שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה קרה כשהשטן ירד לג'ורג'יה?
"הַשָּׂטָן יָרַד לג'ורג'יה הוּא חִפֵּשׂ שָׁם לִגְנֹב נְשָׁמָה..." - השיר הזה הוא תרגום תחילתו של להיט אמריקאי מפורסם מאוד.
הסיפור פשוט. השטן, צייד הנשמות, מחפש לו נשמה נוספת לגנוב. הוא מגיע לג'ורג'יה ומדלה שם ילד, ג'וני נקרא לו, שאותו הוא יזמין לדו קרב כנרים. אם ג'וני ינגן טוב ממנו - הוא יזכה בכינור זהב. אבל אם הוא יפסיד לשטן, האחרון יקבל וייקח את נשמתו.
ג'וני הנועז והחצוף לא נבהל ובשחצנות ששמורה רק לדמויות באגדות הוא נענה לאתגר. האם תילקח ממנו אוטוטו הנשמה?
התחרות מתחילה. אחרי פתיחה מדהימה ומפחידה של השטן, ג'וני ניגש למלאכה. הוא יודע שהשטן ניגן מצוין וזה מבשר רעות. אבל מרגע שג'וני מתחיל לנגן, עושה כשרונו יד אחת עם שורשיו מהדרום העמוק של ארצות הברית והוא מנצח. בשיר יש כמה סיבובים, שזה אומר בתים שונים, אבל התוצאה ברורה ומוחלטת - האדם ניצח את מלאך החבלה. השטן מודה בתבוסתו וג'וני הווירטואוז זוכה בכינור הזהב.
בזכות השיר הזה עבר זמר הקאנטרי צ'ארלי דניאלס, תוך שבועות, עם להקתו מעולם הקאנטרי והרוק הדרומי לעולם הפופ. השיר נמכר בלמעלה מ-3 מיליון יחידות והפך להיט ענק. הוא הגיע לא רק למקום ה-1 והמדהים במצעד הקאנטרי האמריקאי, אלא גם למקום השלישי במצעד הכללי של 100 המובילים של הבילבורד.
כך שהשיר הזה הזניק את הזמר וכנר הקאנטרי צ'ארלי דניאלס, מי שהחל את הקריירה שלו כנגן לווי של בוב דילן ואחרים, הפך אותן לאגדה - של להיט אחד וענק אולי, אבל בכל זאת אגדה.
והסיפור עצמו. כמובן שהוא בדוי ופשטני בקלות בה השטן מנוצח. זה הרי סיפור עתיק ולא חסרות דוגמאות באמנות של התערבויות כאלה בין בני אנוש לשטן. תמיד תהיה שם התערבות על נשמת האדם אל מול טובת הנאה כלשהי מהשטן אם יפסיד. ההתגלמות הכי ידועה לסיפור הזה היא בבירור זו של פאוסט של גתה.
הנה השיר "The devil went down to Georgia":
https://youtu.be/A7p817ErVsQ
ביצוע ישן יותר:
https://youtu.be/wBjPAqmnvGA
ואולי השטן ירד בכלל לקרית גת? (עברית)
https://youtu.be/viy4O3tssuE
למה אנשים מקישים בעץ?
רבים נוהגים להקיש על חפץ או רהיט עץ (knock on wood) בסביבתם, כל אימת שמושמעים שבחים, כשהם מספרים על אדם קרוב ומוצלח, או על הישג של בן או בת משפחה כלשהם.
אצלנו, במזרח התיכון, אנו מכירים את זה בתור "טאץ' ווד" שמקביל ל"טפו טפו" או "נגד עין הרע". כשרוצים להרחיק את עין הרע, מהפחד שיקרה משהו נורא, רבים מחפשים משהו עשוי עץ כדי לנקוש בו.
אבל למה אנחנו עושים את זה?
זה לא בא דווקא מתוך אמונה דתית או מיסטית עמוקה אלא בפעולה שנעשית מתוך הרגל שנלמד בילדות כסוג של העברה תרבותית. מדובר במנהג או טקס קטן שנועד להרחיק מזל רע או למנוע עין הרע, לאחר התבטאות שחצנית או הימור על הגורל.
לעתים, באזכור שמו של אדם לטובה, הנקישה באה למנוע פגיעה של רוח רעה בו. מנגד, אזכור שם של מי שקרה לו דבר רע, מלווה בהקשה על העץ כדי להבריח את הרוחות הרעות דווקא מהקרובים שלנו.
