שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו קרברוס או סרברוס, הכלב התלת-ראשי מהמיתולוגיה?
קרברוס (Cerberus), סרברוס או צרברוס, היה שמה של מפלצת אגדית שבמיתולוגיה היוונית שמרה על השאול.
הקרברוס היה כלב מפלצתי וגדול במיוחד, בעל שלושה ראשים וזנב דרקון והיה אחראי על שמירת שערי השאול. תפקידו העיקרי הוא לא למנוע כניסה אל השאול אלא למנוע מהמתים לחזור לעולם החיים.
בנוסף לשומר שער ממלכתו היה סרברוס כלב הציד של אל השאול והמוות היווני האדס, בנם של טיפון ואכידנה.
לפי הסיודוס היו לקרברוס 50 עד 100 ראשים. במקומות אחרים הוא תואר כמי שזנבו הוא נחש, ביחד עם עוד המון ראשי נחשים שיש לו על גבו.
מכל מקום, בזנב הנחש שלו נוהג קרברוס לכשכש בידידות כלפי הבאים להאדס או אל השאול. את מי שרוצה לצאת משם, לעומת זאת, הוא בולע.
#בתרבות
במיתולוגיות שמור לקרברוס מקום חשוב. מעטים הם הגיבורים שהצליחו לפי המיתולוגיה היוונית להביס את הקרברוס או לחמוק ממנו.
כולם נדרשו להברקה כדי לחמוק ממנו. אורפאוס הצליח להרדים אותו בנגינתו המופלאה, הרקולס הצליח לפתות אותו היוגה מתוקה ולקבל את רשותו של האדס אדונו.
איניאס במיתולוגיה הרומית עובר אותו כשהפתיון הוא עוגה מורעלת. פסיכה מצליחה לעבור את קרברוס על ידי מתן עוגה בה מוטמן סם שינה.
הסופר האיטלקי דנטה מציב את קרברוס ב"קומדיה האלוהית" לשמור בתופת הגיהנום על מי שחטאו בחטא הגרגרנות, חטא שבנצרות דינו מוות.
עד ימינו מושאל המושג קרברוס לתיאור של שומר קפדן, נאמן ואכזרי.
הנה קרברוס, שומר השאול:
https://youtu.be/LKUGpfktx10
קרברוס ככלב בעל 3 הראשים:
https://youtu.be/nAAnJCI76ak
משחק מחשב - דוויל קינג נלחם בקרברוס שומר השאול:
https://youtu.be/jIGP5G61KwU
וחידת האדס והקרברוס שמאבטח את השאול (מתורגם):
https://youtu.be/tbkiYideS-4
מיהו אוגוסט רודן שפיסל את "האיש החושב"?
הפסל הצרפתי אוגוסט רודן הוא שפיסל בשנת 1880 את "האדם החושב" - מהפסלים המפורסמים בעולם.
הפסל הזה, כמו עוד כמה פסלים מהחשובים ביותר שלו, לקוח מתוך היצירה שרודן מעולם לא סיים "שערי הגיהנום", יצירת ענק שהוזמנה ממנו בשנת 1880 על ידי המשרד לאמנויות יפות וכללה 180 דמויות, אבל הפסל הגאון לא הצליח לסיימה עד מותו.
אגב, הפסל שאנו מכירים בתור "האדם החושב", נקרא במקור "המשורר". הסיבה? - הוא היה חלק מ"שערי הגיהנום", אותה יצירת ענק בלתי גמורה של רודן, שהתבססה על יצירתו של דנטה אליגיירי, הידוע בתור דנטה.
אוגוסט רודן היה ידוע בסגנונו הריאליסטי (שמעתיק את המציאות) והושפע רבות מהפסל מיכלאנג'לו, אם כי תמך גם באימפרסיוניסטים, שהיו רחוקים מסגנון זה.
