» «
דופמין
מה קורה בגופנו כשאנו מנצחים?



כשאנו מצליחים במשהו או מנצחים מוחנו וגופנו מתאמים את תגובתם הטבעית להישג. אנו הופכים מדויקים מאד והרפלקסים שלנו מתחדדים ונעשים זריזים. אנו מרגישים בלתי מנוצחים.

מוחית, אנו זוכים בפרס הגדול כשהדופאמין מאיץ את מרכז העונג של מוחנו. אנדורפינים מוחשים בגופנו, נלחמים בעייפות (זו הסיבה שלא פעם קשה להירדם אחרי ניצחון או השגת יעד שייחלנו לו). האנדורפינים נותנים לנו הרגשה של התעלות. אנו מרגישים בהיי, כמו שאומרים הזקנים. טוב לנו!

וזה לא הכל.. אדרנלין וטסטוסטרון נכנסים לזרם הדם שלנו. הם שומרים אותנו עירניים ומחישים את ההחלמה של חלקים בגוף שנפגעו. נשימתנו נעשית עמוקה וליבנו מתרחב ומזרים דם לאיברי גופנו השונים.

ניצחנו!


הנה סרטון שממחיש את הניצחון וההפסד ומה שהם גורמים לגופנו:

http://youtu.be/GCu8acirMEg
דופמין
מהו הדופמין שאחראי על העונג ומתאתגר אותנו?



הדופמין (dopamine) הוא האחראי במוחנו לקידום רגשות העונג. לעיתים מכנים אותו "אינסטינקט החיים", או באנגלית life instinct substance. הדופמין היא המולקולה, החומר הכימי, שאחראית על העונג במוחנו. הדופמין הוא החומר שגורם לנו לעשות דברים, להעז בחיים ובעצם - ליהנות מהחיים.

אם לא היינו ציידי דופמין כל כך אדוקים, כנראה שחיינו היו כשל זומבים. היינו אדישים, איטיים, חסרי מעוף, התרגשות, התלהבות ורצון להתנסות בדברים מסעירים ובחוויות חדשות. התיאור הזה מוכר לכם? - הוא מאפיין את מי שמבלים יותר מדי מול מסכים ופחות מדי בעולם המיתי, בשמש, מול בני אדם אמיתיים. התנתקו קצת מהמסך, גם של הטלפון, צאו החוצה, טיילו ופגשו חברים!

הדופמין הוא נוירו טרנסמיטר שאחראי לכך שאנו כל כך זקוקים לריגושים. מסרטי אימה ועד ספורט אתגרי, מחקר הסביבה שלנו, נסיעות בעולם לטיולים, יצירת קשרים ונטילת אתגרים ומשימות על עצמו - החיפוש אחרי התרגשות וריגושים נובע מהצורך שלנו בדופמין. חולי פרקינסון, למשל, סובלים ממחסור בדופמין, מה שמקשה מאד. גם מי שסובלים מסכיזופרניה.

אגב, כל מה שנאמר למעלה לא אומר כמובן שכולנו זקוקים לכמות זהה של דופאמין. יש כאלה שזקוקים ליותר ויש אחרים שצריכים הרבה פחות. אבל כל אחד זקוק למעט דופמין, כי אחרת הוא אולי זז ומתנועע, אבל בפראפרזה על הפרסומת השנונה ההיא "הוא לא בהכרח חי"...


מה זה דופמין:

https://youtu.be/NUNorglHg1U


אם שאלתם את עצמכם מה מנחם באוכל המנחם אז הדופמין הוא חלק משמעותי בנחמה והעונג הללו:

https://youtu.be/Zwv_kpcYf4k


היעדר או מחסור בדופמין מייצר לנו בעיות מוחיות (עברית):

https://youtu.be/kk13wkQ5gKA


כך ניתן להגדיל את כמות הדופמין במוחנו:

https://youtu.be/lB3hj2-SlB4


יש גם מאכלים שמגדילים את הדופמין:

https://youtu.be/0bsaf7RW_6M
נשיקה
מדוע בני אדם מתנשקים?



