דֵּמוֹקְרָטְיָה (Democracy), שלטון העם, היא שיטת משטר שבה יש לאזרחים יכולת להשפיע על אופי השלטון באמצעות הצבעה בבחירות או במשאל-עם, בחירת נציגים למוסדות כמו הפרלמנט (אצלנו הכנסת), חופש הדיבור וחופש דעה.

בדמוקרטיה אמיתית יש בנוסף לחופש הדיבור גם הקפדה על זכויות אדם כמו הזכות לחירות, חופש ההתאגדות, זכות הקניין וחופש התנועה. אין שיטה טובה ממנה להבטיח את האזרחים מפני שחיתות השליטים, משרירות ליבם או טפשותם. רק הדמוקרטיה מבטיחה שהשליט יידע עד כמה מעשיו נשפטים יום יום על ידי הבוחר.

הדמוקרטיה מקדשת גם את הפלורליזם, כלומר הרב-תרבותיות, המכבדת כל מוצא ותרבות שמהן באו האזרחים השונים בה.

דמוקרטיה אמיתית תכבד גם את עיקרון השוויון, הקובע שכל בני האדם שווים וראויים לכבוד שווה.

דמוקרטיה מאוזנת, שבנויה נכון, חייבת לכלול "הפרדת רשויות". זה אומר שמתקיימות בה שלוש רשויות הכרחיות, חופשיות ובלתי תלויות זו בזו. אלה הן הרשויות: הרשות המחוקקת שהיא הפרלמנט ואצלנו הכנסת, הרשות המבצעת שהיא הממשלה והרשות השופטת, שהיא בתי המשפט, השופטים ומערכת המשפט כולה.

הדמוקרטיה אינה שיטה מושלמת, אבל היא שיטה שהוכיחה את עצמה למול שיטות אחרות, כמו דיקטטורה, מלוכה ושאר שיטות המשטר שאינן מבוססות על זכויות-האדם וחופש הפרט.

ווינסטון צ'רצ'יל אמר פעם בשנינות חכמה ש"דמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר, פרט לכל האחרות שנוסו..."


#היסטוריה בקליפת אגוז
הדמוקרטיה, כמו שאנו מכירים אותה, נולדה במהפכה הצרפתית. היא אמנם החלה עם לא מעט קשיים בצרפת, אבל ממנה היא נדדה די מהר ל-13 המושבות של ארצות הברית, אלו שאך זה השתחררו משלטון האימפריה הבריטית.

בארצות הברית בחרו בה כשיטת השלטון המועדפת לברית שהם יקימו. משם ובחסות הקפיטליזם וכלכלת השוק, היא תתפשט כמעט לכל מדינה שהלכה על תעשייה מתקדמת ובחרה בכלכלה של שוק חופשי.

בכל מקום בו היא פרחה, התבססה הדמוקרטיה על כלכלת השוק החופשי ועל האידאולוגיה הליברלית כדי להצליח. היא נזקקה להם בכדי לעמוד כנגד כל הכוחות האנטי-דמוקרטיים, שבשלב מסוים תמיד יתחילו לבצבץ ולהרים את ראשם, במיוחד ברגעי משבר.


הנה הדמוקרטיה ותולדותיה:

http://youtu.be/u6jgWxkbR7A


כך נולדה הדמוקרטיה הראשונה ביוון העתיקה (עברית):

https://youtu.be/15bRBPBEBLQ


העקרונות והמושגים בדמוקרטיה (עברית):

http://youtu.be/t0DSlM4cZ0U


מעניין אתכם לדעת למה סוקרטס תיעב את הדמוקרטיה היוונית?

https://youtu.be/fLJBzhcSWTk


שיר שמקטר על הדמוקרטיה ואיך מרגיש בה האזרח הקטן (עברית):

http://youtu.be/EnH3XYYQ74Q


ושיטות בחירות שונות שנהוגות בדמוקרטיות בעולם (מתורגם):

https://youtu.be/PaxVCsnox_4

שיטת המשטר הפרלמנטרית (Parliamentary government) היא שיטת משטר שבה הפרלמנט נבחר על ידי העם וראש הממשלה נקבע על-ידי הפרלמנט, מהיותו ראש מפלגת הרוב, שהיא מפלגת השלטון. במדינת ישראל הפרלמנט הוא הכנסת בירושלים.

