שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הינדואיזם, הדת החשובה בהודו?
דת ההינדו, או ההינדואיזם, היא הדת של מרבית תושבי הודו והדת העיקרית בהודו, הכוללת כ-80% מהאוכלוסיה. זוהי דת פאנתיאסטית, שרואה את קיום האל בכל. ההינדואיזם נחשב לדת העתיקה ביותר מבין הדתות הראשיות בעולם ולשלישית בגודלה בעולם (עם כ-1.05 מיליארד מאמינים).
זו היא הדת העתיקה ביותר מבין הדתות הראשיות הקיימות כיום והשלישית בגודלה בעולם. היא החלה להתפתח בסביבות השנים 5,000 - 10,000 לפני הספירה. דת זו קידשה את נהר הגנגס ומכל רחבי הודו נוהרים המאמינים בכל שנה, כדי לרחוץ בו ולנקות את חטאיהם.
ההינדואיזם היא הדת השלישית בגודלה בעולם מבחינת מספר מאמינים, וממוקמת אחרי הנצרות שבמקום הראשון והאיסלם שבמקום השני. יש בעולם למעלה ממיליארד מאמינים בדת ההינדו והם מהווים כ15% מאוכלוסית העולם, מרביתם חיים בהודו, נפאל, וסרי לנקה.
בהינדואיזם ישנם לא פחות מ-33 מיליון אלים ואלות, מה שהופך אותה לדת שמאמינה בהכי הרבה אלים ואלות מבין הדתות הקיימות כיום, שנמצאים כולם באופן סימבולי בגוף הפרה הקדושה להם כל כך. היא גם מאמינה שהפרה היא חיה קדושה ואין לאכול מבשרה. לכן אחד המראות נפוצים בהודו הוא זה של הפרות העומדות באין מפריע באמצע הרחוב.
הנה סקירה על ההינדואיזם וההיסטוריה שלו:
https://www.youtube.com/watch?v=lmV2Wd8bOcc
ומצגת תמונות על דת ההינדו של הודו:
http://youtu.be/zsPAYUe-LIk
מהו פסטיבל הקומבה מלה בהודו?
הפסטיבל הדתי "קומבה מלה" (Kumbh Mela) הוא פסטיבל ידוע המתקיים אחת ל-12 שנה, בעיר ההודית אלאהבאד. בכל פעם מגיעים אליו עשרות מיליוני מאמינים הינדים.
לפי האמונה כאן אללאהבאד היא העיר של אללה. החג הוא לזכר 12 ימי קרב מיתי בו ניצח האל וישנוּ את השדים ולקח מידיהם כד זהב ובו משקה חיי הנצח.
לפי האמונה, במהלך הקרב שנמשך 12 ימים 4 טיפות מהכד נפלו אל הארץ. הן נפלו בערים אללהבאד, הרידוואר, אוג'יין ונאסיק ןלכן כל 3 שנים הפסטיבל מתקיים בעיר אחרת מהארבע.
אחת ל-144 שנים נשלם המחזור המיסטי הקבוע שמאז הניצחון ההוא, של הטוב על הרע. הניצחון הזה, אגב, היה בזכות אותו כד קטן עם משקה האלמוות. לכן החג מוכר גם בכינוי "פסטיבל הכד".
כד קטן? - מזכיר לכם משהו?
מכל מקום, האמונה ההינדית קובעת שטבילה במפגש הנהרות גנגס וימונה שבעיר אלאהבאד, מסייעת למאמינים ההינדים להתנקות מהחטאים שחטאו, תוך שהיא מקרבת אותם לגאולה ממעגל החיים והמוות.
החג שנחשב לקדוש ביותר בהינדואיזם הוא מפגש עם שיא התפארת של הדת הזו, ובו משתלבים אמונות, טקסים וחגיגות ייחודיות.
מעל 100 עד 150 מיליון עולי רגל נוהגים להגיע אל אחדים מ-55 ימי הפסטיבל, בכל פעם שהוא מתקיים. הוא נחשב להתכנסות האנושית הגדולה ביותר בעולם.
אירוע פתיחת הפסטיבל הרשמית מתקיים כשכוהני דת עירומים ומרוחים באפר רצים אל מימיו הקרים של הסנגם, מקום מפגש שני הנהרות. אחריהם ממהרים אלפי מאמינים לרחוץ במים הקרים והמקודשים של מפגש הנהרות.