הנשיקות נולדו עוד בפרהיסטוריה ונראה שהמקור שלהן הוא עתיק הרבה יותר. לידתן של הנשיקות הייתה ככל הנראה עוד כשהיינו קופים. כן, הנשיקות הגיעו אלינו בני האדם עוד מהעידן הקופי שלנו. אצל הקופים והציפורים, למשל, היו הנשיקות דרך להעביר מזון לעוס מאחד לשני, מאם לבנה או מציפור לגוזלים. עד לפני האוכל המתועש היו נשים לועסות מזון קשה לפעוטות.

אבל המין האנושי הפך את הנשיקות גם לדרך של הבעת חיבה וקרבה בין גבר לאישה. יש תיאוריה של חוקרים שטוענים שאנשי המערות התנשקו כדי לזהות לפי טעם הרוק, אם הם מתאימים...

ההיסטוריה האנושית כבר אימצה את הנשיקה בין אוהבים. לפחות 3500 שנה מתועדות נשיקות רומנטיות באופן היסטורי בספר הודי עתיק שנכתב בשפה הספרותית הקדומה של ההודים שנקראה "סנסקריט". משום כך הסברה היא שהנשיקה כנשיקה הומצאה בהודו. משם סבורים החוקרים שהרומאים הפיצו את מנהג הנשיקה ברחבי אירופה וצפון אפריקה. נשיקה על השפתיים כונתה אצלם "סביום".

כיום לפחות 90% מתרבויות העולם מתנשקות. הנשיקה משחררת לנו שלל אנדורפינים, סוגי הורמונים כמו אדרנלין, דופמין, סרוטונין ואוקסיטוצין, שמייצרים בהתאמה תחושות של הנאה, עונג, ביטחון וקשר.

הנשיקה יוצרת ומשקפת את הקרבה בין אנשים. זו הסיבה שיותר ויותר אנשים מתנשקים גם בלי קשר לרומנטיקה, אלא כאקט של ידידות.

סטטיסטיקות? - נשיקה שורפת 2-3 קלוריות בכל דקה, הנשיקה הארוכה בהיסטוריה נמשכה מעל 58 שעות והאדם הממוצע יבלה בחייו מעל 20 אלף דקות בנשיקות!


זו הסיבה שאנו מתנשקים:

https://youtu.be/zwRbeGXuv98


הנה הסברים לנשיקה:

https://youtu.be/HZKvYbR3S9c


מצגת וידאו על המקורות של הנשיקה:

https://youtu.be/aaUVR4_16gM


הרצאה קצרה על תולדות הנשיקות:

https://youtu.be/ixQbCXLUUj8?long=yes
אוכל מנחם
מהו אוכל מנחם ואת מי הוא מנחם?



אוכל מנחם (Comfort food) הוא אחד הביטויים הכי מרתקים בעולם. טוב, לא ממש, אבל שומעים אותו בשנים האחרונות כל כך הרבה בטלוויזיה, עד שנדמה לרגע ש"כולנו זקוקים לנחמה"... ורצוי עם צלחת מלאה מולנו.

פלא שעוד לא כתבו על זה שיר.

כי בינינו ובלי קורט של ציניות, איך מזון יכול לנחם? האם מדובר באנשים שגם קרה להם אסון והם גם רעבים? - הרי עד הטלוויזיה רובנו לא שמענו את הביטוי הזה.

אבל אוכל מנחם מוגדר כמאכל שמאפשר לאדם להרגיש טוב יותר. האוכל הזה, כשמו כן הוא - מנחם אדם הזקוק לנחמה. אדם כזה, מבואס, אתם יודעים, אדם כזה מתנחם באוכל. אם זה בזכות ערכו הנוסטלגי של המאכל (ערך נוסטלגי ליחיד או לתרבות שלימה) או בזכות הערך הסנטימנטלי שלו, שזה די דומה אבל לא נורא.

