שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
הסאבוויי של לונדון
איך הפכה מפת הטיוב הלונדונית לאייקון?
הטיוב (Tube), הרכבת התחתית בלונדון, נחשבת לרכבת התחתית הראשונה בהיסטוריה ולמוסד של ממש בבירה הבריטית.
הרכבת התחתית של לונדון היא כלי התחבורה האהוב והמהיר להגעה ממקום למקום בעיר הגדולה הזו. 12 הקווים של הטיוב וכמעט 300 התחנות שלה נתפסים כדרך הנכונה להימנע מפקקים, צפיפות, מחסור בחנייה ותשלום אגרות המוטלות על הנהגים בכבישי לונדון.
אבל מפת הטיוב הלונדונית, שנולדה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, היא סיפור לא פחות מעניין. כמקובל עד אז, הציגה המפה הקודמת של הטיוב את המרחקים והכיוונים השונים של הקווים באופן מדויק אך מבלבל ועמוס להבנה. זה החמיר כשנוספו לה עוד ועוד קווים ותחנות והיא הפכה בלתי ניתנת לשימוש.
ככל תושבי לונדון, גם הנרי בק, עובד מדינה בתחום התחבורה, לא הסתדר עם מפת הטיוב הקודמת. המהנדס הצעיר והמהפכן שרטט בזמנו הפנוי מפה שימושית להפליא, שהפכה לחלוטין את עולם המיפוי. היא התרכזה רק בסדר התחנות. לא היו בה כיוונים ולא מרחקים! - הוא הציע את המפה שיצר למנהלי הטיוב, שהיו להם אמנם ספקות, אך הם החליטו לנסות להדפיסה ולחלקה לנוסעים. הללו התלהבו והפכו את המפה הנוחה לאגדה.
החלטותיו של בק היו גאוניות. הוא התמקד בעיקר וזנח את הפרטים שלא היו חשובים לניווט ברכבת. בהדגישו את השימושיות של המפה, הוא התרכז בסדר התחנות והקווים, במקום בגיאוגרפיה. הוא פישט מאד את הבנת הקווים, בכך שהציג קווים ישרים ואלכסוניים בלבד (בזווית של 45 מעלות). גם את המרחקים העדיף בק לזנוח, כשהגדיל את מרכז העיר, הצפוף מאד, למול האזורים הרחוקים ממנו. כך יצר מפה קריאה ונוחה להבנה, שבה, כמה משעשע, גם הכיוונים וגם המרחקים לא מייצגים דבר..
בדיעבד, הביא העיוות הפונקציונלי (שימושי) שהכניס בק לכך שאנשים החשיבו הרבה פחות את המרחקים בין שולי העיר למרכזה. כך הם החלו תושבי הפרברים להעדיף את הרכבת התחתית על רכבם הפרטי ומנגד החלו אנשי העיר לצאת יותר אל הטבע שמחוץ לעיר, כי בתחושתם הוא לא היה רחוק..
מפת הטיוב גם הפכה כה פופולרית עד שרבים בלונדון החלו להתייחס אליה כמפת העיר הכללית. במקביל, החלו לאהוד גם את האסתטיקה שלה ואת היותה תוצר של האמנות השימושית (פונקציונלית). מעניין שלא פחות מהשפעת האמנות החדישה על עיצוב מפת הטיוב, השפיעה המפה על עולם האמנות המודרנית, כמו בהשפעה שהייתה לה על מונדריאן, שהשתמש בעקרונות ממפת הטיוב ביצירותיו המופשטות.
וכך, בעידן הפופ ארט ובהשפעת עולם של צבעים ודימויים חזותיים בולטים, הפכה מפה פשוטה ושימושית לאייקון תרבותי של ממש, שמופיע על אינסוף מזכרות לתיירים, חפצים מעוצבים, לק אמנותי לציפורניים, מערכות לגו להרכבה ומה לא.
הנה סיפורה של התחתית של לונדון (מתורגם):
https://youtu.be/VdZd5zYTKAw
על מפת הטיוב המפורסמת של לונדון:
http://youtu.be/Bg3pfUqdLp4
המפה החדשה של הטיוב של לונדון:
http://youtu.be/frfKctHDulo
יצירה של מונדריאן שצייר את מפת העולם בסגנון מפת הטיוב הלונדוני:
http://youtu.be/1h487dA4-Gw
וכיום יש אפליקציה בשם tubemap שמשדרגת את מפה המיתולוגית (מתורגם):
https://youtu.be/iBErp8qvWZg
הטיוב (Tube), הרכבת התחתית בלונדון, נחשבת לרכבת התחתית הראשונה בהיסטוריה ולמוסד של ממש בבירה הבריטית.
