שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו גרף עמודות ולמה הוא טוב?
גרף עמודות (Bar Chart) הוא גרף השוואתי, עם ציר אחד בלבד, המציג השוואה בין קטגוריות שונות בעזרת מלבנים או עמודות שכל אחד מהם מייצג קטגוריה.
גובה כל עמודה (או אורך, אם העמודות אופקיות) מראה לנו כמה גדול הערך של אותה קטגוריה, למשל שכיחות של משהו, כמה ממנו יש. למשל, גרף של מספר תושבים בערים שונות יראה לנו עמודות שונות, שכל אחת מהן מציגה את גודל האוכלוסיה בעיר המסוימת, את שכיחות התושבים בה.
ערך גבוה מיוצג על-ידי עמודה גבוהה וערך נמוך על-ידי עמודה נמוכה. כלומר הגרף מסוג זה הוא פשוט לקריאה: ניתן מיד לראות בו בעמודות מי בין הקטגוריות היא "הכי גדולה" ומי "הכי קטנה", מי יותר ומי פחות.
לדוגמה, אפשר להשתמש בגרף עמודות כדי להציג את מספר התלמידים בכל כיתה בשכבה, כאשר לכל כיתה יש עמודה בגובה המתאים למספר התלמידים בה.
#יתרונות
גרף עמודות מצטיין בהשוואת גדלים בין פריטים או קבוצות שונות בצורה ישירה. בניגוד לגרף עוגה, שבו קשה להשוות בדיוק גדלים של פרוסות, כאן אפשר לראות בבירור ובמדויק איזו עמודה גבוהה יותר, גם אם ההפרשים לעתים זעירים.
גרף העמודות עדיף לעיתים גם על גרף קו, כשהנתונים אינם רציפים אלא מחולקים לקטגוריות נפרדות (למשל סוגי מוצרים, ערים, קבוצות גיל וכדומה).
#מתי?
גרף העמודות מתאים במיוחד עבור נתונים קטגוריים - כלומר נתונים המחולקים לקבוצות או לסוגים ברורים. גרף כזה מתאים להראות כמויות, סכומים או מספר פריטים בכל קטגוריה.
הגרף יעיל גם להצגת נתונים של תקופות (חודשים, שנים) כשרוצים להשוות תקופה לתקופה ולא בהכרח להראות מגמה רציפה.
#דוגמאות
למשל, השוואת כמות הגשמים בחודשי השנה באמצעות עמודות, כשלכל חודש עמודה המציגה את כמות המשקעים בו.
דוגמה נוספת: גרף עמודות יכול להראות כמה משתמשים יש לכל רשת חברתית (פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר וכו'), כאשר כל רשת מיוצגת בעמודה. כך רואים איזו רשת היא בעלת מספר המשתמשים הגדול ביותר בצורה ברורה.
הנה גרף עמודות:
https://youtu.be/WTVdncVCvKo
גרף עמודות המציג מספר ערכים השוואתיים מטבלת שכיחות (עברית):
https://youtu.be/ZrBw7vTRsUs
דוגמה לגרף עמודות אופקי:
https://youtu.be/wlEQ6h9ilUU
ותבנית לילדים ליצירת דיאגרמת עמודות, גרף עמודות (עברית):
https://youtu.be/RjYKvcvlies
מהם סקרים ומה הבעיה בהם?
שמעון פרס אמר עליהם פעם ש"סקרים הם כמו בושם. אפשר להריח אותם אבל לא כדאי לשתות...". מי כמוהו חווה את כשלון הסוקרים, שמסתמכים על מדגמי ענק אך לא מצליחים לזהות את המגמות האמיתיות בבחירות.
סקר (Poll) הוא מדידה של משהו במדגם, חלק קטן באוכלוסיה, ושימוש באמצעים סטיטסטיים כדי להכליל על האוכלוסייה כולה. התחזיות של סקרים פוליטיים, למשל, מתבססות על מדגם קטן של קלפיות, שבו מתבקשים אנשים להצביע בקלפי המדגם, כמו שהצביעו בקלפי האמיתית. על המדגם להיות לא "מוטה", כלומר שיהיה בו ייצוג שווה של קבוצות שונות באוכלוסייה.
