שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מדוע השיער מלבין או מאפיר כשמזדקנים?
שמתם לב ששיער של אנשים מבוגרים הולך ונעשה אפור או ממש לבן? זה נקרא שיער שיבה (Gray hair) וזו תופעה מעניינת של הגוף האנושי.
השיער האפור הוא תופעה שמעסיקה מדענים כבר עשרות שנים. מחקרים גילו שאצל מרבית האנשים התהליך מתחיל כבר בגיל 25, אך הוא כל כך הדרגתי שאנחנו מבחינים בו רק שנים מאוחר יותר.
בכל זקיק שיער מסתתרים תאים קטנים הנקראים מלנוציטים (Melanocytes) ותפקידם לייצר פיגמנט בשם מלנין (Melanin), אותו חומר שגם נותן צבע לשיער שלנו וגם גוון לעורנו.
המלנין מגיע בשני זנים - יומלנין (Eumelanin) שאחראי לשיער כהה, ופיאומלנין (Pheomelanin) שיוצר גוונים אדמדמים. למעשה, בלונדיניות טבעיות מפיקות כמות קטנה במיוחד של יומלנין, בעוד שאנשים בעלי שיער שחור מייצרים כמויות רבות של יומלנין.
#למה השיער מאבד צבע בגיל מבוגר ואיך זה קורה?
מסתבר שעם הגיל הולכים התאים שנותנים לשיער שלנו את צבעו ומתים. זה קורה בהדרגה ובמעלה הגיל שלנו. כמו מפעל שמפחית את הייצור, הולכים המלנוציטים, אותם תאים שמייצרים את הצבע לשיער, ומתעייפים.
לאורך השנים, הם מייצרים פחות ופחות מלנין ומכאן הפיכת השיער לשיער שיבה היא עובדה מוגמרת, הדרגתית אבל ברורה. בתחילה השיער מאפיר ובהדרגה הוא הולך ומתבהר, עד להלבנתו המוחלטת.
התוצאה היא שיער שקוף. לנו הוא נראה לבן או אפור, אבל זה רק בגלל האופן שבו האור מוחזר משערות, שהן הסיבים החלולים שמרכיבים אותו. מסתבר שהתיאבון שלנו לצבע הוא כל כך בסיסי שהמוח האנושי שלנו מתקשה לתפוס שמשהו יכול להיות ללא צבע. לכן, אומרים מדענים, אנחנו רואים את השיער השקוף כ"אפור" או "לבן".
צביעת שערות שהלבינו (ובעצם נעשו שקופות) עוטפת כל שערה חסרת צבע בצבע מלאכותי. אך כשהיא תמשיך לצמוח יהיו חלקיה החדשים, מן הסתם לבנים.
התהליך קשור לצבירת מי חמצן (Hydrogen Peroxide) בזקיקי השיער. בגופם של צעירים אנזים שנקרא קטלז (Catalase) מפרק את מי החמצן לפני שהם מזיקים למלנוציטים. אך כשמתבגרים, רמות הקטלז יורדות ומי החמצן הולכים והורסים את יכולת הייצור של המלנין.
למרות תיאוריות שונות, מחקרים קליניים לא הצליחו להוכיח שתוספי קטלז יכולים למנוע הלבנה.
#מה קןבע מתי, כמה ומי יאפירו וילבינו?
במידה רבה אלה הגנים שלנו, שקובעים מתי שערנו יאפיר. חוקרים גילו שאנשים ממוצא אסייתי מתחילים להאפיר מאוחר יותר מאירופיים, אם כי ההבדלים משתנים בין מחקרים שונים. מה שכן נראה ברור הוא שלחץ ועישון יכולים להאיץ את התהליך, דרך מנגנונים חמצניים מורכבים.
