» «

הביטלס באמריקה

הביטלס באמריקה
איך כבשו הביטלס את אמריקה?



זה היה ב-1964, כשהביטלס הגיעו לסיבוב ההופעות הראשון שלהם באמריקה. 3000 מעריצים ובעיקר מעריצות, התגודדו בשדה התעופה וחיכו לארבעת המופלאים. עימם המתינו כמה עשרות כתבים. במסיבת העיתונאים שערכה הלהקה עם נחיתתה, התייחסו אליהם העיתונאים כדרכם של כל המבוגרים באמריקה. איש הרי לא הבין למה עושים עניין כזה מלהקת פופ... הם ראו אותם כסתם חבורה סתמית של צעירים ששרים שירים מתקתקים.

אבל במהלך מסיבת העיתונאים הזו, שבו ארבעת חברי הביטלס את ליבם, בהומור העוקצני והשנון שלהם, באי-ההתחנפות שלהם לעיתונות וב-coolיות שנטפה מהם בכמויות... התוצאה הייתה שכבר באותו היום הוכרז גם בתקשורת השגעון של הביטלס ושווק לאמריקה כולה.

73 מיליון אמריקנים צפו בהם באותו ערב, כשהם מופיעים בלייב, לא רק בתנועות שפתיים, בתכניתו הפופולארית כל כך של אד סאליבן. שידור הטלוויזיה הזה עשה את הלא-יאומן והסיר את כל שארית ההתנגדות האמריקאית לבריטים. כך הפכו הביטלס לדבר הכי חם בצפון אמריקה ומיד אחריהם החלה התופעה שתיקרא "הפלישה הבריטית". אחריהם יוזמנו להקות בריטיות רבות להופיע בארצות הברית ויהפכו פופולאריות ומשפיעות. מעתה הפציצה בריטניה את אמריקה בלהקות רוק משובחות - מ"הקינקס" המצליחים מאד ועד "החיות" עם הריתם אנד בלוז החזק והפראי שלהם, "חמישיית דייב קלארק", "ההוליז" ו"ג'רי והפוסעים", להקת "הזומבים", עם נגן הקלידים המתקדם שלהם, ו"מתבודדי הרמן" שיביאו הרמוניות קוליות מרהיבות. אחריהם יגיעו התותחים הכבדים, מלהקת "המי" המצויינת, עם הכור האטומי של הכשרונות שבה, ועד ל"רולינג סטונז", מי שיהיו "הילדים הרעים של הרוק" עם בלוז קשוחי שמקורו, כמה מעניין באמריקה ועם מיניות מתפרצת והכריזמה המדהימה של מיק ג'אגר.

אבל בראש כל אלה תעמוד ותוביל במשך כל העשור של שנות ה-60, להקה אחת - היא, איך לא, הביטלס!


הנה הביטלס אצל אד סאליבן שממש התאהב בפשטות, הכישרון וההומור של הבחורים:

https://youtu.be/b-VAxGJdJeQ


הביטלמניה מגיעה לאמריקה:

https://youtu.be/aeswlOJEdQg
הפלישה הבריטית
מה הייתה הפלישה הבריטית?



שנית ה-60. אחרי שכבשו הביטלס את אמריקה, זה היה רק עניין של זמן עד שהאמריקאים הנכנעים יתחילו לחפש עוד מהחומר המשובח הזה שהגיע מהאיים הבריטיים. הביטלס פרצו את הדרך ועשו את הלא-יאומן, כששברו את כל ההתנגדות האמריקאית לתרבות הבריטית, שעד אז נדמתה לאמריקאים כתרבות מוסיקלית מיושנת ולא מעניינת. אחרי הכל, בעשור הקודם צמחו דווקא באמריקה כל מלכי הרוקנ'רול - מאלביס פרסלי, מייסד הסגנון, דרך צ'אק ברי, שהראה כיצד מבצעים רוק גיטרות משובח, או באדי הולי, שלימד את הרוקרים לכתוב את שיריהם בעצמם - כולם גדלו ופרצו באמריקה.

אבל עכשיו אמריקה נכבשה והחל מה שיזכה לשם "הפלישה הבריטית" (British Invasion). זו הייתה שורת להקות בריטיות מעולות, שאימצו את הבלוז האמריקאי ועשו מוסיקה מצוינת, הוזמנו להופיע בצפון אמריקה והפכו פופולאריות ומשפיעות מאד.

וכך, בריטניה הפציצה את אמריקה בלהקות רוק משובחות - מ"הקינקס" המצליחים מאד גם בבריטניה ועד "החיות", עם הריתם אנד בלוז החזק והפראי שלהם, "חמישיית דייב קלארק", "ההוליז", "ג'רי והפוסעים", "הזומבים" עם נגן הקלידים המתקדם שלהם, ו"מתבודדי הרמן" שביצעו הרמוניות קוליות מרהיבות בסגנון שנולד בעשור הקודם באמריקה של "האחים אוורלי". אחריהם יגיעו התותחים הכבדים באמת - מלהקת "המי" המצויינת, עם חממת הכשרונות המתפרצת שלה, ועד ל"רולינג סטונז", מי שיהיו "הילדים הרעים של הרוק" ויפגיזו את אמריקה במיניות המתפרצת שלהם ובכריזמה של מיק ג'אגר... אבל בראשן, איך לא, ימשיכו הביטלס לככב ולהוביל את הפלישה לאמריקה ואת ההתמכרות העולמית ובמיוחד האמריקאית, לרוק הבריטי!

