שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי המאפיה, ארגון הפשע האלים?
המאפיה (The Mafia) הוא ארגון פשיעה חשאי ולרוב אכזרי, שמטיל את חיתתו על אנשי הסביבה ועוסק במגוון סוגי פשיעה, כמו סחיטה, איומים, פרוטקשן, הימורים, סמים ועוד. מקור השם מאיטלקית, אך היום משתמשים בו גם באמריקה.
המאפיה נולדה למעשה בסיציליה. שם הייתה ה"קוזה נוסטרה", המאפיה הסיציליאנית, שצמחה מארגון עממי, המאפיה, שהתבסס על קודים של כבוד. מטרתו הייתה להילחם בשחיתות של השלטון המקומי בסיציליה, שהיה אז מחובר אל שלטון זר ואף נשלט על ידו. משם יצא המושג לאיטליה והפך נפוץ לכנופיות פשע דומות.
במהלך ההגירה הגדולה, של המאה ה-20, הגיעה המאפיה מאיטליה והתפשטה לארצות הברית. באמריקה צברה המאפיה כוח רב, בין השאר בעסקי אלכוהול, בשוק השחור של "תקופת היובש", עת נאסרה מכירת אלכוהול באמריקה.
חברי המאפיה נקראו כבר אז מאפיונר, או באיטלקית "מאפיוזו". הם נהגו להסתובב עם מכוניות מפוארות ולבלות בברים, לרוב באזור אחורי או סגור להם בלבד ולנהל משם את מעשי הפשיעה שלהם. ברחוב כינו אותם אז "גנגסטרים", כלומר "חברי כנופיה", מהשורש gang-כנופיה.
לאחר שצברה כוח רב והשפעה והטילה אימה על אזרחי אמריקה, החלה נגד המאפיה סדרה של חקירות FBI בשנות ה-70 וה-80. לא מעט מראשי הכנופיות הללו הוכנסו לכלא, מה שהפחית משמעותית את כוחה והשפעתה של המאפיה באמריקה.
אבל מאמריקה התפתח המושג והתפשט לעולם כולו. הוא הפך לכינוי גנרי, כללי, לארגוני פשע במדינות שונות. לא פעם היה מדובר בגנגסטרים שהיו במקור איטלקים, אבל לא תמיד.
במקביל להיסטוריה, אחראי הקולנוע האמריקאי לכך שהגנגסטרים של המאפיה הפכו לדמויות ידועות כל כך. בענייני המאפיה, לא תמיד קל להפריד בין אמת לדמיון. סופרו סיפורים ונולדו אגדות מאפיה ובהדרגה הפכה המאפיה לחלק מהתרבות האמריקאית ונכנסה לסרטים מצליחים, כמו סדרת סרטי "הסנדק".
בהמשך הופקו גם סדרות טלוויזיה מצליחות, כמו "הסופרנוס", שעסקה בגיבורים מהמאפיה האיטלקית. כך נוצר מצב שגנגסטרים הפכו לדמויות מוכרות ומרתקות ובהדרגה החלו גם מפרסמים מסחריים לא לחשוש מפרסום מוצריהם בפרסומות, חלקן בהומור וחלקן לא, שמתבססות על דימויים וסיפורים של המאפיה האיטלקית.
גם אם ברוב הפעמים הוא המושג "מאפיה" מיוחס לארגון הסיציליאני - אמריקאי המקורי, כיום משתמשים בו לא פעם בציבור, לכל קבוצת אנשים העוסקת בפשע מאורגן. לפיכך מוזכרות פעמים רבות המאפיה הרוסית, המאפיה התל אביבית, או המאפיה היפנית, במקום להשתמש בשמה היפני - יאקוזה.
הנה סיפורה של המאפיה:
https://youtu.be/OZliu-WRgLk
על סרט שנעשה על קרבות המאפיה בבוסטון (עברית):
https://youtu.be/e2zm6BPcOjY
הגנגסטרים הידועים בהיסטוריה
https://youtu.be/-Qx9Rw9og8Q
וכמה מסרטי המאפיה הגדולים:
https://youtu.be/mghDRQVrX10
ומבחינה חיוכית כדאי שתראו את "זהו זה" על המאפיה (עברית):
https://youtu.be/Hfs9E_IqBgg?long=yes
מה היה מועדון הכותנה המיתולוגי?
מועדון הלילה המפורסם "מועדון הכותנה" (Cotton Club) היה מועדון לילה שפעל בשכונת הארלם שבניו יורק.
במהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים שימש המועדון כמוקד בילוי פופולרי של חובבי ג'אז ונהגו להופיע בו מוסיקאי ג'אז וקומיקאים שחורים (אפרו-אמריקאים), בפני קהל לבן.
לילות ימי ראשון ב"מועדון הכותנה" התאפיינו בידוענים ואישים רבים מצמרת הבידור של ניו יורק שבילו בו. ביניהם היו גם כוכב הסרט המדבר הראשון אל ג'ולסון, המלחין הראשון ששילב ג'אז במוסיקה קלאסית ג'ורג' גרשווין וכותבים כמו אירווינג ברלין, אדי קנטור ואחרים.
האבסורד היה שבשל מדיניות ההפרדה הגזעית שהייתה נהוגה אז באמריקה ועל אף שהמועדון היה ממוקם בשכונה של שחורים, שכונת הארלם, נאסרה הכניסה אליו על אפרו-אמריקאים כקהל.
אחד מסממני המועדון הבולטים באותה תקופה היה שהוגש בו אלכוהול לקהל. זו עובדה משמעותית כי לאור העובדה שמרבית שנותיו המועדון פעל בתקופת היובש, בה נאסרה מכירת אלכוהול בחוק, הוא היה מגנט למי שרצו בשתיית אלכוהול. בזכות כך נחשפו רבים וטובים, לפחות בחלקם, למוסיקת הג'אז המופלאה של אותן שנים.
ואכן, בין גדולי הג'אז שהופיעו ב"קוטון קלאב" היו לואי ארמסטרונג, דיזי גילספי, קאונט בייסי, פאטס וולר, קולמן הוקינס, פלטשר הנדרסון, קאב קאלוויי ורבים אחרים.
כאן הופיעו גם הדיוות הגדולות של הג'אז, כולל הזמרות בילי הולידיי, בסי סמית, אלה פיצג'רלד ועוד.
בין השנים 1927–1931 אף שימשה תזמורתו של דיוק אלינגטון כתזמורת הבית של המועדון.
#תולדות מועדון הכותנה, ה-Cotton Club
מועדון הכותנה נפתח ב-1920 בשם אחר, "Club De Luxe", על ידי המתאגרף ג'ק ג'ונסון. שלוש שנים אחר כך השתלט על המועדון גנגסטר בשם אוני מאדן (Owney Madden), שהיה כלוא באותו זמן בכלא סינג סינג. הוא הורה לשנות את שמו ל"מועדון הכותנה", בהשראת מטעי הכותנה של דרום ארצות הברית. את בימת המועדון עיצבו הגנגסטרים של מאדן במראה של מרפסת בית אחוזה טיפוסי.
תחת ניהולם של הגנגסטרים המועדון שגשג והצליח, בעיקר משום שהמשטרה, למרות חוקי היובש של אותן שנים, לא התערבה במכירת האלכוהול במועדון. שווה להיות במאפיה.
מכל מקום, הם גייסו את פלטשר הנדרסון לנגן ב"מועדון הכותנה" את ה"מוסיקה הפראית" שלו לקהל הלבן. הופעות הלילה, שהחלו אחרי חצות ועוד אחת ב-3 לפנות בוקר, הביאו למקום שלל אמנים ובדרנים, לאחר שסיימו להופיע במקומות אחרים.
עם הזמן נפתחו שני סניפים של מועדון הכותנה, בלוס אנג'לס ובשיקגו, שם ניהל אותו המאפיונר ראלף קפונה. ב"שפל הגדול" של שנות ה-30 שניהם נסגרו.
לקראת סוף שנות ה-20 התמתן המועדון ושכר את התזמורת של דיוק אלינגטון. ה"דוכס" ביצע במקום כמה מהיצירות הארוכות והמורכבות שלו ומהמועדון שידר הרדיו את הג'אז לכל רחבי ארצות הברית. לאחר שאלינגטון ביקש, החלו להתיר גם לשחורים להיכנס למועדון, אבל רק כקהל.
ב-1935, לאחר שבהארלם פרצו מהומות גזעיות, הפכה הארלם לשכונה "לא ידידותית" ללבנים. מועדון ה"קוטון קלאב" נסגר בה. הוא עוד נפתח מחדש בשם המקורי, בפינת ברודוויי ורחוב 48, אך בשנת 1940 הוא נסגר לצמיתות.
