעות הטלסקופ שפיתח בעצמו הצליח גלילאו לגלות את ארבעת ירחיו הגדולים של כוכב צדק. ירחים אלו נקראים כיום איו, אירופה, גנימד וקליסטו, ונהוג לכנותם "הירחים הגליליאניים" על שמו. כיום ידוע כי לצדק יש 67 ירחים, אך ניתן לצפות בהם רק באמצעות טלסקופים משוכללים ומתקדמים יותר מהטלסקופ שהיה לגלילאו.
גלילאו תרם רבות גם לפיזיקה ובפרט למכניקה ולחקר תנועתם של גופים. אחד העקרונות החשובים ביותר שהוא גילה הוא עיקרון התמדה ("אינרציה"), גלילאו ניסח עקרון זה כך: "גוף הנע על משטח אופקי ללא הפרעה חיצונית ימשיך לנוע באותו כיוון ובמהירות קבועה". עקרון זה הפך בהמשך להיות החוק הראשון מתוך שלושת חוקי התנועה של ניוטון.
החדשנות הרבה של גלילאו בתחום הפיזיקה ניכרת בכך שהוא העניק חשיבות רבה לביצוע ניסויים אמפיריים, בכך ששילב מתמטיקה במחקריו הפיזיקליים ובהצלחות פורצות הדרך שלו לתאר את חוקי הטבע באמצעות נוסחאות מתמטיות.
בגלל שרעיונותיו המדעיים עמדו בסתירה לתפיסה המדעית של הכנסייה הקתולית, נרדף גלילאו על ידי האינקוויזיציה, גוף אפל שכפה את דעותיה הדתיות של הכנסייה הקתולית. הוא נרדף מכיוון שפרסם ספרים המבססים את שיטתו המדעית של קופרניקוס - לפיה כדור הארץ סובב סביב השמש והשמש עומדת במקומה.
#הספר שלימד על עומק המחקר שלו
בשנת 2026 התגלה בפירנצה עותק של "האלמגסט", החיבור האסטרונומי החשוב ביותר בעולם העתיק, אותו כתב תלמי וביסס במשך כ-1,400 שנה את הגישה הגיאוצנטרית שלפיה כדור הארץ הוא מרכז היקום.
על הספר זיהו החוקרים הערות בכתב ידו של גלילאו גליליי, האסטרונום שהסתבר שלמד בשקדנות את התיאוריה הגיאוצנטרית של תלמי, עבד, חקר לעומק ופירש אותה, עד שהגיע לערעור עליה והוכיח באופן מדעי את טענותיו של קופרניקוס שהיא אינה נכונה ושכדור הארץ בכלל נע סביב השמש.
טענתו זו הייתה הפוכה לטענת הכנסייה, שהשמש סובבת את כדור הארץ ושכדור הארץ נמצא במרכז היקום. לכן בפברואר 1633 גלילאו הועמד למשפט בבית המשפט של האפיפיור ונמצא אשם.
בסיום המשפט גלילאו עלול היה להיות מוצא להורג. כדי שזה לא יקרה וייגזר עליו עונש של מאסר עולם בביתו, הכנסייה דרשה ממנו להודות בטעות. גלילאו נאלץ לכפור בדעותיו ולהצהיר בפומבי כי הוא מתכחש לפירסומיו הקודמים ותומך בטענה הדתית, לפיה הארץ היא מרכז היקום והשמש סובבת סביבה. יש אומרים שבזמן שהגיש לאינקוויזיציה את ההודאה בטעות הוא מלמל בשקט "ואף על פי כן, נוע תנוע"...
לאחר תום המשפט ומכיוון שחשש לחייו, הפסיק גלילאו לכתוב ולפרסם כמעט לחלוטין. בכל זאת הוא פרסם בסתר ספר אחד, שהוברח להולנד והודפס שם.
גרסה אחרת היא שרק כשהיה על ערש מותו, הוא אמר או כתב את המשפט: "ואף על פי כן, נוע תנוע". רק אז הוא התריס כנגד הכנסייה והצהיר שבכל זאת הארץ נעה סביב השמש ושישנם למעשה עוד כוכבים שנעים כך מסביבה. זה נאמר על אף שנאסר עליו לתמוך ברעיון הזה, אבל על ערש דווי הוא לא חשש יותר. בכך חזר בו מההכחשה הכפויה שנגזרה עליו בתום המשפט.
