» «
אוכל מנחם
מהו אוכל מנחם ואת מי הוא מנחם?



אוכל מנחם (Comfort food) הוא אחד הביטויים הכי מרתקים בעולם. טוב, לא ממש, אבל שומעים אותו בשנים האחרונות כל כך הרבה בטלוויזיה, עד שנדמה לרגע ש"כולנו זקוקים לנחמה"... ורצוי עם צלחת מלאה מולנו.

פלא שעוד לא כתבו על זה שיר.

כי בינינו ובלי קורט של ציניות, איך מזון יכול לנחם? האם מדובר באנשים שגם קרה להם אסון והם גם רעבים? - הרי עד הטלוויזיה רובנו לא שמענו את הביטוי הזה.

אבל אוכל מנחם מוגדר כמאכל שמאפשר לאדם להרגיש טוב יותר. האוכל הזה, כשמו כן הוא - מנחם אדם הזקוק לנחמה. אדם כזה, מבואס, אתם יודעים, אדם כזה מתנחם באוכל. אם זה בזכות ערכו הנוסטלגי של המאכל (ערך נוסטלגי ליחיד או לתרבות שלימה) או בזכות הערך הסנטימנטלי שלו, שזה די דומה אבל לא נורא.

בטלוויזיה משתמשים כל כך הרבה בצירוף הזה ובצירופים קשורים, כמו "מנה מנחמת" או "מזון מנחם", או "ביס מנחם" ו"מרק מנחם", אבל בחיים עצמם אין ביטוי לקיומו של העניין הזה, של הנחמה הקולינרית הזו. נתערב שאף אחד לא שמע את סבתא שלו מכריזה ש"המנה הבאה תהיה מנה מנחמת..."

דומה שהרעיון של אוכל כזה הומצא במוחו של שף או בשלן בתכנית בישול כלשהי, ברגע של התפייטות טלוויזיונית חביבה ומשם זה כבר קיבל חיים משלו. אבל זה לא המקרה. הבטוי הזה, שהיום כל שופט ריאליטי או סו-שף משתמשים בו בנסיבות כאלה ואחרות, נולד כבר בשנת 1966. זה היה במאמר בעיתון "פאלם ביץ' פוסט" שצוין אז ש"מבוגרים המצויים בלחץ נפשי גדול נוטים לאכול אוכל שנהוג לכנות "אוכל מנחם".

לפי המאמר, מדובר במזון שקשור בביטחון של הילדות. דוגמאות נותנים שם בדמות הביצה הקלה של אימא או מרק העוף הביתי שנהגה אימא להכין."

במקומות שונים בעולם קושרים את הביטוי למזונות ביתיים ונוסטלגיים כמו מרק צח, פירה ופאי תפוחים. אצלנו בישראל אלה חמין, או קוסקוס וכמובן מרק עוף אמיתי.

אלו סוגי מזון שנחשבים למרגיעים של רגשות שליליים ומגבירים את הרגשות החיוביים. הם עושים זאת בקסם הזה של החזרה, לכמה דקות, לחמימות של אימא'לה ולבית הילדות שלנו. אח, הנחמה יכולה להיות כה טעימה...

ולא, גלידה היא לא אוכל מנחם, גם אם אוכלים אותה ובוכים מול הטלוויזיה. וזה מתחזק כשלומדים שכיום יש מגמה מדעית לקשור אוכל מנחם להשמנת יתר חולנית ואף להתמכרות לזלילה. אז תתנחמו, אבל אל תאכלו אכילה רגשית. פרטים בערך אחר בנושא.


הנה הסיפור הזה של אוכל מנחם (עברית):

https://youtu.be/Zwv_kpcYf4k


ואוכל מנחם ביפן שבשבילו מוכנים היפנים לעמוד בתור של שעתיים!

https://youtu.be/Q2QCvORjBYk
נוסטלגיה
מהי נוסטלגיה ומדוע נחשבה פעם מחלה?


