שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו היסט?
קרה לכם שנסעתם במכונית וראיתם מרחוק את ההרים? האם שמתם לב שבעוד שהעצים והמבנים הקרובים נעו במהירות אל מול עיניכם, ההרים זזו לאט?
לאשלייה הזו, שבה מה שרחוק נע לאט ומה שקרוב נע במהירות, קוראים פרלקס, או בעברית "היסט" (Parallax). אלו שמותיה של תופעה שבה הדברים הרחוקים נראים כאילו הם נעים לאט, בעוד שעצמים קרובים נעים מהר יותר.
בתופעת ההיסט משתמשים כבר שנים רבות לחישוב מרחקים של עצמים מרוחקים. כך למשל ניתן לחשב בעזרת ההיסט את המרחק מאיתנו אל השמש או כוכבי הלכת.
רעיון הפרלקס מנוצל כיום במשחקי מחשב ובעיצוב אתרי אינטרנט כדי לתת אשליית עומק. בשיטה זו של גרפיקת מחשב מניעים את הרקע של המשחק או האתר לאט יותר ביחס לתוכן האתר או לדמויות העיקריות במשחק, מה שיוצר אפקט חזותי של עומק ותנועה שנראית כמו תלת מימד.
הכירו את ההיסט וכיצד הוא מאפשר מדידת מרחק אל כוכבים:
https://youtu.be/iwlMmJs1f5o
כך זה נראה במציאות:
https://youtu.be/ycQnsu_Cmko
פרלקס, כלומר היסט, אבל טכנולוגי:
https://youtu.be/-8u43gle_wE
ההסבר ההנדסי למציאת המרחק אל גרמי שמיים קרובים:
https://youtu.be/5hlyE6EDUe8
והסבר חישוב מרחקים עצומים בחלל בהיסט טריגונומטרי (מתורגם):
https://youtu.be/Op3AYaJc0Xw
מהו עיצוב הפרלקס?
עיצוב הפרלקס (Parallax) הוא סגנון חדשני של עיצוב אתרי אינטרנט, המעניק חווית משתמש חדשה וזוכה להצלחה גדולה בשנים האחרונות. אחרי פרלקס מתבססים על עיצוב ויזואלי, חווייתי, דינמי ומלא חיים, שבו המרכיבים נעים תוך כדי גלילת דף האינטרנט והרקע הוא שמשתנה.
בגלילת הפרלקס (Parallax scrolling), שנולדה במשחקי מחשב, תנועת הרקע היא איטית מזו של התמונות והמרכיבים העיקריים, מה שיוצר תחושה של עומק בדו-ממד. כלומר הצופה מרגיש שהוא צופה במשחק תלת-ממדי, מבלי שיש באמת ממד נוסף לשני הממדים שעל מסך המחשב.
אתרי פרלקס בנויים לרוב מדף אחד בלבד. את הדף ניתן לגלול לכל אורכו, כשנוצרת תחושה של מרחק בין מרכיבים קדמיים לבין הרקע. מחוץ לגלילה ניתן לנווט בדף של אתר כזה על ידי לחיצה על אחד מכפתורי התפריט הראשי, מה שמפעיל גלילה אוטומטית של הדף, עד לאזור הרלוונטי בו, במקום שבו נמצא התוכן המבוקש.
באפקט הפרלקס, בעברית "היסט", השתמשו בעבר בעיקר במשחקי מחשב. במשחקים אלו נהגו המפתחים ליצור אשליית עומק על ידי שינוי מהירות התנועה של תמונות הרקע לעומת העצמים הקרובים יותר, כמו הדמויות או עצמים שלידן. היכולת ליצור אשליה של עומק במהלך משחק הגדילה את הריאליזם, "ההרגשה האמתית" של השחקנים.
בעיצוב אתר עם פרלקס באינטרנט משתמשים באותו עיקרון. הרקע של האתר נע לאט יותר מאשר התוכן שלו והדבר מחדד את האפקט הויזואלי ומלהיב יותר. עיצוב כזה הוא מרשים, מסקרן, מספר סיפור ומניע לפעולה. אך על השיטה הזו יש גם לא מעט ביקורת, כשרבים ממומחי חוויית המשתמש טוענים שהיא אינה מתאימה לכל אתר, שהיא עלולה להסיט את תשומת ליבם של בעלי אתרים מהצורך בתוכן איכותי ומתחדש ומשימושיות גבוהה לפני הכל. גם הכמות הגדולה של האתרים בסגנון הפרלקס הופכת את מה שנראה מיוחד ומרגש לשגרתי ובמידה מסוימת אפילו מאוס.