רודן התפרסם בפסלו "תקופת הברונזה" שהפך אותו לאמן מעורר מחלוקת, כי טענו שהוא השתמש במודלים חיים, בני אדם של ממש, כדי ליצור את תבניות הגבס לפסל. כמו שקורה גם היום, דווקא המחלוקת סביבו היא שהביאה לו פרסום רב והפכה אותו לאמן ידוע מאד.
סגנונו המיוחד איפשר לרודן לבטא רגשות בפסלים שלו, באמצעות הבעות פנים ותנוחות גוף שונות ואמיתיות. הוא ידע ליצור שקעים עמוקים בפנים של הדמות המפוסלת והצליח בכך למנוע צללים. אך הוא עדיין הצליח לשמור על שטח הפנים מלא חיים ואפילו תחושה של תנועה, שבפיסול הקלאסי לא הכירו עד אז.
כמה שנים לפני מותו תרם רודן את כל עבודותיו לממשלת צרפת והציב אותן במו-ידיו במוזיאון רודן, בו הן מוצגות עד היום, בדיוק כפי שבחר להעמידן בחייו.
הנה האמן המפורסם אוגוסט רודן:
https://youtu.be/gxcd-9Ww_bE
סרטון אותנטי וקצר על רודן, בו רואים אותו הולך לסטודיו ומפסל בו:
http://youtu.be/OcGTqxsIUjM
דוגמאות לפסלים המיוחדים של אוגוסט רודן:
http://youtu.be/QxK9fw7J3lc
הסבר מעמיק על היצירה:
https://youtu.be/Z4AEXRtDEEY?long=yes
ותכנית חינוכית על אוגוסט רודן (עברית):
https://youtu.be/T7S-wGwcj6k?long=yes
מי היה הגאון הבוכרי איבן סינא?
היה מי שראה בו את "המדען המפורסם ביותר של האיסלאם ואחד המפורסמים ביותר - בכל העמים, הזמנים והמקומות".
במערב הוא מוכר כאֲבִיסֶנָּה (Avicenna), מהמוחות הגדולים ביותר של תור הזהב האסלאמי. את המסע יוצא הדופן של לימוד וחקר מילדות הוא ימשיך כרופא בגיל הנעורים בבוכרה, מי שיחבר לימים את "הקאנון של הרפואה" ואת "ספר הריפוי" ויחולל מהפכה לא רק ברפואה, אלא גם בתחומים כמו כימיה, אסטרונומיה, פילוסופיה ופסיכולוגיה (שעדיין לא קיימת).
מי שיצירותיו יהיו הבסיס לידע ההכרחי של אוניברסיטאות אירופה במשך מאות שנים, יהפוך לנסיך הרופאים ולאחד הפילוסופים המשפיעים ביותר בהיסטוריה ולצער רבים גם מהפחות ידועים וחבל.
איבן סינא (Ibn Sina), או בשמו המלא אבו עלי אל-חסין אבן סינא (Abu Ali al-Husayn ibn Sina), אכן מוכר במערב כאביסנה. הוא נולד ב-980 בכפר אפשאנה (Afshana) שליד בוכרה, בלב אוזבקיסטן של היום.
ילד פלא מבריק בשכלו וביכולת ההבנה שלו - בגיל 10 הוא כבר משנן את הקוראן בעל לפה. בגיל 18 הוא כבר רופא מוכר ובגיל 21 מתחיל לכתוב אנציקלופדיות.
כשסולטן בוכרה, נוח בן מנסור (Nuh ibn Mansur) חולה במחלה שמביכה את כל רופאי החצר, קוראים לנער. הוא מרפא את הסולטן ובתמורה מבקש רק דבר אחד: גישה לספריה המלכותית. משם תושק אחת הקריירות המדעיות המדהימות שידע העולם.
"קאנון הרפואה" (Al-Qanun fi al-Tibb, The Canon of Medicine) שלו, אנציקלופדיה בת מיליון מילים, שימש ספר לימוד רפואי באוניברסיטאות אירופה מהמאה ה-12 ועד המאה ה-17. הוא תיאר בה 760 תרופות, הבין שמחלות מסוימות מתפשטות דרך אוויר ומים ודגל ב-40 ימי בידוד כדי לעצור הדבקה. תיאורו של דלקת קרום המוח (meningitis) הוא הראשון בהיסטוריה הרפואית.
