שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי מחלת הדמנציה הכרוכה באובדן הזיכרון?
מחלת הדמנציה (Dementia), מחלת אובדן הזיכרון, היא אחת המחלות הפחות נעימות למוח האנושי. מדובר גם באחת המחלות הקשות לאדם ולמשפחתו וכמובן לחברה כולה.
מדובר במחלה שבעברית נקראת גם בשם המעליב והלא מוצדק "שיטיון". מי שחולים בה מאבדים בהדרגה את יכולות הזיכרון שלהם, מה שמוביל גם לפגיעה ביכולת החשיבה שלהם וביכולות מנטליות שונות, כמו היכולת לזהות אנשים וחפצים וההתמצאות בזמן ובמרחב.
כל אלה פוגעים ביכולת של החולים בדמנציה לתקשר עם הסביבה ולבצע פעילויות יומיומיות. בהדרגה גם נפגעים התפקודים הרגשיים, ההתנהגותיים והפיזיים שלהם.
דמנציה מתפתחת בקרב קשישים ומהווה את אחד הגורמים העיקריים למוגבלות בגיל זה. לצערנו היא מהווה את הצד הלא נעים של הגדלת תוחלת החיים. זו מובילה להזדקנות האוכלוסייה ומגדילה בהתמדה את מספר הסובלים מדמנציה.
#איך להקטין את הסיכון לדמנציה?
הפגיעה הקוגניטיבית של הדמנציה באדם הקשיש היא עצובה וקשה והחמרתה הפיזית והתפקודית היא ממש מכמירת לב. אבל יש דברים שניתן לעשות כדי למנוע את המחלה והם קשורים בהפעלת המוח שלנו.
פעם חשבו שהלמידה מתרחשת רק כשאנו צעירים, אבל מדעני המוח גילו את הנוירופלסטיות, בעברית "גמישות המוח" (Neuroplasticity). התכונה הזו פירושה שמוחנו משתנה כל חיינו ובאמצעות למידה, תרגול ואימון, אנו יכולים לפתח אותו וליצור חיבורים חדשים, מה שנקרא "חיווט מחדש" ופירושו יכולות חשיבה, פעולה ורגש חדשות.
אז אותה גמישות מוחית מאפשרת לנו ללמוד דברים חדשים ולשפר את תפקוד המוח בכל גיל.
נדגיש שוב - גם כשאנו מתבגרים, המוח שלנו אינו מתקבע בצורתו, אלא משתנה בהתאם ללמידה ולהתנסויות שלנו. הגמישות המוחית שלנו היא שמאפשרת לנו ללמוד.
הלמידה המתמדת אחראית ליכולות הקוגניטיביות שלנו, לחשיבה, ליצירתיות, להתמודדות שלנו עם העולם ועם בעיות שנקרות בדרכנו, באופן שלא יאומן. אדם לומד הוא אדם חי, בריא יותר, מוצלח יותר, חד, מעניין ומאריך חיים - באיכות חיים טובה יותר. למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצים מעולים והאינטרנט מוצף בידע, הרצאות ואפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, מאנשים מדהימים, מכל מקום ובכל מקום.
ההיפוקמפוס במוח ממשיך לייצר נוירונים לאורך כל חיינו. במספרים קטנים יותר, אבל בהתמדה. אנו יכולים וצריכים להמשיך ולהפעיל את המוח בכל גיל. ללמוד דברים חדשים, לשוחח עם אנשים, לקרוא, לפגוש חברים, להשתתף בחוגים, ליצור גם אם לא נהיה אמנים דגולים, לשמוע מוסיקה, לגוון פעילויות ועוד.
דמיינו את המוח כשריר שדורש אימון. ממש כמו שרירים, למידה מתמדת וגם פעילות ספורטיבית כמו ריצה או הליכה למשל, מסייעים למוח להתחדש ומשאירים אותנו עם חשיבה בריאה וזיכרון פעיל. והם בהחלט חשובים אך לא מספיקים - חשוב גם להקפיד על תזונה בריאה, שכן היא תנאי למוח מתוקתק ויעיל בכל גיל!