חודשים לפני מועד הפסטיבל כבר נערכים בעיר להגעת מיליוני המאמינים. באזור הנהרות מוקמת אז עיר אוהלים ענקית, עם גשרים זמניים, 600 מטבחים, מעל 100 אלף תאי שירותים ניידים ו-15 בתי חולים זמניים עם מעל 200 רופאים שיעבדו מסביב לשעון ויטפלו בצרכים הרפואיים של הקהל העצום.
במהלך 55 ימי הפסטיבל שומרים בו על הסדר לא פחות מ-30 אלף שוטרים וסדרנים.
הנה הקומבה מלה בהודו:
https://youtu.be/BipL-4ZoZik
טבילה בגנגס נגד הקורונה:
https://youtu.be/Ll8fGGvCSYU
הקומבה מלה מלמעלה:
https://youtu.be/v0z1jX_zKf0
וסרט תיעודי קצר על הקומבה מלה:
https://youtu.be/NtX9BF1Sl80?long=yes
מהי פרה קדושה ומדוע ההודים לא אוכלים בשר פרה?
מראה נפוץ בהודו הן הפרות שמשוטטות באופן חופשי ועומדות באין מפריע באמצע הרחוב. לפי ההינדואיזם, הדת ההודית הגדולה ביותר, הפרה היא חיה קדושה שאין לאכול מבשרה.
ההינדים לעולם לא יהרגו פרה כדי לאכול אותה. הם רואים בפרות כמי שמעניקות להם את רוב צרכיהם. חלב, גבינה, חמאה ועוד. כל המוצרים שההודים מקבלים מהפרה נחשבים בעיניהם סיבה טובה להפוך אותה לקדושה. מסיבה זו החליטו ההינדים שיש לקדש את הפרה, כדי שלא תישחט לאכילה של בשר.
מכאן בא הביטוי "פרה קדושה", שמדבר על דברים שאין לפגוע בהם או לערער על הצדקת קיומם. כך, "לשחוט פרות קדושות" משמעו לעשות דבר שאינו מקובל, משהו שהוא ממש כמו חילול הקודש.
עם זאת, בצד כל הנחמדות אל הפרות שלהם, קדושת הפרות בהודו היא גם בעיה לא קטנה בשביל ההודים. כיוון שאינם רוצים שהפרה תמות בחצר ביתם ותפיל קללה על יושבי הבית, הם משחררים את הפרות הזקנות שאינן נותנות חלב לחופשי.
הפרות הללו משוטטות ברחובות הערים, מלכלכות ולא פעם גורמות לתאונות ונזקים. משום כך נבנים בשנים האחרונות בהודו "בתי אבות" לפרות קדושות וזקנות והן מטופלות יפה, עד יום מותן..
הנה הפרות הקדושות המשוטטות בערי הודו:
http://youtu.be/ziyivXgk7YU
על הפרה הקדושה בהודו (עברית):
http://youtu.be/I_SAOZ7xFxw
סרטון תיעודי על הפרות הקדושות של ההינדים:
https://youtu.be/uJ0ZVXMReBg?long=yes
והנה פרות לידכם:
https://youtu.be/Q_BavaspcFc?qr=yes
מהי האלה מרובת הזרועות של הודו?
לאלה ההינדית המפחידה קאלי (Kali), או קאליקה, זרועות רבות ומאיימות. ההודים נוהגים להקריב לה בכל יום כבשים ועופות, רק כדי שלא תכעס עליהם.
כי קאלי ידועה כאלה זועמת וצמאת דם, בעלת אופי עז, שלעתים קרובות מזוהה עם הרס ושינוי. בעבר היא הוצגה כאלה משמידה ועם הדורות היא "התררככה" וזכתה להיחשב לאלה אפלה ואלימה בלבד.
אף על פי כן קאלי נערצת על ידי מאמינים רבים בהודו וברחבי העולם. למרות המוניטין המפחיד שהיא זכתה לו, במסורות הינדית מסוימות היא גם נתפסת כדמות אם אוהבת ומלאת חמלה, המגנה על חסידיה מפני כל פגע. את הטבע העוצמתי שלה תופסים המאמינים בהינדו כביטוי לאהבה ומסירות לילדיה, ונכונות לעשות ככל יכולתה כדי להגן עליהם.
פירוש שמה של קאלי הוא "שחור". ואכן, באמנות ובאיקונוגרפיה ההינדית מתוארת האלה מרובת הידיים לעתים קרובות כאישה כהת עור, שכל אחת מזרועותיה אוחזת בסמל או נשק אחר. לרוב היא עומדת בציורים על גופו של האל שיווה, בעלה, השוכב לרגליה.
לעתים קאלי אף מוצגת בציורים כעונדת שרשרת ראשים כרותים, סמל לניצחונה על האגו ולמעגל הלידה והמוות.
