שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך הרסה היפר-אינפלציה את הדמוקרטיה הגרמנית?
רפובליקת ויימאר (Weimar Republic), או הרפובליקה של ויימאר, הייתה גרמניה הדמוקרטית של אחרי מלחמת העולם הראשונה. היא התקיימה תקופה קצרה, שבה התנסו הגרמנים בדמוקרטיה. מי שכוננו אותה מאסו בסדר הקיסרי הישן של הרייך השני, שהביא את גרמניה לעידן של מלחמות קשות כנגד כל שכנותיה. הם ניסו להפנות אותה לדרך חדשה - דמוקרטית וליברלית, דרך שתביא את גרמניה לשגשוג במאה העשרים.
אבל מרגע שחתמה על הסכמי ורסאי המשפילים, שהלכו ורוששו את גרמניה, משום שהתחייבה לשלם תשלומי פיצויים עצומים למדינות המנצחות במלחמת העולם הראשונה, הלכה הכלכלה הגרמנית והתמוטטה במהירות. חובותיה היו 132 מארקים גרמניים. במצב החדש הזה, הפכו רבים מהגרמנים לעניים במהירות, נולדה מחאה עצומה, הפגנות, התפרעויות ומחאות של הקומוניסטים מצד אחד והפשיסטים מנגד.
הממשלה נאלצה להדפיס כסף במהירות ומכיוון שהדפסת הכספים הללו הייתה ללא כל בסיס כלכלי, באו בעקבותיה אינפלציה, מצב שבו ערך הכסף צונח במהירות. מהר מאד היא הגיעה למצב של היפר־אינפלציה, מצב שבו איבד המטבע הגרמני לחלוטין את ערכו. הכלכלה הגרמנית התמוטטה במהירות. כל החסכונות של הגרמנים הפשוטים ירדו לטמיון והמשכורות בגרמניה לא הצליחו לקיים את האוכלוסייה, אפילו לא לרכישה של מוצרי המזון הבסיסיים.
האינפלציה העצומה הייתה בלתי נסבלת. בסוף שנת 1923 הגיע מחירה של כיכר לחם אחת בגרמניה ל-75 מיליארד מארקים גרמניים ובהמשך גם ל-200 מיליארד מארקים! - לא הבנתם כמה גבוה הסכום? - ובכן, קחו את שווי כל נכסיו של האיש העשיר בעולם בימינו וזה בערך היה מחירה של כיכר לחם אחת, בגרמניה של שנות ה-20...
המצב ההיפר אינפלציוני הכריח חברות וחנויות להעביר את הכסף שלהן מהבנק ואליו בעגלות רבות, כשכל עגלה נושאת מיליוני שטרות ששווים כמו שוויו של שטר אחד, שנתיים לפני כן. האמון בכסף הגרמני כל כך ירד, עד שהרבה מהכלכלה והמסחר הגרמני של אותם זמנים חזרו לסחר חליפין - אנשים העדיפו לקבל סחורה עבור שירותיהם או בעד הסחורה שלהם, על פני שטרות וכסף. עובדים ניהלו משא ומתן יומיומי עם המעסיקים שלהם על השכר, כי בכל יום הכסף איבד עוד מערכו. לעיתים מחיר הארוחה במסעדה, עלה תוך כדי ההמתנה להגשת המנה לשולחן. משפחות גרמניות עניות מצאו את עצמן שורפות בתנורים החימום בחורף שטרות כסף, כי הפחם והעץ להסקה היו יקרים יותר...
האינפלציה הזו הביאה את גרמניה לכאוס של ממש. ההתמוטטות הייתה מוחלטת ופגעה לא רק בכלכלה, אלא בחברה הגרמנית ובפוליטיקה שלה, באופן אנוש. ב-30 לינואר 1933 מונה היטלר לקנצלר גרמניה. זה היה סופה של רפובליקת וויימר ושירת הברבור של החופש והדמוקרטיה הגרמניים. מכאן יתחיל הגיהנום של גרמניה והעולם כולו.
הנה סיפורה העצוב של כלכלת רפובליקת וויימאר (מתורגם):
https://youtu.be/iK_SCLJ7Guc
תקציר האירועים שהביאו למצב הכלכלי הזה:
https://youtu.be/o5b618iV3tM
המצב הכלכלי ברפובליקת ויימאר ידוע בתור היפר-אינפלציה:
https://youtu.be/o-PNlhhVhZ8
כך התרחשה ההיפר-אינפלציה של הכלכלה הגרמנית, שהביאה לעליית הנאצים:
https://youtu.be/z4KsREg_IU8
והרצאת וידאו על המקרה של רפובליקת ויימאר הגרמנית וההיפר אינפלציה שלתוכה היא נפלה:
https://youtu.be/vO-_HXO7HwY?long=yes
מהי היפר-אינפלציה?
היפר אינפלציה (Hyperinflation) היא תופעה כלכלית קיצונית שבה המחירים עולים בקצב מטורף. כלכלנים מגדירים אותה בדרך כלל כעלייה של 50% או יותר במחירים בחודש אחד, אבל במציאות המספרים יכולים להיות הרבה יותר דרמטיים. כשמדובר בהיפר אינפלציה, הכסף מאבד את ערכו כל כך מהר שאנשים ממש רצים להיפטר ממנו.
