שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מדוע כה חשובות האונות הקדמיות שבמוח האנושי?
האונות הקדמיות-פרונטאליות (Frontal lobes) במוחנו הן האזור הגדול ביותר במוח האנושי. אזור זה כולל כמה חלקים שאחראים אצלנו לשלל יכולות חשובות, כמו שליטה על ההתנהגות, הקשב, החשיבה, היצירתיות, פתרון הבעיות, היכולת שלנו לשיפוט נכון וההתנהגות החברתית הנאותה והמרוסנת שלנו.
אבל לאונות הקדמיות הענקיות שבמוחנו יש משמעות אדירה ביכולות המטורפות שמפגין המין האנושי. הן מעניקות לנו את החשיבה המופשטת, שבזכותה יפגין המין האנושי מגוון עצום של יכולות, ימציא את המדע, החוקים החברתיים, הדתות ועוד.
החשיבה המופשטת שחלקי מוח גדולים אלה יאפשרו לנו ליצור דרכי תקשורת ושיתוף פעולה בקבוצות גדולות של אנשים שלא מכירים זה את זה. בזכותה יתארגן האדם במבנים חברתיים מתוחכמים, דוגמת שבטים, כפרים, ערים, מדינות, איגודים וכמובן רשתות חברתיות, שאת השתקפותן הטכנולוגית אנו מכירים היום היטב.
המוח הגדול שלנו, בו האונות הקדמיות הללו הן החלקים שהתפתחו וגדלו במיוחד, איפשר להומו ספיאנס במהלך עשרות אלפי השנים האחרונות ללמוד כיצד לגדל את מזונו בחקלאות, להעלות השערות ולחקור אותן ובהמשך גם באופן מדעי, לגלות דברים מופלאים על העולם והיקום, להמציא ולייצר דברים חדשים בתעשייה, להפיץ רעיונות בדפוס ולקשר בין פריטי מידע באינטרנט.
על האונות הללו נמנים אזורים כמו קליפת המוח הקדם-מחצית, המשמשת כמרכז השליטה הקוגניטיבית והתפקודים הניהוליים במוחנו. אם נרצה להבין עד כמה חשוב החלק הזה במוחנו האנושי, מספיק שנדע שהוא זה שמקנה לנו גמישות מחשבתית, תורם לחשיבה יצירתית, לתפקודים מחשבתיים גבוהים, כמו גם ליכולות ארגון, ניהול, תכנון וקבלת החלטות.
הנה האונות הקדמיות הענקיות שמעניקות למין האנושי את החשיבה המופשטת והיתרון המוחי הגדול שלו (מתורגם):
https://youtu.be/5NubJ2ThK_U
סרטון אנימציה משעשע ולא משעשע שמראה באופן ביקורתי את תוצאת היכולות שהקנו לנו האונות הללו בדרך לשליטה על העולם:
http://youtu.be/WfGMYdalClU
וסרטון שמראה כיצד התפתחה האנושות והומו ספיאנס התעלה על שאר המינים (מתורגם):
https://youtu.be/dGiQaabX3_o?long=yes
מהו הנס הלא-יאומן של פיניאס גייג' ואיך תרם למדע?
סיפורו המדהים של פיניאס גייג' (Phineas Gage) האמריקאי הוא אחד המקרים המרתקים והמשפיעים ביותר בתולדות חקר המוח.
השנה היא 1848, כגייג', פועל מסילות רכבת אמריקאי בן 25, עובר תאונה מזעזעת בה חודר מוט ברזל ארוך למוחו, דרך לחיו השמאלית, ואחרי ביקור במוח שלו - יוצא מהחלק הקדמי העליון של גולגולתו.
המדהים הוא שלמרות חומרת הפציעה בראשו והעובדה שמוט ארוך עובר את כל ראשו ויוצא, שורד המהנדס באופן מפתיע, מצליח לדבר, לתפקד וללכת לרופא, דקות לאחר התאונה.
הוא מקבל טיפול ומתאושש תוך זמן קצר לחלוטין. נס רפואי מדהים ומתפקד. אבל משפחתו, חבריו ועובדיו מבחינים די מהר שהוא השתנה להם. השינויים משמעותיים וקשורים לאו דווקא בתפקוד החשיבה אלא באישיותו ובהתנהגות שלו. מי שלפני התאונה נחשב לאדם חברותי ואחראי הפך לאדם אימפולסיבי, שנוטה להתפרץ על אנשים ולתקשר באופן לא חיובי, בלשון המעטה. השינויים הללו נמשכו עד מותו, כ-12 שנים לאחר התאונה.
#פיניאס גייג' וחקר המוח
המקרה היה ולכאורה הסתיים עם מותו של האיש, אבל בתולדות חקר המוח הוא היה לפורץ דרך. גייג' הפך למה שאחד החוקרים מכנה "ספר הלימוד לשינוי אישיות פוסט טראומטית". תרומתו להבנת הקשר בין מבנה המוח לבין האישיות וההתנהגות היא אדירה. עד היום הוא נחשב לאבן דרך בתחומים כמו נוירולוגיה ופסיכולוגיה.
