שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך נוצחה פרס בידי אלכסנדר הגדול בקרב גאוגמלה?
לאחר שאלכסנדר הגדול (Alexander the Great) ניצח את הפרסים שוב ושוב וכבש את מוצביהם הגדולים שעל חופי הים התיכון, הגיע העת לקרב אל מול מלך פרס, דרייבש. הקרב הזה יתרחש בגאוגמלה, שבצפון עיראק של ימינו.
אל הקרב הזה, בשנת 331 לפני הספירה, גייס מלך פרס רבע מיליון חיילים, מספר בלתי נתפס, באותם ימים. לאלכסנדר מוקדון היו חמישית מזה חיילים, אבל הוא בנה על הטקטיקות הגאוניות שהוא ידע להמציא, אלה שעד היום, גם במאה ה-21, לומדים באקדמיות צבאיות מובחרות.
כך יצר אלכסנדר מבנה צבאי של חיילי רגלים, המבוסס על חניתות הסריסה. הוא יצר מבנה פלנגה של חיילים האוחזים בחניתות ונלחמים, כך שמבנה בצורת קיפוד שהם יצרו מחפה על היותם מעטים אל מול רבים.
במבנה ה"קיפוד" היו חניתות הסריסה הארוכות מופנות אל חיילי פרס והורגות בהם, בטרם הם מצליחים להגיע אל חיילי מוקדון. במבנה זה לא רק הראשונים נלחמו אלא כל השורות שבקבוצה, כשכולם אוחזים חניתות באורך של כמעט 6 מטרים. זאת לעומת חניתות קצרות יותר אצל הפרסים.
גם הפרשים הופעלו בחוכמה ובטקטיקה מצוינת של המצביא הצעיר. הוא עצמו היה הלוחם שהובילם אל הקרב, בהיותו הראשון במבנה. מטרתו הייתה "לחורר" את מבנה ההתקפה של הפרסים.
הוא הצליח.
אם היה למישהו ספק, שוב הוכיח הגאון הבלתי מעורער ומלך הטקטיקה הצבאית של העולם העתיק, שהוא לא מנוצח. התבוסה שהנחיל לצבאו של מלך האימפריה הפרסית הפכה את אלכסנדר מוקדון לאיש החזק ביותר בעולם בתקופתו ולאחד המצביאים הגדולים בהיסטוריה.
כך ניצח אלכסנדר הגדול את הפרסים:
https://youtu.be/Kc2FfktkFWs
נצחון גדול:
https://youtu.be/9lqsbdUE5zw
וסרט תיעודי קצר על נצחונו:
https://youtu.be/vY3z3yh7a24?long=yes
מה המורשת של לאונידס מקרב הגבורה בתרמופילאי?
מה ההיסטוריה של משחק השש-בש?
משחק השש בש (Backgammon), שגילו מוערך ביותר מ-5,000 שנה, הוא אחד ממשחקי הלוח העתיקים בהיסטוריה האנושית ובמשך אלפי שנים הפך למשחק פופולרי בתרבויות וחברות רבות ומגוונות.
זהו גם כנראה המשחק הקדום ביותר שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות עד היום. השש בש העתיק ביותר נמצא בחפירות בעיר אור שבמסופוטמיה (Mesopotamia), אזור הסהר הפורה בעיראק ואיראן של ימינו והמקום בו נולדה החקלאות האנושית.
ב-1922 חשף הארכאולוג הבריטי לאונרד וולי (Leonard Woolley) בעיר אור (Ur) לוחות משחק עשויים עץ ומעוטרים בלפיס לזולי (lapis lazuli), עצמות ואבן גיר שחורה, שמתוארכים לכ-2600 לפני הספירה.
המשחק שנמצא שם תוארך לתקופה שלפני 5,000 שנה ונקרא אז "נארד" (Nard). ממצאים דומים נמצאו גם באזורים נוספים של המזרח התיכון הקדום.