אגב, אחד הסממנים הבולטים של ההזדקנות, היא ירידה באיכות השינה. ולצערנו כבני אדם היא גם זו שככל הנראה תורמת ומזרזת דמנציה ואלצהיימר. מוטב לכן לעשות כל מה שניתן כבר מגיל צעיר יותר בכדי לישון היטב ולרכוש הרגלי שינה טובים.
הנה תיאור של מחלת הדמנציה ומה שמתרחש בה במוח (מתורגם):
https://youtu.be/TSzChO3QEeU
כך מרגישה מחלת הדמנציה (עברית):
https://youtu.be/icRQ7lZLrUg
הטיפול בדמנציה ובמחלת האלצהיימר שהיא אחד הגורמים לה (עברית):
https://youtu.be/L_uAOJjeBsQ
והסבר ברמה גבוהה של מומחית על מחלת הדימנציה (עברית):
https://youtu.be/b7SdEY_gSns?long=yes
כיצד הפך כוכב העל דיוויד קאסידי לכוכב נופל?
את שנותיו האחרונות בילה הזמר ואליל הפופ של שנות ה-70 דיוויד קאסידי, כשהוא סובל משכחה הולכת ומתגברת. בשלב מסוים נאלץ הזמר להפסיק להופיע לחלוטין, לאחר ששכח שוב ושוב רבות ממילות השירים שלו, את האקורדים שלהם וכדומה.
בצעירותו, הגיע אליל הפופ, שהתפרסם בסיטקום המוסיקלי המצליח בהיסטוריה "משפחת פרטרידג'", לשיאי הצלחה שלא יאומנו. מספר חברי מועדון המעריצים שלו עברו בשלב מסוים את אלו של אלוויס פרסלי ואת של הביטלס.
בזכות הסדרה הוא היה ה"קראש" של כל מתבגרת שנייה בארה"ב של שנות ה-70. הזמר המצליח הרבה להופיע אל מול אצטדיונים מלאים במעריציו והקריירה שלו פרחה. עם הזמן והשנים, הוא התמכר לסמים ואלכוהול, עבר גמילות קשות ובהדרגה הפך לזיכרון מתוק למעריציו, ששבו והגיעו להופעותיו - רק כדי לשוב עימו לרגע לצעירות. הוא עצמו הלך ודעך.
אבל ב-2017, הגיע הזמר שזיכרון וזיכרונות הניעו את הופעותיו ואת הקריירה רבת השנים שלו למצב שבו, בשל מחלה, הוא פשוט לא הצליח להמשיך ולעלות שוב על הבמה. המחלה הזו פגעה לו בזיכרון.
ומחלת הדמנציה, אחת המחלות הפחות נעימות למוח האנושי, הביאה בהדרגה גם למותו. בגיל 67 הוא הלך לעולמו ומזכיר לנו שוב למה אלכוהול וסמים עושים צרות. הימנעו מהם! בבקשה!
על הקריירה של אליל הפופ דיוויד קסידי:
https://youtu.be/q9jPXl5WWTU
הסדרה "משפחת פרטרידג'" בה כיכב ומפגש 40 שנה אחרי:
https://youtu.be/rB-NNVLYy5k
להיטו הגדול "I think i love you" שנולד בסדרה:
https://youtu.be/2r9UtIhOI8M
כך גרמה לו מחלת הדמנציה בבגרותו לשכוח בהדרגה את מילות השירים בהופעות:
https://youtu.be/piU-OHrlG80
והנה כתבת טלוויזיה ביום מותו:
https://youtu.be/-_7OtkOZh4I
מהו הזיכרון, איך זוכרים ושוכחים ומהו ההיפוקמפוס שאחראי לכך?
הזיכרון האנושי (memory) הוא היכולת לשמור מידע על הסביבה, שנקלט מהחושים, לאגור אותו ולחזור ולהשתמש בו. לא רק היכולת נקראת זיכרון אלא גם המידע שאגרנו נקרא באותו שם - זיכרון.