בטלוויזיה משתמשים כל כך הרבה בצירוף הזה ובצירופים קשורים, כמו "מנה מנחמת" או "מזון מנחם", או "ביס מנחם" ו"מרק מנחם", אבל בחיים עצמם אין ביטוי לקיומו של העניין הזה, של הנחמה הקולינרית הזו. נתערב שאף אחד לא שמע את סבתא שלו מכריזה ש"המנה הבאה תהיה מנה מנחמת..."

דומה שהרעיון של אוכל כזה הומצא במוחו של שף או בשלן בתכנית בישול כלשהי, ברגע של התפייטות טלוויזיונית חביבה ומשם זה כבר קיבל חיים משלו. אבל זה לא המקרה. הבטוי הזה, שהיום כל שופט ריאליטי או סו-שף משתמשים בו בנסיבות כאלה ואחרות, נולד כבר בשנת 1966. זה היה במאמר בעיתון "פאלם ביץ' פוסט" שצוין אז ש"מבוגרים המצויים בלחץ נפשי גדול נוטים לאכול אוכל שנהוג לכנות "אוכל מנחם".

לפי המאמר, מדובר במזון שקשור בביטחון של הילדות. דוגמאות נותנים שם בדמות הביצה הקלה של אימא או מרק העוף הביתי שנהגה אימא להכין."

במקומות שונים בעולם קושרים את הביטוי למזונות ביתיים ונוסטלגיים כמו מרק צח, פירה ופאי תפוחים. אצלנו בישראל אלה חמין, או קוסקוס וכמובן מרק עוף אמיתי.

אלו סוגי מזון שנחשבים למרגיעים של רגשות שליליים ומגבירים את הרגשות החיוביים. הם עושים זאת בקסם הזה של החזרה, לכמה דקות, לחמימות של אימא'לה ולבית הילדות שלנו. אח, הנחמה יכולה להיות כה טעימה...

ולא, גלידה היא לא אוכל מנחם, גם אם אוכלים אותה ובוכים מול הטלוויזיה. וזה מתחזק כשלומדים שכיום יש מגמה מדעית לקשור אוכל מנחם להשמנת יתר חולנית ואף להתמכרות לזלילה. אז תתנחמו, אבל אל תאכלו אכילה רגשית. פרטים בערך אחר בנושא.


הנה הסיפור הזה של אוכל מנחם (עברית):

https://youtu.be/Zwv_kpcYf4k


אוכל מנחם ביפן שבשבילו מוכנים היפנים לעמוד בתור של שעתיים!

https://youtu.be/Q2QCvORjBYk

דופמין

סוכר
איך הסוכר משפיע על המוח?



סוכר הוא שם למולקולות שנקראות פחמימות. ישנם סוגים רבים של סוכרים בהמון מאכלים, כולל כאלה שאינם ממתקים או קינוחים. אבל מה גורם לסוכר להיות כל כך ממכר?

הסוכר מפעיל את קולטני הטעם המתוק שבלשון ומשם נשלחים אותות עד לאזור בקליפת המוח שאחראי על הטעם המתוק. הוא מפעיל את מערכת התגמול של המוח שגורמת לנו לרצות עוד מהמתוק הזה אבל גם לאובדן השליטה העצמית ותשוקה. גם במעיים יש קולטני סוכר ששולחים למוח הודעות שגורמות לגוף לייצר עוד אינסולין, כדי לעמוד בתוספת הסוכר שהגוף קיבל.

גם הסוכר, כמו אלכוהול, ניקוטין והרואין, שולח דופמין להילוך יתר וגורם לנו לחפש עוד ממנו, אם כי הוא כמובן פחות ממכר מהם. אם רק מדי פעם נמתיק בפה - זה בסדר, אבל אם נאכל באופן קבוע מזון לא מגוון ועתיר סוכר, הסוכר יתנהג קצת כמו סמים ויגרום להתמכרות מסוימת למזונות מתוקים.


