» «
דופמין
מה קורה בגופנו כשאנו מנצחים?



כשאנו מצליחים במשהו או מנצחים מוחנו וגופנו מתאמים את תגובתם הטבעית להישג. אנו הופכים מדויקים מאד והרפלקסים שלנו מתחדדים ונעשים זריזים. אנו מרגישים בלתי מנוצחים. לבסוף אנו גם זוכים בפרס הגדול כשהדופאמין מאיץ את מרכז העונג של מוחנו. אנדורפינים מוחשים בגופנו, נלחמים בעייפות ונותנים לנו הרגשה של התעלות. אנו מרגישים בהיי, כמו שאומרים המבוגרים.. טוב לנו!

וזה לא הכל.. אדרנלין וטסטוסטרון נכנסים לזרם הדם שלנו. הם שומרים אותנו עירניים ומחישים את ההחלמה של חלקים בגוף שנפגעו. נשימתנו נעשית עמוקה וליבנו מתרחב ומזרים דם לאיברי גופנו השונים. ניצחנו!


הנה סרטון שממחיש את הניצחון וההפסד ומה שהם גורמים לגופנו:

http://youtu.be/GCu8acirMEg
דופמין
מהו הדופמין שאחראי על העונג ומתאתגר אותנו?



הדופמין (dopamine) הוא האחראי במוחנו לקידום רגשות העונג. לעיתים מכנים אותו "אינסטינקט החיים", או באנגלית life instinct substance. הדופמין היא המולקולה, החומר הכימי, שאחראית על העונג במוחנו. הדופמין הוא החומר שגורם לנו לעשות דברים ולהעז בחיים.

אם לא היינו ציידי דופמין כל כך אדוקים, כנראה שחיינו היו כשל זומבים. היינו אדישים, איטיים, חסרי מעוף, התרגשות, התלהבות ורצון להתנסות בדברים מסעירים ובחוויות חדשות.

הדופמין הוא נוירו טרנסמיטר שאחראי לכך שאנו כל כך זקוקים לריגושים. מסרטי אימה ועד ספורט אתגרי, מחקר הסביבה שלנו, נסיעות בעולם לטיולים, יצירת קשרים ונטילת אתגרים ומשימות על עצמו - החיפוש אחרי התרגשות וריגושים נובע מהצורך שלנו בדופמין. חולי פרקינסון, למשל, סובלים ממחסור בדופמין, מה שמקשה מאד.

אגב, כל מה שנאמר למעלה לא אומר כמובן שכולנו זקוקים לכמות זהה של דופאמין. יש כאלה שזקוקים ליותר ויש אחרים שצריכים הרבה פחות. אבל כל אחד זקוק למעט דופמין, כי אחרת הוא אולי זז ומתנועע, אבל בפראפרזה על הפרסומת השנונה ההיא "הוא לא בהכרח חי"...


מה זה דופמין:

https://youtu.be/NUNorglHg1U


כך ניתן להגדיל את כמות הדופמין במוחנו:

https://youtu.be/lB3hj2-SlB4


יש גם מאכלים שמגדילים את הדופמין:

https://youtu.be/0bsaf7RW_6M
נשיקה
מדוע בני אדם מתנשקים?



הנשיקות נולדו עוד בפרהיסטוריה ונראה שהמקור שלהן הוא עתיק הרבה יותר. לידתן של הנשיקות הייתה ככל הנראה עוד כשהיינו קופים. כן, הנשיקות הגיעו אלינו בני האדם עוד מהעידן הקופי שלנו. אצל הקופים והציפורים, למשל, היו הנשיקות דרך להעביר מזון לעוס מאחד לשני, מאם לבנה או מציפור לגוזלים. עד לפני האוכל המתועש היו נשים לועסות מזון קשה לפעוטות.

אבל המין האנושי הפך את הנשיקות גם לדרך של הבעת חיבה וקרבה בין גבר לאישה. יש תיאוריה של חוקרים שטוענים שאנשי המערות התנשקו כדי לזהות לפי טעם הרוק, אם הם מתאימים...

