שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה משתמשים בגרף בועות?
גרף בועות (Bubble Chart) דומה לגרף פיזור בכך שהוא מציג נקודות במערכת צירים עבור שני משתנים, אך מוסיף את גודל הנקודה כמידע נוסף. למעשה, כל "בועה" בגרף היא נקודה שהשטח שלה (או הרדיוס שלה) משקפת משתנה שלישי.
כך ניתן לדוגמה לבנות גרף בועות שבו כל בועה היא מדינה בעולם: מיקום אופקי מייצג בו את התוצר לנפש במדינה, מיקום אנכי מייצג את תוחלת החיים וגודל הבועה מייצג את גודל האוכלוסייה. כך נראה בבת אחת את הקשר בין עושר לאריכות חיים וגם אילו מדינות הן גדולות באוכלוסייה - מדינות עם הרבה תושבים יהיו בועות גדולות ומדינות קטנות יהיו בועות קטנות.
כלומר, באמצעות גרף כזה אפשר להעביר בהצגה דו-ממדית שלושה ממדי מידע: מיקום אופקי (X), מיקום אנכי (Y) וגודל (Z) שניתן לראות באמצעות גודל הבועה.
ואגב, לפעמים משתמשים גם בצבע הבועות כדי לשקף משתנה רביעי, אבל לרוב שני צירים וגודל נותנים כבר תמונה עשירה.
#יתרונות
גרף בועות מאפשר להציג יותר מידע באותה תמונה. הוא מצטיין בהמחשת מערכות נתונים מורכבות שבהן שני משתנים לא מספרים את כל הסיפור. הבועות מוסיפות ממד חדש, אך מבלי לעבור לגרף תלת-ממדי שהוא שקשה יותר לקריאה.
היתרון הוא שניתן לזהות דפוסים שאולי היו נסתרים אם היו מציגים כל פעם רק שני משתנים. אפשר לראות שלושה משתנים קשורים. במקרה המדינות, למשל, ייתכן שנגלה שמדינות עם תוצר גבוה ותוחלת חיים גבוהה הן גם בעלות אוכלוסייה בינונית, ואילו מדינות עם אוכלוסייה עצומה הן לאו דווקא הכי עשירות.
#התאמה
גרף בועות מתאים במיוחד למצבים שבהם יש שלושה משתנים כמותיים לכל פריט ונרצה לבדוק את היחסים ביניהם. הרבה פעמים משתמשים בזה בכלכלה וחברה - למשל להצגת נתוני המדינות כפי שתואר (עושר, בריאות, גודל אוכלוסייה) או להשוואת ביצועי חברות עסקיות (ציר אחד יכול להיות רווח, ציר שני צמיחה וגודל הבועה הוא שווי השוק של החברה).
גם בשיווק אפשר להשתמש בגרף עם בועות. למשל, כשכל בועה היא מוצר. עם ציר X למחיר, ציר Y לשביעות רצון לקוחות וגודל הבועה עבור כמות המכירות. כך ניתן להבין היכן ממוקמים המוצרים בשוק ביחס לשביעות הרצון מהם מול מחירם.
#דוגמאות
בדוגמה אמיתית הוצג על-ידי הנס רוסלינג (Hans Rosling) גרף בועות מפורסם ובו הוא תיאר את התפתחות מדינות העולם. באותו גרף ראו על גבי הגרף בועה לכל מדינה. הציר האופקי היה ההכנסה, הציר האנכי תוחלת החיים, בעוד שגודל הבועה ייצג את גודל האוכלוסייה. כך ניתן היה לראות בקלות את הודו וסין עם אוכלוסיותיהם העצומות, כבועות גדולות ועולות בציר ההכנסה לאורך השנים.
דוגמה יומיומית יותר היא של חנות מקוונת שיכולה לנתח את מוצריה בעזרת גרף בועות. כל בועה מייצגת עבורה מוצר. המיקום האופקי בגרף מייצג את מחירו והמיקום האנכי את דירוג הלקוחות (בכוכבים למשל), בעוד גודל הבועה מייצג את כמות המכירות של אותו מוצר. מבט כזה יכול לגלות שאין קשר בין המחיר לדירוג, אבל כן רואים שמוצרים עם דירוג גבוה נמכרים יותר. זה ייראה בבירור כשבועות גדולות מרוכזות באזורי הדירוג הגבוה בגרף.