באופן אירוני ומשעשע משהו, הפלישה הבריטית תרמה להחזרת הבלוז, שנולד באמריקה, אל הזרם המרכזי והפופולארי של המוסיקה האמריקאית. הצעירים הבריטים שאהבו מאד את הבלוז והרית'ם אנד בלוז הקצבי יותר, לימדו והרגילו את המעריצים בארצות הברית לצרוך מוסיקה שחורה, על בסיס יומיומי. לא פלא שבעקבותיה יתחילו להיוולד גם באמריקה כוכבי ענק שחורים כמו ג'יימס בראון וג'ימי הנדריקס - כוכבי במה עם אנרגיות של חיות פרא וכישרון של נגני קומנדו בריטים.

עוד תוצאה של החיבור בין הבריטים לאמריקה, אגב, הייתה המסחור האמריקאי המיומן של ההצלחה המוסיקלית. כמו תמיד, הביטלס הם שהחלו את המגמה הזו. אלפי מוצרים שנשאו את דמותם הופצו ברחבי היבשת ואחר כך לכל העולם כולו. הם הכניסו סכומי עתק ליצרנים, רובם אמריקאים, שקנו את הזכויות בזול וייצרו מיליוני יחידות למעריצים הנלהבים, עם הכיסים המלאים. הרוק והפופ הפכו למוצרי צריכה!


כך הכל החל:

https://youtu.be/w88VXGTrQ5c


וזו הייתה רק תחילתה של הפלישה הבריטית:

https://youtu.be/yrlKKVsMnd8


הביטלס היו כמובן השחקנים המרכזיים בפלישה הבריטית לאמריקה:

https://youtu.be/RiQicdzrshQ


מצגת של תלמידה על הפלישה:

https://youtu.be/DewcER-iM6Q


היצוא הבריטי היה גם קלאסי והכניס גם את באך ואת הבתולות הווסטיליות מהמיתולוגיה היוונית לתמונה:

https://youtu.be/Mb3iPP-tHdA


והנה עשר הלהקות שמוכיחות שהפלישה הבריטית ממשיכה ויוצרת להקות מדהימות:

https://youtu.be/F4JuRqbyl6o?long=yes
הביטלס ואלביס
איך אלביס פגש את הביטלס?



זה היה ב-1965 כשהביטלס ואלביס פרסלי נפגשו בביתו של מלך הרוק בלוס אנג'לס. אלביס היה הדבר המסעיר ביותר בעולם הרוק של שנות ה-50 והביטלס כבשו את העולם הזה בשנות ה-60, כשהם שוברים שיאים של הערצה ופשוט ממוטטים את הנוער בכל העולם מהערצה. אבל הפגישה הזו שלהם עם האליל הגדול של הרוק, האב המייסד, הייתה רגע בלתי נתפס עבור חבורת הצעירים שבאה מעיר קטנה ולא נחשבת ומצאו את עצמם בכל פסגה אפשרית של הצלחה.

בביתו של אלביס, המתינו הוא והמנהל שלו לחבורה שזה עתה כבשה את אמריקה. הביטלס היו המומים ובתחילה לא הצליחו להוציא מילה. הם רק בהו באלילם שעומד מולם ולא הצליחו לעשות דבר. כמה שנים אחר כך אלביס יעשה הכל כדי שהם לא ייכנסו לארצות הברית, בעיקר מסיבות של קנאה, אבל עכשיו הוא החליט לשבור את הקרח ונטל גיטרה באס לידיו. הוא החל לנגן והביטלס הצטרפו.

לאחר הג'אם סשן הקצר וכמה שירים משותפים, שמעולם לא הוקלטו, המשיכו אלביס והרביעיה המופלאה את המפגש בבדיחות ובאווירה משוחררת יותר מצידם של הביטלס. הקרח בין הלהקה המצליחה בעולם ובין מי שהיה אחת הדמויות הנערצות עליהם, נשבר.


הנה הביטלס מספרים על המפגש עם אלביס פרסלי:

https://youtu.be/zWSfqQcJ9tE


וקטע מסרט תעודי על המפגש בין אלביס פרסלי לביטלס:

https://youtu.be/yb9NW4QbGg4


אשתו של אלביס פרסלי מספרת על הביקור של הביטלס אצלו:

https://youtu.be/Qp1EATjmP40


מצגת וידאו עם סיפור המפגש ומה שקדם לו:

https://youtu.be/q4EG8fs3dCs


ומאד סמלי לסיים בביצוע של אלביס לשיר המבוצע ביותר בעולם, Yesterday של הביטלס:

https://youtu.be/gKp0V6lJHpk
בוב דילן והביטלס
מה קרה במפגש הפסגה בין בוב דילן לביטלס?



