גשמי המוֹנסוּן (Monsoon Rains) הם ממטרים עזים היורדים בעונה קבועה ומסוימת. גשמי המונסון מתרחשים גם בחורף וגם בקיץ, כשאוויר חם מביא אוויר לח מן הים.

אנשי מזג האוויר מדברים על "גשם מונסוני", במקרים של אזור שמקבל את רוב גשמי העונה בבת-אחת.

לרוב מוזכרות בעולם סופות המונסון שמתרחשות בהודו ומדינות דרום-אסיה.


הנה הסבר לילדים על גשמי המונסון בהודו:

https://youtu.be/zsObdN5Upig


גשם המונסון הכבד ביערות:

http://youtu.be/MuOAReLmHx8


וגשמי המונסון בהודו:

http://youtu.be/QnHPDp9-eNo

בכל שנה, כשהקיץ מגיע לשיאו באסיה, מתחוללת ביבשת אחת מתופעות הטבע המרשימות על פני כדור הארץ, עונת המוֹנסוּן (Monsoon season) והגשמים האימתניים שלה. בדרך כלל העונה הזו נמשכת לפחות חודש בשנה.

המונסון, שבאנגלית מכונה "wet season", היא מערכת מזג האוויר הגדולה בעולם. המילה, שמגיעה מהשפה הערבית בה "מוסים" פירושה עונה. היא מתארת מערכת רוחות ייחודית שמביאה גשמים עצומים למיליארדי אנשים.

במטאורולוגיה מגדירים את המונסון כזרימות אוויר עונתיות קבועות שמתהוות בתת היבשת ההודית בגלל הפרשים תרמיים (הפרשי חום וקור) שבין הים ליבשה.

מהחום הלוהט של הודו ועד לצפון הקפוא של סיביר - המונסון הוא דפוס מזג אוויר שמשפיע על מיליוני בני אדם במדינות הנמצאות ברחבי דרום אסיה. מצד אחד מציבים גשמי המונסון אוכל על שולחנם, אך לא פעם גם מציפים ומחריבים בהן קהילות גדולות.


#איך זה קורה?
המנגנון הטבעי שמאחורי המונסון דומה למכונת קיטור ענקית. כשהיבשת הגדולה של אסיה מתחממת בקיץ, האוויר החם עולה ויוצר אזור לחץ נמוך.

האוקיינוס ההודי נשאר קריר יחסית ויוצר מעליו אזור לחץ גבוה. הפרש הלחצים בין השניים יוצר רוחות חזקות שנושבות מהאוקיינוס לכיוון היבשת, רוחות שמביאות איתן לחות עצומה שהצטברה מעל המים החמים.

כשהרוחות הלחות פוגשות את הרי ההימלאיה (Himalayas) והרי הגאטס המערביים (Western Ghats) שבהודו, הן נאלצות לעלות לגובה. האוויר הלח מתקרר ומתעבה ויוצר עננים עבים שמורידים גשמים בכמויות אדירות.

בשנים של עודף גשמים כאלה יש הצפות הרסניות, מפולות בוץ נוראות ונזקים חמורים לחקלאות, לכלכלה ולבריאות הציבור.


#חיים עם המונסון
כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם מושפעת מגשמי המונסון העצומים. מדינות רבות בתת היבשת ההודית כמו הודו, בנגלדש, פקיסטן, נפאל, בהוטן, סרי לנקה והאיים המלדיביים מתבססות עליהם וניזוקות מהם.

כך נוצרה תלות במונסון ויחד עם זאת גם אימה ממנו. לצד התלות בברכה ששופע המונסון, יש את הסכנות שהוא עלול להביא איתו. בכל שנה מעוררת הגעתו חשש מהול בתקווה. אם סופת המונסון תהיה חזקה מדי, היא עלולה לשטוף ולהחריב בתים ולהרוס את היבולים בשדות, כשאם היא חלשה מדי, ייפגעו היבולים, מה שעלול להביא למחסור ולעליית מחירי המזון.

קחו למשל את הודו, שמחודש יוני ועד ספטמבר מספק לה המונסון כ-75% מהגשם השנתי שלה. עבור מיליוני אנשים בה הוא מהווה את מקור המים המתוקים העיקרי.

ומנגד, מקום בהודו בשם צ'ראפונג'י (Cherrapunji) מחזיק בשיא הגשם העולמי, עם כ-11,000 מילימטר גשם בשנה ממוצעת - פי 22 מהכמות השנתית בישראל. מקומות כאלה הם כל כך גשומים שהתושבים למדו לחיות עם המים - הם בונים גשרים מעצי גומי חיים שהשורשים שלהם גדלים ומתחזקים עם השנים.

התוצאות של העונה הזו הן דרמטיות ומשנות חיים. המונסון מזין את שדות האורז והחיטה של הודו, בנגלדש (Bangladesh) ודרום מזרח אסיה במהלך יוני עד ספטמבר.


