» «
המצאה
מהי ההבדל בין המצאה לתגלית?



רבים מתבלבלים בין תגלית להמצאה, בין משהו שאנו מגלים לרעיון שעולה לנו בראש. אז הבה נבין את ההבדלים ביניהם.

תגלית היא דבר שגילינו בקיים, לרוב איזה שהוא סוד שנמצא בטבע ומישהו, אולי אנחנו לעצמנו, מצליחים לחשוף.

המצאה, לעומת זאת, היא מעשה חדש. דבר מה שהעלה מישהו בראשו, אולי אפילו אנחנו, שלא היה קיים לפני כן.

המצאות הן למשל הטלוויזיה, הטלפון והנורה החשמלית. המציאו אותם אנשים ולא הטבע. תגלית היא כוח הכבידה או יבשת אמריקה, כי הם היו קיימים ומישהו גילה אותם בשלב כלשהו בהיסטוריה.

אז בעוד שתגלית היא גילוי של משהו שתמיד היה קיים, אם כי לא ידוע לבני אדם, המצאה היא יצירה של דבר שלא היה קיים, פיתוח של דבר חדש, יש מאין.

עוד תגליות מפורסמות לדוגמה הן הדנ"א, גלי הרדיו, האבולוציה וגילוי האטום. לרוב מי שמגלים תגליות הם מדענים, יחידים או בצוות. למגלים משמעותיים במיוחד מוענקים בכל שנה פרסי נובל.

המצאות מפורסמות הן למשל המצאת הדפוס, המטוס ומכשיר הרדיו. מי שממציאים המצאות הם בדרך כלל ממציאים ומהנדסים. רבים מהם הם חלק מצוות, גם אם המוביל או העיקרי שבהם זוכים לתהילה, לפרסום ולממון על ההמצאה או הפטנט שנרשם על ההמצאה.


הנה כמה מההמצאות ששינו את חיי האנושות (עברית):

https://youtu.be/CDQv8y8FZ6g


ההמצאות הגדולות וההמצאות החשובות בהיסטוריה:

https://youtu.be/bNUfZ3_VkuE


וכך רעיונות פשוטים יכולים להניע תגליות גדולות (מתורגם):

http://youtu.be/F8UFGu2M2gM?t=14s
תיאוריה מדעית
מה ההבדל בין חוק מדעי לתיאוריה מדעית?


הן תיאוריות מדעיות והן חוקים מדעיים הם חיוניים להבנה המדעית, אך משרתים במדע מטרות שונות.


#חוק מתאר. תיאוריה מסבירה.
.
ראשית, נסביר בפשטות שבעוד חוק מדעי מתאר דבר מה שקורה, תאוריה מדעית מסבירה מדוע הוא קורה. המשותף לשניהם הוא שגם חוק מדעי וגם תיאוריה מדעית יכולים לספק תחזיות מוצלחות.

חוקים מדעיים מתארים "מה קורה" בתנאים מסוימים. חוק הכבידה (Law of gravity), למשל, יכול לחזות את מסלולו של חפץ מושלך.

תיאוריות מדעיות, לעומתם, מנסות להסביר ב"למה זה קורה" מאחורי תופעות. תורת האבולוציה, לדוגמה, מסבירה מדוע מינים מסוימים שורדים, בעוד מינים אחרים לא.

נפרט קצת.

בניגוד למה שרבים חושבים בטעות, תיאוריות לא בהכרח יהפכו לחוקים, עם יותר ראיות. שניהם חיוניים לידע המדעי, אך לכל אחד תפקיד ומטרות משלו בחקירה המדעית.

בעוד חוקים במדע משתמשים בתנאים ראשוניים בכדי לנבא תוצאות, אבל הם לא בהכרח מסבירים את המנגנונים הבסיסיים וכיצד התוצאות הללו מתקבלות. תיאוריות מדעיות מסבירות "למה" דברים קורים.

דוגמה?

