שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך נעלמה האימפריה הביזנטית?
הכל התחיל כשקיסר רומי דיוקלטיאנוס הבין שהקיסרות שלו כל כך גדולה שקשה מאד לשלוט בכולה מרומי. בשנת 330 לספירה, הוא חילק אותה לשני חלקים:
החלק המערבי המשיך ונשלט מרומי והחלק המזרחי שנשלט מביזנטיון ובירתה קונסטנטינופול (איסטנבול של היום).
הקיסר לא ידע שכעבור כמה שנים תיבזז רומי ואז תהפוך ביזנטיון לאימפריה החשובה יותר.
האימפריה הביזנטית הייתה המשך לתרבויות של האימפריה הרומית ויוון העתיקה שלפניה. קרוב ל-1,000 שנה היא התקיימה ואף הגנה על אירופה מהאסלאם המתחזק במזרח התיכון.
פיצול הקיסרות הרומית בשנת 395 התקיים עד לנפילתה הסופית של קונסטנטינופול, בירתה של האימפריה הביזנטית, בשנת 1453.
קונסטנטינופול נפלה בידי הטורקים העות'מאנים. זה היה סופה המוחלט של האימפריה הביזנטית ובזאת היא סיימה את תפקידה ההיסטורי לתמיד.
על עלייתה ונפילתה של ביזנטיון (מתורגם):
https://youtu.be/Okph9wt8I0A
עוד מתולדות צמיחתה של האימפריה הביזנטית:
http://youtu.be/Ei9xKYXe464
פרק תיעודי על האימפריה הביזנטית שמשתלטת על המזרח (עברית):
https://youtu.be/FBjPNu0MYJg?long=yes
ועוד על צמיחת ונפילת האימפריה הביזנטית האדירה:
https://youtu.be/JavVjr-GHC4?long=yes
איך קידם כיבוש קונסטנטינופול את האנושות?
הכיבוש של קונסטנטינופול (Conquest of Constantinople) הוא אחד המאורעות החשובים בהיסטוריה. הרבה מהמסורת התרבותית שלו העולם חייב למורשת שנשמרה בין חומות העיר קונסטנטינופול.
העיר הזו הוקמה במאה ה-4 לספירה, כשגבולות האמפריה הרומית החלו להתפורר. במזרח העשיר והיציב, בפרשת דרכים שבין אירופה לאסיה, במה שהייתה המרכז של דרכי הסחר הראשיות בעולם העתיק, מחליט הקיסר הרומי קונסטנטין להקים עיר שתהיה מרכז העולם ולקרוא לה על שמו - קונסטנטינופול.
הוא מעביר אליה את ההון של האימפריה, את אוצרות הרוח והידע הקלאסיים והמון משכיות הספרות העתיקה של העולם הקלאסי, שחשיבותם לא יסולאו בפז.
העיר אכן הופכת למרכז העולם. בעידן של חשיכה ובורות באירופה, היא עיר של ספריות, אוניברסיטאות, מחקר ואסתטיקה. עם השנים היא גדלה כל כך, עד שהיא הופכת פי 20 גדולה מפריז או לונדון של אותה תקופה.
הכיבוש הזה, של בירת האימפריה הביזנטית, הביא לנפילת מה שנותר מהאימפריה שנולדה בתור האימפריה המזרחית של האימפריה הרומית. אבל במקביל עתיד להצית את תקופת הרנסנס ועידן ההשכלה שיבוא בעקבותיה.
אבל קודם ההתחלה. הדבר היחיד שעמד בפני המוסלמים בכיבוש קונסטנטינופול היו החומות האדירות של העיר. דמיינו מערכת מורכבת וחכמה של חומות חיצוניות ופנימיות עוד יותר חזקות וביניהן חפירים עמוקים בעומק 7 מטרים ורוחב של 20, ותקבלו עיר רומית שיכולה לעמוד איתן מול כל התקפה.
כך הייתה קונסטנטינופול במשך אלף שלם לבו של העולם. הקיפה אותה מערכת מסובכת וחזקה של חומות, שנבנו ושופצו במשך מילניום שלם, על ידי השליטים והקיסרים הרבים ששלטו בה. החומות הללו הקיפו את קונסטנטינופול מכל צדדיה. בעולם העתיק הן נחשבו לבלתי ניתנות לפריצה.
העיר קונסטנטינופול, ששמה המלא היה "עיר קונסטנטינוס, רומא החדשה", הייתה בימי הביניים עיר חזקה, של אימפריה עתיקה שהייתה חלק מהאימפריה הרומית הגדולה.
אחד השערים שבחומות הוא שער ניצחון שנבנה במאה ה-4 בידי הקיסר הביזנטי תיאודוסיוס הראשון. מאה אחר כך הוסיף לו תיאודוסיוס השני את חומות קונסטנטינופול וציפה את השער, שצורף אל החומות בזהב. כיום רואים במקום את מצודת שבעת המגדלים, בטורקית "ידיקולה היסארי מוזסי" (Yedikule Hisari Müzesi).