דוגמאות לא חסרות. אחת המובהקות שבהן התרחשה בגרמניה של שנות ה-20 המוקדמות, הידועה בתור רפובליקת ויימאר (Weimar Republic). זה היה אחרי מלחמת העולם הראשונה, כשהממשלה הדפיסה כסף בכמויות אדירות לתשלום פיצויי המלחמה ונקלעה להיפר-האינפלציה הכי מפורסמת בהיסטוריה. בחודשים אוקטובר ונובמבר 1923, בשיא המשבר, המחירים הכפילו את עצמם פי 3.7 כל יום.
אנשים נשאו אז את כספם בעגלות יד כדי לקנות לחם. יש סיפור מפורסם על אישה שהשאירה סל מלא שטרות מחוץ לחנות, כשחזרה מצאה את השטרות על הרצפה והסל נגנב.
עוד דוגמה מודרנית היא זימבבואה (Zimbabwe) של סוף שנות ה-2000. בנובמבר 2008 האינפלציה החודשית בה הגיעה למיליארדי אחוזים והממשלה הדפיסה שטרות של 100 טריליון דולר זימבבואי שלא הספיקו אפילו לקנות לחם. המטבע המקומי ננטש לחלוטין.
היפר אינפלציה נוצרת כמעט תמיד כשממשלות מדפיסות כמויות עצומות של כסף ללא כיסוי כלכלי אמיתי, בגלל מלחמות, חובות ענק, או ניסיונות לממן תוכניות ללא מקורות הכנסה. ברגע שהתהליך מתחיל, הוא הופך למעגל קסמים מתמשך.
השיא של ההיפר אינפלציה בהיסטוריה היה ללא ספק בהונגריה (Hungary), עם סיום מלחמת העולם השנייה. תוך שבועות הפך המטבע המקומי לחסר ערך לחלוטין. בשנת 1946 המחירים במדינה הכפילו את עצמם כל 15 שעות ובאותם ימים הונפק השטר הגדול ביותר אי פעם - מיליארד ביליארד פנגו (Pengő).
הנה ההיפר-אינפלציה:
https://youtu.be/o-PNlhhVhZ8
המקרה של זימבבואה:
https://youtu.be/Yyb09o35Ks4
מצב כזה שמתרחש לא פעם בכלכלה:
https://youtu.be/5ozJPAS8hr0
ודוגמאות היסטוריות של היפר-אינפלציה:
https://youtu.be/QmZ36uABULY
האינפלציה של ויימאר
רפובליקת ויימאר (Weimar Republic), או הרפובליקה של ויימאר, הייתה גרמניה הדמוקרטית של אחרי מלחמת העולם הראשונה. היא התקיימה תקופה קצרה, שבה התנסו הגרמנים בדמוקרטיה. מי שכוננו אותה מאסו בסדר הקיסרי הישן של הרייך השני, שהביא את גרמניה לעידן של מלחמות קשות כנגד כל שכנותיה. הם ניסו להפנות אותה לדרך חדשה - דמוקרטית וליברלית, דרך שתביא את גרמניה לשגשוג במאה העשרים.
אבל מרגע שחתמה על הסכמי ורסאי המשפילים, שהלכו ורוששו את גרמניה, משום שהתחייבה לשלם תשלומי פיצויים עצומים למדינות המנצחות במלחמת העולם הראשונה, הלכה הכלכלה הגרמנית והתמוטטה במהירות. חובותיה היו 132 מארקים גרמניים. במצב החדש הזה, הפכו רבים מהגרמנים לעניים במהירות, נולדה מחאה עצומה, הפגנות, התפרעויות ומחאות של הקומוניסטים מצד אחד והפשיסטים מנגד.
הממשלה נאלצה להדפיס כסף במהירות ומכיוון שהדפסת הכספים הללו הייתה ללא כל בסיס כלכלי, באו בעקבותיה אינפלציה, מצב שבו ערך הכסף צונח במהירות. מהר מאד היא הגיעה למצב של היפר־אינפלציה, מצב שבו איבד המטבע הגרמני לחלוטין את ערכו. הכלכלה הגרמנית התמוטטה במהירות. כל החסכונות של הגרמנים הפשוטים ירדו לטמיון והמשכורות בגרמניה לא הצליחו לקיים את האוכלוסייה, אפילו לא לרכישה של מוצרי המזון הבסיסיים.
האינפלציה העצומה הייתה בלתי נסבלת. בסוף שנת 1923 הגיע מחירה של כיכר לחם אחת בגרמניה ל-75 מיליארד מארקים גרמניים ובהמשך גם ל-200 מיליארד מארקים! - לא הבנתם כמה גבוה הסכום? - ובכן, קחו את שווי כל נכסיו של האיש העשיר בעולם בימינו וזה בערך היה מחירה של כיכר לחם אחת, בגרמניה של שנות ה-20...