הנה סרטון מפורט על השפעת הסוכר על המוח:

http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
אנדורפין
מהו סם האושר הטבעי אנדורפין?



אנדורפין, או אנדורפינים (Endorphin) הוא שמו של מה שנחשב לסם האושר הטבעי של הגוף שלנו. מדובר בכימיקלים טבעיים דמויי אופיאואידים, המשתחררים במוח באופן טבעי, משככים כאב, משפרים את מצב הרוח ויוצרים הרגשה טובה, אפילו תחושת אופוריה.

האנדורפינים הם חלק ממערכת התגמול במוחנו ויש להם במנגנוני ההישרדות שלנו. הם משתחררים בעת פעילות גופנית מאומצת כמו ריצה, או בעת פעילות ספורטיבית מסוכנת וכשעוסקים בפעילות מינית. כל אלה חשובים להישרדות ולכן הגוף מעודד אותנו באמצעותם לברוח, להסתתר ולהתרבות - פעולות של הישרדות המין שלנו.

בשנים האחרונות נמצא שגם אכילת שוקולד, האזנה למוסיקה או אכילה של מאכלים חריפים מייצרים במוח אנדורפינים.

מעניין הוא תפקידם של האנדורפינים כמשככי כאבים טבעיים שנוצרים בגוף. בעידן המודרני זיהו את כוחם של הצחוק וההומור, למשל, בהפחתת כאב. זוהי תוצאה של ייצור הורמוני האנדורפין שמתרחש בגוף תודות לצחוק וההומור. מתגליות כאלה נולדה והתפתחה הליצנות הרפואית, המשתמשת בהומור והצחוק שיוצרים ליצנים בבתי חולים, לצורך ייצור האנדורפינים שמקלים על כאב החולים והפצועים.

כאמור, האנדורפינים הם שאחראים גם לתחושה הנפלאה של מי שמבצעים פעולות קשות, מסוכנות ועמוסות אדרנלין. הם נוצרים מיד לאחר ביצוע של דברים מפחידים, הישרדותיים ונועזים. אז מתפוגג המתח של הספורטאי ובמוחו משתחררים אנדורפינים. זו הסיבה שלא פעם אנו מביטים בתדהמה בספורטאים שמסיימים משהו מפרך אך מתחילים לרקוד, לשמוח ולבלות בהתלהבות אין קץ.

לסיכום, האנדורפינים הם מרכיב מרכזי במערכת הנוירוכימית של מערכת התגמול במוחנו. הם אחראים לעונג ולהישרדות, אך לצערנו בעידן המודרני לא פחות גם להתמכרויות ההרסניות לעונג, התמכרויות שהן בדרך כלל הרסניות, כמו במים ודומיהם.


הנה האנדורפין:

https://youtu.be/lc_dILVgrD8


האנדורפין כאחד המרכיבים של מערכת התגמול שבמוחנו:

https://youtu.be/ldPuBk7a9V4


הנה ספורטאים שרצו 15 שעות מצטרפים למסיבה ומאושרים:

https://youtu.be/3Gak7jUc-9s


והסוכר המשחרר לנו אנדורפינים במוח:

http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
עייפות
למה אנו כל כך צריכים קפה ומה ההטעייה שבו?


אחרי נפט, הקפה הוא החומר הנצרך ביותר בכדור הארץ. המין האנושי צורך 100 אלף טונות של קפאין בכל שנה והמדענים רואים בו גם את הסם הנפוץ בעולם. אבל זו לא "העבירה" היחידה של הקפאין. מדובר בחומר שהוא אחד הנוכלים הגדולים של עולם הטבע...

כולנו יודעים שהקפאין והקפה שמכיל הרבה ממנו, גורמים לנו אמנם לנדודי שינה, לחץ דם גבוה יותר ואולי גם מוסיפים מעט לחרדות שלנו, אבל הם גורמים לנו גם להיות אנרגייים, נלהבים ועירניים...

