כדור הגלידה מאפשר להכין גלידה בדרך פשוטה ומהנה במיוחד, תוך כדי משחק בו. אולי קשה להאמין שניתן להכין גלידה ביתית על ידי זה שמשחקים בכדור, אבל זו אחת ההמצאות החביבות והחכמות האלה, שפשוט עושות היטב את כל הדברים הטובים - גם משחק, גם גלידה וגם פעילות גופנית לילדים או מבוגרים - מחוץ לבית ממש..

בכדור ניתן להכין גלידה בכל מקום שרוצים, בלי סוללות או צורך בקירור וכמובן בלי צורך בחשמל.


רוצים לראות איך מכינים גלידה ביתית טעימה מאוד? - הנה מדריך להכנת גלידה בכדור גלידה (עברית):

http://youtu.be/FnEQHrXCnj0


וקרין גורן מראה איך מכינים גלידה עם כדור גלידה (עברית):

http://youtu.be/_iHg2Z1YeM0

סביבונים הם מוצר זול מאד כיום. בעבר, בטרם הומצאו חומרים כמו פלסטיק לתעשייה, הם היו יקרים יותר. אז הם נעשו מעץ ומעופרת ותהליך הייצור היה מסובך ויקר יותר. כיום, במסגרת המיחזור שאנו כל כך מעדיפים, ניתן לייצר סביבונים פשוטים גם לבד.

החלטנו להציע כמה רעיונות להכנת סביבונים בבית. יש עוד המון רעיונות טובים ליצור סביבון בעצמנו ונשמח ללמוד אותם. גם אתם מוזמנים להמציא ולשלוח לנו הצעות או סרטונים שמדגימים אותן.


כך מכינים סביבון מעטיפה של קרמבו (עברית):

http://youtu.be/fWznYdk4D78


או מדיסק ישן (עברית):

http://youtu.be/C-1DRMbXANU


סביבון מצוייר (עברית):

http://youtu.be/xMUJIUfOkAQ


סביבון מפלסטלינה (עברית):

http://youtu.be/y_8YkK6JkA8


ואפשר גם להכין סביבון מיחזור כזה (עברית):

http://youtu.be/Xm9_S9ABkvY

בטיק, באטיק, או "טאי דאי" (Tie dye) הם כינוייה של טכניקת צביעת בדים המשלבת שימוש בשעווה. חולצות עם בטיק היו מסמלי הסיקסטיז, חביבות ההיפים וילדי הפרחים של שנות השישים.

בבטיק משתמשים במקומות שונים בעולם, אך לא ברור היכן נולדה אמנות זו. האי ג'אווה שבאינדונזיה הוא אחד המקומות הבולטים בעבודות הבטיק שעושים בו.

הקלות הרבה שבה ניתן היה להכין אותן, המחיר הזול והמרכיבים של השימוש החוזר - כל אלו הפכו את החולצות הצביעות בבית מסתם בגד, לבגד עם רעיון. הצבעים המגוונים והמשוגעים של חולצות ובגדי הטאי דאי הפכו את הדפסי הבאטיק הללו לאחד מסמלי חופש המאפיינים את שנות ה-60.

עד היום מציעה אמנות הבטיק יופי של פעילויות DIY לדור הצעיר, בקייטנות, בחוגי היצירה ועוד. בצביעת בטיק קושרים את הבגד או מורחים שעווה מותכת על הבד, לפני שטובלים אותו בצבע. הצבע ידבוק בכל מקום חשוף על פני הבגד. כשמתירים את החבל או ממוססים את השעווה מתגלים אזורים לא צבועים על הבד, בדוגמאות מרהיבות, מופשטות ואפילו פסיכדליות. אם משלבים כמה צבעים שונים, בסדרה של סיבובי צביעה וייבוש, מתקבלים בגדים צבעוניים ומרהיבים אף יותר.

גם אם היום פחות רואים אותן, חולצות הבטיק הצבועות בטכניקת הקשירה או השעווה והצביעה, אלה שקיבלו בעברית את הכינוי "בטיק", היו פעם להיט ענק.