בשנים האחרונות הולכים הסקרים ומאבדים את היכולת לחזות מגמות פוליטיות. זו מגמה שהולכת ומתבררת בהרבה מאד מקומות. מישראל של בחירות 2015, בהן ניצח ראש הממשלה, בניגוד לכל הסקרים שחזו את נפילתו, דרך סקרים שהכזיבו בגדול בעולם כולו.
דוגמאות לכישלונות של סקרים לא חסרות. המפורסמים שביניהם הם תוצאות המהפך בבחירות בישראל ב-1977, ההפתעה המדהימה של הברקזיט במשאל העם האנגלי שהביא להיפרדות מגוש היורו והניצחון הבלתי צפוי של דונלד טראמפ בקמפיין הראשון שלו לנשיאות ארצות הברית.
אז מה הבעיה בסקרים?
מזה שנים מצביעים מומחים על הדרך שבה מתקבלות ומפוענחות לא נכון תוצאות המדגמים. הן מצביעות על נצחון של מי שלבסוף יתגלה כמובס במערכת הבחירות. שוב ושוב טופחות תוצאות האמת על פניהם של הסוקרים ומצליחה לערער את אמינותם.
מצד שני, לא פעם משפיעות תוצאות הסקרים על תוצאות הבחירות עצמן. זאת מכיוון שהבוחרים מחליטים למי להצביע בהתאם למה שהסקרים מראים. כך לדוגמה, אם הם קוראים בסקר שהליכוד עומד לנחול תבוסה בבחירות ובשל כך הם "חוזרים הביתה", להצביע לו ולהביא לניצחונו.
מצד אחד, הסקר הוא הכלי האובייקטיבי ביותר שעומד לרשות הפוליטיקאים. בעזרתו הם מנסים לנבא את התנהגות הבוחרים והעמדות שלהם.
מצד שני הניסיון כבר הוכיח עד כמה חשוב להתייחס אל הסקרים בזהירות. אם משתמשים בהם בלי להיות מודעים לחולשות ולבעיות שבהם - נוהגים בחוסר אחריות ובטפשות של ממש.
למשל, ההתעלמות מכך שבתנאים של קרבה לתיקו בהצבעה, המשמעות הפוליטית של הסטייה הסטטיסטית, סטייה שתמיד תהיה שם והיא נסבלת בכל סיטואציה אחרת, היא עצומה. במילים פשוטות, אם טראמפ והילרי מתחרים בצמידות, או שמתנגדי הברקזיט מתחלקים כמעט 50-50, הרי שהסקר לא יוכל לומר מי ינצח. כל סטייה קטנה תמליך צד אחר.
יש גם בעיות אחרות, כמו העובדה שתוצאות הסקר, גם אם נקבל אותן כמו שהן, נכונות רק ליום הסקר. בקמפיין פוליטי הופך כל יום לסיפור חדש והשינויים הללו הם כל כך משמעותיים, במיוחד במירוץ צמוד, שהסקר של שלשום שווה לניחוש פשוט.
בעיה נוספת היא אמינות הנסקרים. יותר ויותר אנשים נלחצים מלהודות בעובדות שונות שקשורות בתמיכה במועמד או בנושא שנוי במחלוקת. קשה להם להציב את עצמם בקבוצה הנרדפת על ידי דעת הקהל והתקשורת הדומיננטית והם מספרים לסוקר דבר אחד, בזמן שבקלפי הם עושים דבר הפוך.
בישראל למשל, יש טענה קבועה שיש מגזרים באוכלוסיה, שאינם משתפים פעולה. גם שינויים טכנולוגיים, במיוחד כניסת האינטרנט, הרשתות החברתיות, החדשות שכבר לא מתקבלות מכלי התקשורת הגדולים דווקא - כל אלו הפכו את הסקרים ויכולת הניבוי שלהם לבעייתיים מאד.
מצד שני, הסקרים, במיוחד הכמותיים שבהם, מהווים עדיין את כלי העבודה העיקרי של הפוליטיקאים ויועציהם. גורלות נחרצים על פיהם ובאין כלי אחר, מתקבלות על פי הסקרים (לרוב סקרי עומק) החלטות פוליטיות חשובות מאד, לפחות בתקופת מערכת בחירות, על פי תוצאות הסקרים הללו.
