שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך דפדפן אקספלורר לקח והפסיד את הבכורה?
בשנים הראשונות של האינטרנט ופריצת ה-WWW לחיינו, נראה היה שחברת מיקרוסופט מתמהמהת בהבנת מהפכת האינטרנט, חשיבותה והמקום שהיא עתידה לתפוס בעולם.
אבל בשנת 1994 מיקרוסופט "התעוררה" וסימנה שהיא הבינה. ענקית התוכנה משתפת פעולה עם חברה בשם "ספייגלס" (Spyglass), שפיתחה דפדפן בשם "ספייגלס". הספייגלאס מכיל את קוד המקור של מוזאיק, הדפדפן המפורסם שיצר מארק אנדריסון.
על בסיס הקוד הזה מיקרוסופט מתחילה לפתח דפדפן משלה. ב-1995 הוא ייצא תחת השם אינטרנט אקספלורר (Internet Explorer) ואיש לא ייתן לו סיכוי.
אבל התוכנה הפשוטה והלא מרשימה של מיקרוסופט נתמכת בידי חברה שפיתחה ומשווקת בלעדית את מערכת ההפעלה המצליחה בעולם. מיקרוסופט משלבת את אינטרנט אקספלורר במערכת ההפעלה הפופולרית "חלונות" (Windows). למעשה, היא מרגילה את מרבית רוכשי מערכת ההפעלה ומשדרגיה להשתמש בדפדפן שלהם.
השינוי הזה מתחיל תהליך שמבשר את קץ שליטתה של נטסקייפ בשוק הדפדפנים. כי הדפדפן שצעדיו הראשונים היו צנועים, מתחיל לצבור פופולריות גדולה.
במהלך תקופה שתיקרא "מלחמת הדפדפנים" הוא יזכה לבכורה ויוביל את השוק לחלוטין. אקספלורר יחזיק בנתח שוק עצום ובעיני רבים הוא יהפוך שם נרדף לגלישה באינטרנט.
פיתוחו של האקספלורר לא יעצור לרגע. עם הזמן יתווספו לו יכולות מולטימדיה מרשימות והוא יוסיף אפשרויות גלישה חדשות.
מצד שני, תתחרה בו קהילת הקוד הפתוח ותשקיע מאמצים רבים בתחרות מולו. האקרים הירבו גם הם לתקוף את דפדפני האקספלורר והשליטה הכוחנית של מיקרוסופט זכתה בביקורת ציבורית הולכת וגוברת.
בשנת 2008 הוציאה גוגל את הדפדפן שלה Google Chrome. לקח לו זמן להמריא במספרי המשתמשים, אבל הוא היה אמין, מהיר, בעל עיצוב מינימליסטי ותאם את הסטנדרטים החדשים שענקיות האינטרנט בראשות גוגל קידמו.
בתהליך ארוך של התפשטות וגדילה של קהילת הגוגל כרום, מצא את עצמו אקספלורר, הדפדפן שנחשב שם נרדף לגלישה באינטרנט, כשהוא הולך ומאבד גובה.
כיום אקספלורר, שהפך ל-Edge ועדיין לא המריא, ננטש גם בידי מיקרוסופט. חברת הענק הכירה ביתרון של המתחרה מבית גוגל. היא אימצה את הקוד הפתוח של כרום והוציאה דפדפן מודרני ויעיל בשם Edge. כיום הוא הולך ותופס גובה, תוך שהוא מציע פיצ'רים חדשניים משלו. האם מיקרוסופט תחזור לשלוט בעולם הדפדפנים?
הנה הסיפור של אינטרנט אקספלורר מול דפדפן ה-Edge המודרני:
https://youtu.be/HYzFJktYnzM
הלוגואים שלו:
https://youtu.be/MG9Us-PRSlg
הגרסאות שלו לאורך השנים:
https://youtu.be/Jh1rImLyglw
וסרטון על הסיבות לנפילתו של הדפדפן המוביל:
https://youtu.be/uNnkFWO6fvo?long=yes
כיצד נגוז נטסקייפ, הדפדפן המצליח נעלם?