הזיכרון חשוב מאד ליכולת הלמידה שלנו, מכיוון שבעזרתו ניתן לצבור ידע וניסיון מחוויות העבר שלנו. כמו כן הוא משמש לכל פעילות קוגניטיבית, פעילות הקשורה לחשיבה. חשיבות הזיכרון ליכולת ההישרדות שלנו היא קריטית. זאת מפני שהזיכרון חיוני ליכולת הלמידה שלנו. זה קורה דרך הניסיון והידע מחוויות העבר, שאנו הולכים וצוברים. כך מאפשר הזיכרון לפרש חוויות חדשות וללמוד עליהן.
מבחינת המוח, הזיכרון הוא היכולת שלו לקודד את המידע, לאחסן אותו ולשלוף אותו ממאגר זיכרון, כשהוא נדרש. זה ממש כמו זיכרון של מחשב, שמאחסן מידע בכונן או בתאי זיכרון ושולף את המידע המאוחסן, על פי הצורך.
האיבר האחראי על כך במוח הוא ההיפוקמפוס (Hippocampus).
איך נאגרים הזיכרונות במוח? - ובכן, כשקורה לנו משהו, הזיכרון לטווח קצר מחזיק את הזיכרונות לשניות עד דקות אחדות. משם עוברים הזיכרונות, דרך ההיפוקמפוס ואזורים נוספים, אל הזיכרון לטווח ארוך. הם עתידים להתאחסן מעתה באזורי האחסון של המוח.
המעניין הוא שיעילות שתתגבר בין כל קבוצת נוירונים, כאלה שמתקשרים שוב ושוב ביניהם, מביאה לכך שנוצר "פוטנציאל לטווח ארוך". זהו תהליך שבו נאגרים הזיכרונות לטווח ארוך במוח ומשמשים אותנו בעתיד.
השכחה היא אנושית, אבל מי שלא ישנים מספיק או ישנים לא טוב, פוגעים בזיכרון שלהם.
גם מי שלא מפעילים את המוח מספיק, זיכרונם נפגע. במיוחד זה בולט אצל אנשים מבוגרים, שמתחילים לשכוח דברים והזיכרון שלהם נפגע. כך אנו מאבדים את הזיכרונות שלנו, או פשוט "שוכחים".
מכירים מישהו שככל שהוא מתבגר ומזדקן זיכרונו הולך ודועך? - יתכן שמדובר ב"דמנציה", מחלה שהמאפיין הכי בולט שלה הוא אובדן הזיכרון. תוכלו לקרוא עליה בתגית "דמנציה".
כך עובד הזיכרון שלנו מבחינת המוח (מתורגם):
https://youtu.be/yOgAbKJGrTA
הזיכרון משתנה לאורך חיינו:
https://youtu.be/grZuwo_YlY0
זה מה שמתרחש במוח עם הזיכרון:
https://youtu.be/4V57saJT698
לא פעם אנו שוכחים מילים שנמצאות לנו על קצה הלשון, מה שנקרא Tot (עברית):
https://youtu.be/nsNprZIomq0
יש את הזיכרון לטווח הקצר ויש את זה שזוכר לטווח הארוך:
https://youtu.be/K1rfDoVA7-Y
שיר שמבקש מאיתנו לזכור (עברית):
https://youtu.be/0DYLaPpatdk
וכך פועל הזיכרון שהוא גם מפעל וגם מחסן (עברית):
https://youtu.be/81xf6YOMpT8?long=yes
מהי מחלת אלצהיימר?
אחת המחלות המדוברות כיום היא אלצהיימר (Alzheimer). זוהי מחלת מוח חשוכת מרפא, שרוב הלוקים בה הם אנשים בגיל מבוגר והולכים ומאבדים את היכולת לחשוב, לזכור, לנוע, להרגיש ולדעת דברים.
אלצהיימר היא מחלה ללא תרופה. אנשים שמוחותיהם ניזוקו מאלצהיימר מאבדים בהדרגה את הזיכרון, ההתמצאות במרחב והחשיבה שמאפיינת את המין האנושי. במצב החמור שלהם מגיעים החולים למצב של דמנציה.
אלצהיימר היא אחת ממחלות הדמנציה, מחלות זיקנה שונות. דמנציה היא מחלה שנקראת גם "שיטיון" ושבה החולים מאבדים את יכולות החשיבה שלהם ואת היכולות המנטליות, מה שמותיר אותם ללא התפקודים הרגשיים וההתנהגותיים שלהם.
