שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הקיבוץ הישראלי והשיתוף שהוא הדגים?
אחת ההמצאות המעניינות של הציונות והחברה הישראלית היא ללא ספק הקיבוץ.
זוהי צורת התיישבות שיתופית שנוצרה רק ביישוב שבארץ ישראל, על ידי התנועה הציונית, ליישוב מדינת ישראל. הקיבוץ התבסס על ערכים סוציאליסטיים, שיתופיים, עם השאיפה לשוויון בין בני האדם.
מטרת הקיבוצים הייתה ליצור שיתוף כלכלי ורעיוני בין החברים.
בכל קיבוץ היו בדרך כלל כמה מאות חברים. במשך שנים רבות התפרנסו הקיבוצים מחקלאות ובהמשך גם מתעשייה.
משך זמן רב הקיבוצים היו נערצים ונחשבו לשכבה מובילה במדינת ישראל. גם בעולם הם נתפסו כפלא ישראלי ייחודי ומקסים וצעירים ממדינות רבות הגיעו להתנדב בקיבוצים בישראל.
השיתוף המלא בין החברים ברכוש הקיבוצי והשוויון ביניהם בייצורו ובצריכתו היו עקרונות שנכתב עליהם רבות עוד מימי קרל מרקס, הוגה הסוציאליזם. העקרונות הללו נחשבו לאוטופיה שקשה לממש. מדינות סוציאליסטיות השליטו אותו בכוח על רבים מאזרחיהן שלא דגלו בשיתוף, תוך לקיחת הרכוש הפרטי מהעשירים וחלוקתו לכולם.
הקיבוצים הישראליים, דווקא הם, היו ההצלחה הסוציאליסטית הגדולה ביותר בעולם, במיוחד בהשוואה לשלטון האימים שנדרש במדינות קומוניסטיות, כדי להשליט את אותו שוויון.
אך לקראת סוף המאה ה-20 השתנו מעט הדברים. עת משבר הגיעה לקיבוצים. בעיני רבים מחבריו התחייב שינוי במתכונת של "הקיבוץ המסורתי". החקלאות הלכה וירדה בהכנסותיה. שינויים פוליטיים הקטינו את כוחם של הקיבוצים בחברה הישראלית. עזיבת הדור הצעיר על העיר המחישה שמה שהתאים לעידן הקמת המדינה, כבר לא מושך את הצעירים בעידן המודרני. החברה הישראלית החדשה הדגישה את ה"אני" על חשבון ה"אנחנו" וגם חברי הקיבוצים החלו לבקש את הפיתויים שמסביב.
וכך שינה הקיבוץ המגונן אך מגביל את פניו בהדרגה לקיבוץ מופרט. ההפרטה הביאה לעידן שבו כל חבר מקבל שכר שונה ואנשים יכולים להחזיק רכב פרטי, לנסוע לחו"ל כרצונם ולהחזיק דירות בעיר. הקיבוץ שיתופי עכשיו אולי פחות, אך לרבים זה התאים.
בקיבוץ המופרט הבעלות על אמצעי הייצור, כולל השדות, המפעלים והמיזמים שהקים הקיבוץ, היא עדיין משותפת, אבל העבודה בפועל נעשית פעמים רבות על ידי שכירים ואנשי מקצוע מבחוץ.
הפרטת הקיבוצים כיום היא כמעט מלאה. הקיבוצים העיקריים שנשארו שיתופיים לגמרי הם הקיבוצים המבוססים, אלו שהקימו את המפעלים המצליחים והמכניסים, שמאפשרים את השיתוף ובו-בזמן מזכים את החברים בחיים נוחים ובשפע כלכלי. יש שיראו בהפרטה כישלון של הסוציאליזם, בעוד אחרים יטענו שזו רק הנוסחה המדויקת שלא נמצאה לשיתוף נכון.