תודות לחומות שלה, קונסטנטינופול עמדה ללא קושי מול אויביה ויכולה הייתה לתפקד גם תחת מצור של אויבים חזקים שלא התייאשו מלנסות ולכבוש אותה שוב ושוב. מאטילה ההוני ועד הערבים והטורקים - כולם ניסו שלל טכניקות ושיטות, אך נכשלו.
רק כלי מלחמה מודרניים הם שעתידים לפרוץ אותן לבסוף. המרכזיים שבהם היו תותח ענק ו-100 תותחים רגילים שהפגיזו את החומה בנקודה אחת, במשך חודש וחצי ברציפות.
הרגע הגיע כשב-29 במאי 1453, לראשונה אחרי מילניום שלם וימים אחדים אחרי ליקוי הירח, סמלה של קונסטנטינופול, הצליח הכובש להפיל את חומות העיר. צבאו של הסולטן העות'מני מהמט השני נכנס בשערי קונסטנטינופול.
בלילה אחד קרסו החומות האדירות, ששרדו לאורך דורות לא מעט התקפות צבאיות. הייתה זו מתקפה מודרנית, שהפילה אותן לבסוף במלחמה, אבל תודות לה התרבות הקלאסית לא זו בלבד ששרדה, אלא זכתה להזדמנות שנייה.
ללא רחמים בזזו חייליו של מהמט, כמקובל אז, את העיר. על החומות הוצג ראשו הכרות של הקיסר הביזנטי האחרון, קונסטנטינוס ה-11.
בלילה אחד הפכה העיר הנוצרית הראשונה בעולם לעיר המרכזית של אימפריה מוסלמית ראשונה וחזקה במיוחד. הצבא המוסלמי שרף בלי למצמץ את הארכיון הקיסרי, על כל הידע, התגליות, הספרות, הפילוסופיה והתרבות שהוא הכיל.
נפילת קונסטנטינופול הייתה קץ האימפריה הביזנטית וגם ניצחון צבאי אסטרטגי ומשמעותי של האימפריה העות'מנית, אימפריה מוסלמית חסרת תקדים.
אבל באופן פרדוקסלי, דווקא מי שהחשיכו את העיר החזקה של ימי הביניים הביאו את האור שיחליף את אפילת ימי הביניים בלידת הרנסנס, עידן התחייה. כי הניצולים, שברחו מהעיר הכבושה, הביאו את הידע ואת המלומדים בתרבות היוונית, מהעיר קונסטנטינופול אל המערב.
נפילת קונסטנטינופול, העיר שחלק משמה המלא היה "רומא החדשה", עתידה להביא לסיום את תקופת החושך של ימי הביניים.
ניצולי הכיבוש נדדו מערבה והגיעו לאיטליה. יחד איתם הם הביאו את מסורותיהם העתיקות ואת ספריהם העתיקים והיקרים. לאירופה המערבית הם יציגו מחדש את השפה היוונית ואת הלימוד, הידע, הפילוסופיה והמדעים של יוון העתיקה, אוצרות חוכמה שירשה מיוון רומי ושימרה אחריהן ביזנטיון.
כל זה הביא להתחדשות הלימודים הקלאסיים וללידת הרנסנס.
כך יצא שהחומות האדירות של קונסטנטינופול שמרו ביניהן במשך מאות רבות של שנים את העבר והלימוד הקלאסי, מה שהביא בדיעבד לעתיד הנהדר של התרבות המערבית.
כמובן שגם כלכלית הכניסה נפילת קונסטנטינופול לידי הטורקים את הנוצרים האירופאים למצוקה. היא פגעה אנושות במסחר עם המזרח הרחוק וביבוא התבלינים, שהפכו ימי הביניים למשמעותיים מאוד במטבחי האצולה האירופית.
למשך זמן מה החליפה מצרים הממלוכית את קונסטנטינופול באספקת הצרכים האירופיים במסחר עם המזרח. אבל המחוכים העלו עוד ועוד את המחירים שלהם ומאגרי הזהב והכסף של אירופה הלכו והתרוקנו. כך נאלצו האירופאים לחפש דרכים חלופיות למזרח, מה שהביא לגילוי העולם החדש והעושר הרב שאירופה הפיקה ממנו.
החומות שהגנו על העיר במשך דורות עדיין עומדות, גם אם הולכות ומתפוררות.
הנה סיפור החומות של קונסטנטינופול (מתורגם):
https://youtu.be/MNMoi5Af1SY
כך קונסטנטינופול נראית היום, בעיר התורכית איסטנבול:
https://youtu.be/eds63tFrHSM
הסבר על החומות הללו, בין שרידיהן היום:
https://youtu.be/oCjHA7hM76E
דגם של החומות הללו כפי שנראו בעבר:
https://youtu.be/9uUkqTSHqXQ
כך כבשו את קונסטנטינופול:
https://youtu.be/0r376MkZwLI
וזה הסיפור ההיסטורי של החומות שלא ניתן היה לפרוץ בעולם העתיק:
https://youtu.be/Hnxmh_NxPcs?long=yes
מהי האש היוונית?