אלצהיימר של הגיל המבוגר אינה מחלה גנטית. לא ניתן לחזות אותה אצל מי שיחלו בה, אך אחוז אחד מהמבוגרים ילקה בה בגיל 60. בגילאים מתקדמים האחוז הזה מגיע ל-40 אחוזים מבני ה-80 ומעלה.
ישנם גם אנשים בני 40 שלוקים במחלה דומה. זוהי מחלה שזכתה לשם "אלצהיימר של גיל מוקדם". היא התגלתה במספר כפרים בקולומביה, במיוחד בחבל אנתיוקיה הקולומביאני. הרופאים המקומיים כינו אותה "התרככות המוח" והסתבר שכל הלוקים במחלה הם צאצאים של זוג אחד מהמאה ה-19, בני זוג ששניהם מתו ממנה בגיל צעיר. בנוסף התגלה שמי שנושא את הגן של המחלה, יחלה בה באופן ודאי בשנות ה-40 שלו וימות בתוך 10 שנים.
זו הסיבה שבני המשפחה המורחבת הזו, שמי שנושאים את הגן יסבלו באופן ודאי מהמחלה, הפכו למושא של מחקר רפואי מקיף שנועד לסייע באיבחון ההבדלים שבין מוחותיהם של מי שנושאים את הגן ומי שלא. אם נלמד לזהות אותם נוכל לפתח תרופות או טיפולים מוקדמים שימנעו בעתיד את המחלה וימגרו את מחלת האלצהיימר, גם אצל מי שאצלם המחלה אינה גנטית אבל יתגלו אצלם מאפיינים של היווצרות עתידית שלה.
הנה מחלת האלצהיימר (מתורגם):
https://youtu.be/yJXTXN4xrI8
הסבר בעברית למבוגרים על מחלת האלצהיימר:
https://youtu.be/L_uAOJjeBsQ
ההסבר המדעי מתורגם לעברית:
https://youtu.be/Oy_ikeNOXoM
הנה דיווח על תרופה אפשרית למחלה שתבוא מתל אביב:
https://youtu.be/rYajBtrkbW0
וחולי אלצהיימר מדברים:
https://youtu.be/WysoapqcXVs
דמנציה
מחלת הדמנציה (Dementia), מחלת אובדן הזיכרון, היא אחת המחלות הפחות נעימות למוח האנושי. מדובר גם באחת המחלות הקשות לאדם ולמשפחתו וכמובן לחברה כולה.
מדובר במחלה שבעברית נקראת גם בשם המעליב והלא מוצדק "שיטיון". מי שחולים בה מאבדים בהדרגה את יכולות הזיכרון שלהם, מה שמוביל גם לפגיעה ביכולת החשיבה שלהם וביכולות מנטליות שונות, כמו היכולת לזהות אנשים וחפצים וההתמצאות בזמן ובמרחב.
כל אלה פוגעים ביכולת של החולים בדמנציה לתקשר עם הסביבה ולבצע פעילויות יומיומיות. בהדרגה גם נפגעים התפקודים הרגשיים, ההתנהגותיים והפיזיים שלהם.
דמנציה מתפתחת בקרב קשישים ומהווה את אחד הגורמים העיקריים למוגבלות בגיל זה. לצערנו היא מהווה את הצד הלא נעים של הגדלת תוחלת החיים. זו מובילה להזדקנות האוכלוסייה ומגדילה בהתמדה את מספר הסובלים מדמנציה.
#איך להקטין את הסיכון לדמנציה?
הפגיעה הקוגניטיבית של הדמנציה באדם הקשיש היא עצובה וקשה והחמרתה הפיזית והתפקודית היא ממש מכמירת לב. אבל יש דברים שניתן לעשות כדי למנוע את המחלה והם קשורים בהפעלת המוח שלנו.
פעם חשבו שהלמידה מתרחשת רק כשאנו צעירים, אבל מדעני המוח גילו את הנוירופלסטיות, בעברית "גמישות המוח" (Neuroplasticity). התכונה הזו פירושה שמוחנו משתנה כל חיינו ובאמצעות למידה, תרגול ואימון, אנו יכולים לפתח אותו וליצור חיבורים חדשים, מה שנקרא "חיווט מחדש" ופירושו יכולות חשיבה, פעולה ורגש חדשות.
