שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם הימים הנוראים?
הימים הנוראים (High Holy Days) הם הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. אלו מכונים לפי המסורת של הדת היהודית "עשרת ימי תשובה".
המסורת רואה בהם את הימים שבהם דן בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם.
הימים הנוראים הם סמל לתהליך חשבון הנפש ובקשת סליחה וכפרה, לפי המסורת ימים של צדקה ותשובה.
בשל מקומם בלוח העברי, הימים הנוראים קשורים גם בעשרת ימי תשובה, המכונים ביהדות גם "בין כסה לעשור".
היסטורית, המושג "ימים נוראים" מופיע לראשונה בימי הביניים. הוא מקושר בספרות של התקופה לכמה זמנים: או לימים הסמוכים לראש השנה בלוח העברי, או ספציפית לראש השנה ויום הכיפורים, במשמעות רחבה יותר לעשרת ימי תשובה - מא' בתשרי עד י' בתשרי ובמשמעות הרחבה ביותר - לכל ימי אמירת הסליחות החל מחודש אלול.
הנה הסבר לימים הנוראים (עברית):
https://youtu.be/Ii2l_USPFiU
תפילה לימים הנוראים (עברית):
https://youtu.be/Nza_yFST9TE
וניגונים מהימים הנוראים (עברית):
https://youtu.be/RzQspkDvAzs
מהו מנהג התקיעה בשופר?
תְּקִיעַת שׁוֹפָר (Shofar) היא אחת המצוות המוכרות של ראש השנה. השופר הוא כלי נשיפה שמשמש ביהדות כתשמיש מצווה מימי קדם. במהלך השנים הוא הפך לסמל היהודי המוכר ביותר ובמידה רבה אפילו סמל היהדות.
תקיעת השופר היא הסיבה שיום ראש השנה מכונה בתורה "יום תרועה" וגם "זיכרון תרועה".
#אבל מדוע נהוג לתקוע בשופר?
בתקיעת השופר מציינים את היות אלוהים המלך והשופר משמש לתרועה, כתרועת החצוצרות בטקסים מלכותיים ובמיוחד כשממליכים מלך.
תקיעת השופר גם מזכירה את עקידת יצחק. את השופר מייצרים מקרן חלולה של בעל חיים עם קרניים, כמו אייל או יעל. השופר מקשר בין העקדה שבה רצה אברהם אבינו להקריב את בנו יצחק לקרבן. כשמנע ממנו אלוהים להקריב את יצחק, אברהם הקריב את האיל. בתקיעת שופר העשוי מקרן של איל, מזכירים היהודים את עקידת יצחק ומתמסרים למצוות.
בעת העתיקה השתמשו בשופרות כדי להשמיע רעש ולהודיע ולהתריע על דברים שונים. בתנ"ך מופיע השופר פעמים רבות ומבין כלי הנגינה הוא הכלי שמוזכר בו הכי הרבה פעמים. לא רק היהודים השתמשו בו כמובן.
גם עמים אחרים נהגו לתקוע בשופר ובמלחמות נעשה בהם שימוש רב, להרתעת האויב. תבליט שנמצא בכרכמיש מראה בני אדם מתקופת הברזל מנגנים בשופר ובתוף. ככל הנראה גם החצוצרות שבהן תקעו בכיבוש יריחו על ידי יהושע היו שופרות.
הנה יוצר השופרות (עברית):
https://youtu.be/u-jUztEDTJo
שופר בכותל:
https://youtu.be/tJMMzKRajQ4
בבית כנסת:
https://youtu.be/QKJUlJ3ICAI
תולדות השופר:
https://youtu.be/3UWmf5pHdEk
השימוש בשופר ביהדות (עברית):
https://youtu.be/MdQEG6gnZmo
על מנהג התקיעה בשופר (עברית):
https://youtu.be/WKR8FJ1IU1I
סוגי תקיעות בשופר (עברית):
https://youtu.be/-WwlTsWDMzY
רב תוקע בשופר בסליחות בחודש אלול (עברית):
https://youtu.be/pVfV09CDmus
כך מייצרים שופרות (עברית):
https://youtu.be/LUnbT5hobPg
סרטון לקטנטנים (עברית):
https://youtu.be/hTevuOEfJ18
וכל מנהגי התקיעה בשופר בתכנית "קשת וענן" (עברית):
https://youtu.be/vDwW4_sfqiw?long=yes
איך חוגגים את ראש השנה ומה מנהגי החג?
בראש השנה ישנם כמה מנהגים מקובלים, כולל התקיעה בשופר, ביום הראשון של ראש השנה, תפילת "תשליך" מול הים או מקור מים, שבה מנערים את הכיסים כדי להשליך את החטאים.