זה היה בשנת 674 לספירה, בימי הביניים. באותה שנה ניסה הצי הערבי של הח'ליפות האומיית להטיל מצור על העיר הביזנטית קונסטנטינופול, איסטנבול של היום.
אבל בקרב ההוא גילו התוקפים נשק הגנה יעיל ואכזרי שהפעילו מגיני העיר נגדם. זה היה נשק שהם לא הצליחו לנצח.
קראו לו "האש היוונית".
מדובר היה בחומר נוזלי מסוכן והרסני מאוד, שהותז עליהם מהאוניות הביזנטיות או מהיבשה, בצורה של סילוני אש, כמו מלהביור. ככל הידוע, השתמשו באש הזו כאן לראשונה.
אש בעולם העתיק שימשה לא פעם בלוחמה ימית בין ספינות. כל צד ניסה לשרוף את ספינות האויב. לרוב ניתן היה לכבותה בקלות, עם בד, מים וכדומה. אבל כאן היה מדובר בנשק אש שונה ועמיד. נשק שלא ניתן היה לכבותו.
כי "האש היוונית" (Greek Fire) היה הכינוי של מכונת מוות קדומה, שפותחה באימפריה הביזנטית. זה היה להביור קדום, שידוע גם בשם "אש ביזנטית". לשם הזה הוא זכה משום שגם הרומאים וגם הביזנטים הרבו להשתמש בו בהגנה על מבצרים וערים כמו קונסטנטינופול.
המיוחד באש הזו, שלאחר שהוצתה לא ניתן היה לכבות אותה. גם אחרי שכל הצי שלהם נשרף, נראה הים עצמו כעולה באש מסביבם.
להביור "האש היוונית" הומצא על ידי קליניקוס, אדריכל פליט מהליופוליס, לבנון של היום. הוא היה נשק שונה ואלים מכל מה שהעולם העתיק הכיר. גיים צ'יינג'ר צבאי של ממש. מרגע שהחלו לעשות בו שימוש הפך הנשק הזה לנשק יעיל והרסני, שמנע מספינות אויב להתקרב אל הצי הביזנטי ומתוקפים אחרים לכבוש אותה.
אגב, טענה שונה מעט לגבי טכניקת הירי של האש היוונית, היא שלא להביור אלא דווקא קטפולטות שימשו את הרומאים לשיגורה על הצבאות שניסו לפלוש, כשהיא מאוחסנת בתוך כדים עשויי חימר.
האש היוונית היא גם אחת הסיבות שאיפשרו את קיומה של האימפריה הביזנטית, שנים רבות לאחר שחייליה התמעטו וכוחה היה דל יחסית בשדה הקרב האופייני של התקופה.
ביחד עם חיצים וחניתות, שימשה אש יוונית כנשק שניצת במגע ואפילו מים לא הצליחו לכבות. היא הייתה מוטחת על ידי המגינים, בתוקפים המטפסים על החומות. זה התאפשר באמצעות סיפוני גז שהוצבו על הביצורים. הסיפונים הללו יצרו מעין להביורים ניידים, שריססו אש על כל מי שניסו לטפס מהחפיר המלא במים.
כך היו השורות הקדמיות הופכות לכבשן לוהט ולא זו בלבד ששרפו את הראשונים, אלא גם נתנו לאדמה מראה שהטעה את התוקפים שאחריהם לחשוב שהאדמה עצמה עולה באש.
שמות רבים היו לה. אבל בין אם אש יוונית, אש רומית, אש ימית או אש נוזלית - כיום אין ידע מדויק על מרכיביה של האש היוונית הקדומה.
ההיסטוריונים משערים שככל הנראה היה בה מרכיב של גופרית, נפט או אבק שריפה. דווקא הנפט נראה החומר הסביר מבין השלושה, שכן לגופרית לא היה כוח ההרס שתיארו משקיפים ערבים ואבק שריפה לא היה זמין באסיה הקטנה, לפחות עד המאה ה-14.
מכל מקום, גם אחרי נפילת הרומאים והביזנטים נותרה האש היוונית בזיכרון הצבאי כאחד מכלי הנשק האכזריים ביותר של ימי הביניים. גם אם רב הנסתר בה על הגלוי, היא נתפסת עד היום כאחד מכלי הנשק המתקדמים של העולם העתיק.
הנה הנשק הסודי של האימפריה הביזנטית:
https://youtu.be/6gx9-O3eZ_0
הסבר על האש היוונית:
http://youtu.be/ZnHCw2in9DU
תולדות האש היוונית:
https://youtu.be/lPUgvYZ5UDk
וסרטון ארוך יותר על תולדות האש היוונית:
https://youtu.be/wZfm2avqEeM?long=yes
מהן "ארובות הפיות" של עמק פסאבאגי?
"ארובות הפֵיות" (Fairy Chimneys) הן מעין סלעים גבוהים, בעלי גופים חרוטיים, שנמצאים בעמק פסאבאגלרי (Pasabagları Fairy Chimneys) שבקפדוקיה וזכו גם לכינוי "עלמות הסלע" (Peri Bacaları בטורקית).