הנה הסבר של גרף הבועות:
https://youtu.be/iv0CT5H0yug
עשו ואל תעשו בגרף בועות:
https://youtu.be/Fygi3mQY0Ag
ודוגמאות לגרף בועות בתוכנת Excel:
https://youtu.be/Q1uiytD86OQ
מה זה גרף ולמה צריך גרפים?
גְּרָף (Graph Data), או גרף נתונים, הוא תיאור שבדרך כלל הוא דו-ממדי של מספר פרטי מידע המקושרים ביניהם על ידי יחסים כלשהם.
הגרף ישמש בדרך כלל להצגה חזותית של מידע כמותי. הוא מאפשר השוואה של הפריטים השונים זה לזה, בעזרת יחידות המידה שבדרך כלל מוצגות על הציר או על שני צירי הגרף. כי גם אם גרפים עתירי נתונים יוצגו לעתים עם מערכת צירים תלת-ממדית, בדרך כלל הם יוצגו בגרפים המבוססים על מערכת צירים דו-ממדית.
הציר האופקי, הציר שממש כמו האופק שאליו אנו מביטים נמתח לרוחב, יציג בדרך כלל את המשתנה. אם למשל נציג גרף של פופולריות של מוצר לאורך תקופה מסוימת, אז הציר האופקי יציג את הזמן, למשל את החודשים בשנה האחרונה.
הציר האנכי, העומד, יציג את הפונקציה. למשל בגרף של פופולריות המוצר בשנה האחרונה הציר הזה יציג את הפופולריות שלו, הפונקציה של המשתנה - כמה המוצר נמכר, או מה אחוז הנשאלים שאהבו את המוצר בסקר החודשי.
#למה צריך את זה?
גדולתו של הגרף היא בייצוג ויזואלי והשוואתי, באופן מופשט וללא מידע מיותר. כל זה לגבי קבוצת הפריטים או הנתונים, כשכולם מקושרים ביניהם באופן כלשהו.
יתרונם הגדול של הגרפים הוא בקלות ובמהירות של קליטת המידע מהם. גרף טוב יאפשר זיהוי מהיר של הקשר בין הנתונים והיחסים ביניהם, לעתים גם כולל המגמות שניתן לזהות בהם והחריגות שבין הנתונים.
#סוגי גרפים
ישנם כמה סוגי גרפים, כשלכל סוג יש יתרונות משלו ושימושים מתאימים לסוג המידע שהוא מציג היטב לצרכי ויזואליזציה של נתונים.
הגרפים הבולטים, השכיחים והשימושיים ביותר הם גרף עמודות, גרף קו, גרף עוגה, היסטוגרמה, גרף פיזור, תרשים קופסה (Box Plot), גרף בועות, גרף רציף, גרף נרות יפניים (גרף קו המציג את המדידות בניתוח טכני באופן משוכלל יותר מנקודות על הקו) ומפת חום (Heatmap) שהיא מעט שונה אבל נחשבת גם היא לסוג של גרף.
למחקר תאורטי נרחב זכו הגרפים במסגרת תורת הגרפים. ישנם סוגי גרפים שונים. להיכרות איתם ראו את תגית "סוגי גרפים".
הנה הסבר לילדים על מה זה גרף:
https://youtu.be/LW7I0Skjaew
כמה מסוגי הגרפים שמשתמשים בהם:
https://youtu.be/bmY28wdGL9M
איך יודעים באיזה גרף להשתמש בכל הקשר?
https://youtu.be/o7F-tbBl_hA
גרף נתונים בקו שמדגים את השינויים לאורך זמן (עברית):
https://youtu.be/siBhC7scAdQ
כך אפשר לזהות הטעיה באמצעות גרף (מתורגם):
https://youtu.be/E91bGT9BjYk
וגרף הנרות היפניים בעולם המסחר במניות (עברית):
https://youtu.be/FPZbtNtbMtc?long=yes
גרף בועות
גרף בועות (Bubble Chart) דומה לגרף פיזור בכך שהוא מציג נקודות במערכת צירים עבור שני משתנים, אך מוסיף את גודל הנקודה כמידע נוסף. למעשה, כל "בועה" בגרף היא נקודה שהשטח שלה (או הרדיוס שלה) משקפת משתנה שלישי.