דפיקה נמרצת על דבר מה שעשוי מעץ נהוגה לא רק נגד עין רעה, כלומר נגד קנאתם של הבריות, אלא גם ואפילו בעיקר נגד כעסם של אלים, שדים ושאר יצורים מוזרים המאכלסים את דמיונם של הדופקים.
הפולקלוריסט סטיב ראוד הטעים פעם שההקשה על עץ משמשת אותנו כדרך לסמן לסובבים אותנו על ענווה, לאחר התפארות, מה שיאזן את השחצנות. או במילים אחרות - אם טוב לנו ואנו מעיזים להרים את ראשנו, הרי מישהו כבר ידאג להוריד לנו אותו.
לא מעט אנשים, אגב, נוקשים על ראשם שלהם במקום על עץ. יתכן שמדובר בדרך הומוריסטית להראות שהם מודעים לכך שהאמונה הזו די מגוחכת, תוך שהם ממשיכים בטקס החברתי הנהוג הזה.
#המקור ההיסטורי של המנהג
אף שאין לכך תיעוד היסטורי, הקשה בעץ (knock on wood) היא מנהג שקשור באמונה טפלה שהקשה על עץ מבריחה רוחות רעות.
יש סברה שמקורו בעם הקלטי. על פי האמונה הזו הנקישה או אפילו הנגיעה בעץ היא דווקא כדי להעיר את אלי העצים ולבקש מהם מזל.
אין לכך שום תיעוד היסטורי אך חוקרים סבורים שהמנהג נולד מתקופות עובדי האלילים, פגאנים שהאמינו ברוחות שבעצים והקישו עליהם כדי לבקש מהן הגנה.
אחרים משערים שמקור המנהג הזה הוא מוקדם הרבה יותר - מימי האדם הקדמון. לפי הסברה, נהגו הקדמונים אז להקיש בענפי העצים, כדי להבריח נחשים ומזיקים אחרים, בטרם טיפסו עליהם כדי למצוא להם מזון או מקום לינה.
גם לדתות היה מה לומר. בנצרות גרסו שהנקישה בעץ מייצגת את הצלב הנוצרי, או אולי בא מתליון הצלב שהצלבנים נהגו לשפשף ברגעי פחד או צרה. בקרב יהודים, לעומת זאת, אין סימן שהמנהג נפוץ, אך יש טענה שבזמני רדיפות ופרעות, הם השתמשו בסימני נקישות על דלתות העץ כדי לאותת על סכנה.
מצד שני יש המצביעים על משחק ילדים בריטי מתחילת המאה ה-19 ששמו "Tiggy Touchwood". המשחק היה מבוסס על חוק מרכזי בו שקבע שנגיעה בעץ הפכה את הילדים הנוגעים בעץ לבטוחים. כך יצא שמרגע שנגעו בעץ הם הבטיחו את עצמם מפסילה והביטוי הפך עם הזמן לחלק מהשפה היומיומית.
הנה המקור הבריטי למנהג ההקשה על עץ:
https://youtu.be/AUHyXI669Pc
סיפור האמונה הטפלה:
https://youtu.be/n958vaKE0kc
שורשי האמונה הטפלה ברצון לשלוט במזל שלנו:
https://youtu.be/liyXmIQOTLs
אך אולי המנהג הזה לא כל כך עתיק?
https://youtu.be/atK49QW_Bpw
והשיר "Knock On Wood" של איימי סטיוארט:
https://youtu.be/XKuJUxGntRI
למה אנשים מפחדים מחתולים שחורים?
מקור הפחד מהחתול השחור (Black cat) הוא בימי הביניים. בימים ההם, באירופה של ימי הביניים, הנצרות הייתה הכוח השולט והחזק ביותר. במאה ה-13 הודיע האפיפיור למאמינים שהחתולים, במיוחד השחורים, קשורים בעבודת אלילים, פגאניות.
בעקבות זאת התפתחה בין האנשים והחלה רווחת אז האמונה שחתולים שחורים הם משרתיו של השטן וקשורים בכישוף. בעידודם של כמרים צרי מוחין ואמונות טפלות ואיומות, האנשים באותם זמנים חששו מפני החתולים השחורים וראו בהם בעלי חיים מסוכנים ואכזריים במיוחד.
סיבה של ממש לא הייתה לכך. אין כל הבדל בין התנהגותו של חתול שחור וחתולים בצבעים אחרים. אבל, כך או כך, התגובה לסכנה הגדולה של החתולים השחורים הייתה רוק. לא המוסיקה, אלא המנהג - לירוק בכל פעם שרואים חתול שחור. ולא סתם לירוק, אלא לירוק ברוח "השילוש הקדוש" הנוצרי - 3 יריקות על כל חתול שחור שרואים.