הסיפור ההיסטורי הידוע על הלבנת שיער של המלכה מארי אנטואנט (Marie Antoinette), שלכאורה הלבינה בלילה אחד לפני הוצאתה להורג. מדענים טוענים שמבחינה ביולוגית הדבר בלתי אפשרי ושיער שכבר צמח לא יכול לאבד את הפיגמנט שלו פתאום. מבחינתם, רק שיער חדש יכול לצמוח בלי מלנין.
בכל מקרה, להלבנת השיער יש רקע גנטי ורואים הבדלים ברורים בין אוכלוסיות שונות בעולם. מסתבר שאנשים ממוצא אירופי או צפון אמריקאי נוטים בפירוש להלבנה מוקדמת יותר של שיערם מאשר ילידי אפריקה או אסיה.
ואגב, אף שאנו קושרים את תופעת השיער הלבן להזדקנות, יש שניצניה מתחילים מוקדם יותר. יש מקרים של בני אדם שאצלם מופיעות שערות נטולות מלנין כבר בגיל ההתבגרות. נפוצה מאוד גם ההופעה של שיער שיבה אצל צעירים בשנות השלושים לחייהם.
עובדה מעניינת נוספת: אצל אנשים מסוימים השיער הופך להיות מתולתל יותר כשהוא הופך לאפור. זה קורה כי מבנה החלבונים בשיער משתנה עם הגיל, מה שמשפיע על הטקסטורה שלו.
מדוע אנשים מאפירים ומה הדילמה שזה יוצר? (מתורגם):
https://youtu.be/pUHCsU0hdJM
לפעמים השוער מתחיל להאפיר כבר בגיל ההתבגרות:
https://youtu.be/QJMTk8sBfFE
הסבר לשיער המאפיר של המבוגרים (עברית):
https://youtu.be/48EOBXbHT_A
והטרנד הנוכחי של נשים שמפסיקו לצבוע את שיער השיבה (עברית):
https://youtu.be/VJNuncar-KI
וזה הסבר המדעי לשיער ההופך אפור:
https://youtu.be/JK2_c87_4m8?long=yes
מה השינויים בתוחלת החיים לאורך ההיסטוריה?
תוחלת החיים (Life expectancy) האנושית משתנה והולכת וברוב המקרים גדלה ביותר.
המין האנושי לומד לחיות יותר ויותר שנים, שלא לדבר על איכות החיים שלנו בגילאים מבוגרים. נראה שהילדים של ימינו, אלו שגדלים היום, יהיו הדור הראשון שתוחלת החיים שלו תעבור את מחסום 100 השנים.
הבה נביט על המגמות המשוערות של תוחלת החיים שלנו לאורך ההיסטוריה:
חוקרים מעריכים שבתקופת האבן הקדומה הייתה תוחלת החיים 18 שנה בלבד. בתקופת הברונזה היא עלתה ל-33 שנה.
ביוון העתיקה חיו היוונים 28 שנה בממוצע ובתקופה הרומית יש הערכות לתוחלת חיים של בין 25 ל-30 שנה. תוחלת חיים זו נמשכה פחות או יותר עד ימי הביניים, בה תרמו היגיינה לקויה ותמותת תינוקות גבוהה לקיצור תוחלת החיים. באנגליה של ימי הביניים היא התרוממה לתוחלת חיים של 33 שנה.
המהפכה המדעית ועידן ההשכלה מביאים לשיפור בתנאי החיים והבריאות האנושית. במאה ה-18 חיו האירופים 37 שנה בממוצע (גברים פחות ונשים יותר).
במהלך המאה ה-19 אורך החיים הממוצע הוא 35 שנה לגברים ו-40 לנשים ובסוף אותה מאה מגיעה תוחלת החיים בארצות המפותחות לכ-50 שנה. חצי מאה אחר כך היא עולה לכ-65 שנה בממוצע בין גברים לנשים.
רוצים נתון מדהים? - בימינו, ממוצע תוחלת החיים בארצות המתקדמות הוא 81 שנים לגברים ו-84 שנות חיים לנשים. זו כמעט הכפלה של תוחלת החיים בתוך מאה שנים.