הרכבת התחתית של לונדון היא כלי התחבורה האהוב והמהיר להגעה ממקום למקום בעיר הגדולה הזו. 12 הקווים של הטיוב וכמעט 300 התחנות שלה נתפסים כדרך הנכונה להימנע מפקקים, צפיפות, מחסור בחנייה ותשלום אגרות המוטלות על הנהגים בכבישי לונדון.
אבל מפת הטיוב הלונדונית, שנולדה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, היא סיפור לא פחות מעניין. כמקובל עד אז, הציגה המפה הקודמת של הטיוב את המרחקים והכיוונים השונים של הקווים באופן מדויק אך מבלבל ועמוס להבנה. זה החמיר כשנוספו לה עוד ועוד קווים ותחנות והיא הפכה בלתי ניתנת לשימוש.
ככל תושבי לונדון, גם הנרי בק, עובד מדינה בתחום התחבורה, לא הסתדר עם מפת הטיוב הקודמת. המהנדס הצעיר והמהפכן שרטט בזמנו הפנוי מפה שימושית להפליא, שהפכה לחלוטין את עולם המיפוי. היא התרכזה רק בסדר התחנות. לא היו בה כיוונים ולא מרחקים! - הוא הציע את המפה שיצר למנהלי הטיוב, שהיו להם אמנם ספקות, אך הם החליטו לנסות להדפיסה ולחלקה לנוסעים. הללו התלהבו והפכו את המפה הנוחה לאגדה.
החלטותיו של בק היו גאוניות. הוא התמקד בעיקר וזנח את הפרטים שלא היו חשובים לניווט ברכבת. בהדגישו את השימושיות של המפה, הוא התרכז בסדר התחנות והקווים, במקום בגיאוגרפיה. הוא פישט מאד את הבנת הקווים, בכך שהציג קווים ישרים ואלכסוניים בלבד (בזווית של 45 מעלות). גם את המרחקים העדיף בק לזנוח, כשהגדיל את מרכז העיר, הצפוף מאד, למול האזורים הרחוקים ממנו. כך יצר מפה קריאה ונוחה להבנה, שבה, כמה משעשע, גם הכיוונים וגם המרחקים לא מייצגים דבר..
בדיעבד, הביא העיוות הפונקציונלי (שימושי) שהכניס בק לכך שאנשים החשיבו הרבה פחות את המרחקים בין שולי העיר למרכזה. כך הם החלו תושבי הפרברים להעדיף את הרכבת התחתית על רכבם הפרטי ומנגד החלו אנשי העיר לצאת יותר אל הטבע שמחוץ לעיר, כי בתחושתם הוא לא היה רחוק..
מפת הטיוב גם הפכה כה פופולרית עד שרבים בלונדון החלו להתייחס אליה כמפת העיר הכללית. במקביל, החלו לאהוד גם את האסתטיקה שלה ואת היותה תוצר של האמנות השימושית (פונקציונלית). מעניין שלא פחות מהשפעת האמנות החדישה על עיצוב מפת הטיוב, השפיעה המפה על עולם האמנות המודרנית, כמו בהשפעה שהייתה לה על מונדריאן, שהשתמש בעקרונות ממפת הטיוב ביצירותיו המופשטות.
וכך, בעידן הפופ ארט ובהשפעת עולם של צבעים ודימויים חזותיים בולטים, הפכה מפה פשוטה ושימושית לאייקון תרבותי של ממש, שמופיע על אינסוף מזכרות לתיירים, חפצים מעוצבים, לק אמנותי לציפורניים, מערכות לגו להרכבה ומה לא.
הנה סיפורה של התחתית של לונדון (מתורגם):
https://youtu.be/VdZd5zYTKAw
על מפת הטיוב המפורסמת של לונדון:
http://youtu.be/Bg3pfUqdLp4
המפה החדשה של הטיוב של לונדון:
http://youtu.be/frfKctHDulo
יצירה של מונדריאן שצייר את מפת העולם בסגנון מפת הטיוב הלונדוני:
http://youtu.be/1h487dA4-Gw
וכיום יש אפליקציה בשם tubemap שמשדרגת את מפה המיתולוגית (מתורגם):
https://youtu.be/iBErp8qvWZg