ההיסטוריה האנושית כבר אימצה את הנשיקה בין אוהבים. לפחות 3500 שנה מתועדות נשיקות רומנטיות באופן היסטורי בספר הודי עתיק שנכתב בשפה הספרותית הקדומה של ההודים שנקראה "סנסקריט". משום כך הסברה היא שהנשיקה כנשיקה הומצאה בהודו. משם סבורים החוקרים שהרומאים הפיצו את מנהג הנשיקה ברחבי אירופה וצפון אפריקה. נשיקה על השפתיים כונתה אצלם "סביום".

כיום לפחות 90% מתרבויות העולם מתנשקות. הנשיקה משחררת לנו שלל אנדורפינים, סוגי הורמונים כמו אדרנלין, דופמין, סרוטונין ואוקסיטוצין, שמייצרים בהתאמה תחושות של הנאה, עונג, ביטחון וקשר.

הנשיקה יוצרת ומשקפת את הקרבה בין אנשים. זו הסיבה שיותר ויותר אנשים מתנשקים גם בלי קשר לרומנטיקה, אלא כאקט של ידידות.

סטטיסטיקות? - נשיקה שורפת 2-3 קלוריות בכל דקה, הנשיקה הארוכה בהיסטוריה נמשכה מעל 58 שעות והאדם הממוצע יבלה בחייו מעל 20 אלף דקות בנשיקות!


זו הסיבה שאנו מתנשקים:

https://youtu.be/zwRbeGXuv98


הנה הסברים לנשיקה:

https://youtu.be/HZKvYbR3S9c


מצגת וידאו על המקורות של הנשיקה:

https://youtu.be/aaUVR4_16gM


הרצאה קצרה על תולדות הנשיקות:

https://youtu.be/ixQbCXLUUj8?long=yes
עייפות
למה אנו כל כך צריכים קפה ומה ההטעייה שבו?


אחרי נפט, הקפה הוא החומר הנצרך ביותר בכדור הארץ. המין האנושי צורך 100 אלף טונות של קפאין בכל שנה והמדענים רואים בו גם את הסם הנפוץ בעולם. אבל זו לא "העבירה" היחידה של הקפאין... מדובר בחומר שהוא אחד הנוכלים הגדולים של עולם הטבע.

כולנו יודעים שהקפאין והקפה שמכיל הרבה ממנו, גורמים לנו אמנם לנדודי שינה, לחץ דם גבוה יותר ואולי גם מוסיפים מעט לחרדות שלנו, אבל הם גורמים לנו גם להיות אנרגייים, נלהבים ועירניים...

אבל רגע... עירניים? - זו טעות. הקפאין נחשב סם מעורר אבל הוא כלל לא מעורר אותנו, אלא מטעה את מוחנו לחשוב שאיננו עייפים. למעשה אנו מוטעים לחשוב שאנו עירניים, מה שכלל לא הופך אותנו לעירניים באמת...

התבלבלתם? - טוב, עזבו...

כימית, הפעולה שקפאין מחולל במוח היא מרתקת - הוא מעכב את מעכבי הגוף. זה קורה בשהקפאין חוסם מולקולות שנקראות אדנוזין. המולקולות הללו הן שגורמות לנו לישון על ידי כך שהן גורמות לנוירונים במוחנו להאט את פעולתם ובכך לסמן לגוף להוריד הילוך ולהאט את פעולותיו. אבל כאן בא הקפאין, המתחרה באדנוזין וגורם לפעולה הפוכה - הוא מאט את האטת הנוירונים, כלומר לא נותן לנוירונים לגרום לתחושת עייפות ולהוריד את הקצב, משמע להרפות וללכת לישון.

אגב, כל העניין של הקפאין וההטעיה שהוא עושה למוח עובד גם כנגד הגמילה מהצורך של מי שהתרגלו לשתות קפה ורוצים להפסיק. אם ננסה להפסיק, יבואו מולקולות האדנוזין במשנה מרץ ויגרמו לנו לעייפות, לכאבי ראש ולמצב רוח ירוד. זה אמנם יעבור אחרי כמה ימים, כשהגוף יתרגל למצב החדש ונטול הקפאין, אבל השלב הזה מונע מרבים להפסיק עם צריכת הקפה המוחלטת. מה שאגב לא בטוח שהוא מומלץ, בשל יתרונות לא קטנים שהקפאין מעניק בכל זאת לבריאותנו.