דפדפן "נטסקייפ" (Netscape) היה בעבר הדפדפן הפופולארי והחדשני ביותר באינטרנט והיה מהסיבות שתרמו להצלחתו הגדולה של האינטרנט בקרב הציבור הרחב.
חברת נטסקייפ (Netscape Communications) היא חברה אמריקנית שפיתחה את הדפדפן המסחרי הראשון ושיווקה אותו כתוכנה לגלישה ברשת האינטרנט הצעירה של שנות ה-90.
"נטסקייפ" הוקמה בשנת 1994 על ידי מארק אנדריסון, מי שהיה סטודנט לתואר שני שהיה הראשון שפיתח תוכנה שהציגה אינטרנט להמונים. הוא היה מפתח הדפדפן הגרפי הראשון "מוזאיק". שותפו להקמתה של נטסקייפ היה היזם העסקי ג'ים קלארק והחברה נקראה בתחילה "מוזאיק קומיוניקיישנס".
הדפדפן הראשון שלהם התבסס על "מוזאיק" ונקרא "נטסקייפ נוויגייטור" (Navigator). בתוך מספר חודשים הורידו והשתמשו בה אז כ-8 מיליון משתמשים. לאחר שנתבעה החברה על השם "מוזאיק" שבחרה, הוחלף שם החברה ל"נטסקייפ". זה לא הפריע להצלחתה, כי בתוך זמן קצר אימצו כ-90 אחוז מהגולשים ברשת את דפדפן ה"נטסקייפ".
האידיליה של החברה המצליחה הופרה כשיצא לשוק המתחרה של נטסקייפ נוויגטור. זה היה דפדפן חדש ולא מוצלח במיוחד בשם "אינטרנט אקספלורר". יציאתו עתידה לסיים את שלטונה המוחלט של נטסקייפ בעולם הדפדפנים.
זה קרה משום שחברת מיקרוסופט החזקה, יצרנית Windows, קנתה את החברה הקטנה שפיתחה אותו, גם על בסיס המוזאיק של אנדריסן. מיקרוסופט הפכה את אינטרנט אקספלורר בתוך 3 שנים לתוכנה חינמית, ששולבה כחלק ממערכת ההפעלה Windows ולמעשה הותקנה מראש במחשבים של הרוכשים.
כך החלה "מלחמת הדפדפנים" שבמהלכה הלך וירד מעמדו של דפדפן ה"נטסקייפ", הוא החל להתבסס על קוד פתוח ובסוף שנות ה-90 הוא הובס סופית. העצוב היה שהתבוסה הייתה לטובת האקספלורר, דפדפן מוגבל והרבה פחות מוצלח, אבל חולק בחינם על ידי חברה עשירה כמיקרוסופט. בכך נוצר מצב שרבים הפסיקו לקנות את דפדפן הנטסקייפ, שבפועל היה טוב בהרבה והשתמשו באקספלורר.
הצדק הפואטי, אם יש כזה בתעשיית הטכנולוגיה, יהיה שבתוך כמה שנים צבר פרויקט הקוד הפתוח לדפדפנים "מוזילה" הרבה יכולות ותפוצה רבה. את פיתוחו של קוד המוזילה עודדה "נטסקייפ" בשנותיה הטובות ואף עברה להשתמש בו בדפדפנים שלה.
ממוזילה יפותח וייצא דפדפן מהיר ואיכותי שעלה על אינטרנט אקספלורר. מהקוד הזה גם יצמחו בהמשך דפדפנים כמו פיירפוקס וגוגל כרום. הם עתידים להחליף את אקספלורר בבכורה ולהפוך אותו להיסטוריה. שנים רבות אחר-כך תאמץ גם מיקרוסופט עצמה את הקוד הפתוח של המוזילה לדפדפן ה-Edge שלה. מוזאיק אולי נעלמה וגם נטסקייפ, אבל הנשמה שלהם ניצחה ובגדול.