אז אותה גמישות מוחית מאפשרת לנו ללמוד דברים חדשים ולשפר את תפקוד המוח בכל גיל.
נדגיש שוב - גם כשאנו מתבגרים, המוח שלנו אינו מתקבע בצורתו, אלא משתנה בהתאם ללמידה ולהתנסויות שלנו. הגמישות המוחית שלנו היא שמאפשרת לנו ללמוד.
הלמידה המתמדת אחראית ליכולות הקוגניטיביות שלנו, לחשיבה, ליצירתיות, להתמודדות שלנו עם העולם ועם בעיות שנקרות בדרכנו, באופן שלא יאומן. אדם לומד הוא אדם חי, בריא יותר, מוצלח יותר, חד, מעניין ומאריך חיים - באיכות חיים טובה יותר. למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצים מעולים והאינטרנט מוצף בידע, הרצאות ואפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, מאנשים מדהימים, מכל מקום ובכל מקום.
ההיפוקמפוס במוח ממשיך לייצר נוירונים לאורך כל חיינו. במספרים קטנים יותר, אבל בהתמדה. אנו יכולים וצריכים להמשיך ולהפעיל את המוח בכל גיל. ללמוד דברים חדשים, לשוחח עם אנשים, לקרוא, לפגוש חברים, להשתתף בחוגים, ליצור גם אם לא נהיה אמנים דגולים, לשמוע מוסיקה, לגוון פעילויות ועוד.
דמיינו את המוח כשריר שדורש אימון. ממש כמו שרירים, למידה מתמדת וגם פעילות ספורטיבית כמו ריצה או הליכה למשל, מסייעים למוח להתחדש ומשאירים אותנו עם חשיבה בריאה וזיכרון פעיל. והם בהחלט חשובים אך לא מספיקים - חשוב גם להקפיד על תזונה בריאה, שכן היא תנאי למוח מתוקתק ויעיל בכל גיל!
אגב, אחד הסממנים הבולטים של ההזדקנות, היא ירידה באיכות השינה. ולצערנו כבני אדם היא גם זו שככל הנראה תורמת ומזרזת דמנציה ואלצהיימר. מוטב לכן לעשות כל מה שניתן כבר מגיל צעיר יותר בכדי לישון היטב ולרכוש הרגלי שינה טובים.
הנה תיאור של מחלת הדמנציה ומה שמתרחש בה במוח (מתורגם):
https://youtu.be/TSzChO3QEeU
כך מרגישה מחלת הדמנציה (עברית):
https://youtu.be/icRQ7lZLrUg
הטיפול בדמנציה ובמחלת האלצהיימר שהיא אחד הגורמים לה (עברית):
https://youtu.be/L_uAOJjeBsQ
והסבר ברמה גבוהה של מומחית על מחלת הדימנציה (עברית):
https://youtu.be/b7SdEY_gSns?long=yes
את שנותיו האחרונות בילה הזמר ואליל הפופ של שנות ה-70 דיוויד קאסידי, כשהוא סובל משכחה הולכת ומתגברת. בשלב מסוים נאלץ הזמר להפסיק להופיע לחלוטין, לאחר ששכח שוב ושוב רבות ממילות השירים שלו, את האקורדים שלהם וכדומה.
בצעירותו, הגיע אליל הפופ, שהתפרסם בסיטקום המוסיקלי המצליח בהיסטוריה "משפחת פרטרידג'", לשיאי הצלחה שלא יאומנו. מספר חברי מועדון המעריצים שלו עברו בשלב מסוים את אלו של אלוויס פרסלי ואת של הביטלס.
בזכות הסדרה הוא היה ה"קראש" של כל מתבגרת שנייה בארה"ב של שנות ה-70. הזמר המצליח הרבה להופיע אל מול אצטדיונים מלאים במעריציו והקריירה שלו פרחה. עם הזמן והשנים, הוא התמכר לסמים ואלכוהול, עבר גמילות קשות ובהדרגה הפך לזיכרון מתוק למעריציו, ששבו והגיעו להופעותיו - רק כדי לשוב עימו לרגע לצעירות. הוא עצמו הלך ודעך.
