#


ב-1953 הקימו עזריה אלון (Azaria Alon) ועמוץ זהבי (Amotz Zahavi) את החברה להגנת הטבע בישראל. המייסדים ידעו שהם צריכים סמל שיביע את כל מטרות החברה, אך לא דמיינו שהפתרון יגיע מהרי הגלבוע, במסגרת אחד המאבקים המרתקים בתולדות שמירת הטבע בארץ.

בשנות ה-50, כאשר הקרן הקיימת לישראל תכננה לייער את הרי הגלבוע, פעילי החברה להגנת הטבע הבינו את הסכנה. הייעור היה אמור להרוס את בית הגידול הטבעי של האירוס ולהעמיד אותו בסכנת הכחדה. המאבק שפרץ היה אחד מהמאבקים המכוננים של תנועת שמירת הטבע בישראל, והצלחתו הפכה את האירוס לסמל החברה.

כאשר עזריה אלון התמנה למזכיר החברה והחל לחפש סמל מתאים, התמונה של האירוס על בולי הדואר תפסה את עינו. הוא פנה לעמרם פרת (Amram Prat), יו"ר אגודת המעצבים בישראל, וביקש שיצייר את האירוס עם שני עלים. כך, בשנת 1970, נוצר הסמל המוכר שמלווה את החברה עד היום.

הבחירה באירוס הייתה מושכלת במיוחד. עם 9 מינים בישראל של אירוסי היכל, כשחוץ מאחד כולם אנדמיים, לכל אזור בארץ יש אירוס אופייני - בגולן אירוס הגולן, בגליל אירוס נצרתי, במישור החוף אירוס הארגמן ובנגב אירוס הנגב. המגוון הזה סימל בדיוק את מה שהחברה ביקשה לשמר - מגוון המינים הטבעיים בארץ ישראל.


הנה סיפורה של החברה להגנת הטבע (עברית):

https://youtu.be/EKqFZbnhQUA


ציפורי השיר של ישראל:

https://youtu.be/c36nV6BLp5o


וסיור על הגלבוע בעקבות אירוס הגלבוע (עברית):

https://youtu.be/cEJ-aCU0wdE?long=yes