שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו המטריקס?
"המטריקס" הוא טרילוגיית סרטים, סדרה של 3 סרטים כמעט פילוסופיים, שעוררו דיון ציבורי רחב, על נושאים שלא נהגו עד אז לקשר לסרטי קולנוע דווקא. הסרט הראשון והמעולה היה סרט שחידש ועורר עניין רב בעולם הקולנוע ההוליוודי והבנאלי. במיוחד דיברו בו בהקשרים של פילוסופיה, תנועה ועיצוב. הוא גם שדרג את סרטי האקשן שבאו אחריו ויצר גל של של כוכבים מעופפים המנהלים קרבות קונג פו מסוגננים.
כמו סיפורים גדולים בהיסטוריה האנושית, מטריקס מהדהד את ארכיטיפ מסע הגיבור, שבו יוצא אדם למסע שממנו ישוב כגיבור ולא ככל האדם.
המטריקס הוא עולם של חלום, אבל בבסיסו עומד דווקא חוסר היכולת האנושית להבדיל בין חלום למציאות. משום כך, יש בסדרה ערבוב בין מציאות כמו שכולנו מכירים לבין יכולות עילאיות של הדמויות. קצת כמו בחלומותינו שלנו, שבהם גם אנחנו עפים בלי המגבלות של כוח הכבידה, הדמויות נעות בסרט בין המציאות לאשליה, כשהן לא מוגבלות לקרקע או למגבלות האנושיות שבמציאות. הגיבור "הנבחר" ניאו מבין שהוא אינו חי במציאות האמיתית, וכמו ברבים מסרטי האקשן, גם כאן הוא משחרר את העולם מהרשעים שהחזיקו אותו בתוך האשליה. יש כאן מערכות אינטליגנציה מלאכותית שהפכו את האדם לנשלט והוא היחיד שיוכל להן. או שלא, כי לא נעשה ספוילר..
המטריקס העלה סוגיות פילוסופיות מעניינות, כמו האבחנה בין מציאות לדמיון והיכולת של גיבור הסרט ניאו לחיות במציאות שהיא לגמרי אשליה. הסרט מעורר מחשבה על המציאות השולטת גם בנו ובמוחנו. הפילוסוף דקארט שאל כבר מזמן איך נוכל לדעת שאיננו חיים בחלום וגרס שאם לא יצאנו מעודנו מתוך החלום, לעולם לא נדע בביטחון שהמציאות היא אכן "המציאות". המטריקס משתעשע בדיוק בבלבול שבקו התפר הזה, בין חלום למציאות. כך הוא מזמין אותנו לחשוב גם על חיינו שלנו ועל הקשר בין מה שאנו "יודעים" על חיינו לבין האמת שבהם.
המטריקס נודע גם בשיטות הצילום החדשניות שלו, כמו "השוט של מטריקס", שיטת הצילום ב-360 מעלות שהוצגה בו לראשונה וזכתה לחיקויים רבים מאז. מיוחדת גם שיטת ה"צילום זמן-קליע" (Bullet-Time), המגמישה את המהירות בסצנות אקשן והופכת אותן למחולות מסוגננים של אלימות יפה להפליא. הצילום, העריכה והאפקטים המיוחדים של הסרטים הללו הופכים את המציאות של המטריקס לחלום קולנועי ולגן עדן של "אפקטים מיוחדים".
ושוב כמו בחלום, עם כל הדמויות היפות, הסגנון המעוצב, התלבושות המוקפדות והאביזרים האייקוניים, כל מה שמופיע במטריקס הוא מיוחד ומלא בסטייל. תוך כדי עלילת האקשן המקובלת, משרטטים סרטי המטריקס על המסך מציאות בעלת גוון ועיצוב ייחודיים שהפכו לאגדה.
הנה סיפורו של המטריקס (עברית):
https://youtu.be/ok0lSP6ePHk?t=10s
האפקטים המיוחדים שמככבים בסרט מטריקס:
https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA
הנה השילוב של שיטות הצילום "טכניקת זמן קליע" ו"השוט של מטריקס" ב-360 מעלות:
http://youtu.be/bKEcElcTUMk
וטכניקת "חיתוך זמן" שהתפתחה מהמטריקס:
http://youtu.be/OruWu1hZe9M
או "הקפאת הזמן" כמו שמכנים אותה לעתים:
http://youtu.be/dDYNYHaDYGE
מה הבעיה הפילוסופית במטריקס?