כך רווח המנהג מאז ועד היום, לירוק שלוש יריקות ולבטל את המזל הרע. עניין של אמונה טפלה...
אגב, הלוואי שזה היה נגמר ביריקות. מעבר לקישור שעשו ביניהם ובין השטן, הייתה סיבה נוספת לרדיפת החתולים באירופה של ימי הביניים. אז נרדפו החתולים השחורים על ידי הכנסייה הנוצרית, כחלק מציד המכשפות והחשש מכוחות האופל והשטן. כך יצא שהאירופים בימי הביניים הכריזו מלחמה על החתולים השחורים ונהגו להרוג אותם.
זו דוגמה מצוינת ולא נדירה למחיר שמשלמים על בערות ובורות - התוצאה של חיסול חתולים בכלל וחתולים שחורים בפרט, הייתה הקטנה משמעותית במספר החתולים ביבשת כולה. היא הביאה לצמיחה מפחידה בכמות העכברים והעכברושים ולהמון מחלות שתקפו והרגו בתושבי אירופה של ימי הביניים, כולל "המגפה השחורה", שהשמידה חלק גדול מאוכלוסיית היבשת במאה הבאה, לפי אומדנים מסויימים חצי מאוכלוסיית היבשת.
אגב, במקומות שונים בעולם חתולים שחורים הם דווקא מבורכים. בסקוטלנד, אנגליה, יפן ואחרות שמחים לפתוח את דלת הבית ולגלות אחד או כמה מהם. בעבר ספנים לקחו אותם על הספינות גם למזל וגם לחיסול עכברושים ושאר מזיקים.
הנה השינוי במעמדם של החתולים במהלך ההיסטוריה והאמונה הטפלה לגבי החתולים השחורים:
https://youtu.be/slKKvm_vu9g
כיום השטן בירידה, אם לשפוט לפי בעלי החתולים השחורים שמעלים לרשת סרטונים כאלה:
https://youtu.be/LZyiesSwdCI
אבל כשמרגיזים אותם, גם הם יכולים להגיב בצורה מפחידה:
https://youtu.be/a2zbHrdgDKg
וסרטון ארוך יותר על תולדות החתולים השחורים בהיסטוריה:
https://youtu.be/ntRSa1Mcn5U?long=yes
השטן
"הַשָּׂטָן יָרַד לג'ורג'יה הוּא חִפֵּשׂ שָׁם לִגְנֹב נְשָׁמָה..." - השיר הזה הוא תרגום תחילתו של להיט אמריקאי מפורסם מאוד.
הסיפור פשוט. השטן, צייד הנשמות, מחפש לו נשמה נוספת לגנוב. הוא מגיע לג'ורג'יה ומדלה שם ילד, ג'וני נקרא לו, שאותו הוא יזמין לדו קרב כנרים. אם ג'וני ינגן טוב ממנו - הוא יזכה בכינור זהב. אבל אם הוא יפסיד לשטן, האחרון יקבל וייקח את נשמתו.
ג'וני הנועז והחצוף לא נבהל ובשחצנות ששמורה רק לדמויות באגדות הוא נענה לאתגר. האם תילקח ממנו אוטוטו הנשמה?
התחרות מתחילה. אחרי פתיחה מדהימה ומפחידה של השטן, ג'וני ניגש למלאכה. הוא יודע שהשטן ניגן מצוין וזה מבשר רעות. אבל מרגע שג'וני מתחיל לנגן, עושה כשרונו יד אחת עם שורשיו מהדרום העמוק של ארצות הברית והוא מנצח. בשיר יש כמה סיבובים, שזה אומר בתים שונים, אבל התוצאה ברורה ומוחלטת - האדם ניצח את מלאך החבלה. השטן מודה בתבוסתו וג'וני הווירטואוז זוכה בכינור הזהב.
בזכות השיר הזה עבר זמר הקאנטרי צ'ארלי דניאלס, תוך שבועות, עם להקתו מעולם הקאנטרי והרוק הדרומי לעולם הפופ. השיר נמכר בלמעלה מ-3 מיליון יחידות והפך להיט ענק. הוא הגיע לא רק למקום ה-1 והמדהים במצעד הקאנטרי האמריקאי, אלא גם למקום השלישי במצעד הכללי של 100 המובילים של הבילבורד.
כך שהשיר הזה הזניק את הזמר וכנר הקאנטרי צ'ארלי דניאלס, מי שהחל את הקריירה שלו כנגן לווי של בוב דילן ואחרים, הפך אותן לאגדה - של להיט אחד וענק אולי, אבל בכל זאת אגדה.