אז מה היה לנו שם? - נוכל חלקלק, היורד במורד הגרון וגורם לנו לחוש עירנות, או לשכוח את העייפות. במידה רבה ובכמויות מדודות הוא גם עוזר להפיח אנרגיה בגופנו. בקיצור, המשיכו לשתות קפה ולתת להצגה של הקפאין להימשך - אבל במידה ובכיף!


הנה הצורך האנושי בקפה:

https://youtu.be/4YOwEqGykDM


כך מעוררת אותנו שתיית הקפה (מתורגם):

https://youtu.be/foLf5Bi9qXs


אבל הקפאין לא מעורר אלא מטעה את מוחנו:

https://youtu.be/xq0scBg5XF4

דופמין

ליצן רפואי
למה צריך ליצן בבית חולים?



הליצן הרפואי הוא אדם שמסתובב בבית החולים ומשעשע חולים ובמיוחד ילדים בבדיחות וצחוק. ההומור והצחוק, קובע המחקר המדעי, מפחיתים פחדים, מסיחים את הדעת מהכאבים ועוזרים לחולים להבריא מהר יותר. חוקרי מוח ודאי ידברו על הדופמינים שמשתחררים אצל החולה הצוחק ועל כמה שהמוח "נהנה" מהצחוק, עד כדי יצירת תהליך אופטימי, היוצר שיפור בריאותי. זה שוב הכוח המדהים של הגוף-נפש.

הליצן בבית החולים עוסק בליצנות רפואית. הליצנים הרפואיים משתמשים בהומור כדי לסייע לחולים לריפוי ולשיפור המצב והתפקוד שלהם.

ראשון הליצנים הרפואיים ומי שלימד את עולם הרפואה עד כמה הומור וצחוק יכולים לסייע בריפוי, הוא פאטש אדמס, רופא אמריקאי שהפך את הליצנות והצחוק למקצועו הרפואי, במקום הרפואה הרגילה.

אבל מי שאחראי לכך שהומור הפך לכלי עבודה מקובל בריפוי והקלה על חולים, הוא מייקל כריסטנסן, אמריקאי שאמר: "אם החולים לא יגיעו לקרקס, הקרקס יגיע אליהם".

אותו כריסטנסן יצר תכנית לה קרא "יחידת הליצנות הרפואית של קרקס התפוח הגדול". אפילו השם משעשע... בפרויקט שלו הוא הכניס בשנת 1986 ליצנים רפואיים לעבודה בבתי חולים בניו יורק. די מהר נמצא שההומור הביא לשיפור של ממש באיכות חייהם של החולים במהלל האישפוז ולזירוז בהבראתם.

בדיעבד מייקל כריסטנסן יכול להיחשב כמי שברא את המקצוע הזה. הפרויקט הראשון בניו יורק היה הצלחה והביא להרחבה של הליצנות הרפואית, לבתי חולים רבים בעולם.


הנה ליצן רפואי בעבודה:

http://youtu.be/dp52N_MOp2M


הנה הליצן הרפואי הראשון ומי שהתחיל את התחום:

https://youtu.be/8FfU493oZs4


ליצן רפואי עם זקן:

https://youtu.be/IRWh4ZcMh9g


וכך לומדים להיות ליצנים רפואיים:

https://youtu.be/6f898gbSuw0
התמכרות
מה קורה לנו במוח כשאנו מתמכרים?



ההתמכרות בחברה המודרנית היא אחת הצרות המסוכנות לכולנו. אין מי שמוגן בפני התמכרות לסמים, אלכוהול ותרופות. אחרים מתמכרים להימורים, קניות, אינטרנט, ספורט שוקולד ועוד. מספיק שננסה מהם ואנו נופלים במהירות למלכודת של הראשונים. האחרים סתם משתלטים עלינו והופכים במהירות מהרגל ומבחירה להתמכרות של ממש. כך, עד שלא נהמר או נעשה "שופינג" או נחסל חבילת שוקולד שלמה - לא נהיה מסופקים.