הסרט "המטריקס", למעשה כל הטרילוגיה של המטריקס (שלישיית סרטי המטריקס), הם מהסרטים המסוגננים והמרהיבים בקולנוע של העשורים האחרונים. אבל המטריקס הוא גם סרט בעל משמעויות פילוסופיות מעניינות ועמוקות מאד. למעשה המטריקס מתכתב עם סוגיות פילוסופיות עמוקות הנוגעות לאמת ועד כמה חיינו הם אמיתיים, או שהם מדומיינים ומתומרנים על ידי גורמים אחרים. רעיונות הסרט מהדהדים נושאים שעלו כבר לפני דורות רבים, כמו ב"משל המערה" של אפלטון או ברעיונות של הפילוסוף דקארט ואפילו בסוגיות ורעיונות שעולים בסרטי איכות של ימינו.
למשל החיפוש אחר האמת במטריקס. ניאו נרתם למסע החיפוש שבו הוא ייחלץ מחיים מתוקים ומלאי הנאות וחוויות, רק משום שהם אינם אמיתיים. נשאלת השאלה האם "הצלה" שפירושה להיקבר במחשכים, ללא היכולת לטייל במרחבים ולאכול אוכל רע, האם היא מוצדקת? האם החיפוש אחרי האמת שווה כל מחיר שנשלם עבורו?
והאם זו עובדה שחיים עשירים ומהנים אינה ראויים, רק משום שהם בעצם מונחים על ידי גורמים חיצוניים, בפעולות חשמליות, כימיות, או באמצעות תכניות מחשב הנשלטות בידי מכונה? האם חיים שמבוססים על שליטה שאיננו מודעים לה במוחנו ובגופנו, אינם ראויים, רק משום שאין לנו את הבחירה העצמית כיצד להתנהל? ובעצם יש מי שישאל האם להיות שורת קוד זה טוב או רע מלהיות אדם?
זה כנראה רע מלהיות אדם. אבל מצד שני, האם חיי סבל שמבוססים על אמת, ללא תמרונים ושקרים, הם עדיפים? - אולי אם נשתחרר מהמערה ולא נהיה אסירים בה, חיינו בחוץ יהיו קשים בהרבה ולא טובים? ואולי לא? - אולי החיים האמתיים הללו שווים את הקשיים שיבואו עימם?
ואולי, כמו בסרט, חיינו במטריקס המתומרן הם לא רעים כחיי האסירים של אפלטון, אלא חיים שטובים לנו. במקרה כזה, בטח נכעס על אנשים כמו מורפיאוס וניאו, שבשם האמת ינסו להעיר אותנו מהחלום המתוק הזה. האם נצדק? ומהם בעצם החיים הטובים? האם הם כרוכים בהנאה או באמת? האם להנות תוך זה שאנו חיים באשליות זה לא טוב?
גם בסרטים אחרים, כמו למשל בסרט "כנס העתידנים" המרתק, יש נגיעה בשאלה הזו וגם בו רבות השאלות שנשארות פתוחות. הן מנקרות בראשנו עם תום הסרט ויוצאות איתנו הצופים אחרי כן אל הרחוב, אל החיים האמיתיים. רגע, אמרנו חיים אמיתיים? האמנם?
הנה כמה דוגמאות לעומק הפילוסופי של הסרט "המטריקס":
https://youtu.be/DKqDufg21SI
הדילמה של המטריקס:
https://youtu.be/TJodsKu3GGU
מה בין המטריקס לדקארט:
https://youtu.be/lEr8hnvzeHU
רגע של "משל המערה" של אפלטון במטריקס (ראו בתגית "משל המערה"):
https://youtu.be/rRMSGSbExwg
האם המציאות היא המטריקס?
https://youtu.be/XPqferL9no8
גם זה ניתוח לגיטימי לסרט:
https://youtu.be/ETlQqHAaY_k
ומטפלים רוחניים וכוהני ניו אייג' משתמשים ברעיון באופנים רבים:
https://youtu.be/nI1i-pUxASw
מהו צילום זמן-קליע?
שיטת הצילום של "זמן-קליע" (Bullet-Time) מגמישה את המהירות בסצנות אקשן ומציגה לאט מאד, דברים שמתרחשים במציאות במהירות הבזק. זה נעשה כדי לחזק את האפקט הדרמטי של ההתרחשות הקולנועית ובמיוחד זה מרשים כשכל זה קורה בזמן שהמצלמה ממשיכה לנוע.