והסיפור עצמו. כמובן שהוא בדוי ופשטני בקלות בה השטן מנוצח. זה הרי סיפור עתיק ולא חסרות דוגמאות באמנות של התערבויות כאלה בין בני אנוש לשטן. תמיד תהיה שם התערבות על נשמת האדם אל מול טובת הנאה כלשהי מהשטן אם יפסיד. ההתגלמות הכי ידועה לסיפור הזה היא בבירור זו של פאוסט של גתה.
הנה השיר "The devil went down to Georgia":
https://youtu.be/A7p817ErVsQ
ביצוע ישן יותר:
https://youtu.be/wBjPAqmnvGA
ואולי השטן ירד בכלל לקרית גת? (עברית)
https://youtu.be/viy4O3tssuE
רבים נוהגים להקיש על חפץ או רהיט עץ (knock on wood) בסביבתם, כל אימת שמושמעים שבחים, כשהם מספרים על אדם קרוב ומוצלח, או על הישג של בן או בת משפחה כלשהם.
אצלנו, במזרח התיכון, אנו מכירים את זה בתור "טאץ' ווד" שמקביל ל"טפו טפו" או "נגד עין הרע". כשרוצים להרחיק את עין הרע, מהפחד שיקרה משהו נורא, רבים מחפשים משהו עשוי עץ כדי לנקוש בו.
אבל למה אנחנו עושים את זה?
זה לא בא דווקא מתוך אמונה דתית או מיסטית עמוקה אלא בפעולה שנעשית מתוך הרגל שנלמד בילדות כסוג של העברה תרבותית. מדובר במנהג או טקס קטן שנועד להרחיק מזל רע או למנוע עין הרע, לאחר התבטאות שחצנית או הימור על הגורל.
לעתים, באזכור שמו של אדם לטובה, הנקישה באה למנוע פגיעה של רוח רעה בו. מנגד, אזכור שם של מי שקרה לו דבר רע, מלווה בהקשה על העץ כדי להבריח את הרוחות הרעות דווקא מהקרובים שלנו.
דפיקה נמרצת על דבר מה שעשוי מעץ נהוגה לא רק נגד עין רעה, כלומר נגד קנאתם של הבריות, אלא גם ואפילו בעיקר נגד כעסם של אלים, שדים ושאר יצורים מוזרים המאכלסים את דמיונם של הדופקים.
הפולקלוריסט סטיב ראוד הטעים פעם שההקשה על עץ משמשת אותנו כדרך לסמן לסובבים אותנו על ענווה, לאחר התפארות, מה שיאזן את השחצנות. או במילים אחרות - אם טוב לנו ואנו מעיזים להרים את ראשנו, הרי מישהו כבר ידאג להוריד לנו אותו.
לא מעט אנשים, אגב, נוקשים על ראשם שלהם במקום על עץ. יתכן שמדובר בדרך הומוריסטית להראות שהם מודעים לכך שהאמונה הזו די מגוחכת, תוך שהם ממשיכים בטקס החברתי הנהוג הזה.
#המקור ההיסטורי של המנהג
אף שאין לכך תיעוד היסטורי, הקשה בעץ (knock on wood) היא מנהג שקשור באמונה טפלה שהקשה על עץ מבריחה רוחות רעות.
יש סברה שמקורו בעם הקלטי. על פי האמונה הזו הנקישה או אפילו הנגיעה בעץ היא דווקא כדי להעיר את אלי העצים ולבקש מהם מזל.
אין לכך שום תיעוד היסטורי אך חוקרים סבורים שהמנהג נולד מתקופות עובדי האלילים, פגאנים שהאמינו ברוחות שבעצים והקישו עליהם כדי לבקש מהן הגנה.
אחרים משערים שמקור המנהג הזה הוא מוקדם הרבה יותר - מימי האדם הקדמון. לפי הסברה, נהגו הקדמונים אז להקיש בענפי העצים, כדי להבריח נחשים ומזיקים אחרים, בטרם טיפסו עליהם כדי למצוא להם מזון או מקום לינה.
גם לדתות היה מה לומר. בנצרות גרסו שהנקישה בעץ מייצגת את הצלב הנוצרי, או אולי בא מתליון הצלב שהצלבנים נהגו לשפשף ברגעי פחד או צרה. בקרב יהודים, לעומת זאת, אין סימן שהמנהג נפוץ, אך יש טענה שבזמני רדיפות ופרעות, הם השתמשו בסימני נקישות על דלתות העץ כדי לאותת על סכנה.
