שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
הקרב על ברלין
מה קרה בקרב על ברלין?
"הקרב על ברלין" (Battle of Berlin) נחשב לאחד הרגעים הדרמטיים ביותר במלחמת העולם השנייה ואחד הקרבות המכריעים של המאה ה-20.
הקרב הארוך והמתיש התקיים באביב של שנת 1945, עת הצבא האדום מתקדם וכובש בהדרגה את ברלין, בירת גרמניה הנאצית ומקום מושבם של היטלר והנהגת המשטר הנאצי.
רשמית מתחיל הקרב ב-16 באפריל. את הצד הסובייטי מובילים שניים מהטובים במפקדי הצבא האדום, המרשלים ז'וקוב וקונייב. על העיר מסתערים כוחות סובייטיים עצומים, המונים מיליון וחצי חיילים. ז'וקוב וקונייב מובילים מתקפה חזקה במיוחד, כשמהצד הגרמני מנסים למנוע את כיבוש הבירה הגרמנית כוחות גרמנים דלילים, עייפים ובציוד חסר.
בשל ההרג העצום שחווה הוורמכט, צבא גרמניה, מורכב הכוח המגן ממעט חיילים ותיקים, כשלצידם קשישים ונערים. הללו גויסו בחופזה להגנת הבירה, כשהיכולת הצבאית של רובם היא אפסית.
הקרב בברלין היה מהאכזריים והעקובים מדם שידעה מלחמת העולם השנייה. הלחימה נוהלה מרחוב לרחוב, מבית לבית ובתוך הבניינים, קומה קומה, דירה וחדר. לחיילים הגרמנים לא היה סיכוי. הם היו מותשים ולא מקצועיים והם לחמו נגד חיילים מנוסים, שחוו שנים של לחימה ונקמו את ההתקפה הבוגדנית על ארצם.
יום אחרי יום, נמשכת הסגירה המתמדת של הצבא האדום על הבונקר התת-קרקעי של מנהיג גרמניה הנאצית, אדולף היטלר. בעיניים כלות הוא רואה כיצד מתפוצץ החזון של הרייך בן אלף השנים שהוא הבטיח לגרמניה.
ב-30 באפריל, כשהוא מבין שהקרב אבוד וגרמניה הובסה במלחמה, שם הצורר קץ לחייו, בחדרו שבבונקר ביחד עם אשתו אווה בראון. חייליו של היטלר שורפים את גופותיהם בחצר.
את ברלין, בירת הרייך השלישי הבוערת והחרבה, הוא מותיר לגורלה שכבר נחרץ. הקרב יימשך עוד כמה ימים, כי לחיילים לא הייתה ברירה. הפקודה של הפיהרר המת הייתה להמשיך ולהילחם עד מוות וזה אכן היה הגורל של רובם.
ב-2 למאי 1945, נכנעים ללא תנאי מפקדי הצבא הגרמני שנותרו אחרי מותו של היטלר. מעל בניין הרייכסטאג מונף הדגל האדום של ברית המועצות ומבהיר סופית את התבוסה הגרמנית ואת סיומה של המלחמה באירופה.
המחיר האנושי של הניצחון בקרב על ברלין היה בלתי נתפס. במהלכו נהרגו ונפצעו מאות אלפי חיילים ואזרחים. רק מתושבי ברלין האזרחים נהרגים 125 אלף איש. גם העיר ברלין עצמה נהאסה ברובה. מהבירה הגרמנית המפוארת ורבת השנים נותרו בסופו עיי חורבות ואינספור תילי תילים של הריסות. ברלין מסמלת היטב ובצורה קיצונית את החורבן שהביאה המלחמה בה פתחה גרמניה הנאצית, על אירופה ולמעשה על העולם כולו.
כשקרב ברלין התנהל, דומה שעצר העולם כולו את נשימתו. מעבר להיותו הקרב שיביא לקץ שלטונו של היטלר ואת סוף הפרק האירופי במלחמה האיומה מכולן, קרב ברלין מסמל את סופה של אחת התקופות האפלות ביותר בהיסטוריה האנושית.
מנגד, סיומו של קרב ברלין ישיק סדר עולמי חדש שילווה את העולם שנים רבות. הכיבוש הסובייטי יוביל לחלוקת גרמניה, מצד אחד מזרח גרמניה שתהיה קומוניסטית ובשליטת הסובייטים בברית המועצות. מנגד, מערב גרמניה תישאר בשליטת המערב ותהפוך דמוקרטית וקפיטליסטית.