כי לאורך שנים רבות עניין המקרה של גייג' את החוקרים וזכה לתשומת לב מדעית רבה. היה זה ד"ר ג'ון מרטין הרלו, הרופא שטיפל בגייג' מיד לאחר התאונה, שפרסם מאמר ראשון מיד לאחר התאונה ב-1848. ד"ר הנרי ג'ייקוב ביגלו, רופא מבוסטון, בדק את גייג' ופרסם מאמר על המקרה ב-1850. לאחר מכן, ב-1868, ד"ר הרלו פרסם מאמר שני המסכם את תצפיותיו על גייג' לאורך 20 השנים שחלפו מאז התאונה. בשנות ה-1880, הנוירולוג הבריטי ד"ר דיוויד פרייר חקר את גולגולתו של גייג' והשתמש במקרה לתמיכה בתיאוריות שלו על לוקליזציה של פונקציות מוחיות.
המחקר על מקרה גייג' המשיך גם בעשורים האחרונים. ב-1994, ד"ר הנה דמסיו וד"ר אנטוניו דמסיו פרסמו מחקר שבו השתמשו בטכנולוגיית הדמיה מתקדמת לשחזור מסלול הפגיעה במוחו של גייג', מה שסיפק תובנות חדשות על האזורים המדויקים במוח שנפגעו. ד"ר מלקולם מקמילן, היסטוריון של הפסיכולוגיה, פרסם ספר מקיף על המקרה בשנת 2000, המנתח את השפעתו על מדע המוח. ב-2012, ד"ר ג'ון ון הורן ועמיתיו השתמשו בהדמיית MRI מתקדמת לשחזור מדויק יותר של מסלול הפגיעה ולהערכת היקף הנזק למוח.
למרות המחקר הנרחב והמחלוקות על איכות הממצאים והקביעות שבמחקר זמן רב לאחר מות המנותח, ממשיך עניינו שך פיניאס גייג' להיות נושא למחקר ולדיון בתחומי הנוירולוגיה והפסיכולוגיה, ועדיין נחשב לאבן יסוד בהבנת הקשר המורכב בין המוח, האישיות וההתנהגות האנושית.
הנה סיפורו של פיניאס גייג' (עברית):
https://youtu.be/aBJVVv-8H8c
הסיפור של גייג' באנגלית:
https://youtu.be/yXbAMHzYGJ0
הסבר של רופא באנגלית:
https://youtu.be/WY5v1yIjxEo
הגילויים שלא היו אלמלא אותה תאונה מזעזעת:
https://youtu.be/aw0zbyQVCEc
הקורטקס הקדמי
האונות הקדמיות-פרונטאליות (Frontal lobes) במוחנו הן האזור הגדול ביותר במוח האנושי. אזור זה כולל כמה חלקים שאחראים אצלנו לשלל יכולות חשובות, כמו שליטה על ההתנהגות, הקשב, החשיבה, היצירתיות, פתרון הבעיות, היכולת שלנו לשיפוט נכון וההתנהגות החברתית הנאותה והמרוסנת שלנו.
אבל לאונות הקדמיות הענקיות שבמוחנו יש משמעות אדירה ביכולות המטורפות שמפגין המין האנושי. הן מעניקות לנו את החשיבה המופשטת, שבזכותה יפגין המין האנושי מגוון עצום של יכולות, ימציא את המדע, החוקים החברתיים, הדתות ועוד.
החשיבה המופשטת שחלקי מוח גדולים אלה יאפשרו לנו ליצור דרכי תקשורת ושיתוף פעולה בקבוצות גדולות של אנשים שלא מכירים זה את זה. בזכותה יתארגן האדם במבנים חברתיים מתוחכמים, דוגמת שבטים, כפרים, ערים, מדינות, איגודים וכמובן רשתות חברתיות, שאת השתקפותן הטכנולוגית אנו מכירים היום היטב.
המוח הגדול שלנו, בו האונות הקדמיות הללו הן החלקים שהתפתחו וגדלו במיוחד, איפשר להומו ספיאנס במהלך עשרות אלפי השנים האחרונות ללמוד כיצד לגדל את מזונו בחקלאות, להעלות השערות ולחקור אותן ובהמשך גם באופן מדעי, לגלות דברים מופלאים על העולם והיקום, להמציא ולייצר דברים חדשים בתעשייה, להפיץ רעיונות בדפוס ולקשר בין פריטי מידע באינטרנט.
על האונות הללו נמנים אזורים כמו קליפת המוח הקדם-מחצית, המשמשת כמרכז השליטה הקוגניטיבית והתפקודים הניהוליים במוחנו. אם נרצה להבין עד כמה חשוב החלק הזה במוחנו האנושי, מספיק שנדע שהוא זה שמקנה לנו גמישות מחשבתית, תורם לחשיבה יצירתית, לתפקודים מחשבתיים גבוהים, כמו גם ליכולות ארגון, ניהול, תכנון וקבלת החלטות.