הסבר של עיצוב הפרלקס באתרי אינטרנט:
http://youtu.be/BL3u6d_DcK8
כך יוצרים פרלקס באנימציה - שימו לב למהירות התנועה האיטית של הרקע הרחוק לעומת הקרוב והנע מהר:
https://youtu.be/0ITA_pwfzDE
דוגמאות להיסט טכנולוגי:
https://youtu.be/-8u43gle_wE
אשליית ההיסט שהעיצוב הזה מנצל כדי לתת תחושה של עומק:
https://youtu.be/ycQnsu_Cmko
והסבר טכני ליצירת אפקט פרלקס באתר אינטרנט:
http://youtu.be/D75WTf_Y738
איך מודדים את המרחק בין כוכבים?
מדידה של מרחק לכוכבים נעשית באמצעות שיטה שנקראת היסט טריגונומטרי (Trigonometric Parallax). שיטת ההיסט מתבססת על הסטייה של זווית הכוכב לאחר 6 חודשים של תנועת כדור הארץ. כך ניתן לחשב את המרחק ממנו.
אבל השיטה הזו טובה מאד לכוכבים שנמצאים במרחק של שנות אור בודדות. למרחקים עצומים משתמשים בשיטה אחרת בשם "נרות תקניים". שיטה זו מתבססת על עצמים בחלל שהחוקרים יודעים את עוצמת ההארה שלהם. הם הנרות התקניים שבהם משתמשים החוקרים. כך, למשל, במרחקים כאלה משתמשים בסופרנובות, שהן כוכבים מתפוצצים, בתור נרות תקניים.
אם נמדוד כוכב עם כמות אור ידועה ובהנחה שאנו יודעים שכמות האור שמגיעה אלינו תרד ביחס ריבועי למרחק, הרי שככל שתקטן כמות האור שמגיעה אלינו, נוכל לחשב את המרחק של הכוכב מאיתנו. מכיוון שאת עוצמת האור של כוכב רחוק איננו יודעים, החוקרים נעזרים במדידה של זמן המחזור שלו וכך מחשבים את מרחקו.
כך מודדים את המרחק בין הכוכבים (מתורגם):
https://youtu.be/Op3AYaJc0Xw
והסבר שיטת המדידה של הפרלקס למדידה של מרחקים בין גרמי שמיים:
https://youtu.be/SqI67fkdiL8
מהו צופן קיסר ומה הקשר שלו ליוליוס הרומי?
צופן קיסר (Caesar cipher) הוא אולי הצופן הוותיק והידוע ביותר בעולם ההצפנה. את שמו הוא קיבל מיוליוס קיסר, שליט רומי שהשתמש בו להסתיר את התוכן של הודעות צבאיות ששלח למפקדים ולחייליו.
מדובר במה שמכונה "צופן החלפה". כל אות בטקסט המוצפן מחליפה אות קבועה, הנמצאת ב"היסט" - מרחק קבוע ממנה באלף-בית. אם ההיסט הוא למשל של 4, האות A תוחלף באות E, האות B תוחלף באות F ואת ההמשך הבנתם לבד.
לפי כתבי סווטוניוס, יוליוס קיסר השתמש בצופן הזה בהיסט של 3.
פיצוח הצופן היה עניין של זמן. כיום ניתן לפענח צופן כזה במהירות וצופן קיסר נחשב לצופן שמפענחים בקלות, אבל בימי הביניים לקח 800 שנים עד שזה קרה. עד אז היה הצופן ככל הנראה בטוח יחסית. השכלה מתמטית ועוד יותר הצפנה לא היו נושאים רווחים באותם ימים ומפענחים של צפנים לא היו בנמצא.
אבל אז הערבים נכנסים לתמונה. לא רבים יודעים שהחבר'ה האלה ידעו מתמטיקה ועלו אז בהרבה על המדענים של אירופה. במאה ה-9 עלה מתמטיקאי ערבי מבריק ששמו אל-קינדי על עניין התדירויות של אותיות בשפה. הוא זיהה שלכל שפה יש אותיות שמופיעות הרבה יותר מאחרות. הרעיון שלו זכה לשם "שיטת ניתוח התדירות". הוא מצא את האות הכי שכיחה בטקסט המוצפן ואיתר מה מרחקה מהאות הכי שכיחה בשפה של מעביר הצופן. כך ידע מה ההיסט שהוא צריך לעשות לכל אות בטקסט המוצפן בכדי לפענח אותו.