הנה סיפורו של מועדון הכותנה:
https://youtu.be/HklT2OznbeM
עוד על המועדון המפורסם:
https://youtu.be/BbUw7Ngphl4
והריקודים בו:
https://youtu.be/RgcJyZA-rrE
היובש
המאפיה (The Mafia) הוא ארגון פשיעה חשאי ולרוב אכזרי, שמטיל את חיתתו על אנשי הסביבה ועוסק במגוון סוגי פשיעה, כמו סחיטה, איומים, פרוטקשן, הימורים, סמים ועוד. מקור השם מאיטלקית, אך היום משתמשים בו גם באמריקה.
המאפיה נולדה למעשה בסיציליה. שם הייתה ה"קוזה נוסטרה", המאפיה הסיציליאנית, שצמחה מארגון עממי, המאפיה, שהתבסס על קודים של כבוד. מטרתו הייתה להילחם בשחיתות של השלטון המקומי בסיציליה, שהיה אז מחובר אל שלטון זר ואף נשלט על ידו. משם יצא המושג לאיטליה והפך נפוץ לכנופיות פשע דומות.
במהלך ההגירה הגדולה, של המאה ה-20, הגיעה המאפיה מאיטליה והתפשטה לארצות הברית. באמריקה צברה המאפיה כוח רב, בין השאר בעסקי אלכוהול, בשוק השחור של "תקופת היובש", עת נאסרה מכירת אלכוהול באמריקה.
חברי המאפיה נקראו כבר אז מאפיונר, או באיטלקית "מאפיוזו". הם נהגו להסתובב עם מכוניות מפוארות ולבלות בברים, לרוב באזור אחורי או סגור להם בלבד ולנהל משם את מעשי הפשיעה שלהם. ברחוב כינו אותם אז "גנגסטרים", כלומר "חברי כנופיה", מהשורש gang-כנופיה.
לאחר שצברה כוח רב והשפעה והטילה אימה על אזרחי אמריקה, החלה נגד המאפיה סדרה של חקירות FBI בשנות ה-70 וה-80. לא מעט מראשי הכנופיות הללו הוכנסו לכלא, מה שהפחית משמעותית את כוחה והשפעתה של המאפיה באמריקה.
אבל מאמריקה התפתח המושג והתפשט לעולם כולו. הוא הפך לכינוי גנרי, כללי, לארגוני פשע במדינות שונות. לא פעם היה מדובר בגנגסטרים שהיו במקור איטלקים, אבל לא תמיד.
במקביל להיסטוריה, אחראי הקולנוע האמריקאי לכך שהגנגסטרים של המאפיה הפכו לדמויות ידועות כל כך. בענייני המאפיה, לא תמיד קל להפריד בין אמת לדמיון. סופרו סיפורים ונולדו אגדות מאפיה ובהדרגה הפכה המאפיה לחלק מהתרבות האמריקאית ונכנסה לסרטים מצליחים, כמו סדרת סרטי "הסנדק".
בהמשך הופקו גם סדרות טלוויזיה מצליחות, כמו "הסופרנוס", שעסקה בגיבורים מהמאפיה האיטלקית. כך נוצר מצב שגנגסטרים הפכו לדמויות מוכרות ומרתקות ובהדרגה החלו גם מפרסמים מסחריים לא לחשוש מפרסום מוצריהם בפרסומות, חלקן בהומור וחלקן לא, שמתבססות על דימויים וסיפורים של המאפיה האיטלקית.
גם אם ברוב הפעמים הוא המושג "מאפיה" מיוחס לארגון הסיציליאני - אמריקאי המקורי, כיום משתמשים בו לא פעם בציבור, לכל קבוצת אנשים העוסקת בפשע מאורגן. לפיכך מוזכרות פעמים רבות המאפיה הרוסית, המאפיה התל אביבית, או המאפיה היפנית, במקום להשתמש בשמה היפני - יאקוזה.
הנה סיפורה של המאפיה:
https://youtu.be/OZliu-WRgLk
על סרט שנעשה על קרבות המאפיה בבוסטון (עברית):
https://youtu.be/e2zm6BPcOjY
הגנגסטרים הידועים בהיסטוריה
https://youtu.be/-Qx9Rw9og8Q
וכמה מסרטי המאפיה הגדולים:
https://youtu.be/mghDRQVrX10
ומבחינה חיוכית כדאי שתראו את "זהו זה" על המאפיה (עברית):
https://youtu.be/Hfs9E_IqBgg?long=yes
מועדון הלילה המפורסם "מועדון הכותנה" (Cotton Club) היה מועדון לילה שפעל בשכונת הארלם שבניו יורק.
במהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים שימש המועדון כמוקד בילוי פופולרי של חובבי ג'אז ונהגו להופיע בו מוסיקאי ג'אז וקומיקאים שחורים (אפרו-אמריקאים), בפני קהל לבן.
לילות ימי ראשון ב"מועדון הכותנה" התאפיינו בידוענים ואישים רבים מצמרת הבידור של ניו יורק שבילו בו. ביניהם היו גם כוכב הסרט המדבר הראשון אל ג'ולסון, המלחין הראשון ששילב ג'אז במוסיקה קלאסית ג'ורג' גרשווין וכותבים כמו אירווינג ברלין, אדי קנטור ואחרים.
האבסורד היה שבשל מדיניות ההפרדה הגזעית שהייתה נהוגה אז באמריקה ועל אף שהמועדון היה ממוקם בשכונה של שחורים, שכונת הארלם, נאסרה הכניסה אליו על אפרו-אמריקאים כקהל.
אחד מסממני המועדון הבולטים באותה תקופה היה שהוגש בו אלכוהול לקהל. זו עובדה משמעותית כי לאור העובדה שמרבית שנותיו המועדון פעל בתקופת היובש, בה נאסרה מכירת אלכוהול בחוק, הוא היה מגנט למי שרצו בשתיית אלכוהול. בזכות כך נחשפו רבים וטובים, לפחות בחלקם, למוסיקת הג'אז המופלאה של אותן שנים.
ואכן, בין גדולי הג'אז שהופיעו ב"קוטון קלאב" היו לואי ארמסטרונג, דיזי גילספי, קאונט בייסי, פאטס וולר, קולמן הוקינס, פלטשר הנדרסון, קאב קאלוויי ורבים אחרים.
כאן הופיעו גם הדיוות הגדולות של הג'אז, כולל הזמרות בילי הולידיי, בסי סמית, אלה פיצג'רלד ועוד.
בין השנים 1927–1931 אף שימשה תזמורתו של דיוק אלינגטון כתזמורת הבית של המועדון.
#תולדות מועדון הכותנה, ה-Cotton Club
מועדון הכותנה נפתח ב-1920 בשם אחר, "Club De Luxe", על ידי המתאגרף ג'ק ג'ונסון. שלוש שנים אחר כך השתלט על המועדון גנגסטר בשם אוני מאדן (Owney Madden), שהיה כלוא באותו זמן בכלא סינג סינג. הוא הורה לשנות את שמו ל"מועדון הכותנה", בהשראת מטעי הכותנה של דרום ארצות הברית. את בימת המועדון עיצבו הגנגסטרים של מאדן במראה של מרפסת בית אחוזה טיפוסי.
תחת ניהולם של הגנגסטרים המועדון שגשג והצליח, בעיקר משום שהמשטרה, למרות חוקי היובש של אותן שנים, לא התערבה במכירת האלכוהול במועדון. שווה להיות במאפיה.
מכל מקום, הם גייסו את פלטשר הנדרסון לנגן ב"מועדון הכותנה" את ה"מוסיקה הפראית" שלו לקהל הלבן. הופעות הלילה, שהחלו אחרי חצות ועוד אחת ב-3 לפנות בוקר, הביאו למקום שלל אמנים ובדרנים, לאחר שסיימו להופיע במקומות אחרים.
עם הזמן נפתחו שני סניפים של מועדון הכותנה, בלוס אנג'לס ובשיקגו, שם ניהל אותו המאפיונר ראלף קפונה. ב"שפל הגדול" של שנות ה-30 שניהם נסגרו.
לקראת סוף שנות ה-20 התמתן המועדון ושכר את התזמורת של דיוק אלינגטון. ה"דוכס" ביצע במקום כמה מהיצירות הארוכות והמורכבות שלו ומהמועדון שידר הרדיו את הג'אז לכל רחבי ארצות הברית. לאחר שאלינגטון ביקש, החלו להתיר גם לשחורים להיכנס למועדון, אבל רק כקהל.
ב-1935, לאחר שבהארלם פרצו מהומות גזעיות, הפכה הארלם לשכונה "לא ידידותית" ללבנים. מועדון ה"קוטון קלאב" נסגר בה. הוא עוד נפתח מחדש בשם המקורי, בפינת ברודוויי ורחוב 48, אך בשנת 1940 הוא נסגר לצמיתות.
הנה סיפורו של מועדון הכותנה:
https://youtu.be/HklT2OznbeM
עוד על המועדון המפורסם:
https://youtu.be/BbUw7Ngphl4
והריקודים בו:
https://youtu.be/RgcJyZA-rrE
