» «
בטון
מי היו הראשונים להשתמש בבטון?



הבטון (Concrete) בימינו הוא חומר הבניה הכי נפוץ, אך לא תמיד השתמשו בו. הוא נוצר לראשונה כחומר בנייה בסביבות 200 לפני הספירה, כשהמהנדסים הרומים החלו לערבב סיד, חצץ ומים ולקבל בטון. הוא היה אמנם טוב בהרבה מהטיט שבו השתמשו המצרים לבניית הפירמידות, אך הבטון היה מעט חדיר למים ולא מספיק אטום לגשם ורטיבות. אך גם לזה מצאו המהנדסים הרומים פתרון. כדי להשיג אטימות טובה למים, הוסיפו לו המהנדסים הרומים עם הזמן אפר וולקני, שדוחה נוזלים.

יכולות העיצוב של הבטון, כמו גם חוזקו העצום והאטימות המצוינת שלו, אפשרו לרומאים להשתמש בו לבניית מקדשים ובנייני פאר ענקיים, כמו הפנתיאון הרומי, מבנה הכיפה הגדול בעולם, והקולוסיאום - הבניין הגדול ביותר שבנו הרומים עם בטון. הם גם בנו מבטון פרוייקטים ענקיים של מובילי מים, המכונים "אקוודוקטים", גשרים, מעגנים, נמלים ובתי מרחץ. תודות לבטון יכולים היו הרומים לבנות ערים גדולות, שאליהן הובילו מים ממרחקים של עשרות קילומטרים, באמצעות מובילי המים המרשימים שבנו, מאבנים ובטון.

גם לצורך בניית מערכת הדרכים הרומיות העצומה השתמשו בבטון. למעשה חלק מהפרוייקטים שנבנו על ידי הרומים שרד עד היום - תודות לבטון שעשה עבודה מצוינת בחיבור וייצוב שלהם.

כל מפעלי הבנייה הללו שהבטון אפשר לרומים, הם למעשה מרכיבי מה שהפכה לאימפריה כה חזקה וניתן לומר שהבטון הפך את רומא לאימפריה.


הנה השימוש בבטון אצל הרומים ומה שיצרו בעזרתו:

https://youtu.be/xZ9uGJ3Z1Bg


כך הכינו אותו הרומאים:

https://youtu.be/lND7_c6my30


כיפת הבטון הגדולה בעולם היא זו של הפנתאון, ששרד עד ימינו:

https://youtu.be/NZo1otIjfl4


מבנה הבטון הרומי הגדול - הקולוסיאום המורכב מקשתות, בטון ויכולת הנדסית מדהימה:

https://youtu.be/EO1NQy4oyJs
דרכים רומיות
למה סללו הרומאים כל כך הרבה דרכים?



האימפריה הרומית הייתה הראשונה שהבינה את חשיבות הדרכים לניהול יעיל של האימפריה ולשליטה צבאית בעמים שכבשה. הדרכים הרומיות שנסללו בכל רחבי האימפריה היו ארוכות מאד וכוסו באבנים שטוחות.

בסוף המאה ה-1 לפני הספירה שופרו הדרכים עוד יותר. אז גם הציב הקיסר אוגוסטוס בלב הפורום הרומי את אבן המייל הראשונה, אבן המייל המוזהבת. מאבן זו נמדדו כל המרחקים, עד לקצווי האימפריה הרומית. לא היה דבר שהמחיש בצורה ברורה וקבועה יותר את כוחה, גודלה, וחשיבותה של רומא בעולם הקדום.

ואכן, הדרכים הראשיות שנסללו מרומא הובילו אל כל רחבי הפרובינציות הרומאיות. כל דרך כזו סומנה באבני מייל, שסימנו את המרחקים. הדרכים שהם סללו איפשרו ניוד של כוחות צבא, מסחר, חומרים, שירותים וכל הנדרש לתחזוקת האימפריה הגדולה שלהם בכל פינותיה. בדרכים הללו הניעו כמובן גם את השלל והעבדים מהמקומות שכבשו אל רומא הבירה.

הדרכים הרומיות נבנו בצורה איכותית וחזקה במיוחד. התכנון והביצוע של סלילתן היו כל כך טובים, עד שגם בתקופתנו ניתן עדיין למצוא במקומות רבים דרכים רומיות וישנן גם כאלה שעודן בשימוש, עד היום.


הנה הדרכים הרומיות:

http://youtu.be/K04DWasCnh0


ויה אפיה שברומא היא הדרך הראשית הרומית הגדולה הראשונה:

https://youtu.be/FAiCXVRseto


כך נבנו הדרכים של הרומים:

https://youtu.be/W7agwv6287A
אבן מיל
מהי אבן המיל?



בתור סוללי הדרכים המשמעותיים הראשונים בעולם, הרומאים הזדקקו גם לסימון המרחקים. כך נולדו "אבני המיל" (Milestone או בלטינית Milliarium). את "אבן המייל" הראשונה הציב הקיסר אוגוסטוס ברומא וממנה הציבו הרומים רבות כאלה, כאבני דרך לסימון המרחקים של הדרכים הרומיות בכל רחבי הרפובליקה.