יש בראש השנה כמה מנהגים לאכילה של מאכלים מסורתיים. הידוע שבהם הוא המנהג לאכול תפוח בדבש, לשנה מתוקה. נהוג לאכול גם ראש של דג או של כבש. המנהג הוא לשם התפילה "שנהיה לראש ולא לזנב".
גם גרגרי רימון נוהגים לאכול בראש השנה, בלוויית הברכה "שירבו זכויותינו כרימון". וגם תמר, שום, כרפס, שעועית, כרישה, דלעת ועוד.
הנה סימני ראש השנה (עברית):
https://youtu.be/ZtQxVREUq3M
הברכות עליהם (עברית):
https://youtu.be/T8tYgaJzqKc
שיחה קלה עם פעוטות על מנהגי החג (עברית):
http://youtu.be/HJPYPiNjxCs
מנהג התשליך (עברית):
https://youtu.be/bsjbUg80zTI
ותשליך של חרדים (עברית):
https://youtu.be/UH8DTxi1jOg
ופרק חינוכי על ראש השנה ושאר חגי תשרי (עברית):
http://youtu.be/N_3w-msRKYA?long=yes
מהו מנהג התשליך?
תשליך (Tashlich) הוא מנהג יהודי שבו משליכים המאמינים בראש השנה את החטאים אל הים. המנהג בא מהפסוק "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם" שנכלל בספר מיכה, פרק ז' פסוק י"ט. יש נוהג לנער ב"תשליך" את שולי הבגדים, כסמל להתנערות מהעוונות והחטאים.
המנהג הוא חלק ממנהגי הימים הנוראים, שבין ראש השנה ויום הכיפורים.
כשאין ים או נהר עם דגים בסביבה נוהגים היהודים לבצע את התשליך אל מול מעיין נובע. במידה שגם מעיין לא נמצא בסביבה, נהגו אבותינו להכין בור מים מיוחד בחצר בית הכנסת, כמו זה שנמצא בבית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, שנבנה במאה ה-17. אם כל אלו לא התקיימו, נהגו לעלות אל מקום גבוה שממנו ניתן היה לראות את המים.
החוקרים סבורים שמקורו הוא בקהילות אשכנז של המאה ה-15. אחת ההשערות היא שיהודי העיר קלן שבגרמניה אימצו אותו במאה ה-14, בהשפעת מנהג נוצרי שרווח אז בעיר. יהודים החלו בהדרגה להשליך את חטאיהם ברחבי אירופה ועד למזרח אירופה. במאות הבאות התפשט המנהג גם לקהילות הספרדיות והפך למנהג יהודי מקובל כמעט על הכל. רק מספר קטן של קהילות ספרדיות וחלק מקהילות תימן סרבו לקבל את המנהג.
הנה הסבר על מנהג התשליך:
https://youtu.be/CYeJlefcGO4
תשליך אצל חרדים:
https://youtu.be/UH8DTxi1jOg
תשליך מודרני מעורב:
https://youtu.be/iy0Ovl9s0F0
והתשליך בבית ספר ישראלי:
https://youtu.be/bsjbUg80zTI
מהן סוגי התרועות בשופר?
תרועות השופרות הן קולות השופר כשנושפים בו למטרות חגיגיות או דתיות. יש לו צליל קדום ומסורתי וכדי לתקוע בשופר צריך לא מעט כוח, טכניקה וניסיון.
כי תקיעת שופר היא אומנות שדורשת ותק ואימון.
#מתי תוקעים בו?
התוקעים בשופר משלימים 100 תקיעות בכל יום מימות ראש השנה.
את ה-30 הראשונות חובה לשמוע ומשמעים אותן בין קריאת התורה לתפילת מוסף. את שאר התקיעות נוהגים לתקוע בזמן תפילת מוסף.
חכמי קדם פסקו שיש לתקוע את שלוש התרועות ואת התקיעות שמלוות אותן כ-3 פעמים סך הכל 30 קולות.
על כן בראש השנה נשמעים שלושה קולות בשופר:
תקיעה - תקיעה אחת ארוכה, כלומר נשיפה עם צליל אחד, ממושך וארוך.
שברים - שלוש נשיפות קצרות. הם מכונות בתלמוד גם גניחות. שלוש תקיעות בנעימה מסולסלת.
תרועה - הרבה נשיפות מהירות וקצרות ביותר, לפי המנהג תשע מהן. הן מכונות בתלמוד בכינוי "יללות", כשלפי המנהג יש לתקוע בשופר לפחות 9 פעמים.