הנה האונות הקדמיות הענקיות שמעניקות למין האנושי את החשיבה המופשטת והיתרון המוחי הגדול שלו (מתורגם):
https://youtu.be/5NubJ2ThK_U
סרטון אנימציה משעשע ולא משעשע שמראה באופן ביקורתי את תוצאת היכולות שהקנו לנו האונות הללו בדרך לשליטה על העולם:
http://youtu.be/WfGMYdalClU
וסרטון שמראה כיצד התפתחה האנושות והומו ספיאנס התעלה על שאר המינים (מתורגם):
https://youtu.be/dGiQaabX3_o?long=yes
סיפורו המדהים של פיניאס גייג' (Phineas Gage) האמריקאי הוא אחד המקרים המרתקים והמשפיעים ביותר בתולדות חקר המוח.
השנה היא 1848, כגייג', פועל מסילות רכבת אמריקאי בן 25, עובר תאונה מזעזעת בה חודר מוט ברזל ארוך למוחו, דרך לחיו השמאלית, ואחרי ביקור במוח שלו - יוצא מהחלק הקדמי העליון של גולגולתו.
המדהים הוא שלמרות חומרת הפציעה בראשו והעובדה שמוט ארוך עובר את כל ראשו ויוצא, שורד המהנדס באופן מפתיע, מצליח לדבר, לתפקד וללכת לרופא, דקות לאחר התאונה.
הוא מקבל טיפול ומתאושש תוך זמן קצר לחלוטין. נס רפואי מדהים ומתפקד. אבל משפחתו, חבריו ועובדיו מבחינים די מהר שהוא השתנה להם. השינויים משמעותיים וקשורים לאו דווקא בתפקוד החשיבה אלא באישיותו ובהתנהגות שלו. מי שלפני התאונה נחשב לאדם חברותי ואחראי הפך לאדם אימפולסיבי, שנוטה להתפרץ על אנשים ולתקשר באופן לא חיובי, בלשון המעטה. השינויים הללו נמשכו עד מותו, כ-12 שנים לאחר התאונה.
#פיניאס גייג' וחקר המוח
המקרה היה ולכאורה הסתיים עם מותו של האיש, אבל בתולדות חקר המוח הוא היה לפורץ דרך. גייג' הפך למה שאחד החוקרים מכנה "ספר הלימוד לשינוי אישיות פוסט טראומטית". תרומתו להבנת הקשר בין מבנה המוח לבין האישיות וההתנהגות היא אדירה. עד היום הוא נחשב לאבן דרך בתחומים כמו נוירולוגיה ופסיכולוגיה.
כי לאורך שנים רבות עניין המקרה של גייג' את החוקרים וזכה לתשומת לב מדעית רבה. היה זה ד"ר ג'ון מרטין הרלו, הרופא שטיפל בגייג' מיד לאחר התאונה, שפרסם מאמר ראשון מיד לאחר התאונה ב-1848. ד"ר הנרי ג'ייקוב ביגלו, רופא מבוסטון, בדק את גייג' ופרסם מאמר על המקרה ב-1850. לאחר מכן, ב-1868, ד"ר הרלו פרסם מאמר שני המסכם את תצפיותיו על גייג' לאורך 20 השנים שחלפו מאז התאונה. בשנות ה-1880, הנוירולוג הבריטי ד"ר דיוויד פרייר חקר את גולגולתו של גייג' והשתמש במקרה לתמיכה בתיאוריות שלו על לוקליזציה של פונקציות מוחיות.
המחקר על מקרה גייג' המשיך גם בעשורים האחרונים. ב-1994, ד"ר הנה דמסיו וד"ר אנטוניו דמסיו פרסמו מחקר שבו השתמשו בטכנולוגיית הדמיה מתקדמת לשחזור מסלול הפגיעה במוחו של גייג', מה שסיפק תובנות חדשות על האזורים המדויקים במוח שנפגעו. ד"ר מלקולם מקמילן, היסטוריון של הפסיכולוגיה, פרסם ספר מקיף על המקרה בשנת 2000, המנתח את השפעתו על מדע המוח. ב-2012, ד"ר ג'ון ון הורן ועמיתיו השתמשו בהדמיית MRI מתקדמת לשחזור מדויק יותר של מסלול הפגיעה ולהערכת היקף הנזק למוח.
למרות המחקר הנרחב והמחלוקות על איכות הממצאים והקביעות שבמחקר זמן רב לאחר מות המנותח, ממשיך עניינו שך פיניאס גייג' להיות נושא למחקר ולדיון בתחומי הנוירולוגיה והפסיכולוגיה, ועדיין נחשב לאבן יסוד בהבנת הקשר המורכב בין המוח, האישיות וההתנהגות האנושית.
הנה סיפורו של פיניאס גייג' (עברית):
https://youtu.be/aBJVVv-8H8c
הסיפור של גייג' באנגלית:
https://youtu.be/yXbAMHzYGJ0
הסבר של רופא באנגלית:
https://youtu.be/WY5v1yIjxEo
הגילויים שלא היו אלמלא אותה תאונה מזעזעת:
https://youtu.be/aw0zbyQVCEc