דוגמה? - בבקשה:
בשפה האנגלית למשל, האות E היא הכי שכיחה. אם מפצח הקוד סופר את האותיות בטקסט המוצפן ומזהה אות אחרת שהיא השכיחה, מספיק שיספור את המרחק בינה לבין E באותיות האלף בית האנגלי, בכדי לדעת מהו ההיסט וכמה לספור מכל אות במוצפן, בכדי לפענח אותו לאנגלית.
באופן מסוים צופן הקיסר הפך לסבא של כל צופן החלפה אלף-ביתי שיבוא אחריו. אבל הוא שימש בהרבה מקרים, עד המאה ה-20.
למשל בתקופת הגאונים ביהדות. בכדי שלא לכתוב את השם המפורש, נהגו אז לכתוב בקלף המזוזה את המשפט המוצפן "כוזו במוכסז כוזו", המהווה הסטה של מקום אחד שמאלה למשפט הקדוש עם השם המפורש "ה' אלוהינו ה'".
השמרנות והצניעות הוויקטוריאנית הולידו במאה ה-19 אזור מיוחד בעיתונים כמו הטיימס הלונדוני, בו זוגות אוהבים החליפו לא פעם הודעות מוצפנות בצפנים מוסכמים. כצפוי כיכב בהם "צופן הקיסר". יוליוס ודאי התהפך בקברו...
גם הצבא הרוסי השתמש בו ב-1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה. לא שלא היו לו צפנים קשים יותר לפענוח, ששימשו ברמת הפיקוד, אבל צופן קיסר היה קל יותר לשימוש בין החיילים ובזמן אמת. ההנחה הייתה שמפענחי האויב הגרמני או האוסטרי לא יתעסקו בפענוח של הודעות מוצפנות בדרגות הנמוכות.
הנה סיפורו והסבר של צופן קיסר (מתורגם):
https://youtu.be/sMOZf4GN3oc
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/fR8rVR72a6o
ארגנו משחק המשתמש בצופן קיסר (עברית):
https://youtu.be/n2OKo0iGIJI
והסבר על היותו חלק מגלגלי ההצפנה (עברית):
https://youtu.be/J8o1LTaK4SE
היסט
קרה לכם שנסעתם במכונית וראיתם מרחוק את ההרים? האם שמתם לב שבעוד שהעצים והמבנים הקרובים נעו במהירות אל מול עיניכם, ההרים זזו לאט?
לאשלייה הזו, שבה מה שרחוק נע לאט ומה שקרוב נע במהירות, קוראים פרלקס, או בעברית "היסט" (Parallax). אלו שמותיה של תופעה שבה הדברים הרחוקים נראים כאילו הם נעים לאט, בעוד שעצמים קרובים נעים מהר יותר.
בתופעת ההיסט משתמשים כבר שנים רבות לחישוב מרחקים של עצמים מרוחקים. כך למשל ניתן לחשב בעזרת ההיסט את המרחק מאיתנו אל השמש או כוכבי הלכת.
רעיון הפרלקס מנוצל כיום במשחקי מחשב ובעיצוב אתרי אינטרנט כדי לתת אשליית עומק. בשיטה זו של גרפיקת מחשב מניעים את הרקע של המשחק או האתר לאט יותר ביחס לתוכן האתר או לדמויות העיקריות במשחק, מה שיוצר אפקט חזותי של עומק ותנועה שנראית כמו תלת מימד.
הכירו את ההיסט וכיצד הוא מאפשר מדידת מרחק אל כוכבים:
https://youtu.be/iwlMmJs1f5o
כך זה נראה במציאות:
https://youtu.be/ycQnsu_Cmko
פרלקס, כלומר היסט, אבל טכנולוגי:
https://youtu.be/-8u43gle_wE
ההסבר ההנדסי למציאת המרחק אל גרמי שמיים קרובים:
https://youtu.be/5hlyE6EDUe8
והסבר חישוב מרחקים עצומים בחלל בהיסט טריגונומטרי (מתורגם):
https://youtu.be/Op3AYaJc0Xw
עיצוב הפרלקס (Parallax) הוא סגנון חדשני של עיצוב אתרי אינטרנט, המעניק חווית משתמש חדשה וזוכה להצלחה גדולה בשנים האחרונות. אחרי פרלקס מתבססים על עיצוב ויזואלי, חווייתי, דינמי ומלא חיים, שבו המרכיבים נעים תוך כדי גלילת דף האינטרנט והרקע הוא שמשתנה.