אבני המיל היו מעין עמודי דרכים, בגובה קבוע של מטר ושמונים. העמודים הוצבו במרחק של מיל רומי, השווה ל-1000 פאסום (מידת אורך רומית השווה לכשני צעדים) זו מזו, כ-1500 מטרים של היום. כל עמוד ציין את המרחק שעבר מהעיר הראשית, שממנה יוצאת הדרך.

בנוסף לציון המרחקים, נהגו הרומים פעמים רבות לכתוב על עמודי דרך גם את סיפור סלילת הדרך, מועד סלילתה והקדשה לקיסר ששלט בזמן סלילתה, למשפץ הדרך או ללגיון שהיה אחראי על הצבת אבני המייל.


הנה אבן המייל היחידה של הרומאים, שעודה עומדת במקומה בבריטניה:

https://youtu.be/yCc6Y0Pnldo
מנגונל
מהו כלי הנשק העתיק מנגונל?



מנגונל היה כלי נשק שמשליך כדורי אבן. הוא הומצא על ידי הרומאים במאה ה-4 לפני הספירה. המנגונל היה כלי נשק חזק מהבליסטה אך חלש מהטריבושה. הקליעים נורו בו למרחקים של עד כ-400 מטרים.

שיטת הירי שלו הייתה בהטלה. הייתה למנגונל זרוע ארוכה, שבקצה שלה היה סל או לולאה. אל תוכם הכניסו הלוחמים את כדורי האבן ששימשו כקליעים.

מקור השם "מנגונל" הוא מהמילה הלטינית "Manganon" ופירושה "מנוע מלחמה".


הנה המנגונל בפעולה:

http://youtu.be/yi4p8ZR4n28

המצאות רומיות

קשת (מבנה)
איך החזיקה הקשת הבנויה שלא ליפול?



קשת היא דרך לבנות גשר או קיר מעוגלים בין שני עמודים, שיתרונה הגדול הוא בהיותה מסוגלת לשאת משקל רב מכל שיטה שקדמה לה. הקשת פתרה את המגבלות שהיו לבנייה בעזרת קורות עץ ואבן ואפשרה להגדיל את העומס המונח על המבנה ואת רוחב הפתחים שבין העמודים.

השיטה של הבנייה בקשת מבוססת על שימוש במספר אי-זוגי של לבנים בצורת טרפז, כשכל אבן נשענת על זו שקדמה לה ויוצרת עמוד. בראש כל שני עמודי לבנים מונחת הלבנה העליונה, שנקראת "אבן ראשה". אבן הראשה סוגרת את הקשת ומייצבת אותה. בסיס העמודים מחוזק כדי שהלחץ מלמעלה ומהמרכז לא יגרום לקריסתו של עמוד. בתכנון נכון של הקשת לא תיפול אף לבנה והקשת תעמוד על תילה מאות ואלפי שנים.

את שיטת הבנייה של הקשת רואים כבר באלף השלישי לפני הספירה, אבל מי ששיכלל את בניית הקשתות הם האדריכלים של האימפריה הרומית. הקשת שפיתחו וזכתה לשם "הקשת הרומית", איפשרה לארכיטקטים הרומים פריצת דרך גדולה בתחום הבנייה, הן בגודל המבנים והן בחוזקם ועמידותם. האדריכלות הרומית ומסורות בנייה שבאו אחרי הרומאים השתמשו בקשתות באופן משמעותי מאד ויכולות הבנייה גדלו והתפתחו מאד בזכות התגלית התכנונית הזו.


הנה סרטון על חוזקה של הקשת הרומית:

http://youtu.be/j2Xgdw93MLQ?t=9s


על החוזק שהושג בבניית הקשת בעולם העתיק:

http://youtu.be/UYtIFM1ek_M
עיתון
איך נולדו העיתונים?



העיתון נולד כבר באימפריה הרומית, במחצית המאה הראשונה לפני הספירה. זה היה מעין עיתון או מגזין, שנקרא "אקטה דיאורנה" ("מעשי היום"). העיתון הזה נתלה בחוצות הפורום של רומא, על גבי פפירוס או אבן וסיקר נושאים שונים שהעסיקו את אזרחי האימפריה. הברברים שפלשו לרומא שרפו את הכנסיות שבהן נשמרו העותקים של העיתון ולכן לא נותרו שרידים שלו.

אחרי גלגולים שונים, איפה שהוא בימי הביניים, נולד העיתון המודרני הראשון. קראו לו ה"אביסה" (בגרמנית: "איגרת") והוא יצא לאור בשנת 1809 בשטרסבורג, אז עיר גרמנית והיום בצרפת. בהיותה של העיר צומת מסחר חשובה ועיר מסחרית ובעלת כלכלה מפותחת, הצלחתו והתפתחותו של העיתון היו מהירים והוא בישר את עידן העיתונים המצליחים שיבואו אחריו, מאז ועד היום.