המצב ההיפר אינפלציוני הכריח חברות וחנויות להעביר את הכסף שלהן מהבנק ואליו בעגלות רבות, כשכל עגלה נושאת מיליוני שטרות ששווים כמו שוויו של שטר אחד, שנתיים לפני כן. האמון בכסף הגרמני כל כך ירד, עד שהרבה מהכלכלה והמסחר הגרמני של אותם זמנים חזרו לסחר חליפין - אנשים העדיפו לקבל סחורה עבור שירותיהם או בעד הסחורה שלהם, על פני שטרות וכסף. עובדים ניהלו משא ומתן יומיומי עם המעסיקים שלהם על השכר, כי בכל יום הכסף איבד עוד מערכו. לעיתים מחיר הארוחה במסעדה, עלה תוך כדי ההמתנה להגשת המנה לשולחן. משפחות גרמניות עניות מצאו את עצמן שורפות בתנורים החימום בחורף שטרות כסף, כי הפחם והעץ להסקה היו יקרים יותר...
האינפלציה הזו הביאה את גרמניה לכאוס של ממש. ההתמוטטות הייתה מוחלטת ופגעה לא רק בכלכלה, אלא בחברה הגרמנית ובפוליטיקה שלה, באופן אנוש. ב-30 לינואר 1933 מונה היטלר לקנצלר גרמניה. זה היה סופה של רפובליקת וויימר ושירת הברבור של החופש והדמוקרטיה הגרמניים. מכאן יתחיל הגיהנום של גרמניה והעולם כולו.
הנה סיפורה העצוב של כלכלת רפובליקת וויימאר (מתורגם):
https://youtu.be/iK_SCLJ7Guc
תקציר האירועים שהביאו למצב הכלכלי הזה:
https://youtu.be/o5b618iV3tM
המצב הכלכלי ברפובליקת ויימאר ידוע בתור היפר-אינפלציה:
https://youtu.be/o-PNlhhVhZ8
כך התרחשה ההיפר-אינפלציה של הכלכלה הגרמנית, שהביאה לעליית הנאצים:
https://youtu.be/z4KsREg_IU8
והרצאת וידאו על המקרה של רפובליקת ויימאר הגרמנית וההיפר אינפלציה שלתוכה היא נפלה:
https://youtu.be/vO-_HXO7HwY?long=yes
היפר אינפלציה (Hyperinflation) היא תופעה כלכלית קיצונית שבה המחירים עולים בקצב מטורף. כלכלנים מגדירים אותה בדרך כלל כעלייה של 50% או יותר במחירים בחודש אחד, אבל במציאות המספרים יכולים להיות הרבה יותר דרמטיים. כשמדובר בהיפר אינפלציה, הכסף מאבד את ערכו כל כך מהר שאנשים ממש רצים להיפטר ממנו.
דוגמאות לא חסרות. אחת המובהקות שבהן התרחשה בגרמניה של שנות ה-20 המוקדמות, הידועה בתור רפובליקת ויימאר (Weimar Republic). זה היה אחרי מלחמת העולם הראשונה, כשהממשלה הדפיסה כסף בכמויות אדירות לתשלום פיצויי המלחמה ונקלעה להיפר-האינפלציה הכי מפורסמת בהיסטוריה. בחודשים אוקטובר ונובמבר 1923, בשיא המשבר, המחירים הכפילו את עצמם פי 3.7 כל יום.
אנשים נשאו אז את כספם בעגלות יד כדי לקנות לחם. יש סיפור מפורסם על אישה שהשאירה סל מלא שטרות מחוץ לחנות, כשחזרה מצאה את השטרות על הרצפה והסל נגנב.
עוד דוגמה מודרנית היא זימבבואה (Zimbabwe) של סוף שנות ה-2000. בנובמבר 2008 האינפלציה החודשית בה הגיעה למיליארדי אחוזים והממשלה הדפיסה שטרות של 100 טריליון דולר זימבבואי שלא הספיקו אפילו לקנות לחם. המטבע המקומי ננטש לחלוטין.
היפר אינפלציה נוצרת כמעט תמיד כשממשלות מדפיסות כמויות עצומות של כסף ללא כיסוי כלכלי אמיתי, בגלל מלחמות, חובות ענק, או ניסיונות לממן תוכניות ללא מקורות הכנסה. ברגע שהתהליך מתחיל, הוא הופך למעגל קסמים מתמשך.
השיא של ההיפר אינפלציה בהיסטוריה היה ללא ספק בהונגריה (Hungary), עם סיום מלחמת העולם השנייה. תוך שבועות הפך המטבע המקומי לחסר ערך לחלוטין. בשנת 1946 המחירים במדינה הכפילו את עצמם כל 15 שעות ובאותם ימים הונפק השטר הגדול ביותר אי פעם - מיליארד ביליארד פנגו (Pengő).
הנה ההיפר-אינפלציה:
https://youtu.be/o-PNlhhVhZ8
המקרה של זימבבואה:
https://youtu.be/Yyb09o35Ks4
מצב כזה שמתרחש לא פעם בכלכלה:
https://youtu.be/5ozJPAS8hr0
ודוגמאות היסטוריות של היפר-אינפלציה:
https://youtu.be/QmZ36uABULY