כך ניתן לדוגמה לבנות גרף בועות שבו כל בועה היא מדינה בעולם: מיקום אופקי מייצג בו את התוצר לנפש במדינה, מיקום אנכי מייצג את תוחלת החיים וגודל הבועה מייצג את גודל האוכלוסייה. כך נראה בבת אחת את הקשר בין עושר לאריכות חיים וגם אילו מדינות הן גדולות באוכלוסייה - מדינות עם הרבה תושבים יהיו בועות גדולות ומדינות קטנות יהיו בועות קטנות.
כלומר, באמצעות גרף כזה אפשר להעביר בהצגה דו-ממדית שלושה ממדי מידע: מיקום אופקי (X), מיקום אנכי (Y) וגודל (Z) שניתן לראות באמצעות גודל הבועה.
ואגב, לפעמים משתמשים גם בצבע הבועות כדי לשקף משתנה רביעי, אבל לרוב שני צירים וגודל נותנים כבר תמונה עשירה.
#יתרונות
גרף בועות מאפשר להציג יותר מידע באותה תמונה. הוא מצטיין בהמחשת מערכות נתונים מורכבות שבהן שני משתנים לא מספרים את כל הסיפור. הבועות מוסיפות ממד חדש, אך מבלי לעבור לגרף תלת-ממדי שהוא שקשה יותר לקריאה.
היתרון הוא שניתן לזהות דפוסים שאולי היו נסתרים אם היו מציגים כל פעם רק שני משתנים. אפשר לראות שלושה משתנים קשורים. במקרה המדינות, למשל, ייתכן שנגלה שמדינות עם תוצר גבוה ותוחלת חיים גבוהה הן גם בעלות אוכלוסייה בינונית, ואילו מדינות עם אוכלוסייה עצומה הן לאו דווקא הכי עשירות.
#התאמה
גרף בועות מתאים במיוחד למצבים שבהם יש שלושה משתנים כמותיים לכל פריט ונרצה לבדוק את היחסים ביניהם. הרבה פעמים משתמשים בזה בכלכלה וחברה - למשל להצגת נתוני המדינות כפי שתואר (עושר, בריאות, גודל אוכלוסייה) או להשוואת ביצועי חברות עסקיות (ציר אחד יכול להיות רווח, ציר שני צמיחה וגודל הבועה הוא שווי השוק של החברה).
גם בשיווק אפשר להשתמש בגרף עם בועות. למשל, כשכל בועה היא מוצר. עם ציר X למחיר, ציר Y לשביעות רצון לקוחות וגודל הבועה עבור כמות המכירות. כך ניתן להבין היכן ממוקמים המוצרים בשוק ביחס לשביעות הרצון מהם מול מחירם.
#דוגמאות
בדוגמה אמיתית הוצג על-ידי הנס רוסלינג (Hans Rosling) גרף בועות מפורסם ובו הוא תיאר את התפתחות מדינות העולם. באותו גרף ראו על גבי הגרף בועה לכל מדינה. הציר האופקי היה ההכנסה, הציר האנכי תוחלת החיים, בעוד שגודל הבועה ייצג את גודל האוכלוסייה. כך ניתן היה לראות בקלות את הודו וסין עם אוכלוסיותיהם העצומות, כבועות גדולות ועולות בציר ההכנסה לאורך השנים.
דוגמה יומיומית יותר היא של חנות מקוונת שיכולה לנתח את מוצריה בעזרת גרף בועות. כל בועה מייצגת עבורה מוצר. המיקום האופקי בגרף מייצג את מחירו והמיקום האנכי את דירוג הלקוחות (בכוכבים למשל), בעוד גודל הבועה מייצג את כמות המכירות של אותו מוצר. מבט כזה יכול לגלות שאין קשר בין המחיר לדירוג, אבל כן רואים שמוצרים עם דירוג גבוה נמכרים יותר. זה ייראה בבירור כשבועות גדולות מרוכזות באזורי הדירוג הגבוה בגרף.
