שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי דחיינות?
מרק טוויין אמר פעם עוד אחד מהמשפטים השנונים שלו "אל תדחה למחר מה שאפשר לדחות למחרתיים". הוא כנראה צדק כשהצליח בשנינות ובעוד הבזק אופייני לו של גאונות, להגדיר את הדחיינות באופן פשוט ומוצלח.
דחיינות (Procrastination) היא סוג של התנהגות, בה אנשים נוטים לדחות או להימנע מביצוע פעולות או מטלות שהם אינם מעוניינים לבצע בקרוב, או צריכים לעשות זאת.
מדובר בתופעה אנושית די נפוצה. הדחיינים בה דוחים לעתיד את המשימה שאותה הם אמורים לבצע מיידית, לטובת פעילות אחרת, מהנה וקלה ממנה.
אחת ההברקות היא שבשביל דחיינים, אנשים הנוטים לדחות משימות ליום אחר, היום העמוס ביותר בשבוע הוא תמיד "מחר".
הדחיינות מוגדרת כדחיית משימה בכדי להשיג הרגשה טובה בטווח הקצר, תוך כדי ויתור על המטרות לטווח ארוך. ההימנעות תהיה בדרך כלל ממשימה המעוררת תחושת לחץ או חרדה.
במובן הזה ברור שלחלק גדול מבעלי הנטייה לדחיינות יש קושי לדחות סיפוקים. אצל רובם גדול הוא הצורך לסיפוק מיידי והנטייה להרחיק מעצמם בכל מחיר את הסבל או הקושי.
אנחנו בעצם מנסים להימנע מהלחץ והחרדה שהמשימה מעוררת בנו. באופן פרדוקסלי, ההימנעות מייצרת תחושה גדולה יותר של לחץ וחרדה, המתבטאת במועקה: מעין עננה שהולכת איתנו לכל מקום. ככל שמועד סיום המשימה הולך ומתקרב, כך תחושת המועקה הולכת וגדלה.
האם יש דחיינות חיובית?
הדחיינות שלמעלה היא דחיינות פאסיבית, בעוד שידועה כיום גם דחיינות אקטיבית.
מחקרים חדשים שפורסמו בעולם על תופעת הדחיינות, גילו שדחיינות עשויה להוביל ליצירתיות גבוהה דווקא. בנוסף היא יכולה להעלות את רמת המוטיבציה של הדוחה את המטלה ולמרות הלחץ - לאפשר ביצוע ביעילות מירבית של המשימות.
בדחיינות האקטיבית דוחה האדם את המשימות באופן מודע ובכוונה תחילה. הסיבה לדחייה היא התפקוד הטוב יותר שלו או שלה תחת לחץ וריבוי משימות. מסתבר שאצל דחיינים כאלו מגדיל הלחץ את המוטיבציה משמעותית ודווקא מעלה את הפרודוקטיביות ורמות התפקוד.
כאן דחיית משימות היא לא משיתוק או חשש, אלא מהצורך במיקוד במשימה וברצון להשלימה ביצירתיות, באיכות ובזמן. יש למשל מקרים בהם קיים הרצון להתלבט ולשקול היטב ובאורך רוח את נחיצות המטלות, או את דרך הטיפול המוצלחת ביותר בהן.
מכאן שאם בסופו של דבר הדוחה משלים את המשימות בהצלחה ובזמן, והתופעה לא גורמת לקשיים והערכה עצמית נמוכה, אפשר בהחלט לא לחוש אשמים. כל עוד התופעה לא קשה ולא נגרמת בשל עצלנות או משהו אחר, הדחיינות האקטיבית מציעה לאנשים שונים גם צדדים חיוביים, שאי אפשר לזלזל בהם.
מדוע אנחנו דוחים גם כשברור לנו שזה לא נכון (מתורגם):
https://youtu.be/FWTNMzK9vG4
דוגמה לדחיין (עברית):
https://youtu.be/22mxeLl9tpY
על תופעת הדחיינות וכיצד אפשר להתגבר עליה (עברית):
https://youtu.be/sRBeuSFHI1Q
מסתבר שבאגים יכולים לגרום גם למכונות לסבול מדחיינות (מתורגם):
https://youtu.be/iDbdXTMnOmE
הרצאת טד נהדרת של דחיין מעולה (מתורגם):
https://youtu.be/arj7oStGLkU?long=yes
ומאמן אישי מציג דרך לשינוי הדחיינות (עברית):
https://youtu.be/eGsxE_5xnR8?long=yes
דחיינות פסיבית
מרק טוויין אמר פעם עוד אחד מהמשפטים השנונים שלו "אל תדחה למחר מה שאפשר לדחות למחרתיים". הוא כנראה צדק כשהצליח בשנינות ובעוד הבזק אופייני לו של גאונות, להגדיר את הדחיינות באופן פשוט ומוצלח.