מדהים לגלות עד כמה עלתה תוחלת החיים של המין האנושי בתוך 200 השנה האחרונות.
כי במיוחד במאה ה-20, עם שתי מלחמות העולם האיומות והקטלניות שהתרחשו בה, השתנו אורך חייו של האדם המודרני ואיכות חייו עצמה. אם אלה שיפורים בתזונה ובהיגיינה של המין האנושי ואם זו ההתפתחות המהירה והמדהימה של הרפואה, בדגש על גילוי תרופת הפניצילין. אם זה בהמשך ההיסטוריה, עם אינספור תגליות, פיתוחים וטכנולוגיות שהובילו לשינויים ולהארכת החיים שלנו. דומה שהשגנו שליטה במרבית הפרמטרים (המשתנים) של תוחלת חיינו.
כי לנו, כאנשי העולם העכשווי, יש מודעות בריאותית גדולה מבעבר. אנו יודעים את סוד הקשר שבין תזונה ופעילות גופנית לבריאות, יש לנו גם יכולת לטפל בעצמנו נפשית ורוחנית והקשר בין גוף לנפש כבר ידוע לרובנו. עכשיו רק נותר לטפל נכון והוגן בעולם שמסביבנו, לשמור עליו ולהגיע למצב שבו נוכל להאריך את תוחלת חיינו עוד יותר ובאורח בלתי נתפס.
הנה השינוי המדהים בתוחלת החיים לאורך הדורות ובעידן המודרני (מתורגם):
https://youtu.be/GoJsr4IwCm4
ו-200 השנה האחרונות, ששינו את העולם:
https://youtu.be/BPt8ElTQMIg
מהי תוחלת חיים ואיך מודדים אותה?
האם סטטיסטיקה יכולה להאריך את חיינו? - נראה שלא ממש. אבל היא בהחלט יכולה לזהות שינויים בתוחלת החיים שלנו ולהצביע על הסיכויים שלנו לחיות יותר או פחות.
אבל מהי תוחלת חיים?
תוחלת החיים (Life expectancy), בפשטות, אומרת עד איזה גיל יש לנו את הסיכוי לחיות.
במונחים סטטיסטיים, "תוחלת" ערך נצפה (Expected value) של ממוצע הערכים אותם צפוי משתנה לקבל. במקרה הזה מדובר במדד סטטיסטי שמנבא את הזמן שנותר לפרטים מתוך קבוצה נתונה להישאר בחיים.
כמדד סטטיסטי כמובן שהתוחלת היא סוג של ממוצע. כל ניבוי סטטיסטי מנסה להציע את התחזית המדויקת ביותר אך הוא עדיין סטטיסטי. כפרטים בחברה אנו חיים את חיינו הפרטיים באופן אחר, מטפלים אחרת בגופנו, ניזונים מאוכל שונה, חשופים לזיהומים, סיכונים או סגנונות חיים המשתנים מאדם לאדם וכך הלאה.
אבל כללית, תוחלת החיים היא מדד מצוין לקבלת החלטות והשקעה בעתיד של חברה.
במהלך הדורות למד המין האנושי לחיות יותר ויותר שנים. כיום ברור שבקצב התפתחות המדע והטכנולוגיה ואם לא יתרחשו התפתחויות קשות, חלקן נובעות לצערנו מההתנהגות האנושית כלפי כדור הארץ, תמשיך מגמת הגדילה של תוחלת החיים האנושית.
דוגמאות למגמה הזו? - הבה נביט לשינויים ההיסטוריים בתוחלת החיים. חוקרים מעריכים שבתקופת האבן הקדומה הייתה תוחלת החיים 18 שנה בלבד. בתקופת הברונזה היא עלתה ל-33 שנה, בתקופה הרומית כ-25 שנה, תוחלת חיים שנמשכה פחות או יותר עד ימי הביניים, בשל היגיינה לקויה ותמותת תינוקות גבוהה.