בתנאים כאלה, עיבוד הנתונים ופירושם על ידי הסוקרים ובאופן כללי המקצועיות שלהם, הופכים למרכיב הקובע ביכולת להתגבר על מגוון הבעיות שבשיטת הסקר.
מה הבעיה עם הסקרים של הבחירות? (עברית)
https://youtu.be/am0Bz86egv8
הסבר "לילדים" (עברית):
https://youtu.be/Us8pVTrmN6I
עולם הסקרים הפוליטיים (מתורגם):
https://youtu.be/ubR8rEgSZSU
ובארץ יש מי שמנסים לבדוק אותו (עברית):
https://youtu.be/c1odMcMrcpo
מה זה גרף ולמה צריך גרפים?
גְּרָף (Graph Data), או גרף נתונים, הוא תיאור שבדרך כלל הוא דו-ממדי של מספר פרטי מידע המקושרים ביניהם על ידי יחסים כלשהם.
הגרף ישמש בדרך כלל להצגה חזותית של מידע כמותי. הוא מאפשר השוואה של הפריטים השונים זה לזה, בעזרת יחידות המידה שבדרך כלל מוצגות על הציר או על שני צירי הגרף. כי גם אם גרפים עתירי נתונים יוצגו לעתים עם מערכת צירים תלת-ממדית, בדרך כלל הם יוצגו בגרפים המבוססים על מערכת צירים דו-ממדית.
הציר האופקי, הציר שממש כמו האופק שאליו אנו מביטים נמתח לרוחב, יציג בדרך כלל את המשתנה. אם למשל נציג גרף של פופולריות של מוצר לאורך תקופה מסוימת, אז הציר האופקי יציג את הזמן, למשל את החודשים בשנה האחרונה.
הציר האנכי, העומד, יציג את הפונקציה. למשל בגרף של פופולריות המוצר בשנה האחרונה הציר הזה יציג את הפופולריות שלו, הפונקציה של המשתנה - כמה המוצר נמכר, או מה אחוז הנשאלים שאהבו את המוצר בסקר החודשי.
#למה צריך את זה?
גדולתו של הגרף היא בייצוג ויזואלי והשוואתי, באופן מופשט וללא מידע מיותר. כל זה לגבי קבוצת הפריטים או הנתונים, כשכולם מקושרים ביניהם באופן כלשהו.
יתרונם הגדול של הגרפים הוא בקלות ובמהירות של קליטת המידע מהם. גרף טוב יאפשר זיהוי מהיר של הקשר בין הנתונים והיחסים ביניהם, לעתים גם כולל המגמות שניתן לזהות בהם והחריגות שבין הנתונים.
#סוגי גרפים
ישנם כמה סוגי גרפים, כשלכל סוג יש יתרונות משלו ושימושים מתאימים לסוג המידע שהוא מציג היטב לצרכי ויזואליזציה של נתונים.
הגרפים הבולטים, השכיחים והשימושיים ביותר הם גרף עמודות, גרף קו, גרף עוגה, היסטוגרמה, גרף פיזור, תרשים קופסה (Box Plot), גרף בועות, גרף רציף, גרף נרות יפניים (גרף קו המציג את המדידות בניתוח טכני באופן משוכלל יותר מנקודות על הקו) ומפת חום (Heatmap) שהיא מעט שונה אבל נחשבת גם היא לסוג של גרף.
למחקר תאורטי נרחב זכו הגרפים במסגרת תורת הגרפים. ישנם סוגי גרפים שונים. להיכרות איתם ראו את תגית "סוגי גרפים".
הנה הסבר לילדים על מה זה גרף:
https://youtu.be/LW7I0Skjaew
כמה מסוגי הגרפים שמשתמשים בהם:
https://youtu.be/bmY28wdGL9M
איך יודעים באיזה גרף להשתמש בכל הקשר?
https://youtu.be/o7F-tbBl_hA
גרף נתונים בקו שמדגים את השינויים לאורך זמן (עברית):
https://youtu.be/siBhC7scAdQ
כך אפשר לזהות הטעיה באמצעות גרף (מתורגם):
https://youtu.be/E91bGT9BjYk
וגרף הנרות היפניים בעולם המסחר במניות (עברית):
https://youtu.be/FPZbtNtbMtc?long=yes
גרף עמודות
גרף עמודות (Bar Chart) הוא גרף השוואתי, עם ציר אחד בלבד, המציג השוואה בין קטגוריות שונות בעזרת מלבנים או עמודות שכל אחד מהם מייצג קטגוריה.
