שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי דחיינות?
מרק טוויין אמר פעם עוד אחד מהמשפטים השנונים שלו "אל תדחה למחר מה שאפשר לדחות למחרתיים". הוא כנראה צדק כשהצליח בשנינות ובעוד הבזק אופייני לו של גאונות, להגדיר את הדחיינות באופן פשוט ומוצלח.
דחיינות (Procrastination) היא סוג של התנהגות, בה אנשים נוטים לדחות או להימנע מביצוע פעולות או מטלות שהם אינם מעוניינים לבצע בקרוב, או צריכים לעשות זאת.
מדובר בתופעה אנושית די נפוצה. הדחיינים בה דוחים לעתיד את המשימה שאותה הם אמורים לבצע מיידית, לטובת פעילות אחרת, מהנה וקלה ממנה.
אחת ההברקות היא שבשביל דחיינים, אנשים הנוטים לדחות משימות ליום אחר, היום העמוס ביותר בשבוע הוא תמיד "מחר".
הדחיינות מוגדרת כדחיית משימה בכדי להשיג הרגשה טובה בטווח הקצר, תוך כדי ויתור על המטרות לטווח ארוך. ההימנעות תהיה בדרך כלל ממשימה המעוררת תחושת לחץ או חרדה.
במובן הזה ברור שלחלק גדול מבעלי הנטייה לדחיינות יש קושי לדחות סיפוקים. אצל רובם גדול הוא הצורך לסיפוק מיידי והנטייה להרחיק מעצמם בכל מחיר את הסבל או הקושי.
אנחנו בעצם מנסים להימנע מהלחץ והחרדה שהמשימה מעוררת בנו. באופן פרדוקסלי, ההימנעות מייצרת תחושה גדולה יותר של לחץ וחרדה, המתבטאת במועקה: מעין עננה שהולכת איתנו לכל מקום. ככל שמועד סיום המשימה הולך ומתקרב, כך תחושת המועקה הולכת וגדלה.
האם יש דחיינות חיובית?
הדחיינות שלמעלה היא דחיינות פאסיבית, בעוד שידועה כיום גם דחיינות אקטיבית.
מחקרים חדשים שפורסמו בעולם על תופעת הדחיינות, גילו שדחיינות עשויה להוביל ליצירתיות גבוהה דווקא. בנוסף היא יכולה להעלות את רמת המוטיבציה של הדוחה את המטלה ולמרות הלחץ - לאפשר ביצוע ביעילות מירבית של המשימות.
בדחיינות האקטיבית דוחה האדם את המשימות באופן מודע ובכוונה תחילה. הסיבה לדחייה היא התפקוד הטוב יותר שלו או שלה תחת לחץ וריבוי משימות. מסתבר שאצל דחיינים כאלו מגדיל הלחץ את המוטיבציה משמעותית ודווקא מעלה את הפרודוקטיביות ורמות התפקוד.
כאן דחיית משימות היא לא משיתוק או חשש, אלא מהצורך במיקוד במשימה וברצון להשלימה ביצירתיות, באיכות ובזמן. יש למשל מקרים בהם קיים הרצון להתלבט ולשקול היטב ובאורך רוח את נחיצות המטלות, או את דרך הטיפול המוצלחת ביותר בהן.
מכאן שאם בסופו של דבר הדוחה משלים את המשימות בהצלחה ובזמן, והתופעה לא גורמת לקשיים והערכה עצמית נמוכה, אפשר בהחלט לא לחוש אשמים. כל עוד התופעה לא קשה ולא נגרמת בשל עצלנות או משהו אחר, הדחיינות האקטיבית מציעה לאנשים שונים גם צדדים חיוביים, שאי אפשר לזלזל בהם.
מדוע אנחנו דוחים גם כשברור לנו שזה לא נכון (מתורגם):
https://youtu.be/FWTNMzK9vG4
דוגמה לדחיין (עברית):
https://youtu.be/22mxeLl9tpY
על תופעת הדחיינות וכיצד אפשר להתגבר עליה (עברית):
https://youtu.be/sRBeuSFHI1Q
מסתבר שבאגים יכולים לגרום גם למכונות לסבול מדחיינות (מתורגם):
https://youtu.be/iDbdXTMnOmE
הרצאת טד נהדרת של דחיין מעולה (מתורגם):
https://youtu.be/arj7oStGLkU?long=yes
ומאמן אישי מציג דרך לשינוי הדחיינות (עברית):
https://youtu.be/eGsxE_5xnR8?long=yes
מה עושה ריטלין?