אבל רגע... עירניים? - זו טעות. הקפאין נחשב סם מעורר אבל הוא כלל לא מעורר אותנו, אלא מטעה את מוחנו לחשוב שאיננו עייפים. למעשה אנו מוטעים לחשוב שאנו עירניים, מה שכלל לא הופך אותנו לעירניים באמת...

התבלבלתם? - טוב, עזבו...

כימית, הפעולה שקפאין מחולל במוח היא מרתקת - הוא מעכב את מעכבי הגוף. זה קורה בשהקפאין חוסם מולקולות שנקראות אדנוזין. המולקולות הללו הן שגורמות לנו לישון על ידי כך שהן גורמות לנוירונים במוחנו להאט את פעולתם ובכך לסמן לגוף להוריד הילוך ולהאט את פעולותיו. אבל כאן בא הקפאין, המתחרה באדנוזין וגורם לפעולה הפוכה - הוא מאט את האטת הנוירונים, כלומר לא נותן לנוירונים לגרום לתחושת עייפות ולהוריד את הקצב, משמע להרפות וללכת לישון.

אגב, כל העניין של הקפאין וההטעיה שהוא עושה למוח עובד גם כנגד הגמילה מהצורך של מי שהתרגלו לשתות קפה ורוצים להפסיק. אם ננסה להפסיק, יבואו מולקולות האדנוזין במשנה מרץ ויגרמו לנו לעייפות, לכאבי ראש ולמצב רוח ירוד. זה אמנם יעבור אחרי כמה ימים, כשהגוף יתרגל למצב החדש ונטול הקפאין, אבל השלב הזה מונע מרבים להפסיק עם צריכת הקפה המוחלטת. מה שאגב לא בטוח שהוא מומלץ, בשל יתרונות לא קטנים שהקפאין מעניק בכל זאת לבריאותנו.

אז מה היה לנו שם? - נוכל חלקלק, היורד במורד הגרון וגורם לנו לחוש עירנות, או לשכוח את העייפות. במידה רבה ובכמויות מדודות הוא גם עוזר להפיח אנרגיה בגופנו. בקיצור, המשיכו לשתות קפה ולתת להצגה של הקפאין להימשך - אבל במידה ובכיף!


הנה הצורך האנושי בקפה:

https://youtu.be/4YOwEqGykDM


כך מעוררת אותנו שתיית הקפה (מתורגם):

https://youtu.be/foLf5Bi9qXs


אבל הקפאין לא מעורר אלא מטעה את מוחנו:

https://youtu.be/xq0scBg5XF4
התמכרות
מהי התמכרות?



שמתם לב כיצד ישנם אנשים שלא מסוגלים להתחיל את הבוקר בלי קפה? - כן, זה כך אצל כולם, אתם ודאי אומרים.. ואכן, מרבית המבוגרים שמסביבנו מכורים לקפאין שבקפה. גופם דורש אותו שוב ושוב. ברוכים הבאים לעולם ההתמכרויות.

התמכרות (Addiction) היא תהליך שבו מתפתחת אצל אדם תלות בחומר ממכר או בדבר אחר. המכורים מרגישים שלא יוכלו להמשיך בלי לקבל עוד ממושא ההתמכרות שלהם. לעתים קרובות כרוך הצורך הזה בכאבים פיזיים, כמו כאב ראש במקרה של מכור שלא קיבל את הקפה שלו בזמן, או כאבים של ממש במקרה של צורך נואש בסם.

בין הדברים הממכרים בולטים סמים ובמיוחד סמים ממריצים וסמי הזיה. בין הסמים הללו ניתן למצוא סמים כמו LSD, הרואין, אמפטמין, אקסטזי וקריסטל (קוקאין). אבל יש גם חומרים ממכרים שאינם סמים, כמו אלכוהול, ניקוטין, תרופות שהן סמי הרגעה, תרופות נגד כאבים ותרופות שינה.