ממנו משערים שנולד גם משחק מצרי עתיק - ה"סֶנֶט" (Senet) שנמצא במצרים, בערך מאותה תקופה ומטרתו הייתה להעביר כלים מקצה אחד של הלוח לקצה השני.
הסנט, בדומה לנארד, הוא המשך ההתפתחות שהובילה אל משחק השש-בש של ימינו. גרסה של משחק השש בש התגלתה אפילו בקברו של תות אנך אמון, מסביבות 3000 לפני הספירה.
באֶפִּיטַף (כתובת על גבי מצבה) מהתקופה הביזנטית מסופר שגם הקיסר הביזנטי זֶנו שיחק בשש-בש ואף הפסיד במהלך משחק גרוע במיוחד שלו.
לאורך הדורות הלך המשחק והתפתח בגלגולים רבים. את היוונים חושף למשחק המשורר הומרוס (Homer) דרך ה"אודיסאה" המפורסמת שהוא כותב ובה מתועד משחק לוח דומה. הסופיסט סופוקלס (Sophocles) טוען אז שהיוונים הם שהמציאו את המשחק מתוך שעמום, בזמן המצור על טרויה (ראו בתגית "טרויה").
מאוחר יותר מאמצים הרומאים גרסה משלהם שנקראה "טאבולה" (Tabula). לפי המסורת ההיסטורית, הקיסר קלאודיוס (Emperor Claudius) היה כה משוגע על המשחק עד שהתקין לוח שש-בש בכרכרתו כדי שיוכל לשחק גם בנסיעות, והקיסר נירון (Nero) נודע אף הוא כשחקן נלהב במיוחד.
לאירופה המערבית מגיע המשחק בימי הביניים. במאות ה-2 וה-6 לספירה ממשיכים הפרסים הקדמונים לשחק בגרסה הקרובה ביותר למשחק המודרני ונקראת עדיין "נרד".
משערים שהצבא הפרסי הוא שמביא את ה"נארד" לאירופה, במהלך הכיבושים שלו את היבשת במאה ה-7. מכל מקום, במהלך ימי הביניים, המשחק הופך לבילוי פופולרי בקרב בני האצולה האירופים.
השם "backgammon" מופיע לראשונה בכתיבה האנגלית בשנת 1645. יתכן שהוא נולד מצירוף של מילים עתיקות שפירושן "משחק" ו"אחורה" - בשל כלל המשחק שלפיו כלים שנפגעו חוזרים לתחילת הלוח.
בשנות ה-20 של המאה ה-20, נוסף חידוש גדול למשחק. זה קורה בניו יורק כשהוכנסה למשחק העתיק "קוביית ההכפלה" (doubling cube), שהופכת את המשחק לאסטרטגי יותר ומשנה אותו לצמיתות.
לאחר מלחמת העולם הראשונה עלתה פופולריותו בארצות הברית, ובשנות ה-60 התעוררה התלהבות מחודשת לשש-בש, שהתבטאה בהקמת טורנירים בינלאומיים ראשונים.
כיום שש-בש הוא אחד ממשחקי הלוח הנפוצים ביותר בעולם. הוא נהנה ממעמד מיוחד בתרבויות במדינות הים התיכון כמו טורקיה, יוון, מצרים, לבנון ואיראן, ברובן הוא נחשב עדיין למשחק הלאומי. גם בישראל הוא מהווה חלק בלתי נפרד מהתרבות, במיוחד בבתי קפה.
בעולם מתקיימות מדי שנה תחרויות שש-בש בינלאומיות ולוחות המשחק המקוונים באינטרנט מחברים בזמן אמת שחקנים מכל רחבי העולם. אפליקציות ואתרים רבים מאפשרות לשחקנים להתחרות זה בזה ממקומות שונים בעולם.