חשבו על תורת האבולוציה. היא לא רק תתאר את העניין שמינים מסוימים שורדים בעוד מינים אחרים נכחדים. היא תסביר את המנגנון שמאחורי התצפית הזו. את המנגנון הזה תכירו בתגית "הברירה הטבעית". הוא מסביר שאורגניזמים (בעלי חיים למשל) בעלי תכונות מתאימות לתנאי מחייה מסויימים, יעבירו אותם הלאה וימשיכו להתקיים, בעוד אחרים לא ישרדו לאורך הדורות, כי תכונותיהם אינם מתאימים לתנאי המחייה.

תאוריות מדעיות, אם כן, מספקות הסבר מקיף לסיבה שדברים קורים ויודעים לחזות שהם יקרו, בעוד חוקים מדעיים יודעים לתאר אותם ולנבא שיקרו.

להרחבה היכנסו לתגית "תיאוריות מדעיות" ובתגית "חוקים מדעיים".


הנה ההבדלים בין תיאוריה מדעית לחוק מדעי (מתורגם):

https://youtu.be/GyN2RhbhiEU
וירוסים
למה הרופאים לא נותנים אנטיביוטיקה לריפוי וירוסים?


וירוסים וחיידקים אינם אותו דבר. יש ביניהם הבדלים שתוכלו ללמוד עליהם בתגית "וירוסים, חיידקים". אבל רבים כבר יודעים שבניגוד לחיידקים, שיכולים לגרום למחלה שאנטיביוטיקה תוכל לרפא, הווירוסים, בעברית נגיפים, גורמים בדרך כלל למחלה שהרופא יאמר לנו שתחלוף תוך כמה ימים ובלא טיפול כלשהו, ודאי לא אנטיביוטיקה.

אבל למה בעצם אנטיביוטיקה לא עובדת על וירוס?

אז ראשית כל, וירוסים, או בעברית "נגיפים", אינם דומים לחיידקים. בעוד שהחיידקים הם יצורים חיים, בעלי תא בודד, הווירוסים הם לא אורגניזם, בעל חיים, אלא חומר גנטי זעיר שאין לו בעצם תאים.

תרופות אנטיביוטיות פועלות על תאי החיידקים, או בעצם על מנגנונים שונים בתא. כי החיידק, בניגוד לווירוס, הוא בעל חיים. ואכן, את החיידקים האנטיביוטיקה מחלישה או אפילו מחסלת.

אבל את הנגיפים, הווירוסים, אנטיביוטיקה לא יכולה לחסל. כי הם לא תאים אלא להיפך - הם טפילים שחודרים לתאים של הגוף החי ומחסלים אותו. לכן, נגד וירוסים אנטיביוטיקה פשוט לא יעילה. וכבונוס רע לגוף, טיפול שכזה באנטיביוטיקה נגד נגיף, עוד יוסיף נזק כי הוא גם עלול לא פעם להוביל לתופעות לוואי לא נעימות, כתגובה של הגוף לאנטיביוטיקה מיותרת.

וזה אפילו יותר גרוע כי אם ניתן אנטיביוטיקה שלא לצורך, זה דווקא עלול לחזק את החיידקים ולאפשר להם לפתח עמידות לאנטיביוטיקה, עד כדי כך שחולים שהיום מטופלים בקלות בה יצטרכו בעתיד להיכנס לאישפוז ולקבל תרופות אנטיביוטיות חזקות בהרבה ולתוך הוורידֿ במקום ב"כדור" שבולעים היום.

לכן הרופאים מסרבים לתת טיפול אנטיביוטי למחלות ויראליות, נגיפיות. מי שחולים בשפעת או בהצטננות כבר יודעים שהרופאה שלהם תסרב לרשום להם אנטיביוטיקה. אם הם שואלים היא עונה שאנטיביוטיקה כלל לא משפיעה על הווירוס.

כלומר, לא רק שטיפול באנטיביוטיקה לא מועיל נגד נגיפים, הוא תורם להתפתחות של עמידויות אצל חיידקים שונים, עמידות שזכתה לשם "עמידות אנטי-מיקרוביאלית" (Antimicrobial resistance).