צד חשוב נוסף במיתולוגיה של קאלי הוא תפקידה כמחסלת הרוע והבורות, כדי למנוע מהם להתפשט ולגרום לנזק נוסף. על פי סיפור ידוע באמונה ההינדית הביסה אלי את השד רקטביג'ה (Raktabija). הוא היה ידוע בכך שבכל פעם שהוא נשפך, יצר הדם שלו שדים נוספים. קאלי התגברה עליו על ידי שתיית דמו, כשבכך מנעה יצירה של שדים נוספים.
בעידן המודרני, הפכה קאלי לסמל של העצמה נשית והתנגדות נגד דיכוי. נשים רבות בהודו וברחבי העולם רואות בה השראה ומקור כוח ותדמיתה שימשה לא פעם בתנועות ומחאות פמיניסטיות.
הנה סיפורה של האלה קאלי מרובת הידיים:
https://youtu.be/dh_wngUJFys
ביקור במקדש האלה קאלי הקטן בבנגלדש:
https://youtu.be/_hodjz95FP4
ותחפושת קאלי במסיבת הלואין:
https://youtu.be/7fkA0Y0uQ0U
מהו נהר הגנגס הקדוש של הודו?
ההודים רואים בגנגס את הנהר הקדוש שלהם. הם נוהגים להצטופף על גדות הגנגס, לטבול במימיו ולרחוץ את גופם ובכך להיטהר מחטאיהם.
הגנגס הוא נהר מרכזי וקדוש במיוחד בצפון הודו. אורכו הכולל של הנהר הוא 2,507 ק"מ. בין השאר זורם הגנגס דרך מישורי צפון הודו הנרחבים, דרך בבנגלדש, עד שהוא נשפך למפרץ בנגל. זאת לאחר שהוא מתפצל לשלוחות רבות.
לאורך גדות הגנגס ישנן כמה ערים קדושות להינדים, כולל רישיקש, הארידוואר וואראנסי ומקומות נוספים קטנים יותר.
קראו על מנהג פיזור אפר המתים על פני הנהר בתגית "גנגס".
הנה העיר וארנאסי שעל נהר הגנגס:
https://youtu.be/SkR8zuRpat4
שריפת הגופות על הנהר:
https://youtu.be/Iy-EzYo1rf4
מראות מהעיר וארנאסי שעל גדות הגנגס הקדוש:
https://youtu.be/cYzN85MdSso
וסרט תיעודי בעברית על הגנגס:
https://youtu.be/_KMToB8pVts?long=yes
מה האמת בגלגול נשמות?
גלגול נשמות הוא אמונה שנשמתו של אדם שמת יכולה לחזור לעולם כשהיא מתגלמת באדם אחר. יש הטוענים שגלגול הנשמות נועד לתיקון משהו שהמת השאיר, יש טוענים שמעשים טובים או רעים שעשה המנוח יקבעו את הגלגול הבא שלו ואחרים סבורים שגלגול נשמות מתרחש כיוון שהמנוח לא השלים את תפקידו בעולם.
גלגול הנשמות זכה לחיזוקים שוהים במהלך השנים, כשהתגלו תופעות מסתוריות וחסרות הסבר אחר. ביניהן אנשים שדיברו לפתע בשפה זרה שמעולם לא שמעו קודם. אחרים גילו חפצים שאיש לא ידע את מיקומם, מלבד המנוח. והיו גם מקרים שבהם תוארו בפרטי פרטים אירועים שרק המת ידע בפירוט ובדיוק שכזה.
חלק מהמאמינים בגלגול נשמות רואים בו תהליך חד פעמי, אחרים חושבים שהוא מתרחש שוב ושוב, אפילו עד אינסוף. יש גם ויכוח אם נשמתו של האדם תתגלגל תמיד לאדם או שנשמות יכולות להופיע גם בבעלי חיים ובצמחים, כמו שחלק מאמינים.
הדת היהודית רואה את מעשיו של האדם כקובעים את עתיד נשמתו. רק נשמתו של אדם שאין לו חובות נוספים שעליו לתקן בעולם הזה, שבה אל העולם העליון. יהודים שנותרו להם חובות, נאלצת נשמתם, או לפחות חלק ממנה, לשוב אל העולם הזה עד שהתיקון שלה יושלם לגמרי.
גם בהינדואיזם, דת של מעל מיליארד אנשים, מאמינים באמונת גלגול הנשמות. ההינדואיסטים טוענים שנשמת האדם לא תמצא מנוח ותעבור גלגולים שנים, עד שתתמזג עם האל ולא תצטרך לעבור גלגולים נוספים.