היו אלה המהפכה המדעית ועידן ההשכלה שהביאו לשיפור בתנאי החיים והבריאות האנושית וכך מגיעה בסוף המאה ה-19 תוחלת החיים בארצות המפותחות לכ-50 שנה. חצי מאה אחר כך היא עולה לכ-65 שנה וכך הלאה.
יש סיכוי שהילדים הגדלים בימינו יהיו הדור הראשון שתוחלת החיים שלו תעבור את מחסום 100 השנים.
עוד על הארכת תוחלת החיים אפשר ללמוד בתגית "תוחלת חיים, היסטוריה".
#שתי הערות
צריך לומר שיש אי דיוק מודע במונח "תוחלת חיים". איננו יכולים לחשב את הזמן הצפוי שנותר לאדם לחיות, שזו תוחלת החיים עצמה. מה שאנו כן יכולים לבצע הוא אומדן של תוחלת החיים. ועדיין, לשם קיצור, נהוג לכנות את אומדן תוחלת החיים בשם "תוחלת חיים".
בנוסף, חשוב לדעת שהמושג "תוחלת חיים" מתייחס תמיד לתוחלת החיים בזמן הלידה. זוהי בעצם התוחלת של מספר שנות החיים הצפויות לתינוק ביום היוולדו.
הנה תוחלת החיים ומדידתה:
https://youtu.be/i2qckcs_tmI
כמה זמן אנו עתידים לחיות?
https://youtu.be/vjlRc1lEIvk
לסטטיסטיקה של מדינות יש תפקיד חשוב בחקר העתיד (מתורגם):
https://youtu.be/RLmKfXwWQtE
למקום בו אדם נולד וחי יש השפעה על תוחלת החיים:
https://youtu.be/KvwIW2dlUj8
וכתבת טלוויזיה על הארכת תוחלת החיים (עברית):
https://youtu.be/_b0rNa-ts2g?t=21s
הזדקנות
שמתם לב ששיער של אנשים מבוגרים הולך ונעשה אפור או ממש לבן? זה נקרא שיער שיבה (Gray hair) וזו תופעה מעניינת של הגוף האנושי.
השיער האפור הוא תופעה שמעסיקה מדענים כבר עשרות שנים. מחקרים גילו שאצל מרבית האנשים התהליך מתחיל כבר בגיל 25, אך הוא כל כך הדרגתי שאנחנו מבחינים בו רק שנים מאוחר יותר.
בכל זקיק שיער מסתתרים תאים קטנים הנקראים מלנוציטים (Melanocytes) ותפקידם לייצר פיגמנט בשם מלנין (Melanin), אותו חומר שגם נותן צבע לשיער שלנו וגם גוון לעורנו.
המלנין מגיע בשני זנים - יומלנין (Eumelanin) שאחראי לשיער כהה, ופיאומלנין (Pheomelanin) שיוצר גוונים אדמדמים. למעשה, בלונדיניות טבעיות מפיקות כמות קטנה במיוחד של יומלנין, בעוד שאנשים בעלי שיער שחור מייצרים כמויות רבות של יומלנין.
#למה השיער מאבד צבע בגיל מבוגר ואיך זה קורה?
מסתבר שעם הגיל הולכים התאים שנותנים לשיער שלנו את צבעו ומתים. זה קורה בהדרגה ובמעלה הגיל שלנו. כמו מפעל שמפחית את הייצור, הולכים המלנוציטים, אותם תאים שמייצרים את הצבע לשיער, ומתעייפים.
לאורך השנים, הם מייצרים פחות ופחות מלנין ומכאן הפיכת השיער לשיער שיבה היא עובדה מוגמרת, הדרגתית אבל ברורה. בתחילה השיער מאפיר ובהדרגה הוא הולך ומתבהר, עד להלבנתו המוחלטת.