350 שנה אחרי מותו ולאחר שהוכח כי צדק לגמרי, זיכתה אותו הכנסייה מכל אשמה בנושא זה. בכך הוכרה חשיבותו גם כמי שתרם תרומה מכרעת למהפכה המדעית כולה.
בכך היה גלילאו ממניחי היסודות למחקר המדעי המודרני, בכך שהעמיד את הניסוי האמפירי כתנאי הכרחי במחקר המדעי, במקום רעיונות פילוסופיים או השקפת עולם דתית, ששימשו עד אז יסוד למדע.
הנה סיפורו של גליליאו גליליי (עברית):
https://youtu.be/PMl85ENUI9o
תגליותיו המדהימות של גלילאו, תודות לטלסקופ שבנה (עברית):
https://youtu.be/Bf3y3B41J8I
לילדים - מעט על גלילאו גליליי ועל מאבקו באינקוויזיציה (עברית):
http://youtu.be/R75SJ5Lz2w4
תגליתו הגדולה והכעס שעוררה:
http://youtu.be/cTOJRU02QoY?t=10s
תולדות חייו של גלילאו בקצרה:
http://youtu.be/Rejbk1oJ2xg
וגם זה סיפורו:
http://youtu.be/NMM8vx9vDiE
לא בטוח שיש מרכז ליקום ושיימצא מרכז כזה אך בכל מקרה ההשערה לגבי מרכז היקום השתנתה לאורך ההיסטוריה.
בזמנים קדומים חשבו שכדור הארץ הוא מרכז היקום וכך תפסו את העולם כולו. היה זה תלמי שהצליח לאסוף הרבה נתונים שתמכו בתיאוריה הזו ולכאורה להוכיחה.
יותר מאלף שנה אחר כך, בשנת 1543, היה זה המדען הפולני קופרניקוס מי ששינה את התפיסה והסביר שהשמש היא מרכז היקום. זה הסתדר עם תצפיותיו השונות, אבל לא היו לכך הוכחות חד-משמעיות. התיאוריה שלו נקראה המודל ההליוצנטרי והמודל הזה היה מנוגד למודל הגאוצנטרי, שלפיו האמינו תמיד שכדור הארץ הוא מרכז היקום.
בשנת 1580 נעשה עוד צעד, כשנזיר איטלקי בשם ברונו העלה סברה שהיקום הוא אינסופי ושלמעשה הכוכבים שאנו רואים בשמיים הם שמשות. בתור עונש על הסברה הזו הוציאה אותו הכנסייה להורג, אבל במאות הבאות הסתבר שהוא די צדק.
לא עברו 10 שנים אחרי מותו של ברונו וגלילאו החל לצפות בטלסקופ שלו והצטרף גם הוא לחסידי הגישה שאומרת שכדור הארץ כלל אינו מרכז היקום.
כיום מסבירה תיאוריית המפץ הגדול שהחלל כולו התפוצץ והוא הולך ומתרחב לעבר אינסוף, כך שקשה לטעון שיש לו מרכז של ממש.
הנה השינויים במהלך השנים, בהתייחסות לתפיסת מרכז היקום (מתורגם):
http://youtu.be/rIVkvrEiVm0?t=14s
קופרניקוס שינה את הבנת מרכז היקום ויצר את המהפכה המדעית שהביאה את המדע, הנאורות והטכנולוגיה המודרניים לשיאים (מתורגם):
https://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=45s
ועוד הדגמה של זה:
http://youtu.be/W4c-gX9MT1Q
יש הרבה ויכוחים על זהות הממציאים של הטלסקופ (Telescope). ההמונים נוקבים תמיד בשמו של גליליאו ובקרב "היודעים" הנטייה לומר שהנס ליפרסהיי ההולנדי הוא הממציא שלו.