הנה מנהג התקיעה בשופר:
https://youtu.be/WKR8FJ1IU1I
סוגי תקיעות בשופר (עברית):
https://youtu.be/-WwlTsWDMzY
רב תוקע בשופר בסליחות בחודש אלול (עברית):
https://youtu.be/pVfV09CDmus
וכל מנהגי התקיעה בשופר בתכנית "קשת וענן" (עברית):
https://youtu.be/vDwW4_sfqiw?long=yes
למה צמים ביום כיפור?
צום יום כיפור (Yom Kippur) הוא מצווה מהתורה, בה היהודי קיבל הוראה לענות את נפשו, כלומר לצום.
זהו היום היחיד בשנה שעליו נאמר במפורש בתורה, שיש להתענות בו ולצום. המנהג היהודי ביום הזה הוא להתנתק מעולם החומר, ללבוש לבן ולהידמות למלאכים לבנים.
המשמעות של יום כיפור היא שאם חטאנו לאלוהים, אנו היהודים מבקשים סליחה ומכפרים על עוונותינו והאל מוחל מיד, בלי חשבונות. יד ימינו של אלוהים "פשוטה לקבל שבים".
הצום ביום-הכיפורים אולי בא כדי לכפר על עוונותינו בשנה החולפת, לכפר על נפשותינו ולקבל אחריות על המעשים שעשינו.
פעם היה הרעיון של חרטה ועינוי הנפש הרבה יותר משמעותי, אבל בימינו הוא קצת פחות מחמיר. ביום הזה מנתק את עצמו היהודי מעולם החומר, כדי לגלות את הנפש. כשלא דואגים לצרכי הגוף, כמו האכילה והשתייה, יכולה הנפש לפרוץ ולהתגלות.
מצוות הצום כתובה בספר ויקרא, פרשת אמור, פרק ט"ז, שב כתוב במפורש "בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את נפשותיכם, וכל מלאכה לא תעשו - האזרח והגר הגר בתוככם".
עינוי הנפש כולל ביהדות 5 איסורים שביניהם הצום והימנעות מאכילה ושתייה, כמו גם עוד איסורים כלבישת מוצרי עור, רחיצת הגוף וכדומה.
הנה ארוחה מפסקת וצום ביום כיפור (עברית):
https://youtu.be/PikhQ8ZjZtM
כך מסבירים את יום כיפור בעולם:
https://youtu.be/4oqBzg8wCUg
הסבר התורה לצום ביום כיפור (עברית):
https://youtu.be/fvb7FqymXMc?t=2m06s&end=4m17s
ומה הסיפור עם זמני יום כיפור (עברית):
https://youtu.be/lwsWovhMwV0
כך עוברים את הצום בצורה בריאה (עברית):
https://youtu.be/rkAfMKK1ARA
ויש מי שרואים ביום הכיפורים יום של צדק חברתי (עברית):
https://youtu.be/OK90i7shLwk
מהו הצום ולמה הוא נועד?
צום (Fasting) הוא הימנעות מרצון מאכילה ושתיה למשך זמן מוגדר. בכל הדתות המרכזיות בעולם, כולל איסלאם, נצרות, יהדות ובודהיזם, יש שימוש משמעותי בצום. בדתות הללו משמש הצום ככלי רוחני להתקרב לאל, לקבל את סליחתו, את המחילה על חטאים ולטובת צלילות מחשבה.
מטרות הצום הן שונות ומגוונות והוא מלווה את האנושות מאז ומעולם. אבותינו הציידים-לקטים היו רגילים לתקופות בהן לא היה להם מזון, הם נאלצו לחיות ללא אכילה. אבולוציונית, התפתח הגוף האנושי כך שהשומן שגופנו משמש במצב כזה כמאגר חירום המספק אנרגיה לגוף ומקטין משקל הגוף.
במאה ה-21 הפך הצום לכלי פופולרי לירידה במשקל ולשיפור הבריאות המטבולית. כך שכיום צמים בני אדם מסיבות דתיות או רוחניות, למטרות דיאטה ולעתים מטעמים רפואיים, כהכרח הנובע ממצב בריאותי.
הפרוטוקול הנפוץ ביותר הוא צום לסירוגין (Intermittent Fasting), שבו אוכלים רק בחלון זמן מוגבל של 8-12 שעות ביום.
#המדע
בעידן המודרני הופך הצום לנושא מחקר אינטנסיבי בקהילה המדעית. מסתבר שאחרי כ-12 שעות ללא אוכל, מאגרי הסוכר (Glycogen) בכבד מתרוקנים.
