שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה זקן המנהיגים שמעון פרס?
כשסיים שמעון פרס את תפקידו כנשיא המדינה, התבדחו רבים ש"פרס יצטרף עתה, ככל הנראה, לפעילות בצעירי מפלגת העבודה"...
ואכן נשיא מדינת ישראל שנפטר לאחרונה, היה עד לא מזמן הנשיא המבוגר ביותר בעולם והמנהיג הבוגר בתבל, אך בעל המחשבה הצעירה והפתוחה מכולם. התפיסה המתקדמת, החדשנית, פורצת הדרך והיצירתית שלו הייתה נדירה בכלל ובלתי נתפסת במונחים של מנהיגים כה מבוגרים. במונחים דילניים, הוא היה "צעיר לנצח" ועם ישראל זכה בו.
בעשרים השנים האחרונות התייחסו אליו רוב מנהיגי תבל בהערצה שלא תאומן. הם ראו בו את השריד האחרון והפעיל של דור הנפילים ממנהיגי העולם. גם בארץ, אחרי שנים של השפלות פוליטיות שעבר, במקביל לתפקידים רבי מעלה שמולאו בהצלחה רבה, הפך פרס לנשיא אהוד ואהוב. על שום אישיותו פורצת הדרך ומלאת החזון ובזכות מעשיו, מאז תקופת קום המדינה ועד ימינו, הוא זכה ליוקרה עצומה בכל פינה בארץ.
החיבור בין חזון ודיבור לבין מעשים וביצוע היה אחד המאפיינים החשובים והייחודיים של פרס כמנהיג. הוותק הרב שצבר בהנהגת המדינה ובחיים הציבוריים היה מהדברים המדהימים שאפיינו אותו, כשר בכל משרד ממשלתי חשוב, ראש ממשלה פעמיים ונשיא המדינה. הדרך שעבר, מעוזר לבן-גוריון ועד לנשיא אהוב ומקובל על כל חלקי העם, הייתה רצופה בתפקידים ובמעשים פורצי-דרך, מיטיבי ראות ומלאי חזון.
גם בעבר, כשהיה פוליטיקאי פעיל ומעורר מחלוקת, כולם, כולל מתנגדיו, הסכימו שמעשיו של שמעון פרס נבעו מאהבת ישראל ורצון כן בשלום. בכלל, אמרו עליו לא פעם שהוא "פוליטיקאי גרוע ומדינאי דגול".
בעולם לא היו ספקות בקשר אליו. המנהיג, פעם נץ פוליטי ומי שאישר את ההתנחלויות בשטחים, שינה בגיל מבוגר מאד את דעותיו והיה יצירתי להפליא בשינוי דרכו ועידכון החזון שלו. פרס הפך באחת יונה פוליטית - מנהיג שכל הכרתו היא חיפוש שלום. כשר חוץ בממשלתו של יצחק רבין, הוא הוביל הסכם שלום מהפכני ולא פשוט וזכה בפרס נובל לשלום, ביחד עם רבין והמנהיג הפלסטיני ערפאת.
פרס נחשב האיש שבזכותו הוקם הכור הגרעיני הראשון של ישראל בדימונה ובהמשך לו אף פותחו טכנולוגיות מיוחדות שמאפשרות לישראל להגן על עצמה כנגד אויבים מסוכנים ולהרתיעם.
הנה חייו:
https://youtu.be/Ot9teFDDODY
פוגשים את הנשיא שמעון פרס:
http://youtu.be/LhF5bJ1S6ho
הימים הקשים שעדות המזרח החזירו לו על חטאי האפליה:
https://youtu.be/Q1u_CLPesxE
ההומור של שמעון פרס:
http://youtu.be/__7b9O8k1tw
הפרידה המרגשת מהנשיא המבוגר ביותר בעולם:
http://youtu.be/w9oQibYcFJ4
וסיפורו המלא של הפוליטיקאי המיומן ששרד שנים רבות באהבה למדינה (מתורגם):
https://youtu.be/Zr8vHdRAm9Q?long=yes
מי היה מנחם בגין?