בהתמכרות מפתח בדרך כלל גופו של המתמכר סבילות או התרגלות לחומר הממכר. במצב כזה נוצר אצל מתמכרים צורך להגביר את כמות החומר, על מנת להמשיך "להנות" ממנו. כך מפתחים המכורים תלות בחומר הזר ונזקקים לכמויות הולכות וגדלות ממנו. כך הופך המכור שבוי בידי החומרים שגופו דורש ולא מסוגל להפסיק לצרוך את החומר.

ככל שההתמכרות קשה, הופך תהליך הגמילה מחומרים כאלה לקשה יותר. אם רוצים להיגמל מהתמכרות כזו נוצרת תסמונת נסיגה המוכרת כ"קריז", משבר שמתלווה להפרעות קשות ולבעיות גופניות ונפשיות.

על אף שהתמכרויות כאלה אינן כרוכות בהשפעות פיזיות וב"קריז" בתהליך הגמילה, יש המתמכרים גם לדברי מאכל כמו שוקולד ולתחביבים כמו הימורים, ספורט, אכילה, קניות, גלישה באינטרנט, צפייה בטלוויזיה ועוד. התמכרויות כאלה יכולות להביא אנשים לתפקוד לקוי בחיי היום יום ואף לפשעים, הנחוצים להם כדי לממן את ההתמכרויות הללו.

יש מעט שוני בין התמכרות של בנים ובנות בגיל ההתבגרות. בדרך כלל בנים מושפעים מאד מהחברה בדרך להתמכרות לעישון, סמים ואלכוהול, בעוד שאצל בנות נמצא שדווקא גנטיקה מנבאת טוב יותר התמכרויות כאלה.

בעשורים האחרונים מתגלה במחקרים שונים שמקום מרכזי בנוירוכימיה של ההתמכרות תופסת דווקא מערכת ההנאה שבמוחנו. מסתבר שאנדורפינים, שהם מרכיבי העונג במוחנו, הם שמייצרים חלק מההתמכרויות הללו. בעקבות תגלית זו מתייחסים כיום להתמכרות באופן אחר לחלוטין מבעבר. פחות ופחות היא נתפסת כסוג של כשל בכוח הרצון ויותר כהפרעה נוירולוגית, שניתן וחשוב לטפל בה ככל מחלה אחרת.

יש לא מעט דיבורים על ההתמכרות לרשתות חברתיות והשינויים המטורפים שהיא גורמת לכולם, אבל במיוחד על צעירים ובני נוער.


הנה סרטון על התמכרות והתמכרויות (עברית):

https://youtu.be/loJzF5rRnqU


כך מתמכרים למשחקי מחשב או סמארטפון (עברית):

https://youtu.be/VSX7ziH0aZo


והאם התמכרות לרשת החברתית היא אכן חברתית או שהיא אנטי-חברתית (עברית):

https://youtu.be/MauV1LA8gNk


וסרט תיעודי על השיטות של גאבור מטה, מהמומחים המובילים בעולם להתמכרויות:

https://youtu.be/fMyd1QOP3mw?long=yes


התמכרות
מה קורה לנו במוח כשאנו מתמכרים?



ההתמכרות בחברה המודרנית היא אחת הצרות המסוכנות לכולנו. אין מי שמוגן בפני התמכרות לסמים, אלכוהול ותרופות. אחרים מתמכרים להימורים, קניות, אינטרנט, ספורט שוקולד ועוד. מספיק שננסה מהם ואנו נופלים במהירות למלכודת של הראשונים.

האחרים סתם משתלטים עלינו והופכים במהירות מהרגל ומבחירה להתמכרות של ממש. כך, עד שלא נהמר או נעשה "שופינג" או נחסל חבילת שוקולד שלמה - לא נהיה מסופקים.