הנה הסיפור של נטסקייפ:
https://youtu.be/oI6zleAmXXc
כך נראה הדפדפן הוותיק נטסקייפ:
https://youtu.be/iJm4OOfgApA
נטסקייפ על מסך מחשב של ימינו:
https://youtu.be/tK2xk0HDEAs
בזיכרונות שלנו (עברית):
https://youtu.be/3PJmE-ucx_o
סרט תיעודי על תולדות חברת נטסקייפ:
https://youtu.be/calVYS67oZQ?long=yes
ועל שחרור קוד תוכנת הנטסקייפ כקוד פתוח:
https://youtu.be/4Q7FTjhvZ7Y?long=yes
מהו הדפדפן ולמה הוא טוב?
דפדפן (Browser) היא תוכנה או אפליקציה שנועדה לגלישה באינטרנט. כלומר, הדפדפן מציג דפי אינטרנט ומאפשר לעבור ביניהם, או בדפדוף, אחד אחרי השני, או בלחיצה על לינקים, שהם קישורי הייפר טקסט (Hypertext links) לדפים אינטרנט אחרים.
טכנית, הדפדפן הוא תוכנת לקוח. הכוונה היא שזו תוכנה, שמופעלת על המחשב של המשתמש ומקבלת את דפי האינטרנט משרתי ה-World Wide Web שבאינטרנט.
איך הדפדפן מקבל דפי אינטרנט? - כשהגולש, כלומר משתמש הדפדפן, כותב בתוכנה כתובת אינטרנט כלשהי, מוצג דף האינטרנט שזו כתובתו.
#הדפדפנים הנפוצים כיום הם:
גוגל כרום - הדפדפן המוביל שפיתחה חברת גוגל בקוד פתוח, מהקוד של הדפדפן הראשון - מוזילה.
ספארי - הדפדפן של אפל, שפועל בעיקר על מוצרי חברת Apple ובראשם המק והאייפון.
פיירפוקס - דפדפן אהוב על גיקים והמשך של מיזם המוזילה.
אדג' (Microsoft edge) - הדפדפן של מיקרוסופט שהחליף את אינטרנט אקספלורר ופועל כיום על הקוד הפתוח "כרומיום" של גוגל כרום, שמקורו בקוד הפתוח של דפדפן המוזילה.
אופרה - דפדפן נורווגי עם מעריצים מכורים ותפוצה קטנה יחסית.
הנה הדפדפן בהסבר מאת הדפדפן המוביל גוגל כרום (עברית):
https://youtu.be/5NHIuOr16dE
ההיסטוריה של הדפדפנים:
https://youtu.be/W4wWdmfOibY
הדפדפן הוותיק נטסקייפ:
https://youtu.be/iJm4OOfgApA
דפדפנים מתחרים לכרום:
https://youtu.be/4dSqa-uAQXg
ויש גם אחרים - על טלפון חכם שמתגאה בזה שאין בו דפדפן (עברית):
https://youtu.be/iwplokQ0nks
מיהם היקיקומורי היפאניים?
"היקיקומורי" (Hikikomori) הוא שמה היפאני של תופעה חברתית שהלוקים בה מתבודדים בביתם. ראשוני המאובחנים כסובלים מהיקיקומורי היו "מתבודדים" יפאנים, בעיקר גברים.
מומחים מעריכים שביפאן יש כיום יותר ממיליון היקיקומורי. אך בהמשך השנים הבעיה התפשטה גם למקומות אחרים בעולם.
לרוב מנתקים מתבודדי ההיקיקומורי כמעט כל קשר עם סביבתם, כולל המשפחה ומסתגרים בחדר, כשרק יציאות חפוזות לשירותים "מפרות את בדידותם". ההסתגרות היא מכל פעילות אחרת, כולל יציאה לבית הספר או לעבודה.
מסורתית, האמינו שהסובלים מתופעת ה"היקי קומורי" הם בני נוער וצעירים המסתגרים בחדרם ומעבירים את הזמן בגלישה באינטרנט, משחק במשחקי מחשב וצפייה בסרטים. היום מבינים שהם יוצאים מביתם ולא מסתגרים לגמרי, אבל לא יוצרים קשר עם הסובבים גם אז. רבים רואים בהם אנשים מוזרים ונרתעים.