רבים מגדירים נוסטלגיה כ"זיכרונות עבר - ללא הכאב", מה שהופך אותה, למעשה, לזיכרונות מעבר אידאלי.

הנוסטלגיה היא אכן געגועים למה שהיה והתרפקות על עבר שאינו קיים, תוך אידיאליזציה והשמטת החלקים הלא נעימים בעבר הזה. כשפרצו קבוצות הפייסבוק לחיינו נולדו לא מעט קבוצות שהוקדשו לזיכרונות ילדות מיישובים שונים. במשך כמה שבועות הפעילות בהן התפוצצה, עד שהטרנד חלף. יש לאנשים נוסטלגיה משותפת.

בין אם הזיכרונות הללו הם אישיים ובין אם קולקטיביים, של קבוצה או חברה שלמה, הנוסטלגיה מהווה סוג של תגובה לפגמים של ההווה ולחוסר היציבות שלו.

ההתחלה של המושג הייתה דווקא שלילית. בלטינית נוסטלגיה פירושה "מבט לאחור בכאב". למעשה, מורכב המונח משתי מילים ביוונית:" נוסטוס" שמשמעותה "שיבה הביתה" ו"אלגוס", שפירושה כאב. ודאי משום כך היא נחשבה בעבר למחלה או הפרעה.

טבע את המושג "נוסטלגיה" במאה ה-17 רופא שווייצרי בשם יוהנס הופר. הוא תיאר בעזרתו תופעה רפואית שגילה אצל חיילים מצבא שווייץ ששירתו בשדה קרב הרחק מביתם. את הנוסטלגיה הגדיר אז הופר כמחלה, שהסימפטום העיקרי בה הוא תשוקתו של אדם לחזור למולדת שלו.

באותה תקופה הנוסטלגיה לא נתפסת כגעגוע לדברים שכבר אינם קיימים, אלא לבית הממשי של אדם. היא הכאב הקשור ברצון לחזור הביתה.

במהלך המאה ה-19 משמעות המושג השתנתה וכיום הנוסטלגיה לא נחשבת עוד כמחלה ואולי אף להיפך - יש העושים בה שימוש מעניין ודי מוצלח ככלי טיפולי, להתמודדות עם המציאות ואפילו לשיפורה.

בימינו הנוסטלגיה קשורה בדרך כלל לזיכרונות ילדות ולזכרונות עבר נעימות ומעוררות געגועים. לא פעם מסתתרת בחוויית הנוסטלגיה תחושה חמצמצה, תחושה של משהו שהשתבש מאז תקופת הילדות וצורך או געגוע לחזור ולהתחיל משם מחדש.

הזיכרון ההפכפך מסנן בנוסטלגיה את הזיכרונות הפחות נעימים ובו בזמן מחבר דווקא את הזיכרונות הטובים לזיכרון אידיאלי, לרוב מוגזם ומלא במשאלות לב. העבר הנתפס כנהדר מגן על האדם הנוסטלגי מפני קשיי ההווה.

בתרבות התנחלה הנוסטלגיה לא פחות יפה. ממנה נובע עניין הרטרו, שמחזיר אותנו לאופנות ולסגנונות שהיו פופולריים בעבר "מתוק" כלשהו. ניתן לראותו במיוחד בתחומים כמו אופנה, מוסיקה, עיצוב וכדומה.

נוסטלגיה מסחרית היא תופעה מובנת שהתפתחה גם היא עם השנים. דומה שחברות מסחריות "מגעגעת" אותנו, כלומר מלמדות אותנו להתגעגע לדברים שלא שמנו לב שאיבדנו. פתאום מסתבר לנו שאנו מתגעגעים כי המניפולציה הפרסומית עוטפת אותם במוסיקה ואלמנטים רגשיים אפקטיביים.