מנחם בגין היה מנהיג חשוב בישראל, גם בשנות המאבק על הקמת המדינה וגם במדינת ישראל. הוא היה מפקד מחתרת האצ"ל ולחם בבריטים לפני קום המדינה. בעיני רבים באותה תקופה הוא נחשב לוחם חופש ואחרים ראו בו מנהיג שאינו מוכן להתפשר עם המציאות.
לאחר הכרזת המדינה הוא היה לאיש ציבור ומנהיג חשוב בכנסת, מי שנחשב יריבו הפוליטי העיקרי של ראש הממשלה דוד בן גוריון. בשנת 1977 נבחר בגין לראשות הממשלה. בניגוד לחששות שיהיה מנהיג קיצוני ויוביל למלחמות, הוביל בגין דווקא לחתימת הסכם השלום הראשון בין ישראל למדינה ערבית - הסכם השלום עם מצרים. הוא גם זכה, ביחד עם נשיא מצרים אנואר סאדאת, בפרס נובל לשלום.
כאדם שהקדים להבין את סכנת הגרעין בידי מנהיגים ערביים, הורה בגין על תקיפת הכור הגרעיני בעירק על ידי חיל האוויר. רבים רואים במעשה זה, שנעשה ממש לפני הבחירות בישראל ועורר הרבה ביקורת בשל כך, מעשה חכם של אדם שהציל את המזרח התיכון מאיום גרעיני מסוכן.
אך בגין גם ניהל מלחמה בלבנון שעוררה מחלוקת גדולה בציבור ובשלב מסוים, כשישראל מצאה עצמה שקועה בבוץ הלבנוני, עם אבדות קשות ומחאה ציבורית על כך, הוא התפטר מתפקידו ופרש לביתו. מאז הוא לא נראה בציבור, עד ליום מותו.
הנה בגין זוכה לראשונה בבחירות ב-1977 (עברית):
https://youtu.be/y9JwBz-0CJY
נאומו של בגין על הפצצת הכור האטומי בעיראק (עברית):
http://youtu.be/nDamQ5_Pd58
קווים לדמותו של בגין וגעגועים של ישראלים למנהיגות ולאישיות שלו (עברית):
http://youtu.be/bmTQjSgfnfI
ותכנית היסטורית על דרכו של בגין ללב העם וסופו העצוב כשהוא ספון בביתו (עברית):
https://youtu.be/LOikHxtWt-I?long=yes
מהם סקרים ומה הבעיה בהם?
שמעון פרס אמר עליהם פעם ש"סקרים הם כמו בושם. אפשר להריח אותם אבל לא כדאי לשתות...". מי כמוהו חווה את כשלון הסוקרים, שמסתמכים על מדגמי ענק אך לא מצליחים לזהות את המגמות האמיתיות בבחירות.
סקר (Poll) הוא מדידה של משהו במדגם, חלק קטן באוכלוסיה, ושימוש באמצעים סטיטסטיים כדי להכליל על האוכלוסייה כולה. התחזיות של סקרים פוליטיים, למשל, מתבססות על מדגם קטן של קלפיות, שבו מתבקשים אנשים להצביע בקלפי המדגם, כמו שהצביעו בקלפי האמיתית. על המדגם להיות לא "מוטה", כלומר שיהיה בו ייצוג שווה של קבוצות שונות באוכלוסייה.
בשנים האחרונות הולכים הסקרים ומאבדים את היכולת לחזות מגמות פוליטיות. זו מגמה שהולכת ומתבררת בהרבה מאד מקומות. מישראל של בחירות 2015, בהן ניצח ראש הממשלה, בניגוד לכל הסקרים שחזו את נפילתו, דרך סקרים שהכזיבו בגדול בעולם כולו.
דוגמאות לכישלונות של סקרים לא חסרות. המפורסמים שביניהם הם תוצאות המהפך בבחירות בישראל ב-1977, ההפתעה המדהימה של הברקזיט במשאל העם האנגלי שהביא להיפרדות מגוש היורו והניצחון הבלתי צפוי של דונלד טראמפ בקמפיין הראשון שלו לנשיאות ארצות הברית.