לסיכום, ההבדלים הללו שבין וירוסים לחיידקים הם הסיבה לכך שהרופא שלכם לא ירשום לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס.


הנה הסבר לכך שהאנטיביוטיקה לא יעילה ואפילו גורמת נזק במקרה של וירוס (מתורגם):

https://youtu.be/652eiZmrXz4


על ההבדלים שבין חיידקים לווירוסים (עברית):

https://youtu.be/89Sy-o5f-kc


הסיבה בשפה מדעית:

https://youtu.be/2bIYFph4pe0


והנה וירוס הקורונה שנגדו היה צריך לפתח תרופות מיוחדות כי אנטיביוטיקה, אתם כבר יודעים, לא יעילה נגדו (עברית):

https://youtu.be/SRTdt9TChGo
וירוסים
האם וירוסים וחיידקים הם אותו הדבר?



וירוסים וחיידקים אינם כלל אותו הדבר. יש להם, למעשה, מעט מאד במשותף. כי בעוד שהווירוס הוא טפיל שזקוק לתא פונדקאי, כמו תאי הגוף, שמאפשר לו להתרבות בתוכו, החיידק גדל ומתרבה לגמרי בעצמו ומחוץ לתא.

בגודל של עד מאית מגודלו של חיידק, הווירוס הוא זעיר. הוא נטפל לתאי הגוף, העשירים מאוד במזון ומשתמש בהם גם להתרבות. כי לתאי הגוף גם מנגנון של התרבות שהווירוס זקוק לו. לעומת הווירוס, החיידק מתרבה בעצמו, בלי תלות ב"תאים מארחים", שכן הוא אורגניזם שמכיל את כל הפונקציות הדרושות לצורכי ההתרבות והתזונה של עצמו.

אגב, ההבדלים הללו שבין וירוסים לחיידקים הם גם הסיבה לכך שהרופא שלכם לא ירשום לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס. למחלות ויראליות אין אנטיביוטיקה. וירוס מתנהג אחרת מחיידק ואנטיביוטיקה היא גם לא יעילה נגדו וגם תחזק את עמידות החיידקים בעתיד כנגד התרופה הזו עצמה ואת הווירוסים כנגד הריפוי הנכון של הגוף כנגדם.


הנה ההבדלים בין וירוס לחיידק (עברית):

http://youtu.be/89Sy-o5f-kc


וירוס הקורונה שמדביק בתחילת 2020 את העולם (עברית):

https://youtu.be/SRTdt9TChGo


וסרטון שמציג את ההבדלים בין חיידקים לווירוסים:

https://youtu.be/s-HThHRV4uo

הבדלים

פירות וירקות
מה ההבדלים בין ירקות ופירות?



בין הפירות והירקות יש הבדלים, אבל יש כמה הגדרות שונות ומבלבלות מעט.

בציבור שולטת התפיסה שמה שמתוק הוא פרי ומה שלא - הוא ירק. זו תפיסה שימושית ואפשר להסתפק בה, אבל היא אינה מדויקת מבחינה מדעית.

גם הגישה השנייה שמקובלת על רבים, שפרי צומח על העץ בעוד ירק צומח על האדמה. היא תפיסה עם בעיה, כיוון שאז גם אבטיח ותות נמנים על הירקות. האם בעינינו הם ירק?

הגדרה שלישית היא הגדרה בוטאנית מדעית והיא הנכונה ביותר. לפי הגדרה זו כל מה שמכיל גרעינים או זרעים מוגדר פרי. לפיכך, גם העגבניות, המלפפונים והפלפלים הם פירות. ירקות לעומתם הם אלו שלא מכילים זרעים. עליהם נמנים חסרי זרעים כמו גזר, תפוחי אדמה, חסה, עשבי התבלין, בצלים, ירקות עליים כדוגמת כוסברה, פטרוזיליה ושמיר וכדומה.