הנה תולדות משחק השש בש:
https://youtu.be/LPJnV5mnP_w
כך אפשר ללמוד שש בש (עברית):
https://youtu.be/0NVCx583Clk
רוצים להכיר את אלוף הארץ? (עברית)
https://youtu.be/ZQw5fpwnbyY
ובחיוך, מה עושים כלי השש-בש אחרי שאנחנו נרדמים? (עברית)
https://youtu.be/eG9nO5lx6C0
סרטון תיעודי על ההיסטוריה של השש בש:
https://youtu.be/S6oa82Omjfo?long=yes
ומה הפך את השש בש למקור השראה עשיר לאמנים, סופרים ויוצרים לאורך ההיסטוריה?
https://youtu.be/C-duYJpca8Q?long=yes
הצבא הפרסי
לאחר שאלכסנדר הגדול (Alexander the Great) ניצח את הפרסים שוב ושוב וכבש את מוצביהם הגדולים שעל חופי הים התיכון, הגיע העת לקרב אל מול מלך פרס, דרייבש. הקרב הזה יתרחש בגאוגמלה, שבצפון עיראק של ימינו.
אל הקרב הזה, בשנת 331 לפני הספירה, גייס מלך פרס רבע מיליון חיילים, מספר בלתי נתפס, באותם ימים. לאלכסנדר מוקדון היו חמישית מזה חיילים, אבל הוא בנה על הטקטיקות הגאוניות שהוא ידע להמציא, אלה שעד היום, גם במאה ה-21, לומדים באקדמיות צבאיות מובחרות.
כך יצר אלכסנדר מבנה צבאי של חיילי רגלים, המבוסס על חניתות הסריסה. הוא יצר מבנה פלנגה של חיילים האוחזים בחניתות ונלחמים, כך שמבנה בצורת קיפוד שהם יצרו מחפה על היותם מעטים אל מול רבים.
במבנה ה"קיפוד" היו חניתות הסריסה הארוכות מופנות אל חיילי פרס והורגות בהם, בטרם הם מצליחים להגיע אל חיילי מוקדון. במבנה זה לא רק הראשונים נלחמו אלא כל השורות שבקבוצה, כשכולם אוחזים חניתות באורך של כמעט 6 מטרים. זאת לעומת חניתות קצרות יותר אצל הפרסים.
גם הפרשים הופעלו בחוכמה ובטקטיקה מצוינת של המצביא הצעיר. הוא עצמו היה הלוחם שהובילם אל הקרב, בהיותו הראשון במבנה. מטרתו הייתה "לחורר" את מבנה ההתקפה של הפרסים.
הוא הצליח.
אם היה למישהו ספק, שוב הוכיח הגאון הבלתי מעורער ומלך הטקטיקה הצבאית של העולם העתיק, שהוא לא מנוצח. התבוסה שהנחיל לצבאו של מלך האימפריה הפרסית הפכה את אלכסנדר מוקדון לאיש החזק ביותר בעולם בתקופתו ולאחד המצביאים הגדולים בהיסטוריה.
כך ניצח אלכסנדר הגדול את הפרסים:
https://youtu.be/Kc2FfktkFWs
נצחון גדול:
https://youtu.be/9lqsbdUE5zw
וסרט תיעודי קצר על נצחונו:
https://youtu.be/vY3z3yh7a24?long=yes
#מהו קרב תרמופילאי?
קרב תרמופילאי (Battle of Thermopylae) הוא אחד הקרבות מעוררי ההשראה בצבאות העולם, קרב של אומץ ונחישות עד הסוף.
הסוף היה מר, יש לציין, שכן הקרב בתרמופילאי היה קרב ביחסי כוחות לא שווים, שניהלו כוחות יווניים מצבא ספרטה, כנגד האימפריה הפרסית בעת העתיקה. הקרב היה קרב של מעטים כנגד רבים. במהלכו הצליחו לבלום צבא פרסי עצום של רבע מיליון לוחמים, במשך שבוע ימים, 7,000 לוחמים ספרטנים בלבד.