אז מה הבעיה בסקרים?
מזה שנים מצביעים מומחים על הדרך שבה מתקבלות ומפוענחות לא נכון תוצאות המדגמים. הן מצביעות על נצחון של מי שלבסוף יתגלה כמובס במערכת הבחירות. שוב ושוב טופחות תוצאות האמת על פניהם של הסוקרים ומצליחה לערער את אמינותם.
מצד שני, לא פעם משפיעות תוצאות הסקרים על תוצאות הבחירות עצמן. זאת מכיוון שהבוחרים מחליטים למי להצביע בהתאם למה שהסקרים מראים. כך לדוגמה, אם הם קוראים בסקר שהליכוד עומד לנחול תבוסה בבחירות ובשל כך הם "חוזרים הביתה", להצביע לו ולהביא לניצחונו.
מצד אחד, הסקר הוא הכלי האובייקטיבי ביותר שעומד לרשות הפוליטיקאים. בעזרתו הם מנסים לנבא את התנהגות הבוחרים והעמדות שלהם.
מצד שני הניסיון כבר הוכיח עד כמה חשוב להתייחס אל הסקרים בזהירות. אם משתמשים בהם בלי להיות מודעים לחולשות ולבעיות שבהם - נוהגים בחוסר אחריות ובטפשות של ממש.
למשל, ההתעלמות מכך שבתנאים של קרבה לתיקו בהצבעה, המשמעות הפוליטית של הסטייה הסטטיסטית, סטייה שתמיד תהיה שם והיא נסבלת בכל סיטואציה אחרת, היא עצומה. במילים פשוטות, אם טראמפ והילרי מתחרים בצמידות, או שמתנגדי הברקזיט מתחלקים כמעט 50-50, הרי שהסקר לא יוכל לומר מי ינצח. כל סטייה קטנה תמליך צד אחר.
יש גם בעיות אחרות, כמו העובדה שתוצאות הסקר, גם אם נקבל אותן כמו שהן, נכונות רק ליום הסקר. בקמפיין פוליטי הופך כל יום לסיפור חדש והשינויים הללו הם כל כך משמעותיים, במיוחד במירוץ צמוד, שהסקר של שלשום שווה לניחוש פשוט.
בעיה נוספת היא אמינות הנסקרים. יותר ויותר אנשים נלחצים מלהודות בעובדות שונות שקשורות בתמיכה במועמד או בנושא שנוי במחלוקת. קשה להם להציב את עצמם בקבוצה הנרדפת על ידי דעת הקהל והתקשורת הדומיננטית והם מספרים לסוקר דבר אחד, בזמן שבקלפי הם עושים דבר הפוך.
בישראל למשל, יש טענה קבועה שיש מגזרים באוכלוסיה, שאינם משתפים פעולה. גם שינויים טכנולוגיים, במיוחד כניסת האינטרנט, הרשתות החברתיות, החדשות שכבר לא מתקבלות מכלי התקשורת הגדולים דווקא - כל אלו הפכו את הסקרים ויכולת הניבוי שלהם לבעייתיים מאד.
מצד שני, הסקרים, במיוחד הכמותיים שבהם, מהווים עדיין את כלי העבודה העיקרי של הפוליטיקאים ויועציהם. גורלות נחרצים על פיהם ובאין כלי אחר, מתקבלות על פי הסקרים (לרוב סקרי עומק) החלטות פוליטיות חשובות מאד, לפחות בתקופת מערכת בחירות, על פי תוצאות הסקרים הללו.
בתנאים כאלה, עיבוד הנתונים ופירושם על ידי הסוקרים ובאופן כללי המקצועיות שלהם, הופכים למרכיב הקובע ביכולת להתגבר על מגוון הבעיות שבשיטת הסקר.
מה הבעיה עם הסקרים של הבחירות? (עברית)
https://youtu.be/am0Bz86egv8
הסבר "לילדים" (עברית):
https://youtu.be/Us8pVTrmN6I
עולם הסקרים הפוליטיים (מתורגם):
https://youtu.be/ubR8rEgSZSU
ובארץ יש מי שמנסים לבדוק אותו (עברית):
https://youtu.be/c1odMcMrcpo
המהפך
כשסיים שמעון פרס את תפקידו כנשיא המדינה, התבדחו רבים ש"פרס יצטרף עתה, ככל הנראה, לפעילות בצעירי מפלגת העבודה"...