גובה כל עמודה (או אורך, אם העמודות אופקיות) מראה לנו כמה גדול הערך של אותה קטגוריה, למשל שכיחות של משהו, כמה ממנו יש. למשל, גרף של מספר תושבים בערים שונות יראה לנו עמודות שונות, שכל אחת מהן מציגה את גודל האוכלוסיה בעיר המסוימת, את שכיחות התושבים בה.
ערך גבוה מיוצג על-ידי עמודה גבוהה וערך נמוך על-ידי עמודה נמוכה. כלומר הגרף מסוג זה הוא פשוט לקריאה: ניתן מיד לראות בו בעמודות מי בין הקטגוריות היא "הכי גדולה" ומי "הכי קטנה", מי יותר ומי פחות.
לדוגמה, אפשר להשתמש בגרף עמודות כדי להציג את מספר התלמידים בכל כיתה בשכבה, כאשר לכל כיתה יש עמודה בגובה המתאים למספר התלמידים בה.
#יתרונות
גרף עמודות מצטיין בהשוואת גדלים בין פריטים או קבוצות שונות בצורה ישירה. בניגוד לגרף עוגה, שבו קשה להשוות בדיוק גדלים של פרוסות, כאן אפשר לראות בבירור ובמדויק איזו עמודה גבוהה יותר, גם אם ההפרשים לעתים זעירים.
גרף העמודות עדיף לעיתים גם על גרף קו, כשהנתונים אינם רציפים אלא מחולקים לקטגוריות נפרדות (למשל סוגי מוצרים, ערים, קבוצות גיל וכדומה).
#מתי?
גרף העמודות מתאים במיוחד עבור נתונים קטגוריים - כלומר נתונים המחולקים לקבוצות או לסוגים ברורים. גרף כזה מתאים להראות כמויות, סכומים או מספר פריטים בכל קטגוריה.
הגרף יעיל גם להצגת נתונים של תקופות (חודשים, שנים) כשרוצים להשוות תקופה לתקופה ולא בהכרח להראות מגמה רציפה.
#דוגמאות
למשל, השוואת כמות הגשמים בחודשי השנה באמצעות עמודות, כשלכל חודש עמודה המציגה את כמות המשקעים בו.
דוגמה נוספת: גרף עמודות יכול להראות כמה משתמשים יש לכל רשת חברתית (פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר וכו'), כאשר כל רשת מיוצגת בעמודה. כך רואים איזו רשת היא בעלת מספר המשתמשים הגדול ביותר בצורה ברורה.
הנה גרף עמודות:
https://youtu.be/WTVdncVCvKo
גרף עמודות המציג מספר ערכים השוואתיים מטבלת שכיחות (עברית):
https://youtu.be/ZrBw7vTRsUs
דוגמה לגרף עמודות אופקי:
https://youtu.be/wlEQ6h9ilUU
ותבנית לילדים ליצירת דיאגרמת עמודות, גרף עמודות (עברית):
https://youtu.be/RjYKvcvlies
שמעון פרס אמר עליהם פעם ש"סקרים הם כמו בושם. אפשר להריח אותם אבל לא כדאי לשתות...". מי כמוהו חווה את כשלון הסוקרים, שמסתמכים על מדגמי ענק אך לא מצליחים לזהות את המגמות האמיתיות בבחירות.
סקר (Poll) הוא מדידה של משהו במדגם, חלק קטן באוכלוסיה, ושימוש באמצעים סטיטסטיים כדי להכליל על האוכלוסייה כולה. התחזיות של סקרים פוליטיים, למשל, מתבססות על מדגם קטן של קלפיות, שבו מתבקשים אנשים להצביע בקלפי המדגם, כמו שהצביעו בקלפי האמיתית. על המדגם להיות לא "מוטה", כלומר שיהיה בו ייצוג שווה של קבוצות שונות באוכלוסייה.