כנראה שמקור התופעה הוא בלחצים חברתיים ולימודיים גדולים, שלא כל אחד מצליח להתמודד עימם. החברה המודרנית מלחיצה ולוחצת מאד וצעירים רבים, במיוחד ביפאן שבה אין מספיק דרכים להתבגר ואין "טקסי חניכה" כמו במקומות אחרים בעולם. בתגובה, יש הפורשים מהמירוץ ונסגרים בקונכייה של החדר הפרטי והאטום ללחצים שבחוץ.
באופן מפתיע, הדיווח המדעי-פסיכיאטרי הראשון על "היקיקומורי" בא דווקא מארצות הברית. חוקר מאוניברסיטת מישיגן דיווח בו על גבר בן 30 שהסתגר מהעולם למשך 3 שנים והעביר את הזמן בגלישה באינטרנט ובמשחקים אינסופיים במחשב.
ההיקיקומורי הזה הסתגר בשנה הראשונה בחדר הרחצה ואכל מאכלים שהביאו לו בני משפחתו. הכי אירוני שבמהלך השנים שבהן הסתגר במקלחת, הדבר המדהים שהוא כלל לא עשה היה אמבטיה.. גם בחדר שאליו עבר לאחר מכן, הוא עשה את צרכיו בדליים ובבקבוקים.
הנה כתבת טלוויזיה על ההיקיקומורי (עברית):
https://youtu.be/ekCo7ulfgQo
באנגלית על התופעה:
https://youtu.be/sxYs2Pv86WA
סרט אנימציה שמתאר את התופעה:
https://youtu.be/50Y7R5zP0wc
ושיר מהווי ההיקיקומורי (מתורגם):
https://youtu.be/ay_OCZNTg-8
מה זה "פישינג" באינטרנט?
פישינג (כותבים "Phishing" - שיבוש של המלה "Fishing" בעברית "דיג") היא תרמית של נוכלים ש"דגים" את הפרטים הסודיים שלכם, כדי לשדוד לכם כסף מרחוק, דרך האינטרנט.
משמעות המושג "פישינג" היא נוכלות פשוטה.
אתר פישינג הוא אתר שמתחזה לאתר של בנק או ספקית דואר אלקטרוני ומטרתו לגרום לכם להקליד את שם המשתמש והסיסמא שלכם אליו, או להוריד תוכנה ש"תדוג" אותם בעצמה.
התרמית של משיכת הפרטים שלכם, למשל, מתנהלת לא פעם כך: קיבלתם מייל, מסרון, או הודעת ווטסאפ, שהבטיחו משהו או ביקשו "לאמת פרטים באתר הבנק שלכם"... לחצתם על הקישור שבהודעה וחשבתם שהגעתם לאתר הבנק, קרן הפנסיה שלכם,שירות כלשהו וכדומה.
מכאן זה ממש מתחיל. לאחר שהקלדתם את שם המשתמש וסיסמת הכניסה שלכם, לא תצליחו להיכנס לשירות או לחשבון הבנק ובתחושה שיש בעיה באתר ו"נחזור אחר-כך", תמשיכו הלאה. למעשה, מה שבאמת קרה הוא שזה היה אתר שהתחזה לאתר הבנק למשל ושמר את הפרטים שהקלדתם.
הנוכלים שמאחורי האתר הזה מתכוונים לנצל את הפירצה שהרוויחו באדיבותכם, כדי לחדור לחשבון הבנק, הדואר, קרן הפנסיה שלכם וכדומה ולעשות שם פעולות כדי לגזול את כספכם, או להרוויח ממשהו שלא שלהם. למשל להעביר כספים שלכם לחשבונות שלהם וכדומה.
המסקנה: כדי להיזהר מפישינג היזהרו ובדקו היטב למי אתם מוסרים פרטים!