ואכן נשיא מדינת ישראל שנפטר לאחרונה, היה עד לא מזמן הנשיא המבוגר ביותר בעולם והמנהיג הבוגר בתבל, אך בעל המחשבה הצעירה והפתוחה מכולם. התפיסה המתקדמת, החדשנית, פורצת הדרך והיצירתית שלו הייתה נדירה בכלל ובלתי נתפסת במונחים של מנהיגים כה מבוגרים. במונחים דילניים, הוא היה "צעיר לנצח" ועם ישראל זכה בו.
בעשרים השנים האחרונות התייחסו אליו רוב מנהיגי תבל בהערצה שלא תאומן. הם ראו בו את השריד האחרון והפעיל של דור הנפילים ממנהיגי העולם. גם בארץ, אחרי שנים של השפלות פוליטיות שעבר, במקביל לתפקידים רבי מעלה שמולאו בהצלחה רבה, הפך פרס לנשיא אהוד ואהוב. על שום אישיותו פורצת הדרך ומלאת החזון ובזכות מעשיו, מאז תקופת קום המדינה ועד ימינו, הוא זכה ליוקרה עצומה בכל פינה בארץ.
החיבור בין חזון ודיבור לבין מעשים וביצוע היה אחד המאפיינים החשובים והייחודיים של פרס כמנהיג. הוותק הרב שצבר בהנהגת המדינה ובחיים הציבוריים היה מהדברים המדהימים שאפיינו אותו, כשר בכל משרד ממשלתי חשוב, ראש ממשלה פעמיים ונשיא המדינה. הדרך שעבר, מעוזר לבן-גוריון ועד לנשיא אהוב ומקובל על כל חלקי העם, הייתה רצופה בתפקידים ובמעשים פורצי-דרך, מיטיבי ראות ומלאי חזון.
גם בעבר, כשהיה פוליטיקאי פעיל ומעורר מחלוקת, כולם, כולל מתנגדיו, הסכימו שמעשיו של שמעון פרס נבעו מאהבת ישראל ורצון כן בשלום. בכלל, אמרו עליו לא פעם שהוא "פוליטיקאי גרוע ומדינאי דגול".
בעולם לא היו ספקות בקשר אליו. המנהיג, פעם נץ פוליטי ומי שאישר את ההתנחלויות בשטחים, שינה בגיל מבוגר מאד את דעותיו והיה יצירתי להפליא בשינוי דרכו ועידכון החזון שלו. פרס הפך באחת יונה פוליטית - מנהיג שכל הכרתו היא חיפוש שלום. כשר חוץ בממשלתו של יצחק רבין, הוא הוביל הסכם שלום מהפכני ולא פשוט וזכה בפרס נובל לשלום, ביחד עם רבין והמנהיג הפלסטיני ערפאת.
פרס נחשב האיש שבזכותו הוקם הכור הגרעיני הראשון של ישראל בדימונה ובהמשך לו אף פותחו טכנולוגיות מיוחדות שמאפשרות לישראל להגן על עצמה כנגד אויבים מסוכנים ולהרתיעם.
הנה חייו:
https://youtu.be/Ot9teFDDODY
פוגשים את הנשיא שמעון פרס:
http://youtu.be/LhF5bJ1S6ho
הימים הקשים שעדות המזרח החזירו לו על חטאי האפליה:
https://youtu.be/Q1u_CLPesxE
ההומור של שמעון פרס:
http://youtu.be/__7b9O8k1tw
הפרידה המרגשת מהנשיא המבוגר ביותר בעולם:
http://youtu.be/w9oQibYcFJ4
וסיפורו המלא של הפוליטיקאי המיומן ששרד שנים רבות באהבה למדינה (מתורגם):
https://youtu.be/Zr8vHdRAm9Q?long=yes
מנחם בגין היה מנהיג חשוב בישראל, גם בשנות המאבק על הקמת המדינה וגם במדינת ישראל. הוא היה מפקד מחתרת האצ"ל ולחם בבריטים לפני קום המדינה. בעיני רבים באותה תקופה הוא נחשב לוחם חופש ואחרים ראו בו מנהיג שאינו מוכן להתפשר עם המציאות.