צעירים רבים נותנים לנוסטלגיה לא פעם ביטוי מסקרן וייחודי. מדובר במתבגרים או בצעירים המשתמשים בנוסטלגיה כדי לייחד את עצמם מסביבתם העכשווית וה"רגילה". אצל רבים מהם דומה שהם מתגעגעים לעולם שלא חוו בעצמם, אלא קיבלו מהורים, בני משפחה או אנשים קרובים אחרים.

זו תופעה של "געגועים מיד שנייה". בעקבות המעורבות הרגשית שלהם, הופך העבר הקסום והלא מוכר אצל אותם צעירים להוויה עוטפת וחיה. הם מייחדים את עצמם במראה שלהם, בדעות והערכים שהם מציגים, בתחומי העניין ולא פעם בעשייה שמחברת אותם לעולם הישן וה"מושלם" של פעם.

אצל מבוגרים יותר זה קיבל את הכינוי "נוסטלגיית כורסה" - געגוע לעולם שבעברנו האישי לא חווינו. מסתבר שאם זה לא מתפתח מעצמו, יש מי שיעשה זאת בשבילנו.


הנה הנוסטלגיה וההתרגשות שלנו מזיכרונות העבר (מתורגם):

https://youtu.be/WiTgn5QH_HU


פעמים רבות הנוסטלגיה מתחברת לחפצים דווקא:

https://youtu.be/S1-pAJ8JqMQ


הטכנולוגיה המודרנית מציעה לא פעם פתרונות לשימור העבר (עברית):

https://youtu.be/22NqQFks6hc


והנה שיר שמדגים את אותה נוסטלגיה מתוקה (עברית):

https://youtu.be/bfer3NhVQ5A
הופעות הולוגרמה
כיצד משמשות הולוגרמות בהופעות?


אנחנו בפתחו של עידן חדש. שום אמן לא ימות יותר והם ימשיכו לחיות לנצח...

טוב, ברור שהם כן ימותו, אבל רוחם והופעתם תמשיך להתקיים עוד שנים רבות. באמצעות הולוגרמות מתוחכמות, יצירות ממוחשבות וחיות יותר מאי-פעם, רוחות רפאים מודרניות, אם תרצו, שאיש לא בורח מהן.

אנחנו בתקופה שבה דומה שהשעון מתחיל לצלצל בפתחו של יום חדש. יום שבו לא מעט הופעות חיות יכללו אמנים מתים. זה יהיה עידן שבו החלק החי של ההופעה לא יהיה בהכרח אמיתי. הוא יהיה הולוגרמה.

כבר שנים רבות שמדברים על ההולוגרמה כאמצעי "להשיב לחיים" אמנים שהלכו לעולמם. מרוחו המלהיבה של הראפר טופאק שאקור ועד לאלביס פרסלי, הליכת הירח והקול החד פעמי של מייקל ג'קסון ועוד אמנים שהחזירו ציוד לבורא ושבים להופיע בגרסאות מדומות - ההולוגרמות עובדות יפה.

איך זה עובד? - מסך שקוף יורד על הבמה ומאפשר להקרין עליו את הדמות המופיעה מול עיני הקהל, בצורה שמזכירה את הכוכב עצמו, בהופעה חיה.

מדובר בפיתוח של טכניקה מהמאה ה-19 שנקראת Pepper's ghost, על שמו של ג'ון הנרי פפר הבריטי. הוא היה איש תאטרון שפיתח אותה לצרכים אלו בדיוק. בשנת 1862 הוא הציג בלונדון לראשונה רוח רפאים על הבמה, במסגרת הצגת תאטרון. תוך שימוש בזכוכית וזוויות תאורה, הוא הצליח לגרום לקהל לראות דמות שקופה שנראתה ממש כמו רוח רפאים.

הקהל הנדהם ראה את הקסם הזה והתרשם מאוד. הטריק עבד מצוין ומאז, כבר שנים רבות, משתמשים בהולוגרמת רוח הרפאים של פפר כדי להציג רוחות רפאים תיאטרליות. בימינו הן משמשות כדי להחזיר אמנים מעולם המוסיקה לחיים ולבמה.