הנה סיפורו של הקיבוץ (עברית):
https://youtu.be/g5TkJMbTfwU
קיבוץ אופייני מהאוויר:
https://youtu.be/wnwl4yxhu6k
על תחילתם של הקיבוצים (עברית):
https://youtu.be/-sfG2TpGSMo
האידאולוגיה של הקיבוץ מתחזקת:
https://youtu.be/LWMmcjh4wBw
דוד בן גוריון היה ראש הממשלה בעל החזון שהחליט להתיישב ולהפוך לחבר קיבוץ שדה בוקר שבנגב (עברית):
https://youtu.be/mqNnRKXxbhU
כך הוא עבד כמו כל החברים בקיבוץ:
https://youtu.be/A_jA8OHG7Vs
המון שנים היו הקיבוצים חממה למתנדבים מכל העולם (עברית):
https://youtu.be/osTZiFrPx-g
הרעיון והמעשה השיתופי המדהים של הקיבוץ הישראלי (מתורגם):
https://youtu.be/RIf2f77tjJ8?long=yes
יש גם קיבוצים שונים מהרגיל (עברית):
https://youtu.be/pRdWSevUH0o?long=yes
עם השנים החלו קיבוצים רבים בהפרטה שהורגשה בחדר האוכל (עברית):
https://youtu.be/12kFl6YW_Xk?long=yes
וזו התרומה של הקיבוצים לחקלאות העולמית:
https://youtu.be/oxxYmn3HpDU?long=yes
מהם המבצרים המשפחתיים של סין?
שליטי המערב חששו בזמנו, לאחר שקיבלו מידע על מבנים חשודים בבסין, שנראים כמו מבנים לאיחסון טילים בליסטיים או אפילו כורים אטומיים. לאחר בירור קצר נרגעו. הסתבר שמדובר בפוג'יין טולואו, מבנים עתיקים שנבנו כבר החל מהמאה ה-14, על ידי כפריים שרצו להתגונן כנגד שודדים ובנו לשם כך מבצרים משפחתיים שאין כמוהם בעולם.
הפוג'יין טולואו (Fujian tulou) הם בנייני אדמה סיניים ששרדו עד ימינו ופזורים בכל רחבי סין. מעריכים ש-30 אלף מהם שרדו ועומדים עד היום, חלקם מאז ימי הביניים. בנו אותם בני ההאקה (בסינית "האנשים הזרים"), שהיו חקלאים או עבדו בערים אך נחשבו לקהילה זרה יחסית בסין. הם חיו במגורי הפוג'יין טולואו במסגרת משפחתית מורחבת. מבצרי המשפחות הללו נבנו בגדלים ובצורות שונות. עד 80 משפחות גרעיניות התגוררו בכל טולואו כזה. כיום, בעידן השפע הסיני, רבים מהם עזבו את הטולואו ונשארו בהם בעיקר המבוגרים, אך המבנים הללו ממשיכים לרתק את הדימיון.
הקהילה שחיה בטולואו חיה בשוויון המזכיר מאד את הקיבוץ הישראלי, אם כי היא הרבה יותר ותיקה ממנו. כל משפחה קיבלה דירות בהתאם לגודלה, כשהיא זוכה לרצועה של מבנה, על ארבעת קומותיו, מלמטה ועד למטה. המשפחה חיה במגורים שמתפרשים על כל הקומות, כשבקומה התחתונה נמצא המטבח. ההכנסות של כולם נאספו וחולקו שווה בשווה בין חברי הטולואו. הארוחות, הטקסים והשמחות המשפחתיות - כולם התקיימו במרכז הטולואו, משהו שמזכיר את חדר האוכל הקיבוצי.
אבל הטולואו היו קודם כל מבצרים שנבנו כדי להגן על בני ההאקה כנגד תקיפות. הקיר החיצוני שלהם הוא בעובי של 2 מטרים למטה וקשה מאד לחפור אפילו מתחתיו. הוא נבנה מבוץ שחוזק על ידי ענפי במבוק והוקשה כך שיוכל לשרוד שנים רבות. מאות שנים ליתר דיוק..
הנה סיפורם של בנייני האדמה המבוצרים בסין:
http://youtu.be/cwOTQgzVVWM
החיים בבנייני האדמה שבסין:
http://youtu.be/ZZ_Z58r3mIs
הטולו הנעזבים על ידי הצעירים והתיירות שמצילה את מי שנשארים ולעיתים אפילו מחזירה צעירים הביתה:
http://youtu.be/Tt8WgqS45H4
ומבט על הטולו מהאוויר:
http://youtu.be/rlTkcOr1qA8?t=1m42s
ומצגת וידאו שלהם:
http://youtu.be/Oqbf8-fJtss
ובאווירה מחויכת, מרגלות שנשלחו לגלות מה פשרם של "מבני האטום החשודים" של סין:
http://youtu.be/Pc9XVqw-7LQ
מהם חללי עבודה משותפים ומה הפך אותם להצלחה כל כך גדולה?