ריטלין (Ritalin) היא תרופה שמיועדת לטיפול בהפרעת שונות, כמו הפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות ובהפרעת השינה נרקולפסיה. הריטלין מוגדר כסם מסוכן ולכן מותר לצרוך אותו רק במינון המותר ובמרשם בלבד. למי שזקוק לו, הריטלין מסייע מאד בריכוז ויכולת ללמוד. הרופאים ממליצים להתחיל ליטול אותו מוקדם ככל האפשר, כדי למנוע פגיעה בביטחון העצמי של הילד, שייגרם בשל חוסר הצלחה בלימודים.
בעלי הפרעות קשב וריכוז שמשתמשים בריטלין, מדווחים בדרך כלל על שיפור משמעותי ביכולת להתרכז ובהפחתה בהתפרצויות, היפראקטיביות וביחסים טובים יותר עם חבריהם לכיתה ועם בני המשפחה.
ואכן, הריטלין מסייע להקלה בתופעות הללו. אך מנגד יש רבים הרואים בו גם בעייתיות. יש בו תופעות שקשורות בתיאבון של הנוטלים אותו. בנוסף, הריטלין גם גורם לתלות מצד מי שהתרגל לצרוך אותו.
בזכות המתילפנידייט, חומר מעורר שממנו מורכב ריטלין, יש תלמידים שמשתמשים בריטלין, בלי המלצת הרופא, כדי להגדיל את הריכוז במבחנים. זוהי תופעה בעייתית שאינה מומלצת, בגלל כל תופעות הלוואי של החומרים הללו.
הנה טענה שכל נושא הפרעות הקשב והריכוז הוא המצאה שיווקית (עברית):
https://youtu.be/z5LA74Lk5o0
פרסומת מדומה משנות ה-70 לריטלין (עברית):
https://youtu.be/h7-t5qyltds
והסבר לגבי תרופות והפרעות (עברית):
https://youtu.be/S80lhaZ3k_g?t=1m56s
מה הוליד את היסטריית הספינר?
שגעון הספינרים שפקד את ישראל בשנת 2017 היה רק חלק ממה שהמשחק הזה חולל בעולם. האמת הוא שזה לא משחק חדש ובמשך זמן רב הוא לא הצליח יותר מדי. השינוי התרחש בספטמבר 2016 כשהחלו לצוץ באינטרנט יותר ויותר סרטונים של טריקים שאנשים עושים עם הספינר ואיכשהו, כמו תופעות אחרות שצמחו מהרשת, הספינר הפך להיט ענק.
בשנת 2017 היה הספינר (Fidget spinner), על המשולש המעוגל שלו, היוצר ארבעה עיגולים, את הטרנד הצעצועי החזק ביותר.
בעצם השעשוע הפופולארי הזה נועד להקל על הלחץ של המשתמש ולהפיג את השעמום שלו.
יש הטוענים, כולל מי מהיבואנים של הספינר, שהספינרים טובים ומועילים לאנשים וילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, מהיפראקטיביות, אוטיזם קלאסי או סתם מחרדות.
בקיץ 2017 לא התפרסמו עדיין מחקרים שמצאו נתונים מדעיים שהעידו על כך, אבל רבים מצאו שהוא מסייע להם וטוב שכך. בינתיים עברה ההתלהבות מהצעצוע הטרנדי והוא חלף אבל מי שנהנו ממנו כל כך לא ישכחו את ההנאה שהוא הסב להם.
על שגעון הספינר (עברית):
https://youtu.be/orvuu0A-VUA
כך אפשר לגרום לספינר לרחף באוויר:
https://youtu.be/bC0mordYpZA
הספינר כסגנון חיים - לא נסחפנו?
https://youtu.be/67AzghKb8QU
אוסף של קטעי ספינרים:
https://youtu.be/S2t5gld_Vg8
ממשרד החיוך ותלמה ילין - הנה מה שיוצא מזה:
https://youtu.be/JEWBVSVWLAA
מהי לקות הלמידה הנקראת דיסגרפיה?
דיסגרפיה היא לקות למידה המתבטאת בהפרעות בכתיבה ואיות של טקסט. יש הרואים בדיסגרפיה ובדיסלקסיה שתי צורות של אותה לקות. קראו עליהן בתגית "דיסלקציה".