מצד שני יש המצביעים על משחק ילדים בריטי מתחילת המאה ה-19 ששמו "Tiggy Touchwood". המשחק היה מבוסס על חוק מרכזי בו שקבע שנגיעה בעץ הפכה את הילדים הנוגעים בעץ לבטוחים. כך יצא שמרגע שנגעו בעץ הם הבטיחו את עצמם מפסילה והביטוי הפך עם הזמן לחלק מהשפה היומיומית.
הנה המקור הבריטי למנהג ההקשה על עץ:
https://youtu.be/AUHyXI669Pc
סיפור האמונה הטפלה:
https://youtu.be/n958vaKE0kc
שורשי האמונה הטפלה ברצון לשלוט במזל שלנו:
https://youtu.be/liyXmIQOTLs
אך אולי המנהג הזה לא כל כך עתיק?
https://youtu.be/atK49QW_Bpw
והשיר "Knock On Wood" של איימי סטיוארט:
https://youtu.be/XKuJUxGntRI
מקור הפחד מהחתול השחור (Black cat) הוא בימי הביניים. בימים ההם, באירופה של ימי הביניים, הנצרות הייתה הכוח השולט והחזק ביותר. במאה ה-13 הודיע האפיפיור למאמינים שהחתולים, במיוחד השחורים, קשורים בעבודת אלילים, פגאניות.
בעקבות זאת התפתחה בין האנשים והחלה רווחת אז האמונה שחתולים שחורים הם משרתיו של השטן וקשורים בכישוף. בעידודם של כמרים צרי מוחין ואמונות טפלות ואיומות, האנשים באותם זמנים חששו מפני החתולים השחורים וראו בהם בעלי חיים מסוכנים ואכזריים במיוחד.
סיבה של ממש לא הייתה לכך. אין כל הבדל בין התנהגותו של חתול שחור וחתולים בצבעים אחרים. אבל, כך או כך, התגובה לסכנה הגדולה של החתולים השחורים הייתה רוק. לא המוסיקה, אלא המנהג - לירוק בכל פעם שרואים חתול שחור. ולא סתם לירוק, אלא לירוק ברוח "השילוש הקדוש" הנוצרי - 3 יריקות על כל חתול שחור שרואים.
כך רווח המנהג מאז ועד היום, לירוק שלוש יריקות ולבטל את המזל הרע. עניין של אמונה טפלה...
אגב, הלוואי שזה היה נגמר ביריקות. מעבר לקישור שעשו ביניהם ובין השטן, הייתה סיבה נוספת לרדיפת החתולים באירופה של ימי הביניים. אז נרדפו החתולים השחורים על ידי הכנסייה הנוצרית, כחלק מציד המכשפות והחשש מכוחות האופל והשטן. כך יצא שהאירופים בימי הביניים הכריזו מלחמה על החתולים השחורים ונהגו להרוג אותם.
זו דוגמה מצוינת ולא נדירה למחיר שמשלמים על בערות ובורות - התוצאה של חיסול חתולים בכלל וחתולים שחורים בפרט, הייתה הקטנה משמעותית במספר החתולים ביבשת כולה. היא הביאה לצמיחה מפחידה בכמות העכברים והעכברושים ולהמון מחלות שתקפו והרגו בתושבי אירופה של ימי הביניים, כולל "המגפה השחורה", שהשמידה חלק גדול מאוכלוסיית היבשת במאה הבאה, לפי אומדנים מסויימים חצי מאוכלוסיית היבשת.
אגב, במקומות שונים בעולם חתולים שחורים הם דווקא מבורכים. בסקוטלנד, אנגליה, יפן ואחרות שמחים לפתוח את דלת הבית ולגלות אחד או כמה מהם. בעבר ספנים לקחו אותם על הספינות גם למזל וגם לחיסול עכברושים ושאר מזיקים.
הנה השינוי במעמדם של החתולים במהלך ההיסטוריה והאמונה הטפלה לגבי החתולים השחורים:
https://youtu.be/slKKvm_vu9g
כיום השטן בירידה, אם לשפוט לפי בעלי החתולים השחורים שמעלים לרשת סרטונים כאלה:
https://youtu.be/LZyiesSwdCI
אבל כשמרגיזים אותם, גם הם יכולים להגיב בצורה מפחידה:
https://youtu.be/a2zbHrdgDKg
וסרטון ארוך יותר על תולדות החתולים השחורים בהיסטוריה:
https://youtu.be/ntRSa1Mcn5U?long=yes