הנה הפישינג והסיכונים שבו (עברית):
https://youtu.be/-cahWaWYouY
הסבר קצר באנגלית על פישינג:
http://youtu.be/QcWwdhSuAYE
והזהירות המתחייבת מאתרי פישינג או דואר אלקטרוני עם פישינג (עברית):
http://youtu.be/B_t-xRfWkn0
בשנים הראשונות של האינטרנט ופריצת ה-WWW לחיינו, נראה היה שחברת מיקרוסופט מתמהמהת בהבנת מהפכת האינטרנט, חשיבותה והמקום שהיא עתידה לתפוס בעולם.
אבל בשנת 1994 מיקרוסופט "התעוררה" וסימנה שהיא הבינה. ענקית התוכנה משתפת פעולה עם חברה בשם "ספייגלס" (Spyglass), שפיתחה דפדפן בשם "ספייגלס". הספייגלאס מכיל את קוד המקור של מוזאיק, הדפדפן המפורסם שיצר מארק אנדריסון.
על בסיס הקוד הזה מיקרוסופט מתחילה לפתח דפדפן משלה. ב-1995 הוא ייצא תחת השם אינטרנט אקספלורר (Internet Explorer) ואיש לא ייתן לו סיכוי.
אבל התוכנה הפשוטה והלא מרשימה של מיקרוסופט נתמכת בידי חברה שפיתחה ומשווקת בלעדית את מערכת ההפעלה המצליחה בעולם. מיקרוסופט משלבת את אינטרנט אקספלורר במערכת ההפעלה הפופולרית "חלונות" (Windows). למעשה, היא מרגילה את מרבית רוכשי מערכת ההפעלה ומשדרגיה להשתמש בדפדפן שלהם.
השינוי הזה מתחיל תהליך שמבשר את קץ שליטתה של נטסקייפ בשוק הדפדפנים. כי הדפדפן שצעדיו הראשונים היו צנועים, מתחיל לצבור פופולריות גדולה.
במהלך תקופה שתיקרא "מלחמת הדפדפנים" הוא יזכה לבכורה ויוביל את השוק לחלוטין. אקספלורר יחזיק בנתח שוק עצום ובעיני רבים הוא יהפוך שם נרדף לגלישה באינטרנט.
פיתוחו של האקספלורר לא יעצור לרגע. עם הזמן יתווספו לו יכולות מולטימדיה מרשימות והוא יוסיף אפשרויות גלישה חדשות.
מצד שני, תתחרה בו קהילת הקוד הפתוח ותשקיע מאמצים רבים בתחרות מולו. האקרים הירבו גם הם לתקוף את דפדפני האקספלורר והשליטה הכוחנית של מיקרוסופט זכתה בביקורת ציבורית הולכת וגוברת.
בשנת 2008 הוציאה גוגל את הדפדפן שלה Google Chrome. לקח לו זמן להמריא במספרי המשתמשים, אבל הוא היה אמין, מהיר, בעל עיצוב מינימליסטי ותאם את הסטנדרטים החדשים שענקיות האינטרנט בראשות גוגל קידמו.
בתהליך ארוך של התפשטות וגדילה של קהילת הגוגל כרום, מצא את עצמו אקספלורר, הדפדפן שנחשב שם נרדף לגלישה באינטרנט, כשהוא הולך ומאבד גובה.
כיום אקספלורר, שהפך ל-Edge ועדיין לא המריא, ננטש גם בידי מיקרוסופט. חברת הענק הכירה ביתרון של המתחרה מבית גוגל. היא אימצה את הקוד הפתוח של כרום והוציאה דפדפן מודרני ויעיל בשם Edge. כיום הוא הולך ותופס גובה, תוך שהוא מציע פיצ'רים חדשניים משלו. האם מיקרוסופט תחזור לשלוט בעולם הדפדפנים?
הנה הסיפור של אינטרנט אקספלורר מול דפדפן ה-Edge המודרני:
https://youtu.be/HYzFJktYnzM
הלוגואים שלו:
https://youtu.be/MG9Us-PRSlg
הגרסאות שלו לאורך השנים:
https://youtu.be/Jh1rImLyglw
וסרטון על הסיבות לנפילתו של הדפדפן המוביל:
https://youtu.be/uNnkFWO6fvo?long=yes
דפדפן "נטסקייפ" (Netscape) היה בעבר הדפדפן הפופולארי והחדשני ביותר באינטרנט והיה מהסיבות שתרמו להצלחתו הגדולה של האינטרנט בקרב הציבור הרחב.