הנה הסבר של גרף הבועות:
https://youtu.be/iv0CT5H0yug
עשו ואל תעשו בגרף בועות:
https://youtu.be/Fygi3mQY0Ag
ודוגמאות לגרף בועות בתוכנת Excel:
https://youtu.be/Q1uiytD86OQ
גְּרָף (Graph Data), או גרף נתונים, הוא תיאור שבדרך כלל הוא דו-ממדי של מספר פרטי מידע המקושרים ביניהם על ידי יחסים כלשהם.
הגרף ישמש בדרך כלל להצגה חזותית של מידע כמותי. הוא מאפשר השוואה של הפריטים השונים זה לזה, בעזרת יחידות המידה שבדרך כלל מוצגות על הציר או על שני צירי הגרף. כי גם אם גרפים עתירי נתונים יוצגו לעתים עם מערכת צירים תלת-ממדית, בדרך כלל הם יוצגו בגרפים המבוססים על מערכת צירים דו-ממדית.
הציר האופקי, הציר שממש כמו האופק שאליו אנו מביטים נמתח לרוחב, יציג בדרך כלל את המשתנה. אם למשל נציג גרף של פופולריות של מוצר לאורך תקופה מסוימת, אז הציר האופקי יציג את הזמן, למשל את החודשים בשנה האחרונה.
הציר האנכי, העומד, יציג את הפונקציה. למשל בגרף של פופולריות המוצר בשנה האחרונה הציר הזה יציג את הפופולריות שלו, הפונקציה של המשתנה - כמה המוצר נמכר, או מה אחוז הנשאלים שאהבו את המוצר בסקר החודשי.
#למה צריך את זה?
גדולתו של הגרף היא בייצוג ויזואלי והשוואתי, באופן מופשט וללא מידע מיותר. כל זה לגבי קבוצת הפריטים או הנתונים, כשכולם מקושרים ביניהם באופן כלשהו.
יתרונם הגדול של הגרפים הוא בקלות ובמהירות של קליטת המידע מהם. גרף טוב יאפשר זיהוי מהיר של הקשר בין הנתונים והיחסים ביניהם, לעתים גם כולל המגמות שניתן לזהות בהם והחריגות שבין הנתונים.
#סוגי גרפים
ישנם כמה סוגי גרפים, כשלכל סוג יש יתרונות משלו ושימושים מתאימים לסוג המידע שהוא מציג היטב לצרכי ויזואליזציה של נתונים.
הגרפים הבולטים, השכיחים והשימושיים ביותר הם גרף עמודות, גרף קו, גרף עוגה, היסטוגרמה, גרף פיזור, תרשים קופסה (Box Plot), גרף בועות, גרף רציף, גרף נרות יפניים (גרף קו המציג את המדידות בניתוח טכני באופן משוכלל יותר מנקודות על הקו) ומפת חום (Heatmap) שהיא מעט שונה אבל נחשבת גם היא לסוג של גרף.
למחקר תאורטי נרחב זכו הגרפים במסגרת תורת הגרפים. ישנם סוגי גרפים שונים. להיכרות איתם ראו את תגית "סוגי גרפים".
הנה הסבר לילדים על מה זה גרף:
https://youtu.be/LW7I0Skjaew
כמה מסוגי הגרפים שמשתמשים בהם:
https://youtu.be/bmY28wdGL9M
איך יודעים באיזה גרף להשתמש בכל הקשר?
https://youtu.be/o7F-tbBl_hA
גרף נתונים בקו שמדגים את השינויים לאורך זמן (עברית):
https://youtu.be/siBhC7scAdQ
כך אפשר לזהות הטעיה באמצעות גרף (מתורגם):
https://youtu.be/E91bGT9BjYk
וגרף הנרות היפניים בעולם המסחר במניות (עברית):
https://youtu.be/FPZbtNtbMtc?long=yes