כך מסבירים את תופעת גלגול הנשמות בקבלה היהודית (עברית):
https://youtu.be/Se4E8CLwAlc
וילד דרוזי שנשמתו התגלגלה מאדם אחר (עברית):
https://youtu.be/AYxW6g58yS8
למה בהודו מפזרים אפר מתים על נהר הגנגס?
גם בחייהם וגם במותם רואים ההודים בנהר הגנגס את הנהר הקדוש שלהם. אל בחייהם הם מרבים לטבול בו כדי לטהר את גופם מהחטאים, הרי שבמותם הם מצפים שיפזרו את אפרם על פני מימיו של הנהר.
מקור המנהג של פיזור אפר המת על פני הנהר הוא באמונתם של ההינדים שבהודו בקדושתו של הגנגס. ההינדים מאמינים שפיזור אפר גופות בנהר ישפר את החיים של המת בגלגול הבא. בנוסף לפיזור האפר בנהר ההינדים גם מאמינים שטבילה בנהר שוטפת את החטאים והינדים אדוקים רבים עורכים עליות לרגל לנהר כדי לרחוץ בו ולעשות מדיטציה על גדותיו.
הנה שריפת הגופות בעיר ורנאסי, על גדות נהר הגנגס:
http://youtu.be/g4A96rMyHSA
הטקס הדתי של שריפת גופות המתים (עברית):
https://youtu.be/riSBfOGONpU
וסרטון מקיף על שריפת ופיזור האפר עת נהר הגנגס (עברית):
https://youtu.be/wFO1niwBRnk?long=yes
מהן מערות באטו עם המקדשים שבתוכן?
במרחק 13 קילומטרים מקואלה לומפור (Kuala Lumpur) שבמלזיה מתנשאת מערכת מערות שהפכה לאחד המקומות הקדושים החשובים ביותר של ההינדואיזם מחוץ להודו. מדובר במערות באטו (Batu Caves), שנוצרו באבן גיר בת 400 מיליון שנה.
כדי להגיע במערות באטו למערה הראשית, על המבקרים לטפס ב-272 מדרגות צבעוניות ותלולות שנבנו ב-1920. בראש המדרגות ממתין מקדש הינדי מפואר המוקדש לאל מורוגן (Murugan), אל המלחמה והחוכמה ההינדי.
בכניסה למתחם, ממש בפתח המערות, ניצב פסל זהוב ענק של מורוגן בגובה 42.7 מטר, אחד הפסלים הגדולים בעולם של אלוהות הינדית, שנבנה מ-1,550 טון פלדה והושלם ב-2006.
המתחם כולל גם מערת המוזיאון (Museum Cave) עם ציורי קיר המתארים את האמונות ההינדיות ומערת הגלריה (Gallery Cave) המכילה פסלי אלים צבעוניים. מערות נוספות הן קטנות יותר, בנויות חדרים שונים שמלאים חלקם בנטיפים וזקיפים והן מציעות אווירה שלווה יותר. תצורות אבן הגיר הללו הן בנות מעל ל-400 מיליון שנה והן בית גידול ייחודי למגוון של חי וצומח.
בתוך המערות חיים עדרי קופים שהפכו לחלק מהחוויה המקומית. לאורך השנים הפכו הקופים לחכמים ביותר - הם למדו לפתוח בקבוקי מים ולחטוף כובעים ממבקרים, דבר שיצר אינטראקציה מעניינת, אטרקציה משעשעת ולעיתים ממש מצחיקה.
הרגע הגדול ביותר במערות מתרחש בפסטיבל תייפוסאם (Thaipusam) בינואר או פברואר כל שנה, כאשר מעל מיליון עולי רגל מגיעים למקום. מאמינים נושאים מבנים מעוטרים וכבדים הנקראים קבדי (Kavadi), מעין נטל על גופם במסע של 15 קילומטר מקואלה לומפור - כל זאת כצורה של תשובה וכדי לבקש ברכות מהאל מורוגן.
מעניין שהמקום שהתגלה על ידי קצין בריטי ב-1878, הפך לאתר הינדי לקראת סוף המאה ה-19 כשמהגרים מדרום הודו הקימו בו מקדש קטן. מאז, המקדש הקטן הפך למרשים ופעיל מאוד וכיום המערות הללו מושכות מיליוני מבקרים בכל שנה ומציעות שילוב מרתק בין טבע עתיק ומופלא לפעילות דתית חיה, צבעונית ותוססת במיוחד.