לאחר הכרזת המדינה הוא היה לאיש ציבור ומנהיג חשוב בכנסת, מי שנחשב יריבו הפוליטי העיקרי של ראש הממשלה דוד בן גוריון. בשנת 1977 נבחר בגין לראשות הממשלה. בניגוד לחששות שיהיה מנהיג קיצוני ויוביל למלחמות, הוביל בגין דווקא לחתימת הסכם השלום הראשון בין ישראל למדינה ערבית - הסכם השלום עם מצרים. הוא גם זכה, ביחד עם נשיא מצרים אנואר סאדאת, בפרס נובל לשלום.
כאדם שהקדים להבין את סכנת הגרעין בידי מנהיגים ערביים, הורה בגין על תקיפת הכור הגרעיני בעירק על ידי חיל האוויר. רבים רואים במעשה זה, שנעשה ממש לפני הבחירות בישראל ועורר הרבה ביקורת בשל כך, מעשה חכם של אדם שהציל את המזרח התיכון מאיום גרעיני מסוכן.
אך בגין גם ניהל מלחמה בלבנון שעוררה מחלוקת גדולה בציבור ובשלב מסוים, כשישראל מצאה עצמה שקועה בבוץ הלבנוני, עם אבדות קשות ומחאה ציבורית על כך, הוא התפטר מתפקידו ופרש לביתו. מאז הוא לא נראה בציבור, עד ליום מותו.
הנה בגין זוכה לראשונה בבחירות ב-1977 (עברית):
https://youtu.be/y9JwBz-0CJY
נאומו של בגין על הפצצת הכור האטומי בעיראק (עברית):
http://youtu.be/nDamQ5_Pd58
קווים לדמותו של בגין וגעגועים של ישראלים למנהיגות ולאישיות שלו (עברית):
http://youtu.be/bmTQjSgfnfI
ותכנית היסטורית על דרכו של בגין ללב העם וסופו העצוב כשהוא ספון בביתו (עברית):
https://youtu.be/LOikHxtWt-I?long=yes
שמעון פרס אמר עליהם פעם ש"סקרים הם כמו בושם. אפשר להריח אותם אבל לא כדאי לשתות...". מי כמוהו חווה את כשלון הסוקרים, שמסתמכים על מדגמי ענק אך לא מצליחים לזהות את המגמות האמיתיות בבחירות.
סקר (Poll) הוא מדידה של משהו במדגם, חלק קטן באוכלוסיה, ושימוש באמצעים סטיטסטיים כדי להכליל על האוכלוסייה כולה. התחזיות של סקרים פוליטיים, למשל, מתבססות על מדגם קטן של קלפיות, שבו מתבקשים אנשים להצביע בקלפי המדגם, כמו שהצביעו בקלפי האמיתית. על המדגם להיות לא "מוטה", כלומר שיהיה בו ייצוג שווה של קבוצות שונות באוכלוסייה.
בשנים האחרונות הולכים הסקרים ומאבדים את היכולת לחזות מגמות פוליטיות. זו מגמה שהולכת ומתבררת בהרבה מאד מקומות. מישראל של בחירות 2015, בהן ניצח ראש הממשלה, בניגוד לכל הסקרים שחזו את נפילתו, דרך סקרים שהכזיבו בגדול בעולם כולו.
דוגמאות לכישלונות של סקרים לא חסרות. המפורסמים שביניהם הם תוצאות המהפך בבחירות בישראל ב-1977, ההפתעה המדהימה של הברקזיט במשאל העם האנגלי שהביא להיפרדות מגוש היורו והניצחון הבלתי צפוי של דונלד טראמפ בקמפיין הראשון שלו לנשיאות ארצות הברית.
אז מה הבעיה בסקרים?