משימת דעה אישית
=============
מה ההבדלים שהכי מקובלים עליכם? - החליטו אתם בין הגישות הפופולאריות והלא מדויקות לגישה הבוטאנית, שהיא פחות מוכרת, אבל היא המדעית מכולן.


הנה ההבדלים שבין הירקות והפירות:

http://youtu.be/HqjXqvr_I1o


והסבר נוסף על הבדלי פירות וירקות:

http://youtu.be/DTK-uWx_VQo
רקטה
מה ההבדל בין רקטה לטיל?



יש לא מעט בלבול בין רקטות לטילים. ההבדלים ביניהם, בעבר לפחות, היו חשובים ודי ברורים:

בעוד שלרקטה (Rocket) מנוע סילוני, חלק גדול מהטילים המשוכללים של ימינו מצוידים במנוע הרקטי המוגבל יחסית.

גם באשר ליכולות הפגיעה יש ביניהם הבדל ברור - הטיל הוא נשק מדויק ואף מונחה (ניתן להמשיך ולשלוט במעופו של טיל מונחה, עד לשלב הפגיעה במטרה). הרקטה לעומתו, אינה מדויקת ואין לה שום מערכת הנחיה או אמצעי שמאפשר לכוון אותה למטרה נקודתית. משום כך מרבים לשלוח כמה רקטות, כדי להגדיל את יכולת הנזק שלהן.


הנה הרקטות הפשוטות של החמאס (עברית):

https://youtu.be/hWkG1ntGkJw


וכך מיירט טיל של כיפת ברזל את הרקטות של האויב בעזרת יכולת ההנחייה שלו:

https://youtu.be/b4a_ie0J0hU
גזעי כלבים
מה ההבדלים שבין גזעי כלבים?



עוד מימי האדם הקדמון ועד ימינו יש העדפה של כלבים שהם בעלי תכונות המועילות לנו. במהלך הדורות הרבים, מאז ביות הכלבים הראשונים, הפליא האדם לביית גזעים שונים של כלבים.

בתהליך של "ברירה מלאכותית" בוחר האדם לחזק תכונות וגזעים בעלי תכונות שמסייעות לו להתקיים. "גזע" הוא "מין" מלאכותי של כלבים, שנוצר על ידי האדם. הדבר נעשה על פי תכונותיהם השונות של כל גזע וגזע, כשתכונות הופכות ממש לתפקידים של כל גזע.

מגדלי הכלבים העדיפו שלא להרבות ואפילו להשמיד את הכלבים שאינם מצוידים בתכונות הרצויות, כמו שמירה טובה או יכולת לסייע בציד. את היעילים מביניהם, לעומת זאת, חיזקו ברבייה והעדיפו להרבות גורים לאותם שחיוניים לאדם.

בהדרגה יוצר ומחזק המין האנושי את הגזעים השונים. האדם טיפח בגזעים מסוימים תכונות של כלבי ציד, בעוד גזעים אחרים התאימו לחיזוק תכונות של כלבי שמירה, ואחרים היו לכלבי מחמד מתוקים.

כך נוצרו כמה תפקידים של גזעים שונים:

#כלבי ציד
גודלו לשיתוף פעולה ולתגובה מהירה לפקודות הצייד. תכונות אלה הפכו אותם לכלבים שלרוב יגלו חיבה גדולה כלפי האדם. ביניהם כלבי פּוֹינְטֶר, סְפַּנִייל, סטר, ובמיוחד רְטְרִיבָר, כולל הגולדן והלברדור רטריברים.

#כלבי רועים
כלבי הרועים, כלבי הבקר וכלבי הקולי ("לאסי"), פותחו לעבודת צוות, יחד עם הרועים והחוואים. בזכות כושר ההתמדה שלהם וכדי שירדפו אחרי העדרים וישמרו עליהם, כלבים אלה, פותחו להיות גם נאמנים וגם בעלי מרץ. כשהם מתרגשים הם נוטים לנבוח ויש להם גם נטייה לנשיכות קלות.