הגוף מתחיל לפרק שומנים לאנרגיה בתהליך שנקרא קטוזיס (Ketosis). במצב זה נוצרים קטונים (Ketones), מולקולות המספקות אנרגיה יעילה במיוחד למוח. מחקרים מראים שהקטונים הללו עשויים לשפר את התפקוד הקוגניטיבי ולהגן על תאי עצב מפני נזק.
מחקר שפורסם ב-2019 במגזין Cell הראה שצום עשוי להפעיל תהליך בשם אוטופגיה (Autophagy), מעין ניקיון תאי שבו הגוף מפרק וממחזר חלבונים ישנים. יושינורי אוסומי (Yoshinori Ohsumi) זכה בפרס נובל לרפואה ב-2016 על גילוי המנגנונים המולקולריים של תהליך זה.
אוסומי עבד 27 שנים על המחקר שלו לפני שזכה בהכרה בינלאומית, תקופה שבה רבים מעמיתיו חשבו שהנושא אינו מעניין מספיק.
#דתות וצומות
בדתות השונות נהוגים סוגי צום שונים:
היהדות מחייבת 6 צומות קבועים בשנה שבהם היהודי נמנע מאוכל ושתייה לחלוטין. בצומות של יום כיפור (Yom Kippur) ותשעה באב (Tisha B'Av) נוספים איסורים על רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור ויחסי אישות.
הצום ביום כיפור הוא הצום המרכזי והחשוב ביותר, נמשך כ-25 שעות, והוא הצום היחיד המצווה במפורש בתורה.
צומות קבועים נוספים כוללים את צום גדליה (Tzom Gedaliah) שחל בדרך כלל ב-3 או 4 בתשרי, עשרה בטבת (Asara B'Tevet), שבעה עשר בתמוז (Shiv'ah Asar B'Tammuz) ותענית אסתר (Ta'anit Esther).
בנצרות, במיוחד בקרב הקתולים והאורתודוכסים, הצום המרכזי הוא תקופת הצום הגדול (Lent) שנמשכת כ-46 יום לפני חג הפסחא (Easter), אך ימי הראשון אינם נחשבים לימי צום ולכן מדובר על כ-40 יום של צום בפועל.
תקופת ה"לנט" מציינת את 40 ימי הצום של ישו במדבר. בנצרות הקתולית המודרנית המתענים נמנעים מבשר בימי שישי ובאורתודוקסיה המזרחית ההגבלות חמורות יותר וכוללות הימנעות ממוצרי חלב ומאכלים עשירים, לאורך כל התקופה.
באיסלאם הצום המרכזי הוא רמדאן (Ramadan). הוא נמשך חודש שלם ובו צמים המוסלמים מהשחר ועד השקיעה. בשעות האור נאסרים אכילה, שתייה, עישון ויחסי מין.
צום נוסף הוא יום ערפאת (Arafat) שלפני חג הקורבן (Eid al-Adha). מעניין לציין שבמדינות הנמצאות קרוב לקוטב הצפוני, שם יום האור יכול להימשך עד 20 ו-22 שעות בקיץ, לא כולם אך רבים מהמוסלמים עוקבים אחר זמני היום בעיר מכה או במדינה המוסלמית הקרובה ביותר.
בהינדואיזם מקובלים צומות מסורתיים רבים כמו צום ורטה (Vrat או Vrata) בימי חודש מסוימים, או בחגים כמו נברטרי (Navratri או Navaratri) שבמהלכם 9 לילות של חגיגה דתית שבה רבים נמנעים מדגנים ומאכלים מסוימים.
בבודהיזם ובג'ייניזם מקיימים צומות אישיים או קבוצתיים ליום אחד או יותר, לעיתים ביום הירח המלא, כחלק ממדיטציה וטיהור רוחני. בדתות מזרחיות אלו הצום אינו מוחלט ושתיית מים היא לרוב מותרת.
#מגבלות רפואיות לצום
הצום אינו מתאים לכולם. נשים בהריון, ילדים, אנשים עם הפרעות אכילה או מצבים רפואיים מסוימים צריכים להימנע ממנו.
ראו כמה סוגים של צום בתגית "צום".
הנה השוואת הצום הנוצרי והמוסלמי:
https://youtu.be/XU27-Zq0hQk
כך מתנהל היהודי בצום יום כיפור (עברית):
https://youtu.be/UamSUPerl1c
הצום בעולם הדיאטות:
https://youtu.be/JnzvnJaTAZU
בשל הימים הארוכים נמשך צום מוסלמי באיסלנד 22 שעות כל יום - לאורך כל הרמדן:
https://youtu.be/-6vfsYwXW6I
כך עוברים את הצום בצורה בריאה (עברית):
https://youtu.be/rkAfMKK1ARA
והיתרונות הבריאותיים בצום (עברית):
https://youtu.be/aqI5mHGla5I
הימים הנוראים (High Holy Days) הם הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. אלו מכונים לפי המסורת של הדת היהודית "עשרת ימי תשובה".