את חלק מעלמות הסלע, ארובות הפיות היפות והייחודיות הללו, ניתן לראות בצורתן המרהיבה ביותר בעמק פסאבאגי, המכונה גם "עמק הכוהנים". זהו אחד האזורים הבולטים של ארובות פיות בקפדוקיה.
ארובות הפיות נוצרו מהתפרצויות של הרי געש הסמוכים לעמק. את צורתן המרהיבה הן קיבלו משחיקה בת אלפי שנים של מבני הטוף, בהשפעת מי השיטפונות הזורמים בחוזקה ממדרונות העמק וגם מהרוחות הנושבות בו.
מרשימים במיוחד הם גושי הסלע שבחלקים העליונים שלהם, שנעים בגודלם בין מטר בודד ל-15 מטר ומזכירים גג או פטריה.
בלויים ושחוקים הרבה פחות הם "כובעי האבן" הכהה שבחלקים העליונים של "עלמות הסלע". הם שומרים על צורתם. לעומתם, החומרים שבחלקים התחתונים נשחקו הרבה יותר. כך קיבלו ארובות הפיות את צורתן הייחודית, תוצאה של שחיקה בת מאות שנים, שגרמו המים והרוח.
בימי קדם, אגב, חפרו העמים שהתיישבו בעמק אינספור מערות ומחילות בסלע הטוף. זה התרחש במשך אלפי שנים. האחרונים שבהם היו ככל הנראה נזירים נוצרים שמקורם בעיר קייסרי (Kayseri), עיר באזור שנחשבת לאחד ממרכזי הנצרות הקדומים בעולם.
אותם נזירים חצבו וחפרו שלל מערות בעמודי הטוף של "ארובות הפיות" הזקופות. בתוך הסלע התחתון של ארובות האבן הם יצרו שלל מערות ששימשו למגורים ולכנסיות קטנות שעל קירותיהן הם ציירו ציורי פרסקו צבעוניים ומרהיבי עין.
על "ארובות הפיות" למדו עוד בתגית "חרוטי סלעים".
הנה חרוטי הסלע דמויי הארובות (עברית):
https://youtu.be/Hq8l6Rl5VYY
כך נוצרו ארובות הפיות בקפדוקיה המרהיבה:
https://youtu.be/wBLqOE80LeU
סיור בעמק האהבה בו נמצאים רבים מהם ומבט אל המגורים שברבים מעלמות הסלע:
https://youtu.be/ulYGnHKo5ZY
שיטוט ליד עלמות הסלע וארובות הפיות המרהיבות:
https://youtu.be/KDd3ju7hEyE?long=yes
ביקור וירטואלי במקום:
https://youtu.be/_7cXDmXLds0?long=yes
מה מיוחד בחבל קפדוקיה?
חבל קפדוקיה (Cappadocia) הוא אחד המחוזות היפים באנטוליה שבתורכיה ומהמקומות היפים בעולם. במיוחד מדברים כולם על הנוף הייחודי של קפדוקיה, שכולל חרוטי סלע בצורת ארובות.
הארובות הטבעיות הללו נוצרו אחרי על ידי התפרצויות של הרי הגעש הסמוכים לעמק (הר האסאן והר ארג'ייס). לאחר מכן, במשך מליוני שנים, כרסמו הגשמים והרוחות בסלעי הלבה שכיסו את האזור ויצרו בו נופים דמויי ירח.
העמים הרבים שהתיישבו בעמק לאורך ההיסטוריה, החל מהחיתים ועד לאשורים, הפרסים, הרומאים, הגותים, והביזנטים, כולם חצבו בסלע את בתיהם ובנו ערים וכפרים שלמים בתוך מערות שהיו קיימות או שנחצבו על ידם.
המערות נחצבו בסלעי האזור ויצרו בתי מגורים, מנזרים, מקדשים ומבני ציבור. החלונות הרבים שיצרו בהם החוצבים, הקנו לארובות המשונות שמאפיינות את העמק, מראה של מחילות יונים.
כל המרכיבים הללו יצרו לעמק הגרמה מראה מיוחד ומסתורי והסלעים של קפדוקיה מפורסמים כיום בכל העולם. הם שהקנו לאזור את היופי המיוחד שלו, בדגש ברור על עמק הגרמה שהוא חלק ממנו.
בואו לטיול מודרך בחרוטי הסלע דמויי הארובות (עברית):
https://youtu.be/Hq8l6Rl5VYY
תמונות מקפדוקיה ועמק הגרמה המרהיבים:
http://youtu.be/SCufzzojnzU?t=14s
מצגת וידאו על יופיים של חבל קפדוקיה ועמק הגרמה:
https://youtu.be/8jMzsPB2MSg
בואו לטייל בחבל קפדוקיה:
https://youtu.be/3zZnXw0oKWk
על המבט מהכדורים הפורחים על קפדוקיה:
https://youtu.be/6oNoZb5Tzzg
הפעילויות המיוחדות שעושים בקפדוקיה, כולל בלונים מעופפים, אופניים ועוד:
http://youtu.be/Tc2CSysorgg
סרט תיעודי על המקום:
https://youtu.be/00VaKcv47HA?long=yes
הכל התחיל כשקיסר רומי דיוקלטיאנוס הבין שהקיסרות שלו כל כך גדולה שקשה מאד לשלוט בכולה מרומי. בשנת 330 לספירה, הוא חילק אותה לשני חלקים:
החלק המערבי המשיך ונשלט מרומי והחלק המזרחי שנשלט מביזנטיון ובירתה קונסטנטינופול (איסטנבול של היום).
