שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי מייצר דלק מפלסטיק למיחזור?
פלסטיק הוא אחד מהאתגרים הסביבתיים הגדולים של המאה. בכל שנה מיוצרים יותר מ-400 מיליון טון פלסטיק בעולם ורוב המיחזור נכשל כי הוא פשוט לא משתלם.
ג'וליאן בראון (Julian Brown), צעיר בן 22 ממדינת בג'ורג'יה בארצות הברית, החליט לגשת לבעיה מכיוון אחר לגמרי: לא למחזר פלסטיק, אלא להפוך אותו בחזרה לדלק.
הרעיון מבוסס על תהליך שנקרא פירוליזה (Pyrolysis), כלומר פירוק כימי באמצעות חום בסביבה נטולת חמצן. הפלסטיק עשוי מנפט גולמי והוא נוצר כשרשראות ארוכות של מולקולות פחמימן. כשמחממים אותו לחום מספיק גבוה ומונעים ממנו לבעור, השרשראות נשברות ומתאדות לאדי נפט שניתן לקרר ולרכז לנוזל. הנוזל הזה ניתן לזיקוק לבנזין, דיזל ואפילו תחליפי דלק סילוני.
מה שמייחד את בראון הוא לא עצם התהליך, שנחקר כבר מאז שנות ה-70, אלא השימוש שהוא עשה במיקרוגלים (Microwaves) כמקור חום. כור פירוליזה קלאסי משתמש בלהבה עקיפה וצורך אנרגיה רבה.
בראון למד ריתוך ובנה בעצמו את הכור הראשון שלו בגיל 17, לאחר פציעה ביד שהגבילה אותו, עת הוא חקר סוגים של פלסטיק וידע שרק חלקם מתאימים להפוך לדלק. הוא עשה שימוש בידע מהאינטרנט ובניסיונו המעשי כדי לפתח כור שמחמם פלסטיק ולהפיק ממנו דלק, באמצעות מיקרוגלים המופעלים בחשמל סולארי.
הוא קרא לדלק שמתקבל "פלסטוליין" (Plastoline) וייסד את חברת NatureJab ששמה לה למטרה להפחית פסולת פלסטיק, תוך ייצור של אנרגיה מתחדשת. את הכור שהוא פיתח הוא שיפר בהתמדה והגיע לגרסאות מתקדמות, להגשת בקשה לפטנט ואף העמיד אותו למבחן בהצלחה במכוניות.
הסיכוי המסחרי של הפלסטוליין הוא ריאלי אבל מורכב. חברות כמו Agilyx כבר ניסו, לפני שנים, להגיע לייצור תעשייתי ונתקלו בעלויות גבוהות ורגולציה כבדה. לעומתם, היתרון של בראון הוא בגודל: כורים קטנים וזולים שמופעלים מאנרגיה סולארית ומאפשרים ייצור מבוזר (מפוזר למקומות שונים), קרוב למקורות הפסולת.
אף שהדלק מפלסטיק לא הוכר כדלק מסחרי ונראה שקשה יהיה להרחיבו לייצור גדול, ג'וליאן בראון הבטיח שאם המוצר יוכיח עמידות לאורך זמן וכדאיות כלכלית, ניתן יהיה לייצרו. האמצעי שהוא מציע מבוסס על רשת של כורים מקומיים המנגישים את הפתרון לאזורים שבהם מיחזור תעשייתי של פלסטיק לא קיים והדלק שיופק מהפלסטיק יוכל לסייע לתושבים.
הנה רולס רויס נוסע על פלסטוליין:
https://youtu.be/ZmE-5Kb4o9U
הדגמה של הפלסטולין על אופנוע:
https://youtu.be/YxtoN1MislA?t=1m39s
כך מייצרת NatureJab דלק מהפלסטיק המשומש (מסך מלא):
https://youtu.be/nxxc3CRsS10
החשיבות של המיחזור הזה:
https://youtu.be/e5EEAH773uw?long=yes
כך עובד תהליך ההפיכה של פלסטיק לדלק:
https://youtu.be/SQX7G1ol1vo?long=yes
והדגמה של המערכת שבנה המייסד:
https://youtu.be/3viFfAnIo5E?long=yes
דלק מפלסטיק
פלסטיק הוא אחד מהאתגרים הסביבתיים הגדולים של המאה. בכל שנה מיוצרים יותר מ-400 מיליון טון פלסטיק בעולם ורוב המיחזור נכשל כי הוא פשוט לא משתלם.
