לטאת הדרקון, או לטאת הדרקון המעופף (Flying Dragons) כמו שרבים קוראים לה, היא לטאה קטנה בגודל של עד 20 סנטימטרים, שחיה ביערות דרום מזרח-אסיה. הלטאה הזו אוכלת נמלים וטרמיטים שחיים על עצים, אבל כמו מרבים הזוחלים גם היא פוגשת מזמן לזמן טורף שמאיים עליה עצמה. המיוחד בלטאת הדרקון המעופפת הוא שכדי לברוח מטורפים היא דואה מעץ לעץ למרחקים של עד 25 מטרים!

לצורך הדאייה מסייע לה גוש עור בצידי גופה, שנמתח והופך לזוג כנפיים המשמשות אותה לדאייה. הדאייה של לטאת הדרקון היא אחד המחזות המרהיבים בהישרדות של בעלי חיים בטבע.


הנה לטאת הדרקון המעופף, כשהיא דואה מעץ לעץ:

https://youtu.be/rBVgbxTkEuo


לטאת דרקון בתעופה מרהיבה:

http://youtu.be/ewCCwMC46Pk


עוד דאייה של לטאת הדרקון בטבע:

http://youtu.be/FxSGpCOtkSc?t=3s


ועוד מהדאייה בעזרת "כנפיה" של לטאת הדרקון המעופף:

http://youtu.be/Zd1xksKi7Ew

האם שאלתם את עצמכם פעם איך ציפורים עפות? - אז ברור שיכולת התעופה של הציפורים היא תוצאה של הכנפיים והשרירים שמחוברים אליהן. בעזרתם ובזכות הגוף הקל והעצמות הקלות והחלולות של הציפורים, הם מצליחים להתרומם לאוויר ולדאות בו למרחקים גדולים מאד.

אבל אולי יעניין אתכם לדעת, שבניגוד למחשבה המיידית, זו לא תנועת הכנפיים, למעלה ולמטה, שמרימה את הציפורים אל על. גם לא צורת הכנף, צרה בחזית ורחבה באמצע. למעשה מדובר בתנועה של עיגולים קטנים בכנפיים, משהו שיותר מזכיר חתירה מאשר נפנוף כנפיים נלהב.

והנה הציפורים מעופפות באוויר, שבנפנוף הכנפיים יכול להגיע אל מתחת לכנפיהן ולשאת אותן למעלה. אבל האוויר הזה, לא הוא המסביר האמיתי של תעופת הציפור למרחקים. הוא תנאי הכרחי לתעופה אבל אינו תנאי מספיק למעוף ארוך ולמרחק רב.

כי גם כשאנו יודעים שתנועת הכנפיים מאפשרת לציפור להתחיל לעוף, דרוש עוד משהו כדי שתוכל לעוף למרחקים גדולים של ממש. כי אחרי פרק זמן מסוים, במיוחד לציפורים הגדולות יותר, ההנעה המרובה של הכנפיים היא פעולה מעייפת מאד.

זה בהחלט נכון ולכן, כדי לעוף באוויר, הציפורים נעזרות ב... אוויר עצמו. מדובר לא בסתם אוויר אלא באוויר חם שמסייע להן לעוף למרחקים.

אבל איך זה עובד בדיוק? - אז נכון שאנחנו יודעים שאוויר חם עולה תמיד למעלה? ונכון שאחרי זמן מה של נפנוף כנפיים, הציפורים עייפות? - ובכן, מסתבר שהן מוצאות באוויר זרמי אוויר חמים שנקראים "תרמיקות". הציפורים פשוט "מתלבשות" על תרמיקה כזו, אותו זרם חם של אוויר, ופשוט דואות, כלומר גולשות על האוויר החמים הזה. השיטה הזו מזכירה דאון, שאין לו יכולת תנועה משל עצמו אבל הוא מצליח לדאות באוויר, לפעמים אפילו זמן רב ולמרחקים ארוכים.

הציפורים עושות כאן עיסקה מעולה. התעופה על זרם האוויר החם חוסכת להן מאמץ אדיר של הנעת כנפיים. אבל רגע - איך תרמיקה כזו, שהיא קצרה מאד, תוכל לשאת אותן למרחקים?

ובכן, במעופן ארוך הטווח, עפות הציפורים הגדולות, על התרמיקות, זרמי האוויר החמים שעולים מהקרקע. על כל תרמיקה כזו הן "ירכבו" עד שתגיע לשיא הגובה שלה. אז עפות וגולשות הציפורים ממנה, היישר למטה. הן מוצאות תרמיקה חדשה, לרכב עליה את הקטע הבא של המעוף. כך למעשה, מדלגות הציפורים מתרמיקה לתרמיקה ועושות את הדרך אל יעדן.


ראו כמה יפה התעופה והדאייה של הציפורים בנדידתן:

https://youtu.be/owiwCIhc0I0


כך ציפורים עפות:

https://youtu.be/3So7OMwNgy8


הכנפיים הן פאר האבולוציה של הציפורים:

https://youtu.be/4jKokxPRtck


הסבר פשוט לתעופת הציפורים:

https://youtu.be/8ysATS8g-ac


הסוד הוא בשרירים:

https://youtu.be/aFdvkopOmw0


על תעופת הציפורים בנדידה השנתית לארצות רחוקות (מתורגם):

https://youtu.be/Q-mMMpl_T80


מצלמה על מקור של פליקן מראה את התעופה מלמעלה:

http://youtu.be/_YEyzvtMx3s?t=11s


וצילום ממשדר שהותקן על גבו של נשר שעף:

http://youtu.be/G3QrhdfLCO8