מהי דיסלקציה?
דיסלקסיה (dyslexia), המכונה לעיתים גם דיסלקציה, היא לקות למידה מולדת (שנולדים איתה). דיסלקטים סובלים מהפרעה לארגון עיבוד וניתוח המידע. אלה גורמים לבעיות בכישורי שפה שקשורים בקשיי לימוד הקריאה. הדיסלקציה קשורה גם בלקות שנקראת "דיסגרפיה", שמפריעה בכתיבה ואיות.
גברים סובלים מדיסלקציה פי 4 יותר מאשר נשים אם אם פעם חשבו שלדיסלקציה יש סיבות רגשיות, מוחיות או שהיא קשורה באיכות ההוראה, כיום יודעים שמקור הדיסלקסיה הוא נוירולוגי, כלומר הבעיה נובעת ממערכת העצבים.
חשוב לציין שהמודעות לדיסלקציה היא חדשה יחסית. במקומות שונים בעולם אין דבר כזה "דיסלקטי" וממשיכים לדבוק בכינוי "עצלן".
על אף שהיא לא נעלמת בעצמה, רבים מהלוקים בדיסלקסיה לומדים עם הזמן להתמודד איתה ומצליחים ללמוד לימודים גבוהים ולנהל קריירות ללא בעיה. לא פעם הם אף עושים זאת בהצלחה מרובה.
מקור המילה "דיסלקציה" הוא מיוונית ופירושו "מילה קשה". dys משמעותה קשה ו-lexis שפירושו "מילה".
הנה הסבר של תופעת הדיסלקציה (מתורגם):
https://youtu.be/zafiGBrFkRM
דיסלקטים מספרים (עברית):
https://youtu.be/S_JmAtkb5co
יתכן שלאונרדו דה וינצ'י היה אחד הדיסלקטים החשובים בהיסטוריה:
http://youtu.be/xnNk-eX7sSE
וכתבה ארוכה על אנשים שהתגברו על הדיסלקציה ופרצו למעלה (עברית):
http://youtu.be/S2xD-I2kZf0?long=yes
למה לאונרדו דה וינצ'י כתב הפוך?
לאונרדו דה וינצ'י הוא ללא ספק מגדולי היצירתיים בהיסטוריה. אבל גם כפותר בעיות מעולה הוא עמד בפני בעיה אישית לא נוחה. נקדים ונספר שלאונרדו היה שמאלי, איטר יד ימינו.
כשהוא כתב במחברתו, לאונרדו נהג לכתוב ביד שמאל כמובן. אבל די מהר הוא הבחין שהוא מכתים את הדף בדיו. את הכתמים גרמה היד הכותבת, שמרחה את הדיו שזה עתה נכתב על ידה.
רובנו היינו כנראה מתרגלים לכתמים הללו וחיים איתם בשחור. זה המחיר שאנו משלמים על השוני שלנו. אבל לאונרדו, איש האשכולות, הדייקן והחקרן וזה שתיעד במחברותיו אחדות מההמצאות המדהימות בהיסטוריה פנה לכיוון ההפוך - הוא הבין שאם יכתוב הפוך הרי שהיד הכותבת תיגע רק באזור על הנייר שבו עדיין לא נכתב בדיו. לכן הוא פשוט עבר לכתיבת ראי - במקום לכתוב משמאל לימין, כמו שנהוג באיטלקית ובשפות הלועזיות, הוא כתב מימין לשמאל. כתב ראי!
זה עבד מצוין. במקום לסבול מכתמים ודיו מלכלך, או לגרום לכאבי יד בידו הכותבת, שינה הגאון את הרגליו וכתב נקי ומובן, אבל הפוך.
האם הכתב היה קריא ומובן? - כן, אבל רק לו עצמו. על הדרך תרמה שיטת הכתיבה ההפוכה הזו לסוג של קושי לאחרים לקרוא את רעיונותיו. גאון, כבר אמרנו?