ג'וליאן בראון (Julian Brown), צעיר בן 22 ממדינת בג'ורג'יה בארצות הברית, החליט לגשת לבעיה מכיוון אחר לגמרי: לא למחזר פלסטיק, אלא להפוך אותו בחזרה לדלק.
הרעיון מבוסס על תהליך שנקרא פירוליזה (Pyrolysis), כלומר פירוק כימי באמצעות חום בסביבה נטולת חמצן. הפלסטיק עשוי מנפט גולמי והוא נוצר כשרשראות ארוכות של מולקולות פחמימן. כשמחממים אותו לחום מספיק גבוה ומונעים ממנו לבעור, השרשראות נשברות ומתאדות לאדי נפט שניתן לקרר ולרכז לנוזל. הנוזל הזה ניתן לזיקוק לבנזין, דיזל ואפילו תחליפי דלק סילוני.
מה שמייחד את בראון הוא לא עצם התהליך, שנחקר כבר מאז שנות ה-70, אלא השימוש שהוא עשה במיקרוגלים (Microwaves) כמקור חום. כור פירוליזה קלאסי משתמש בלהבה עקיפה וצורך אנרגיה רבה.
בראון למד ריתוך ובנה בעצמו את הכור הראשון שלו בגיל 17, לאחר פציעה ביד שהגבילה אותו, עת הוא חקר סוגים של פלסטיק וידע שרק חלקם מתאימים להפוך לדלק. הוא עשה שימוש בידע מהאינטרנט ובניסיונו המעשי כדי לפתח כור שמחמם פלסטיק ולהפיק ממנו דלק, באמצעות מיקרוגלים המופעלים בחשמל סולארי.
הוא קרא לדלק שמתקבל "פלסטוליין" (Plastoline) וייסד את חברת NatureJab ששמה לה למטרה להפחית פסולת פלסטיק, תוך ייצור של אנרגיה מתחדשת. את הכור שהוא פיתח הוא שיפר בהתמדה והגיע לגרסאות מתקדמות, להגשת בקשה לפטנט ואף העמיד אותו למבחן בהצלחה במכוניות.
הסיכוי המסחרי של הפלסטוליין הוא ריאלי אבל מורכב. חברות כמו Agilyx כבר ניסו, לפני שנים, להגיע לייצור תעשייתי ונתקלו בעלויות גבוהות ורגולציה כבדה. לעומתם, היתרון של בראון הוא בגודל: כורים קטנים וזולים שמופעלים מאנרגיה סולארית ומאפשרים ייצור מבוזר (מפוזר למקומות שונים), קרוב למקורות הפסולת.
אף שהדלק מפלסטיק לא הוכר כדלק מסחרי ונראה שקשה יהיה להרחיבו לייצור גדול, ג'וליאן בראון הבטיח שאם המוצר יוכיח עמידות לאורך זמן וכדאיות כלכלית, ניתן יהיה לייצרו. האמצעי שהוא מציע מבוסס על רשת של כורים מקומיים המנגישים את הפתרון לאזורים שבהם מיחזור תעשייתי של פלסטיק לא קיים והדלק שיופק מהפלסטיק יוכל לסייע לתושבים.
הנה רולס רויס נוסע על פלסטוליין:
https://youtu.be/ZmE-5Kb4o9U
הדגמה של הפלסטולין על אופנוע:
https://youtu.be/YxtoN1MislA?t=1m39s
כך מייצרת NatureJab דלק מהפלסטיק המשומש (מסך מלא):
https://youtu.be/nxxc3CRsS10
החשיבות של המיחזור הזה:
https://youtu.be/e5EEAH773uw?long=yes
כך עובד תהליך ההפיכה של פלסטיק לדלק:
https://youtu.be/SQX7G1ol1vo?long=yes
והדגמה של המערכת שבנה המייסד:
https://youtu.be/3viFfAnIo5E?long=yes
