שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי המציאו את התקליטור הקומפקטי?
התקליטור, או בשמו המקורי הדיסק הדיגיטלי (Compact Disk), פותח בתחילת שנות השמונים, על ידי שתי חברות ענק לאלקטרוניקה בידורית - סוני ופיליפס.
היצרנים רצו להציע התקן מוסיקלי שיחליף את תקליטי הוויניל, המרשרשים אחרי זמן מה, בשל הבלאי של התקליט. כל שריטה קטנה, כל גרגר אבק וכל הזזה לא נכונה של זרוע הפטיפון, יצרו רעשים, רשרושים וחריקות.
אז במקום התקליטים, עם האבק שמרעיש בנגינה, חריקות ורשקושי השחיקה, המהנדסים של סוני ופיליפס פיתחו את הדיסק הדיגיטלי והקומפקטי שלהם.
הדיסק היה העתיד. הוא תפס פחות מקום, היה איכותי הרבה יותר מבחינת שמע ועם הזמן והמצאת הדיסקמן, הוא גם אפשר לתקליט הדיגיטלי להיות נייד. הקלטת, אותה קסטה שכבר התנגנה על הווקמנים זמן רב, הייתה הרי נחותה ממנו מאוד באיכות הצליל.
אז הדיסק הושק ב-1982. זו הייתה המצאה מבריקה, תרתי משמע. הברק של הדיסק, הצבעונית שהשתקפה מהדיסק דמוי המראה, הרשרושים והרחשים שלפתע לא שמעת יותר והגודל הקומפקטי שלו - אלה היו רק התכונות הנלוות לאיכות הצליל המדהימה של התקליטור החדש.
הדיסק הציע לא פחות מ-74 דקות של הקלטה. האגדה מספרת שהמשך הזה נבחר אחרי שאשתו של סגן הנשיא של חברת "Sony" ביקשה שיהיה מה שיהיה, אבל שהדיסק יוכל להכיל את הסימפוניה התשיעית של בטהובן כולה. וכמה זמן הסימפוניה הזו נמשכת? - אתם בטח יודעים את התשובה. 74 דקות. בדיוק.
בתחילה נפוצה גם שמועה שבניגוד לתקליט הוויניל העדין, את הדיסק הדיגיטלי לא ניתן להרוס. אנשים ניסו לדרוך, לזרוק אותו ולמרוח עליו חומרים שונים - תוך זמן קצר זה הסתבר כקשקוש מארץ הקשקושים.
כך או כך, כשיצאו הדיסקים הראשונים - ההמונים התאהבו. אמנם המוסיקאים קצת התלוננו על הסטריליות של המוסיקה בדיסק החדש והתגעגעו לרחשים ולרעשי הרקע הקטנים שליוו את המוסיקה בתקליטים, אבל הדיסק היה כאן כדי להצליח.
הדיסק הדיגיטלי הראשון שיצא לאור היה "אחים לנשק" של להקת דייר סטרייט. פיליפס דחפה את האלבום הזה בטירוף ובגאווה אדירה על החידוש שפיתחה לתחום האודיו. בזכות הקמפיין המטורף שלה האלבום הזה הפך לאלבום הראשון שגרסת הדיסק שלו נמכרה יותר מתקליטי הוויניל ולדיסק הכי מצליח העולם, במשך זמן רב.
הנה יואב קוטנר מציג את ההמצאה החדשה - הדיסק (עברית):
https://youtu.be/g8riwShE9cY
על לידת הקומפקט דיסק:
https://youtu.be/qplLCynEc2g
ההתלהבות באייטיז מהדיסקים:
https://youtu.be/vwrU8s-M-gc
הדיסק החליף במהירות אדירה את התקליטים:
https://youtu.be/-aaIA_tZEe0
"אחים לנשק" של דייר סטרייט - הדיסק הדיגיטלי הראשון שיצא:
https://youtu.be/Wu4oy1IRTh8
כך מדברים ב-1985 על התקליטור:
https://youtu.be/OtEIWAc1QXc
והאם הקאמבק של הדיסקים קרוב? (עברית)
https://youtu.be/UdVkbqQsYOU
איך פועל התקליטור?