הקיסר לא ידע שכעבור כמה שנים תיבזז רומי ואז תהפוך ביזנטיון לאימפריה החשובה יותר.
האימפריה הביזנטית הייתה המשך לתרבויות של האימפריה הרומית ויוון העתיקה שלפניה. קרוב ל-1,000 שנה היא התקיימה ואף הגנה על אירופה מהאסלאם המתחזק במזרח התיכון.
פיצול הקיסרות הרומית בשנת 395 התקיים עד לנפילתה הסופית של קונסטנטינופול, בירתה של האימפריה הביזנטית, בשנת 1453.
קונסטנטינופול נפלה בידי הטורקים העות'מאנים. זה היה סופה המוחלט של האימפריה הביזנטית ובזאת היא סיימה את תפקידה ההיסטורי לתמיד.
על עלייתה ונפילתה של ביזנטיון (מתורגם):
https://youtu.be/Okph9wt8I0A
עוד מתולדות צמיחתה של האימפריה הביזנטית:
http://youtu.be/Ei9xKYXe464
פרק תיעודי על האימפריה הביזנטית שמשתלטת על המזרח (עברית):
https://youtu.be/FBjPNu0MYJg?long=yes
ועוד על צמיחת ונפילת האימפריה הביזנטית האדירה:
https://youtu.be/JavVjr-GHC4?long=yes
הכיבוש של קונסטנטינופול (Conquest of Constantinople) הוא אחד המאורעות החשובים בהיסטוריה. הרבה מהמסורת התרבותית שלו העולם חייב למורשת שנשמרה בין חומות העיר קונסטנטינופול.
העיר הזו הוקמה במאה ה-4 לספירה, כשגבולות האמפריה הרומית החלו להתפורר. במזרח העשיר והיציב, בפרשת דרכים שבין אירופה לאסיה, במה שהייתה המרכז של דרכי הסחר הראשיות בעולם העתיק, מחליט הקיסר הרומי קונסטנטין להקים עיר שתהיה מרכז העולם ולקרוא לה על שמו - קונסטנטינופול.
הוא מעביר אליה את ההון של האימפריה, את אוצרות הרוח והידע הקלאסיים והמון משכיות הספרות העתיקה של העולם הקלאסי, שחשיבותם לא יסולאו בפז.
העיר אכן הופכת למרכז העולם. בעידן של חשיכה ובורות באירופה, היא עיר של ספריות, אוניברסיטאות, מחקר ואסתטיקה. עם השנים היא גדלה כל כך, עד שהיא הופכת פי 20 גדולה מפריז או לונדון של אותה תקופה.
הכיבוש הזה, של בירת האימפריה הביזנטית, הביא לנפילת מה שנותר מהאימפריה שנולדה בתור האימפריה המזרחית של האימפריה הרומית. אבל במקביל עתיד להצית את תקופת הרנסנס ועידן ההשכלה שיבוא בעקבותיה.
אבל קודם ההתחלה. הדבר היחיד שעמד בפני המוסלמים בכיבוש קונסטנטינופול היו החומות האדירות של העיר. דמיינו מערכת מורכבת וחכמה של חומות חיצוניות ופנימיות עוד יותר חזקות וביניהן חפירים עמוקים בעומק 7 מטרים ורוחב של 20, ותקבלו עיר רומית שיכולה לעמוד איתן מול כל התקפה.
כך הייתה קונסטנטינופול במשך אלף שלם לבו של העולם. הקיפה אותה מערכת מסובכת וחזקה של חומות, שנבנו ושופצו במשך מילניום שלם, על ידי השליטים והקיסרים הרבים ששלטו בה. החומות הללו הקיפו את קונסטנטינופול מכל צדדיה. בעולם העתיק הן נחשבו לבלתי ניתנות לפריצה.
העיר קונסטנטינופול, ששמה המלא היה "עיר קונסטנטינוס, רומא החדשה", הייתה בימי הביניים עיר חזקה, של אימפריה עתיקה שהייתה חלק מהאימפריה הרומית הגדולה.
אחד השערים שבחומות הוא שער ניצחון שנבנה במאה ה-4 בידי הקיסר הביזנטי תיאודוסיוס הראשון. מאה אחר כך הוסיף לו תיאודוסיוס השני את חומות קונסטנטינופול וציפה את השער, שצורף אל החומות בזהב. כיום רואים במקום את מצודת שבעת המגדלים, בטורקית "ידיקולה היסארי מוזסי" (Yedikule Hisari Müzesi).