אבל אם נסתכל על זה בבירור נראה שהמכשיר הראשון שליפרסהיי בנה לא עוצב למטרות מדידה או תצפיות אלא יותר כחלק מהמסורת של פיתוח רעיונות מעניינים, מעין אמצעי בידור להמונים או צעצועים של אותה תקופה לבילוי מסקרן.
הטלסקופ כמכשיר מדעי הוא כנראה בכל זאת פיתוח של ההמצאה של אותו הנס על ידי גלילאו גליליי. הוא שמע על המכשיר המופלא והחליט שהוא יתאים כדי לאפשר לו לצפות בכוכבים. זו הסיבה שרבים נוטים לייחס לגליליאו את ההמצאה של הטלסקופ והם לא ממש טועים.
הנה סרטון על המצאת הטלסקופ:
http://youtu.be/JChDGRhpAwA
יש סברות שטלסקופים פרימיטיביים היו קיימים כבר בתקופת האבן:
https://youtu.be/6q85LyBJi0w
יצרן ביתי של טלסקופים מספר על המלאכה (עברית):
https://youtu.be/psNqqgh7Oo0
ותולדות הטלסקופ בסרט תיעודי קצר:
https://youtu.be/fmTioY_b-sY?long=yes
גלילאו גליליי
במשך אלפי שנים האמינו בני האדם שכדור הארץ הוא מרכז העולם. זו גישה שהתבססה על הרעיון שהאדמה שעליה אנו עומדים מרגישה יציבה ולכן, לא היא נעה, אלא הכוכבים שמעליה.
בניסיון להבין את השמיים הגיע אליה המדע של אותם זמנים, עם הכלים שהיו בידי החוקרים הקדומים.
היה זה המודל הגיאוצנטרי, שלראשונה הצליח להסביר באופן מוצלח יחסית את תנועת כוכבי הלכת.
המודל אמר שמערכת השמש מורכבת מכדור הארץ חסר התנועה שבמרכז היקום ומסביבו נעים כל הכוכבים וגרמי השמיים.
המודל הגיאוצנטרי היה המודל המדעי הראשון של מערכת השמש. הוא היה האופן בו ראה העולם העתיק את מערכת השמש והיקום. המודל הזה משל במדע העתיק, החל מזמנם של אריסטו, שחי במאה ה-4 לפני הספירה, ועד אמצע המאה ה-16.
בגיאוצנטריות הזו, שלפיה כדור הארץ הוא מרכז היקום, תמכה אלפי שנים הכנסייה הקתולית, הגוף החזק והשולט באירופה. היא הענישה את כול מי שפרסם ספר או מחקר האומר אחרת.
כדי להפריך את התפיסה הזו היה צריך להגיע חוקר, שיהיה גם מיומן ומדויק בניתוח הנתונים שהצטברו לגבי תנועות הכוכבים, גם אסטרונום בעל להט וסקרנות אמיתיים, גם איש אמיץ במיוחד שלא חושש להתעמת עם הנצרות הקתולית, הגוף הכי עוצמתי באירופה, וגם אדם ספקן מיסודו, המסוגל לבחון את הממצאים באופן ביקורתי.
כל התכונות הללו התגלמו באדם אחד, שלמרבה הפליאה היה בעצמו כומר נוצרי, בשר מבשרה של הכנסייה הקתולית. קראו לו קופרניקוס.
#הפרכת המודל הגאוצנטרי
קופרניקוס ניתח את הנתונים מאז אריסטו, שחלק משמעותי מתשובותיו והסבריו המנומקים התבררו כשגויים. במיוחד פגמו בהסבריו של אריסטו שתי עובדות שהחכם היווני לא מצא להן הסברים מוצלחים. הראשונה היא שמזמן לזמן כוכבי הלכת נעים בחלקם לאחור בכיפת השמיים והשנייה - שהבהירות של כוכבי הלכת בשמיים היא לא קבועה.
קופרניקוס הפריך גם הסברים מאוחרים יותר, בעיקר של תלמי היווני, מי שלכאורה הראה בוודאות שכדור הארץ הוא מרכז היקום. כך למשל הוא העמיד את התצפיות הנקיות שעשה הוא עצמו, על חישוביו הפשוטים, אל מול הסירבול המשמעותי של המודל הגיאוצנטרית. הסירבול הזה נבע מהוספה של אפיציקלים, מעגלי משנה שנועדו להתאים בין התצפיות האסטרונומיות שסתרו את התפיסה הגיאוצנטרית, זו שבמקור כללה מעגלים מושלמים של כוכבי הלכת סביב כדור הארץ, מעגלים שסתרו גם את המדידות הפשוטות ביותר שנעשו אז.