התקליטור (Compact Disk) הוא דיסק פלסטי המאחסן נתונים באמצעים אופטיים, כלומר בעזרת אור. מכאן גם השם העברי "תקליטור".
הנתונים מאוחסנים על הדיסק בצופן דיגיטלי. הצופן הזה שמור בשכבת חומר שיש בה מישורים ושקעים. מישור מייצג את הספרה הדיגיטלית 0 ושקע מייצג 1.
באמצעות 6 מיליארד שקעים זעירים, שמוטבעים על פס זעיר של חומר בגובה של אחד חלקי 200 מעובי השערה. הקו הזה נמתח בספירלה, ממרכז התקליטור עד לשוליים.
על הפס הזה משמרים את הצופן של המוסיקה המוקלטת על הדיסק. כל המידע הדיגיטלי נרשם על גבי הדיסק בשפה בינארית, בסימון של המוני סימני 1 ו-0 מיקרוסקופיים. הסימן 1 מיוצג בשינוי המישור לשקע, מעין בור זעיר בעוד הסימן 0 מיוצג על ידי חוסר שינוי, מישור שנשאר מישור.
ההשמעה פשוטה מאוד. קרן הלייזר סורקת את הפס הספירלי הזעיר של הדיסק ונגן הדיסקים ממיר את המידע הבינרי שהיא מעבירה לצלילים. השאר כיף - קוראים לו מוסיקה באיכות ובצליל מעולה.
בייצור המוני של דיסקים מסחריים, למשל מוסיקליים, הנתונים מוטבעים עליו במפעל. בדיסקים צרובים, לעומת זאת, נצרבים הנתונים באמצעות צורב ביתי במחשב.
בדיסקים שצורבים ומוחקים ניתן גם למחוק ולצרוב מידע חדש שוב ושוב, כלומר הצורב יכול לשנות את הקידוד הדיגיטלי - את הצופן שמייצג על הדיסק את המוסיקה או את הנתונים ששמורים עליו.
השם "תקליטור" בא מחיבור של המילים תקליט ואור. התקליט הוא הצורה העגולה שלו, שהחליפה את תקליט הוויניל והאור בא מהעובדה שהקריאה והכתיבה בתקליטור מתבצעות בקרן לייזר, קרן אור.
כך פועל התקליטור:
http://youtu.be/qrToK_YXDIQ
שיעור באנימציה שמראה זאת היטב:
https://youtu.be/c_G3WH65rrk
וכך קורא אותו המחשב:
http://youtu.be/uwYcnLDApsQ
איך מייצרים תקליטורים?
התקליטורים או הדיסקים הדיגיטליים (Compact Disks) מיוצרים בתהליך שכולו אוטומטי. ראשית מייצרים את תקליטור המאסטר. זהו אב הטיפוס, הדגם שממנו ייצרו את התקליטורים הסופיים. לאחר שהמאסטר מיוצר, הוא מוכנס למכונת שכפול שבה מיוצרים התקליטורים.
בתהליך מהיר במיוחד, שמאפשר למכונת השכפול לייצר מעל 100 אלף תקליטורים ביום, משוכפלים מהמאסטר עותקים רבים.
לאחר השכפול מצופה התקליטור בלכה מיוחדת השומרת עליו והוא מועבר לייבוש, עד שכל הלכה שעליו יבשה.
מכאן עוברים לשלב האחרון - ההדפסה על הדיסק. בשלב ההדפסה מוטבע חומר הדפוס במהירות על התקליטורים, כשכל דיסק מודפס בפחות משנייה. לאחר שהוא מיובש סופית וגם הכיתוב לא יכול להימרח, מוכן הדיסק לאריזה ולמשלוח לשיווק.