בגלילת הפרלקס (Parallax scrolling), שנולדה במשחקי מחשב, תנועת הרקע היא איטית מזו של התמונות והמרכיבים העיקריים, מה שיוצר תחושה של עומק בדו-ממד. כלומר הצופה מרגיש שהוא צופה במשחק תלת-ממדי, מבלי שיש באמת ממד נוסף לשני הממדים שעל מסך המחשב.
אתרי פרלקס בנויים לרוב מדף אחד בלבד. את הדף ניתן לגלול לכל אורכו, כשנוצרת תחושה של מרחק בין מרכיבים קדמיים לבין הרקע. מחוץ לגלילה ניתן לנווט בדף של אתר כזה על ידי לחיצה על אחד מכפתורי התפריט הראשי, מה שמפעיל גלילה אוטומטית של הדף, עד לאזור הרלוונטי בו, במקום שבו נמצא התוכן המבוקש.
באפקט הפרלקס, בעברית "היסט", השתמשו בעבר בעיקר במשחקי מחשב. במשחקים אלו נהגו המפתחים ליצור אשליית עומק על ידי שינוי מהירות התנועה של תמונות הרקע לעומת העצמים הקרובים יותר, כמו הדמויות או עצמים שלידן. היכולת ליצור אשליה של עומק במהלך משחק הגדילה את הריאליזם, "ההרגשה האמתית" של השחקנים.
בעיצוב אתר עם פרלקס באינטרנט משתמשים באותו עיקרון. הרקע של האתר נע לאט יותר מאשר התוכן שלו והדבר מחדד את האפקט הויזואלי ומלהיב יותר. עיצוב כזה הוא מרשים, מסקרן, מספר סיפור ומניע לפעולה. אך על השיטה הזו יש גם לא מעט ביקורת, כשרבים ממומחי חוויית המשתמש טוענים שהיא אינה מתאימה לכל אתר, שהיא עלולה להסיט את תשומת ליבם של בעלי אתרים מהצורך בתוכן איכותי ומתחדש ומשימושיות גבוהה לפני הכל. גם הכמות הגדולה של האתרים בסגנון הפרלקס הופכת את מה שנראה מיוחד ומרגש לשגרתי ובמידה מסוימת אפילו מאוס.
הסבר של עיצוב הפרלקס באתרי אינטרנט:
http://youtu.be/BL3u6d_DcK8
כך יוצרים פרלקס באנימציה - שימו לב למהירות התנועה האיטית של הרקע הרחוק לעומת הקרוב והנע מהר:
https://youtu.be/0ITA_pwfzDE
דוגמאות להיסט טכנולוגי:
https://youtu.be/-8u43gle_wE
אשליית ההיסט שהעיצוב הזה מנצל כדי לתת תחושה של עומק:
https://youtu.be/ycQnsu_Cmko
והסבר טכני ליצירת אפקט פרלקס באתר אינטרנט:
http://youtu.be/D75WTf_Y738
מדידה של מרחק לכוכבים נעשית באמצעות שיטה שנקראת היסט טריגונומטרי (Trigonometric Parallax). שיטת ההיסט מתבססת על הסטייה של זווית הכוכב לאחר 6 חודשים של תנועת כדור הארץ. כך ניתן לחשב את המרחק ממנו.
אבל השיטה הזו טובה מאד לכוכבים שנמצאים במרחק של שנות אור בודדות. למרחקים עצומים משתמשים בשיטה אחרת בשם "נרות תקניים". שיטה זו מתבססת על עצמים בחלל שהחוקרים יודעים את עוצמת ההארה שלהם. הם הנרות התקניים שבהם משתמשים החוקרים. כך, למשל, במרחקים כאלה משתמשים בסופרנובות, שהן כוכבים מתפוצצים, בתור נרות תקניים.
אם נמדוד כוכב עם כמות אור ידועה ובהנחה שאנו יודעים שכמות האור שמגיעה אלינו תרד ביחס ריבועי למרחק, הרי שככל שתקטן כמות האור שמגיעה אלינו, נוכל לחשב את המרחק של הכוכב מאיתנו. מכיוון שאת עוצמת האור של כוכב רחוק איננו יודעים, החוקרים נעזרים במדידה של זמן המחזור שלו וכך מחשבים את מרחקו.