מגיאוצנטריות להליוצנטריות - כך התפתחה הבנת מקומו של כדור הארץ ביקום (מתורגם):
https://youtu.be/rIVkvrEiVm0
התיאוריה הגיאוצנטרית והתפתחותה בימי יוון העתיקה:
https://youtu.be/RsKdoEtZdd8
סקירה של השינויים לאורך השנים בתפיסת מרכז היקום:
https://youtu.be/ZpZ3xY5_4ng
השוואה בין הגישה הגאוצנטרית לגישה ההליוצנטרית:
https://youtu.be/S13Sr-H7TWI
וסרטון תיעודי על שינוי תפיסות אלה עד למודל ההליוצנטרי:
http://youtu.be/UtOEnTiAZlU?long=yes
הכל החל כשפרסם האסטרונום הפולני קופרניקוס בשנת 1543 את התיאוריה ההליוצנטרית שלו. המילה המסובכת הזו פירושה שהוא הראה לראשונה מדעית שהשמש היא מרכז מערכת השמש, בעוד שאר הכוכבים, כולל כדור הארץ, סובבים סביבה.
הטענה הזו של קופרניקוס פורסמה בספרו "על הסיבובים של גרמי השמיים". היא הייתה מהפכנית והרגיזה את הכנסייה מאד, כי עד אז הטענה הייתה שכדור הארץ הוא מרכז העולם, כשהשמש והכוכבים סובבים סביבו. איכשהו נחלץ קופרניקוס מגורלם של "כופרים", שכתבו דברים דומים אחריו. עזרה לו העובדה שהוא עצמו היה איש דת נוצרי...
התאוריה של קופרניקוס הובילה לפרץ של מחקר ותצפיות בחלל, כולל מחקרים של חוקרים שיהפכו לאסטרונומים חשובים ביותר, כמו ניוטון, לייבניץ וגליליאו גליליי.
אבל מעבר לשינוי שהמדען הפולני הכניס בתפיסת היקום ומערכת השמש שלנו, המשמעות של המחקר שלו הייתה הרבה יותר גדולה ואפילו מהפכנית למדע כולו.
לראשונה התנהל חוקר כמדען ספקן והסיק מסקנות באופן מדעי ועל בסיס נתונים. כי קופרניקוס עשה את מה שאחריו יהפוך לעיקרון הבסיסי של המדע. הוא הטיל ספק.
אם עד אז מספיק היה שמדען יראה שתמיד קרה משהו כדי לקבוע שהוא גם יקרה מחר, הספק שהטיל קופרניקוס שינה את השיטה המדעית - מעתה מספיק שתמצא שיש פגם אפילו באחד מהממצאים או ההנחות שבתיאוריה, כדי שהיא תופרך מדעית.
לאחר שבחן את הנתונים לגבי מערכת השמש, שנאספו במהלך השנים בידיו ובידי דורות של מדענים, הוא הבין שהתפיסה המדעית המקובלת לא מסתדרת איתם. לאור הסתירות והבעיות שהוא מצא, הוא עדכן את התאוריה המדעית כך שתסתדר עם הנתונים - קופרניקוס קבע מבלי למצמץ שהשמש היא המרכז שסביבו נעים כוכבי הלכת, כולל כדור הארץ.
מה שקופרניקוס עשה נשמע אולי פשוט. אבל זה היה מהפכני, מנומק ובעיקר אמיץ. זה גם היה מדעי יותר מהשיטה הקודמת. לכן נחשב קופרניקוס למי שהזניק את המהפכה המדעית, שבתוך 500 שנה תוביל את האדם לתגליות, פיתוחים, טכנולוגיות והישגים שלא יאומנו.