המסורת רואה בהם את הימים שבהם דן בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם.
הימים הנוראים הם סמל לתהליך חשבון הנפש ובקשת סליחה וכפרה, לפי המסורת ימים של צדקה ותשובה.
בשל מקומם בלוח העברי, הימים הנוראים קשורים גם בעשרת ימי תשובה, המכונים ביהדות גם "בין כסה לעשור".
היסטורית, המושג "ימים נוראים" מופיע לראשונה בימי הביניים. הוא מקושר בספרות של התקופה לכמה זמנים: או לימים הסמוכים לראש השנה בלוח העברי, או ספציפית לראש השנה ויום הכיפורים, במשמעות רחבה יותר לעשרת ימי תשובה - מא' בתשרי עד י' בתשרי ובמשמעות הרחבה ביותר - לכל ימי אמירת הסליחות החל מחודש אלול.
הנה הסבר לימים הנוראים (עברית):
https://youtu.be/Ii2l_USPFiU
תפילה לימים הנוראים (עברית):
https://youtu.be/Nza_yFST9TE
וניגונים מהימים הנוראים (עברית):
https://youtu.be/RzQspkDvAzs
תְּקִיעַת שׁוֹפָר (Shofar) היא אחת המצוות המוכרות של ראש השנה. השופר הוא כלי נשיפה שמשמש ביהדות כתשמיש מצווה מימי קדם. במהלך השנים הוא הפך לסמל היהודי המוכר ביותר ובמידה רבה אפילו סמל היהדות.
תקיעת השופר היא הסיבה שיום ראש השנה מכונה בתורה "יום תרועה" וגם "זיכרון תרועה".
#אבל מדוע נהוג לתקוע בשופר?
בתקיעת השופר מציינים את היות אלוהים המלך והשופר משמש לתרועה, כתרועת החצוצרות בטקסים מלכותיים ובמיוחד כשממליכים מלך.
תקיעת השופר גם מזכירה את עקידת יצחק. את השופר מייצרים מקרן חלולה של בעל חיים עם קרניים, כמו אייל או יעל. השופר מקשר בין העקדה שבה רצה אברהם אבינו להקריב את בנו יצחק לקרבן. כשמנע ממנו אלוהים להקריב את יצחק, אברהם הקריב את האיל. בתקיעת שופר העשוי מקרן של איל, מזכירים היהודים את עקידת יצחק ומתמסרים למצוות.
בעת העתיקה השתמשו בשופרות כדי להשמיע רעש ולהודיע ולהתריע על דברים שונים. בתנ"ך מופיע השופר פעמים רבות ומבין כלי הנגינה הוא הכלי שמוזכר בו הכי הרבה פעמים. לא רק היהודים השתמשו בו כמובן.
גם עמים אחרים נהגו לתקוע בשופר ובמלחמות נעשה בהם שימוש רב, להרתעת האויב. תבליט שנמצא בכרכמיש מראה בני אדם מתקופת הברזל מנגנים בשופר ובתוף. ככל הנראה גם החצוצרות שבהן תקעו בכיבוש יריחו על ידי יהושע היו שופרות.
הנה יוצר השופרות (עברית):
https://youtu.be/u-jUztEDTJo
שופר בכותל:
https://youtu.be/tJMMzKRajQ4
בבית כנסת:
https://youtu.be/QKJUlJ3ICAI
תולדות השופר:
https://youtu.be/3UWmf5pHdEk
השימוש בשופר ביהדות (עברית):
https://youtu.be/MdQEG6gnZmo
על מנהג התקיעה בשופר (עברית):
https://youtu.be/WKR8FJ1IU1I
סוגי תקיעות בשופר (עברית):
https://youtu.be/-WwlTsWDMzY
רב תוקע בשופר בסליחות בחודש אלול (עברית):
https://youtu.be/pVfV09CDmus
כך מייצרים שופרות (עברית):
https://youtu.be/LUnbT5hobPg
סרטון לקטנטנים (עברית):
https://youtu.be/hTevuOEfJ18
וכל מנהגי התקיעה בשופר בתכנית "קשת וענן" (עברית):
https://youtu.be/vDwW4_sfqiw?long=yes
בראש השנה ישנם כמה מנהגים מקובלים, כולל התקיעה בשופר, ביום הראשון של ראש השנה, תפילת "תשליך" מול הים או מקור מים, שבה מנערים את הכיסים כדי להשליך את החטאים.