אך אז השתנתה התמונה כשהסגיר בוגד יווני לפרסים את סודו של מעבר נסתר אל מעבר לקווי הכוח הספרטני המגן. מהמעבר הזה עברו חיילי הצבא הפרסי ואגפו את צבא ספרטה, בדרך להשמידו כמעט לחלוטין.
כשראה המפקד לאונידס את המצב הקשה, הוא שחרר רבים מהלוחמים והורה להם לסגת כדי להיערך להגנה בפני הפרסים. הוא עצמו נותר עם 300 הלוחמים הספרטנים האחרונים ועוד 700 טספיאנים, בידיעה שסיכוייהם לשרוד הם אפס. ביחד הם המשיכו להילחם בצבא הפרסי קרב אמיץ ומלא השראה עד מוות.
בקרב, שהיה לסמל האומץ וההקרבה, עמדו הלוחמים על משמרתם ולא ברחו או נכנעו, גם כשלא היה להם כל סיכוי לנצח.
עמידתם של הלוחמים הספרטנים בקרב תרמופילאי הייתה לסמל לדורות של מפקדים מכל צבאות העולם. במותם הם נתנו השראה לדורות של מפקדים ולוחמים - לעמידה ולא לבריחה, למיצוי כל סיכוי אל מול האויב, למשמעת ברזל והקרבה אישית ואומץ לב, לנוכח כוחו של האויב.
גם צה"ל, כצבא צעיר בהתהוות, למד רבות והנחיל ללוחמיו הרבה מהערכים שהתגלו כבר אז אצל ליאונידס ולוחמיו האמיצים. את רוח הלוחמה של "מעטים כנגד רבים" קיבלו בצה"ל מסיפור הקרב המפורסם ומדורות של אירועי קרב דומים. בהמשך טופח גם הרעיון של "אחרי!", שפוקד המפקד הצה"לי, בעת שהוא פורץ בראש חייליו אל הקרב ובידיעה שהוא הראשון שייפגע ברגע הסכנה.
כך התנהל הקרב:
http://youtu.be/wyBHMW11nSU
והנה אזור הקרב היום:
http://youtu.be/cl6oEeTeHbw
מבט אווירי על זירת הקרב המפורסם:
http://youtu.be/3cdcSDHJlP8
נאום ליאונידס המפקד של 300 הלוחמים בסרט על הקרב:
http://youtu.be/Qsma7OGcp6A
וכך הוא לוחם בפרסים במשחק מחשב:
http://youtu.be/YqqLyiKwUsI
הנה סרט תיעודי על קרב תרמופילאי:
http://youtu.be/NX62Jizz4LE?long=yes
קרב תרמופילאי (Battle of Thermopylae) הוא אחד הקרבות מעוררי ההשראה בצבאות העולם, קרב של אומץ ונחישות עד הסוף.
הסוף היה מר, יש לציין, שכן הקרב בתרמופילאי היה קרב ביחסי כוחות לא שווים, שניהלו כוחות יווניים מצבא ספרטה, כנגד האימפריה הפרסית בעת העתיקה. הקרב היה קרב של מעטים כנגד רבים. במהלכו הצליחו לבלום צבא פרסי עצום של רבע מיליון לוחמים, במשך שבוע ימים, 7,000 לוחמים ספרטנים בלבד.
אך אז השתנתה התמונה כשהסגיר בוגד יווני לפרסים את סודו של מעבר נסתר אל מעבר לקווי הכוח הספרטני המגן. מהמעבר הזה עברו חיילי הצבא הפרסי ואגפו את צבא ספרטה, בדרך להשמידו כמעט לחלוטין.
כשראה המפקד לאונידס את המצב הקשה, הוא שחרר רבים מהלוחמים והורה להם לסגת כדי להיערך להגנה בפני הפרסים. הוא עצמו נותר עם 300 הלוחמים הספרטנים האחרונים ועוד 700 טספיאנים, בידיעה שסיכוייהם לשרוד הם אפס. ביחד הם המשיכו להילחם בצבא הפרסי קרב אמיץ ומלא השראה עד מוות.