#כלבי שמירה
אלו כלבי הרים, שהלכו וטופחו לשמירה על עדרי הכבשים כשהרועה לא נמצא במקום. חוזקו בהם תכונות כמו רוגע ועצמאות, בצירוף נטייה להגנת יתר. יש גם גזעים שטופחו להגנה על הבית והמשק, כמו הבוקסרים והדוברמנים.

#כלבי רוח
כאן יש גזעים שבנויים למהירות ורצים בקלילות ומהר. גזעים כמו סלוקים, אַפְגֶנים, גרייהאונד, ויפט ודירהאונד. כלבי רוח אינם מרבים להפגין רגשות והם נוטים להיות מרוחקים ואדישים.

#טריירים
קטנים וחזקים ומרביתם פותחו במקור לציד של בעלי חיים קטנים ושרצים. הטריירים מצטיינים בנביחות ובחפירה. הם הנוטים ביותר לנשוך ואם מתגרים בהם, נדיר יהיה שהם ייסוגו .

#כלבי לוויה
אלו כלבי הצעצוע, הביתיים, שמאז ומתמיד גודלו כדי להיות חברה לבעליהם. הם נהנים ממגע עם בני־אדם ועוד יותר מגילויי חיבה. ביניהם נמצאים גזעים כמו פּוּדָלִים, סְפַּנִיילים קטנים, צ'יוואווה, טיבטים ובישוֹנים.

#כלבי הרחה
אלו גזעים שגודלו במקור כדי שיילכו בעקבות ריח וליילל לבעלים את הממצאים. הם מסוגלים לעקוב אחרי עקבות קלושים במיוחד והם מתקשרים עם כלבים אחרים מצוין. נמנים עליהם כלבי הביגל, הבָּאסְט הָאוּנד וכלבי הדם.


כך נוצרו גזעי הכלבים מהזאבים:

https://youtu.be/mCLQ_8I1paY


הנה ביות הכלבים וההיסטוריה שלהם (מתורגם):

https://youtu.be/8_KWmzLObQ4


כך עושים מגדלי הכלבים את הברירה המלאכותית:

https://youtu.be/tukxnJ8Gnbg
דיסק קשיח
מה ההבדל בין הדיסק הקשיח ל-RAM?



דיסק קשיח (Hard disk) המשמש לשמירת נתונים מאפשר שמירת כמות גדולה של נתונים. הוא נבדל מהזיכרון הרגיל, הזיכרון הפעיל של המחשב, שנקרא RAM. זאת מכיוון שהנתונים בזיכרון הפעיל של המחשב, ה-RAM, נשכחים בעת שמכבים את המחשב, בכונן הקשיח, לעומתו, הנתונים יישמרו גם כשמכבים את המחשב.

כלומר הכונן הקשיח הוא התקן זיכרון לא נדיף המאפשר אחסנה אמינה של נתונים דיגיטליים בנפח גדול.

פעולתו של הכונן הקשיח אמנם איטית לעומת הזיכרון הפנימי של המחשב, אך הוא זול בהשוואה לסוגים אחרים של התקני זיכרון. דיסק קשיח מכני איטי פי 100,000 מהזיכרון הפנימי.

הכונן הקשיח מורכב מעיגולים שטוחים שצמודים אליהם ראשי קריאה וכתיבה של נתונים, הניצבים על זרוע. העיגולים הללו שנקראים דיסקות מסתובבים במהירויות עצומות של עד 15,000 סיבובים לדקה והראשים רצים על פניהם במהירות עצומה, כדי לרשום ולקרוא נתונים. זוהי מערכת מיכנית וזו הסיבה גם לתקלות שקורות בה לעיתים וגם לאיטיות של הדיסקים הקשיחים, בהשוואה לכונני פלאש (כוננים המבוססים על מעגלים אלקטרוניים בלבד, ללא חלקים מיכניים).