#הקצוות
בלי המונסון, מיליארדי אנשים לא יוכלו לגדל מספיק מזון כדי לחיות. החקלאים מחכים למונסון בדריכות רבה, כי עיתוי הגעתו ועוצמתו קובעים את גורל היבול השנתי ואת הכלכלה של מדינות שלמות.

למונסון יש גם צד קשה. גשמים עזים גורמים להצפות הרסניות ולמפולות בוץ. בשנת 2005, קיבלה העיר מומבאי (Mumbai) 944 מילימטר גשם ביום אחד. תושבי העיר אמרו בהומור מר שהם קיבלו שנה שלמה של גשמים אירופיים בתוך 24 שעות.

משבר האקלים ושינויי האקלים הנוכחיים בעולם מדאיגים מדענים, כי הם עלולים להפריע למערכת המונסון העדינה. מחקרים מראים שהמונסון הופך פחות צפוי. יש בו תקופות יובש ארוכות שמתחלפות עם גשמים קיצוניים.

עונת המונסון היא "סם החיים" עבור מיליארדי אנשים באסיה, במיוחד בתת-היבשת ההודית, אזור בו גשמי המונסון הם המפתח לחיים עצמם וכל המדינות תלויות בו ומושפעות - לטוב ולרע, מזון וסכנות.


הנה עונת המונסון:

https://youtu.be/FcURDmVPpkw


הרצאת וידאו על עונת המונסון:

https://youtu.be/Tn4hG7nLnyg


סרטון שמסביר לעומק את המונסון האסייתי:

https://youtu.be/1nstixjMS7A?long=yes


סרט תיעודי על משמעות עונת המונסון בהודו:

https://youtu.be/FcxT97sTFjE?long=yes

בצורת היא ירידה של גשמים מועטים במיוחד או הפסקה של הגשמים באזור מסוים. בכל שנה יש ממוצע של גשמים שיורדים, אך בשנה שבה יורדים מעט מאד גשמים ישנה בצורת. בבצורת נפגעת החקלאות ומעט מאד פירות וירקות גדלים, או שאין גידולים כלל.

בנוסף לפגיעה בחקלאות, הבצורת גורמת גם למחסור במי שתיה, לשריפות קשות ועוד.


הנה הבצורת של שנת 2014 בקליפורניה ארה"ב:

http://youtu.be/_AfklhH1dPs


השוואת תמונות מהחלל של אותו אזור לפני ואחרי פריצת הבצורת:

http://youtu.be/hIOBO7q9Nms


בעלי החיים הסובלים מבצורת קשה בסרנגטי (עברית):

https://youtu.be/7YBwc7bVYjI


הבצורת הקשה בקליפורניה:

http://youtu.be/95TWwzBynWA


ואיזה כיף כשנשברת הבצורת (עברית):

https://youtu.be/wtCCGBbP1Vg

איזה גשמים הם היורה והמלקוש?
מהו היורה? מהו המלקוש?


ברוב ארצות העולם הגשמים הם לא דבר נדיר. אבל יש גשמים שמסמלים את חילופי העונות. הגשם הראשון של החורף והגשם האחרון הם הגשמים המיוחדים שגם הצמידו להם שמות.

הגשם הראשון הוא היורה. הוא לא פוגע באף אחד ובטח שלא יורה, אבל מוריד גשם על הארץ היבשה, של אחרי הקיץ. משום שהוא בא אחרי קיץ ארוך ללא גשמים, הוא שוטף את האבק מעל הכל. זה, אגב, הופך אותו למסוכן מעט לנוהגים. האבק השטוף בגשם עלול לגרום להחלקה על הכביש. לכן כדאי לנהוג לאט בגשם הראשון ולבלום בזהירות, כדי שלא להחליק.

אז אם היורה הוא הגשם הראשון שיורד ומסמן את בוא החורף, רבים זוכרים גם את הגשם האחרון שבו. המלקוש הוא הגשם האחרון שיורד בסוף החורף. המצחיק הוא שאת המלקוש לא מזהים כשהוא מגיע. כשהוא יורד, אי אפשר לדעת שהוא הגשם האחרון של החורף, לגמרי ובאופן סופי. רק זמן מה אחר-כך, לאחר שלא היו עוד גשמים אחריו, מבינים שהגשם ההוא, שירד באותו יום חורף, היה הגשם האחרון בהחלט של אותו חורף - המלקוש.

אז זכרו - יורה ומלקוש, ראשון ואחרון הגשמים.


על היורה נכתב השיר "גשם ראשון":

https://youtu.be/nKT9E3NQVUw


היורה בשוק הכרמל בתל אביב:

https://youtu.be/oGIxAmdJ_Nk


שיר יפה ליורה (עברית):

https://youtu.be/DBVycgx6WTo


ועוד שיר עם דימויים יפים של גשם ומצב נפשי (עברית):

https://youtu.be/X3bGncDZvr4