כך ככל הנראה המציאו ההיפים את הטאי דאי:

https://youtu.be/EsQ63m4hLN0


אשה שהקימה עם בעלה עסק לייצור חולצות בטיק:

https://youtu.be/KlpE-QJ03Q8


מדריך להכנת באטיק טאי דאי באנגלית:

https://youtu.be/ZcdRRjWsxTE


טכניקות שונות לצביעת חולצה בשיטת טאי דאי:

https://youtu.be/J-6esY0pppM


טיפים לצביעה כזו:

https://youtu.be/sm6qYaz_H_U


צביעה במגוון צבעים:

https://youtu.be/PbjWkiQ5DtI


וסרט על ההיפים שבאים לפגוש את הגרייטפול דד ואת עצמם הצעירים בחולצות טאי דאי:

https://youtu.be/QbwwoqQQh-8

להכין גלידה טבעית, בלי חומרים סינטטיים ולא בריאים, זו תמיד משימה.

גלידה טבעית היא עוד יותר מעניינת, כי צריך להכין אותה ללא סוכר, שמקורו אמנם טבעי אבל כיום הוא עובר תהליכים רבים ובריא בטוח שהוא לא.

ברשת יש המון מתכונים שמאפשרים לשלב טעם ובריאות, מעדנים עם טבע. צריך לחפש אותם ובעזרת גוגל זה ממש קל.


אז הנה מתכון וידאו להכנת גלידת בננה טבעית וללא סוכר (עברית):

https://youtu.be/xB9OwSNCdDQ

גבינת קוטג' (Cottage cheese) היא גבינה מוכרת ואהודה בעולם כולו. שורשיה עוד מימי מצרים העתיקה ויוון הקדומה. הגבינה הלבנה עם הגושים נפוצה במקומות רבים בעולם, במיוחד בארצות שונות באירופה ובצפון אמריקה. את השם קיבלה גבינת הקוטג' רק במאה ה-18 אבל הכינו אותה אלפי שנים לפני כן.

הקוטג' הוא בעצם "גבינת בקתה". באנגלית קוטג' הוא בית קטן או בקתה צנועה, המשמשים למגורים בכפר או כבית נופש. מכאן נולד גם השם של הגבינה שלנו, שנקראת על שם בקתת הכפר האנגלית.

את "הגבינה עם הבקתה" יצרו משאריות. החלב הרזה שנותר לאחר שחבצו את החמאה, הוא ששימש להכנת הגבינה הזולה והפשוטה הזו. מעט אירוני שהגבינה הזו, שבישראל הפכה פעם לסמל יוקר המחיה, הוכנה בכפר האירופי משאריות חלב רזה וחצי-מקולקל שנשארו לאחר חביצת החמאה היוקרתית..

במקומות רבים בעולם אוכלים קוטג', אך בכל מקום הוא עשוי בסגנון ובמרקם שונים. יש מקומות, כמו ארצות הברית, שאוכלים בהם קוטג' עם גרגירים גדולים ויבשים יותר, בעוד שבמקומות אחרים, כולל ישראל, מעדיפים גבינת קוטג' עם גרגירים קטנים. ובדרום אפריקה, מעידים ישראלים שחיו שם, גבינת הקוטג' ממש לא טעימה לחיך שלנו..

הסיבה להבדלים בטעמים, שגורמים לישראלים רבים בנכר להתגעגע לקוטג' הישראלי, הוא שהקוטג' שלנו השתנה כשהובא בשנות ה-50 מארה"ב, על ידי חברת 'תנובה'. אנשי החברה הבינו שלא ניתן לחבר את הקוטג' כמו שהיא לחיך הישראל והגבינה עברה התאמה, כך שתתאים לטעמו של הצרכן הישראלי.

לפי הבלשנית תמר עילם גינדין, מקור המילה קוטג' הוא משפות גרמאניות שבהן cot הוא 'בקתה'. משם עברה המלה לצרפתית cote וגם לאנגלית, שבה נוספה בהמשך התוספת age וקיבלה משמעות של בקתה עם חלקת האדמה שמסביבה. עם השנים החלו באנגליה להשתמש במילה לתיאור של בתים קטנים באזורים הכפריים. הגבינה זכתה לשמה ממנהג הכנת הגבינה הכפרית הזו באותם בתים כפריים, בעיקר הקוטג'ים האנגליים והצרפתיים.


הנה פרסומת לגבינת קוטג' משנות ה-70:

http://youtu.be/gstcwEvfaj8


כך מכינים אותה בבית ובבקתה (עברית):

https://youtu.be/G1Pf3AvIymA


כך הוחלפה גבינת הקוטג' באמריקה לטובת היוגורט:

https://youtu.be/ppeaswu9xeE?t=1m31s&end=2m17s


והנה המקור של גבינות רבות כולל הקוטג':

http://youtu.be/ezE07cwQF84