ואכן, הרוחות הטכנולוגיות של ההולוגרמה שבות ושבים שוב ושוב. בשנים האחרונות החלו להשתמש בטכנולוגיית ההולוגרמה בתחום הבידור. אחד השימושים הראשונים של הולוגרמות היה החזרה לחיים של מוסיקאים מתים, כשבשנים האחרונות ניתן לראות הופעות חיות של אמנים כמו מייקל ג'קסון, אלביס ואחרים - כולם בגרסת הולוגרמה.

בטקס פרסי הגראמי ב-2006 הופיעה גם מלכת הפופ מדונה, כשהיא מלווה בלהקת הגורילז - להקה שמורכבת מדמויות מצוירות בכל תקליטיה, כמובן שהלהקה שליוותה את "מלכת הפופ" הייתה הולוגרמות, אבל בגודל אמיתי ובתלת ממד. הקהל היה משוכנע שהוא רואה את מדונה עצמה מופיעה באמת, אבל לאחר ההופעה התברר שגם היא הופיעה באמצעות הקרנה תלת ממדית.

קחו שנייה לדמיין - מה יהיה כשייצא להופעות הולוגרמיות הפרפורמר הטוב בהיסטוריה, פרדי מרקורי, סולן להקת קווין ומי שהגעגוע אליו רק גדל בזכות הסרט "רפסודיה בוהמית" שהכיר אותו לדורות הצעירים שלא זכו לשמוע אותו בזמן אמת?

ובואו נתקדם עוד צעד קטן, אבל ענק, עם הדמיון - האם יש סיכוי שנצליח בחיינו לחוות הופעה חיה של "הביטלס" באמצעות הולוגרמות? האם יופיעו ארבעת המופלאים על במה, לאחר שבחייהם הפסיקו את ההופעות בשל צעקות הביטלמניה? - אם כן הרי שזה יהיה ללא ספק אחד מסיבובי ההופעות המצליחים בהיסטוריה.


כך עושים את זה, בהופעה של כוכב ההיפ-הופ המת טופאק:

https://youtu.be/TGbrFmPBV0Y


הסבר על הטכניקה בה שב הראפר המת טופאק להופיע בתור הולוגרמה, שנים לאחר מותו (עברית):

http://youtu.be/kf-cEFnSQAs?t=21s


הסבר של זה באנגלית:

http://youtu.be/ZXjDZMYPPmk


מייקל ג'קסון המת מופיע בטכנולוגיה הזו:

https://youtu.be/jDRTghGZ7XU


להקת הפופ אַבְּבָּא (ABBA) שממש לא מתה, אבל הזדקנה ומתכוונת להופיע בקרוב בהולוגרמות:

https://youtu.be/fewl1C2IhmY


השיטה הוותיקה של "רוחות פפר" להקרנת הולוגרמות על במה:

http://youtu.be/r27wrQOgawo


ואין ספק שהשיא יהיה כשישוב הפרפורמר הטוב בהיסטוריה, פרדי מרקורי בהולוגרמה - לא כמו הטריק שעשתה תחנת טלוויזיה בגרמניה:

https://youtu.be/OVtjXMq2sTw
תמונות מוות
מהן תמונות המוות מהתקופה הוויקטוריאנית?



תמונות המוות, או "תמונות הפוסט מורטום” כמו שכונו בתקופה הויקטוריאנית, היו תמונות שבהן הושיבו את המת לצילום אחרון אחרי מותו. המנהג הזה לא היה מתקבל יפה בימינו, אבל בעבר הוא היה מקובל. המשפחה הכואבת לא יכולה הייתה להיפרד מהבן או הבת המתים, מבלי להצטלם אתם בפעם האחרונה. פעמים רבות הייתה תמונה זו היחידה שבה צולם המת בכלל, כי באותה תקופה צילומים היו דבר יקר ונעשו אצל אנשי מקצוע בלבד.