בקרב, שהיה לסמל האומץ וההקרבה, עמדו הלוחמים על משמרתם ולא ברחו או נכנעו, גם כשלא היה להם כל סיכוי לנצח.
עמידתם של הלוחמים הספרטנים בקרב תרמופילאי הייתה לסמל לדורות של מפקדים מכל צבאות העולם. במותם הם נתנו השראה לדורות של מפקדים ולוחמים - לעמידה ולא לבריחה, למיצוי כל סיכוי אל מול האויב, למשמעת ברזל והקרבה אישית ואומץ לב, לנוכח כוחו של האויב.
גם צה"ל, כצבא צעיר בהתהוות, למד רבות והנחיל ללוחמיו הרבה מהערכים שהתגלו כבר אז אצל ליאונידס ולוחמיו האמיצים. את רוח הלוחמה של "מעטים כנגד רבים" קיבלו בצה"ל מסיפור הקרב המפורסם ומדורות של אירועי קרב דומים. בהמשך טופח גם הרעיון של "אחרי!", שפוקד המפקד הצה"לי, בעת שהוא פורץ בראש חייליו אל הקרב ובידיעה שהוא הראשון שייפגע ברגע הסכנה.
כך התנהל הקרב:
http://youtu.be/wyBHMW11nSU
והנה אזור הקרב היום:
http://youtu.be/cl6oEeTeHbw
מבט אווירי על זירת הקרב המפורסם:
http://youtu.be/3cdcSDHJlP8
נאום ליאונידס המפקד של 300 הלוחמים בסרט על הקרב:
http://youtu.be/Qsma7OGcp6A
וכך הוא לוחם בפרסים במשחק מחשב:
http://youtu.be/YqqLyiKwUsI
הנה סרט תיעודי על קרב תרמופילאי:
http://youtu.be/NX62Jizz4LE?long=yes
משחק השש בש (Backgammon), שגילו מוערך ביותר מ-5,000 שנה, הוא אחד ממשחקי הלוח העתיקים בהיסטוריה האנושית ובמשך אלפי שנים הפך למשחק פופולרי בתרבויות וחברות רבות ומגוונות.
זהו גם כנראה המשחק הקדום ביותר שנמצא בחפירות ארכיאולוגיות עד היום. השש בש העתיק ביותר נמצא בחפירות בעיר אור שבמסופוטמיה (Mesopotamia), אזור הסהר הפורה בעיראק ואיראן של ימינו והמקום בו נולדה החקלאות האנושית.
ב-1922 חשף הארכאולוג הבריטי לאונרד וולי (Leonard Woolley) בעיר אור (Ur) לוחות משחק עשויים עץ ומעוטרים בלפיס לזולי (lapis lazuli), עצמות ואבן גיר שחורה, שמתוארכים לכ-2600 לפני הספירה.
המשחק שנמצא שם תוארך לתקופה שלפני 5,000 שנה ונקרא אז "נארד" (Nard). ממצאים דומים נמצאו גם באזורים נוספים של המזרח התיכון הקדום.
ממנו משערים שנולד גם משחק מצרי עתיק - ה"סֶנֶט" (Senet) שנמצא במצרים, בערך מאותה תקופה ומטרתו הייתה להעביר כלים מקצה אחד של הלוח לקצה השני.
הסנט, בדומה לנארד, הוא המשך ההתפתחות שהובילה אל משחק השש-בש של ימינו. גרסה של משחק השש בש התגלתה אפילו בקברו של תות אנך אמון, מסביבות 3000 לפני הספירה.
באֶפִּיטַף (כתובת על גבי מצבה) מהתקופה הביזנטית מסופר שגם הקיסר הביזנטי זֶנו שיחק בשש-בש ואף הפסיד במהלך משחק גרוע במיוחד שלו.