הפיצול הזה יביא שנים ספורות אח"כ לבניית חומת ברלין ולתחילת המלחמה הקרה. שלא ברצונה תהפוך ברלין שוב לסמל של העימות הבין-גושי בין מזרח אירופה למערבה ולמוקד של מתח מתמיד, שיתפוגג רק עם קריסת החומה ואיחוד גרמניה, בסוף שנות ה-80.
הנה סיפור הקרב על ברלין (עברית):
https://youtu.be/-xg4T9_5i5A
סרטונים אותנטיים שנצבעו, מהקרב על ברלין:
https://youtu.be/SgHWSJBlnas
הבית שממנו החל קרב על ברלין (עברית):
https://youtu.be/0apUfS9cbbU
הקרבות האחרונים על ברלין (ללא מילים):
https://youtu.be/KIRWbaba7pk
כך נראתה ברלין בסוף הקרב הקשה:
https://youtu.be/ZeMPCFt9K8k
וסרט תיעודי באנימתיה על הקרב הנורא של ברלין:
https://youtu.be/1--FQTBdN9s?long=yes
"הקרב על ברלין" (Battle of Berlin) נחשב לאחד הרגעים הדרמטיים ביותר במלחמת העולם השנייה ואחד הקרבות המכריעים של המאה ה-20.
הקרב הארוך והמתיש התקיים באביב של שנת 1945, עת הצבא האדום מתקדם וכובש בהדרגה את ברלין, בירת גרמניה הנאצית ומקום מושבם של היטלר והנהגת המשטר הנאצי.
רשמית מתחיל הקרב ב-16 באפריל. את הצד הסובייטי מובילים שניים מהטובים במפקדי הצבא האדום, המרשלים ז'וקוב וקונייב. על העיר מסתערים כוחות סובייטיים עצומים, המונים מיליון וחצי חיילים. ז'וקוב וקונייב מובילים מתקפה חזקה במיוחד, כשמהצד הגרמני מנסים למנוע את כיבוש הבירה הגרמנית כוחות גרמנים דלילים, עייפים ובציוד חסר.
בשל ההרג העצום שחווה הוורמכט, צבא גרמניה, מורכב הכוח המגן ממעט חיילים ותיקים, כשלצידם קשישים ונערים. הללו גויסו בחופזה להגנת הבירה, כשהיכולת הצבאית של רובם היא אפסית.
הקרב בברלין היה מהאכזריים והעקובים מדם שידעה מלחמת העולם השנייה. הלחימה נוהלה מרחוב לרחוב, מבית לבית ובתוך הבניינים, קומה קומה, דירה וחדר. לחיילים הגרמנים לא היה סיכוי. הם היו מותשים ולא מקצועיים והם לחמו נגד חיילים מנוסים, שחוו שנים של לחימה ונקמו את ההתקפה הבוגדנית על ארצם.
יום אחרי יום, נמשכת הסגירה המתמדת של הצבא האדום על הבונקר התת-קרקעי של מנהיג גרמניה הנאצית, אדולף היטלר. בעיניים כלות הוא רואה כיצד מתפוצץ החזון של הרייך בן אלף השנים שהוא הבטיח לגרמניה.
ב-30 באפריל, כשהוא מבין שהקרב אבוד וגרמניה הובסה במלחמה, שם הצורר קץ לחייו, בחדרו שבבונקר ביחד עם אשתו אווה בראון. חייליו של היטלר שורפים את גופותיהם בחצר.
את ברלין, בירת הרייך השלישי הבוערת והחרבה, הוא מותיר לגורלה שכבר נחרץ. הקרב יימשך עוד כמה ימים, כי לחיילים לא הייתה ברירה. הפקודה של הפיהרר המת הייתה להמשיך ולהילחם עד מוות וזה אכן היה הגורל של רובם.
ב-2 למאי 1945, נכנעים ללא תנאי מפקדי הצבא הגרמני שנותרו אחרי מותו של היטלר. מעל בניין הרייכסטאג מונף הדגל האדום של ברית המועצות ומבהיר סופית את התבוסה הגרמנית ואת סיומה של המלחמה באירופה.
המחיר האנושי של הניצחון בקרב על ברלין היה בלתי נתפס. במהלכו נהרגו ונפצעו מאות אלפי חיילים ואזרחים. רק מתושבי ברלין האזרחים נהרגים 125 אלף איש. גם העיר ברלין עצמה נהאסה ברובה. מהבירה הגרמנית המפוארת ורבת השנים נותרו בסופו עיי חורבות ואינספור תילי תילים של הריסות. ברלין מסמלת היטב ובצורה קיצונית את החורבן שהביאה המלחמה בה פתחה גרמניה הנאצית, על אירופה ולמעשה על העולם כולו.