אבל ב-2017, הגיע הזמר שזיכרון וזיכרונות הניעו את הופעותיו ואת הקריירה רבת השנים שלו למצב שבו, בשל מחלה, הוא פשוט לא הצליח להמשיך ולעלות שוב על הבמה. המחלה הזו פגעה לו בזיכרון.
ומחלת הדמנציה, אחת המחלות הפחות נעימות למוח האנושי, הביאה בהדרגה גם למותו. בגיל 67 הוא הלך לעולמו ומזכיר לנו שוב למה אלכוהול וסמים עושים צרות. הימנעו מהם! בבקשה!
על הקריירה של אליל הפופ דיוויד קסידי:
https://youtu.be/q9jPXl5WWTU
הסדרה "משפחת פרטרידג'" בה כיכב ומפגש 40 שנה אחרי:
https://youtu.be/rB-NNVLYy5k
להיטו הגדול "I think i love you" שנולד בסדרה:
https://youtu.be/2r9UtIhOI8M
כך גרמה לו מחלת הדמנציה בבגרותו לשכוח בהדרגה את מילות השירים בהופעות:
https://youtu.be/piU-OHrlG80
והנה כתבת טלוויזיה ביום מותו:
https://youtu.be/-_7OtkOZh4I
הזיכרון האנושי (memory) הוא היכולת לשמור מידע על הסביבה, שנקלט מהחושים, לאגור אותו ולחזור ולהשתמש בו. לא רק היכולת נקראת זיכרון אלא גם המידע שאגרנו נקרא באותו שם - זיכרון.
הזיכרון חשוב מאד ליכולת הלמידה שלנו, מכיוון שבעזרתו ניתן לצבור ידע וניסיון מחוויות העבר שלנו. כמו כן הוא משמש לכל פעילות קוגניטיבית, פעילות הקשורה לחשיבה. חשיבות הזיכרון ליכולת ההישרדות שלנו היא קריטית. זאת מפני שהזיכרון חיוני ליכולת הלמידה שלנו. זה קורה דרך הניסיון והידע מחוויות העבר, שאנו הולכים וצוברים. כך מאפשר הזיכרון לפרש חוויות חדשות וללמוד עליהן.
מבחינת המוח, הזיכרון הוא היכולת שלו לקודד את המידע, לאחסן אותו ולשלוף אותו ממאגר זיכרון, כשהוא נדרש. זה ממש כמו זיכרון של מחשב, שמאחסן מידע בכונן או בתאי זיכרון ושולף את המידע המאוחסן, על פי הצורך.
האיבר האחראי על כך במוח הוא ההיפוקמפוס (Hippocampus).
איך נאגרים הזיכרונות במוח? - ובכן, כשקורה לנו משהו, הזיכרון לטווח קצר מחזיק את הזיכרונות לשניות עד דקות אחדות. משם עוברים הזיכרונות, דרך ההיפוקמפוס ואזורים נוספים, אל הזיכרון לטווח ארוך. הם עתידים להתאחסן מעתה באזורי האחסון של המוח.
המעניין הוא שיעילות שתתגבר בין כל קבוצת נוירונים, כאלה שמתקשרים שוב ושוב ביניהם, מביאה לכך שנוצר "פוטנציאל לטווח ארוך". זהו תהליך שבו נאגרים הזיכרונות לטווח ארוך במוח ומשמשים אותנו בעתיד.
השכחה היא אנושית, אבל מי שלא ישנים מספיק או ישנים לא טוב, פוגעים בזיכרון שלהם.
גם מי שלא מפעילים את המוח מספיק, זיכרונם נפגע. במיוחד זה בולט אצל אנשים מבוגרים, שמתחילים לשכוח דברים והזיכרון שלהם נפגע. כך אנו מאבדים את הזיכרונות שלנו, או פשוט "שוכחים".
מכירים מישהו שככל שהוא מתבגר ומזדקן זיכרונו הולך ודועך? - יתכן שמדובר ב"דמנציה", מחלה שהמאפיין הכי בולט שלה הוא אובדן הזיכרון. תוכלו לקרוא עליה בתגית "דמנציה".