הנה מערות באטו:
https://youtu.be/455ZG1naoYk
המקדש שבמערות באטו:
https://youtu.be/dM2jX4sxUqM
בואו למקדש שבמערות באטו:
https://youtu.be/soZ_Tu73XIo
ומטייל מסביר על מערות באטו:
https://youtu.be/GVogESODiIo
דת ההינדו, או ההינדואיזם, היא הדת של מרבית תושבי הודו והדת העיקרית בהודו, הכוללת כ-80% מהאוכלוסיה. זוהי דת פאנתיאסטית, שרואה את קיום האל בכל. ההינדואיזם נחשב לדת העתיקה ביותר מבין הדתות הראשיות בעולם ולשלישית בגודלה בעולם (עם כ-1.05 מיליארד מאמינים).
זו היא הדת העתיקה ביותר מבין הדתות הראשיות הקיימות כיום והשלישית בגודלה בעולם. היא החלה להתפתח בסביבות השנים 5,000 - 10,000 לפני הספירה. דת זו קידשה את נהר הגנגס ומכל רחבי הודו נוהרים המאמינים בכל שנה, כדי לרחוץ בו ולנקות את חטאיהם.
ההינדואיזם היא הדת השלישית בגודלה בעולם מבחינת מספר מאמינים, וממוקמת אחרי הנצרות שבמקום הראשון והאיסלם שבמקום השני. יש בעולם למעלה ממיליארד מאמינים בדת ההינדו והם מהווים כ15% מאוכלוסית העולם, מרביתם חיים בהודו, נפאל, וסרי לנקה.
בהינדואיזם ישנם לא פחות מ-33 מיליון אלים ואלות, מה שהופך אותה לדת שמאמינה בהכי הרבה אלים ואלות מבין הדתות הקיימות כיום, שנמצאים כולם באופן סימבולי בגוף הפרה הקדושה להם כל כך. היא גם מאמינה שהפרה היא חיה קדושה ואין לאכול מבשרה. לכן אחד המראות נפוצים בהודו הוא זה של הפרות העומדות באין מפריע באמצע הרחוב.
הנה סקירה על ההינדואיזם וההיסטוריה שלו:
https://www.youtube.com/watch?v=lmV2Wd8bOcc
ומצגת תמונות על דת ההינדו של הודו:
http://youtu.be/zsPAYUe-LIk
הפסטיבל הדתי "קומבה מלה" (Kumbh Mela) הוא פסטיבל ידוע המתקיים אחת ל-12 שנה, בעיר ההודית אלאהבאד. בכל פעם מגיעים אליו עשרות מיליוני מאמינים הינדים.
לפי האמונה כאן אללאהבאד היא העיר של אללה. החג הוא לזכר 12 ימי קרב מיתי בו ניצח האל וישנוּ את השדים ולקח מידיהם כד זהב ובו משקה חיי הנצח.
לפי האמונה, במהלך הקרב שנמשך 12 ימים 4 טיפות מהכד נפלו אל הארץ. הן נפלו בערים אללהבאד, הרידוואר, אוג'יין ונאסיק ןלכן כל 3 שנים הפסטיבל מתקיים בעיר אחרת מהארבע.
אחת ל-144 שנים נשלם המחזור המיסטי הקבוע שמאז הניצחון ההוא, של הטוב על הרע. הניצחון הזה, אגב, היה בזכות אותו כד קטן עם משקה האלמוות. לכן החג מוכר גם בכינוי "פסטיבל הכד".
כד קטן? - מזכיר לכם משהו?
מכל מקום, האמונה ההינדית קובעת שטבילה במפגש הנהרות גנגס וימונה שבעיר אלאהבאד, מסייעת למאמינים ההינדים להתנקות מהחטאים שחטאו, תוך שהיא מקרבת אותם לגאולה ממעגל החיים והמוות.
החג שנחשב לקדוש ביותר בהינדואיזם הוא מפגש עם שיא התפארת של הדת הזו, ובו משתלבים אמונות, טקסים וחגיגות ייחודיות.
מעל 100 עד 150 מיליון עולי רגל נוהגים להגיע אל אחדים מ-55 ימי הפסטיבל, בכל פעם שהוא מתקיים. הוא נחשב להתכנסות האנושית הגדולה ביותר בעולם.
אירוע פתיחת הפסטיבל הרשמית מתקיים כשכוהני דת עירומים ומרוחים באפר רצים אל מימיו הקרים של הסנגם, מקום מפגש שני הנהרות. אחריהם ממהרים אלפי מאמינים לרחוץ במים הקרים והמקודשים של מפגש הנהרות.
