הליקופריון (Helicoprion) היו בתקופת הפרם סוג של דגי סחוס גדולים ומרשימים ושונים מכל דג שאנו מכירים היום.

השונות הזו התבטאה בלסת התחתונה והספירלית שלו, שהייתה מכוסה בשיניים חדות ונראתה כמעין מסור עגול של ימינו. איברים מעניינים אלו הקנו לו כינויים שונים, כמו "דג המסור" ו"דג הספירלה".

שיניו של הדג גדלו באופן מתמיד והחליפו שיניים פגועות. אורך כל שן שלו הגיע ל-45 ס"מ. בשנת 2010 נמצאה אף שן שהגיעה לאורך 60 ס"מ.

בקצה הלסת התחתונה של ההליקופריון היה לו קצה דמוי קונכייה, שהקנה לו את הכינוי "דג הספירלה". תפקיד האיבר הספירלי לא ברור בדיוק וחוקרים שונים משערים השערות שונות. כך, למשל, יש הסבורים שהוא היה מנגנון איתור טבעי שסייע לו לאתר דגים במים. אחרים רואים בו איבר שמשך אליו טרף אפשרי או אפילו סייע לדג ללכוד אותו.

הדג הספירלי הקדמוני, שאנו יודעים עליו רק ממאובנים, חי באותם ימים פרהיסטוריים באוקיינוסים, בעיקר לחופי אמריקה הצפונית, מזרח אירופה, אסיה ואוסטרליה של ימינו.

החוקרים משערים שאורכו של ההליקופריון הבוגר היה כ-10 עד 12 מטרים, מה שהפך אותו לאחד מהגדולים בסדרה שלו ובזו של דגי הסחוס הפרהיסטוריים.


הנה סיפורם של הדגים הקדמונים הללו (מתורגם):

https://youtu.be/1XyKVO7f4Qw


על הגילוי של שרידי "דג המסור" - ההליקופריון:

https://youtu.be/yeV4d2pHjlg


חוקרים שמספרים עליו:

https://youtu.be/0lfZxoCgMEc


כל מה שצריך לדעת על דגי המסור - ההליקופריונס:

https://youtu.be/DQ7z3JlhcoQ?long=yes


וסרטון ארוך יותר על דג הספירלה הקדום:

https://youtu.be/ZvojOK5eaZw?long=yes