כשקרב ברלין התנהל, דומה שעצר העולם כולו את נשימתו. מעבר להיותו הקרב שיביא לקץ שלטונו של היטלר ואת סוף הפרק האירופי במלחמה האיומה מכולן, קרב ברלין מסמל את סופה של אחת התקופות האפלות ביותר בהיסטוריה האנושית.
מנגד, סיומו של קרב ברלין ישיק סדר עולמי חדש שילווה את העולם שנים רבות. הכיבוש הסובייטי יוביל לחלוקת גרמניה, מצד אחד מזרח גרמניה שתהיה קומוניסטית ובשליטת הסובייטים בברית המועצות. מנגד, מערב גרמניה תישאר בשליטת המערב ותהפוך דמוקרטית וקפיטליסטית.
הפיצול הזה יביא שנים ספורות אח"כ לבניית חומת ברלין ולתחילת המלחמה הקרה. שלא ברצונה תהפוך ברלין שוב לסמל של העימות הבין-גושי בין מזרח אירופה למערבה ולמוקד של מתח מתמיד, שיתפוגג רק עם קריסת החומה ואיחוד גרמניה, בסוף שנות ה-80.
הנה סיפור הקרב על ברלין (עברית):
https://youtu.be/-xg4T9_5i5A
סרטונים אותנטיים שנצבעו, מהקרב על ברלין:
https://youtu.be/SgHWSJBlnas
הבית שממנו החל קרב על ברלין (עברית):
https://youtu.be/0apUfS9cbbU
הקרבות האחרונים על ברלין (ללא מילים):
https://youtu.be/KIRWbaba7pk
כך נראתה ברלין בסוף הקרב הקשה:
https://youtu.be/ZeMPCFt9K8k
וסרט תיעודי באנימתיה על הקרב הנורא של ברלין:
https://youtu.be/1--FQTBdN9s?long=yes
איך נוצר הצילום המפורסם של כיבוש ברלין?
צילום "הנפת הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג" (Raising a flag over the Reichstag) הוא צילום המלחמה הנודע שנחרת בזיכרון של הניצחון על הנאצים יותר מכל צילום אחר. מסביב רואים את הבירה הגרמנית החריבה. בשלב הזה כ-90% מברלין הושמדה על ידי הצבא הסובייטי.
צילם אותו הצלם הרוסי יהודי יבגני חאלדיי. מספרים שהוא התקנא בצלם האמריקאי ג'ו רוזנטל, שזמן קצר לפני כן צילם את "הנפת הדגל באיוו ג'ימה" וזכה בפרסום עולמי ובפרס פוליצר, של העיתונות. חאלדיי ידע שהתצלום של רוזנטל האדיר את יוקרתו של הצבא האמריקאי והוא חלם להעניק לצבא האדום תמונת ניצחון דומה. מתחילת הקרב על ברלין, הוא הסתובב בחסות הכוחות הרוסיים, כשבידיו דגל ברית המועצות.
התמונה צולמה ב-2 במאי 1945 במהלך הקרב על ברלין. הדגל היה אחד מ-9 דגלי ניצחון, שהונפו מעל מקומות אסטרטגיים וסמליים של המשטר הנאצי, כמו שער ברנדנבורג, בניין עיריית ברלין, משרדו של היטלר ועוד. סטלין החליט שתמונת הניצחון תהיה דגל מעל בניין הרייכסטג. זאת על אף שמאז 1933, כשנשללו סמכויות הפרלמנט הגרמני על ידי היטלר, לא הייתה לרייכסטאג שום משמעות מלבד מיקומו במרכז ברלין והסמליות ההיסטורית שלו.
הנפת הדגל האמיתית התקיימה ללא נוכחות הצלם, ב-30 לאפריל. חייל סובייטי בשם מיכאיל מינין עלה עם חבריו אל הגג והניף את הדגל על אחד מפסלי הגג שעל הבניין. בבניין התרחשו עדיין קרבות עזים פנים אל פנים. הצילום המפורסם צולם יום אחר-כך, כשהצלם חאלדיי ניצל את גמר הקרב על הרייכסטג ועלה עם 3 חיילים סובייטים, אל הגג, למה שיהפוך לצילום המפורסם. מוקדם בבוקר ה-1 במאי הניפו 8 חיילים את הדגל הרוסי על גג הרייכסט ונוצר אחד הצילומים המפורסמים בתולדות הצילום.