חודשים לפני מועד הפסטיבל כבר נערכים בעיר להגעת מיליוני המאמינים. באזור הנהרות מוקמת אז עיר אוהלים ענקית, עם גשרים זמניים, 600 מטבחים, מעל 100 אלף תאי שירותים ניידים ו-15 בתי חולים זמניים עם מעל 200 רופאים שיעבדו מסביב לשעון ויטפלו בצרכים הרפואיים של הקהל העצום.
במהלך 55 ימי הפסטיבל שומרים בו על הסדר לא פחות מ-30 אלף שוטרים וסדרנים.
הנה הקומבה מלה בהודו:
https://youtu.be/BipL-4ZoZik
טבילה בגנגס נגד הקורונה:
https://youtu.be/Ll8fGGvCSYU
הקומבה מלה מלמעלה:
https://youtu.be/v0z1jX_zKf0
וסרט תיעודי קצר על הקומבה מלה:
https://youtu.be/NtX9BF1Sl80?long=yes
מראה נפוץ בהודו הן הפרות שמשוטטות באופן חופשי ועומדות באין מפריע באמצע הרחוב. לפי ההינדואיזם, הדת ההודית הגדולה ביותר, הפרה היא חיה קדושה שאין לאכול מבשרה.
ההינדים לעולם לא יהרגו פרה כדי לאכול אותה. הם רואים בפרות כמי שמעניקות להם את רוב צרכיהם. חלב, גבינה, חמאה ועוד. כל המוצרים שההודים מקבלים מהפרה נחשבים בעיניהם סיבה טובה להפוך אותה לקדושה. מסיבה זו החליטו ההינדים שיש לקדש את הפרה, כדי שלא תישחט לאכילה של בשר.
מכאן בא הביטוי "פרה קדושה", שמדבר על דברים שאין לפגוע בהם או לערער על הצדקת קיומם. כך, "לשחוט פרות קדושות" משמעו לעשות דבר שאינו מקובל, משהו שהוא ממש כמו חילול הקודש.
עם זאת, בצד כל הנחמדות אל הפרות שלהם, קדושת הפרות בהודו היא גם בעיה לא קטנה בשביל ההודים. כיוון שאינם רוצים שהפרה תמות בחצר ביתם ותפיל קללה על יושבי הבית, הם משחררים את הפרות הזקנות שאינן נותנות חלב לחופשי.
הפרות הללו משוטטות ברחובות הערים, מלכלכות ולא פעם גורמות לתאונות ונזקים. משום כך נבנים בשנים האחרונות בהודו "בתי אבות" לפרות קדושות וזקנות והן מטופלות יפה, עד יום מותן..
הנה הפרות הקדושות המשוטטות בערי הודו:
http://youtu.be/ziyivXgk7YU
על הפרה הקדושה בהודו (עברית):
http://youtu.be/I_SAOZ7xFxw
סרטון תיעודי על הפרות הקדושות של ההינדים:
https://youtu.be/uJ0ZVXMReBg?long=yes
והנה פרות לידכם:
https://youtu.be/Q_BavaspcFc?qr=yes
לאלה ההינדית המפחידה קאלי (Kali), או קאליקה, זרועות רבות ומאיימות. ההודים נוהגים להקריב לה בכל יום כבשים ועופות, רק כדי שלא תכעס עליהם.
כי קאלי ידועה כאלה זועמת וצמאת דם, בעלת אופי עז, שלעתים קרובות מזוהה עם הרס ושינוי. בעבר היא הוצגה כאלה משמידה ועם הדורות היא "התררככה" וזכתה להיחשב לאלה אפלה ואלימה בלבד.
אף על פי כן קאלי נערצת על ידי מאמינים רבים בהודו וברחבי העולם. למרות המוניטין המפחיד שהיא זכתה לו, במסורות הינדית מסוימות היא גם נתפסת כדמות אם אוהבת ומלאת חמלה, המגנה על חסידיה מפני כל פגע. את הטבע העוצמתי שלה תופסים המאמינים בהינדו כביטוי לאהבה ומסירות לילדיה, ונכונות לעשות ככל יכולתה כדי להגן עליהם.
פירוש שמה של קאלי הוא "שחור". ואכן, באמנות ובאיקונוגרפיה ההינדית מתוארת האלה מרובת הידיים לעתים קרובות כאישה כהת עור, שכל אחת מזרועותיה אוחזת בסמל או נשק אחר. לרוב היא עומדת בציורים על גופו של האל שיווה, בעלה, השוכב לרגליה.
לעתים קאלי אף מוצגת בציורים כעונדת שרשרת ראשים כרותים, סמל לניצחונה על האגו ולמעגל הלידה והמוות.