חללים משותפים (Collaborated spaces) ובעיקר חללי העבודה המשותפים (Co-working Space), הם הדבר החדש בתחום העבודה המשרדית, במיוחד בתחומי הסטארטאפים וההייטק. אם בעבר רבים העדיפו לעבוד מהבית, הרי שדברים מתחילים להשתנות.
אבל למה בעצם? מה רע בלעבוד בבית? - מה לא טוב בשעות גמישות, בעבודה בפיג'מה, בחסכון כשלא אוכלים בחוץ ובהפסקה בכל פעם שנמאס מהעבודה... ובכן, מי שניסו זאת לתקופה ארוכה יודעים שקשה מאד להעביר ימי עבודה שלמים בבית כשאתם לבד, ללא מישהו לדבר איתו. ואגב, גם כשבני הבית נמצאים, במיוחד הפעוטות והילדים, קשה מאד להתרכז ולעבוד בשקט.
מתחם העבודה השיתופי, שהחליף עבור רבים את בתי הקפה שבהם הם נהגו לעבוד בעבר, מציע סוג של שילוב בין מקום עבודה מסודר, ביחד עם אווירה נעימה וחברתית יותר.
מתחמי העבודה המשותפים פתוחים 24 שעות ביממה ועושים ככל יכולתם להקל על היזמים. הם מציעים חללי עבודה משותפים, אך גם משרדים לצוותים קטנים, תאי שיחות טלפון סגורים שמאפשרים לדבר בקול, בלי להפריע לשאר העובדים, פינות הסבה שמאפשרות לעבוד על הספה (כמו בבית..), חדרי ישיבות, מרחב משותף למפגשים, מטבחים יוקרתיים, אינטרנט אלחוטי חופשי ושירותי משרד שונים, כולל מדפסות, מקרנים, לוחות חכמים ועוד. במרבית המתחמים הללו יש קפה ובירה ללא הגבלה, לעתים גם נשנושים וכדומה.
ואכן, מה שפנה במקור לסטארטאפים הפך עם הזמן למשוך גם חברות קטנות ובינוניות ורבות מהן מעדיפות כיום לשכור משרדים במתחמי העבודה המשותפים ולשכוח מכל ה"בלגן" שקשור בשכירת משרדים, תחזוקתם, הניקיון וניהול כל החשבונות הכרוכים בהם. כך יכולים היזמים, או המנהל ועובדיו, לתעל את האנרגיות שלהם לעבודה האמיתית, במקום לבזבז זמן ואנרגיה על ניהול משרד, חשוב ככל שיהיה.
למעשה, מתאימים החללים המשותפים את עצמם לסגנון העבודה הייחודי, לנוחות ולצרכים של כל אחד מהם - מי לעבודה בעמדה בחלל הפתוח ומי להשכרת משרד למספר שעות, או לשבועות וחודשים, מי בעמדת עבודה, במשרד או ב"אופן ספייס", מי לצורכי עבודה מתמשכת ומי לפגישות עסקיות מזדמנות.
כמובן שחללי עבודה כאלה יוצרים גם אווירה קהילתית מיוחדת, נטוורקינג קבוע ומתמשך היוצר קשרים, בין אנשים שמגיעים מתחומים מגוונים, יכולים להעשיר איש את רעהו, לסייע בפתרון בעיות, בשירותים מקצועיים זה לזה וכדומה.
אבל יש שם עוד משהו... בחללי העבודה המשותפים הללו מצליחים להעניק ליזמים הצעירים, לאנשים עם חלום להקים מיזם שישנה את העולם וינהיג את התחום שלו, את ההגשה של הדבר האמיתי. הנה הם עובדים במשרד, שמרגיש הייטק, נותן פינוקים ותנאים של הייטק והופך לא רק עניין חברתי ונוחות ניהולית, אלא גם הגשמה מוקדמת של החלום הסטארטאפיסטי שלהם.
הנה עולם חללי העבודה המשותפים:
https://youtu.be/HYlwYjRPbPo
ביקור וירטואלי ב-360 מעלות VR:
https://youtu.be/CagEhBNN-AE
חללי העבודה המשותפים מתאימים למילניאלנס בול:
https://youtu.be/2QCySNv7cxA
ויש חללי עבודה משותפים גם למעצבים ואדריכלים (עברית):
https://youtu.be/C7uRfN7d-PM
מה הייתה בעצם Wework שהובילה את העולם הזה?
https://youtu.be/J98sYPOZWEs
על עלייתה ונפילתה של WeWork:
https://youtu.be/X2LwIiKhczo?long=yes
דיור שיתופי
אחת ההמצאות המעניינות של הציונות והחברה הישראלית היא ללא ספק הקיבוץ.