בשנים האחרונות הולכים הסקרים ומאבדים את היכולת לחזות מגמות פוליטיות. זו מגמה שהולכת ומתבררת בהרבה מאד מקומות. מישראל של בחירות 2015, בהן ניצח ראש הממשלה, בניגוד לכל הסקרים שחזו את נפילתו, דרך סקרים שהכזיבו בגדול בעולם כולו.
דוגמאות לכישלונות של סקרים לא חסרות. המפורסמים שביניהם הם תוצאות המהפך בבחירות בישראל ב-1977, ההפתעה המדהימה של הברקזיט במשאל העם האנגלי שהביא להיפרדות מגוש היורו והניצחון הבלתי צפוי של דונלד טראמפ בקמפיין הראשון שלו לנשיאות ארצות הברית.
אז מה הבעיה בסקרים?
מזה שנים מצביעים מומחים על הדרך שבה מתקבלות ומפוענחות לא נכון תוצאות המדגמים. הן מצביעות על נצחון של מי שלבסוף יתגלה כמובס במערכת הבחירות. שוב ושוב טופחות תוצאות האמת על פניהם של הסוקרים ומצליחה לערער את אמינותם.
מצד שני, לא פעם משפיעות תוצאות הסקרים על תוצאות הבחירות עצמן. זאת מכיוון שהבוחרים מחליטים למי להצביע בהתאם למה שהסקרים מראים. כך לדוגמה, אם הם קוראים בסקר שהליכוד עומד לנחול תבוסה בבחירות ובשל כך הם "חוזרים הביתה", להצביע לו ולהביא לניצחונו.
מצד אחד, הסקר הוא הכלי האובייקטיבי ביותר שעומד לרשות הפוליטיקאים. בעזרתו הם מנסים לנבא את התנהגות הבוחרים והעמדות שלהם.
מצד שני הניסיון כבר הוכיח עד כמה חשוב להתייחס אל הסקרים בזהירות. אם משתמשים בהם בלי להיות מודעים לחולשות ולבעיות שבהם - נוהגים בחוסר אחריות ובטפשות של ממש.
למשל, ההתעלמות מכך שבתנאים של קרבה לתיקו בהצבעה, המשמעות הפוליטית של הסטייה הסטטיסטית, סטייה שתמיד תהיה שם והיא נסבלת בכל סיטואציה אחרת, היא עצומה. במילים פשוטות, אם טראמפ והילרי מתחרים בצמידות, או שמתנגדי הברקזיט מתחלקים כמעט 50-50, הרי שהסקר לא יוכל לומר מי ינצח. כל סטייה קטנה תמליך צד אחר.
יש גם בעיות אחרות, כמו העובדה שתוצאות הסקר, גם אם נקבל אותן כמו שהן, נכונות רק ליום הסקר. בקמפיין פוליטי הופך כל יום לסיפור חדש והשינויים הללו הם כל כך משמעותיים, במיוחד במירוץ צמוד, שהסקר של שלשום שווה לניחוש פשוט.
בעיה נוספת היא אמינות הנסקרים. יותר ויותר אנשים נלחצים מלהודות בעובדות שונות שקשורות בתמיכה במועמד או בנושא שנוי במחלוקת. קשה להם להציב את עצמם בקבוצה הנרדפת על ידי דעת הקהל והתקשורת הדומיננטית והם מספרים לסוקר דבר אחד, בזמן שבקלפי הם עושים דבר הפוך.
בישראל למשל, יש טענה קבועה שיש מגזרים באוכלוסיה, שאינם משתפים פעולה. גם שינויים טכנולוגיים, במיוחד כניסת האינטרנט, הרשתות החברתיות, החדשות שכבר לא מתקבלות מכלי התקשורת הגדולים דווקא - כל אלו הפכו את הסקרים ויכולת הניבוי שלהם לבעייתיים מאד.
מצד שני, הסקרים, במיוחד הכמותיים שבהם, מהווים עדיין את כלי העבודה העיקרי של הפוליטיקאים ויועציהם. גורלות נחרצים על פיהם ובאין כלי אחר, מתקבלות על פי הסקרים (לרוב סקרי עומק) החלטות פוליטיות חשובות מאד, לפחות בתקופת מערכת בחירות, על פי תוצאות הסקרים הללו.