פעם הוא טיפל בנסיך שהאמין שהוא פרה, נהם בקביעות ולא אכל דבר. איבן סינא שלח לו מסר שהקצב מגיע לשחוט אותו. הנסיך שמח. כשהגיע ובחן אותו, הכריז שהפרה רזה מדי ויש להאכילה. הנסיך אכל בשקיקה והחלים לחלוטין. דוגמה לטיפול פסיכולוגי, לפחות 1000 שנה לפני פרויד.
מעבר לרפואה, ספרו "כתאב אל-שיפא" (Kitab al-Shifa, The Book of Healing) כיסה הגיון, פיזיקה, מתמטיקה, מטפיזיקה, מוסיקה ואתיקה. בפילוסופיה פיתח את "הוכחת הנאמן" (Burhan al-Siddiqin, Proof of the Truthful), טיעון לוגי לקיום האל שלימים יבנה עליו תומאס אקווינס (Thomas Aquinas).
גדולתו הוכרה גם מחוץ לעולם המוסלמי. דנטה (Dante Alighieri) הציב אותו ב"לימבו" (Limbo), העיגול הראשון של השאול (Inferno), לצד סלאח א-דין (Saladin), אבן רושד (Ibn Rushd), אפלטון (Plato) וסוקרטס (Socrates), כאחד מה"פגאנים הנאצלים" שגם הגיהינום חייב לכבד.
הנה איבן סינא:
https://youtu.be/Fi1WInAXoBs
סיפורו של המוסלמי שנחשב לאבי התרופות המודרניות:
https://youtu.be/j-aqQpb9JgM
על חייו של מי שלימד את העולם:
https://youtu.be/rTD0Or7Ycvw
וסרט תיעודי על הרופא שלימד את אירופה לרפא:
https://youtu.be/XH0YwsOSuxY?long=yes
דנטה
קרברוס (Cerberus), סרברוס או צרברוס, היה שמה של מפלצת אגדית שבמיתולוגיה היוונית שמרה על השאול.
הקרברוס היה כלב מפלצתי וגדול במיוחד, בעל שלושה ראשים וזנב דרקון והיה אחראי על שמירת שערי השאול. תפקידו העיקרי הוא לא למנוע כניסה אל השאול אלא למנוע מהמתים לחזור לעולם החיים.
בנוסף לשומר שער ממלכתו היה סרברוס כלב הציד של אל השאול והמוות היווני האדס, בנם של טיפון ואכידנה.
לפי הסיודוס היו לקרברוס 50 עד 100 ראשים. במקומות אחרים הוא תואר כמי שזנבו הוא נחש, ביחד עם עוד המון ראשי נחשים שיש לו על גבו.
מכל מקום, בזנב הנחש שלו נוהג קרברוס לכשכש בידידות כלפי הבאים להאדס או אל השאול. את מי שרוצה לצאת משם, לעומת זאת, הוא בולע.
#בתרבות
במיתולוגיות שמור לקרברוס מקום חשוב. מעטים הם הגיבורים שהצליחו לפי המיתולוגיה היוונית להביס את הקרברוס או לחמוק ממנו.
כולם נדרשו להברקה כדי לחמוק ממנו. אורפאוס הצליח להרדים אותו בנגינתו המופלאה, הרקולס הצליח לפתות אותו היוגה מתוקה ולקבל את רשותו של האדס אדונו.
איניאס במיתולוגיה הרומית עובר אותו כשהפתיון הוא עוגה מורעלת. פסיכה מצליחה לעבור את קרברוס על ידי מתן עוגה בה מוטמן סם שינה.
הסופר האיטלקי דנטה מציב את קרברוס ב"קומדיה האלוהית" לשמור בתופת הגיהנום על מי שחטאו בחטא הגרגרנות, חטא שבנצרות דינו מוות.