גם לפני קופרניקוס היה מדע. את חלקו הגדול של הידע המדעי שנשמר השיגו היוונים והרומים. אך מאז התמוטטות האימפריה הרומית במאה ה-5 שקעה אירופה ב"חשכת ימי הביניים". זו האטה מאד את ההתקדמות המדעית והטכנולוגית. המצאת הדפוס במאה ה-15 אמנם סייעה להפצת הידע המדעי, אך המדע עדיין הוגבל על ידי הכנסיה הנוצרית ומותר היה לפרסם רק את מה שתאם את האמונה הנוצרית.
"המהפכה המדעית" תשנה את כל זה. במהלך 500 השנים הבאות, יעבור העולם מהפכת ידע בלתי נתפסת. מכאן תתגבש השיטה המדעית למחקר חופשי ולא מוגבל, כמותי ומתמטי. גם הידע המדעי לא יישמר יותר בסוד, כפי שהיה עד אז, בעיקר מחשש מהשמרנות הדתית, אך לעתים גם בשל התחרות עם אחרים.
המהפכה המדעית קידמה מעתה את פרסום והפצת הידע המדעי לכל. חוקרים החלו להסתמך על תגליות קודמות של חוקרים אחרים, לבחון אם הידע נכון, להטיל ספק ולהפריך מחקרים במחקר חוזר, להציע השערות אחרות ולבדוק אותן בכלים מדעיים.
הכנסייה הלכה ואיבדה את סמכותה כמי שקובעת איך מתנהל העולם. המדע מחליף אותה בכך. קידמה והשכלה נותנות עבודה במקום אמונה עיוורת.
המדע והטכנולוגיה יתקדמו מכאן ויפרצו נתיבים חדשים, לעבר ידע שמשתבח ומתחדד וגדל במהירות עצומה. תגליות מדהימות והמצאות שלא יאמנו. אלה מייצרים מאז הישגים בלתי נתפסים למין האנושי, לא מעט בזכות איש הדת שהעז לחשוב אחרת מכל העולם ובמיוחד מהבוסים במקום העבודה שלו.
הנה סיפורה של המהפכה המדעית (מתורגם):
http://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=45s
השינוי המדהים שחוללה המהפיכה המדעית בחשיבה האנושית (מתורגם):
http://youtu.be/LxMOW7nGH7E
סיפור המהפכה המדעית באנגלית:
http://youtu.be/9hodYUDDfsY
ועוד אחד ממחוללי המהפכה המדעית, המדען האסטרונום גלילאו גליליי (עברית):
http://youtu.be/sB1doXwTKtc
פולימאט (Polymath) הוא אדם בעל ידע רחב, המתפרש על פני תחומים שונים של ידע והבנה. פולימאטים, או פולימתים, הם "אנשי אשכולות", כלומר אנשים בעלי ידע רחב, רב-תחומי ומגוון.
אנשים כאלה ניחנים ביכולת ייחודית המכונה במחקר "חשיבה רשתית" או "הפריה הדדית" (Cross-pollination) של רעיונות.
פולימתים הם רב-תחומיים (Multidisciplinary), כלומר בעלי ידע עמוק בכמה תחומי דעת נפרדים. אך הם גם בין-תחומיים (Interdisciplinary) - מי שלוקחים מושגים, תובנות או שיטות מתחום אחד ומיישמים בתחום אחר.
אך הגאונות האמיתית של הפולימתים באה לידי ביטוי ביכולתם לייצר רעיונות מקוריים ופתרונות לבעיות, באמצעות ידע שהביאו מתחומים אחרים - יכולת שהיא באופן ברור בין-תחומית.
מה שאחראי לכך זה המוח, שחשיפה לתחומי דעת שונים מאמנת אותו לדלג או לעבור, ללא בעיות של ממש, בין סגנונות חשיבה שונים (למשל, בין חשיבה לוגית-מתמטית לחשיבה רגשית-אמנותית).
והרי מומחה בתחום ספציפי, או מה שנקרא "ספציאליסט" (Specialist), ינטה לפתור בעיות באמצעות "ארגז הכלים" שמוכר לו, רעיונות ופתרונות מהתחום שלו, דברים שבאים מהתחום הספציפי שלו ומשמשים אחרים בתחום שוב ושוב ומאבדים לא פעם את החדשנות.
