דמעות תנין (Crocodile tears) משמש אותנו לתאר מישהו שבוכה או מראה צער, בזמן שהוא עושה מעשה רע לאחרים. אבל לא כולם יודעים מה מקור המונח "דמעות תנין", שהפך לכל כך מייצג בתרבות האנושית, את הדימוי של ההתייפחות והצער המזויפים.

ובכן, לרוב כשאנו פוגשים בתנינים, ניגרת להם הפרשה מבלוטת דמעות מיוחדת, שנועדה להגן ולסכך את התנועה של "קרום מצמוץ" שיש להם מתחת לעפעף התחתון של העין. הקרום הזה נועד להגן על קרנית העין שלו בעת שהוא צד מתחת למים. ההפרשה הזו, על אף שהיא נראית כדמעות, אינה בכי כמובן ואינה קשורה ברגשות התנין... הדבר האחרון שמראה התנין באמצעותה זה את צערו על מה שהוא עושה...

על הכאילו-דמעות האלה כתב כבר במאה ה-13 נזיר בשם ברתולומאוס אנגליקוס באנציקלופדיה על הטבע: "כשתנין פוגש אדם במים או על החוף והורג אותו, כשהוא יכול, הוא בוכה עליו כשהוא בולע אותו. בדיווח מהמאה ה-16, על תנינים באיים הקריבים, כתב הרפתקן וסוחר עבדים בשם ג'ון הופקינס, שהם מזילים דמעות וכך מפתים את הטרף להתקרב לטווח הלסתות שלהם. משם שאב המחזאי הנודע שייקספיר וחיזק את דימוי הצער המזויף. אם זה במחזה "הנרי השישי", עם המשפט: "...מוליך אותו שולל כתנין המתאבל בצער שמטעה עוברי אורח רחמנים" ואם זה במחזה "אותלו" שבו מדמה אותלו את דמעותיה של דסדמונה, אישתו הבוגדת בו לדעתו, לדמעותיו של תנין.

וכך הפכו דמעות התנין לדימוי שגור ומקובל לצער שאינו כן, לרוב של מי שגרם או גורם לסיבת הצער הזה בדיוק. ואגב, על אף שלכאורה מדובר בעניין ייחודי לתנין, קרום כזה יש גם למיני זוחלים, ציפורים ויונקים נוספים. הם כנראה פחות אכזריים כלפינו בני האדם, כך שהדימוי לא דבק גם בהם...


הנה ההסבר לדמעות התנין:

https://youtu.be/iD3PYXIzAOY


ומה יגרום לדמעות התנין הזה?

https://youtu.be/YooRXmWE4ok