זוהי צורת התיישבות שיתופית שנוצרה רק ביישוב שבארץ ישראל, על ידי התנועה הציונית, ליישוב מדינת ישראל. הקיבוץ התבסס על ערכים סוציאליסטיים, שיתופיים, עם השאיפה לשוויון בין בני האדם.
מטרת הקיבוצים הייתה ליצור שיתוף כלכלי ורעיוני בין החברים.
בכל קיבוץ היו בדרך כלל כמה מאות חברים. במשך שנים רבות התפרנסו הקיבוצים מחקלאות ובהמשך גם מתעשייה.
משך זמן רב הקיבוצים היו נערצים ונחשבו לשכבה מובילה במדינת ישראל. גם בעולם הם נתפסו כפלא ישראלי ייחודי ומקסים וצעירים ממדינות רבות הגיעו להתנדב בקיבוצים בישראל.
השיתוף המלא בין החברים ברכוש הקיבוצי והשוויון ביניהם בייצורו ובצריכתו היו עקרונות שנכתב עליהם רבות עוד מימי קרל מרקס, הוגה הסוציאליזם. העקרונות הללו נחשבו לאוטופיה שקשה לממש. מדינות סוציאליסטיות השליטו אותו בכוח על רבים מאזרחיהן שלא דגלו בשיתוף, תוך לקיחת הרכוש הפרטי מהעשירים וחלוקתו לכולם.
הקיבוצים הישראליים, דווקא הם, היו ההצלחה הסוציאליסטית הגדולה ביותר בעולם, במיוחד בהשוואה לשלטון האימים שנדרש במדינות קומוניסטיות, כדי להשליט את אותו שוויון.
אך לקראת סוף המאה ה-20 השתנו מעט הדברים. עת משבר הגיעה לקיבוצים. בעיני רבים מחבריו התחייב שינוי במתכונת של "הקיבוץ המסורתי". החקלאות הלכה וירדה בהכנסותיה. שינויים פוליטיים הקטינו את כוחם של הקיבוצים בחברה הישראלית. עזיבת הדור הצעיר על העיר המחישה שמה שהתאים לעידן הקמת המדינה, כבר לא מושך את הצעירים בעידן המודרני. החברה הישראלית החדשה הדגישה את ה"אני" על חשבון ה"אנחנו" וגם חברי הקיבוצים החלו לבקש את הפיתויים שמסביב.
וכך שינה הקיבוץ המגונן אך מגביל את פניו בהדרגה לקיבוץ מופרט. ההפרטה הביאה לעידן שבו כל חבר מקבל שכר שונה ואנשים יכולים להחזיק רכב פרטי, לנסוע לחו"ל כרצונם ולהחזיק דירות בעיר. הקיבוץ שיתופי עכשיו אולי פחות, אך לרבים זה התאים.
בקיבוץ המופרט הבעלות על אמצעי הייצור, כולל השדות, המפעלים והמיזמים שהקים הקיבוץ, היא עדיין משותפת, אבל העבודה בפועל נעשית פעמים רבות על ידי שכירים ואנשי מקצוע מבחוץ.
הפרטת הקיבוצים כיום היא כמעט מלאה. הקיבוצים העיקריים שנשארו שיתופיים לגמרי הם הקיבוצים המבוססים, אלו שהקימו את המפעלים המצליחים והמכניסים, שמאפשרים את השיתוף ובו-בזמן מזכים את החברים בחיים נוחים ובשפע כלכלי. יש שיראו בהפרטה כישלון של הסוציאליזם, בעוד אחרים יטענו שזו רק הנוסחה המדויקת שלא נמצאה לשיתוף נכון.