כך עובד הזיכרון שלנו מבחינת המוח (מתורגם):
https://youtu.be/yOgAbKJGrTA
הזיכרון משתנה לאורך חיינו:
https://youtu.be/grZuwo_YlY0
זה מה שמתרחש במוח עם הזיכרון:
https://youtu.be/4V57saJT698
לא פעם אנו שוכחים מילים שנמצאות לנו על קצה הלשון, מה שנקרא Tot (עברית):
https://youtu.be/nsNprZIomq0
יש את הזיכרון לטווח הקצר ויש את זה שזוכר לטווח הארוך:
https://youtu.be/K1rfDoVA7-Y
שיר שמבקש מאיתנו לזכור (עברית):
https://youtu.be/0DYLaPpatdk
וכך פועל הזיכרון שהוא גם מפעל וגם מחסן (עברית):
https://youtu.be/81xf6YOMpT8?long=yes
אחת המחלות המדוברות כיום היא אלצהיימר (Alzheimer). זוהי מחלת מוח חשוכת מרפא, שרוב הלוקים בה הם אנשים בגיל מבוגר והולכים ומאבדים את היכולת לחשוב, לזכור, לנוע, להרגיש ולדעת דברים.
אלצהיימר היא מחלה ללא תרופה. אנשים שמוחותיהם ניזוקו מאלצהיימר מאבדים בהדרגה את הזיכרון, ההתמצאות במרחב והחשיבה שמאפיינת את המין האנושי. במצב החמור שלהם מגיעים החולים למצב של דמנציה.
אלצהיימר היא אחת ממחלות הדמנציה, מחלות זיקנה שונות. דמנציה היא מחלה שנקראת גם "שיטיון" ושבה החולים מאבדים את יכולות החשיבה שלהם ואת היכולות המנטליות, מה שמותיר אותם ללא התפקודים הרגשיים וההתנהגותיים שלהם.
אלצהיימר של הגיל המבוגר אינה מחלה גנטית. לא ניתן לחזות אותה אצל מי שיחלו בה, אך אחוז אחד מהמבוגרים ילקה בה בגיל 60. בגילאים מתקדמים האחוז הזה מגיע ל-40 אחוזים מבני ה-80 ומעלה.
ישנם גם אנשים בני 40 שלוקים במחלה דומה. זוהי מחלה שזכתה לשם "אלצהיימר של גיל מוקדם". היא התגלתה במספר כפרים בקולומביה, במיוחד בחבל אנתיוקיה הקולומביאני. הרופאים המקומיים כינו אותה "התרככות המוח" והסתבר שכל הלוקים במחלה הם צאצאים של זוג אחד מהמאה ה-19, בני זוג ששניהם מתו ממנה בגיל צעיר. בנוסף התגלה שמי שנושא את הגן של המחלה, יחלה בה באופן ודאי בשנות ה-40 שלו וימות בתוך 10 שנים.
זו הסיבה שבני המשפחה המורחבת הזו, שמי שנושאים את הגן יסבלו באופן ודאי מהמחלה, הפכו למושא של מחקר רפואי מקיף שנועד לסייע באיבחון ההבדלים שבין מוחותיהם של מי שנושאים את הגן ומי שלא. אם נלמד לזהות אותם נוכל לפתח תרופות או טיפולים מוקדמים שימנעו בעתיד את המחלה וימגרו את מחלת האלצהיימר, גם אצל מי שאצלם המחלה אינה גנטית אבל יתגלו אצלם מאפיינים של היווצרות עתידית שלה.
הנה מחלת האלצהיימר (מתורגם):
https://youtu.be/yJXTXN4xrI8
הסבר בעברית למבוגרים על מחלת האלצהיימר:
https://youtu.be/L_uAOJjeBsQ
ההסבר המדעי מתורגם לעברית:
https://youtu.be/Oy_ikeNOXoM
הנה דיווח על תרופה אפשרית למחלה שתבוא מתל אביב:
https://youtu.be/rYajBtrkbW0
וחולי אלצהיימר מדברים:
https://youtu.be/WysoapqcXVs