חברת נטסקייפ (Netscape Communications) היא חברה אמריקנית שפיתחה את הדפדפן המסחרי הראשון ושיווקה אותו כתוכנה לגלישה ברשת האינטרנט הצעירה של שנות ה-90.
"נטסקייפ" הוקמה בשנת 1994 על ידי מארק אנדריסון, מי שהיה סטודנט לתואר שני שהיה הראשון שפיתח תוכנה שהציגה אינטרנט להמונים. הוא היה מפתח הדפדפן הגרפי הראשון "מוזאיק". שותפו להקמתה של נטסקייפ היה היזם העסקי ג'ים קלארק והחברה נקראה בתחילה "מוזאיק קומיוניקיישנס".
הדפדפן הראשון שלהם התבסס על "מוזאיק" ונקרא "נטסקייפ נוויגייטור" (Navigator). בתוך מספר חודשים הורידו והשתמשו בה אז כ-8 מיליון משתמשים. לאחר שנתבעה החברה על השם "מוזאיק" שבחרה, הוחלף שם החברה ל"נטסקייפ". זה לא הפריע להצלחתה, כי בתוך זמן קצר אימצו כ-90 אחוז מהגולשים ברשת את דפדפן ה"נטסקייפ".
האידיליה של החברה המצליחה הופרה כשיצא לשוק המתחרה של נטסקייפ נוויגטור. זה היה דפדפן חדש ולא מוצלח במיוחד בשם "אינטרנט אקספלורר". יציאתו עתידה לסיים את שלטונה המוחלט של נטסקייפ בעולם הדפדפנים.
זה קרה משום שחברת מיקרוסופט החזקה, יצרנית Windows, קנתה את החברה הקטנה שפיתחה אותו, גם על בסיס המוזאיק של אנדריסן. מיקרוסופט הפכה את אינטרנט אקספלורר בתוך 3 שנים לתוכנה חינמית, ששולבה כחלק ממערכת ההפעלה Windows ולמעשה הותקנה מראש במחשבים של הרוכשים.
כך החלה "מלחמת הדפדפנים" שבמהלכה הלך וירד מעמדו של דפדפן ה"נטסקייפ", הוא החל להתבסס על קוד פתוח ובסוף שנות ה-90 הוא הובס סופית. העצוב היה שהתבוסה הייתה לטובת האקספלורר, דפדפן מוגבל והרבה פחות מוצלח, אבל חולק בחינם על ידי חברה עשירה כמיקרוסופט. בכך נוצר מצב שרבים הפסיקו לקנות את דפדפן הנטסקייפ, שבפועל היה טוב בהרבה והשתמשו באקספלורר.
הצדק הפואטי, אם יש כזה בתעשיית הטכנולוגיה, יהיה שבתוך כמה שנים צבר פרויקט הקוד הפתוח לדפדפנים "מוזילה" הרבה יכולות ותפוצה רבה. את פיתוחו של קוד המוזילה עודדה "נטסקייפ" בשנותיה הטובות ואף עברה להשתמש בו בדפדפנים שלה.
ממוזילה יפותח וייצא דפדפן מהיר ואיכותי שעלה על אינטרנט אקספלורר. מהקוד הזה גם יצמחו בהמשך דפדפנים כמו פיירפוקס וגוגל כרום. הם עתידים להחליף את אקספלורר בבכורה ולהפוך אותו להיסטוריה. שנים רבות אחר-כך תאמץ גם מיקרוסופט עצמה את הקוד הפתוח של המוזילה לדפדפן ה-Edge שלה. מוזאיק אולי נעלמה וגם נטסקייפ, אבל הנשמה שלהם ניצחה ובגדול.