בסרט "המטריקס", המהפכני מבחינת אפקטים כאלה, שולבה טכניקת זמן-הקליע ביחד עם טכניקות נוספות כמו "השוט של המטריקס", המצלם ב-360 מעלות את הדמות. כך ניתן היה להפוך סצנות כמעט שגרתיות בסרטי פעולה, למחולות מסוגננים של אלימות יפה להפליא..
צילום זמן קליע אינו שיטת צילום בלבד. האפקט הזה מחייב עריכה משמעותית באמצעות מחשב, לאחר הצילום. תוכנות אפקטים משוכללות, כמו אפטר אפקטס (After Effects), משמשות ליצירת שכבות ותוספות, שרק עימן נוצרת התמונה המלאה והסופית שבאפקט.
הנה שיטת ה"צילום זמן-קליע" לקראת סוף הסצנה בסרט מטריקס:
https://youtu.be/bKEcElcTUMk
כמה מהמחוות שעשו לסצנה האייקונית:
https://youtu.be/hGOvIzIn2Ic
הדגמה של הוספת האפקטים המיוחדים לזמן הקליע:
https://youtu.be/VjoP1V_Oizo
כל ילד יכול לעשות את זה:
https://youtu.be/yPs68kiueEw?t=21s
וזו השיטה שבה מצלמים את זה, עם עשרות מצלמות משורשרות מסביב:
https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA
מהו המטריקס אפקט?
אחד הקטעים המדהימים שאליהם נחשפו צופי הסרט הראשון בטרילוגיית "המטריקס" היא השוט שבו נראה ניאו, קיאנו ריווס בשבילכם, כשהוא מקמר את גבו בהילוך אטי ומתחמק מכדור שנורה אליו. קטע מדהים וללא ספק אחד המרכיבים שהפכו את הסרט לאגדה.
אבל אחד הדברים החדשניים שהתגלו בו, מבחינה קולנועית טכנית, הוא מה שזכה לכינוי "השוט של המטריקס" (Matrix shot) או "אפקט המטריקס". זוהי שיטת צילום ב-360 מעלות שהוצגה לראשונה בסרט "המטריקס" וזכתה לחיקויים רבים מאז. כשהמצלמה נעה מסביב לדמות המצולמת בהילוך איטי, היא יצרה אפקט מעניין ולא מוכר לצופי הקולנוע.
כדי לצלם כך פורשים סוללה ענקית של מצלמות שמצלמות את האירוע מכיוונים שונים. בצורה כזו ניתן אחר-כך לערוך את הסצנה כאילו המצלמה סובבת סביב הדמות הקפואה, בלי קשר למהירות התנועה שלה.
כך מצלמים את "השוט של מטריקס" בגרין סקרין, כשכל נקודה בקו התנועה של המצלמה היא מיקום של מצלמה אחת:
https://youtu.be/bKEcElcTUMk
מה שצולם על הגג משתלב עם תנועות הדמות שצולמו באולפן לתוצאה שנראית בסרט הסופי:
https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA
שני חבר'ה שעשו לבד צילום 360 כזה:
https://youtu.be/INckJRRR1EU
ואפליקציה לטלפון חכם שמאפשרת לעשות את "אפקט המטריקס" בעצמך בעזרת 3 סמארטפונים:
https://youtu.be/LgkHcvcyTTM
מהו מיצב חדר המראות?
כבר יותר מ-50 שנה שמיצב מראות שהוצב על ידי האמן לוקאס סמאראס (Lucas Samaras) מסקרן ומבלבל גם יחד. המבנה המורכב, שעל אף מראהו ואשליית הגודל הוא לא ממש גדול (240x240x305 סנטימטרים), נקרא "חדר מספר 2", אם כי ההמונים מכנים אותו פשוט "חדר המראות" (Mirrored Room). כל העצמים בחלל המבנה עשויים ממראות וכל הרהיטים הם שקופים לחלוטין.
זוהי אחת מיצירותיו הראשונות של סמאראס, אמן יליד יוון שפועל שנים רבות בניו יורק. חדר המראות היה מהראשונות שביצירות המיצב, זרם באמנות שעודד את הצופים להפוך לחלק מהאמנות ולחוות אותה באופן פעיל, במקום להישאר צופה פסיבי.