הפולימת, לעומתו, יכול לשאול רעיונות ופתרונות מתחומים אחרים שהוא חווה ואף לשלב בין כמה, למשל שילוב של רעיון מעולם האמנות, שישתלב עם עיקרון מעולם ההנדסה, והם ייצרו ביחד פתרון טכנולוגי פורץ דרך.
ואכן, אנשי אשכולות מנצחים בין העובדים בסביבות עבודה דינמיות, משום שהם אוחזים במגוון תחומי עניין ובכך מצליחים להביא לסביבת העבודה את הפתרונות המוצלחים ולא פעם החדשניים ביותר, בעוד שבעלי מומחיות צרה עלולים לגלות שהם נגועים במעין "עיוורון מקצועי" המפחית את יכולתם לנצח בפתרונות.
החברה האנושית לא מעריכה וגורמת לתחושות כישלון אצל אנשים סקרנים, או רב-תחומיים ומאשימה אותם בכך שלא הצליחו "להישאר במסלול אחד" או "להתמקד". מדעי המוח תומכים בטענה שהסקרנות האנושית היא לא בעיה, אלא תכונה של אינגרטורים, מי ש"מגשרים" על ובין תחומים רבים או לפחות שונים, במקום ה"מצמצמים" שהחברה המודרנית לוחצת על כולנו להיות.
הפולימאתים, הרב-תחומיים, אינם סובלים מחוסר מיקוד, אלא בעלי יכולת "לגשר" בין תחומים ולראות קשרים במקומות שאחרים רואים בהם רעש.
#דורות של פולימאתים מפורסמים
בעת העתיקה ותור הזהב הקלאסי היו אלה אריסטו (פילוסופיה, ביולוגיה, לוגיקה, אסתטיקה, פוליטיקה, מדעי המדינה ובלשנות), שהניח את היסודות המדעיים והפילוסופיים של תרבות המערב, פיתח את תורת הלוגיקה הפורמלית ויצר את מערכת הסיווג השיטתית הראשונה של עולם החי.
ארכימדס (מתמטיקה, פיזיקה, הנדסה, אסטרונומיה ומכניקה) גילה את חוק הציפה, חישב בקירוב מדויק את ערך הפאי (π), המציא מערכות גלגלות מתקדמות ומכונות מלחמה מכניות.
ג'אנג חנג (אסטרונומיה, מתמטיקה, הנדסה, קרטוגרפיה, שירה וגאוגרפיה) המציא את הסיסמוסקופ הראשון בהיסטוריה לאיתור כיוון רעידות אדמה, שכלל את המודל האסטרונומי של כיפת השמיים המונע בכוח המים, כתב שירה קלאסית מוערכת.
בתור הזהב של האסלאם וימי הביניים
אבן סינא / אביסנה (רפואה, פילוסופיה, אסטרונומיה, אלכימיה, גאולוגיה, פסיכולוגיה ושירה) חיבר את האנציקלופדיה הרפואית המונומנטלית "קנון הרפואה" אשר שימשה כבסיס הלימוד המרכזי באירופה ובמזרח במשך מאות שנים, פיתח מערכת פילוסופית מטאפיזית עמוקה.
עומר כיאם (שירה, מתמטיקה, אסטרונומיה ופילוסופיה) פיתח שיטות גיאומטריות לפתרון משוואות אלגבריות ממעלה שלישית, ניסח את לוח השנה הג'לאלי המדויק, כתב את קובץ המרובעים הפילוסופי המפורסם "הרובאעיית".
הילדגרד מבינגן (מוזיקה, מיסטיקה דתית, רפואה, כתיבה, מחזאות ובוטניקה) נחשבת למלחינה הראשונה בתולדות המוזיקה המערבית שהביוגרפיה שלה מתועדת בבירור, חיברה את הדרמה המוזיקלית העתיקה ביותר ששרדה ("Ordo Virtutum"), כתבה חיבורים תאולוגיים ומדעיים על עולם הטבע והרפואה.