בדיעבד התברר שהתמונה לא רק בוימה אלא גם רוטשה, שנים רבות לפני המצאת תוכנת ה"פוטושופ" המפורסמת. זה נעשה כדי לחזק את האפקט והגבורה של הלוחמים הרוסיים ולהעלים ביזה. אם זו העלמת אחד משני שעונים שנלקחו ככל הנראה שלל והיו על ידו של אחד החיילים, ואם זו הוספת עשן וענני הפגזות מעל העיר החרבה, שנועדה להאדיר את הרושם של הניצחון הסובייטי.
הנה סיפור הצילום הנודע:
https://youtu.be/kMRWK-a3CcY?t=3s
הקרבות בליווי שיר תהילה רוסי:
https://youtu.be/9IF6OuCEzuA
כמה עובדות על "הנפת הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג":
https://youtu.be/GLPgQ-1VPfQ
וסרט שמראה את הניצחון על ברלין:
https://youtu.be/C0hq8xBPrZA
צילום "הנפת הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג" (Raising a flag over the Reichstag) הוא צילום המלחמה הנודע שנחרת בזיכרון של הניצחון על הנאצים יותר מכל צילום אחר. מסביב רואים את הבירה הגרמנית החריבה. בשלב הזה כ-90% מברלין הושמדה על ידי הצבא הסובייטי.
צילם אותו הצלם הרוסי יהודי יבגני חאלדיי. מספרים שהוא התקנא בצלם האמריקאי ג'ו רוזנטל, שזמן קצר לפני כן צילם את "הנפת הדגל באיוו ג'ימה" וזכה בפרסום עולמי ובפרס פוליצר, של העיתונות. חאלדיי ידע שהתצלום של רוזנטל האדיר את יוקרתו של הצבא האמריקאי והוא חלם להעניק לצבא האדום תמונת ניצחון דומה. מתחילת הקרב על ברלין, הוא הסתובב בחסות הכוחות הרוסיים, כשבידיו דגל ברית המועצות.
התמונה צולמה ב-2 במאי 1945 במהלך הקרב על ברלין. הדגל היה אחד מ-9 דגלי ניצחון, שהונפו מעל מקומות אסטרטגיים וסמליים של המשטר הנאצי, כמו שער ברנדנבורג, בניין עיריית ברלין, משרדו של היטלר ועוד. סטלין החליט שתמונת הניצחון תהיה דגל מעל בניין הרייכסטג. זאת על אף שמאז 1933, כשנשללו סמכויות הפרלמנט הגרמני על ידי היטלר, לא הייתה לרייכסטאג שום משמעות מלבד מיקומו במרכז ברלין והסמליות ההיסטורית שלו.
הנפת הדגל האמיתית התקיימה ללא נוכחות הצלם, ב-30 לאפריל. חייל סובייטי בשם מיכאיל מינין עלה עם חבריו אל הגג והניף את הדגל על אחד מפסלי הגג שעל הבניין. בבניין התרחשו עדיין קרבות עזים פנים אל פנים. הצילום המפורסם צולם יום אחר-כך, כשהצלם חאלדיי ניצל את גמר הקרב על הרייכסטג ועלה עם 3 חיילים סובייטים, אל הגג, למה שיהפוך לצילום המפורסם. מוקדם בבוקר ה-1 במאי הניפו 8 חיילים את הדגל הרוסי על גג הרייכסט ונוצר אחד הצילומים המפורסמים בתולדות הצילום.
בדיעבד התברר שהתמונה לא רק בוימה אלא גם רוטשה, שנים רבות לפני המצאת תוכנת ה"פוטושופ" המפורסמת. זה נעשה כדי לחזק את האפקט והגבורה של הלוחמים הרוסיים ולהעלים ביזה. אם זו העלמת אחד משני שעונים שנלקחו ככל הנראה שלל והיו על ידו של אחד החיילים, ואם זו הוספת עשן וענני הפגזות מעל העיר החרבה, שנועדה להאדיר את הרושם של הניצחון הסובייטי.
הנה סיפור הצילום הנודע:
https://youtu.be/kMRWK-a3CcY?t=3s
הקרבות בליווי שיר תהילה רוסי:
https://youtu.be/9IF6OuCEzuA
כמה עובדות על "הנפת הדגל הסובייטי מעל בניין הרייכסטאג":
https://youtu.be/GLPgQ-1VPfQ
וסרט שמראה את הניצחון על ברלין:
https://youtu.be/C0hq8xBPrZA