כך מודדים את המרחק בין הכוכבים (מתורגם):
https://youtu.be/Op3AYaJc0Xw
והסבר שיטת המדידה של הפרלקס למדידה של מרחקים בין גרמי שמיים:
https://youtu.be/SqI67fkdiL8
צופן קיסר (Caesar cipher) הוא אולי הצופן הוותיק והידוע ביותר בעולם ההצפנה. את שמו הוא קיבל מיוליוס קיסר, שליט רומי שהשתמש בו להסתיר את התוכן של הודעות צבאיות ששלח למפקדים ולחייליו.
מדובר במה שמכונה "צופן החלפה". כל אות בטקסט המוצפן מחליפה אות קבועה, הנמצאת ב"היסט" - מרחק קבוע ממנה באלף-בית. אם ההיסט הוא למשל של 4, האות A תוחלף באות E, האות B תוחלף באות F ואת ההמשך הבנתם לבד.
לפי כתבי סווטוניוס, יוליוס קיסר השתמש בצופן הזה בהיסט של 3.
פיצוח הצופן היה עניין של זמן. כיום ניתן לפענח צופן כזה במהירות וצופן קיסר נחשב לצופן שמפענחים בקלות, אבל בימי הביניים לקח 800 שנים עד שזה קרה. עד אז היה הצופן ככל הנראה בטוח יחסית. השכלה מתמטית ועוד יותר הצפנה לא היו נושאים רווחים באותם ימים ומפענחים של צפנים לא היו בנמצא.
אבל אז הערבים נכנסים לתמונה. לא רבים יודעים שהחבר'ה האלה ידעו מתמטיקה ועלו אז בהרבה על המדענים של אירופה. במאה ה-9 עלה מתמטיקאי ערבי מבריק ששמו אל-קינדי על עניין התדירויות של אותיות בשפה. הוא זיהה שלכל שפה יש אותיות שמופיעות הרבה יותר מאחרות. הרעיון שלו זכה לשם "שיטת ניתוח התדירות". הוא מצא את האות הכי שכיחה בטקסט המוצפן ואיתר מה מרחקה מהאות הכי שכיחה בשפה של מעביר הצופן. כך ידע מה ההיסט שהוא צריך לעשות לכל אות בטקסט המוצפן בכדי לפענח אותו.
דוגמה? - בבקשה:
בשפה האנגלית למשל, האות E היא הכי שכיחה. אם מפצח הקוד סופר את האותיות בטקסט המוצפן ומזהה אות אחרת שהיא השכיחה, מספיק שיספור את המרחק בינה לבין E באותיות האלף בית האנגלי, בכדי לדעת מהו ההיסט וכמה לספור מכל אות במוצפן, בכדי לפענח אותו לאנגלית.
באופן מסוים צופן הקיסר הפך לסבא של כל צופן החלפה אלף-ביתי שיבוא אחריו. אבל הוא שימש בהרבה מקרים, עד המאה ה-20.
למשל בתקופת הגאונים ביהדות. בכדי שלא לכתוב את השם המפורש, נהגו אז לכתוב בקלף המזוזה את המשפט המוצפן "כוזו במוכסז כוזו", המהווה הסטה של מקום אחד שמאלה למשפט הקדוש עם השם המפורש "ה' אלוהינו ה'".
השמרנות והצניעות הוויקטוריאנית הולידו במאה ה-19 אזור מיוחד בעיתונים כמו הטיימס הלונדוני, בו זוגות אוהבים החליפו לא פעם הודעות מוצפנות בצפנים מוסכמים. כצפוי כיכב בהם "צופן הקיסר". יוליוס ודאי התהפך בקברו...
גם הצבא הרוסי השתמש בו ב-1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה. לא שלא היו לו צפנים קשים יותר לפענוח, ששימשו ברמת הפיקוד, אבל צופן קיסר היה קל יותר לשימוש בין החיילים ובזמן אמת. ההנחה הייתה שמפענחי האויב הגרמני או האוסטרי לא יתעסקו בפענוח של הודעות מוצפנות בדרגות הנמוכות.
הנה סיפורו והסבר של צופן קיסר (מתורגם):
https://youtu.be/sMOZf4GN3oc
הסבר באנגלית:
https://youtu.be/fR8rVR72a6o
ארגנו משחק המשתמש בצופן קיסר (עברית):
https://youtu.be/n2OKo0iGIJI
והסבר על היותו חלק מגלגלי ההצפנה (עברית):
https://youtu.be/J8o1LTaK4SE