הנה סיפור הכתיבה ההפוכה במחברות של הגאון והסבר הדיו המכתים:
https://youtu.be/zwGdnCNi8Ss
יש הסבורים שהסיבה לכתב ההפוך היא דיסלקציה שממנה סבל:
https://youtu.be/xnNk-eX7sSE
מה שנקרא הפרעות קשב וריכוז, כלומר ADHD:
https://youtu.be/ssYlLhlGGzI
מרק טוויין אמר פעם עוד אחד מהמשפטים השנונים שלו "אל תדחה למחר מה שאפשר לדחות למחרתיים". הוא כנראה צדק כשהצליח בשנינות ובעוד הבזק אופייני לו של גאונות, להגדיר את הדחיינות באופן פשוט ומוצלח.
דחיינות (Procrastination) היא סוג של התנהגות, בה אנשים נוטים לדחות או להימנע מביצוע פעולות או מטלות שהם אינם מעוניינים לבצע בקרוב, או צריכים לעשות זאת.
מדובר בתופעה אנושית די נפוצה. הדחיינים בה דוחים לעתיד את המשימה שאותה הם אמורים לבצע מיידית, לטובת פעילות אחרת, מהנה וקלה ממנה.
אחת ההברקות היא שבשביל דחיינים, אנשים הנוטים לדחות משימות ליום אחר, היום העמוס ביותר בשבוע הוא תמיד "מחר".
הדחיינות מוגדרת כדחיית משימה בכדי להשיג הרגשה טובה בטווח הקצר, תוך כדי ויתור על המטרות לטווח ארוך. ההימנעות תהיה בדרך כלל ממשימה המעוררת תחושת לחץ או חרדה.
במובן הזה ברור שלחלק גדול מבעלי הנטייה לדחיינות יש קושי לדחות סיפוקים. אצל רובם גדול הוא הצורך לסיפוק מיידי והנטייה להרחיק מעצמם בכל מחיר את הסבל או הקושי.
אנחנו בעצם מנסים להימנע מהלחץ והחרדה שהמשימה מעוררת בנו. באופן פרדוקסלי, ההימנעות מייצרת תחושה גדולה יותר של לחץ וחרדה, המתבטאת במועקה: מעין עננה שהולכת איתנו לכל מקום. ככל שמועד סיום המשימה הולך ומתקרב, כך תחושת המועקה הולכת וגדלה.
האם יש דחיינות חיובית?
הדחיינות שלמעלה היא דחיינות פאסיבית, בעוד שידועה כיום גם דחיינות אקטיבית.
מחקרים חדשים שפורסמו בעולם על תופעת הדחיינות, גילו שדחיינות עשויה להוביל ליצירתיות גבוהה דווקא. בנוסף היא יכולה להעלות את רמת המוטיבציה של הדוחה את המטלה ולמרות הלחץ - לאפשר ביצוע ביעילות מירבית של המשימות.
בדחיינות האקטיבית דוחה האדם את המשימות באופן מודע ובכוונה תחילה. הסיבה לדחייה היא התפקוד הטוב יותר שלו או שלה תחת לחץ וריבוי משימות. מסתבר שאצל דחיינים כאלו מגדיל הלחץ את המוטיבציה משמעותית ודווקא מעלה את הפרודוקטיביות ורמות התפקוד.
כאן דחיית משימות היא לא משיתוק או חשש, אלא מהצורך במיקוד במשימה וברצון להשלימה ביצירתיות, באיכות ובזמן. יש למשל מקרים בהם קיים הרצון להתלבט ולשקול היטב ובאורך רוח את נחיצות המטלות, או את דרך הטיפול המוצלחת ביותר בהן.
מכאן שאם בסופו של דבר הדוחה משלים את המשימות בהצלחה ובזמן, והתופעה לא גורמת לקשיים והערכה עצמית נמוכה, אפשר בהחלט לא לחוש אשמים. כל עוד התופעה לא קשה ולא נגרמת בשל עצלנות או משהו אחר, הדחיינות האקטיבית מציעה לאנשים שונים גם צדדים חיוביים, שאי אפשר לזלזל בהם.