הנה הכונן הקשיח ודרך הפעולה שלו (מתורגם):

http://youtu.be/5EclNHZ1Emg


סרטון מעולה על פעולת הכונן הקשיח (מתורגם):

https://youtu.be/wteUW2sL7bc


כונן חיצוני חדיש שמתחבר למחשב בכבל או מהרשת האלחוטית:

http://youtu.be/6qVU2eWvmg8


עש
מהם ההבדלים בין עש לפרפר?



פרפרים ועשים הם בני אותה משפחה. משפחת הפרפראים כוללת הרבה יותר עשים מאשר פרפרים. פחות מ-10% מהמינים שבמשפחת הפרפראים הינם פרפרים וכל שאר ה-90% הם מיני עשים. למעשה, ישנם מעל 120,000 מיני עש בעולם!

ההבדל בין עש לפרפר הוא לא פשוט להגדרה, אבל יש כמה סימני היכר שברוב המקרים יכולים לעזור באבחנה ביניהם. ההבדלים הבולטים בין עש ופרפר הם:

צורת המחושים - ברוב המקרים מחושי הפרפר הם בצורה של "מחבט" בעוד המחושים של העש נראים כמו עלה או נוצה.

הכנפיים בשעת מנוחה - פרפרים לרוב מקפלים את הכנפיים כלפי מעלה בעוד שהעש פורש אותן כלפי מטה ומסתיר את גופו.

צבעים - ברוב המקרים הצבעים של כנפי העש פחות מבריקים משל הפרפרים.

צורת הגוף - גוף העש נוטה להיות שעיר ועבה יותר מזה של הפרפר.

זמן הפעילות - ברוב המקרים הפרפרים פעילים ביום בעוד שהעשים פעילים בלילה.


הנה עש הקוליברי או עש יונק הדבש, שמצליח להיראות ולהישמע בדיוק כמו ציפור הקוליברי:

http://youtu.be/EYLtpqkMSvU?t=21s
מה ההבדלים בין אסטרואידים, מטאורים וכוכבי שביט?



האסטרואיד הוא גוף שמיימי קטן שנע במסלול מסביב לשמש.

מטאור הוא כוכב נופל, כלומר זהו אסטרואיד שנכנס לאטמוספירה של כדור הארץ ונשרף. הוא משאיר אחריו פס של אור.

כוכב שביט הוא גוף קטן, דומה מאד לאסטרואיד, אך עשוי מקרח בלבד. אחריו נשרך בחלל "זנב השביט", שהוא סופה אדירה של חול, סלעים, אבק וקרח, המוארת על ידי השמש ואורכה מגיע למיליוני קילומטרים.


הנה ההבדלים בין אסטרואידים, מטאורים וכוכבי שביט:

http://youtu.be/kAJHVII3_-0


האסטרואיד המתכתי (מתורגם):

https://youtu.be/1JXq9779zwU
מהם הדורות השונים?



דור ה-X, דור ה-Y ודור ה-Z, כמו גם "הבייבי בומרז", הם כינויים שניתנו במדעי החברה לדורות האחרונים, המודרניים, שנולדו מאז מלחמת העולם השנייה.

באאוריקה בתגית "דורות" תוכלו ללמוד על כל דור ומאפייניו. מעניין יהיה להביט בהם רגע באופן השוואתי, קצת מוזר אך מקורי. הבה נבחן אותם מהזווית של התקשורת הטלפונית בדורות האחרונים.

אם הבייבי בומרס גדלו על טלפון החוגה בתור הטלפון שלהם ובני דור ה-X הכירו בילדותם את טלפון המקשים, הרי שדור ה-Y, ילידי שנות ה-80 ותחילת ה-90, גדלו עם הטלפון הסלולארי ה"טיפש". אלו היו מכשירים גדולים וכבדים יחסית, שהתקשורת בהם הייתה בשיחה או במסרונים קצרים ויקרים. דור ה-Z לעומתם, דור שבניו נולדו החל מאמצע שנות ה-90, הוא דור "מחובר", שהתרגל להשתמש ב"טלפון החכם", עם אפליקציות משוכללות הנותנות תשובות מיידיות, מורגל בחיבוריות תמידית לרשת, במסרים מיידים ומהירים, שפה מבוססת סמלים וציורים וסיפוקים מאד מהירים. אם האחרונים הם "ילידים דיגיטליים", הרי שהדורות שלפניהם הם "מהגרים דיגיטליים".