צד חשוב נוסף במיתולוגיה של קאלי הוא תפקידה כמחסלת הרוע והבורות, כדי למנוע מהם להתפשט ולגרום לנזק נוסף. על פי סיפור ידוע באמונה ההינדית הביסה אלי את השד רקטביג'ה (Raktabija). הוא היה ידוע בכך שבכל פעם שהוא נשפך, יצר הדם שלו שדים נוספים. קאלי התגברה עליו על ידי שתיית דמו, כשבכך מנעה יצירה של שדים נוספים.
בעידן המודרני, הפכה קאלי לסמל של העצמה נשית והתנגדות נגד דיכוי. נשים רבות בהודו וברחבי העולם רואות בה השראה ומקור כוח ותדמיתה שימשה לא פעם בתנועות ומחאות פמיניסטיות.
הנה סיפורה של האלה קאלי מרובת הידיים:
https://youtu.be/dh_wngUJFys
ביקור במקדש האלה קאלי הקטן בבנגלדש:
https://youtu.be/_hodjz95FP4
ותחפושת קאלי במסיבת הלואין:
https://youtu.be/7fkA0Y0uQ0U
הינדים
ההודים רואים בגנגס את הנהר הקדוש שלהם. הם נוהגים להצטופף על גדות הגנגס, לטבול במימיו ולרחוץ את גופם ובכך להיטהר מחטאיהם.
הגנגס הוא נהר מרכזי וקדוש במיוחד בצפון הודו. אורכו הכולל של הנהר הוא 2,507 ק"מ. בין השאר זורם הגנגס דרך מישורי צפון הודו הנרחבים, דרך בבנגלדש, עד שהוא נשפך למפרץ בנגל. זאת לאחר שהוא מתפצל לשלוחות רבות.
לאורך גדות הגנגס ישנן כמה ערים קדושות להינדים, כולל רישיקש, הארידוואר וואראנסי ומקומות נוספים קטנים יותר.
קראו על מנהג פיזור אפר המתים על פני הנהר בתגית "גנגס".
הנה העיר וארנאסי שעל נהר הגנגס:
https://youtu.be/SkR8zuRpat4
שריפת הגופות על הנהר:
https://youtu.be/Iy-EzYo1rf4
מראות מהעיר וארנאסי שעל גדות הגנגס הקדוש:
https://youtu.be/cYzN85MdSso
וסרט תיעודי בעברית על הגנגס:
https://youtu.be/_KMToB8pVts?long=yes
גלגול נשמות הוא אמונה שנשמתו של אדם שמת יכולה לחזור לעולם כשהיא מתגלמת באדם אחר. יש הטוענים שגלגול הנשמות נועד לתיקון משהו שהמת השאיר, יש טוענים שמעשים טובים או רעים שעשה המנוח יקבעו את הגלגול הבא שלו ואחרים סבורים שגלגול נשמות מתרחש כיוון שהמנוח לא השלים את תפקידו בעולם.
גלגול הנשמות זכה לחיזוקים שוהים במהלך השנים, כשהתגלו תופעות מסתוריות וחסרות הסבר אחר. ביניהן אנשים שדיברו לפתע בשפה זרה שמעולם לא שמעו קודם. אחרים גילו חפצים שאיש לא ידע את מיקומם, מלבד המנוח. והיו גם מקרים שבהם תוארו בפרטי פרטים אירועים שרק המת ידע בפירוט ובדיוק שכזה.
חלק מהמאמינים בגלגול נשמות רואים בו תהליך חד פעמי, אחרים חושבים שהוא מתרחש שוב ושוב, אפילו עד אינסוף. יש גם ויכוח אם נשמתו של האדם תתגלגל תמיד לאדם או שנשמות יכולות להופיע גם בבעלי חיים ובצמחים, כמו שחלק מאמינים.
הדת היהודית רואה את מעשיו של האדם כקובעים את עתיד נשמתו. רק נשמתו של אדם שאין לו חובות נוספים שעליו לתקן בעולם הזה, שבה אל העולם העליון. יהודים שנותרו להם חובות, נאלצת נשמתם, או לפחות חלק ממנה, לשוב אל העולם הזה עד שהתיקון שלה יושלם לגמרי.
גם בהינדואיזם, דת של מעל מיליארד אנשים, מאמינים באמונת גלגול הנשמות. ההינדואיסטים טוענים שנשמת האדם לא תמצא מנוח ותעבור גלגולים שנים, עד שתתמזג עם האל ולא תצטרך לעבור גלגולים נוספים.