מזה שנים מצביעים מומחים על הדרך שבה מתקבלות ומפוענחות לא נכון תוצאות המדגמים. הן מצביעות על נצחון של מי שלבסוף יתגלה כמובס במערכת הבחירות. שוב ושוב טופחות תוצאות האמת על פניהם של הסוקרים ומצליחה לערער את אמינותם.
מצד שני, לא פעם משפיעות תוצאות הסקרים על תוצאות הבחירות עצמן. זאת מכיוון שהבוחרים מחליטים למי להצביע בהתאם למה שהסקרים מראים. כך לדוגמה, אם הם קוראים בסקר שהליכוד עומד לנחול תבוסה בבחירות ובשל כך הם "חוזרים הביתה", להצביע לו ולהביא לניצחונו.
מצד אחד, הסקר הוא הכלי האובייקטיבי ביותר שעומד לרשות הפוליטיקאים. בעזרתו הם מנסים לנבא את התנהגות הבוחרים והעמדות שלהם.
מצד שני הניסיון כבר הוכיח עד כמה חשוב להתייחס אל הסקרים בזהירות. אם משתמשים בהם בלי להיות מודעים לחולשות ולבעיות שבהם - נוהגים בחוסר אחריות ובטפשות של ממש.
למשל, ההתעלמות מכך שבתנאים של קרבה לתיקו בהצבעה, המשמעות הפוליטית של הסטייה הסטטיסטית, סטייה שתמיד תהיה שם והיא נסבלת בכל סיטואציה אחרת, היא עצומה. במילים פשוטות, אם טראמפ והילרי מתחרים בצמידות, או שמתנגדי הברקזיט מתחלקים כמעט 50-50, הרי שהסקר לא יוכל לומר מי ינצח. כל סטייה קטנה תמליך צד אחר.
יש גם בעיות אחרות, כמו העובדה שתוצאות הסקר, גם אם נקבל אותן כמו שהן, נכונות רק ליום הסקר. בקמפיין פוליטי הופך כל יום לסיפור חדש והשינויים הללו הם כל כך משמעותיים, במיוחד במירוץ צמוד, שהסקר של שלשום שווה לניחוש פשוט.
בעיה נוספת היא אמינות הנסקרים. יותר ויותר אנשים נלחצים מלהודות בעובדות שונות שקשורות בתמיכה במועמד או בנושא שנוי במחלוקת. קשה להם להציב את עצמם בקבוצה הנרדפת על ידי דעת הקהל והתקשורת הדומיננטית והם מספרים לסוקר דבר אחד, בזמן שבקלפי הם עושים דבר הפוך.
בישראל למשל, יש טענה קבועה שיש מגזרים באוכלוסיה, שאינם משתפים פעולה. גם שינויים טכנולוגיים, במיוחד כניסת האינטרנט, הרשתות החברתיות, החדשות שכבר לא מתקבלות מכלי התקשורת הגדולים דווקא - כל אלו הפכו את הסקרים ויכולת הניבוי שלהם לבעייתיים מאד.
מצד שני, הסקרים, במיוחד הכמותיים שבהם, מהווים עדיין את כלי העבודה העיקרי של הפוליטיקאים ויועציהם. גורלות נחרצים על פיהם ובאין כלי אחר, מתקבלות על פי הסקרים (לרוב סקרי עומק) החלטות פוליטיות חשובות מאד, לפחות בתקופת מערכת בחירות, על פי תוצאות הסקרים הללו.
בתנאים כאלה, עיבוד הנתונים ופירושם על ידי הסוקרים ובאופן כללי המקצועיות שלהם, הופכים למרכיב הקובע ביכולת להתגבר על מגוון הבעיות שבשיטת הסקר.
מה הבעיה עם הסקרים של הבחירות? (עברית)
https://youtu.be/am0Bz86egv8
הסבר "לילדים" (עברית):
https://youtu.be/Us8pVTrmN6I
עולם הסקרים הפוליטיים (מתורגם):
https://youtu.be/ubR8rEgSZSU
ובארץ יש מי שמנסים לבדוק אותו (עברית):
https://youtu.be/c1odMcMrcpo