עד ימינו מושאל המושג קרברוס לתיאור של שומר קפדן, נאמן ואכזרי.
הנה קרברוס, שומר השאול:
https://youtu.be/LKUGpfktx10
קרברוס ככלב בעל 3 הראשים:
https://youtu.be/nAAnJCI76ak
משחק מחשב - דוויל קינג נלחם בקרברוס שומר השאול:
https://youtu.be/jIGP5G61KwU
וחידת האדס והקרברוס שמאבטח את השאול (מתורגם):
https://youtu.be/tbkiYideS-4
הפסל הצרפתי אוגוסט רודן הוא שפיסל בשנת 1880 את "האדם החושב" - מהפסלים המפורסמים בעולם.
הפסל הזה, כמו עוד כמה פסלים מהחשובים ביותר שלו, לקוח מתוך היצירה שרודן מעולם לא סיים "שערי הגיהנום", יצירת ענק שהוזמנה ממנו בשנת 1880 על ידי המשרד לאמנויות יפות וכללה 180 דמויות, אבל הפסל הגאון לא הצליח לסיימה עד מותו.
אגב, הפסל שאנו מכירים בתור "האדם החושב", נקרא במקור "המשורר". הסיבה? - הוא היה חלק מ"שערי הגיהנום", אותה יצירת ענק בלתי גמורה של רודן, שהתבססה על יצירתו של דנטה אליגיירי, הידוע בתור דנטה.
אוגוסט רודן היה ידוע בסגנונו הריאליסטי (שמעתיק את המציאות) והושפע רבות מהפסל מיכלאנג'לו, אם כי תמך גם באימפרסיוניסטים, שהיו רחוקים מסגנון זה.
רודן התפרסם בפסלו "תקופת הברונזה" שהפך אותו לאמן מעורר מחלוקת, כי טענו שהוא השתמש במודלים חיים, בני אדם של ממש, כדי ליצור את תבניות הגבס לפסל. כמו שקורה גם היום, דווקא המחלוקת סביבו היא שהביאה לו פרסום רב והפכה אותו לאמן ידוע מאד.
סגנונו המיוחד איפשר לרודן לבטא רגשות בפסלים שלו, באמצעות הבעות פנים ותנוחות גוף שונות ואמיתיות. הוא ידע ליצור שקעים עמוקים בפנים של הדמות המפוסלת והצליח בכך למנוע צללים. אך הוא עדיין הצליח לשמור על שטח הפנים מלא חיים ואפילו תחושה של תנועה, שבפיסול הקלאסי לא הכירו עד אז.
כמה שנים לפני מותו תרם רודן את כל עבודותיו לממשלת צרפת והציב אותן במו-ידיו במוזיאון רודן, בו הן מוצגות עד היום, בדיוק כפי שבחר להעמידן בחייו.
הנה האמן המפורסם אוגוסט רודן:
https://youtu.be/gxcd-9Ww_bE
סרטון אותנטי וקצר על רודן, בו רואים אותו הולך לסטודיו ומפסל בו:
http://youtu.be/OcGTqxsIUjM
דוגמאות לפסלים המיוחדים של אוגוסט רודן:
http://youtu.be/QxK9fw7J3lc
הסבר מעמיק על היצירה:
https://youtu.be/Z4AEXRtDEEY?long=yes
ותכנית חינוכית על אוגוסט רודן (עברית):
https://youtu.be/T7S-wGwcj6k?long=yes
היה מי שראה בו את "המדען המפורסם ביותר של האיסלאם ואחד המפורסמים ביותר - בכל העמים, הזמנים והמקומות".