במילים אחרות, העם בוחר את הרשות המחוקקת, שהיא הפרלמנט ועל פי יחסי הכוחות בפרלמנט, ממנים חברי הפרלמנט (אצלנו אלה חברי הכנסת) את הרשות המבצעת, שהיא הממשלה.

במשטר הפרלמנטרי תלויים ראש הממשלה, שהוא בעצם ראש הרשות המבצעת והממשלה שלו, באמון הפרלמנט. בדרך של הצבעת אי אמון בפרלמנט יכולים הממשלה וראש הממשלה להיות מודחים בכל רגע.

במשטר פרלמנטרי יש מיזוג רשויות: הרשות המבצעת צומחת מהרשות המחוקקת ותלוייה באמונה (זוכרים את אי-האמון בפרלמנט שיכול להפיל את הממשלה?), אבל היא יכולה גם להביא לפיזורה המוקדם, בנסיבות מסויימות.

בעיקר מסיבות היסטוריות, רוב מדינות אירופה והמדינות שנשלטו בעבר על ידי האימפריה הבריטית הן בעלות משטר פרלמנטרי.


הנה שיטת המשטר הפרלמנטרית:

https://youtu.be/M_Vl74KfJ_Y


וכמה סוגי ממשל הנהוגים בדמוקרטיה ייצוגית:

https://youtu.be/XASp14Zwsjs

בדמוקרטיה משפיעים האזרחים על אופי השלטון על ידי הצבעה בבחירות. אלה מתקיימות בישראל אחת ל-4 שנים, או פחות, אם הממשלה נופלת בהצבעת אי-אמון.

בישראל משתתפים בבחירות הכלליות, שבהן בוחרים את חברי הכנסת, כל אזרחי המדינה שהם מבוגרים ויש להם זכות הצבעה.

שיטת הבחירות בישראל היא השיטה הרובית-יחסית.

מפלגות שונות מקיימות עוד לפני הבחירות הכלליות גם פְּרַיְמֵרִיז. הפריימריז הן בחירות מַקְדִּימוֹת, שבהן נבחרים המועמדים של המפלגה לכנסת וכן המועמד לראשות הממשלה, אם המפלגה מציבה כזה.

לאחר הבחירות מזמין נשיא המדינה את המפלגות השונות ומברר על מי הן ממליצות בתור מרכיב הממשלה.

לאחר מכן הוא מזמין את מי שהכי הרבה חברי כנסת המליצו עליו ומטיל עליו או עליה להרכיב קואליציה וממשלה. הפעולה הזו נקראת "לתת למועמד את המנדט להקים ממשלה".

על הקואליציה שיציג המועמד ויעמוד בראשה לייצג את מרבית חברי הכנסת ולקבל את אמון הכנסת באמצעות רוב בהצבעות אי האמון שיוגשו נגדה על ידי האופוזציה בכנסת.

אם הוא מצליח לעשות זאת, יהפוך מי שקיבל את המנדט ואסף מספיק תומכים לממשלתו, לראש ממשלה. אם לא, הנשיא יכול להעניק לו ארכה להרכבת הממשלה ואם ייכשל שוב - ייתן הנשיא את המנדט למועמד אחר, שעליו ימליצו מרבית סיעות הכנסת, לאו דווקא ממפלגת הרוב.


על בחירות דמוקרטיות בישראל (עברית):

http://youtu.be/WEDn1vsCF9c?t=7s


אוסף היסטורי באנימציה של נאומי בחירות וכרזות (עברית):

http://youtu.be/ri4yt88OVL8


סיכום מערכת בחירות 2001 (עברית):

http://youtu.be/AQCexMSnlMo


ושיר על שמפלגות ישראל עלו לי עד כאן (עברית):

https://youtu.be/Yk7pPBpDDTo

הכנסת היא הפרלמנט של מדינת ישראל, בית הנבחרים של המדינה היהודית והמקום שבו מחוקקים חוקים. זוהי רשות לאומית, אחת מ-3 הרשויות (הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת).

יש לכנסת כמה תפקידים:

- לחוקק חוקים.