כך מסבירים את תופעת גלגול הנשמות בקבלה היהודית (עברית):
https://youtu.be/Se4E8CLwAlc
וילד דרוזי שנשמתו התגלגלה מאדם אחר (עברית):
https://youtu.be/AYxW6g58yS8
גם בחייהם וגם במותם רואים ההודים בנהר הגנגס את הנהר הקדוש שלהם. אל בחייהם הם מרבים לטבול בו כדי לטהר את גופם מהחטאים, הרי שבמותם הם מצפים שיפזרו את אפרם על פני מימיו של הנהר.
מקור המנהג של פיזור אפר המת על פני הנהר הוא באמונתם של ההינדים שבהודו בקדושתו של הגנגס. ההינדים מאמינים שפיזור אפר גופות בנהר ישפר את החיים של המת בגלגול הבא. בנוסף לפיזור האפר בנהר ההינדים גם מאמינים שטבילה בנהר שוטפת את החטאים והינדים אדוקים רבים עורכים עליות לרגל לנהר כדי לרחוץ בו ולעשות מדיטציה על גדותיו.
הנה שריפת הגופות בעיר ורנאסי, על גדות נהר הגנגס:
http://youtu.be/g4A96rMyHSA
הטקס הדתי של שריפת גופות המתים (עברית):
https://youtu.be/riSBfOGONpU
וסרטון מקיף על שריפת ופיזור האפר עת נהר הגנגס (עברית):
https://youtu.be/wFO1niwBRnk?long=yes
במרחק 13 קילומטרים מקואלה לומפור (Kuala Lumpur) שבמלזיה מתנשאת מערכת מערות שהפכה לאחד המקומות הקדושים החשובים ביותר של ההינדואיזם מחוץ להודו. מדובר במערות באטו (Batu Caves), שנוצרו באבן גיר בת 400 מיליון שנה.
כדי להגיע במערות באטו למערה הראשית, על המבקרים לטפס ב-272 מדרגות צבעוניות ותלולות שנבנו ב-1920. בראש המדרגות ממתין מקדש הינדי מפואר המוקדש לאל מורוגן (Murugan), אל המלחמה והחוכמה ההינדי.
בכניסה למתחם, ממש בפתח המערות, ניצב פסל זהוב ענק של מורוגן בגובה 42.7 מטר, אחד הפסלים הגדולים בעולם של אלוהות הינדית, שנבנה מ-1,550 טון פלדה והושלם ב-2006.
המתחם כולל גם מערת המוזיאון (Museum Cave) עם ציורי קיר המתארים את האמונות ההינדיות ומערת הגלריה (Gallery Cave) המכילה פסלי אלים צבעוניים. מערות נוספות הן קטנות יותר, בנויות חדרים שונים שמלאים חלקם בנטיפים וזקיפים והן מציעות אווירה שלווה יותר. תצורות אבן הגיר הללו הן בנות מעל ל-400 מיליון שנה והן בית גידול ייחודי למגוון של חי וצומח.
בתוך המערות חיים עדרי קופים שהפכו לחלק מהחוויה המקומית. לאורך השנים הפכו הקופים לחכמים ביותר - הם למדו לפתוח בקבוקי מים ולחטוף כובעים ממבקרים, דבר שיצר אינטראקציה מעניינת, אטרקציה משעשעת ולעיתים ממש מצחיקה.
הרגע הגדול ביותר במערות מתרחש בפסטיבל תייפוסאם (Thaipusam) בינואר או פברואר כל שנה, כאשר מעל מיליון עולי רגל מגיעים למקום. מאמינים נושאים מבנים מעוטרים וכבדים הנקראים קבדי (Kavadi), מעין נטל על גופם במסע של 15 קילומטר מקואלה לומפור - כל זאת כצורה של תשובה וכדי לבקש ברכות מהאל מורוגן.
מעניין שהמקום שהתגלה על ידי קצין בריטי ב-1878, הפך לאתר הינדי לקראת סוף המאה ה-19 כשמהגרים מדרום הודו הקימו בו מקדש קטן. מאז, המקדש הקטן הפך למרשים ופעיל מאוד וכיום המערות הללו מושכות מיליוני מבקרים בכל שנה ומציעות שילוב מרתק בין טבע עתיק ומופלא לפעילות דתית חיה, צבעונית ותוססת במיוחד.
הנה מערות באטו:
https://youtu.be/455ZG1naoYk
המקדש שבמערות באטו:
https://youtu.be/dM2jX4sxUqM
בואו למקדש שבמערות באטו:
https://youtu.be/soZ_Tu73XIo
ומטייל מסביר על מערות באטו:
https://youtu.be/GVogESODiIo