מיצב המראות דמוי המטריקס הירוק הוצב כבר בשנת 1966 ורבים הגיעו אליו ונכנסו לים האשליות שבו. אבל צילומיו של האמן עצמו מעסיקים רבים, שכן כל מי שרואה את צילומיו, לא מצליח להבין כיצד הצליח הצלם להעלים את עצמו בים המראות הסובב אותו. לאחרונה הצליחו גולשים ברשת לגלות את הסוד ואת המיקום של האמן. האם תוכלו אתם לאתר אותו בסרט שמוצג כאן?
הנה "חדר מספר 2" של לוקאס סמאראס:
https://youtu.be/HumHyST35Io
מהו מסע הגיבור?
מסע הגיבור (Hero's journey) הוא מבנה סיפורי נפוץ, מעין ארכיטיפ (The Hero Archetype), שהציע חוקר הספרות יוסף קמפבל בספרו "הגיבור בעל אלף הפרצופים".
הסיפורים שאיתר קמפבל בנויים כך שהם מגוללים תמיד את השתלשלות הפעולות של אדם, גיבור כלשהו, היוצא להרפתקה, עושה דרך פיזית של ממש או עובר תהליך אישי, מחפש את דרכו אל מול העולם ולחלופין גם בתוך תוכו, עובר משבר מכריע, מנצח ושב לביתו כשהוא שונה ממה שהיה בהתחלה, עת יצא למסע.
לרעיון יש הרבה תומכים ונראה שכמעט כל אפוס היסטורי שני תואם, באופן כלשהו, לתבנית הסיפורית הזו. אבל יש לרעיון גם מבקרים, הטוענים שהוא כללי מדי ולכן לא ניתן להקביל את כל הסיפורים לפיו.
מסיפורי התנ"ך, מגילגמש, המיתולוגיה היוונית ואודיסאוס, מאברהם אבינו בדרך לארץ המובטחת, בודהה, ישו או משה רבנו במצרים, קולומבוס המחפש את הודו, דורותי בדרך לארץ עוץ, פר גינט השב אל סולווג, הארי פוטר בסדרת הספרים הפופולריים וסרטים מודרניים כמו "מלחמת הכוכבים", "שר הטבעות", "המטריקס", או ריק דקארד ב"בלייד ראנר" - אלה רק כמה מהגיבורים שאירוע גדול מהם מוציא אותם לדרכם. כי התרבות האנושית רצופה במיתוסים שעוקבים אחר מבנה מסע הגיבור.
#מבנה המסע של הגיבור
לפי קמפבל, מסע הגיבור הוא מסע היסטורי, ששב בסיפורים, ספרים, סרטים ומחזות. מניתוח של סיפורים מתרבויות רבות ומשלל תקופות, הוא מצא 17 שלבים המופיעים בדרך כלל בסיפור המסע של הגיבורים הספרותיים הללו.
עתיק כמעט כמו ימי התרבות האנושית, הסיפור, לפי קמפבל, מתחיל תמיד באתגר או במסר שמקבל הגיבור ובעקבותיו הוא יוצא אל המסע. בדרכו הוא יקבל סיוע מחכם או זקן וייצא אל הדרך המסוכנת והארוכה. בהרפתקה עובר תמיד הגיבור מבחנים, מתקרב למטרתו ועומד במבחן האיום והגדול שלו. גם אחרי שהוא נקלע למשבר קשה ומסוכן, שעלול להביא לסופו, מצליח הגיבור לנצח, להיוולד מחדש, לזכות באוצר, בכוח, באישה או בהישג. מכאן הוא מתחיל לשוב הביתה אל עבר החיים החדשים שלו, לפתרון התעלומה והעלילה ולחייו המשופרים, הטובים מבעבר.
מעבר לניתוח מדעי ספרותי, המבר היפה של ג'וזף קמפבל מזמין אותנו להקשיב לקריאה שאנו מקבלים להרפתקה, להתגבר על הפחד, לקבל עלינו את האתגר ולכבוש את מטרותינו. "במערה שאליה אנו חוששים להיכנס," - מטעים קמפבל - "שם נמצא האוצר שאנו מחפשים..."