בתנאים כאלה, עיבוד הנתונים ופירושם על ידי הסוקרים ובאופן כללי המקצועיות שלהם, הופכים למרכיב הקובע ביכולת להתגבר על מגוון הבעיות שבשיטת הסקר.
מה הבעיה עם הסקרים של הבחירות? (עברית)
https://youtu.be/am0Bz86egv8
הסבר "לילדים" (עברית):
https://youtu.be/Us8pVTrmN6I
עולם הסקרים הפוליטיים (מתורגם):
https://youtu.be/ubR8rEgSZSU
ובארץ יש מי שמנסים לבדוק אותו (עברית):
https://youtu.be/c1odMcMrcpo
גְּרָף (Graph Data), או גרף נתונים, הוא תיאור שבדרך כלל הוא דו-ממדי של מספר פרטי מידע המקושרים ביניהם על ידי יחסים כלשהם.
הגרף ישמש בדרך כלל להצגה חזותית של מידע כמותי. הוא מאפשר השוואה של הפריטים השונים זה לזה, בעזרת יחידות המידה שבדרך כלל מוצגות על הציר או על שני צירי הגרף. כי גם אם גרפים עתירי נתונים יוצגו לעתים עם מערכת צירים תלת-ממדית, בדרך כלל הם יוצגו בגרפים המבוססים על מערכת צירים דו-ממדית.
הציר האופקי, הציר שממש כמו האופק שאליו אנו מביטים נמתח לרוחב, יציג בדרך כלל את המשתנה. אם למשל נציג גרף של פופולריות של מוצר לאורך תקופה מסוימת, אז הציר האופקי יציג את הזמן, למשל את החודשים בשנה האחרונה.
הציר האנכי, העומד, יציג את הפונקציה. למשל בגרף של פופולריות המוצר בשנה האחרונה הציר הזה יציג את הפופולריות שלו, הפונקציה של המשתנה - כמה המוצר נמכר, או מה אחוז הנשאלים שאהבו את המוצר בסקר החודשי.
#למה צריך את זה?
גדולתו של הגרף היא בייצוג ויזואלי והשוואתי, באופן מופשט וללא מידע מיותר. כל זה לגבי קבוצת הפריטים או הנתונים, כשכולם מקושרים ביניהם באופן כלשהו.
יתרונם הגדול של הגרפים הוא בקלות ובמהירות של קליטת המידע מהם. גרף טוב יאפשר זיהוי מהיר של הקשר בין הנתונים והיחסים ביניהם, לעתים גם כולל המגמות שניתן לזהות בהם והחריגות שבין הנתונים.
#סוגי גרפים
ישנם כמה סוגי גרפים, כשלכל סוג יש יתרונות משלו ושימושים מתאימים לסוג המידע שהוא מציג היטב לצרכי ויזואליזציה של נתונים.
הגרפים הבולטים, השכיחים והשימושיים ביותר הם גרף עמודות, גרף קו, גרף עוגה, היסטוגרמה, גרף פיזור, תרשים קופסה (Box Plot), גרף בועות, גרף רציף, גרף נרות יפניים (גרף קו המציג את המדידות בניתוח טכני באופן משוכלל יותר מנקודות על הקו) ומפת חום (Heatmap) שהיא מעט שונה אבל נחשבת גם היא לסוג של גרף.
למחקר תאורטי נרחב זכו הגרפים במסגרת תורת הגרפים. ישנם סוגי גרפים שונים. להיכרות איתם ראו את תגית "סוגי גרפים".
הנה הסבר לילדים על מה זה גרף:
https://youtu.be/LW7I0Skjaew
כמה מסוגי הגרפים שמשתמשים בהם:
https://youtu.be/bmY28wdGL9M
איך יודעים באיזה גרף להשתמש בכל הקשר?
https://youtu.be/o7F-tbBl_hA
גרף נתונים בקו שמדגים את השינויים לאורך זמן (עברית):
https://youtu.be/siBhC7scAdQ
כך אפשר לזהות הטעיה באמצעות גרף (מתורגם):
https://youtu.be/E91bGT9BjYk
וגרף הנרות היפניים בעולם המסחר במניות (עברית):
https://youtu.be/FPZbtNtbMtc?long=yes