אבל מה קורה למתמכרים כשהם מתמכרים ואינם מסוגלים לעצור?

אז ככה - בהתמכרות מתרגלים המתמכרים לחומר הממכר ומפתחים סוג של סבילות אליו. משום כך חשים המתמכרים צורך מתמיד להגדיל את כמות החומר הזה, כדי שיוכלו להמשיך ו"ליהנות ממנו"...

שינויים כימיים במוח של המכור הם שיוצרים את ההתמכרות. תחושת העונג, הקטנת המתח והחרדה שמביאים אתם הסמים בהתחלה, משפיעים על הפרשת חומר בשם דופמין במוחנו. התוצאה של ריבוי הדופאמין הזה היא שבמוחנו מופעלת בצורה לא מבוקרת רשת עצבית שנועדה להבטיח את ההישרדות שלנו. זו הסיבה לתחושת ה"היי" שחש צורך הסמים ושכל כך ממכרת אותו. זו אשליה כמובן, אבל לא מעט נופלים בה ומשחזרים את התחושה הזו בצריכה הולכת וגוברת של החומרים ההרסניים הללו.

זו הסיבה שהמכורים הולכים ומפתחים תלות בחומר הממכר ונזקקים לכמויות גדולות יותר ויותר ממנו. לא זו בלבד שהם אינם יכולים להפסיק לצרוך את החומר - הם הופך שבויים בידיו ונזקקים לכמויות הולכות וגדלות ממנו.

אגב, מחקרים שונים גילו שלהתמכרות הזו חשופים בעיקר אנשים שמצויים בתקופה קשה בחייהם. כן, זה אולי מפתיע ומנוגד לכל מה ששמעתם בעבר, אבל אלה לא הסמים, הפורנוגרפיה או האלכוהול שמובילים אוטומטית להתמכרות להם, אלא התפקיד שהם ממלאים בחייו של אדם שמצוי בתקופה לא טובה, של בדידות, של משבר, ריקנות גדולה, דיכאון וכדומה. הם פשוט מוציאים אותו משם ומעניקים לו את תחושת העונג, הדופמין והאנדורפינים שעושים לו טוב והוא רוצה עוד.

כך, על אף שהם יודעים את הנזק שההתמכרות גורמת להם, בשלב מסוים המכורים אינם יכולים לעצור את התלות וההגדלה שהגוף המכור כופה עליהם לצרוך. אותו גוף הולך ונהרס, כשהחומרים הולכים ושואבים ממנו את הכוח. גם הנפש של המכור אינה שולטת יותר בחייו. הסם, או התאווה הלא נשלטת להמר, לשתות, לעשן ולצרוך עוד מהדברים הממכרים הללו - כל אלו עומדים במרכז חייו. עד כדי כך הם שולטים בו עד שרגע אחרי שסיפק את הצורך שלו בהם, הוא מתעורר מחדש ומתחיל את המירוץ אל הפעם הבאה...

אגב, מי שיודעים את זה הכי טוב הם סוחרי סמים. הם נותנים לא פעם את המנות הראשונות בחינם. הסיבה היא שהם יודעים שאחרי פעמיים-שלוש של "כיף" ו"היי" כאלו, מי שחווה אותם, במיוחד מי שחייו תלושים, דכאוניים, או ריקניים כרגע, ירצה עוד ועוד מהחומר המרגש שחווה. הוא הופך למכור ויצטרך סכומי כסף רבים לממן את מתנות הסם שקיבל בחינם בהתחלה. מכאן הדרך פתוחה לפשע ולהסתבכויות רבות אחרות. אבל מה אכפת ל"דילר"(סוחר הסמים) - כל מה שהיא צריך לעשות עכשיו הוא לאסוף את הכסף שהמכור ממטיר עליו.