הנה סיפורו של הקיבוץ (עברית):
https://youtu.be/g5TkJMbTfwU
קיבוץ אופייני מהאוויר:
https://youtu.be/wnwl4yxhu6k
על תחילתם של הקיבוצים (עברית):
https://youtu.be/-sfG2TpGSMo
האידאולוגיה של הקיבוץ מתחזקת:
https://youtu.be/LWMmcjh4wBw
דוד בן גוריון היה ראש הממשלה בעל החזון שהחליט להתיישב ולהפוך לחבר קיבוץ שדה בוקר שבנגב (עברית):
https://youtu.be/mqNnRKXxbhU
כך הוא עבד כמו כל החברים בקיבוץ:
https://youtu.be/A_jA8OHG7Vs
המון שנים היו הקיבוצים חממה למתנדבים מכל העולם (עברית):
https://youtu.be/osTZiFrPx-g
הרעיון והמעשה השיתופי המדהים של הקיבוץ הישראלי (מתורגם):
https://youtu.be/RIf2f77tjJ8?long=yes
יש גם קיבוצים שונים מהרגיל (עברית):
https://youtu.be/pRdWSevUH0o?long=yes
עם השנים החלו קיבוצים רבים בהפרטה שהורגשה בחדר האוכל (עברית):
https://youtu.be/12kFl6YW_Xk?long=yes
וזו התרומה של הקיבוצים לחקלאות העולמית:
https://youtu.be/oxxYmn3HpDU?long=yes
שליטי המערב חששו בזמנו, לאחר שקיבלו מידע על מבנים חשודים בבסין, שנראים כמו מבנים לאיחסון טילים בליסטיים או אפילו כורים אטומיים. לאחר בירור קצר נרגעו. הסתבר שמדובר בפוג'יין טולואו, מבנים עתיקים שנבנו כבר החל מהמאה ה-14, על ידי כפריים שרצו להתגונן כנגד שודדים ובנו לשם כך מבצרים משפחתיים שאין כמוהם בעולם.
הפוג'יין טולואו (Fujian tulou) הם בנייני אדמה סיניים ששרדו עד ימינו ופזורים בכל רחבי סין. מעריכים ש-30 אלף מהם שרדו ועומדים עד היום, חלקם מאז ימי הביניים. בנו אותם בני ההאקה (בסינית "האנשים הזרים"), שהיו חקלאים או עבדו בערים אך נחשבו לקהילה זרה יחסית בסין. הם חיו במגורי הפוג'יין טולואו במסגרת משפחתית מורחבת. מבצרי המשפחות הללו נבנו בגדלים ובצורות שונות. עד 80 משפחות גרעיניות התגוררו בכל טולואו כזה. כיום, בעידן השפע הסיני, רבים מהם עזבו את הטולואו ונשארו בהם בעיקר המבוגרים, אך המבנים הללו ממשיכים לרתק את הדימיון.
הקהילה שחיה בטולואו חיה בשוויון המזכיר מאד את הקיבוץ הישראלי, אם כי היא הרבה יותר ותיקה ממנו. כל משפחה קיבלה דירות בהתאם לגודלה, כשהיא זוכה לרצועה של מבנה, על ארבעת קומותיו, מלמטה ועד למטה. המשפחה חיה במגורים שמתפרשים על כל הקומות, כשבקומה התחתונה נמצא המטבח. ההכנסות של כולם נאספו וחולקו שווה בשווה בין חברי הטולואו. הארוחות, הטקסים והשמחות המשפחתיות - כולם התקיימו במרכז הטולואו, משהו שמזכיר את חדר האוכל הקיבוצי.
אבל הטולואו היו קודם כל מבצרים שנבנו כדי להגן על בני ההאקה כנגד תקיפות. הקיר החיצוני שלהם הוא בעובי של 2 מטרים למטה וקשה מאד לחפור אפילו מתחתיו. הוא נבנה מבוץ שחוזק על ידי ענפי במבוק והוקשה כך שיוכל לשרוד שנים רבות. מאות שנים ליתר דיוק..
הנה סיפורם של בנייני האדמה המבוצרים בסין:
http://youtu.be/cwOTQgzVVWM
החיים בבנייני האדמה שבסין:
http://youtu.be/ZZ_Z58r3mIs
הטולו הנעזבים על ידי הצעירים והתיירות שמצילה את מי שנשארים ולעיתים אפילו מחזירה צעירים הביתה:
http://youtu.be/Tt8WgqS45H4
ומבט על הטולו מהאוויר:
http://youtu.be/rlTkcOr1qA8?t=1m42s
ומצגת וידאו שלהם:
http://youtu.be/Oqbf8-fJtss
ובאווירה מחויכת, מרגלות שנשלחו לגלות מה פשרם של "מבני האטום החשודים" של סין:
http://youtu.be/Pc9XVqw-7LQ
חללים משותפים (Collaborated spaces) ובעיקר חללי העבודה המשותפים (Co-working Space), הם הדבר החדש בתחום העבודה המשרדית, במיוחד בתחומי הסטארטאפים וההייטק. אם בעבר רבים העדיפו לעבוד מהבית, הרי שדברים מתחילים להשתנות.