למעשה, בשנים הראשונות של הצילום, היו צילומים כאלה מהשימושים הפופולאריים של המצלמה. הם גם עשו צדק חברתי, כיוון שאפשרו לבני המעמד הבינוני לשמר את זכר מתיהם, ממש כמו שהעשירים עשו, לפני המצאת המצלמה, כשהזמינו ציירים לתעד את יקיריהם המתים.

ברוב צילומי המוות נראות דמויות המתים ברורות וחדות הרבה יותר מהדמויות המטושטשות של בני המשפחה המצולמים לידם. הסיבה הייתה טכנית - לצילום בזמנים ההם נדרש זמן חשיפה ארוך מאד ודמות בני המשפחה הנעים ונושמים, נקלטה בצורה פחות חדה מדמותם של המתים, שלא זזו ולכן המצלמה תפסה אותה בחדות. פעמים רבות העמידו את המת לצילום כשהוא נתמך באמצעות דוכן, שהוצב מאחוריו. הצלמים גם עשו מאמצים לשוות למתים מראה “חי”, על ידי הוספת סומק ללחיים ולעיתים אפילו על ידי ציור עיניים על העפעפיים הסגורים שבתמונה.

תמונות אלה נקראו לעיתים “ממנטו מורי”, כשם הציווי התרבותי לחיות את החיים, כיוון שהמוות הוא בלתי נמנע ויכול לקרות בכל רגע. אם תחשבו על זה, הן אינן מפחידות, אלא יותר ביטוי של אהבה גדולה וגעגוע מיידי לאדם אהוב.


הנה סיפורן של תמונות המוות העצובות מהתקופה הוויקטוריאנית:

https://youtu.be/oF29vcZNMQY


הסבר התופעה של תמונות מוות מהעבר הרחוק:

http://youtu.be/mYytf471Tf8


תמונות מוות ויקטוריאניות:

https://youtu.be/6p9mZFcYhqo


וכך העמידו את המתים לצילום:

https://youtu.be/ZqWSRPuBrqs

געגועים

דיפ נוסטלגיה
מהי טכנולוגיית הדיפ נוסטלגיה?



בשנים האחרונות הולכת ותופסת את מקומה טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית (AI) שנקראת דיפ פייק (Deepfake). טכנולוגיה זו משמשת לייצור או שינוי תוכן וידאו כך שהיא מציגה מציאות שלמעשה לא התרחשה מעולם. מנאומים שלא ננאמו מעבירים מסרים בדויים מפיהם לכאורה, של אנשים מפורסמים ועד סרטונים "פסאודו-תיעודיים", שמציגים מראות וטקסטים מדוברים, שנראים אמיתיים אך מעולם לא צולמו והוקלטו.

ענף חדש בעולם הדיפ פייק הוא יישום שזכה לשם "דיפ נוסטלגיה" (™Deep Nostalgia), המנפיש את פניהם של אנשים שצולמו בתמונות ישנות או היסטוריות, ומזיז את פניהם, כאילו צולמו בווידאו.

הטכנולוגיה הזו פועלת על כל תמונת סטילס (תמונות קפואות), כולל תמונות בשחור-לבן ותמונות שצולמו בצבע.

השם ניתן ליישום פורץ דרך זה על ידי חברת MyHeritage, שעוסקת בפיתוח טכנולוגיה ליצירת עצי משפחה מקוונים.

סרטוני הדיפ נוסטלגיה התפרסמו כשאנשים שיתפו עם בני משפחתם וחבריהם סרטונים קצרים ומונפשים שנוצרו כך, ובהם קרוביהם ואבותיהם מזיזים את ראשיהם, מצמצים, מחייכים ונעים בצורה ריאליסטית כמעט לחלוטין.