תודות לחומות שלה, קונסטנטינופול עמדה ללא קושי מול אויביה ויכולה הייתה לתפקד גם תחת מצור של אויבים חזקים שלא התייאשו מלנסות ולכבוש אותה שוב ושוב. מאטילה ההוני ועד הערבים והטורקים - כולם ניסו שלל טכניקות ושיטות, אך נכשלו.
רק כלי מלחמה מודרניים הם שעתידים לפרוץ אותן לבסוף. המרכזיים שבהם היו תותח ענק ו-100 תותחים רגילים שהפגיזו את החומה בנקודה אחת, במשך חודש וחצי ברציפות.
הרגע הגיע כשב-29 במאי 1453, לראשונה אחרי מילניום שלם וימים אחדים אחרי ליקוי הירח, סמלה של קונסטנטינופול, הצליח הכובש להפיל את חומות העיר. צבאו של הסולטן העות'מני מהמט השני נכנס בשערי קונסטנטינופול.
בלילה אחד קרסו החומות האדירות, ששרדו לאורך דורות לא מעט התקפות צבאיות. הייתה זו מתקפה מודרנית, שהפילה אותן לבסוף במלחמה, אבל תודות לה התרבות הקלאסית לא זו בלבד ששרדה, אלא זכתה להזדמנות שנייה.
ללא רחמים בזזו חייליו של מהמט, כמקובל אז, את העיר. על החומות הוצג ראשו הכרות של הקיסר הביזנטי האחרון, קונסטנטינוס ה-11.
בלילה אחד הפכה העיר הנוצרית הראשונה בעולם לעיר המרכזית של אימפריה מוסלמית ראשונה וחזקה במיוחד. הצבא המוסלמי שרף בלי למצמץ את הארכיון הקיסרי, על כל הידע, התגליות, הספרות, הפילוסופיה והתרבות שהוא הכיל.
נפילת קונסטנטינופול הייתה קץ האימפריה הביזנטית וגם ניצחון צבאי אסטרטגי ומשמעותי של האימפריה העות'מנית, אימפריה מוסלמית חסרת תקדים.
אבל באופן פרדוקסלי, דווקא מי שהחשיכו את העיר החזקה של ימי הביניים הביאו את האור שיחליף את אפילת ימי הביניים בלידת הרנסנס, עידן התחייה. כי הניצולים, שברחו מהעיר הכבושה, הביאו את הידע ואת המלומדים בתרבות היוונית, מהעיר קונסטנטינופול אל המערב.
נפילת קונסטנטינופול, העיר שחלק משמה המלא היה "רומא החדשה", עתידה להביא לסיום את תקופת החושך של ימי הביניים.
ניצולי הכיבוש נדדו מערבה והגיעו לאיטליה. יחד איתם הם הביאו את מסורותיהם העתיקות ואת ספריהם העתיקים והיקרים. לאירופה המערבית הם יציגו מחדש את השפה היוונית ואת הלימוד, הידע, הפילוסופיה והמדעים של יוון העתיקה, אוצרות חוכמה שירשה מיוון רומי ושימרה אחריהן ביזנטיון.
כל זה הביא להתחדשות הלימודים הקלאסיים וללידת הרנסנס.
כך יצא שהחומות האדירות של קונסטנטינופול שמרו ביניהן במשך מאות רבות של שנים את העבר והלימוד הקלאסי, מה שהביא בדיעבד לעתיד הנהדר של התרבות המערבית.
כמובן שגם כלכלית הכניסה נפילת קונסטנטינופול לידי הטורקים את הנוצרים האירופאים למצוקה. היא פגעה אנושות במסחר עם המזרח הרחוק וביבוא התבלינים, שהפכו ימי הביניים למשמעותיים מאוד במטבחי האצולה האירופית.
למשך זמן מה החליפה מצרים הממלוכית את קונסטנטינופול באספקת הצרכים האירופיים במסחר עם המזרח. אבל המחוכים העלו עוד ועוד את המחירים שלהם ומאגרי הזהב והכסף של אירופה הלכו והתרוקנו. כך נאלצו האירופאים לחפש דרכים חלופיות למזרח, מה שהביא לגילוי העולם החדש והעושר הרב שאירופה הפיקה ממנו.
החומות שהגנו על העיר במשך דורות עדיין עומדות, גם אם הולכות ומתפוררות.
הנה סיפור החומות של קונסטנטינופול (מתורגם):
https://youtu.be/MNMoi5Af1SY
כך קונסטנטינופול נראית היום, בעיר התורכית איסטנבול:
https://youtu.be/eds63tFrHSM
הסבר על החומות הללו, בין שרידיהן היום:
https://youtu.be/oCjHA7hM76E
דגם של החומות הללו כפי שנראו בעבר:
https://youtu.be/9uUkqTSHqXQ
כך כבשו את קונסטנטינופול:
https://youtu.be/0r376MkZwLI
וזה הסיפור ההיסטורי של החומות שלא ניתן היה לפרוץ בעולם העתיק:
https://youtu.be/Hnxmh_NxPcs?long=yes
זה היה בשנת 674 לספירה, בימי הביניים. באותה שנה ניסה הצי הערבי של הח'ליפות האומיית להטיל מצור על העיר הביזנטית קונסטנטינופול, איסטנבול של היום.