אבל למה בעצם? מה רע בלעבוד בבית? - מה לא טוב בשעות גמישות, בעבודה בפיג'מה, בחסכון כשלא אוכלים בחוץ ובהפסקה בכל פעם שנמאס מהעבודה... ובכן, מי שניסו זאת לתקופה ארוכה יודעים שקשה מאד להעביר ימי עבודה שלמים בבית כשאתם לבד, ללא מישהו לדבר איתו. ואגב, גם כשבני הבית נמצאים, במיוחד הפעוטות והילדים, קשה מאד להתרכז ולעבוד בשקט.
מתחם העבודה השיתופי, שהחליף עבור רבים את בתי הקפה שבהם הם נהגו לעבוד בעבר, מציע סוג של שילוב בין מקום עבודה מסודר, ביחד עם אווירה נעימה וחברתית יותר.
מתחמי העבודה המשותפים פתוחים 24 שעות ביממה ועושים ככל יכולתם להקל על היזמים. הם מציעים חללי עבודה משותפים, אך גם משרדים לצוותים קטנים, תאי שיחות טלפון סגורים שמאפשרים לדבר בקול, בלי להפריע לשאר העובדים, פינות הסבה שמאפשרות לעבוד על הספה (כמו בבית..), חדרי ישיבות, מרחב משותף למפגשים, מטבחים יוקרתיים, אינטרנט אלחוטי חופשי ושירותי משרד שונים, כולל מדפסות, מקרנים, לוחות חכמים ועוד. במרבית המתחמים הללו יש קפה ובירה ללא הגבלה, לעתים גם נשנושים וכדומה.
ואכן, מה שפנה במקור לסטארטאפים הפך עם הזמן למשוך גם חברות קטנות ובינוניות ורבות מהן מעדיפות כיום לשכור משרדים במתחמי העבודה המשותפים ולשכוח מכל ה"בלגן" שקשור בשכירת משרדים, תחזוקתם, הניקיון וניהול כל החשבונות הכרוכים בהם. כך יכולים היזמים, או המנהל ועובדיו, לתעל את האנרגיות שלהם לעבודה האמיתית, במקום לבזבז זמן ואנרגיה על ניהול משרד, חשוב ככל שיהיה.
למעשה, מתאימים החללים המשותפים את עצמם לסגנון העבודה הייחודי, לנוחות ולצרכים של כל אחד מהם - מי לעבודה בעמדה בחלל הפתוח ומי להשכרת משרד למספר שעות, או לשבועות וחודשים, מי בעמדת עבודה, במשרד או ב"אופן ספייס", מי לצורכי עבודה מתמשכת ומי לפגישות עסקיות מזדמנות.
כמובן שחללי עבודה כאלה יוצרים גם אווירה קהילתית מיוחדת, נטוורקינג קבוע ומתמשך היוצר קשרים, בין אנשים שמגיעים מתחומים מגוונים, יכולים להעשיר איש את רעהו, לסייע בפתרון בעיות, בשירותים מקצועיים זה לזה וכדומה.
אבל יש שם עוד משהו... בחללי העבודה המשותפים הללו מצליחים להעניק ליזמים הצעירים, לאנשים עם חלום להקים מיזם שישנה את העולם וינהיג את התחום שלו, את ההגשה של הדבר האמיתי. הנה הם עובדים במשרד, שמרגיש הייטק, נותן פינוקים ותנאים של הייטק והופך לא רק עניין חברתי ונוחות ניהולית, אלא גם הגשמה מוקדמת של החלום הסטארטאפיסטי שלהם.
הנה עולם חללי העבודה המשותפים:
https://youtu.be/HYlwYjRPbPo
ביקור וירטואלי ב-360 מעלות VR:
https://youtu.be/CagEhBNN-AE
חללי העבודה המשותפים מתאימים למילניאלנס בול:
https://youtu.be/2QCySNv7cxA
ויש חללי עבודה משותפים גם למעצבים ואדריכלים (עברית):
https://youtu.be/C7uRfN7d-PM
מה הייתה בעצם Wework שהובילה את העולם הזה?
https://youtu.be/J98sYPOZWEs
על עלייתה ונפילתה של WeWork:
https://youtu.be/X2LwIiKhczo?long=yes