הנה מסע הגיבור שיכול להפוך את חיינו לבעלי משמעות ויופי:
https://youtu.be/JAY60dY-irY
מצגת וידאו על מסע הגיבור (עברית):
https://youtu.be/U-fSMmWvIJU
מסע הגיבור מהסוג שמשנה תודעה, יוצר מיתולוגיה ומצמיח בסיפורים עליו את האנושות כולה:
https://youtu.be/7qJGDFyjeyY
וארכיטיפ הגיבור:
https://youtu.be/DJFjUTJfkrg
"המטריקס" הוא טרילוגיית סרטים, סדרה של 3 סרטים כמעט פילוסופיים, שעוררו דיון ציבורי רחב, על נושאים שלא נהגו עד אז לקשר לסרטי קולנוע דווקא. הסרט הראשון והמעולה היה סרט שחידש ועורר עניין רב בעולם הקולנוע ההוליוודי והבנאלי. במיוחד דיברו בו בהקשרים של פילוסופיה, תנועה ועיצוב. הוא גם שדרג את סרטי האקשן שבאו אחריו ויצר גל של של כוכבים מעופפים המנהלים קרבות קונג פו מסוגננים.
כמו סיפורים גדולים בהיסטוריה האנושית, מטריקס מהדהד את ארכיטיפ מסע הגיבור, שבו יוצא אדם למסע שממנו ישוב כגיבור ולא ככל האדם.
המטריקס הוא עולם של חלום, אבל בבסיסו עומד דווקא חוסר היכולת האנושית להבדיל בין חלום למציאות. משום כך, יש בסדרה ערבוב בין מציאות כמו שכולנו מכירים לבין יכולות עילאיות של הדמויות. קצת כמו בחלומותינו שלנו, שבהם גם אנחנו עפים בלי המגבלות של כוח הכבידה, הדמויות נעות בסרט בין המציאות לאשליה, כשהן לא מוגבלות לקרקע או למגבלות האנושיות שבמציאות. הגיבור "הנבחר" ניאו מבין שהוא אינו חי במציאות האמיתית, וכמו ברבים מסרטי האקשן, גם כאן הוא משחרר את העולם מהרשעים שהחזיקו אותו בתוך האשליה. יש כאן מערכות אינטליגנציה מלאכותית שהפכו את האדם לנשלט והוא היחיד שיוכל להן. או שלא, כי לא נעשה ספוילר..
המטריקס העלה סוגיות פילוסופיות מעניינות, כמו האבחנה בין מציאות לדמיון והיכולת של גיבור הסרט ניאו לחיות במציאות שהיא לגמרי אשליה. הסרט מעורר מחשבה על המציאות השולטת גם בנו ובמוחנו. הפילוסוף דקארט שאל כבר מזמן איך נוכל לדעת שאיננו חיים בחלום וגרס שאם לא יצאנו מעודנו מתוך החלום, לעולם לא נדע בביטחון שהמציאות היא אכן "המציאות". המטריקס משתעשע בדיוק בבלבול שבקו התפר הזה, בין חלום למציאות. כך הוא מזמין אותנו לחשוב גם על חיינו שלנו ועל הקשר בין מה שאנו "יודעים" על חיינו לבין האמת שבהם.
המטריקס נודע גם בשיטות הצילום החדשניות שלו, כמו "השוט של מטריקס", שיטת הצילום ב-360 מעלות שהוצגה בו לראשונה וזכתה לחיקויים רבים מאז. מיוחדת גם שיטת ה"צילום זמן-קליע" (Bullet-Time), המגמישה את המהירות בסצנות אקשן והופכת אותן למחולות מסוגננים של אלימות יפה להפליא. הצילום, העריכה והאפקטים המיוחדים של הסרטים הללו הופכים את המציאות של המטריקס לחלום קולנועי ולגן עדן של "אפקטים מיוחדים".
ושוב כמו בחלום, עם כל הדמויות היפות, הסגנון המעוצב, התלבושות המוקפדות והאביזרים האייקוניים, כל מה שמופיע במטריקס הוא מיוחד ומלא בסטייל. תוך כדי עלילת האקשן המקובלת, משרטטים סרטי המטריקס על המסך מציאות בעלת גוון ועיצוב ייחודיים שהפכו לאגדה.