דור ה-Z, שגדל בעיצומה של המהפכה הטכנולוגית, הוא אולי הדור האחרון שניתן לחזות מה יקרה לו. זאת משום בשנים האחרונות שינו פיתוחים טכנולוגיים כמו טוויטר, פייסבוק ווטסאפ, סדרי עולם במהירות אדירה. שינויים חברתיים ותרבותיים אלה, כמו גם שינוי התקשורת הבין-אישית בדור האחרון - כולם נזקפים בעיקר לשינויי הטכנולוגיה המואצים.


הנה הבדלי הדורות:

https://youtu.be/7JXJ0jK9VBU


המחשה גרפית נהדרת ללא מילים בין הדורות השונים:

https://youtu.be/dpYCZJwl2jY


הנה דור ה־X מול דור ה-Y:

https://youtu.be/MybFlN0Vn3s


ודור ה-Y או המילניאלז, מול דור הבייבי בומרס:

http://youtu.be/V_hs0fwfB94


חצי פגישה בין דורית:

https://youtu.be/1m9b1T0T_34


מאפייני דור האיקס:

http://youtu.be/wCE34HfNh1A
מיהו העש שמחקה את ציפור הקוליברי?



בהחלט. עש הקוליברי, רפרף ההדבקה, שלעיתים מכונה גם "עש יונק הדבש" הוא עש שמצליח לחקות בעל חיים אחר לחלוטין - את הציפור הקטנה בעולם, ציפור הקוליברי או יונק הדבש של אמריקה.

העש החקיין והמדהים הזה הוא מין נודד, שמגיע מיבשת אמריקה ועד לצפון אירופה. מחוץ לצורתו ואופן הרפרוף שלו, שמזכירים כל כך את הקוליברי, הוא גם מטיל את הביצים שלו על צמחים ממשפחת הפואתיים, כמו דבקה ופואה וכך מתרבה.


הנה עש הקוליברי שנראה ונשמע ממש כמו ציפור הקוליברי:

http://youtu.be/VHwb2CuQNhA


וסרטון נוסף של עש יונק הדבש - גדול החקיינים של הקוליברי:

http://youtu.be/EYLtpqkMSvU?t=21s
מה ההבדל בין מחנה ריכוז למחנה השמדה?



הן מחנות הריכוז והן מחנות ההשמדה היו מחנות גדולים, ששימשו את גרמניה הנאצית במהלך השואה ומלחמת העולם השנייה.

אך לכל סוג של מחנות היה את המטרות העיקריות שלו. בעוד שמחנות הריכוז היו בעיקרם מחנות כלא, מחנות ההשמדה היו מחנות המוות ונבנו במטרה להרוג המוני אנשים.

מטרת מחנות הריכוז הייתה לכלוא את מי שנחשבו בידי השלטון הנאצי לאויבים או לפחות "בלתי רצויים" לו. חוץ מיהודים זה כלל גם יריבים פוליטיים, לוחמי התנגדות, צוענים וסלאבים.

גם אם התנאים במחנות הריכוז היו קשים מאוד ורבים מהאסירים מתו מרעב, מחלות והתעללות של הנאצים, המחנות הללו לא נועדו דווקא להשמדה או הרג המוני.

מחנות ההשמדה, מנגד, נבנו במטרה להרוג אנשים בקנה מידה עצום. כחלק מ"הפתרון הסופי" של היטלר, עיקר הקורבנות בהם היו יהודים. בהם מומשה תוכנית רצח העם היהודי באירופה.

