איך תרמו מסעות נפוליאון למיפוי העולם?
מסעות הכיבוש המרהיבים של נפוליאון הצעיר בסוף המאה ה-18 היו מהמבצעים הצבאיים המרשימים, לטוב ולרע, של האלף השני לספירה. המצביא הצעיר והמנהלן הגאון ניהל צבא של חיילים ממושמעים ומעריצים, להישגים בלתי נתפסים ולכשלונות מפוארים, תוך שהוא מעניק נופך על-היסטורי למעשיו.
לצד הפעילות הצבאית והמדינית שלו גילו ארכיאולוגים וממציאים צרפתיים תגליות מדהימות. תוך כדי הניסיון המתמיד לענות לרצון המצביא הצעיר וכשחלקם מתלווה לכוחותיו במסעות המלחמה, הם גם פיתחו טכניקות וכלים חדשניים ואספו ממצאים עתיקים שאפשרו לצרפת להפוך לאימפריה מדעית.
אחד הצדדים הללו היו המפות. לא רבים יודעים שמסעותיו של נפוליאון אפשרו שדרוג היסטורי של טכנולוגיית המיפוי העולמית. האיש שאחראי לקפיצה הזו היה הכרטוגרף פייר ז'אקוטן (Pierre Jacotin).
האיש פיקד במסגרת הצבא הצרפתי על צוות של מודדים ומהנדסים וכ-100 חוקרים ומדענים מתחומים שונים. הם התלוו לצבאו של נפוליאון בכיבושיו במזרח התיכון ועבדו קשה על שרטוט מפות של המזרח התיכון, כולל מפות של ארץ ישראל.
ז'אקוטן אחראי ליצירה של המפות המדויקות הראשונות, שהסתייעו באמצעי כרטוגרפיה חדישים ובכלי מדידה שעד אז לא היו ידועים. הטכנולוגיה של המאה ה-19 היא שאיפשרה לשרטט מפות מדויקות מאי-פעם.
כך יצא שהמסע למזרח התיכון, שמבחינה צבאית לא היה מהמוצלחים של נפוליאון, תרם רבות ובאופן פרדוקסלי דווקא למיפוי חלק זה של העולם.
כמובן שהמפות היו בתחילה סוד צבאי צרפתי ונפוליאון לא התיר לפרסמן. הן הותרו לפרסום רק ב-1818 ונודעו בשם "האטלס של ז'אקוטן". בשנת 1826 האטלס הזה יצא לאור ונחשב מאז חומר חובה בידיעת ארץ ישראל.
הנה סיפורו של ז'אקוטן:
https://youtu.be/rXTENc-y5oc