התוצאה היא שיער שקוף. לנו הוא נראה לבן או אפור, אבל זה רק בגלל האופן שבו האור מוחזר משערות, שהן הסיבים החלולים שמרכיבים אותו. מסתבר שהתיאבון שלנו לצבע הוא כל כך בסיסי שהמוח האנושי שלנו מתקשה לתפוס שמשהו יכול להיות ללא צבע. לכן, אומרים מדענים, אנחנו רואים את השיער השקוף כ"אפור" או "לבן".
צביעת שערות שהלבינו (ובעצם נעשו שקופות) עוטפת כל שערה חסרת צבע בצבע מלאכותי. אך כשהיא תמשיך לצמוח יהיו חלקיה החדשים, מן הסתם לבנים.
התהליך קשור לצבירת מי חמצן (Hydrogen Peroxide) בזקיקי השיער. בגופם של צעירים אנזים שנקרא קטלז (Catalase) מפרק את מי החמצן לפני שהם מזיקים למלנוציטים. אך כשמתבגרים, רמות הקטלז יורדות ומי החמצן הולכים והורסים את יכולת הייצור של המלנין.
למרות תיאוריות שונות, מחקרים קליניים לא הצליחו להוכיח שתוספי קטלז יכולים למנוע הלבנה.
#מה קןבע מתי, כמה ומי יאפירו וילבינו?
במידה רבה אלה הגנים שלנו, שקובעים מתי שערנו יאפיר. חוקרים גילו שאנשים ממוצא אסייתי מתחילים להאפיר מאוחר יותר מאירופיים, אם כי ההבדלים משתנים בין מחקרים שונים. מה שכן נראה ברור הוא שלחץ ועישון יכולים להאיץ את התהליך, דרך מנגנונים חמצניים מורכבים.
הסיפור ההיסטורי הידוע על הלבנת שיער של המלכה מארי אנטואנט (Marie Antoinette), שלכאורה הלבינה בלילה אחד לפני הוצאתה להורג. מדענים טוענים שמבחינה ביולוגית הדבר בלתי אפשרי ושיער שכבר צמח לא יכול לאבד את הפיגמנט שלו פתאום. מבחינתם, רק שיער חדש יכול לצמוח בלי מלנין.
בכל מקרה, להלבנת השיער יש רקע גנטי ורואים הבדלים ברורים בין אוכלוסיות שונות בעולם. מסתבר שאנשים ממוצא אירופי או צפון אמריקאי נוטים בפירוש להלבנה מוקדמת יותר של שיערם מאשר ילידי אפריקה או אסיה.
ואגב, אף שאנו קושרים את תופעת השיער הלבן להזדקנות, יש שניצניה מתחילים מוקדם יותר. יש מקרים של בני אדם שאצלם מופיעות שערות נטולות מלנין כבר בגיל ההתבגרות. נפוצה מאוד גם ההופעה של שיער שיבה אצל צעירים בשנות השלושים לחייהם.
עובדה מעניינת נוספת: אצל אנשים מסוימים השיער הופך להיות מתולתל יותר כשהוא הופך לאפור. זה קורה כי מבנה החלבונים בשיער משתנה עם הגיל, מה שמשפיע על הטקסטורה שלו.
מדוע אנשים מאפירים ומה הדילמה שזה יוצר? (מתורגם):
https://youtu.be/pUHCsU0hdJM
לפעמים השוער מתחיל להאפיר כבר בגיל ההתבגרות:
https://youtu.be/QJMTk8sBfFE
הסבר לשיער המאפיר של המבוגרים (עברית):
https://youtu.be/48EOBXbHT_A
והטרנד הנוכחי של נשים שמפסיקו לצבוע את שיער השיבה (עברית):
https://youtu.be/VJNuncar-KI
וזה הסבר המדעי לשיער ההופך אפור:
https://youtu.be/JK2_c87_4m8?long=yes
תוחלת החיים (Life expectancy) האנושית משתנה והולכת וברוב המקרים גדלה ביותר.