יש בראש השנה כמה מנהגים לאכילה של מאכלים מסורתיים. הידוע שבהם הוא המנהג לאכול תפוח בדבש, לשנה מתוקה. נהוג לאכול גם ראש של דג או של כבש. המנהג הוא לשם התפילה "שנהיה לראש ולא לזנב".
גם גרגרי רימון נוהגים לאכול בראש השנה, בלוויית הברכה "שירבו זכויותינו כרימון". וגם תמר, שום, כרפס, שעועית, כרישה, דלעת ועוד.
הנה סימני ראש השנה (עברית):
https://youtu.be/ZtQxVREUq3M
הברכות עליהם (עברית):
https://youtu.be/T8tYgaJzqKc
שיחה קלה עם פעוטות על מנהגי החג (עברית):
http://youtu.be/HJPYPiNjxCs
מנהג התשליך (עברית):
https://youtu.be/bsjbUg80zTI
ותשליך של חרדים (עברית):
https://youtu.be/UH8DTxi1jOg
ופרק חינוכי על ראש השנה ושאר חגי תשרי (עברית):
http://youtu.be/N_3w-msRKYA?long=yes
תשליך (Tashlich) הוא מנהג יהודי שבו משליכים המאמינים בראש השנה את החטאים אל הים. המנהג בא מהפסוק "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם" שנכלל בספר מיכה, פרק ז' פסוק י"ט. יש נוהג לנער ב"תשליך" את שולי הבגדים, כסמל להתנערות מהעוונות והחטאים.
המנהג הוא חלק ממנהגי הימים הנוראים, שבין ראש השנה ויום הכיפורים.
כשאין ים או נהר עם דגים בסביבה נוהגים היהודים לבצע את התשליך אל מול מעיין נובע. במידה שגם מעיין לא נמצא בסביבה, נהגו אבותינו להכין בור מים מיוחד בחצר בית הכנסת, כמו זה שנמצא בבית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, שנבנה במאה ה-17. אם כל אלו לא התקיימו, נהגו לעלות אל מקום גבוה שממנו ניתן היה לראות את המים.
החוקרים סבורים שמקורו הוא בקהילות אשכנז של המאה ה-15. אחת ההשערות היא שיהודי העיר קלן שבגרמניה אימצו אותו במאה ה-14, בהשפעת מנהג נוצרי שרווח אז בעיר. יהודים החלו בהדרגה להשליך את חטאיהם ברחבי אירופה ועד למזרח אירופה. במאות הבאות התפשט המנהג גם לקהילות הספרדיות והפך למנהג יהודי מקובל כמעט על הכל. רק מספר קטן של קהילות ספרדיות וחלק מקהילות תימן סרבו לקבל את המנהג.
הנה הסבר על מנהג התשליך:
https://youtu.be/CYeJlefcGO4
תשליך אצל חרדים:
https://youtu.be/UH8DTxi1jOg
תשליך מודרני מעורב:
https://youtu.be/iy0Ovl9s0F0
והתשליך בבית ספר ישראלי:
https://youtu.be/bsjbUg80zTI
הימים הנוראים
תרועות השופרות הן קולות השופר כשנושפים בו למטרות חגיגיות או דתיות. יש לו צליל קדום ומסורתי וכדי לתקוע בשופר צריך לא מעט כוח, טכניקה וניסיון.
כי תקיעת שופר היא אומנות שדורשת ותק ואימון.
#מתי תוקעים בו?
התוקעים בשופר משלימים 100 תקיעות בכל יום מימות ראש השנה.
את ה-30 הראשונות חובה לשמוע ומשמעים אותן בין קריאת התורה לתפילת מוסף. את שאר התקיעות נוהגים לתקוע בזמן תפילת מוסף.
חכמי קדם פסקו שיש לתקוע את שלוש התרועות ואת התקיעות שמלוות אותן כ-3 פעמים סך הכל 30 קולות.
על כן בראש השנה נשמעים שלושה קולות בשופר:
תקיעה - תקיעה אחת ארוכה, כלומר נשיפה עם צליל אחד, ממושך וארוך.
שברים - שלוש נשיפות קצרות. הם מכונות בתלמוד גם גניחות. שלוש תקיעות בנעימה מסולסלת.
תרועה - הרבה נשיפות מהירות וקצרות ביותר, לפי המנהג תשע מהן. הן מכונות בתלמוד בכינוי "יללות", כשלפי המנהג יש לתקוע בשופר לפחות 9 פעמים.