כשמדובר בחומרים נרקוטיים, כמו סמים למשל, תהליך הגמילה מחומרים כאלה יהפוך לקשה יותר ויותר, ככל שההתמכרות קשה. לא זו בלבד שלרבים מהמכורים קשה להיגמל והם חוזרים שוב ושוב אל החומר שהתמכרו אליו, בכל פעם שהם מנסים להיגמל, הם סובלים מתסמונת של נסיגה שזכתה לכינויים כמו "קריז", "קולד טורקי" או שגעון. הקריז הזה, לא עלינו, גורם לקשיים רבים בגמילה ולמגוון של בעיות גופניות ונפשיות במהלכה.


החיבה שלנו לסוכר מדגימה איך נוצרת התמכרות (מתורגם):

https://youtu.be/lEXBxijQREo


מה המדע יודע לומר על הדופמין והתלות שלנו בחומרים הממכרים:

https://youtu.be/JVQy-LUE9Ss


הסבר על ההתמכרות וכיצד המוח עובד בה:

https://youtu.be/gGROBb43l0A


כך מתחילה ההתמכרות (מתורגם):

https://youtu.be/-mFGyhWMLV0


הגמילה היא קשה כי המוח שלנו עובד אחרת:

https://youtu.be/ElEHTxGFdxk


והרצאת טד מרתקת ומסעירה על התמכרויות ועל הדרך היפה להילחם בהם ב... אהבה (מתורגם):

https://youtu.be/PY9DcIMGxMs
למה צריך ליצן בבית חולים?



הליצן הרפואי הוא אדם שמסתובב בבית החולים ומשעשע חולים ובמיוחד ילדים בבדיחות וצחוק. ההומור והצחוק, קובע המחקר המדעי, מפחיתים פחדים, מסיחים את הדעת מהכאבים ועוזרים לחולים להבריא מהר יותר. חוקרי מוח ודאי יסבירו היטב הממצאים המחקריים שמצביעים על הדופמינים והאנדורפינים שמשתחררים אצל החולה הצוחק ועל כמה שהמוח "נהנה" מהצחוק, עד כדי יצירת תהליך אופטימי, היוצר שיפור בריאותי.

כן. זה שוב הכוח המדהים של הגוף-נפש.

הליצן בבית החולים עוסק בליצנות רפואית. הליצנים הרפואיים משתמשים בהומור כדי לסייע לחולים לריפוי ולשיפור המצב והתפקוד שלהם.

ראשון הליצנים הרפואיים ומי שלימד את עולם הרפואה עד כמה הומור וצחוק יכולים לסייע בריפוי, הוא פאטש אדמס, רופא אמריקאי שהפך את הליצנות והצחוק למקצועו הרפואי, במקום הרפואה הרגילה.

אבל מי שאחראי לכך שהומור הפך לכלי עבודה מקובל בריפוי והקלה על חולים, הוא מייקל כריסטנסן, אמריקאי שאמר: "אם החולים לא יגיעו לקרקס, הקרקס יגיע אליהם".

אותו כריסטנסן יצר תכנית לה קרא "יחידת הליצנות הרפואית של קרקס התפוח הגדול". אפילו השם משעשע... בפרויקט שלו הוא הכניס בשנת 1986 ליצנים רפואיים לעבודה בבתי חולים בניו יורק. די מהר נמצא שההומור הביא לשיפור של ממש באיכות חייהם של החולים במהלך האישפוז ולזירוז בהבראתם.

בדיעבד מייקל כריסטנסן יכול להיחשב כמי שברא את המקצוע הזה. הפרויקט הראשון בניו יורק היה הצלחה והביא להרחבה של הליצנות הרפואית, לבתי חולים רבים בעולם.


הנה ליצן רפואי בעבודה:

http://youtu.be/dp52N_MOp2M


הנה הליצן הרפואי הראשון ומי שהתחיל את התחום:

https://youtu.be/8FfU493oZs4


ליצן רפואי עם זקן:

https://youtu.be/IRWh4ZcMh9g


וכך לומדים להיות ליצנים רפואיים:

https://youtu.be/6f898gbSuw0


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.