המין האנושי לומד לחיות יותר ויותר שנים, שלא לדבר על איכות החיים שלנו בגילאים מבוגרים. נראה שהילדים של ימינו, אלו שגדלים היום, יהיו הדור הראשון שתוחלת החיים שלו תעבור את מחסום 100 השנים.
הבה נביט על המגמות המשוערות של תוחלת החיים שלנו לאורך ההיסטוריה:
חוקרים מעריכים שבתקופת האבן הקדומה הייתה תוחלת החיים 18 שנה בלבד. בתקופת הברונזה היא עלתה ל-33 שנה.
ביוון העתיקה חיו היוונים 28 שנה בממוצע ובתקופה הרומית יש הערכות לתוחלת חיים של בין 25 ל-30 שנה. תוחלת חיים זו נמשכה פחות או יותר עד ימי הביניים, בה תרמו היגיינה לקויה ותמותת תינוקות גבוהה לקיצור תוחלת החיים. באנגליה של ימי הביניים היא התרוממה לתוחלת חיים של 33 שנה.
המהפכה המדעית ועידן ההשכלה מביאים לשיפור בתנאי החיים והבריאות האנושית. במאה ה-18 חיו האירופים 37 שנה בממוצע (גברים פחות ונשים יותר).
במהלך המאה ה-19 אורך החיים הממוצע הוא 35 שנה לגברים ו-40 לנשים ובסוף אותה מאה מגיעה תוחלת החיים בארצות המפותחות לכ-50 שנה. חצי מאה אחר כך היא עולה לכ-65 שנה בממוצע בין גברים לנשים.
רוצים נתון מדהים? - בימינו, ממוצע תוחלת החיים בארצות המתקדמות הוא 81 שנים לגברים ו-84 שנות חיים לנשים. זו כמעט הכפלה של תוחלת החיים בתוך מאה שנים.
מדהים לגלות עד כמה עלתה תוחלת החיים של המין האנושי בתוך 200 השנה האחרונות.
כי במיוחד במאה ה-20, עם שתי מלחמות העולם האיומות והקטלניות שהתרחשו בה, השתנו אורך חייו של האדם המודרני ואיכות חייו עצמה. אם אלה שיפורים בתזונה ובהיגיינה של המין האנושי ואם זו ההתפתחות המהירה והמדהימה של הרפואה, בדגש על גילוי תרופת הפניצילין. אם זה בהמשך ההיסטוריה, עם אינספור תגליות, פיתוחים וטכנולוגיות שהובילו לשינויים ולהארכת החיים שלנו. דומה שהשגנו שליטה במרבית הפרמטרים (המשתנים) של תוחלת חיינו.
כי לנו, כאנשי העולם העכשווי, יש מודעות בריאותית גדולה מבעבר. אנו יודעים את סוד הקשר שבין תזונה ופעילות גופנית לבריאות, יש לנו גם יכולת לטפל בעצמנו נפשית ורוחנית והקשר בין גוף לנפש כבר ידוע לרובנו. עכשיו רק נותר לטפל נכון והוגן בעולם שמסביבנו, לשמור עליו ולהגיע למצב שבו נוכל להאריך את תוחלת חיינו עוד יותר ובאורח בלתי נתפס.
הנה השינוי המדהים בתוחלת החיים לאורך הדורות ובעידן המודרני (מתורגם):
https://youtu.be/GoJsr4IwCm4
ו-200 השנה האחרונות, ששינו את העולם:
https://youtu.be/BPt8ElTQMIg
האם סטטיסטיקה יכולה להאריך את חיינו? - נראה שלא ממש. אבל היא בהחלט יכולה לזהות שינויים בתוחלת החיים שלנו ולהצביע על הסיכויים שלנו לחיות יותר או פחות.