הנה מנהג התקיעה בשופר:
https://youtu.be/WKR8FJ1IU1I
סוגי תקיעות בשופר (עברית):
https://youtu.be/-WwlTsWDMzY
רב תוקע בשופר בסליחות בחודש אלול (עברית):
https://youtu.be/pVfV09CDmus
וכל מנהגי התקיעה בשופר בתכנית "קשת וענן" (עברית):
https://youtu.be/vDwW4_sfqiw?long=yes
צום יום כיפור (Yom Kippur) הוא מצווה מהתורה, בה היהודי קיבל הוראה לענות את נפשו, כלומר לצום.
זהו היום היחיד בשנה שעליו נאמר במפורש בתורה, שיש להתענות בו ולצום. המנהג היהודי ביום הזה הוא להתנתק מעולם החומר, ללבוש לבן ולהידמות למלאכים לבנים.
המשמעות של יום כיפור היא שאם חטאנו לאלוהים, אנו היהודים מבקשים סליחה ומכפרים על עוונותינו והאל מוחל מיד, בלי חשבונות. יד ימינו של אלוהים "פשוטה לקבל שבים".
הצום ביום-הכיפורים אולי בא כדי לכפר על עוונותינו בשנה החולפת, לכפר על נפשותינו ולקבל אחריות על המעשים שעשינו.
פעם היה הרעיון של חרטה ועינוי הנפש הרבה יותר משמעותי, אבל בימינו הוא קצת פחות מחמיר. ביום הזה מנתק את עצמו היהודי מעולם החומר, כדי לגלות את הנפש. כשלא דואגים לצרכי הגוף, כמו האכילה והשתייה, יכולה הנפש לפרוץ ולהתגלות.
מצוות הצום כתובה בספר ויקרא, פרשת אמור, פרק ט"ז, שב כתוב במפורש "בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את נפשותיכם, וכל מלאכה לא תעשו - האזרח והגר הגר בתוככם".
עינוי הנפש כולל ביהדות 5 איסורים שביניהם הצום והימנעות מאכילה ושתייה, כמו גם עוד איסורים כלבישת מוצרי עור, רחיצת הגוף וכדומה.
הנה ארוחה מפסקת וצום ביום כיפור (עברית):
https://youtu.be/PikhQ8ZjZtM
כך מסבירים את יום כיפור בעולם:
https://youtu.be/4oqBzg8wCUg
הסבר התורה לצום ביום כיפור (עברית):
https://youtu.be/fvb7FqymXMc?t=2m06s&end=4m17s
ומה הסיפור עם זמני יום כיפור (עברית):
https://youtu.be/lwsWovhMwV0
כך עוברים את הצום בצורה בריאה (עברית):
https://youtu.be/rkAfMKK1ARA
ויש מי שרואים ביום הכיפורים יום של צדק חברתי (עברית):
https://youtu.be/OK90i7shLwk
צום (Fasting) הוא הימנעות מרצון מאכילה ושתיה למשך זמן מוגדר. בכל הדתות המרכזיות בעולם, כולל איסלאם, נצרות, יהדות ובודהיזם, יש שימוש משמעותי בצום. בדתות הללו משמש הצום ככלי רוחני להתקרב לאל, לקבל את סליחתו, את המחילה על חטאים ולטובת צלילות מחשבה.
מטרות הצום הן שונות ומגוונות והוא מלווה את האנושות מאז ומעולם. אבותינו הציידים-לקטים היו רגילים לתקופות בהן לא היה להם מזון, הם נאלצו לחיות ללא אכילה. אבולוציונית, התפתח הגוף האנושי כך שהשומן שגופנו משמש במצב כזה כמאגר חירום המספק אנרגיה לגוף ומקטין משקל הגוף.
במאה ה-21 הפך הצום לכלי פופולרי לירידה במשקל ולשיפור הבריאות המטבולית. כך שכיום צמים בני אדם מסיבות דתיות או רוחניות, למטרות דיאטה ולעתים מטעמים רפואיים, כהכרח הנובע ממצב בריאותי.
הפרוטוקול הנפוץ ביותר הוא צום לסירוגין (Intermittent Fasting), שבו אוכלים רק בחלון זמן מוגבל של 8-12 שעות ביום.
#המדע
בעידן המודרני הופך הצום לנושא מחקר אינטנסיבי בקהילה המדעית. מסתבר שאחרי כ-12 שעות ללא אוכל, מאגרי הסוכר (Glycogen) בכבד מתרוקנים.
הגוף מתחיל לפרק שומנים לאנרגיה בתהליך שנקרא קטוזיס (Ketosis). במצב זה נוצרים קטונים (Ketones), מולקולות המספקות אנרגיה יעילה במיוחד למוח. מחקרים מראים שהקטונים הללו עשויים לשפר את התפקוד הקוגניטיבי ולהגן על תאי עצב מפני נזק.