בתולדות הרנסאנס והמהפכה המדעית המוקדמת יש את לאונרדו דה וינצ'י (ציור, אנטומיה, הנדסה, פיסול, אדריכלות, בוטניקה, מוזיקה ואסטרונומיה) האמן שצייר את "המונה ליזה" ו"הסעודה האחרונה", ביצע נתיחות אנטומיות מדויקות להפליא ותכנן במחברותיו קונספטים הנדסיים מוקדמים למכונות תעופה וצוללות.
ניקולאוס קופרניקוס (אסטרונומיה, מתמטיקה, כלכלה, משפט, רפואה, דיפלומטיה וכמורה) חולל מהפכה במדע עם המודל ההליוצנטרי המציב את השמש במרכז, ניסח בכלכלה את הבסיס ל"חוק גרשאם" (הקובע כי כסף רע דוחק כסף טוב) ופיתח את עקרונות תיאוריית כמות הכסף ועליית המחירים.
גלילאו גליליי (פיזיקה, אסטרונומיה, מתמטיקה, הנדסה ופילוסופיה) שכלל את הטלסקופ, גילה את ארבעת ירחיו הגדולים של צדק והניח את היסודות לדינמיקה ולפיזיקה הניסויית.
בעידן הנאורות והמאה ה-17–18 מגיע רנה דקארט (פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה ומטאפיזיקה) שביסס את הרציונליזם המודרני ("אני חושב, משמע אני קיים") והמציא את מערכת הצירים הקרטזית המאחדת בין גיאומטריה לאלגברה.
אייזק ניוטון (פיזיקה, מתמטיקה, אסטרונומיה, תאולוגיה, אלכימיה וניהול פיננסי) ניסח את חוקי התנועה וחוק המשיכה האוניברסלי, פיתח את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי (במקביל ללייבניץ) וניהל את המטבעה המלכותית הבריטית תוך החמרת המאבק בזיופים.
גוטפריד וילהלם לייבניץ (מתמטיקה, פילוסופיה, משפטים, פוליטיקה, היסטוריה ובלשנות) פיתח את שיטת סימון החדו"א המשמשת אותנו עד היום, שכלל את שיטת הספירה הבינארית (בסיס 0 ו-1) המהווה את יסוד המחשוב וחיבר עבודות פילוסופיות משפיעות.
בנג'מין פרנקלין (מדע, המצאה, מדינאות, דיפלומטיה, כתיבה ומוציא לאור) הוכיח כי ברק הוא התפרקות חשמלית, המציא את כליא הברק ומשקפי הביפוקל והקים את מערך הספריות הציבוריות המושאלות הראשון באמריקה.
בסוף עידן הנאורות והמאה ה-19 המוקדמת חיבר יוהאן וולפגנג פון גתה (ספרות, שירה, מחזאות, בוטניקה, אנטומיה, פיזיקה ומדינאות) את יצירת המופת "פאוסט", הוכיח אנטומית את קיומה של העצם הקדם-מקסילרית (Intermaxillary bone) בבני אדם בדומה ליונקים אחרים ופיתח תיאוריות ייחודיות על מורפולוגיית הצמחים ותפיסת הצבעים.
תומאס יאנג (פיזיקה, רפואה, בלשנות, אגיפטולוגיה ומוזיקה) ביסס את תיאוריית הגלים של האור באמצעות ניסוי שני הסדקים, הסביר את מנגנון האסטיגמציה בעין האנושית והיה הראשון שפענח נכונה את האופי הפונטי של סימני החרטומים בתוך ה"קרטוש" של תלמי באבן רוזטה (ובכך הניח את היסודות לפענוח המלא).
במאה ה-20 והמאה ה-21 פיתח ג'ון פון נוימן (מתמטיקה, פיזיקה קוונטית, תורת המשחקים, כלכלה ומדעי המחשב) את הארכיטקטורה הבסיסית של המחשב המודרני, ניסח את היסודות המתמטיים של מכניקת הקוונטים, ייסד את תורת המשחקים ויישם אותה בכלכלה ובאסטרטגיה צבאית.