מדוע אנחנו דוחים גם כשברור לנו שזה לא נכון (מתורגם):
https://youtu.be/FWTNMzK9vG4
דוגמה לדחיין (עברית):
https://youtu.be/22mxeLl9tpY
על תופעת הדחיינות וכיצד אפשר להתגבר עליה (עברית):
https://youtu.be/sRBeuSFHI1Q
מסתבר שבאגים יכולים לגרום גם למכונות לסבול מדחיינות (מתורגם):
https://youtu.be/iDbdXTMnOmE
הרצאת טד נהדרת של דחיין מעולה (מתורגם):
https://youtu.be/arj7oStGLkU?long=yes
ומאמן אישי מציג דרך לשינוי הדחיינות (עברית):
https://youtu.be/eGsxE_5xnR8?long=yes
ריטלין (Ritalin) היא תרופה שמיועדת לטיפול בהפרעת שונות, כמו הפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות ובהפרעת השינה נרקולפסיה. הריטלין מוגדר כסם מסוכן ולכן מותר לצרוך אותו רק במינון המותר ובמרשם בלבד. למי שזקוק לו, הריטלין מסייע מאד בריכוז ויכולת ללמוד. הרופאים ממליצים להתחיל ליטול אותו מוקדם ככל האפשר, כדי למנוע פגיעה בביטחון העצמי של הילד, שייגרם בשל חוסר הצלחה בלימודים.
בעלי הפרעות קשב וריכוז שמשתמשים בריטלין, מדווחים בדרך כלל על שיפור משמעותי ביכולת להתרכז ובהפחתה בהתפרצויות, היפראקטיביות וביחסים טובים יותר עם חבריהם לכיתה ועם בני המשפחה.
ואכן, הריטלין מסייע להקלה בתופעות הללו. אך מנגד יש רבים הרואים בו גם בעייתיות. יש בו תופעות שקשורות בתיאבון של הנוטלים אותו. בנוסף, הריטלין גם גורם לתלות מצד מי שהתרגל לצרוך אותו.
בזכות המתילפנידייט, חומר מעורר שממנו מורכב ריטלין, יש תלמידים שמשתמשים בריטלין, בלי המלצת הרופא, כדי להגדיל את הריכוז במבחנים. זוהי תופעה בעייתית שאינה מומלצת, בגלל כל תופעות הלוואי של החומרים הללו.
הנה טענה שכל נושא הפרעות הקשב והריכוז הוא המצאה שיווקית (עברית):
https://youtu.be/z5LA74Lk5o0
פרסומת מדומה משנות ה-70 לריטלין (עברית):
https://youtu.be/h7-t5qyltds
והסבר לגבי תרופות והפרעות (עברית):
https://youtu.be/S80lhaZ3k_g?t=1m56s
שגעון הספינרים שפקד את ישראל בשנת 2017 היה רק חלק ממה שהמשחק הזה חולל בעולם. האמת הוא שזה לא משחק חדש ובמשך זמן רב הוא לא הצליח יותר מדי. השינוי התרחש בספטמבר 2016 כשהחלו לצוץ באינטרנט יותר ויותר סרטונים של טריקים שאנשים עושים עם הספינר ואיכשהו, כמו תופעות אחרות שצמחו מהרשת, הספינר הפך להיט ענק.
בשנת 2017 היה הספינר (Fidget spinner), על המשולש המעוגל שלו, היוצר ארבעה עיגולים, את הטרנד הצעצועי החזק ביותר.
בעצם השעשוע הפופולארי הזה נועד להקל על הלחץ של המשתמש ולהפיג את השעמום שלו.
יש הטוענים, כולל מי מהיבואנים של הספינר, שהספינרים טובים ומועילים לאנשים וילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, מהיפראקטיביות, אוטיזם קלאסי או סתם מחרדות.
בקיץ 2017 לא התפרסמו עדיין מחקרים שמצאו נתונים מדעיים שהעידו על כך, אבל רבים מצאו שהוא מסייע להם וטוב שכך. בינתיים עברה ההתלהבות מהצעצוע הטרנדי והוא חלף אבל מי שנהנו ממנו כל כך לא ישכחו את ההנאה שהוא הסב להם.
על שגעון הספינר (עברית):
https://youtu.be/orvuu0A-VUA
כך אפשר לגרום לספינר לרחף באוויר:
https://youtu.be/bC0mordYpZA
הספינר כסגנון חיים - לא נסחפנו?
https://youtu.be/67AzghKb8QU
אוסף של קטעי ספינרים:
https://youtu.be/S2t5gld_Vg8
ממשרד החיוך ותלמה ילין - הנה מה שיוצא מזה:
https://youtu.be/JEWBVSVWLAA
דיסגרפיה היא לקות למידה המתבטאת בהפרעות בכתיבה ואיות של טקסט. יש הרואים בדיסגרפיה ובדיסלקסיה שתי צורות של אותה לקות. קראו עליהן בתגית "דיסלקציה".
