חג הפורים (Purim) הוא חג יהודי, אחד החגים הססגוניים והשמחים ביותר בלוח השנה היהודי.

מקורו של החג בסיפור דרמטי של הצלה מרהיבה המתוארת במגילת אסתר. בפורים מתחפשים, מחליפים משלוחי מנות ומרבים בשמחה. הדתיים קוראים במגילת אסתר, אחד מספורי וספרי התנ"ך המרתקים ביותר.

המגילה מספרת את סיפורם של היהודים בממלכת פרס העתיקה במאה ה-5 לפני הספירה, תחת שלטונו של המלך אחשוורוש (Ahasuerus), המזוהה היסטורית על ידי חוקרים רבים כחשיארש הראשון (Xerxes) או ארתחשסתא.

הסיפור מתרחש בשושן הבירה ומתאר איך נקלעו היהודים לסכנת השמדה וכיצד ניצלו בזכות אומץ ליבם של היהודים אסתר המלכה ודודה מרדכי.

במבט אנתרופולוגי, פורים הוא חלק ממסורת עתיקה הנהוגה בכל החברות העתיקות, מארצות מסופוטמיה של פעם ועד אירופה. זו מסורת של חגי "נהפוך הוא", שכוללים תחפושות, טשטוש מעמדות, חגיגות לשוכרה ועוד.

מעבר לממד הדתי, פורים התפתח גם כחג תרבותי חשוב המייצג את ניצחון הקיום היהודי על פני האיומים להשמדתו. הוא מסמל את התקווה ואת הביטחון שהעם היהודי ישרוד למרות כל הקשיים וההתנגדויות שעולות למולו.

בישראל המודרנית, פורים הוא חגיגה עממית גדולה, של תחפושות, מסיבות רחוב ופורים ואווירה כללית של קרנבל.

יש גם מעין קרנבל ישראלי שמתקיים במצעדים צבעוניים הנקראים "עדלאידע" (מהביטוי הארמי "עד דלא ידע"). קראו עליהם בתגית "עדלאידע".


#מנהגי חג פורים
המנהגים העיקריים של חג פורים כוללים קריאת מגילת אסתר, חילופי משלוחי מנות בין חברים, סעודת חג חגיגית ושתיית יין שלעתים אף מוגזמת (עד לא ידע, כלומר עד שכרות, או בהגדרה של הביטוי הארמי "עד דלא ידע", עד שלא יודעים להבחין בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי").

בצד זה יש מנהג יפה של מתן מתנות לאביונים, שאיכשהו קצת נשכח אצל רובנו.

אך הצד הכי מוכר של החג הוא זה של תחפושות פורים. התחפושות מסמלות את הטבע הנסתר של הסיפור, כשאלוהים אינו מוזכר במפורש במגילה, אך נוכחותו מורגשת דרך ההשגחה הנסתרת בכל אירועי ההצלה של הסיפור. קראו עליהן בתגית "תחפושות".


#עלילת המגילה
סיפור המגילה מתחילה כשהמלך אחשוורוש מפטר את אשתו ושתי (Vashti) ובוחר באסתר היפהפייה להיות מלכתו החדשה. אסתר, שהייתה יתומה יהודייה שגדלה בבית דודה מרדכי, מסתירה לדרישת דודה את זהותה היהודית.

בינתיים, או בקצה השני העיר כמו שמציגים בסרטים, המן, שהוא שר בכיר בממלכה, מתמלא בזעם על מרדכי היהודי שמסרב להשתחוות לו מתוך אמונתו. הוא מתכנן להשמיד את כל היהודים בממלכה. המן מפיל פור, כלומר מגריל יום, כדי לקבוע את יום השמדתם וזה המקור של שמו של החג, חג פורים.

כשנודע למרדכי על הגזירה, הוא מבקש מאסתר לפנות למלך ולבקש על עמה. אסתר, שמסכנת את חייה בכניסה לא מוזמנת אל המלך, מזמינה את אחשוורוש והמן למשתה. במהלך אותו לילה, המלך אינו יכול לישון וקורא ביומני הממלכה, שם הוא מגלה שמרדכי הציל פעם את חייו ולא קיבל תגמול.

למחרת, בעת המשתה השני, אסתר חושפת את זהותה היהודית ומאשימה את המן בתכנון השמדת עמה. המלך זועם ומורה לתלות את המן על העץ שהכין למרדכי.

המלך מעניק למרדכי את טבעתו ומתיר ליהודים להתגונן מפני אויביהם ביום שנקבע להשמדתם. היהודים מצליחים להביס את שונאיהם ואסתר ומרדכי כותבים ביחד את סיפור הנס ב"מגילת אסתר" וקובעים את חגיגת הפורים לדורות, כפי שמתואר במגילה עצמה.


#מאכלי פורים
האוכל המסורתי של החג כולל את "אוזני המן", עוגיות בצורת משולש הממולאות בפרג, תמרים או ריבה. הצורה מזכירה את כובעו המשולש של המן או את אוזניו. קראו עליהן בתגית "אוזני המן".

בנוסף, נהוג לאכול מאכלים עם גרעינים וזרעים, בעקבות סיפורו של דניאל, שאכל זרעונים בחצר המלך הבבלי כדי לשמור על כשרות, מנהג שהושאל גם לסיפורה של אסתר בארמון המלך הפרסי.


הנה סיפור חג הפורים - מגילת אסתר (עברית):

https://youtu.be/cdJuCN8lyYE


והנה סיפור המגילה:

http://youtu.be/IQOMmYXp0ew


למה המלכה ושתי סירבה למלך? (עברית)

https://youtu.be/isOU5FGSCUo


וכאן חוגגים את הפורים הכי שווים בארץ (עברית)?

https://youtu.be/p8oH197-gek