כך מייצרים דיסקים:
https://youtu.be/YWj0fID0toc
עוד על ייצור הדיסקים:
https://youtu.be/3DXMunFDzqY
ושלבי הייצור של התקליטורים:
https://youtu.be/_2Xytb84Zrg
דיסק
התקליטור, או בשמו המקורי הדיסק הדיגיטלי (Compact Disk), פותח בתחילת שנות השמונים, על ידי שתי חברות ענק לאלקטרוניקה בידורית - סוני ופיליפס.
היצרנים רצו להציע התקן מוסיקלי שיחליף את תקליטי הוויניל, המרשרשים אחרי זמן מה, בשל הבלאי של התקליט. כל שריטה קטנה, כל גרגר אבק וכל הזזה לא נכונה של זרוע הפטיפון, יצרו רעשים, רשרושים וחריקות.
אז במקום התקליטים, עם האבק שמרעיש בנגינה, חריקות ורשקושי השחיקה, המהנדסים של סוני ופיליפס פיתחו את הדיסק הדיגיטלי והקומפקטי שלהם.
הדיסק היה העתיד. הוא תפס פחות מקום, היה איכותי הרבה יותר מבחינת שמע ועם הזמן והמצאת הדיסקמן, הוא גם אפשר לתקליט הדיגיטלי להיות נייד. הקלטת, אותה קסטה שכבר התנגנה על הווקמנים זמן רב, הייתה הרי נחותה ממנו מאוד באיכות הצליל.
אז הדיסק הושק ב-1982. זו הייתה המצאה מבריקה, תרתי משמע. הברק של הדיסק, הצבעונית שהשתקפה מהדיסק דמוי המראה, הרשרושים והרחשים שלפתע לא שמעת יותר והגודל הקומפקטי שלו - אלה היו רק התכונות הנלוות לאיכות הצליל המדהימה של התקליטור החדש.
הדיסק הציע לא פחות מ-74 דקות של הקלטה. האגדה מספרת שהמשך הזה נבחר אחרי שאשתו של סגן הנשיא של חברת "Sony" ביקשה שיהיה מה שיהיה, אבל שהדיסק יוכל להכיל את הסימפוניה התשיעית של בטהובן כולה. וכמה זמן הסימפוניה הזו נמשכת? - אתם בטח יודעים את התשובה. 74 דקות. בדיוק.
בתחילה נפוצה גם שמועה שבניגוד לתקליט הוויניל העדין, את הדיסק הדיגיטלי לא ניתן להרוס. אנשים ניסו לדרוך, לזרוק אותו ולמרוח עליו חומרים שונים - תוך זמן קצר זה הסתבר כקשקוש מארץ הקשקושים.
כך או כך, כשיצאו הדיסקים הראשונים - ההמונים התאהבו. אמנם המוסיקאים קצת התלוננו על הסטריליות של המוסיקה בדיסק החדש והתגעגעו לרחשים ולרעשי הרקע הקטנים שליוו את המוסיקה בתקליטים, אבל הדיסק היה כאן כדי להצליח.
הדיסק הדיגיטלי הראשון שיצא לאור היה "אחים לנשק" של להקת דייר סטרייט. פיליפס דחפה את האלבום הזה בטירוף ובגאווה אדירה על החידוש שפיתחה לתחום האודיו. בזכות הקמפיין המטורף שלה האלבום הזה הפך לאלבום הראשון שגרסת הדיסק שלו נמכרה יותר מתקליטי הוויניל ולדיסק הכי מצליח העולם, במשך זמן רב.
הנה יואב קוטנר מציג את ההמצאה החדשה - הדיסק (עברית):
https://youtu.be/g8riwShE9cY
על לידת הקומפקט דיסק:
https://youtu.be/qplLCynEc2g
ההתלהבות באייטיז מהדיסקים:
https://youtu.be/vwrU8s-M-gc
הדיסק החליף במהירות אדירה את התקליטים:
https://youtu.be/-aaIA_tZEe0
"אחים לנשק" של דייר סטרייט - הדיסק הדיגיטלי הראשון שיצא:
https://youtu.be/Wu4oy1IRTh8
כך מדברים ב-1985 על התקליטור:
https://youtu.be/OtEIWAc1QXc
והאם הקאמבק של הדיסקים קרוב? (עברית)
https://youtu.be/UdVkbqQsYOU
התקליטור (Compact Disk) הוא דיסק פלסטי המאחסן נתונים באמצעים אופטיים, כלומר בעזרת אור. מכאן גם השם העברי "תקליטור".