הפרעות קשב וריכוז
דיסלקסיה (dyslexia), המכונה לעיתים גם דיסלקציה, היא לקות למידה מולדת (שנולדים איתה). דיסלקטים סובלים מהפרעה לארגון עיבוד וניתוח המידע. אלה גורמים לבעיות בכישורי שפה שקשורים בקשיי לימוד הקריאה. הדיסלקציה קשורה גם בלקות שנקראת "דיסגרפיה", שמפריעה בכתיבה ואיות.
גברים סובלים מדיסלקציה פי 4 יותר מאשר נשים אם אם פעם חשבו שלדיסלקציה יש סיבות רגשיות, מוחיות או שהיא קשורה באיכות ההוראה, כיום יודעים שמקור הדיסלקסיה הוא נוירולוגי, כלומר הבעיה נובעת ממערכת העצבים.
חשוב לציין שהמודעות לדיסלקציה היא חדשה יחסית. במקומות שונים בעולם אין דבר כזה "דיסלקטי" וממשיכים לדבוק בכינוי "עצלן".
על אף שהיא לא נעלמת בעצמה, רבים מהלוקים בדיסלקסיה לומדים עם הזמן להתמודד איתה ומצליחים ללמוד לימודים גבוהים ולנהל קריירות ללא בעיה. לא פעם הם אף עושים זאת בהצלחה מרובה.
מקור המילה "דיסלקציה" הוא מיוונית ופירושו "מילה קשה". dys משמעותה קשה ו-lexis שפירושו "מילה".
הנה הסבר של תופעת הדיסלקציה (מתורגם):
https://youtu.be/zafiGBrFkRM
דיסלקטים מספרים (עברית):
https://youtu.be/S_JmAtkb5co
יתכן שלאונרדו דה וינצ'י היה אחד הדיסלקטים החשובים בהיסטוריה:
http://youtu.be/xnNk-eX7sSE
וכתבה ארוכה על אנשים שהתגברו על הדיסלקציה ופרצו למעלה (עברית):
http://youtu.be/S2xD-I2kZf0?long=yes
לאונרדו דה וינצ'י הוא ללא ספק מגדולי היצירתיים בהיסטוריה. אבל גם כפותר בעיות מעולה הוא עמד בפני בעיה אישית לא נוחה. נקדים ונספר שלאונרדו היה שמאלי, איטר יד ימינו.
כשהוא כתב במחברתו, לאונרדו נהג לכתוב ביד שמאל כמובן. אבל די מהר הוא הבחין שהוא מכתים את הדף בדיו. את הכתמים גרמה היד הכותבת, שמרחה את הדיו שזה עתה נכתב על ידה.
רובנו היינו כנראה מתרגלים לכתמים הללו וחיים איתם בשחור. זה המחיר שאנו משלמים על השוני שלנו. אבל לאונרדו, איש האשכולות, הדייקן והחקרן וזה שתיעד במחברותיו אחדות מההמצאות המדהימות בהיסטוריה פנה לכיוון ההפוך - הוא הבין שאם יכתוב הפוך הרי שהיד הכותבת תיגע רק באזור על הנייר שבו עדיין לא נכתב בדיו. לכן הוא פשוט עבר לכתיבת ראי - במקום לכתוב משמאל לימין, כמו שנהוג באיטלקית ובשפות הלועזיות, הוא כתב מימין לשמאל. כתב ראי!
זה עבד מצוין. במקום לסבול מכתמים ודיו מלכלך, או לגרום לכאבי יד בידו הכותבת, שינה הגאון את הרגליו וכתב נקי ומובן, אבל הפוך.
האם הכתב היה קריא ומובן? - כן, אבל רק לו עצמו. על הדרך תרמה שיטת הכתיבה ההפוכה הזו לסוג של קושי לאחרים לקרוא את רעיונותיו. גאון, כבר אמרנו?
הנה סיפור הכתיבה ההפוכה במחברות של הגאון והסבר הדיו המכתים:
https://youtu.be/zwGdnCNi8Ss
יש הסבורים שהסיבה לכתב ההפוך היא דיסלקציה שממנה סבל:
https://youtu.be/xnNk-eX7sSE
מה שנקרא הפרעות קשב וריכוז, כלומר ADHD:
https://youtu.be/ssYlLhlGGzI
