"הסעודה האחרונה" הוא מהציורים המוכרים בתולדות האמנות והחשובים של לאונרדו דה וינצ'י. הוא הושלם בסוף המאה ה-15 וזכה במהלך השנים למחוות תרבותיות רבות ושונות, מאמנים שיצרו לו מחוות אמנותיות ועד לסדרות טלוויזיה כמו משפחת סימפסון והסופרנוס.

הציור מתאר כנראה את מה שהיתה סעודת סדר הפסח האחרון של ישו, בהשתתפות ישו עצמו ותלמידיו. בסעודה זו הוא הכריז שאחד מ-12 השליחים יבגוד בו והוא עצמו עתיד למות. אגב, "הסעודה האחרונה" הייתה נושא שרבים ציירו בימי הביניים והרנסאנס. "הסעודה האחרונה" של לאונרדו הייתה מהפכה - בפעם הראשונה צויירו כאן ישו והשליחים, ללא הילות של קדושה. לאונרדו ניסה (והצליח) להציג את ישו ואת אנשיו כבני-אדם ולא כקדושים שמיימיים, כמו שנהוג היה לציירם אז.

התמונה צוירה על קיר של חדר במנזר בעיר מילאנו. הציור מציג את ישו וחבריו והוא הולך ומתפורר. השחזורים של היצירה, פתיחת דלת בקיר שעליו היא מצוירת, ניסיון העברה למקום אחר ואפילו הפצצה של החדר שבו היא נמצאת במלחמת העולם השנייה - כולם פגעו בה קשות. גם ניסיון מודרני לשחזר את הציור על הקיר רק טשטש וקלקל את מה שללא ספק היה פעם יצירת פאר. רק לאחרונה הושלם שחזור מוצלח יותר, שהחזיר לציור חלק מכבודו.

יש בציור שימוש בפרספקטיבה מיוחדת שיוצרת תחושת עומק. הקווים האלכסוניים שנראים בחלונות ובתקרה נותנים לתמונה פרספקטיבה, כלומר הם הולכים ונהיים צרים, ממש כמו שהעין רואה את המציאות העמוקה, התלת-מימדית. זו הייתה המומחיות של לאונרדו והוא מצליח למשוך את המבט של המסתכל אל דמותו של ישו שבמרכז הציור.

דמויות השליחים מחולקות לשלישיות, רמז לשילוש הקדוש שכל כך חשוב לנוצרים. יש שישה שליחים מכל צד של ישו. שימו לב לעומק של הדמויות והתנועה שמגולמת בכל אחד מהם. במיוחד של הבוגד, יהודה איש קריות, ברור לעין. יש תיאור ספרותי שבו מתאר סופר את האמן שמחפש את "האדם הכי מושחת בעולם" כדי שיהיה מודל לדמותו של יהודה איש קריות. בספר הוא מוצא לבסוף סוחר גרמני שמתאים בדיוק למה שחיפש.


הפעם נתחיל בפרק חינוכי בעברית על "הסעודה האחרונה" האמיתית של ישו:

https://youtu.be/h-gJ5XK3NQ0?long=yes


ועתה לכל פרטי ציור "הסעודה האחרונה":

http://youtu.be/sTrHjIKUYuo


מידע בקצרה על הציור:

https://youtu.be/iV6_wTrkd70


ניתוח "המסרים הסודיים" ששתל לכאורה לאונרדו בציור:

http://youtu.be/J5t91VaiBYY


נסיון קצת משונה לעשות אנימציה לציור הגדול הזה:

http://youtu.be/98gDA9rWyrI


וניתוח העומק והפרספקטיבה של הציור, יסודות חשובים באמנות התקופה:

https://youtu.be/ODEvCINTADs

נקודת מגוז (Vanishing Point), שלעיתים מכונה נקודת ההיעלמות, היא הנקודה בציור או רישום של פרספקטיבה, שאליה מתכנסים הקווים מהמרחב ויוצרים בכך אשליה של עומק. במילים פשוטות - הנקודה שהקוויים מובילים אליה.

הפרספקטיבה (Perspective) היא טכניקת ציור שבה נוצרת אשליה של מרחק ושל עומק. במילים אחרות, הפרספקטיבה מאפשרת לנו להציג אובייקטים תלת-ממדיים על משטח דו-ממדי, כמו בציור או בשרטוטים אדריכליים.

הפרספקטיבה, שמתבססת על העיקרון ש"רחוק יותר נראה קטן יותר",היא מהשיטות הטובות ביותר שפיתחו הציירים כדי לצייר ציורים המקנים תחושה של עומק.

הפרספקטיבה מתבססת על נקודת מגוז, הנקודה שממנה יוצאים קווים בציור. הם המאפשרים לקבוע במדויק את גודלם של אובייקטים שונים בציור ואת הפרופורציות ביניהם. בזכות הפרספקטיבה מצליחים הציירים להציג בציור עצמים בחלל, בגודל ובצורה דומים לאופן שבו הם היו נראים לעין במציאות.

ישנן עוד פרספקטיבות, כמו הפרספקטיבה המתמטית (או הגאומטרית), שמבוססת על כך שכל עצם נראה קטן יותר ככל שמרחקו מהעיו גדול יותר. לעומתה, פרספקטיבה אטמוספירית, המכונה לעתים ספומאטו, מניחה שאובייקטים רחוקים יותר נראים מטושטשים יותר ובעלי צבעים יותר קרים.


הנה הפרספקטיבה ונקודת המגוז בציור המפורסם "הסעודה האחרונה" של לאונרדו דה וינצ'י:

https://youtu.be/ODEvCINTADs


כיצד ניתן לשלב בפרספקטיבה את הפירוש השני שלה - היותה נקודת מבט:

https://youtu.be/B4ac6Toj-Ho


דוגמה לציור פרספקטיבה שכולה יוצאת מנקודה מרכזית אחת - נקודת מגוז:

https://youtu.be/XzJNdAu9EHk


ודוגמה מתוחכמת יותר של רעיון נקודת המגוז:

https://youtu.be/7ZYBWA-ifEs


וציור שנוצר ממספר קווי פרספקטיבה בודדים:

https://youtu.be/MChgpwcVRFQ