הנתונים מאוחסנים על הדיסק בצופן דיגיטלי. הצופן הזה שמור בשכבת חומר שיש בה מישורים ושקעים. מישור מייצג את הספרה הדיגיטלית 0 ושקע מייצג 1.
באמצעות 6 מיליארד שקעים זעירים, שמוטבעים על פס זעיר של חומר בגובה של אחד חלקי 200 מעובי השערה. הקו הזה נמתח בספירלה, ממרכז התקליטור עד לשוליים.
על הפס הזה משמרים את הצופן של המוסיקה המוקלטת על הדיסק. כל המידע הדיגיטלי נרשם על גבי הדיסק בשפה בינארית, בסימון של המוני סימני 1 ו-0 מיקרוסקופיים. הסימן 1 מיוצג בשינוי המישור לשקע, מעין בור זעיר בעוד הסימן 0 מיוצג על ידי חוסר שינוי, מישור שנשאר מישור.
ההשמעה פשוטה מאוד. קרן הלייזר סורקת את הפס הספירלי הזעיר של הדיסק ונגן הדיסקים ממיר את המידע הבינרי שהיא מעבירה לצלילים. השאר כיף - קוראים לו מוסיקה באיכות ובצליל מעולה.
בייצור המוני של דיסקים מסחריים, למשל מוסיקליים, הנתונים מוטבעים עליו במפעל. בדיסקים צרובים, לעומת זאת, נצרבים הנתונים באמצעות צורב ביתי במחשב.
בדיסקים שצורבים ומוחקים ניתן גם למחוק ולצרוב מידע חדש שוב ושוב, כלומר הצורב יכול לשנות את הקידוד הדיגיטלי - את הצופן שמייצג על הדיסק את המוסיקה או את הנתונים ששמורים עליו.
השם "תקליטור" בא מחיבור של המילים תקליט ואור. התקליט הוא הצורה העגולה שלו, שהחליפה את תקליט הוויניל והאור בא מהעובדה שהקריאה והכתיבה בתקליטור מתבצעות בקרן לייזר, קרן אור.
כך פועל התקליטור:
http://youtu.be/qrToK_YXDIQ
שיעור באנימציה שמראה זאת היטב:
https://youtu.be/c_G3WH65rrk
וכך קורא אותו המחשב:
http://youtu.be/uwYcnLDApsQ
התקליטורים או הדיסקים הדיגיטליים (Compact Disks) מיוצרים בתהליך שכולו אוטומטי. ראשית מייצרים את תקליטור המאסטר. זהו אב הטיפוס, הדגם שממנו ייצרו את התקליטורים הסופיים. לאחר שהמאסטר מיוצר, הוא מוכנס למכונת שכפול שבה מיוצרים התקליטורים.
בתהליך מהיר במיוחד, שמאפשר למכונת השכפול לייצר מעל 100 אלף תקליטורים ביום, משוכפלים מהמאסטר עותקים רבים.
לאחר השכפול מצופה התקליטור בלכה מיוחדת השומרת עליו והוא מועבר לייבוש, עד שכל הלכה שעליו יבשה.
מכאן עוברים לשלב האחרון - ההדפסה על הדיסק. בשלב ההדפסה מוטבע חומר הדפוס במהירות על התקליטורים, כשכל דיסק מודפס בפחות משנייה. לאחר שהוא מיובש סופית וגם הכיתוב לא יכול להימרח, מוכן הדיסק לאריזה ולמשלוח לשיווק.
כך מייצרים דיסקים:
https://youtu.be/YWj0fID0toc
עוד על ייצור הדיסקים:
https://youtu.be/3DXMunFDzqY
ושלבי הייצור של התקליטורים:
https://youtu.be/_2Xytb84Zrg