אבל בקרב ההוא גילו התוקפים נשק הגנה יעיל ואכזרי שהפעילו מגיני העיר נגדם. זה היה נשק שהם לא הצליחו לנצח.
קראו לו "האש היוונית".
מדובר היה בחומר נוזלי מסוכן והרסני מאוד, שהותז עליהם מהאוניות הביזנטיות או מהיבשה, בצורה של סילוני אש, כמו מלהביור. ככל הידוע, השתמשו באש הזו כאן לראשונה.
אש בעולם העתיק שימשה לא פעם בלוחמה ימית בין ספינות. כל צד ניסה לשרוף את ספינות האויב. לרוב ניתן היה לכבותה בקלות, עם בד, מים וכדומה. אבל כאן היה מדובר בנשק אש שונה ועמיד. נשק שלא ניתן היה לכבותו.
כי "האש היוונית" (Greek Fire) היה הכינוי של מכונת מוות קדומה, שפותחה באימפריה הביזנטית. זה היה להביור קדום, שידוע גם בשם "אש ביזנטית". לשם הזה הוא זכה משום שגם הרומאים וגם הביזנטים הרבו להשתמש בו בהגנה על מבצרים וערים כמו קונסטנטינופול.
המיוחד באש הזו, שלאחר שהוצתה לא ניתן היה לכבות אותה. גם אחרי שכל הצי שלהם נשרף, נראה הים עצמו כעולה באש מסביבם.
להביור "האש היוונית" הומצא על ידי קליניקוס, אדריכל פליט מהליופוליס, לבנון של היום. הוא היה נשק שונה ואלים מכל מה שהעולם העתיק הכיר. גיים צ'יינג'ר צבאי של ממש. מרגע שהחלו לעשות בו שימוש הפך הנשק הזה לנשק יעיל והרסני, שמנע מספינות אויב להתקרב אל הצי הביזנטי ומתוקפים אחרים לכבוש אותה.
אגב, טענה שונה מעט לגבי טכניקת הירי של האש היוונית, היא שלא להביור אלא דווקא קטפולטות שימשו את הרומאים לשיגורה על הצבאות שניסו לפלוש, כשהיא מאוחסנת בתוך כדים עשויי חימר.
האש היוונית היא גם אחת הסיבות שאיפשרו את קיומה של האימפריה הביזנטית, שנים רבות לאחר שחייליה התמעטו וכוחה היה דל יחסית בשדה הקרב האופייני של התקופה.
ביחד עם חיצים וחניתות, שימשה אש יוונית כנשק שניצת במגע ואפילו מים לא הצליחו לכבות. היא הייתה מוטחת על ידי המגינים, בתוקפים המטפסים על החומות. זה התאפשר באמצעות סיפוני גז שהוצבו על הביצורים. הסיפונים הללו יצרו מעין להביורים ניידים, שריססו אש על כל מי שניסו לטפס מהחפיר המלא במים.
כך היו השורות הקדמיות הופכות לכבשן לוהט ולא זו בלבד ששרפו את הראשונים, אלא גם נתנו לאדמה מראה שהטעה את התוקפים שאחריהם לחשוב שהאדמה עצמה עולה באש.
שמות רבים היו לה. אבל בין אם אש יוונית, אש רומית, אש ימית או אש נוזלית - כיום אין ידע מדויק על מרכיביה של האש היוונית הקדומה.
ההיסטוריונים משערים שככל הנראה היה בה מרכיב של גופרית, נפט או אבק שריפה. דווקא הנפט נראה החומר הסביר מבין השלושה, שכן לגופרית לא היה כוח ההרס שתיארו משקיפים ערבים ואבק שריפה לא היה זמין באסיה הקטנה, לפחות עד המאה ה-14.
מכל מקום, גם אחרי נפילת הרומאים והביזנטים נותרה האש היוונית בזיכרון הצבאי כאחד מכלי הנשק האכזריים ביותר של ימי הביניים. גם אם רב הנסתר בה על הגלוי, היא נתפסת עד היום כאחד מכלי הנשק המתקדמים של העולם העתיק.
הנה הנשק הסודי של האימפריה הביזנטית:
https://youtu.be/6gx9-O3eZ_0
הסבר על האש היוונית:
http://youtu.be/ZnHCw2in9DU
תולדות האש היוונית:
https://youtu.be/lPUgvYZ5UDk
וסרטון ארוך יותר על תולדות האש היוונית:
https://youtu.be/wZfm2avqEeM?long=yes
"ארובות הפֵיות" (Fairy Chimneys) הן מעין סלעים גבוהים, בעלי גופים חרוטיים, שנמצאים בעמק פסאבאגלרי (Pasabagları Fairy Chimneys) שבקפדוקיה וזכו גם לכינוי "עלמות הסלע" (Peri Bacaları בטורקית).