הנה סיפורו של המטריקס (עברית):
https://youtu.be/ok0lSP6ePHk?t=10s
האפקטים המיוחדים שמככבים בסרט מטריקס:
https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA
הנה השילוב של שיטות הצילום "טכניקת זמן קליע" ו"השוט של מטריקס" ב-360 מעלות:
http://youtu.be/bKEcElcTUMk
וטכניקת "חיתוך זמן" שהתפתחה מהמטריקס:
http://youtu.be/OruWu1hZe9M
או "הקפאת הזמן" כמו שמכנים אותה לעתים:
http://youtu.be/dDYNYHaDYGE
הסרט "המטריקס", למעשה כל הטרילוגיה של המטריקס (שלישיית סרטי המטריקס), הם מהסרטים המסוגננים והמרהיבים בקולנוע של העשורים האחרונים. אבל המטריקס הוא גם סרט בעל משמעויות פילוסופיות מעניינות ועמוקות מאד. למעשה המטריקס מתכתב עם סוגיות פילוסופיות עמוקות הנוגעות לאמת ועד כמה חיינו הם אמיתיים, או שהם מדומיינים ומתומרנים על ידי גורמים אחרים. רעיונות הסרט מהדהדים נושאים שעלו כבר לפני דורות רבים, כמו ב"משל המערה" של אפלטון או ברעיונות של הפילוסוף דקארט ואפילו בסוגיות ורעיונות שעולים בסרטי איכות של ימינו.
למשל החיפוש אחר האמת במטריקס. ניאו נרתם למסע החיפוש שבו הוא ייחלץ מחיים מתוקים ומלאי הנאות וחוויות, רק משום שהם אינם אמיתיים. נשאלת השאלה האם "הצלה" שפירושה להיקבר במחשכים, ללא היכולת לטייל במרחבים ולאכול אוכל רע, האם היא מוצדקת? האם החיפוש אחרי האמת שווה כל מחיר שנשלם עבורו?
והאם זו עובדה שחיים עשירים ומהנים אינה ראויים, רק משום שהם בעצם מונחים על ידי גורמים חיצוניים, בפעולות חשמליות, כימיות, או באמצעות תכניות מחשב הנשלטות בידי מכונה? האם חיים שמבוססים על שליטה שאיננו מודעים לה במוחנו ובגופנו, אינם ראויים, רק משום שאין לנו את הבחירה העצמית כיצד להתנהל? ובעצם יש מי שישאל האם להיות שורת קוד זה טוב או רע מלהיות אדם?
זה כנראה רע מלהיות אדם. אבל מצד שני, האם חיי סבל שמבוססים על אמת, ללא תמרונים ושקרים, הם עדיפים? - אולי אם נשתחרר מהמערה ולא נהיה אסירים בה, חיינו בחוץ יהיו קשים בהרבה ולא טובים? ואולי לא? - אולי החיים האמתיים הללו שווים את הקשיים שיבואו עימם?
ואולי, כמו בסרט, חיינו במטריקס המתומרן הם לא רעים כחיי האסירים של אפלטון, אלא חיים שטובים לנו. במקרה כזה, בטח נכעס על אנשים כמו מורפיאוס וניאו, שבשם האמת ינסו להעיר אותנו מהחלום המתוק הזה. האם נצדק? ומהם בעצם החיים הטובים? האם הם כרוכים בהנאה או באמת? האם להנות תוך זה שאנו חיים באשליות זה לא טוב?
גם בסרטים אחרים, כמו למשל בסרט "כנס העתידנים" המרתק, יש נגיעה בשאלה הזו וגם בו רבות השאלות שנשארות פתוחות. הן מנקרות בראשנו עם תום הסרט ויוצאות איתנו הצופים אחרי כן אל הרחוב, אל החיים האמיתיים. רגע, אמרנו חיים אמיתיים? האמנם?
הנה כמה דוגמאות לעומק הפילוסופי של הסרט "המטריקס":
https://youtu.be/DKqDufg21SI
הדילמה של המטריקס:
https://youtu.be/TJodsKu3GGU
מה בין המטריקס לדקארט:
https://youtu.be/lEr8hnvzeHU
רגע של "משל המערה" של אפלטון במטריקס (ראו בתגית "משל המערה"):
https://youtu.be/rRMSGSbExwg
האם המציאות היא המטריקס?
https://youtu.be/XPqferL9no8
גם זה ניתוח לגיטימי לסרט:
https://youtu.be/ETlQqHAaY_k
ומטפלים רוחניים וכוהני ניו אייג' משתמשים ברעיון באופנים רבים:
https://youtu.be/nI1i-pUxASw
שיטת הצילום של "זמן-קליע" (Bullet-Time) מגמישה את המהירות בסצנות אקשן ומציגה לאט מאד, דברים שמתרחשים במציאות במהירות הבזק. זה נעשה כדי לחזק את האפקט הדרמטי של ההתרחשות הקולנועית ובמיוחד זה מרשים כשכל זה קורה בזמן שהמצלמה ממשיכה לנוע.