דחיינות (Procrastination) היא סוג של התנהגות, בה אנשים נוטים לדחות או להימנע מביצוע פעולות או מטלות שהם אינם מעוניינים לבצע בקרוב, או צריכים לעשות זאת.
מדובר בתופעה אנושית די נפוצה. הדחיינים בה דוחים לעתיד את המשימה שאותה הם אמורים לבצע מיידית, לטובת פעילות אחרת, מהנה וקלה ממנה.
אחת ההברקות היא שבשביל דחיינים, אנשים הנוטים לדחות משימות ליום אחר, היום העמוס ביותר בשבוע הוא תמיד "מחר".
הדחיינות מוגדרת כדחיית משימה בכדי להשיג הרגשה טובה בטווח הקצר, תוך כדי ויתור על המטרות לטווח ארוך. ההימנעות תהיה בדרך כלל ממשימה המעוררת תחושת לחץ או חרדה.
במובן הזה ברור שלחלק גדול מבעלי הנטייה לדחיינות יש קושי לדחות סיפוקים. אצל רובם גדול הוא הצורך לסיפוק מיידי והנטייה להרחיק מעצמם בכל מחיר את הסבל או הקושי.
אנחנו בעצם מנסים להימנע מהלחץ והחרדה שהמשימה מעוררת בנו. באופן פרדוקסלי, ההימנעות מייצרת תחושה גדולה יותר של לחץ וחרדה, המתבטאת במועקה: מעין עננה שהולכת איתנו לכל מקום. ככל שמועד סיום המשימה הולך ומתקרב, כך תחושת המועקה הולכת וגדלה.
האם יש דחיינות חיובית?
הדחיינות שלמעלה היא דחיינות פאסיבית, בעוד שידועה כיום גם דחיינות אקטיבית.
מחקרים חדשים שפורסמו בעולם על תופעת הדחיינות, גילו שדחיינות עשויה להוביל ליצירתיות גבוהה דווקא. בנוסף היא יכולה להעלות את רמת המוטיבציה של הדוחה את המטלה ולמרות הלחץ - לאפשר ביצוע ביעילות מירבית של המשימות.
בדחיינות האקטיבית דוחה האדם את המשימות באופן מודע ובכוונה תחילה. הסיבה לדחייה היא התפקוד הטוב יותר שלו או שלה תחת לחץ וריבוי משימות. מסתבר שאצל דחיינים כאלו מגדיל הלחץ את המוטיבציה משמעותית ודווקא מעלה את הפרודוקטיביות ורמות התפקוד.
כאן דחיית משימות היא לא משיתוק או חשש, אלא מהצורך במיקוד במשימה וברצון להשלימה ביצירתיות, באיכות ובזמן. יש למשל מקרים בהם קיים הרצון להתלבט ולשקול היטב ובאורך רוח את נחיצות המטלות, או את דרך הטיפול המוצלחת ביותר בהן.
מכאן שאם בסופו של דבר הדוחה משלים את המשימות בהצלחה ובזמן, והתופעה לא גורמת לקשיים והערכה עצמית נמוכה, אפשר בהחלט לא לחוש אשמים. כל עוד התופעה לא קשה ולא נגרמת בשל עצלנות או משהו אחר, הדחיינות האקטיבית מציעה לאנשים שונים גם צדדים חיוביים, שאי אפשר לזלזל בהם.
מדוע אנחנו דוחים גם כשברור לנו שזה לא נכון (מתורגם):
https://youtu.be/FWTNMzK9vG4
דוגמה לדחיין (עברית):
https://youtu.be/22mxeLl9tpY
על תופעת הדחיינות וכיצד אפשר להתגבר עליה (עברית):
https://youtu.be/sRBeuSFHI1Q
מסתבר שבאגים יכולים לגרום גם למכונות לסבול מדחיינות (מתורגם):
https://youtu.be/iDbdXTMnOmE
הרצאת טד נהדרת של דחיין מעולה (מתורגם):
https://youtu.be/arj7oStGLkU?long=yes
ומאמן אישי מציג דרך לשינוי הדחיינות (עברית):
https://youtu.be/eGsxE_5xnR8?long=yes