שנת 1965 הייתה שנה מכרעת בהתפתחות מוסיקת הרוק. זו הייתה השנה שבא הגיעו הביטלס לאמריקה וכבשו אותה בסערה. אבל זו הייתה גם השנה שבה נועדו שני הכוחות הגדולים של הפופ באותה התקופה, למפגש פסגה. מצד אחד היו הביטלס, להקת רוק שהעולם לא ראה כמותה, עם הצלחה פנומנלית והערצה עולמית שהולכת ומתעצמת. מצד שני היה בוב דילן, טרובאדור עם קול חורק, גיטרה ומפוחית, שלא הפסיק לייצר שירים נשגבים ושכל מי שהבין משהו במוסיקה לא הפסיק להלל.

הביטלס, שהושפעו לא מעט מדילן, במיוחד ג'ון לנון, פגשו אותו ב-28 לאוגוסט 1964 בחדר במלון "דלמוניקו" בניו יורק. לא מעט סופר על פגישתם של חברי הביטלס עם בוב דילן וכיצד הכיר להם באותו יום את המריחואנה, שהם ניסו אז לראשונה ונכבשו. לא מעט מוסיקה מדהימה תצמח מהטריפ המסומם ההוא. המוסיקה הפסיכדלית של הביטלס, זו שתיוולד מהמפגש הזה ותתודלק בהרבה סמים, תהפוך לאגדה. אבל הסמים יכניסו גם לא מעט בעיות לחייהם האישיים ולחיבור שלהם עם הסביבה.

אבל החלק החשוב אפילו יותר בפגישה, היו דווקא ההשפעות שעימן יצאו שני הצדדים ממנה. הביטלס, כמו כל העולם, העריצו את דילן. הטקסטים הבועטים והחדים כמו תער, השנינות וההומור היבש שלו, הנושאים העמוקים והדמויות הלא צפויות והלא-פעם מגוחכות ששירטט במילים, ממש כמו היה שייקספיר מודרני - כל אלו נראו להם גדולים מהחיים. גם בעיניהם היה דילן האמן הכי חשוב בתקופה. בשלב מסוים הוא אמר להם אז את המשפט ש"הרס אותם": "אני אוהב את המוסיקה שלכם, אבל אתם לא אומרים כלום!"

בשביל הלהקה הנערצת בעולם המשפט הזה גרם לשוק והיה חומר אמיתי למחשבה. הוא עתיד לגרום לביטלס לחשוב מחדש על כל מה שהם עושים ובעקבותיו הם שינו לא מעט. הביטלס חדלו להתמקד בשירי אהבה והחלו לכתוב אחרת. בשרשרת של אלבומים גאוניים הם יחלו מעתה לדבר על רעיונות גדולים ונושאים אוניברסליים, על החברה, על העולם, על מהפכה, תקווה, שינוי ומשמעות. הם פנו בשירים יותר ויותר אל המעריצים שלהם והציגו להם חזון של עולם טוב יותר. המריחואנה ושאר הסמים גרמו להם להפוך את המוסיקה שלהם לפסיכדלית. הקנאה והתחרות עם ה"ביץ' בויז" הגאוניים יביאו אותם לשיאים של חדות ויצירתיות, לפתיחות להשפעות מרתקות ולסגנונות מוסיקליים. יותר ויותר הם יסתמכו על ג'ורג' מרטין שישדרג את המוסיקה שלהם ויפיק אותה לגבהים.

ודילן? - הוא כבר הבין שלעתיד יש סאונד חדש והוא כולל את הצליל החשמלי של הגיטרות, הדיסטורשן והמגברים. הוא חשב שהסאונד הזה יוכל להיות העטיפה המושלמת לשירי המחאה והביקורת שלו. דילן החליט לבחון את הצליל הזה ולהתעדכן בו. שנה אחרי כן הוא יחשוף בפסטיבל ניופורט את המוסיקה החדשה שלו, עטופת הסאונד והכלים החשמליים. הוא יקבל קריאות בוז ממעריציו המאוהבים בפולק האקוסטי ובצליל הגיטרה-מפוחית שאפיין אותו עד אז. זה לא יעזור להם והוא ימשיך בדרכו החדשה ובצליל החדש שלו. בהדרגה הם נאלצו לקבל את השינוי והוא ישנה את מוסיקת הרוק לתמיד. סגנון הפולק-רוק שלו ילך ויתפוס מקום מרכזי בעולם הפופ וישפיע על דורות של מוסיקאים חדשים.


כך הביטלס זוכרים את המפגש הזה:

https://youtu.be/49b2hQuRQpU


הנה דוגמה מרהיבה לשילוב של דילן כמבצע לשיר של הביטלס:

https://youtu.be/AGm4a8isL50


כך דילן החל להישמע אחרי 1965:

https://youtu.be/gc40zIaCw6U


עד היום הוא מופיע בעיקר עם הרכבים חשמליים ועם רוקרים:

https://youtu.be/bWH_XlMWcko


יש מי שרואים במפגש הענקים הזה משהו משעשע:

https://youtu.be/ybI34Z_ZHbo


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.