הרברט סימון (כלכלה, פסיכולוגיה, מדעי המחשב, מנהל ציבורי ופילוסופיה) זכה בפרס נובל לכלכלה על תיאוריית הרציונליות המוגבלת, נחשב לאחד מאבות הבינה המלאכותית ומדע הקוגניציה, פיתח מודלים לפתרון בעיות אנושיות באמצעות מחשב.
ריצ'רד פיינמן (פיזיקה קוונטית, הוראת המדעים, ציור, נגינה וביולוגיה) זכה בפרס נובל על פיתוח תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית באמצעות דיאגרמות פיינמן, חזה את הבסיס לננוטכנולוגיה, פענח את תעלומת אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר.
דאגלס הופשטטר (מדעים קוגניטיביים, פיזיקה, ספרות, תרגום ומוזיקה) חיבר את יצירת המופת "גדל, אשר, באך" שזכתה בפרס פוליצר ומחברת בין לוגיקה, אמנות ומוזיקה, חקר את מהות התודעה והחשיבה האנושית, תרגם ספרות קלאסית בחרוזים.
ג'ארד דיימונד (פיזיולוגיה, ביופיזיקה, אורניתולוגיה, גאוגרפיה סביבתית והיסטוריה) ביצע מחקרים פורצי דרך בפיזיולוגיה של שלפוחית המרה, חקר את האבולוציה של ציפורים בגינאה החדשה, חיבר ספרים מונומנטליים ("רובים, חיידקים ופלדה") המנתחים את דפוסי ההיסטוריה האנושית דרך גורמים סביבתיים וגאוגרפיים.
הכירו את האישים הידועים בתכונה זו בתגית "פולימאטים".
הנה הפולימאטים:
https://youtu.be/tGVs1BGc9uA
איך מגלים שאתה או את כאלו?
https://youtu.be/7AtnlI8hHT8?long=yes
מדוע פולימאטים עלולים להיות בודדים בבגרותם?
https://youtu.be/_Y-GvRp2dq0?long=yes
זה לכל הסקרנים ששמעו שוב ושוב שעליהם להתרכז בנישה מסוימת:
https://youtu.be/s9yii5XUQtM?long=yes
ובמי רואים רבים את גדול הפולימאטים?
https://youtu.be/fGCn6Qr_qgI?long=yes
תלמי (Ptolemy) היווני היה ככל הנראה האסטרונום החשוב ביותר בעת העתיקה. תלמי, בשמו המלא קְלָאוֹדִיוּס פְּתוֹלֶמָאיוֹס, היה אסטרונום וגם מתמטיקאי, גאוגרף ואסטרולוג.
הוא חי בשנים 161-83 לספירה בפרובינקיה הרומית של אותה תקופה, העיר המצרית אלכסנדריה.
תלמי טען שמחקריו הוכיחו שכדור הארץ הוא מרכז היקום וגרמי השמיים השונים הם שחגים מסביבו. זו הייתה תיאוריה שנראתה מוצלחת לזמנה ושלטה במשך מאות שנים בעולם המערבי.
תורתו של תלמי הייתה פשוטה ונוחה למאמינים של זמנו ולגורמים דתיים רבים. לפי מחקריו למדו האסטרונומים, המלכים וההמונים שכדור הארץ עומד ללא תנועה במרכז היקום, בעת שמסביבו נעים וחגים כל גרמי השמיים, כולל השמש, אינספור הכוכבים שבשמיים ולמעשה היקום כולו.
כמעט אלף וחצי שנים אחר כך הגיע הגאון הפולני קופרניקוס וניתץ את המודל של תלמי, כמעט במדידה אחת. בהמשך הראו זאת גם מחקריהם של קפלר וגלילאו.
קראו על שינוי התורה השלטת בתגית "קופרניקוס, תלמי".
כך הגיע תלמי האסטרונום, אחרי אריסו למסקנה שכדור הארץ הוא מרכז היקום (מתורגם):
https://youtu.be/GevV1yvMJbc
הגיאוצטריזם - תפיסתו הלכאורה מוכחת של תלמי:
https://youtu.be/RsKdoEtZdd8
תגליות החוקר מאלכסנדריה:
https://youtu.be/utH-GHH1FT8
והשינוי מהמודל הגיאוצנטרי של תלמי:
https://youtu.be/iiBIFlvu-X0