- לבקר את עבודת הממשלה.

- לקבל החלטות ולאשר פעולות שונות במדינה (חלוקת התקציב במדינה, קביעת גובה המסים ועוד).


בכנסת 120 חברי כנסת, שנבחרים אחת לארבע שנים. חברי הכנסת נבחרים מהמפלגות שקיבלו בבחירות את קולות הבוחרים. כל מפלגה מכניסה לכנסת חברי כנסת על פי מספר הקולות שקיבלה בבחירות.

במקרה שהממשלה נופלת, בהצבעת אי-אמון בכנסת (כלומר אינה מקבלת יותר את תמיכה רוב חברי הכנסת) או אם אינה מצליחה להעביר בהצבעה את תקציב המדינה השנתי, הכנסת מתפזרת והבחירות מתקיימות לפני כן.


הנה בניית משכן הכנסת שנראה לרבים כמו מקדש יווני (עברית):

https://youtu.be/FVYb0qRPLgc


המחנות הפוליטיים שנוצרים בה (עברית):

https://youtu.be/nyrfyPa2uxI


סיפור הכנסת השנייה (עברית):

https://youtu.be/YdovsGMryLI


ובליוך עגמומי משהו - חברי הכנסת בעבודה...

https://youtu.be/U6V0aoW6KZI

ממשלה (Government) היא הגוף שמנהל את ענייני המדינה. שרי הממשלה מייצגים את הממשלה, כל אחד בתחום משרדו.

במדינות דמוקרטיות דוגמת ישראל יש "הפרדת רשויות". הממשלה היא "הרשות המבצעת" וסמכויותיה הן רק בניהול ענייני המדינה. אך היא אינה מעורבת בחקיקה, שזה תפקיד הפרלמנט או במשפט, תפקידה של מערכת המשפט.

הממשלה, למשל, שולטת בכוחות הצבא, המשטרה וכל כוח בטחוני וחמוש במדינה. היא גם הגוף שאחראי לגביית מיסים, לניהול נכסי המדינה, כלכלתה, התחייבויות שלה, קשרי החוץ ועוד.

שרי הממשלה במדינות דמוקרטיות הם נבחרי ציבור שממונים על משרדי ממשלה שונים. הם לא בהכרח אנשי מקצוע בתחומי המשרד שעליו הם מופקדים ובישראל כמעט תמיד הם גם לא מבינים בו.

עובדי הציבור שבמשרד הם המומחים המקצועיים והיועצים לענייניו ומביאים בפני השרים את המלצותיהם, אבל החלטות משמעותיות מקבלים לרוב השרים.

ממשלות דמוקרטיות מתמנות בשני מודלים נפוצים. במודל הפרלמנטרי, דוגמת ישראל, הממשלה ממונה על ידי נשיא המדינה. רגע לאחר הבחירות מנסים לקבל ראשי המפלגות הגדולות תמיכה מהמפלגות השונות. אלה ממליצים לנשיא על מי להטיל את הקמת הממשלה. לרוב יהיה זה ראש או ראשת המפלגה הגדולה ביותר בכנסת.

במודל הנשיאותי, כמו זה שבארצות הברית, נבחר הנשיא בבחירות ישירות וממנה את חברי הממשלה כרצונו. הפרלמנט מפקח על הממשלה, אבל אין לו קשר או מעורבות בהרכבתה.

במדינות דמוקרטיות עם מדור פרלמנטרי צומחת הממשלה מהקואליציה שמוקמת בפרלמנט. כך היא גם עשויה לשנות את הרכבה, עם השינויים הפוליטיים ויחסי הכוחות המשתנים בציבור ובעיקר בפרלמנט. אלו באים לידי ביטוי בבחירות ומשפיעים על הממשלה הבאה שתקום.


כך מרכיבים ממשלה בישראל (עברית):

https://youtu.be/kN4qS8YMYUA


על תהליך הקמת הממשלה (עברית):

https://youtu.be/5MfJI65Dn2Y


בזמן בחירות הממשלה נחשבת ממשלת מעבר (עברית):

https://youtu.be/pwO0SEkrG5w


ושיר מחאה משעשע על המפלגות והפוליטיקה בישראל (עברית):

https://youtu.be/Yk7pPBpDDTo

רבים תוהים מה ההבדל בין שני בתי המחוקקים בארצות הברית ולמה צריך שניים כאלה במקום בית מחוקקים אחד, פרלמנט כמו בכל מדינה "נורמלית". אז מהו באמת ההבדל?