מחקר שפורסם ב-2019 במגזין Cell הראה שצום עשוי להפעיל תהליך בשם אוטופגיה (Autophagy), מעין ניקיון תאי שבו הגוף מפרק וממחזר חלבונים ישנים. יושינורי אוסומי (Yoshinori Ohsumi) זכה בפרס נובל לרפואה ב-2016 על גילוי המנגנונים המולקולריים של תהליך זה.
אוסומי עבד 27 שנים על המחקר שלו לפני שזכה בהכרה בינלאומית, תקופה שבה רבים מעמיתיו חשבו שהנושא אינו מעניין מספיק.
#דתות וצומות
בדתות השונות נהוגים סוגי צום שונים:
היהדות מחייבת 6 צומות קבועים בשנה שבהם היהודי נמנע מאוכל ושתייה לחלוטין. בצומות של יום כיפור (Yom Kippur) ותשעה באב (Tisha B'Av) נוספים איסורים על רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור ויחסי אישות.
הצום ביום כיפור הוא הצום המרכזי והחשוב ביותר, נמשך כ-25 שעות, והוא הצום היחיד המצווה במפורש בתורה.
צומות קבועים נוספים כוללים את צום גדליה (Tzom Gedaliah) שחל בדרך כלל ב-3 או 4 בתשרי, עשרה בטבת (Asara B'Tevet), שבעה עשר בתמוז (Shiv'ah Asar B'Tammuz) ותענית אסתר (Ta'anit Esther).
בנצרות, במיוחד בקרב הקתולים והאורתודוכסים, הצום המרכזי הוא תקופת הצום הגדול (Lent) שנמשכת כ-46 יום לפני חג הפסחא (Easter), אך ימי הראשון אינם נחשבים לימי צום ולכן מדובר על כ-40 יום של צום בפועל.
תקופת ה"לנט" מציינת את 40 ימי הצום של ישו במדבר. בנצרות הקתולית המודרנית המתענים נמנעים מבשר בימי שישי ובאורתודוקסיה המזרחית ההגבלות חמורות יותר וכוללות הימנעות ממוצרי חלב ומאכלים עשירים, לאורך כל התקופה.
באיסלאם הצום המרכזי הוא רמדאן (Ramadan). הוא נמשך חודש שלם ובו צמים המוסלמים מהשחר ועד השקיעה. בשעות האור נאסרים אכילה, שתייה, עישון ויחסי מין.
צום נוסף הוא יום ערפאת (Arafat) שלפני חג הקורבן (Eid al-Adha). מעניין לציין שבמדינות הנמצאות קרוב לקוטב הצפוני, שם יום האור יכול להימשך עד 20 ו-22 שעות בקיץ, לא כולם אך רבים מהמוסלמים עוקבים אחר זמני היום בעיר מכה או במדינה המוסלמית הקרובה ביותר.
בהינדואיזם מקובלים צומות מסורתיים רבים כמו צום ורטה (Vrat או Vrata) בימי חודש מסוימים, או בחגים כמו נברטרי (Navratri או Navaratri) שבמהלכם 9 לילות של חגיגה דתית שבה רבים נמנעים מדגנים ומאכלים מסוימים.
בבודהיזם ובג'ייניזם מקיימים צומות אישיים או קבוצתיים ליום אחד או יותר, לעיתים ביום הירח המלא, כחלק ממדיטציה וטיהור רוחני. בדתות מזרחיות אלו הצום אינו מוחלט ושתיית מים היא לרוב מותרת.
#מגבלות רפואיות לצום
הצום אינו מתאים לכולם. נשים בהריון, ילדים, אנשים עם הפרעות אכילה או מצבים רפואיים מסוימים צריכים להימנע ממנו.
ראו כמה סוגים של צום בתגית "צום".
הנה השוואת הצום הנוצרי והמוסלמי:
https://youtu.be/XU27-Zq0hQk
כך מתנהל היהודי בצום יום כיפור (עברית):
https://youtu.be/UamSUPerl1c
הצום בעולם הדיאטות:
https://youtu.be/JnzvnJaTAZU
בשל הימים הארוכים נמשך צום מוסלמי באיסלנד 22 שעות כל יום - לאורך כל הרמדן:
https://youtu.be/-6vfsYwXW6I
כך עוברים את הצום בצורה בריאה (עברית):
https://youtu.be/rkAfMKK1ARA
והיתרונות הבריאותיים בצום (עברית):
https://youtu.be/aqI5mHGla5I