במערב הוא מוכר כאֲבִיסֶנָּה (Avicenna), מהמוחות הגדולים ביותר של תור הזהב האסלאמי. את המסע יוצא הדופן של לימוד וחקר מילדות הוא ימשיך כרופא בגיל הנעורים בבוכרה, מי שיחבר לימים את "הקאנון של הרפואה" ואת "ספר הריפוי" ויחולל מהפכה לא רק ברפואה, אלא גם בתחומים כמו כימיה, אסטרונומיה, פילוסופיה ופסיכולוגיה (שעדיין לא קיימת).
מי שיצירותיו יהיו הבסיס לידע ההכרחי של אוניברסיטאות אירופה במשך מאות שנים, יהפוך לנסיך הרופאים ולאחד הפילוסופים המשפיעים ביותר בהיסטוריה ולצער רבים גם מהפחות ידועים וחבל.
איבן סינא (Ibn Sina), או בשמו המלא אבו עלי אל-חסין אבן סינא (Abu Ali al-Husayn ibn Sina), אכן מוכר במערב כאביסנה. הוא נולד ב-980 בכפר אפשאנה (Afshana) שליד בוכרה, בלב אוזבקיסטן של היום.
ילד פלא מבריק בשכלו וביכולת ההבנה שלו - בגיל 10 הוא כבר משנן את הקוראן בעל לפה. בגיל 18 הוא כבר רופא מוכר ובגיל 21 מתחיל לכתוב אנציקלופדיות.
כשסולטן בוכרה, נוח בן מנסור (Nuh ibn Mansur) חולה במחלה שמביכה את כל רופאי החצר, קוראים לנער. הוא מרפא את הסולטן ובתמורה מבקש רק דבר אחד: גישה לספריה המלכותית. משם תושק אחת הקריירות המדעיות המדהימות שידע העולם.
"קאנון הרפואה" (Al-Qanun fi al-Tibb, The Canon of Medicine) שלו, אנציקלופדיה בת מיליון מילים, שימש ספר לימוד רפואי באוניברסיטאות אירופה מהמאה ה-12 ועד המאה ה-17. הוא תיאר בה 760 תרופות, הבין שמחלות מסוימות מתפשטות דרך אוויר ומים ודגל ב-40 ימי בידוד כדי לעצור הדבקה. תיאורו של דלקת קרום המוח (meningitis) הוא הראשון בהיסטוריה הרפואית.
פעם הוא טיפל בנסיך שהאמין שהוא פרה, נהם בקביעות ולא אכל דבר. איבן סינא שלח לו מסר שהקצב מגיע לשחוט אותו. הנסיך שמח. כשהגיע ובחן אותו, הכריז שהפרה רזה מדי ויש להאכילה. הנסיך אכל בשקיקה והחלים לחלוטין. דוגמה לטיפול פסיכולוגי, לפחות 1000 שנה לפני פרויד.
מעבר לרפואה, ספרו "כתאב אל-שיפא" (Kitab al-Shifa, The Book of Healing) כיסה הגיון, פיזיקה, מתמטיקה, מטפיזיקה, מוסיקה ואתיקה. בפילוסופיה פיתח את "הוכחת הנאמן" (Burhan al-Siddiqin, Proof of the Truthful), טיעון לוגי לקיום האל שלימים יבנה עליו תומאס אקווינס (Thomas Aquinas).
גדולתו הוכרה גם מחוץ לעולם המוסלמי. דנטה (Dante Alighieri) הציב אותו ב"לימבו" (Limbo), העיגול הראשון של השאול (Inferno), לצד סלאח א-דין (Saladin), אבן רושד (Ibn Rushd), אפלטון (Plato) וסוקרטס (Socrates), כאחד מה"פגאנים הנאצלים" שגם הגיהינום חייב לכבד.
הנה איבן סינא:
https://youtu.be/Fi1WInAXoBs
סיפורו של המוסלמי שנחשב לאבי התרופות המודרניות:
https://youtu.be/j-aqQpb9JgM
על חייו של מי שלימד את העולם:
https://youtu.be/rTD0Or7Ycvw
וסרט תיעודי על הרופא שלימד את אירופה לרפא:
https://youtu.be/XH0YwsOSuxY?long=yes