לאורך הדורות הלך המשחק והתפתח בגלגולים רבים. את היוונים חושף למשחק המשורר הומרוס (Homer) דרך ה"אודיסאה" המפורסמת שהוא כותב ובה מתועד משחק לוח דומה. הסופיסט סופוקלס (Sophocles) טוען אז שהיוונים הם שהמציאו את המשחק מתוך שעמום, בזמן המצור על טרויה (ראו בתגית "טרויה").
מאוחר יותר מאמצים הרומאים גרסה משלהם שנקראה "טאבולה" (Tabula). לפי המסורת ההיסטורית, הקיסר קלאודיוס (Emperor Claudius) היה כה משוגע על המשחק עד שהתקין לוח שש-בש בכרכרתו כדי שיוכל לשחק גם בנסיעות, והקיסר נירון (Nero) נודע אף הוא כשחקן נלהב במיוחד.
לאירופה המערבית מגיע המשחק בימי הביניים. במאות ה-2 וה-6 לספירה ממשיכים הפרסים הקדמונים לשחק בגרסה הקרובה ביותר למשחק המודרני ונקראת עדיין "נרד".
משערים שהצבא הפרסי הוא שמביא את ה"נארד" לאירופה, במהלך הכיבושים שלו את היבשת במאה ה-7. מכל מקום, במהלך ימי הביניים, המשחק הופך לבילוי פופולרי בקרב בני האצולה האירופים.
השם "backgammon" מופיע לראשונה בכתיבה האנגלית בשנת 1645. יתכן שהוא נולד מצירוף של מילים עתיקות שפירושן "משחק" ו"אחורה" - בשל כלל המשחק שלפיו כלים שנפגעו חוזרים לתחילת הלוח.
בשנות ה-20 של המאה ה-20, נוסף חידוש גדול למשחק. זה קורה בניו יורק כשהוכנסה למשחק העתיק "קוביית ההכפלה" (doubling cube), שהופכת את המשחק לאסטרטגי יותר ומשנה אותו לצמיתות.
לאחר מלחמת העולם הראשונה עלתה פופולריותו בארצות הברית, ובשנות ה-60 התעוררה התלהבות מחודשת לשש-בש, שהתבטאה בהקמת טורנירים בינלאומיים ראשונים.
כיום שש-בש הוא אחד ממשחקי הלוח הנפוצים ביותר בעולם. הוא נהנה ממעמד מיוחד בתרבויות במדינות הים התיכון כמו טורקיה, יוון, מצרים, לבנון ואיראן, ברובן הוא נחשב עדיין למשחק הלאומי. גם בישראל הוא מהווה חלק בלתי נפרד מהתרבות, במיוחד בבתי קפה.
בעולם מתקיימות מדי שנה תחרויות שש-בש בינלאומיות ולוחות המשחק המקוונים באינטרנט מחברים בזמן אמת שחקנים מכל רחבי העולם. אפליקציות ואתרים רבים מאפשרות לשחקנים להתחרות זה בזה ממקומות שונים בעולם.
הנה תולדות משחק השש בש:
https://youtu.be/LPJnV5mnP_w
כך אפשר ללמוד שש בש (עברית):
https://youtu.be/0NVCx583Clk
רוצים להכיר את אלוף הארץ? (עברית)
https://youtu.be/ZQw5fpwnbyY
ובחיוך, מה עושים כלי השש-בש אחרי שאנחנו נרדמים? (עברית)
https://youtu.be/eG9nO5lx6C0
סרטון תיעודי על ההיסטוריה של השש בש:
https://youtu.be/S6oa82Omjfo?long=yes
ומה הפך את השש בש למקור השראה עשיר לאמנים, סופרים ויוצרים לאורך ההיסטוריה?
https://youtu.be/C-duYJpca8Q?long=yes