#איך פועלת הדיפ נוסטלגיה?
דיפ נוסטלגיה מחזירה, אם כן, לחיים אנשים שצולמו בצילומי סטילס. זה מתחיל באיתור פני המצולמים בתמונות ואז הפקה של מחוות ותנועות מציאותיות, ממש כאילו צולמו בווידאו. ההנפשה של הפנים בתמונות הסטילס מראה אותם מחייכים, זזים וממצמצים, כאילו צולמו כך במקור.

בבסיס הטכנולוגי של יישום ה"דיפ נוסטלגיה" פועל אלגוריתם למידה עמוקה (Deep Learning), המחבר בין תווי הפנים של המצולמים לבין אוסף מחוות שצולמו בווידאו ושמורים במאגר החברה.

פיתוח וצילום אותן מחוות נעשה כשצילמו אנשי מיי הריטג' מראש שלל מקטעי וידאו של שחקנים ועובדי החברה, המזיזים את ראשיהם ופניהם באורח טבעי, ממצמצים, מחייכים ומפנים את ראשם לכיוונים שונים.

למעשה שכרה חברת MyHeritage רישיון מחברת D-ID, לטכנולוגיה שפותחה בה ומאפשרת שחזור, באמצעות טכנולוגיית למידה עמוקה, של סרטוני וידאו.

על מנת שאפקט ההנפשה יופעל על התמונות, ברזולוציה הכי גבוהה האפשרית, עוברות תמונות מטושטשות חידוד אוטומטי, שמבצעת הטכנולוגיה החדשנית, מה שמעלה באופן דרמטי את איכות הסרטונים המופקים בה.

ההברקה האמיתית של הטכנולוגיה הזו נעוצה בזיהוי והבחירה האוטומטית שמבצע יישום הדיפ נוסטלגיה, מבין מקטעי המחוות בווידאו. ניתוח מהיר של מנח הראש וכיוון העיניים של המצולמים בתמונה מאפשרים ליישום להתאים להם באופן חכם את מחוללי ההנפשה המיטביים ולייצר את הסרטונים המונפשים באופן אופטימלי.


#ממה נמנעו מפתחי הדיפ נוסטלגי?
אנשי חברת MyHeritage ומפתחי היישום המלהיב נמנעו מהוספת דיבור לסרטונים.

לאור העובדה שטכנולוגיית הדיפ פייק ידועה ביכולות המטורפות שלה, גם בתחום הדיבור, נשאלת השאלה מדוע. הרי ניתן היה לשתול בפי המצולמים טקסטים מדוברים, שהיו נשמעים אמיתיים, על אף שמעולם לא צולמו והוקלטו.

ראשית, חשוב לומר שזיהוי קולי של המצולמים, ככל שמדובר באנשים שקרוביהם זוכרים עדיין את קולם האמיתי, היה מפחית את אפקט המציאות שיוצרים הסרטונים הללו.

אבל יש עוד סיבה לכך.

ב-MyHeritage מציינת שההימנעות מאפקטים קוליים של דיבור היא מכוונת. מטרתה, הם מטעימים, היא "למנוע שימושים זדוניים בכלי", דוגמת אלה שנעשים בסרטוני "דיפ פייק" של פוליטיקאים וידוענים שעודם בחיים.

לכן הם גם מבקשים מהמשתמשים לעשות בכלי שימוש רק על תמונות היסטוריות השייכות להם ולהימנע משימוש בתמונות של אנשים חיים, שלא אישרו את השימוש הזה.


הסבר לטכנולוגיה (עברית):

https://youtu.be/O4VPN_YjgIM?t=21s


הנה הדיפ נוסטלגיה:

https://youtu.be/tjBYSnoAWqg


ציורים מפורסמים שקמים לתחייה:

https://youtu.be/TWY1uBK4Zxc


ואפילו דיקטטורים קמים לתחיה עם הדיפ נוסטלגיה של מיי הריטג':

https://youtu.be/a-HR03bToew


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.