בסרט "המטריקס", המהפכני מבחינת אפקטים כאלה, שולבה טכניקת זמן-הקליע ביחד עם טכניקות נוספות כמו "השוט של המטריקס", המצלם ב-360 מעלות את הדמות. כך ניתן היה להפוך סצנות כמעט שגרתיות בסרטי פעולה, למחולות מסוגננים של אלימות יפה להפליא..
צילום זמן קליע אינו שיטת צילום בלבד. האפקט הזה מחייב עריכה משמעותית באמצעות מחשב, לאחר הצילום. תוכנות אפקטים משוכללות, כמו אפטר אפקטס (After Effects), משמשות ליצירת שכבות ותוספות, שרק עימן נוצרת התמונה המלאה והסופית שבאפקט.
הנה שיטת ה"צילום זמן-קליע" לקראת סוף הסצנה בסרט מטריקס:
https://youtu.be/bKEcElcTUMk
כמה מהמחוות שעשו לסצנה האייקונית:
https://youtu.be/hGOvIzIn2Ic
הדגמה של הוספת האפקטים המיוחדים לזמן הקליע:
https://youtu.be/VjoP1V_Oizo
כל ילד יכול לעשות את זה:
https://youtu.be/yPs68kiueEw?t=21s
וזו השיטה שבה מצלמים את זה, עם עשרות מצלמות משורשרות מסביב:
https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA
אחד הקטעים המדהימים שאליהם נחשפו צופי הסרט הראשון בטרילוגיית "המטריקס" היא השוט שבו נראה ניאו, קיאנו ריווס בשבילכם, כשהוא מקמר את גבו בהילוך אטי ומתחמק מכדור שנורה אליו. קטע מדהים וללא ספק אחד המרכיבים שהפכו את הסרט לאגדה.
אבל אחד הדברים החדשניים שהתגלו בו, מבחינה קולנועית טכנית, הוא מה שזכה לכינוי "השוט של המטריקס" (Matrix shot) או "אפקט המטריקס". זוהי שיטת צילום ב-360 מעלות שהוצגה לראשונה בסרט "המטריקס" וזכתה לחיקויים רבים מאז. כשהמצלמה נעה מסביב לדמות המצולמת בהילוך איטי, היא יצרה אפקט מעניין ולא מוכר לצופי הקולנוע.
כדי לצלם כך פורשים סוללה ענקית של מצלמות שמצלמות את האירוע מכיוונים שונים. בצורה כזו ניתן אחר-כך לערוך את הסצנה כאילו המצלמה סובבת סביב הדמות הקפואה, בלי קשר למהירות התנועה שלה.
כך מצלמים את "השוט של מטריקס" בגרין סקרין, כשכל נקודה בקו התנועה של המצלמה היא מיקום של מצלמה אחת:
https://youtu.be/bKEcElcTUMk
מה שצולם על הגג משתלב עם תנועות הדמות שצולמו באולפן לתוצאה שנראית בסרט הסופי:
https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA
שני חבר'ה שעשו לבד צילום 360 כזה:
https://youtu.be/INckJRRR1EU
ואפליקציה לטלפון חכם שמאפשרת לעשות את "אפקט המטריקס" בעצמך בעזרת 3 סמארטפונים:
https://youtu.be/LgkHcvcyTTM
המטריקס
כבר יותר מ-50 שנה שמיצב מראות שהוצב על ידי האמן לוקאס סמאראס (Lucas Samaras) מסקרן ומבלבל גם יחד. המבנה המורכב, שעל אף מראהו ואשליית הגודל הוא לא ממש גדול (240x240x305 סנטימטרים), נקרא "חדר מספר 2", אם כי ההמונים מכנים אותו פשוט "חדר המראות" (Mirrored Room). כל העצמים בחלל המבנה עשויים ממראות וכל הרהיטים הם שקופים לחלוטין.
זוהי אחת מיצירותיו הראשונות של סמאראס, אמן יליד יוון שפועל שנים רבות בניו יורק. חדר המראות היה מהראשונות שביצירות המיצב, זרם באמנות שעודד את הצופים להפוך לחלק מהאמנות ולחוות אותה באופן פעיל, במקום להישאר צופה פסיבי.