לביצוע הרציחות צוידו מחנות המוות הללו בתאי גזים שבהם נרצחו ברציפות אלפי אנשים, כולל נשים, ילדים, זקנים וגברים. שיטת הרצח הייתה באמצעות גז ציקלון בי רעיל, שהוחדר לתאי הגזים.

אז גם אם שני סוגי המחנות היו איומים ומחרידים, מחנות ההשמדה, שתוכננו כמרכזי המתה המונית, בקנה מידה תעשייתי של יהודים וקבוצות אחרות, במחנות ריכוז כלאו המונים, בתנאים אכזריים ולרוב ולא אנושיים, אך לא במטרה ממפורשת לבצע רצח המוני.

ואגב, היו גם מחנות עבודה - ראו בתגית "מחנות עבודה".

הנה מחנות הריכוז של הנאצים:

https://youtu.be/cKycPLJ446k


כך הגיעו היהודים למחנה ההשמדה אושוויץ:

https://youtu.be/tyTa24alUbo


סצנת קולנוע המראה את היהודים מגיעים למחנה ההשמדה:

https://youtu.be/wVzKflI18D4


והנה מחנה ההשמדה אושוויץ:

https://youtu.be/1o8n3UxAROE?long=yes
מהם סוגי הסלעים בעולם?



יש כמה סוגי סלעים בכדור הארץ:

סלעי יסוד - מוכרים לעיתים בשם מאגמה. הם נוצרים משכבת הסלע הנוזלי שמתחת לקרום כדור הארץ, שעולה למעלה ומתפרץ מהרי געש, בתור לבה רותחת ומתקרר במגע האוויר. על פי מהירות ההתקררות שלו, נוצרים גבישים שונים. ככל שהלבה מתקררת לאט, יהיו גבישיה גדולים יותר. לבזלת שנוצרת ממגמה וגרניט שנוצרת במעמקי האדמה, יש גבישים שונים בגודלם.

סלעי משקע - אלו סלעים שנוצרים משחיקה של סלעים לחול. החול שוקע, נלחץ ולוחץ ויוצר סלע, בתהליך של מיליוני שנים. בסלעי משקע נלכדים בעלי חיים וצמחים מתים והופכים למאובנים. גיר, קירטון ואבן חול הם סלעי משקע מוכרים.

סלעים מותמרים - סלע מותמר נוצר משינוי של סלעים אחרים, כתוצאה מחום ולחץ גבוהים. סלעים כמו שיש וצפחה הוא סלעים מותמרים.


הנה סוגי הסלעים בעולם וכיצד הם נוצרים (בעברית):

https://youtu.be/pjneuhFhXf8


הסבר באנגלית על היווצרות שלושת סוגי הסלעים:

http://youtu.be/tNs1gqkYerg


וסוגי הסלעים שבכדור הארץ וכיצד הם נוצרים:

http://youtu.be/NkKPp7nLqPk
מה היה היתרון של צבעי השמן בציור?



צבעי השמן (Oil paint) החליפו את צבעי הטמפרה כצבעים המועדפים על הציירים לציוריהם. מייצרים אותם על ידי מעיכה וריסוק של מינרלים שונים מהטבע וערבוב של האבקה עם שמן.

צבעי השמן הומצאו בתקופת הרנסאנס. צבעים אלה הם עשירים בגוונים שלהם ומתייבשים לאט יותר מצבעי הטמפרה העתיקים, שהיו מוגבלים ופחות עשירים. הדבר הפך את צבעי השמן נוחים יותר לעבודה ועזים יותר בתמונות שנוצרו מהם.


הנה תולדות והתפתחות צבעי השמן:

https://youtu.be/MyhoPD3hA9M


כך מציירים בצבעי שמן:

https://youtu.be/1UgjxeAPq_A


וכך תוכלו לייצר בבית צבעי שמן, אך תמיד ביחד עם מבוגר:

https://youtu.be/qiGNCdCSL3U


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.