את חלק מעלמות הסלע, ארובות הפיות היפות והייחודיות הללו, ניתן לראות בצורתן המרהיבה ביותר בעמק פסאבאגי, המכונה גם "עמק הכוהנים". זהו אחד האזורים הבולטים של ארובות פיות בקפדוקיה.
ארובות הפיות נוצרו מהתפרצויות של הרי געש הסמוכים לעמק. את צורתן המרהיבה הן קיבלו משחיקה בת אלפי שנים של מבני הטוף, בהשפעת מי השיטפונות הזורמים בחוזקה ממדרונות העמק וגם מהרוחות הנושבות בו.
מרשימים במיוחד הם גושי הסלע שבחלקים העליונים שלהם, שנעים בגודלם בין מטר בודד ל-15 מטר ומזכירים גג או פטריה.
בלויים ושחוקים הרבה פחות הם "כובעי האבן" הכהה שבחלקים העליונים של "עלמות הסלע". הם שומרים על צורתם. לעומתם, החומרים שבחלקים התחתונים נשחקו הרבה יותר. כך קיבלו ארובות הפיות את צורתן הייחודית, תוצאה של שחיקה בת מאות שנים, שגרמו המים והרוח.
בימי קדם, אגב, חפרו העמים שהתיישבו בעמק אינספור מערות ומחילות בסלע הטוף. זה התרחש במשך אלפי שנים. האחרונים שבהם היו ככל הנראה נזירים נוצרים שמקורם בעיר קייסרי (Kayseri), עיר באזור שנחשבת לאחד ממרכזי הנצרות הקדומים בעולם.
אותם נזירים חצבו וחפרו שלל מערות בעמודי הטוף של "ארובות הפיות" הזקופות. בתוך הסלע התחתון של ארובות האבן הם יצרו שלל מערות ששימשו למגורים ולכנסיות קטנות שעל קירותיהן הם ציירו ציורי פרסקו צבעוניים ומרהיבי עין.
על "ארובות הפיות" למדו עוד בתגית "חרוטי סלעים".
הנה חרוטי הסלע דמויי הארובות (עברית):
https://youtu.be/Hq8l6Rl5VYY
כך נוצרו ארובות הפיות בקפדוקיה המרהיבה:
https://youtu.be/wBLqOE80LeU
סיור בעמק האהבה בו נמצאים רבים מהם ומבט אל המגורים שברבים מעלמות הסלע:
https://youtu.be/ulYGnHKo5ZY
שיטוט ליד עלמות הסלע וארובות הפיות המרהיבות:
https://youtu.be/KDd3ju7hEyE?long=yes
ביקור וירטואלי במקום:
https://youtu.be/_7cXDmXLds0?long=yes
האימפריה הביזנטית
חבל קפדוקיה (Cappadocia) הוא אחד המחוזות היפים באנטוליה שבתורכיה ומהמקומות היפים בעולם. במיוחד מדברים כולם על הנוף הייחודי של קפדוקיה, שכולל חרוטי סלע בצורת ארובות.
הארובות הטבעיות הללו נוצרו אחרי על ידי התפרצויות של הרי הגעש הסמוכים לעמק (הר האסאן והר ארג'ייס). לאחר מכן, במשך מליוני שנים, כרסמו הגשמים והרוחות בסלעי הלבה שכיסו את האזור ויצרו בו נופים דמויי ירח.
העמים הרבים שהתיישבו בעמק לאורך ההיסטוריה, החל מהחיתים ועד לאשורים, הפרסים, הרומאים, הגותים, והביזנטים, כולם חצבו בסלע את בתיהם ובנו ערים וכפרים שלמים בתוך מערות שהיו קיימות או שנחצבו על ידם.
המערות נחצבו בסלעי האזור ויצרו בתי מגורים, מנזרים, מקדשים ומבני ציבור. החלונות הרבים שיצרו בהם החוצבים, הקנו לארובות המשונות שמאפיינות את העמק, מראה של מחילות יונים.
כל המרכיבים הללו יצרו לעמק הגרמה מראה מיוחד ומסתורי והסלעים של קפדוקיה מפורסמים כיום בכל העולם. הם שהקנו לאזור את היופי המיוחד שלו, בדגש ברור על עמק הגרמה שהוא חלק ממנו.
בואו לטיול מודרך בחרוטי הסלע דמויי הארובות (עברית):
https://youtu.be/Hq8l6Rl5VYY
תמונות מקפדוקיה ועמק הגרמה המרהיבים:
http://youtu.be/SCufzzojnzU?t=14s
מצגת וידאו על יופיים של חבל קפדוקיה ועמק הגרמה:
https://youtu.be/8jMzsPB2MSg
בואו לטייל בחבל קפדוקיה:
https://youtu.be/3zZnXw0oKWk
על המבט מהכדורים הפורחים על קפדוקיה:
https://youtu.be/6oNoZb5Tzzg
הפעילויות המיוחדות שעושים בקפדוקיה, כולל בלונים מעופפים, אופניים ועוד:
http://youtu.be/Tc2CSysorgg
סרט תיעודי על המקום:
https://youtu.be/00VaKcv47HA?long=yes