ראשית, הקונגרס הוא הפרלמנט האמריקאי. הוא שוכן בגבעת הקפיטול שבעיר בוושינגטון והוא מורכב משני בתים, שלכל אחד תפקיד משלו.

בתי הקונגרס הם הסנאט ובית הנבחרים.

באמריקה הפוליטית הכל מתחיל מהאבות המייסדים. מייסדי האומה (ארצות הברית של אמריקה) הקימו שני בתי מחוקקים שמהווים ביחד את הקונגרס. הבדלים ביניהם הם שמשקפים את מערכת האיזונים והבלמים המורכבת של הממשל האמריקאי, שנועדה מצד אחד להבטיח ייצוג הוגן של האזרחים ומצד שני למנוע ריכוז יתר של כוח בידי גוף אחד.


#בית הנבחרים
הוא האזורי והעממי מהשניים, לטוב ולרע. כל 435 הצירים שמכהנים בו מייצגים את אזור הבחירה שלהם, על פי גודל האוכלוסייה, כך שלמדינות גדולות יותר יש בו נציגים רבים יותר.

תפקידם של צירי בית הנבחרים לייצג את הצרכים והרצונות המיידים של מי שמתגוררים במחוז שלהם ובחרו בהם לכהן בו. מדי שנתיים הם עומדים לבחירה מחדש, מה שאומר שהם רגישים יותר לשינויים בדעת הקהל ובעצם נתונים במערכת בחירות תמידית. חברי בית הנבחרים חייבים להיות בני 25 לפחות.

מבינת תפקיד, לבית הנבחרים יש את הסמכות הבלעדית להגיש חוקי מס, מה שמעניק לו השפעה רבה על המדיניות הכלכלית של ארצות הברית.


#הסנאט
הוא המורם מעם ויותר מרוחק. יש בו רק 100 סנאטורים, שניים לכל אחת מ-50 המדינות שמרכיבות את אמריקה וללא קשר לגודל האוכלוסייה בהן.

את הסנאטורים בוחרים אחת ל-6 שנים, מה שמאפשר להם לפעול בראייה ארוכת טווח יותר ולקבל החלטות כבדות משקל מבלי להתחשב כל הזמן בהלכי הרוח של הציבור ובפופולריות שלהם. תקופת הכהונה הממושכת יותר הפכה את הישיבה בסנאט ליוקרתית יותר, מה עוד שרק מגיל 30 אפשר להיות סנאטור.

הסנאט הוא שמחזיק בסמכות לאשר מינויים נשיאותיים (שרים, שופטים, ראשי הסוכנויות הפדרליות ושגרירים). הוא גם מאשר חוזים ואמנות בינלאומיות עליהן חותמת ארצות הברית, מה שמעניק לו תפקיד מכריע בעיצוב מדיניות החוץ והרכב הממשל.


#דוגמאות לשילוב בין בתי הקונגרס
כל חקיקה חדשה בארצות הברית. צריכה לעבור את האישור של שני בתי הקונגרס. בענייני התקציב, למשל, על שני הבתים להגיע להסכמות - גם על הנוסח וגם על הסכומים.

לעתים יש ביניהם חלוקת עבודה. בהליכי הדחה (אימפיצ'מנט) של נושאי משרה בכירים, כולל הנשיא, בית הנבחרים הוא למעשה התובע, כלומר, האחראי על הגשת כתבי האישום.

לעומתו, הסנאט בהליכים כאלו הוא השופט שמשמש כבית המשפט שדן בתיק ומייצג את משפט העם. ואכן, בראש הסנאט יושב נשיא בית המשפט העליון.


כך מתחלק הכוח בפוליטיקה האמריקאית (מתורגם):

https://youtu.be/HuFR5XBYLfU


הנה הסבר על בית הנבחרים בארצות הברית:

http://youtu.be/1goLynHyFaY


ותפקיד הסנאט האמריקני:

http://youtu.be/zNzeJXbBbNs