אבל מהי תוחלת חיים?
תוחלת החיים (Life expectancy), בפשטות, אומרת עד איזה גיל יש לנו את הסיכוי לחיות.
במונחים סטטיסטיים, "תוחלת" ערך נצפה (Expected value) של ממוצע הערכים אותם צפוי משתנה לקבל. במקרה הזה מדובר במדד סטטיסטי שמנבא את הזמן שנותר לפרטים מתוך קבוצה נתונה להישאר בחיים.
כמדד סטטיסטי כמובן שהתוחלת היא סוג של ממוצע. כל ניבוי סטטיסטי מנסה להציע את התחזית המדויקת ביותר אך הוא עדיין סטטיסטי. כפרטים בחברה אנו חיים את חיינו הפרטיים באופן אחר, מטפלים אחרת בגופנו, ניזונים מאוכל שונה, חשופים לזיהומים, סיכונים או סגנונות חיים המשתנים מאדם לאדם וכך הלאה.
אבל כללית, תוחלת החיים היא מדד מצוין לקבלת החלטות והשקעה בעתיד של חברה.
במהלך הדורות למד המין האנושי לחיות יותר ויותר שנים. כיום ברור שבקצב התפתחות המדע והטכנולוגיה ואם לא יתרחשו התפתחויות קשות, חלקן נובעות לצערנו מההתנהגות האנושית כלפי כדור הארץ, תמשיך מגמת הגדילה של תוחלת החיים האנושית.
דוגמאות למגמה הזו? - הבה נביט לשינויים ההיסטוריים בתוחלת החיים. חוקרים מעריכים שבתקופת האבן הקדומה הייתה תוחלת החיים 18 שנה בלבד. בתקופת הברונזה היא עלתה ל-33 שנה, בתקופה הרומית כ-25 שנה, תוחלת חיים שנמשכה פחות או יותר עד ימי הביניים, בשל היגיינה לקויה ותמותת תינוקות גבוהה.
היו אלה המהפכה המדעית ועידן ההשכלה שהביאו לשיפור בתנאי החיים והבריאות האנושית וכך מגיעה בסוף המאה ה-19 תוחלת החיים בארצות המפותחות לכ-50 שנה. חצי מאה אחר כך היא עולה לכ-65 שנה וכך הלאה.
יש סיכוי שהילדים הגדלים בימינו יהיו הדור הראשון שתוחלת החיים שלו תעבור את מחסום 100 השנים.
עוד על הארכת תוחלת החיים אפשר ללמוד בתגית "תוחלת חיים, היסטוריה".
#שתי הערות
צריך לומר שיש אי דיוק מודע במונח "תוחלת חיים". איננו יכולים לחשב את הזמן הצפוי שנותר לאדם לחיות, שזו תוחלת החיים עצמה. מה שאנו כן יכולים לבצע הוא אומדן של תוחלת החיים. ועדיין, לשם קיצור, נהוג לכנות את אומדן תוחלת החיים בשם "תוחלת חיים".
בנוסף, חשוב לדעת שהמושג "תוחלת חיים" מתייחס תמיד לתוחלת החיים בזמן הלידה. זוהי בעצם התוחלת של מספר שנות החיים הצפויות לתינוק ביום היוולדו.
הנה תוחלת החיים ומדידתה:
https://youtu.be/i2qckcs_tmI
כמה זמן אנו עתידים לחיות?
https://youtu.be/vjlRc1lEIvk
לסטטיסטיקה של מדינות יש תפקיד חשוב בחקר העתיד (מתורגם):
https://youtu.be/RLmKfXwWQtE
למקום בו אדם נולד וחי יש השפעה על תוחלת החיים:
https://youtu.be/KvwIW2dlUj8
וכתבת טלוויזיה על הארכת תוחלת החיים (עברית):
https://youtu.be/_b0rNa-ts2g?t=21s