אבל מה קורה למתמכר שאינו מסוגל לעצור?

בהתמכרות מתרגלים המתמכרים לחומר הממכר ומפתחים סוג של סבילות אליו. משום כך חשים המתמכרים צורך מתמיד להגדיל את כמות החומר הזה, כדי שיוכלו להמשיך ו"ליהנות ממנו"...

שינויים כימיים במוח של המכור הם שיוצרים את ההתמכרות. תחושת העונג והקטנת המתח והחרדה שמביאים אתם הסמים בהתחלה, משפיעים על הפרשת חומר בשם דופאמין במוחנו. התוצאה של ריבוי הדופאמין הזה היא שבמוחנו מופעלת בצורה לא מבוקרת רשת עצבית שנועדה להבטיח את ההישרדות שלנו. זו הסיבה לתחושת ה"היי" שחש צורך הסמים ושכל כך ממכרת אותו. זו אשליה כמובן, אבל לא מעט נופלים בה ומשחזרים את התחושה הזו בצריכה הולכת וגוברת של החומרים ההרסניים הללו.

זו הסיבה שהמכורים הולכים ומפתחים תלות בחומר הממכר ונזקקים לכמויות גדולות יותר ויותר ממנו. לא זו בלבד שהם אינם יכולים להפסיק לצרוך את החומר - הם הופך שבויים בידיו ונזקקים לכמויות הולכות וגדלות ממנו. על אף שהם יודעים את הנזק שההתמכרות גורמת להם - הם אינם יכולים לעצור את התלות וההגדלה שהגוף המכור כופה עליהם לצרוך. אותו גוף הולך ונהרס, כשהחומרים הולכים ושואבים ממנו את הכוח. גם הנפש של המכור אינה שולטת יותר בחייו. הסם, או התאווה הלא נשלטת להמר, לעשן ולצרוך עוד מהדבר הממכר - כל אלו עומדים במרכז חייו. ורגע אחרי שסיפק את הצורך, הוא מתעורר מחדש ומתחיל המירוץ אל הפעם הבאה...

סוחרי סמים נותנים לא פעם את המנות הראשונות בחינם. הסיבה היא שהם יודעים שאחרי פעמיים-שלוש של "כיף" ו"היי" כזה, מי שחווה אותם ירצה עוד ועוד מהחומר המרגש שחווה. הוא הופך למכור ויצטרך סכומי כסף רבים לממן את מתנות הסם שקיבל בחינם בהתחלה. מכאן הדרך פתוחה לפשע ולהסתבכויות רבות אחרות.

כשמדובר בחומרים נרקוטיים, כמו סמים למשל, תהליך הגמילה מחומרים כאלה יהפוך לקשה יותר ויותר, ככל שההתמכרות קשה. לא זו בלבד שלרבים מהמכורים קשה להיגמל והם חוזרים שוב ושוב אל החומר שהתמכרו אליו, בכל פעם שהם מנסים להיגמל, הם סובלים מתסמונת של נסיגה שזכתה לכינוי "קריז", או שגעון. הקריז גורם לקשיים רבים בגמילה ולמגוון של בעיות גופניות ונפשיות במהלכה.


הנה סרטון בעברית על התמכרות והתמכרויות:

https://youtu.be/ao8L-0nSYzg


מה המדע יודע לומר על הדופמין והתלות שלנו בחומרים הממכרים:

https://youtu.be/JVQy-LUE9Ss


הסבר על ההתמכרות וכיצד המוח עובד בה:

https://youtu.be/gGROBb43l0A


כך מתחילה ההתמכרות:

https://youtu.be/-mFGyhWMLV0


הגמילה היא קשה כי המוח שלנו עובד אחרת:

https://youtu.be/ElEHTxGFdxk


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.