הנה הסיפור של נטסקייפ:
https://youtu.be/oI6zleAmXXc
כך נראה הדפדפן הוותיק נטסקייפ:
https://youtu.be/iJm4OOfgApA
נטסקייפ על מסך מחשב של ימינו:
https://youtu.be/tK2xk0HDEAs
בזיכרונות שלנו (עברית):
https://youtu.be/3PJmE-ucx_o
סרט תיעודי על תולדות חברת נטסקייפ:
https://youtu.be/calVYS67oZQ?long=yes
ועל שחרור קוד תוכנת הנטסקייפ כקוד פתוח:
https://youtu.be/4Q7FTjhvZ7Y?long=yes
דפדפן (Browser) היא תוכנה או אפליקציה שנועדה לגלישה באינטרנט. כלומר, הדפדפן מציג דפי אינטרנט ומאפשר לעבור ביניהם, או בדפדוף, אחד אחרי השני, או בלחיצה על לינקים, שהם קישורי הייפר טקסט (Hypertext links) לדפים אינטרנט אחרים.
טכנית, הדפדפן הוא תוכנת לקוח. הכוונה היא שזו תוכנה, שמופעלת על המחשב של המשתמש ומקבלת את דפי האינטרנט משרתי ה-World Wide Web שבאינטרנט.
איך הדפדפן מקבל דפי אינטרנט? - כשהגולש, כלומר משתמש הדפדפן, כותב בתוכנה כתובת אינטרנט כלשהי, מוצג דף האינטרנט שזו כתובתו.
#הדפדפנים הנפוצים כיום הם:
גוגל כרום - הדפדפן המוביל שפיתחה חברת גוגל בקוד פתוח, מהקוד של הדפדפן הראשון - מוזילה.
ספארי - הדפדפן של אפל, שפועל בעיקר על מוצרי חברת Apple ובראשם המק והאייפון.
פיירפוקס - דפדפן אהוב על גיקים והמשך של מיזם המוזילה.
אדג' (Microsoft edge) - הדפדפן של מיקרוסופט שהחליף את אינטרנט אקספלורר ופועל כיום על הקוד הפתוח "כרומיום" של גוגל כרום, שמקורו בקוד הפתוח של דפדפן המוזילה.
אופרה - דפדפן נורווגי עם מעריצים מכורים ותפוצה קטנה יחסית.
הנה הדפדפן בהסבר מאת הדפדפן המוביל גוגל כרום (עברית):
https://youtu.be/5NHIuOr16dE
ההיסטוריה של הדפדפנים:
https://youtu.be/W4wWdmfOibY
הדפדפן הוותיק נטסקייפ:
https://youtu.be/iJm4OOfgApA
דפדפנים מתחרים לכרום:
https://youtu.be/4dSqa-uAQXg
ויש גם אחרים - על טלפון חכם שמתגאה בזה שאין בו דפדפן (עברית):
https://youtu.be/iwplokQ0nks
"היקיקומורי" (Hikikomori) הוא שמה היפאני של תופעה חברתית שהלוקים בה מתבודדים בביתם. ראשוני המאובחנים כסובלים מהיקיקומורי היו "מתבודדים" יפאנים, בעיקר גברים.
מומחים מעריכים שביפאן יש כיום יותר ממיליון היקיקומורי. אך בהמשך השנים הבעיה התפשטה גם למקומות אחרים בעולם.
לרוב מנתקים מתבודדי ההיקיקומורי כמעט כל קשר עם סביבתם, כולל המשפחה ומסתגרים בחדר, כשרק יציאות חפוזות לשירותים "מפרות את בדידותם". ההסתגרות היא מכל פעילות אחרת, כולל יציאה לבית הספר או לעבודה.
מסורתית, האמינו שהסובלים מתופעת ה"היקי קומורי" הם בני נוער וצעירים המסתגרים בחדרם ומעבירים את הזמן בגלישה באינטרנט, משחק במשחקי מחשב וצפייה בסרטים. היום מבינים שהם יוצאים מביתם ולא מסתגרים לגמרי, אבל לא יוצרים קשר עם הסובבים גם אז. רבים רואים בהם אנשים מוזרים ונרתעים.