בשנים האחרונות מנבאים את סופם של העיתונים, בשל התחזקות האינטרנט והמדיה החדשה, כגון טאבלטים, טלפונים סלולאריים וכמובן המחשבים. אולי העיתון המודפס על נייר יגיע אל סופו אבל נראה שבמהדורות דיגיטליות הוא ימשיך עוד שנים רבות.


הנה סרטון על התפתחות העיתונים:

http://youtu.be/hG_MPTpIg90


מומחה מספר על תולדות העיתונים:

https://youtu.be/vqiZArrlteo
קלי
איך הומצא הטוסט?



טוֹ‏סְט, בעברית קָ‏לִי, הוא פרוסת לחם שנחשפה לחום גבוה וכך הושחמה מצדדיה. זאת בעוד תוכה נשאר רך. הטוסט אהוב על רבים בזכות טעמו אחרי שנקלה והפריכות המפורסמת שלו, זו שעושה את צליל הלעיסה המוכר. היתרון הנוסף של הטוסט הוא שניתן להכינו גם עם לחם שאינו טרי וכך לאכול בכיף גם מזון שאחרת היינו מתקשים ליהנות ממנו. מריחה של ממרחים שונים היא קלה יותר על טוסט, מה שהופך אותו לאוכל טעים בארוחות הבוקר והערב ובהגשת תה של מנחה.

כנראה שהטוסט נולד במצרים העתיקה, שבה הלחם התייבש במהירות. המצרים הקדמונים מצאו שהחריכה של הלחם מול האש היא דרך מצוינת לשפר את טעמו של הלחם היבש. באימפריה הרומית היה הטוסט כבר פופולארי מאד ואפילו המילה באה מהמילה הרומית "טוסטום", שפירושה לשרוף או לצרוב. בסוף המאה ה-19 הומצא הטוסטר החשמלי על ידי הסקוטי אלן מקמסטר, אבל הפיכת הפרוסה לצד השני הייתה מסוכנת והוא לא הצליח. רק בתחילת המאה ה-20, אי-שם בסוף מלחמת העולם הראשונה, הומצא הטוסטר הקופץ שפתר את הבעיות והפך מאז את הטוסט לאחד המאכלים האהובים בעולם.


הנה סרטון על התפתחות הטוסטר, דרך עיניו של אספן טוסטרים מובהק שמציג דגמים היסטוריים:

http://youtu.be/PnzeFhKnqHw


והנה ברנש שגילה שאפשר לעשות כסף ממכירת טוסטר שחורך את דמותו של המשיח על הטוסטים:

http://youtu.be/S1MvPe8thJ0
אמת מים
איך הרומאים העבירו מים ממקום למקום?



מהנדסי האימפריה הרומית העבירו מים באמצעות אמת מים, או בשם הרומי שלה "אקוודוקט". זוהי תעלה מלאכותית, בנויה, שתפקידה להעביר מים ממקום למקום. לרוב היתה זו תעלה מוגבהת מעל פני השטח, באמצעות עמודים או מערכת קשתות. היו אמות מים שבנו הרומאים שהגיעו לאורך של עשרות קילומטרים, כמו זו שמובילה אל קיסריה.

כיוון שהכוח שמזרים את המים באמות המים הוא כוח הכבידה, הן היו לרוב משופעות ומוגבהות. השיפוע המתון נועד למנוע את עצירת המים והיווצרות סדקים בקירות האמה, על ידי המים, במקרה של שיפוע תלול מדי. לאיטום השתמשו הרומים בחומר חדש שגילו ונקרא ״בטון״. יכולתו לאטום נוזלים שימשה למניעת דליפות ונזילות בעת הובלת המים למרחק כה רב.

הרומאים יצרו גם צינורות וקשתות כדי ליצור בסיס שטוח לאמה. זאת מכיוון שתנאי השטח לא תמיד היו מושלמים להובלת מים.

למקומות גבוהים הם הביאו מים ממקורות מים גבוהים אחרים, באמצעות הבנת חוק ״כלים שלובים״. לפי חוק זה המים יישרו את גובהם בשני הקצוות, כך ,אם נשלחו ממקום גבוה - הם יעברו בתעלות והמנהרות עד שיגיעו גם בצדה השני של מערכת הובלת המים, לאותו גובה בדיוק.


כך שימש האקוודוקט פתרון להבאת מים אפילו לערים הבנויות בגובה:

https://youtu.be/lRDn6AOPRnQ


הנה שיטות הבניה של האקוודוקטים, אמות המים של הרומאים:

http://youtu.be/rZGgOn-q8MI


האקוודוקט של פון דו גאר בצרפת, עם הגשר הרומי הגבוה בעולם:

http://youtu.be/THOEXBrZtok?t=1m16s


האקוודוקט הרומי שליד קיבוץ לוחמי הגיטאות:

http://youtu.be/rIZ5iQWPB58


והאקוודוקט המדהים בעיר העתיקה סגוביה בספרד:

http://youtu.be/pRUcRyfWoB4


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.