מיצב המראות דמוי המטריקס הירוק הוצב כבר בשנת 1966 ורבים הגיעו אליו ונכנסו לים האשליות שבו. אבל צילומיו של האמן עצמו מעסיקים רבים, שכן כל מי שרואה את צילומיו, לא מצליח להבין כיצד הצליח הצלם להעלים את עצמו בים המראות הסובב אותו. לאחרונה הצליחו גולשים ברשת לגלות את הסוד ואת המיקום של האמן. האם תוכלו אתם לאתר אותו בסרט שמוצג כאן?
הנה "חדר מספר 2" של לוקאס סמאראס:
https://youtu.be/HumHyST35Io
מסע הגיבור (Hero's journey) הוא מבנה סיפורי נפוץ, מעין ארכיטיפ (The Hero Archetype), שהציע חוקר הספרות יוסף קמפבל בספרו "הגיבור בעל אלף הפרצופים".
הסיפורים שאיתר קמפבל בנויים כך שהם מגוללים תמיד את השתלשלות הפעולות של אדם, גיבור כלשהו, היוצא להרפתקה, עושה דרך פיזית של ממש או עובר תהליך אישי, מחפש את דרכו אל מול העולם ולחלופין גם בתוך תוכו, עובר משבר מכריע, מנצח ושב לביתו כשהוא שונה ממה שהיה בהתחלה, עת יצא למסע.
לרעיון יש הרבה תומכים ונראה שכמעט כל אפוס היסטורי שני תואם, באופן כלשהו, לתבנית הסיפורית הזו. אבל יש לרעיון גם מבקרים, הטוענים שהוא כללי מדי ולכן לא ניתן להקביל את כל הסיפורים לפיו.
מסיפורי התנ"ך, מגילגמש, המיתולוגיה היוונית ואודיסאוס, מאברהם אבינו בדרך לארץ המובטחת, בודהה, ישו או משה רבנו במצרים, קולומבוס המחפש את הודו, דורותי בדרך לארץ עוץ, פר גינט השב אל סולווג, הארי פוטר בסדרת הספרים הפופולריים וסרטים מודרניים כמו "מלחמת הכוכבים", "שר הטבעות", "המטריקס", או ריק דקארד ב"בלייד ראנר" - אלה רק כמה מהגיבורים שאירוע גדול מהם מוציא אותם לדרכם. כי התרבות האנושית רצופה במיתוסים שעוקבים אחר מבנה מסע הגיבור.
#מבנה המסע של הגיבור
לפי קמפבל, מסע הגיבור הוא מסע היסטורי, ששב בסיפורים, ספרים, סרטים ומחזות. מניתוח של סיפורים מתרבויות רבות ומשלל תקופות, הוא מצא 17 שלבים המופיעים בדרך כלל בסיפור המסע של הגיבורים הספרותיים הללו.
עתיק כמעט כמו ימי התרבות האנושית, הסיפור, לפי קמפבל, מתחיל תמיד באתגר או במסר שמקבל הגיבור ובעקבותיו הוא יוצא אל המסע. בדרכו הוא יקבל סיוע מחכם או זקן וייצא אל הדרך המסוכנת והארוכה. בהרפתקה עובר תמיד הגיבור מבחנים, מתקרב למטרתו ועומד במבחן האיום והגדול שלו. גם אחרי שהוא נקלע למשבר קשה ומסוכן, שעלול להביא לסופו, מצליח הגיבור לנצח, להיוולד מחדש, לזכות באוצר, בכוח, באישה או בהישג. מכאן הוא מתחיל לשוב הביתה אל עבר החיים החדשים שלו, לפתרון התעלומה והעלילה ולחייו המשופרים, הטובים מבעבר.
מעבר לניתוח מדעי ספרותי, המבר היפה של ג'וזף קמפבל מזמין אותנו להקשיב לקריאה שאנו מקבלים להרפתקה, להתגבר על הפחד, לקבל עלינו את האתגר ולכבוש את מטרותינו. "במערה שאליה אנו חוששים להיכנס," - מטעים קמפבל - "שם נמצא האוצר שאנו מחפשים..."
הנה מסע הגיבור שיכול להפוך את חיינו לבעלי משמעות ויופי:
https://youtu.be/JAY60dY-irY
מצגת וידאו על מסע הגיבור (עברית):
https://youtu.be/U-fSMmWvIJU
מסע הגיבור מהסוג שמשנה תודעה, יוצר מיתולוגיה ומצמיח בסיפורים עליו את האנושות כולה:
https://youtu.be/7qJGDFyjeyY
וארכיטיפ הגיבור:
https://youtu.be/DJFjUTJfkrg