כנראה שמקור התופעה הוא בלחצים חברתיים ולימודיים גדולים, שלא כל אחד מצליח להתמודד עימם. החברה המודרנית מלחיצה ולוחצת מאד וצעירים רבים, במיוחד ביפאן שבה אין מספיק דרכים להתבגר ואין "טקסי חניכה" כמו במקומות אחרים בעולם. בתגובה, יש הפורשים מהמירוץ ונסגרים בקונכייה של החדר הפרטי והאטום ללחצים שבחוץ.
באופן מפתיע, הדיווח המדעי-פסיכיאטרי הראשון על "היקיקומורי" בא דווקא מארצות הברית. חוקר מאוניברסיטת מישיגן דיווח בו על גבר בן 30 שהסתגר מהעולם למשך 3 שנים והעביר את הזמן בגלישה באינטרנט ובמשחקים אינסופיים במחשב.
ההיקיקומורי הזה הסתגר בשנה הראשונה בחדר הרחצה ואכל מאכלים שהביאו לו בני משפחתו. הכי אירוני שבמהלך השנים שבהן הסתגר במקלחת, הדבר המדהים שהוא כלל לא עשה היה אמבטיה.. גם בחדר שאליו עבר לאחר מכן, הוא עשה את צרכיו בדליים ובבקבוקים.
הנה כתבת טלוויזיה על ההיקיקומורי (עברית):
https://youtu.be/ekCo7ulfgQo
באנגלית על התופעה:
https://youtu.be/sxYs2Pv86WA
סרט אנימציה שמתאר את התופעה:
https://youtu.be/50Y7R5zP0wc
ושיר מהווי ההיקיקומורי (מתורגם):
https://youtu.be/ay_OCZNTg-8
גלישה ברשת
פישינג (כותבים "Phishing" - שיבוש של המלה "Fishing" בעברית "דיג") היא תרמית של נוכלים ש"דגים" את הפרטים הסודיים שלכם, כדי לשדוד לכם כסף מרחוק, דרך האינטרנט.
משמעות המושג "פישינג" היא נוכלות פשוטה.
אתר פישינג הוא אתר שמתחזה לאתר של בנק או ספקית דואר אלקטרוני ומטרתו לגרום לכם להקליד את שם המשתמש והסיסמא שלכם אליו, או להוריד תוכנה ש"תדוג" אותם בעצמה.
התרמית של משיכת הפרטים שלכם, למשל, מתנהלת לא פעם כך: קיבלתם מייל, מסרון, או הודעת ווטסאפ, שהבטיחו משהו או ביקשו "לאמת פרטים באתר הבנק שלכם"... לחצתם על הקישור שבהודעה וחשבתם שהגעתם לאתר הבנק, קרן הפנסיה שלכם,שירות כלשהו וכדומה.
מכאן זה ממש מתחיל. לאחר שהקלדתם את שם המשתמש וסיסמת הכניסה שלכם, לא תצליחו להיכנס לשירות או לחשבון הבנק ובתחושה שיש בעיה באתר ו"נחזור אחר-כך", תמשיכו הלאה. למעשה, מה שבאמת קרה הוא שזה היה אתר שהתחזה לאתר הבנק למשל ושמר את הפרטים שהקלדתם.
הנוכלים שמאחורי האתר הזה מתכוונים לנצל את הפירצה שהרוויחו באדיבותכם, כדי לחדור לחשבון הבנק, הדואר, קרן הפנסיה שלכם וכדומה ולעשות שם פעולות כדי לגזול את כספכם, או להרוויח ממשהו שלא שלהם. למשל להעביר כספים שלכם לחשבונות שלהם וכדומה.
המסקנה: כדי להיזהר מפישינג היזהרו ובדקו היטב למי אתם מוסרים פרטים!
הנה הפישינג והסיכונים שבו (עברית):
https://youtu.be/-cahWaWYouY
הסבר קצר באנגלית על פישינג:
http://youtu.be/QcWwdhSuAYE
והזהירות המתחייבת מאתרי פישינג או דואר אלקטרוני עם פישינג (עברית):
http://youtu.be/B_t-xRfWkn0
